שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
במשמעות ההחזקה או הפוססיה מונים הפרשנים שלשה פנים. ההחזקה היא קודם-כל עניין שבעובדה. לגבי העובדה הזאת, יתכן שאדם יהא זכאי שתתקיים בידו - בין אם אמנם קיימת היא ובין אם לא - ויתכן שהיא תתקיים בידו בלי שיהא זכאי לכך; ובאופן כזה נהפכת ההחזקה גם לעניין משפטי מבחינת השאלה של "jus possidendi" {זכות הקנין, לטינית}. ושלישית - כשאמנם קיימת ההחזקה בגדרים המתאימים, נמשכות ממנה תוצאות משפטיות מסוימות, שעיקרן הוא לטובת המחזיק, ובזה שוב מופיעה ההחזקה כעניין משפטי מנקודת-הראות האחרת של "jus possessionis"{זכות החזקה, לטינית}.נו) את מושג ההחזקה יש מזהים בדיעבד גם עם עצם התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ובאופן כזה מופיעה לפעמים ההחזקה לאו דווקא כציון המהותי לעובדה גרידא, אלא כציון המהותי לזכות בחפץ (היינו הזכות הנובעת מעובדת ההחזקה). העושים כן טוענים כי רק במובן זה אפשר לדבר - כפי שאמנם נעשה הדבר בחוק - על "העברת" ההחזקה או "ירושתה"; ומכאן שוב נמשכת ערבוביה חמורה במושג "הזכויות החפציות" בכלל, כי הזכויות הנובעות מן ההחזקה אינן נמנות בדרך-כלל עם הזכויות שחלים בהן "דיני החפצים" או דיני הזכויות בחפצים.נז) עם זאת, גם בין המתנגדים לזיהוי ההחזקה והזכויות הנובעות ממנה יש שמכירים בעצם ההחזקה עצמה כ"נכס", או גורם במכלול הרכוש של אדם".נח)
אשר לזכויות הנובעות מן ההחזקה, ניתן לומר כי העיקרית שבהן, בשיטות המשפט הנסקרות ביבשת אירופה, הריהי - כמו במשפט הרומי - זכות התביעות העומדות למחזיק-הפוססור להגנת החזקתו כשלעצמה.
תביעות אלו קרויות "תביעות פוססוריות" (Besitzlagen{היו בחזקתו, גרמנית} , actions possessoires {תביעות קנייניות, אנגלית}) בהבדל מן התביעות להגנת עצם הזכות שצריך היה המחזיק לטעון לה לשם הצדקת הפוססיה והקרויות - מצידן - "תביעות פטיטוריות" (Rechtslagen {היו בחזקתו, גרמנית}, actions petitoires {תביעות פטטוריות, אנגלית}).נט)
התביעות הפטיטוריות הן, למשל, התביעה לאישור בעלות המחזיק כנגד מי שכופר בה;ס) תביעה להחזרת החפץ מידו של מחזיק להחזקתו של אדם הטוען לבעלות;סא) תביעת בעליו של חפץ למניעת הפרעה;סב) תביעת הבעלים לתיקון או לסימון של הגבולות בין מקרקעין סמוכים;סג) תביעה להכרה בקיומו של שעבוד, להחזרת חפץ משועבד או למניעת הפרעה למימושו של שעבוד;סד) וכן תביעה להחזרת חפץ מכוח "זכות אישית" כנגד המחזיק.סה) תביעות אלו מתוארות אמנם, על דרך השיגרה הרומית, כמוסדות משפטיים בפני עצמם, באופן שיכול להיווצר הרושם כאילו לא היו פשוט פועל-יוצא מושגי מן הזכות שאותה הן באות לממש, אלא אדרבה: כאילו הזכות צריכה היתה לקבל את הגדרתה כפועל-יוצא מן התביעה הנתונה להגנתה. אבל באמת, בשיטות הנידונות, המציאות כבר איננה כזאת: גם אלמלא הוסדרו או נתפרשו כאן התביעות ביחודן, יכול היה האיש המזוכה בהן לעמוד על זכותו - באותו תוכן-דברים בעצמו - מכוח עצם העובדה שיש לו זכות בדיני ממונות, והזכות נפגעה בצורה מסוימת. מניין התביעות ביחודן הריהו כאן אפוא באמת רק עניין של שיגרה מחשבתית, ולמעשה משקף הוא רק - בניסוח חוזר - את ההשתמעות המהותית של הזכויות המוגנות בעצמן.
נו) פלניול וריפר, ג', עמ' 181-182; מסיניאו, ב/א, עמ' 183-184.
נז) היילפרון, ג', עמ' 29 בהערה; וולף-רייזר, עמ' 18-20; מסיניאו, ב/א, עמ' 188-189. והשווה דרנבורג, א', עמ' 398; אוברי ורו, ב', עמ' 109-110.
נח) דרנבורג, א, עמ' 49. יותר עקבי הוא אנקצרוס-ניפרדי, בכרך א', עמ' 556, המונה את ההחזקה כנכס באשר אמנם היא נמנית לדידו עם הזכויות. אולם, העניין הוא על-כל-פנים מוקשה במידה רבה; כי זכויות-ההחזקה - גם כשקיימת ההחזקה על-פי זכות, כגון זכות בעלות - הריהן חיצוניות לזכות, ואף-על-פי-כן בודאי אין לומר כי הזכאי-המחזיק הוא בעל שני נכסים: הזכות היסודית, המזכתו בהחזקה, מצד אחד, והזכויות הנוספות, הנובעות מן ההחזקה, מצד שני. יוצא אפוא כי ההחזקה - או זכויות-ההחזקה - יכולות להיחשב כנכס בפני עצמן רק אצל המחזיק-הגזלן, היינו אצל מי שאין לו בכלל זכות להחזיק ואשר ממילא צפוי הוא להפסיד את ערכה הממוני של ההחזקה למפרע, לפחות בעיקרו של דבר.
נט) אוברי ורו, ב', עמ' 172 ואילך; פלניול וריפר, ג', עמ' 192 ואילך; מסיניאו, ב/א, עמ' 215 ואילך; היילפרון, ג', עמ' 77 ואילך; וולף-רייזר, עמ' 57 ואילך; רוסל ומנתא, ג', עמ' 287 ואילך; טואור, עמ' 412-413.
ס) מסיניאו, ב/א, עמ' 341; היילפרון, ג', עמ' 492; רוסל ומנתא, ג', עמ' 296.
סא) revendication - "rei vindicatio"; herangabeauspruch:{פעולת תביעה , לטינית,צרפתית, גרמנית} פלניול וריפר, ג', עמ' 348 ואילך; מסיניאו, ב/א, עמ' 342 (סע' 948 של ספר החוקים האזרחי האיטלקי); היילפרון, ג', עמ' 493 ואילך (סע' 985 של הבג"ב); רוסל ומנתא, ב', עמ' 295.
סב) "actio negatoria"{פעולת שלילה, לטינית}: פלניול וריפר, ג', עמ' 972-973; מסיניאו, ב/א, עמ' 348 (סע' 949 של ספר החוקים האזרחי האיטלקי); היילפרון, ג', עמ' 517 ואילך (סע' 1004 של הבג"ב); רוסל ומנתא ב', עמ' 296.
סג) מסיניאו, ב/א, עמ' 347 (סע' 950-951 של ספר החוקים האזרחי האיטלקי); פלניול וריפר, ג', עמ' 430 ואילך (סע' 646 ו-663 של ספר החוקים האזרחי הצרפתי).
סד) "actio confessoria":{פעולה המבוססת על הודאה, לטינית} פלניול וריפר ג', עמ' 767, 813; מסיניאו ב/א, עמ' 485-486; סע' 1027, 1065, 1227 של הבג"ב.
סה) מסיניאו, ב/א, עמ' 351; פלניול וריפר, ג', עמ' 348. בהבדל מתביעת-ההחזרה "הריאלית" (revendication) נקראת תביעה זו "action en restitution"{תביעה לשיפוי, צרפתית}.