שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
במקביל להסדר השיטתי של אחריות המחזיק לנזקים מחמת החפץ, על-ידיו ולחוץ, יש בדיני ישראל גם הסדר שיטתי של מעמד המחזיק ביחס לנזקים הנגרמים על-ידי פגיעה בחפץ המוחזק בעצמו - ובזה שוב יש הבדל עקרוני בין דיני ישראל לשיטות של אירופה.
ביבשת אירופה ראינו כי העניין מתפצל בין שתי מערכות-תביעה מקבילות: מצד אחד יש זכות תביעה על הפגיעה אפילו למחזיק הגזלן, אף-על-פי שהפגיעה אינה כלל פגיעה בנכסיו, ומצד שני יש גם תביעה לבעל האמיתי, שאמנם נפגע ברכושו, - ובין שתי אפשרויות התביעה האלו, "הפוססורית" ו"הפטיטורית", הניתנות בעת ובעונה אחת לאנשים שונים במקביל, אין תיאום כלשהו. יתר-על-כן, לפי השיטה הצרפתית והאיטלקית מוגבלת מאוד זכות התביעה הפוססורית של הדטנטור - ומאחר שעיקר יחודו של הדטנטור הוא בהעדר "זכות ריאלית", ואילו התביעה הפטיטורית בגין פגיעה בחפצים צמודה גם היא דווקא לזכות הריאלית, נמצא שהאדם הזכאי להחזיק בחפץ רק על-פי "זכות פרסונלית" יוצא כאן קרח מכאן ומכאן, - אף-על-פי שבהבדל מן הגזלן-הפוססור, הפגיעה בחפץ היא אמנם פגיעה גם בנכס שלו בעצמו.
מצד שני, במשפט האנגלי, ניתנת זכות התביעה בדרך-כלל רק לפוססור הישיר, בהתעלם לגמרי מהעניין הרכושי המקביל - או אפילו היחודי - שיש בדבר לאדם אחר, ורק בנקודות בודדות ומיוחדות בא הפגם הזה על תיקון כלשהו.
לעומת כל אלה, בדין העברי, לפי מה שראינו, מסולקת קודם-כל האפשרות שעל הפגיעה יתבע הגזלן, שמאחר שאין לו זכות בחפץ - ממילא אין הוא נפגע כלל על-ידי הפגיעה ואין לו על מה לתבוע.קז) זכות חיובית של תביעה נשארת אפוא רק מכוח הזכות האמיתית - ולעניין זה יש להבחין: אם הזכות הנפגעת על-ידי הפגיעה בחפץ איננה זכות קניינית במוחזק, כי אם, למשל, טובת-הנאה - יש לנפגע תביעה בנזיקין, אבל תביעה זו היא על הפגיעה בזכות, ואינה מזדהה עם זכות-התביעה על הפגיעה בגופו של החפץ כנכס;קח) אם, לעומת זאת, נפגעת זכות קניינית במוחזק, הריהי מזדהה עם זכות-התביעה על הפגיעה בגופו של החפץ כנכס, ומסתבר שאם יש בחפץ זכויות קנייניות שונות במוחזק - היינו בעלות ושעבודים כנגדה - נעשים הקונים-הנפגעים שותפים בתביעה, לפי הערך היחסי של חלקיהם בפגיעה.קט) והיכן נכנס בכל זה מעמד המחזיק? - התשובה היא, שעל הפגיעה אין צריך לתבוע דווקא הזכאי-הנפגע בעצמו, אלא - במקרה שקרתה הפגיעה בשעת החזקתו של שומר - יכולים גם בעל-הבית וגם השומר לתבוע את זכות בעל-הבית הנפגע; ובמסגרת האחריות, שעליה נעמוד בפרק מיוחד להלן, אף חייב השומר לתבוע בשביל בעל-הבית, כל זמן שהדברים בינו לבעל-הבית, ביחס לאחריות השומר, לא נגמרו.קי) בעל-הבית, מצידו, יכול לתבוע בעצמו או להשתתף בתביעה עם השומר; ויכול הוא לעשות כן לא רק לשם זכותו שלו, אלא גם לשם זכות השומר - אם יש לו עניין מוצדק בדבר.קיא) שומר שקדם ושילם לבעל-הבית את דמי הנזק שנגרם לו על-ידיו של שלישי, חוזר ותובע את המזיק מכוח עצמו.קיב-1)
קז) אם בכל-זאת הצליח הגזלן בתביעה וגבה פיצוי בגלל הנזק שנגרם - נראה את ההסדר בפרק אחר להלן, בדיני "תקנת השוק".
קח) פ"ב מהל' גנבה הל' ד-ה'. על המושג "טובת-הנאה", ראה בחיבורי על "מושג הקניין ומערכת זכויות הממון", חלק א', פרק ב' הערה ס"ג.
קט) ר' נתה"מ-משה"א,על סי' ש"מ ס''ק ג'. השווה בגרמניה, לתיאום בין תביעות "פטיטוריות" שונות: וולף-רייזר, עמ' 73, 479 ו-668.
קי) שו"ע חו"מ סי' רצ"ד סע' ו'.
קיא) על-פי שו"ע חו"מ סי' רכ"ו סע' א'. הדברים עולים כדי דין כללי, שאדם המביא כוח לחברו יכול לתבוע או להשתתף בתביעה להגנת אותו כוח - לא מיבעיא כשיש לו זכות עצמית בדבר, אלא אף כשיש לו בדבר רק עניין מוצדק בעקיפין, כגון שההפרעה באה בהסתמך על דין-ודברים שיש כביכול בין המפריע למביא-הכוח, וזה אינו רוצה שתהיה לבא-כוחו תרעומת נגדו.
קיב-1) שו"ע חו"מ סי' רצ"ה סע' ב', בהגהה.