שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
נשאר לנו עתה לעמוד על מספר בעיות מיוחדות, הנחוצות להשלמת התמונה של מערכת מושג ההחזקה בדיני ישראל - ונפנה קודם-כל לבעייה של ירושת ההחזקה.
כבר רמזנו לעיל כי תקופת ההחזקה הנחוצה לחזקת-קניין במקרקעין עשויה להצטרף גם מכוח ירושה.קנז) הדברים מתיחסים אף למקרה שלמעשה לא היה למוריש קניין-אמת בדין, - ולפי זה אין להבין את ההצטרפות אלא אם נאמר כי אף ההחזקה כשלעצמה עשויה לעבור בירושה, בנפרד מכל ירושה של קניין. ואכן, דבר זה נקבע בפירוש בשו"ע חו"מ סי' שס"א סע' ז' - ביחס להחזקת הגזלן - ובסי' שמ"א סע' ג'-ד', ביחס להחזקת השומר.קנח)
ירושת ההחזקה בדיני ישראל - כמו גם העברתה בין חיים שלא בדרך הקנאה - ודאי אינן צריכות להיתפס כהעברת זכות, - אף-על-פי שעצם אפשרות הפעולות האלו נחשבת באירופה כמופת לכך כי הנשוא שלהן הוא זכות.קנט) הדבר מתברר באופן כפול. ראשית, מתוך כך שהנאות ההחזקה לפי הדין העברי אינן באות ממנה עצמה, במהותה המעורטלת, אלא רק בצמוד למימושה הפעיל - וזה, כשלעצמו, אינו ניתן כמובן להעברה. ושנית, מתוך שהמקורות העבריים העוסקים במישרין בהעברת ההחזקה - בין בירושה ובין באופן אחר - צמודים באמת לאו דווקא להעברת ההנאות הנובעות מן ההחזקה, כי אם להעברת האחריות הכרוכה בה. אולם, נראה לומר שאת העברת ההחזקה בדיני ישראל אין לזהות גם עם העברת האחריות, אלא יש להכיר בהעברת האחריות תוצאה של העברת ההחזקה. דבר זה מסתבר גם-כן באופן כפול. ראשית, מתוך כך שהאחריות המועברת אינה חלה על המקבל, כשלעצמה ובמוחלט, אלא רק בצמוד להחזקה העוברת אליו - ובגינה של אותה החזקה. ושנית, מפני שהאחריות העוברת ליורש אינה חלה - כפי שנראה ביתר פרוטרוט בפרק אחר - על נכסי העזבון (כדרך חובות אחרים של המוריש, שנעשה היורש אחראי להם), אלא חלה היא על נכסי היורש העצמיים ובגדרים חדשיםקס) - ומשמע שוב כי אין כאן פשוט העברה של אחריות המוריש, אלא התהוות של אחריות חדשה, בעקב עילה שנולדה ביורש עצמו, והיינו העילה שעברה אליו ההחזקה בחפץ.
וכיצד יכולה ההחזקה לעבור כשלעצמה? - לפחות לפי התפיסה העברית אין בדבר שום קושי. כאן מוכרת ההחזקה, במהותה, ככוח-שליטה הנמשך מעובדה מסוימת בעבר, ואין שום קושי במושג, שיתקיים ביורש כוח-שליטה הנמשך מעובדה שארעה במוריש. אכן, חפצים העומדים לעת פטירת המוריש בכוח-שליטתו - חזקה על העולם שיכבד את כוח-השליטה הזה ביורשים, בהמשך מן הכבוד שחלק לו במוריש, על סמך עצם העובדה שאנשים אלה יורשיו הם; דבר זה עצמו - הוא היוצר ביורשים את כוח-השליטה למעשה, באותה מידה שכוח זה נתון היה למוריש ברגע פטירתו, - וכך מתברר כי לא זו בלבד שאין כאן קושי במושג העברת ההחזקה כעניין עובדתי גרידא, אלא אדרבה: הריהו כאן מטבע העניין.
קנז) בפתשגן להערה מ"ה בפרקנו, ור' ביחוד שו"ע חו"מ סי' קמ"ד סע' ג'.
קנח) בסי' שמ"א יש אמנם מקום לתהות אם יסוד הדין הוא בירושת הקניין או בירושת הרשות (היינו ההחזקה); אולם, לאור הקשר הדברים במקור, בבבא קמא קי"ב א', וביחוד לאור הדין בסע' ד', לא נותר מקום לספק כי היסוד הוא בירושת ההחזקה.
קנט) ר' לעיל, פרק א', סע' ה', במבוא.
קס) בבא קמא קי"ב א', ור' להלן, פרק ו' סע' ג'.