ו.ד.2.

2. דיני השכנים

כבר הזכרנו שצ'שיר מבחין בין שעבודי-השכנים לבין ההגבלות החלות על הבעלות בתוקף החוק. הזכויות העולות מתוך ההגבלות האלו לטובת השכן נקראות natural rights{זכויות טבעיות, _אנגלית};^סב) אך מסוג הזכויות הזה מביאי צ'שיר רק שתי דוגמאות, ולא הצלחתי למצוא זולתן. הדוגמאות שמביא צ'שיר הן: זכות לתמיכת הקרקע על-ידי אדמת השכן, כדי שלא תשקע הקרקע למטה מרמתה הטבעית, כפי-שהיא באין עליה בניינים; וב) זכות שהמעיין הסמוך לא יוטה מזרמו הטבעי. חוץ מזה שייכים כאן לענייננו רק דיני הנזיקין הכלליים (negligence{רשלנות, _אנגלית}), ובמיוחד דיני ה-private nuisance{מטרד פרטי, _אנגלית}.

כותב עורכו של סלמונד, נזיקין (בעמ' 183): "הבסיס לדיני ה-nuisance{מטרד, _אנגלית} הוא באימרה sie utere duo et alienum non laedas{עשה בשלך מבלי לפגוע באחר, _לטינית}. אסור לאדם להשתמש ברכושו באופן שיגרום לשכנו אי-נוחות שלא לצורך ושלא כראוי"; וניתן לומר שה-nuisance מתבטא "בגרימת ההתפשטות, או באי-מניעת ההתפשטות, של דברים מזיקים לאדמת הזולת - כגון מים, עשן, ריח, אדים, גז, רעש, חום, נדנוד, חשמל, חיידקים, חיות וצמחים", ואף דברים מוצקים אחרים.^סב*) אולם, אין משמע ש-nuisance יכול להיגרם רק מחצר אחת לרעותה: הוא יכול לבוא גם מרשות הרבים, בלי שום סמיכות להחזקה בחצר מסוימת.^סג) אין תביעה על nuisance אלא אם נגרם נזק, אולם, שרשים וענפים המתפשטים לאדמת השכן - רשאי השכן לקוצם אף באין נזק.^סד) הנזק צריך להיגרם לגוף המקרקע, או לחפצי בעל-הבית המוחזקים בו, או לגבי ההנאה המופקת ממנו. הנזק בהנאה צריך להיות ניכר: אין מסתפקים בפגיעה שאדם ממוצע ובר-דעת לא היה מתקומם נגדה על-פי תנאי הסביבה. תנאי הסביבה אינם חשובים, אם הנזק נגרם לגופו של רכוש.^סה) אין מקום לתביעת nuisance אם הנזק נגרם רק משום שהמחזיק הנפגע משתמש במקרקע לצרכים מיוחדים או משום שהמחזיק רגיש במיוחד.^סו) העובדה שהמחזיק הנפגע לקח את המקרקע בדעתו את קיום ה-nuisance אינה משמשת הגנה לשכן המזיק; כן אין שומעים לטענה שהמעשה המזיק הוא לתועלת הציבור, שאין אפשרות לבצע את המעשה המועיל ללא גרימת נזק או שלא הייתה רשלנות במעשה.^סז) לעומת זאת, אין הנתבע אחראי אם לא ידע ולא יכול היה לדעת על קיום ה-nuisance בנקטו זהירות נאותה; אך דין זה, יתכן כי איננו חל אם הנזק אינו נובע מהתפתחות טבעית, כי אם מאי-ביצוע התיקונים הדרושים.^סח) בהיפוך מכל הדינים הללו, אפשר ליצור - כפי שראינו - שעבוד לקיומו של ה-nuisance.

המושג nuisance{מטרד, _אנגלית} משמש באנגליה גם להכללת הדינים הנוגעים לפגיעה ב-servitude{זיקת הנאה, _אנגלית} או ב-natural right{זכויות טבעיות, _אנגלית}.^סט) קיים nuisance הפוגע בזכות-התמיכה שהזכרנו למעלה, אם התמיכה נמנעת ברשלנות או בזדון - ואין נפקא מינה שבלי מניעת התמיכה לא יכול היה המזיק להשתמש באדמתו כדרכה.^ע) אין המזיק אחראי כאן אלא על מעשה חיובי; אין הוא אחראי אם רק נמנע מלבצע את התיקונים הדרושים. מי שזכאי לתמיכה רשאי, מצידו, להיכנס ולבצע את התיקונים הדרושים בעצמו. מחזיק הקרקע (להבדיל מאדם זר) המונע משכנו את התמיכה לבניין - פטור , אף אם פעל ברשלנות או בזדון. כנגד זכות-התמיכה אפשר ליצור שעבוד הפוך.^עא)

מקום שנוצר שעבוד לקבלת אור היום (שעבוד שהוא כנראה אפשרי רק בקשר לחלונות, להבדיל מפתחים אחרים, ודווקא חלונות של בניין - להבדיל ממתקנים אחרים), קיים nuisance{מטרד, _אנגלית} "אם מקימים או מקיימים בקרקע המשועבדת בניין כלשהו, או מבנה או דבר אחר, הפוגע כל-כך בזרימת האור, עד שהבניין השליט נעשה בלתי-נוח או בלתי-מתאים למגורים או לכל מטרה רגילה אחרת אשר הבניין מותאם לה" (ובתנאי שבעל הבניין הניזק לא הפחית בינתיים בעצמו את מידת האור העשויה להגיע אליו). בהערכת הפגיעה מתחשבים בקיומם של חלונות אחרים, אשר אורם מצטרף לאור החלון המושך את השעבוד, אולם, תוך כדי כך מתחשבים גם בעובדה שאותם חלונות עצמם צפויים להאפל, או - להפך - שגם הם מוגנים בשעבוד; וכאשר החלונות האחרים אמנם מוגנים, שוקלים את הדברים לפי המצב שהיה מתהווה לוּ כל השכנים המשועבדים היו באים לבנות באדמתם בעת ובעונה אחת, תוך כיבוד השעבוד הרובץ עליהם.^עב)

דיני ה-nuisance{מטרד, _אנגלית} אינם דוחים כאמור את האפשרות, שאף הדין הכללי יותר של ה-negligence{רשלנות, _אנגלית} יוכל למצוא תחולה בין שכנים. גדריה של אפשרות זו אינם מבוררים, ונעמוד על כך ביתר פרוטרוט בסע' ו' להלן.

סב) צ'שיר, עמ' 468.

סב*) סלמונד, נזיקין, עמ' 182, 184, 202.

סג) שם, עמ' 184.

סד) שם, עמ' 187-188.

סה) שם, עמ' 188-180.

סו) שם, עמ' 191.

סז) שם, עמ' 193-194.

סח) שם, עמ' 202-203.

סט) שם, עמ' 208.

ע) יוצאת מכלל זה שאיבת מי התהום, המותרת לבעל הקרקע מכל-מקום.

עא) סלמונד, נזיקין, עמ' 222-224.

עב) שם, עמ' 224-228.

הדף הבא