ב.ח.1.

לפי סיכום-הדברים בערך הזה, המתנה (שבין חיים - inter vivos{_לטינית} - ובהבדל ממתנת צוואה מחמת מיתה) הריהי "העברת רכוש כלשהו מאדם אחד למישנהו בחינם, בעוד שהנותן חי ואינו מצפה למיתה. זהו מעשה אשר בו מועבר משהו, מתוך רצון, מן המחזיק האמיתי לאדם אחר, בכוונה המלאה שהדבר לא יחזור אל הנותן, ומתוך הכוונה המלאה של המקבל להחזיק את הדבר לחלוטין כשלו, בלי להחזירו לנותן"^שע) והנה, לפי הגדרה זו, כשלעצמה, לכאורה אין עדיין שום הרחבה לעומת פשט-הדיבור - וביחוד לאור הסיפא של ההגדרה, הנוטה להוציא מגדרי המתנה הן את ההשאלה הן את העברת הנכסים הראויים שלא הגיעו לכלל החזקה. אולם, בהמשך-הדברים מתברר כי באמת הכוונה היא להוציא מן ההגדרה רק את ההשאלה, ואילו את העברת הנכסים הראויים הכוונה היא לצרף ולהכליל.^שעא) בד בבד עם כך נראה, שבנקיטת לשון "העברת-רכוש" היתה אמנם כוונה מדוייקת, לעניין שהתחייבות מקורית, ואף אם היא ב-deed{שטר, _אנגלית} ויש לה תוקף, לא תיכלל כשלעצמה בגדר מתנה, אלא תיחשב רק כהתחייבות-למתנה (ובודאי זאת רק במידה שמתייחסת היא להתחייבות-נתינה, בהבדל מעשייה); אך הענקת החינם של שטר-התחייבות (לרבות התחיבות מעשה או מחדל) שהוא בגדר bond{ערובה, _אנגלית} (להבדיל משטר-חליפין או כתב-הבטחה שאין להם תוקף באין תמורה), - נראה שעשויה להיחשב כמתנה, אם לא בגין עצם הענקת הזכות בחינם, הרי לפחות בגין הענקת גילומה-שבשטר.^שעב)

לגבי אופן העמדת המתנה בגדרים אלה, פשיטא כי מאחר שלפי התפיסה האנגלית אין מדובר כאן בחוזה, ממילא משמע שמבחינה עקרונית לא תוכל לסכון בזה העברה חוזית גרידא - על-ידי עצם ההסכמה בין הצדדים, אלא לגבי כל סוג-רכוש נחוצה העברה מתאימה לפי דרכו. במיטלטלין תהיה זו אפוא, בדרך-כלל, מסירה, ואילו במקרקעין conveyance by deed{העברה לפי שטר, _אנגלית}. מלבד זה יש לקחת בחשבון, ש-deed עשוי לשמש באנגליה להעברת רכוש כלשהו - ואף מיטלטלין, שלא במסירה, - ושנית: שרכוש יכול להיות מועבר באנגליה גם על-ידי הצהרת נאמנות. בהתאם לכך מכליל הלסבורי-סיימונדס וקובע כי מתנה זקוקה לאחת משלוש הצורות: א) deed או מסמך כתוב אחר; ב) מסירה - במקום שמסירה עשויה להועיל; או ג) הצהרת trust {נאמנות, _אנגלית} (שאז תקום המתנה ב"נאמנות", במסגרת "אקויטבילית").^שעג) לא נתקיימה אחת הדרכים האלו, לפי המתאים, אין המתנה תופסת על-פי כוונה או הבטחה בלבד - אף לא ברמה "אקויטבילית", - מפני שאין "האקויטי" מרפא מתנה פגומה, כדרך שעשוי הוא לרפא העברה חוזית פגומה; אולם, העברת תביעה - אפילו בחינם - הריהי בת תוקף בין הצדדים, על-פי דיניה המיוחדים, משעה שהצדדים הסכימו עליה, ואף אם לא נתקיימה עדיין ההודעה לחייב, הנחוצה כדי להשלימה לגביו.^שעד) סייג אחר הוא, שאם המקבל קיבל כבר למעשה את דבר-המתנה לרשותו, אך בלעדי הצורה הדרושה (כגון מקרקעין שנמסרו בפועל ב-deed), והמקבל הוציא הוצאות על הנכס בהסתמך על דברי הנותן, שכוונתו למתנה, אפשר לכפות את הנותן שישלים את המתנה על-ידי הצורה הדרושה.^שעה)

נתקיימה הצורה, מתבלט האופי הבלתי-חוזי-כביכול של המתנה האנגלית על-ידי כך, שאין המשפט האנגלי שואל להסכמת המקבל, ורואה הוא לכאורה את המתנה כשלמה אף בלעדיה. אולם, הכלל הוא שאין מחייבים אדם לקבל מה שאין הוא רוצה, ולכן - משנודע למקבל על המתנה, הריהו יכול לשימה לאל על-ידי סרוב לקבלה. הפרשנים נוטים להסיק מכאן, שבעצם כרוכה גם המתנה האנגלית בהסכם -והיינו בהסכם שמסתמא המתברר במקרה שהמקבל אינו מסרב;^שעו) אך יש אולי מקום לשאול, למאי נפקא מינה, אחר שהקבלה אינה זקוקה לכושר-הדעת, ועל-כל-פנים אין בתפיסה ההסכמית כדי לצרף את המתנה לדיני החוזים. אם כי קבלת המתנה אינה זקוקה לכושר-הדעת, מכל-מקום זקוקה היא לכשרות משפטית כלשהי. נראה שגבול הכשרות הוא שהמקבל כבר יהא על-כל-פנים נהרה, בבחינת עובר, בשעת המתן.^שעז) סייג אחר לעניין הזכייה הוא, שמתנה לאשה על-ידי בעלה הריהי בטלה כנגד נושי הבעל, אם נשארת היא ברשותו.^שעח)

נראה שהמשפט האנגלי מכיר באפשרות של מתנה שתהיה ניתנת במסגרת חוזה, שהמקבל ישתמש בדבר למטרה פלונית - ואז, במקרה שהמקבל מפר את חיוב השימוש שקיבל עליו, רואים את המעשה כעין רמאות (fraud){הונאה, _אנגלית}.^שעט)

שע) הלסבורי-סיימונדס, י"ח עמ' 364.

שעא) שם, עמ' 397,395.

שעב) ההבדל בנקודה זו הוא כמובן דק עד מאוד, ואף נראה לומר שחשיבותו היא באמת רק מילולית, ולא תוכנית. כך היא מפני שמסתבר, שכל התחייבות שב-deed{שטר, _אנגלית} הופכת את ה-deed ממילא ל-bond{שטר התחיבות, _אנגלית} , ואילו bond אינו אלא deed כלשהו המגלם התחייבות. ר' ערך Bond במילון סטראוד. לפי אנסון, בעמ' 73-74, bond הוא deed המגלם התחיבות-קנס.

שעג) הלסבורי-סיימונדס, עמ' 365.

שעד) שם, עמ' 396-397, והשווה לוסון, עמ' 57.

שעה) הלסבורי-סיימונדס, י"ח,עמ' 399.

שעו) שם, עמ' 388-389; לוסון, עמ' 51.

שעז) דוק בהלסבורי-סיימונדס, י"ח עמ' 372. לעניין דרך הענקת המתנה למי שהוא לפי-שעה רק עובר, ר' בפרקנו להלן, הערה תנ"ה, במסגרת דיוננו באפשרות הזכייה לאדם שלא בפניו.

שעח) שם, עמ' 367.

שעט) שם, עמ' 378.

הדף הבא