שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
מושג השומרים מביא אותנו למשמעות השניה של ההחזקה בדיני ישראל, היא משמעותה בדיני הנזיקין - כי לבד ממה שנוגע לדיני אחריות השומר כלפי בעל-הבית, הרי את עיקר דיני השומרים מוצאים אנו כאן.
כפי שהמעיין יווכח, אין משמעות זו נזכרת בכלל במניין משמעויות ההחזקה שסקרנו ביבשת אירופה. כאן העקרון הוא שבעיית האחריות בנזיקין נפתרת תמיד בסמיכות ישירה לשאלה המופשטת, אם היתה בדבר פשיעה ואם לא - ואין מיון שיטתי של מיני מצבים כדי לקבוע בהם כללים להתנהגות האדם ולהערכת הפשיעה מצידו מלכתחילה.פב) רק במקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל מתקשרת האחריות באופן עקרוני לזיקתו של אדם מסוים אל החפץ שהיה מעורב בגרימתו של הנזק. כך, לנזק הנגרם על-ידי בעל-חי, אחראי בצרפת ובאיטליה מי שהוא בעל החי או מי שמשתמש בו בשעת המעשה;פג) בגרמניה ובשוייצריה אחראי "המחזיק", אבל לא המחזיק במובן המשפטי שסקרנו לעיל (besitzer){בעלים, גרמנית} כי אם במובן אחר, בלתי-מוגדר: derjenige welcher das Tier halt {מי שמחזיק את החיה, גרמנית}, או ה-Tierhalter,{הבעלים של חית מחמד, גרמנית} וכן מי שמתחייב בחוזה כלפי ה-Tierhalter להשגיח על בעל-החי.פד) שנית, במקרה של התמוטטות בניין, אחראי בצרפת, באיטליה ובשוייצריה בעל הבניין,פה) ואילו בגרמניה אחראי - בכפוף לדיוקים שונים - המחזיק במובן המשפטי שסקרנו.פו) מלבד זה, אמנם מדובר בצרפת ובאיטליה על אחריות עקרונית הנובעת מן העובדה שהחפץ המעורב בגרימת הנזק היה "בשמירתו" של אדם מסוים (garde {משמורת, צרפתית} ,או custodia {משמורת, איטלקית}), אך למעשה גם בזה אין הכוונה להסדר כללי של אחריות הקשורה בחובת שמירה ובהפרת החובה הזאת, אלא הכוונה היא רק לאחריות מוחלטת החלה במקרים מסוימים על אדם שמיחסים לו את שמירת החפץ - וב"שמירה" אין מתכוונים למשהו המתלכד עם "פוססיה" או "דטנציה", כי אם למשהו מקביל המסתכם במושג של "פיקוח" (surveillance {מעקב, אנגלית}).פז) בדומה לכך מטילים חוקים שונים בגרמניה ובשוייצריה אחריות מיוחדת על ה-inhaber {הבעלים, גרמנית} או ה-halter {רתמה, אנגלית} (בלשוננו, בלית ברירה, נתרגם שוב: מחזיק) של מתקן-כוח, מכונית או מטוספח) - ונראה שבזה מתמצה הרשימה, לפחות בפרטיה הבולטים, בשיטות של יבשת אירופה הנסקרות על-ידינו.
יותר קרובה לענייננו היא הגישה האנגלית, אך גם כאן אין הדברים מתקשרים לכלל שיטה כלשהי. ביחם לנזקים היוצאים ממקרקע מדברים בדרך-כלל על אחריות ה-occupier{מחזיק, אנגלית},פט) או לפחות על חזקת-אחריות מצידו, אך כרגיל במשפט האנגלי כפופים הדברים לשורה ארוכה של סייגים, המיוחדים כל אחד לעניינו, והנוטים לעתים קרובות להפוך את עצם הכלל שאמרנו על פיו. הערבוביה מתגברת ביחוד על-ידי כך שאין כאן עקרון מאוחד לקביעת האחריות ביחס למינים שונים של חזקות. כי ביחס לנזק מסוג nuisance {מטרד, אנגלית} נוטה המשפט להבליע את חשיבות הגורם של הפשיעה האישית, והדבר עשוי להשפיע בעת ובעונה אחת הן בכיוון של הטלת אחריות מוחלטת על ה-occupier, הן בכיוון שחרורו הגמור כשגורם הנזק הוא זר; מצד שני, בנזקים הנזקקים לדין ה-negligence {רשלנות, אנגלית}, לכאורה רק גורם הפשיעה האישית הוא הצריך להכריע, ועם זאת הלא עצם העובדה שפלוני הוא occupier עשויה לעתים קרובות להציגו כפושע גם באופן אישי, אם לא מנע את הנזק שנגרם, ולוּ בפשיעת הזולת.צ) מעבר לכך, לנזק הנגרם על-ידי בעל-חי אחראי ה- keeper{שומר, אנגלית} או הפוססור, אך אין ברור מהי ההבחנה בין שני אלה - וכן שאלה היא האם נפטר בעל החי על-ידי מסירה ל-keeper זולתו.צא) לנזק הנגרם על-ידי מיטלטלין אחרים, שוב, אחראי הפוססור, או - במקרה המתאים - מי שהעביר את המיטלטל לזולתו.צב)
פב) קולין וקפיטן, ב', עמ' 145 ואילך; מסיניאו, ה', עמ' 530 ואילך; אנקצרוס-להמן, עמ' 918 ואילך; גוהל, עמ' 136 ואילך.
פג) ספר החוקים האזרחי הצרפתי, סע' 1385; האיטלקי - סע' 2052.
פד) בג"ב, סע' 833, 834; סע' 56 של חוק החיובים השוייצרי.
פה) ספר החוקים האזרחי הצרפתי, סע' 1386; האיטלקי - סע' 2053; חוק החיובים השוייצרי, סע' 58.
פו) בג"ב, סע' 838-836.
פז) סוואטיה כרך א', עמ' 421 ואילך; מסיניאו, ה', עמ' 586 ואילך. ליתר הסבר אפשר לומר, על-פי מקורות אלה, כי דין האחריות בגין שמירת חפצים משמש כאן את המטרה של הטלת האחריות על אדם פלוני, כשזה אמור לחזור ולהיפרע ממוסד-ביטוח, או כשעל כל פנים סכנת-הנזק הכרוכה בשימוש בחפץ היא פועל-יוצא מן ההנאה הצמודה לשימוש - בעוד שבלעדי האחריות הזאת היה הנפגע יכול להישאר בלי כל תביעה, אחר שיתכן שלמעשה נגרם הנזק בלי פשיעת איש. מצד אחר, ראה גם בדברי ההקדמה של ז'ורז' ריפר לספרו של סוואטיה, בעמ' x-xi: "מהי השמירה, שואלים בדאגה בתי המשפט. בעל המכונית, האם הוא עוד שומר אותה אחר שנגנבה? יתכן. ועד מתי? אין יודעים".
פח) אנקצרוס-להמן, עמ' 1028 ואילך; גוהל, עמ' 138.
פט) ר' ביחס למונח זה לעיל, פרק ב', בסמיכות להערה כ"א.
צ) סלמונד, נזיקין, עמ' 262 ואילך, 548, 550, 595 ואילך, 614, 627 ואילך.
צא) שם, עמ' 658 ואילך.
צב) שם, עמ' 672 ואילך.