שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
במה שנוגע למקרקעין, שוב, אין המחזיק נאמן בטענת הקנייה מהתובע או ממביאי-כוחו, על יסוד עצם העובדה שהוא מחזיק בחפץ, כפי שהדין הוא במיטלטלין, אלא צריך הוא להוכיח יתר-על-כן כי החזקתו - בצירוף אפשרי של החזקת מביאי-כוחו - נמשכת זה שלש שנים רצופות בתנאים הדרושים, כפי שנברר להלן.מה) טעם הדבר הוא, שחזקת המקרקעין היא שהם נקנים בשטר; שלש שנים - חזקת הקונה שהוא שומר את שטרו, ואילו אם אין שטר בידו - יש לפקפק בטענותיו, ואין הוא נאמן אלא בראייה עובדתית; אבל אחר שלש שנים - מתוך שאין לחייב אדם לשמור את שטרותיו לעולם - מחזירים לשכם התובע את נטל ההוכחה שאמנם לא היה שטר למחזיק או למביאי כוחו, ואגב כך גם-כן, בין אם היה שטר או לא, שאמנם החזקת המחזיק איננה כדין.מו)
"התנאים הדרושים" שאמרנו הם משני סוגים מצטרפים. מצד אחד מתיחסים הם לטיב ההחזקה - ועל אלה נעמוד בסעיף מיוחד בהמשך, אחר שנברר מה טיבו של מושג ההחזקה בדיני ישראל בכלל. מצד שני מתיחסים התנאים להתנהגות התובע או מביאי כוחו: הנחוץ הוא שלא יהא מעשה גלוי של מחאה מצידם במשך שלש שנות ההחזקה, ושלהעדר המחאה לא יהא הסבר נאות.מז) אמנם, הטיב המיוחד הנחוץ בהחזקה - אף הוא בעצם אינו אלא פרי השיקול, שהעדר התכונות הדרושות בהחזקה הריהו הסבר נאות להעדר מחאה, - ולמעשה חוזרים אפוא התנאים הדרושים ומתגלמים בעקרון מאוחד. אולם, יש הבדל מעשי: המחזיק, מצידו, צריך להוכיח רק את ההחזקה וטיבה המספיק; את המחאה או סבירות העדרה, על אף ההחזקה וטיבה המספיק, צריך להוכיח התובע.מח) על דיני המחאה והסבר העדרה לא נעמוד כאן בפרוטרוט, אך נציין כי המחאה צריכה להיות בפני המחזיק או בפני עדים, באופן ששמועתה תוכל להגיע למחזיק, ואין היא מוכרחה להתבטא דווקא במילות-מחאה מפורשות, אלא די גם במעשה-שליטה הנוגד את טענת המחזיק (כגון התימרות-הקנאה בשטר בהתעלם מזכותו).מט)
עם זאת יש להדגיש כי חזקת שלש השנים אינה החזקה היחידה העשויה להועיל בהחזקת המקרקעין, לאימות טענת-זכותו של המחזיק. אף אם לא עברו שלש השנים, והמחזיק מוכיח כי התובע או מביאי-כוחו התנהגו בצורה שאין להלמה אלא על-פי הנחה של הכרה בזכות הנטענת - יצטרפו הדברים לכלל חזקה, גם אם אין המחזיק יכול להוכיח את עצם מעשה-הקניין שעליו הוא מסתמך.נ) מצד שני, אף-על-פי שהכלל הוא כי מחאה נגד המחזיק אינה מועילה משעברו עליה שלש שנות החזקה כראוי, ללא מחאה נוספת, - הרי אם נעשתה המחאה בצורת הקנאה הסותרת את טענת המחזיק, לפני שעלתה לו חזקה נגד המקנה על-ידי שלש שנות החזקה ללא מחאה, שוב אין המחזיק נאמן נגד הבאים מכוח המקנה על-פי אותה הקנאה, גם אם הוסיף בינתים והחזיק כראוי יותר משלש שנים.נא) טעם ההבדל הוא, כמובן, שמחאה רגילה אינה מונעת הקנאה מהמוחה למחזיק אף לאחר המחאה, ומשאירה היא מקום אפוא להתקשרות של חזקה חדשה; אך אם נעשתה המחאה בדרך הקנאה - שוב אין המקנה יכול לחזור ולהקנות למחזיק, ואין נשאר אפוא למחזיק על מה להסתמך נגד חזקת-הזכות של התובע, אם אין לו חזקה גמורה לזכותו שלו כבר מלפני אותה הקנאה.
מו) בבא בתרא כ"ט א'; והשווה שם משנה בדף ק"ע עמ' ב' וגמרא בדף קע"א עמ' ב', שאם את הפורע מקצת חובו מחייבים "לשמור שוברו מן העכברים", הרי זה רק משום "עבד לוה לאיש מלוה".
מז) שו"ע חו"מ סי' קמ"ג ואילך.
מח) שו"ע חו"מ סי' ק"מ סע' ח', והגהת הרמ"א שם; תוספות על בבא בתרא כ"ט ב', ד"ה בשכוני גוואי הואי.