שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
בשוייצריה מוסדרים יחסי השכנים במסגרת פרק הצג"ב על "תוכן הבעלות הקרקעית ומגבלותיה". בתיאורם נסטה לפעמים מן הסדר שבנוסח החוק.
סע' 684. במימוש הבעלות וביחוד בהנהלתו של עסק בתחום אדמתו, חייב כל אדם להימנע מכל השפעה מופרזת על בעלות השכן. במיוחד אסורות כל ההשפעות המזיקות שאינן מוצדקות על-פי מצב המקרקעין וטיבם, או על-פי המנהג במקום, והנגרמות על-ידי העשן או הפחם, אדים מטרידים, הרעש או הנדנוד.
סע' 685 מוסיף שתוך עבודות חפירה או בניין אסור לבעל המקרקעין להפריע לשכניו על-ידי הנדת אדמתו, או על-ידי נזק אחר לאדמה או למתקנים הקיימים בה.
סע' 686 מוסר סמכות לתחיקה הקנטונלית לקבוע את ההרחקות הצריכות להישמר בעבודות חפירה או בניין, וכן הוראות אחרות הנוגעות לבניינים (למשל, בקשר לחלונות והזק הראייה). רוסל ומנתא מציינים (בכרך ב', עמ' 367) כי הסמכות הושארה לקנטונים מאחר שבעניינים אלה היו קיימים דינים שונים מאוד בכל קנטון וקנטון, ואי-אפשר היה להביא לכלל הסדר אחיד; ויתר-על-כן, הדברים משתלבים בסדרים מינהליים, אשר קביעתם מסורה לקנטונים ממילא, וקשה לקבוע את הגבול היכן מסתיימים כאן דיני הממונות והיכן מתחילים דיני תקנת הציבור. הסיפא של סע' 685 חוזר וקובע כי מבנים המוקמים בניגוד לדיני השכנים, יחול עליהם דין המבנה המתפשט לאדמת השכן; כלומר: השארתם כמות שהם יכולה ליהפך לשעבוד באדמת השכן, בתוקף הסכמה הדדית או על-פי דרישת בעליהם, כנגד פיצוי - אם השכן לא התנגד להקמתם תוך זמן נאות, והמסיבות מאפשרות את הדבר, ובעל המבנים פעל בתום-לב. כאן יש אפוא שינוי מן הכלל כי שעבודי-השכנים אינם נוצרים על-ידי זכות-חזקה, כשאין רישום מוטעה קודם או שבעל המקרקע המשתעבד איננו ידוע. שינוי נוסף הוא כי אף באין זכות-חזקה, אין כאן הרישום תנאי להיווצרות השעבוד.מו)
סע' 687 נותן את הרשות לבעל הקרקע, שיקוץ את הענפים והשרשים המשתרבבים לתחומו, ויזכה בהם, אם הם גורמים לו נזק והשכן לא סילקם בעצמו תוך ארכה מספיקה. מכל-מקום, אם בעל המקרקע משאיר את הענפים המשתרבבים מעל בניינו או אדמתו המעובדת, זוכה הוא בפירות אותם הענפים. דיני סעיף זה נתונים לשינוי בתחיקה הקנטונלית, בתוקף סע' 688. כן יכולה התחיקה הקנטונלית לקבוע את ההרחקות המחויבות בנטיעות.
סע' 689. כל בעל קרקע חייב לקבל את המים הזורמים באופן טבעי מן הקרקע העליונה משלו, כגון מי גשמים, שלגים ומעינות בלתי-מכונסים...
סע' 690. במקרה של ניקוז חייב בעל הקרקע התחתונה לקבל בלי פיצוי את המים שהיו זורמים אליו כבר מקודם באופן טבעי. אם הניקוז גורם לו נזק, יכול הוא לדרוש שבעל הקרקע העליונה יוסיף להעביר את המים דרך האדמה התחתונה, בצינור שבעל הקרקע העליונה יתקין על חשבונו.
הסעיפים 691-693 קובעים כי במקרה שאין אפשרות אחרת, שלא תגרום הוצאות מוגזמות, חייב בעל הקרקע להרשות - כנגד פיצוי מלא מראש - שיועברו באדמתו מובילי מים, צינורות ניקוז, צינורות גז וכיו"ב, או חוטי חשמל עיליים או תחתיים (ואין צורך ברישום שעבוד). עם השתנות המסיבות יכול בעל הקרקע לדרוש את סילוק המתקנים על חשבון הצד שכנגד, אך במקרים מיוחדים אפשר לחייבו שישתתף בהוצאות בעצמו. במקרים הנתפסים בדיני ההפקעה למטרות ציבוריות אין לחייב בסבילת המובילים על-פי דיני השכנות. סע' 676 קובע, שאם נתפס המקרה בדיני ההפקעה למטרות ציבוריות, אין נוצרת "זכות ריאלית" להחזקת המוביל באדמת הזולת אלא על-ידי רישום שעבוד בספרי האחוזה; אך כאן שוב יש יוצא-מן-הכלל, כי במקרה שהמובילים הם גלויים (כלומר נמצאים מעל לפני הקרקע) נוצר השעבוד משעת ההתקנה.
סע' 694 קובע שעבוד-כפייה לעניין דרך, במקרה של מקרקע מובלע. הזכות לדרוש את השעבוד "מכוונת קודם-כל כנגד השכנים אשר על-פי יחסי הבעלות והמעבר הקודמים ראוי ביותר לחייבם, ואחריהם - כנגד אותם השכנים אשר אותם תזיק הדרך פחות מאחרים". חוץ מזה מתחשבים במשקל היחסי של האינטרסים. הזוכה חייב לשלם פיצוי מלא. השעבוד טעון רישום.מז)
סע' 695 נותן סמכות לתחיקה הקנטונלית להסדרת זכותו של השכן, שיהא רשאי לעלות על אדמת רעהו לצורך עבודות הנחוצות בקשר לשימוש באדמתו הוא, טיבה או בנייתה, ולהסדרת דיני המעבר והגישה לצרכים שונים (כגון השקייה וכיו"ב). על-פי סע' 696 אין זכויות מסוג זה טעונות רישום, אך יש להעיר עליהן בספרי האחוזה, במקרה שנשארות הן באופן קבוע.
סע' 669. כל בעל קרקע חייב, על-פי דרישת שכנו, להשתתף בקביעתם של הגבולות שאינם ברורים, אם על ידי תיקון התכניות של ספרי האחוזה ואם על-ידי הנחת סימנים. סע' 668 קובע כיצד נקבעים הגבולות.
סע' 697. בהוצאות הגידור של מקרקע נושא בעליו, בכפוף להוראות בדבר השותפות במתקנים שבמצר. - הסמכות לקבוע את חובת הגידור וצורתה נמסרת למשפט הקנטונלי.
סע' 698. בהוצאות המתקנים הנחוצים למימוש זכויות השכנות חייבים בעלי הקרקעות להשתתף באופן יחסי לאינטרס של כל אחד מהם.
סע' 679. ניזק אדם, או נשקף לו נזק, על-ידי מה שבעל הקרקע חורג מגבולות הזכות של בעלותו, יכול הוא לתבוע את סילוק הנזק או הגינה מפני הסכנה הנשקפת, ופיצויים.
סע' 680 קובע (בכפוף למה שראינו לעיל), שמתנים על יחסי השכנים החוקיים רק על-ידי שטר ורישום בספרי האחוזה (כדרך שנוצרים שעבודי-השכנים).
מו) רוסל ומנתא, ב' , עמ' 398.
מז) ר' הערה 4 בעמ' 207 של הצג"ב בתרגום הצרפתי, בעריכת רוסל ורוסל.