שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
בהערה ט"ז, בסעיף הקודם של פרקנו, הזכרנו את מציאותם של מובנים טכניים שונים למושג האונאה אף בתוך דיני ישראל פנימה. אחד המובנים הללו, הנוספים על משמעות האונאה במובן שעליו התעכבנו, הריהו ממש מקביל לאותו מובן שראינו, והיינו לאמור: כי האונאה במובן שדנו בה התיחסה למקרה שנמצא הפרש בין המחיר, המתקבל למעשה על פי הסכמת הצדדים, לבין טיבו של המחיר, אשר אליו התכוונו אגב כך; ואילו האונאה במובן המקביל היא כשנמצא הפרש לאו דווקא מצידו של המחיר, כי אם מצד הסחורה: בין הסחורה המתקבלת למעשה על פי הסכמת הצדדים לבין התכונות שלה, אשר אליהן התכוונו. הבדל זה בין שני המובנים בא לידי ביטוי מושגי בהבחנה בין "אונאה בהמקח" - והיינו אונאה במחיר - לבין "אונאה בגוף הסחורה";נד-1) אולם הדינים המעשיים של מיני האונאות אינם דומים, לא רק בפרטיהם, כי אם גם לא בשיטתם, ולכן אמנם אין מקורותינו נוקטים בדרך כלל את המינוח המשותף הזה, אלא מקובל בהם כי סתם אונאה הריהי רק אונאה במחיר, ואילו את האונאה בגוף הסחורה מציינים הם במושגים אחרים, לפי האפשרויות השונות אשר בהן עשויה האונאה בגוף הסחורה להתגלם.נה) האפשרויות השונות האלו מתפצלות למעשה לשתי כיתות עיקריות: טעות כמותית - והיינו הפרש בגדרי המידה, המשקל או המניין של הסחורה,נו) וטעות איכותית - והיינו הפרש בגדרי התכונות הפנימיות של הסחורה, או, במיוחד, לפי המינוח הטכני, "מום במיקח".נז)
לגבי שתי האפשרויות האלו גם יחד יש לציין כי אמנם מכוונות הן רק לטעות בגדרי התכונות של הסחורה. על רקע ההנחה שבעצם המהות מתאימה הסחורה המתקבלת לגדרי המהות המוסכמת, ומבחינה עקרונית נשאר איפוא המכר קיים. צירוף דברים כזה הוא תנאי לכך, שהענין יוכל לשמש נשוא לדיון במסגרת פרקנו עתה - כי על רקע ההנחה שהמכר קיים יכולה אמנם הבעיית הטעות להידון כנושא לדיני הלואי של המכר. לעומת זאת, אם הטעות מתיחסת לעצם המהות של הסחורה, הכלל הוא שבטל המכר מעיקראנח) - וממילא אין בו מקום עוד לדיני לואי.
מהו הגבול בין טעות מהותית לבין טעות בתכונות - לא נברר בפרק הזה, אלא נשאיר את הדבר לבירור הכללי של דיני הטעות. נציין רק כי בהסמכת ענייננו לאותה הבחנה אמנם הלכנו במיוחד בעקבותיהם של דיני ישראל. בשיטות אחרות נוצר ניתוק מושגי בין דיני הטעות הכלליים לבין דיני הלואי המיוחדים של המכר בענין הפרש הנמצא בתכונות הסחורה - נושא המופיע כאן כאילו עמד על רגלי עצמו - ואת פרטי הדבר נראה בסקירה ההשוואתית להלן.
את הסקירה נפתח בבעיות ההתאמה האיכותית של הסחורה, ונתחיל כרגיל במג'לה.
אם נלך במג'לה לפי סדר הגיוני, קובעת היא קודם כלנט) כי במקרה שהלוקח לא הספיק לראות את הממכר ראייה שיש בה משום עמידה על תנאיו ומצבו, עד כמה שנחוץ הדבר לצורך השימוש אשר הלוקח מתכוון לעשות בממכר - הרי אף לאחר שכבר עבר הממכר לרשותו, עוד יכול הוא לראות את הממכר ראייה נסיונית, ועל פי ראייה זו יכול הוא להחליט אם יקיים את המיקח או יבטלנו. במלים אחרות אפשר לומר אפוא, שכל מכר אשר הלוקח לא ראה בו את הממכר ראייה מספיקה, אינו אלא מכר על תנאי מפקיע, שהלוקח לא יחזור בו לאחר ראייה. הברירה עומדת ללוקח רק בימי חייו (ואינה עוברת ליורשים), ומכל מקום מסתיימת היא אם נהג הלוקח בממכר מנהג בעלים.
חוץ מזה,ס) אף אם ראה הלוקח את הממכר וגמר עליו בדעתו, אלא שבדיעבד נמצא כי חסרה בו תכונה אשר על פי תנאי ההסכם המפורשים צריכה היתה להתקיים בו, שוב יש ללוקח ברירה לקיים את המיקח או לבטלו, אבל אין לו ברירה לקיים את המיקח ולדרוש הפחתה מן מחיר. ברירת ביטול זו עוברת ליורשים, אך גם היא מסתיימת משנוהג הלוקח מנהג בעלים בממכר.
שלישית,סא) אף אם לא הוסכם בפירוש על שום תכונה מיוחדת שהיא, חזקה היא מכל מקום על הממכר - כל אימת שלא הוסכם אחרת - שצריך הוא להיות נקי מכל מום; ולכן, אף אם ראה הלוקח את הממכר ראייה מספיקה, אלא שבדיעבד התגלה בו מום שלא צריך היה להיות בו ושנולד לפני הנטילה (ולו גם אחרי גמירתו של המכר)סב) - שוב יש ללוקח ברירה לקיים את המכר או לבטלו, וברירה זו אינה מסתיימת אפילו על ידי נהיגתו מנהג בעלים, בתנאי ש"מנהג הבעלים" לא יבוא על כל פנים אחר גילויו של המום. "מום" לענין זה הוא כל חסרון המפחית את ערך הנכס בעיני המומחים והבקיאים בדבר. אם המום מתגלה רק לאחר שהממכר התקלקל או השביח, אין שם ברירה כאמור, אלא יכול הלוקח לדרוש הפחתה מן המחיר על פי חוות דעת מומחים - על ידי כך שישומו את ערך הנכס כשהוא שלם וכשהוא במומו ויפחיתו מן המחיר המוסכם אחוז השווה ליחס שבין שני ערכי השומא. גם הדרישה להפחית מן הממכר אפשרית רק אם הלוקח לא נהג במימכר מנהג בעלים אחר גילויו של המום. כמו כן, אם המדובר הוא בנכס שהתקלקל בינתים, יכול המוכר לסתום את דרישת ההפחתה מן המחיר על ידי כך שיסכים לקבל את הממכר בחזרה; אך אם המדובר הוא בנכס שהושבח, אין למוכר ברירה שכזאת. אם הנכס חזר בינתיים לתקנו, מתבטלת הזכות לדרוש הפחתה מן המחיר וחוזרת ללוקח ברירת החזרה מן המיקח.
בצרפת יש להבחין בין מום הנמצא בממכר ושיש בו משום הפרה של תנאי המכר המפורשים לבין מום אחר. במקרה הראשון יש ללוקח רק ברירה בין קיום המכר ותביעת ביטול, בהתאם לדיני החוזים הכלליים. מצד שני, אם המום אינו מפר שום תנאי מפורש בהסכם המכירה, עדיין עשוי הוא לתת זכות ללוקח כנגד המוכר - על פי תניית אחריות שמייחסים למוכר מסתמא - או אם מתמלאים שלשת התנאים הבאים: המום הוא נסתר, שאפילו עין מומחה לא היתה מגלה אותו בהסתכלות רגילה; הוא כבר קיים היה בשעת עריכתו של המכר, אבל הלוקח לא ידע עליו ולא היה קונה את הדבר לו ידע על המום; הוא הופך את הממכר לחסר כל תועלת או מפחית את תועלתו במידה ניכרת. קנה המידה בעניין אחרון זה הוא אובייקטיבי, אבל מביאים בחשבון את השימוש המיוחד שהלוקח התכוון לעשות במימכר, אם הוא הודיע את כוונתו למוכר בפירוש. אם נמצא בממכר מום אשר מתמלאים בו כל התנאים האלה, יכול הלוקח לבחור בין תביעה לביטול המיקח ותביעה להפחתה מן המחיר. בשתי התביעות גם יחד אף חייב המוכר לשלם פיצויים: גם על חיסרון כיס וגם על ביטול כיס, אם פעל בזדון, ורק על חסרון כיס אם פעל בתום לב. את התביעה חייב הלוקח להגיש תוך זמן קצר אחרי גילוי המום. אם בינתיים אבד הממכר, לא תהיה ללוקח תביעה אלא אם המום עצמו היה סיבת האבדן; התביעה בשל מום נסתר עוברת גם לבאי כוחו של הלוקח, ואלה יכולים לתבוע - לפי בחירתם - או את הלוקח שמכר להם או את המוכר המקורי. אם נתבע הלוקח על ידי באי כוחו, יכול הוא - מצידו - להזמין את המוכר המקורי כצד למשפט, ואף אם אין הוא מזמין אותו יכול הוא מכל מקום לתבוע כי יחזיר לו את מה שהוא יצא חייב לשלם לאנשים שקנו ממנו.סג)
דין מיוחד יש לגבי המקרה שבשעת המסירה נמצא כי הממכר אינו קיים בחלקו. גם במקרה כזה יכול הלוקח לבחור בין הסתלקות מן המכר לבין דרישה לניכוי יחסי מן המחיר.סד) סע' 1641-1, שהוסף לדיני המום הנסתר של ספר החוקים האזרחי ב-1967, קובע דין מיוחד במכר של בניין ובהתחייבות בנייה: המוכר נשאר במקרה כזה אחראי במשך 10 שנים למומים הנסתרים של הבניין, בדומה לאחריות החלה על אדריכלים, קבלנים ואנשים אחרים הפועלים לפי חוזה של עבודת בנייה, ויכול הוא למנוע תביעה לביטול המיקח או להפחתה מן המחיר על ידי התחייבות לתקן את הפגם. דינים מיוחדים, מפורטים ומסובכים למדי, הוכנסו גם בחוקים מיוחדים ביחס למומים המתגלים במכר של בעלי חיים.סה) סע' 1649 של ספר החוקים האזרחי קובע כי אין דיני המום הנסתר חלים במכר הנערך על ידי בית המשפט (כשהמכר טעון אמנם פיקוח של בית המשפט על פי דין).
נד-1) עה"ש חו"מ סי' רכ"ז סע' א'.
נה) ר' שם, סי' רל"ב סע' א': "אין אונאה אלא בדמים, אבל במדה במשקל ובמנין לא שייך אונאה, אלא טעות".
נו) בסמיכות לאפשרות זו נידונה במקורותינו גם האפשרות המקבילה הנוספת של טעות במניין המעות המשתלמות לסילוקו של המחיר.
נז) המונח הטכני הזה אמנם אינו מתאים לענין אלא ברוב המקרים: לפעמים יתכן שהטעות האיכותית לא תתבטא במום, אלא ביתרון.
נח) עה"ש חו"מ סי' רל"ג סע' א'.
נט) סע' 320 ואילך.
ס) סע' 310 ואילך.
סא) סע' 336 ואילך.
סב) השווה לעיל, פרק ב', סע' ג', מס' 5, בסמיכות להערה מ"ו.
סג) לפי פלניול וריפר, י', עמ' 124 ואילך.
סד) שם, עמ' 24.
סה) קולין וקפיטן, ב', עמ' 536 ואילך.