שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
אולם, משייצבנו את מעמד חזקת-הזכות של הדין העברי כנגד דין ההתישנות האירופי, עדיין עשויה השאלה להתעורר, מה בכלל ערכה של חזקת-הזכות בימינו, לנוכח התפשטות המנהג של רישום הזכויות במוסד ציבורי מרכזי ופסילת כל מיני טענות שאינן יכולות לבוא על ביסוסן בעסק רשום? הדבר חשוב ביחוד בזכויות מקרקעין, וננסה אפוא לבדוק ביחוד עד כמה באמת ראוי מנהג זה לפגוע במשמעות האקטואלית של חזקת שלש-השנים.
השאלה תלויה בעמדה שננקוט לשיטת דיני הרישום. נראה לומר, שעצם המשטר של רישום, ביחס לנכסים כמקרקעין, בודאי הוא רצוי גם מנקודת הראות של דיני ישראל; אך השאלה היא אם משטר הרישום הטוב צריך דווקא לפסול לחלוטין כל נסיון הקנאה בלי רישום, כשהזכות העומדת להקנאה אמנם הוזקקה מבחינה עקרונית לרישום. אם התשובה תהיה חיובית, ממילא יצא כי לגבי כל הזכויות מסוג זה לא תוכל עוד החזקה להועיל; אך נראה לומר כי תשובה חיובית אינה יכולה כאן להיות מעשית. יש אלף סיבות ואחת, שבגללן עשויים בני-אדם לבכר הקנאה שתחול לאלתר, תוך השהיית הרישום (כגון שצופים הם לאפשרות של חזרה, או חוששים לאי-תשלום המחיר, או קשה להם לבצע את הרישום לאלתר מסיבה טכנית כלשהי).סד) אין גם אפשרות למנוע שאנשים המעוניינים בכך יגשימו את הדבר למעשה; שהרי גם אם יקבע הדין כי להתיימרות הקנאה בלי רישום לא יהא תוקף, מכל-מקום הוא לא יוכל למנוע, למשל, העברת החזקה תוך קבלת מחיר, ותוך התנאה כי המקבל יאכל פירות ולא יהא אחראי לשום נזק לגופו של הנכס.סה) במלים אחרות, פסילה מוחלטת של כל הקנאה בלי רישום מוכרחה מטבע הדברים להיהפך רק למשחק מלים בעלמא, כל אימת שהצדדים ידלגו על פני שמו המשפטי של העסק ויגשימו את תוכנו המהותי - ולמעשה, גם אין שום סיבה שהמשפט יתעקש על הפסילה המוחלטת. כל עניין הרישום אינו נועד אלא להגן על לוקח בתום-לב, שזה לא יצטרך לחשוש שמא האדם המקובל עליו כבעל הנכס הקנה כבר בסתר לאחר, והאחר יופיע אחר-כך ויתבע זכות עדיפות לעצמו; אבל תכלית זו יכולה לבוא על סיפוקה הגמור גם אם הקנאת-הסתר לא תהא בטלה לגמרי, אלא היא תתקיים לה על תנאי, כל זמן שהדין ודברים לא יחרוג מחוג הצדדים המקוריים שהסכימו עליה, ורק לכשאמנם תתבצע רמאות, ואדם ידמה בתום-לב לקנות את הנכס בהסתמך על רישומו הפומבי של המקנה, תהא זכותו שלו עדיפה והקנאת-הסתר תתבטל למפרע. - במסגרת פתרון כזה, ממילא תישאר גם משמעות חזקת שלש-השנים בעינה, בכל הנוגע ליחס בין המחזיק לבעלים הרשומים. אלא שעם זאת תצטרך להיקבע על-כל-פנים תקנה מיוחדת, כי חזקת-הזכות תועיל לא רק למחזיק כנתבע, אלא היא תועיל לו גם בתביעה אשר יינתן לו להגיש מצידו, במטרה להשלים בין חזקת-השנים לחזקת-הרישום ולהעביר את רישום הנכס לשמו.
סד) השווה דברי השופט לנדאו בפסק-דינו בע"א 73/53 (זילברשטיין נגד פלק, פסקים עליונים י"ז, עמ' 378, בעמ' 401): "אפשר לטעון שאדם הקונה דירה... אל ישלם כסף ואל יכנס לדירה לפני ההעברה בספרי האחוזה. זאת עצה מצוינת להלכה, אבל אין בה שום נחמה לקונה, שלא יוכל להשיג דירה מפני שהקבלן אינו מסכים למכור לו אותה בתנאים אלה"
סה) בפקודת העברת קרקעות בימי המנדט, נעשה נסיון למנוע את הדבר על-ידי הוראה, שהעברת ההחזקה במקרקעין אגב התיימרות הקנאה בלי רישום תגרור קנס בשיעור רבע מערך המקרקעין (שם, סע' 12), אך למעשה לא הופעל דין זה מעולם. גם בגרמניה ובשוייצריה, ששם מקובל בצורה המובהקת ביותר העקרון כי אין הקנאת מקרקעין אלא ברישום, אין שום מניעה לעקיפת הדין הזה למעשה - ואדרבה: התוכן הממשי של הבעלות בקרקע, היינו הזכות לאכילת פירות ונטל האונסים, עובר כאן מן המקנה ללוקח, על-פי הוראת החוק בעצמו, לאו דווקא עם הרישום, אלא עם המסירה המעשית (בג"ב, סע' 446), או משעת החוזה (חוק החיובים השוייצרי, סע' 185), או משעה שנקבעה למסירה (שם, סע' 220).