ו.ה.9.

9. חיובי שכנים

מלבד שעבודי-השכנים ישנם בדיני ישראל גם חיובי שכנים, וקודם כל לעניין גידור. אמנם, גם עניין זה מתקשר לשעבודי-השכנים, כי חובת הגידור מתקשרת במקרים מסוימים לצורך למנוע הזק-ראייה;^קנט) אולם, צורך זה הוא בענייננו רק בבחינת פנים משניים, כי חובת הגידור קיימת גם במקום שאין חשש של הזק-ראייה, אלא קיים רק צורך שמירה בלבד.^קס) חצרות מגורים הסמוכות זו לזו, יכול כל אחד מבעליהן לדרוש מרעהו שישתתף עמו בגידור ביניהן; והוא הדין בגינות (או שדות), אם אין שם מנהג נוגד; והוא הדין אפילו במגרשים פנויים, במקום שהמנהג הוא לגדור.^קסא) גדר הנבנית בשותפות מוקמת באמצע, ורוחבה הוא על­ פי המנהג. מקום שחוששים להזק ראייה, כגון בין חצרות מגורים, צריכה הגדר להיות אטומה וגבוהה ד' אמות לפחות; מקום שאין חוששים להזק-ראייה, כגון בין גינות, די לדעת הרמב"ם בגובה של י' טפחים.^קסב) מקום שאין חובת-גידור, והשכן רוצה לגדור, רשאי הוא להקים את הגדר רק לפנים מתחומו שלו.^קסג) על דיני הגידור בין חצרות שרמות גובהן שונות, ר' שו"ע חו"מ סי' ק"ס.

מקום שיש חובת גידור רשאי השכן לגדור בגוף המיצר אפילו על דעת עצמו, ויש לו תביעה להשתתפות בהוצאות אפילו בדיעבד. אולם, מי שהיה לו מקום מובלע בתוך מקום חברו, ועמד חברו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית של המובלעת, הרי אף על פי שיש חובת גידור ביניהם, אין מחייבים את בעל המובלעת להשתתף בהוצאות משום שעדיין נשאר מקומו פתוח מן הצד הרביעי. אבל אם כעבור זמן גדר השכן גם את הצד הרביעי, ויש שם חובת גידור, מגלגלים על בעל המובלעת את הכל, ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בד' רוחות, עד הגובה המחויב של הגדר. וכן, אם בעל המובלעת עצמו עמד וגדר את הרוח הרביעית, ולא גילה דעתו שהגידור משלשת הצדדים האחרים מיותר לדידו, מגלגלים עליו השתתפות בגידור שלשת הצדדים הקודמים, שהרי גילה דעתו שהגידור היה רצוי לו (ואת חברו מחייבים בודאי להשתתף בהוצאות הגידור של הצד הרביעי, על פי החובה הכללית). אך במה דברים אמורים? כשאמנם גדר השכן במיצר. אם גדר השכן לפנים מתחומו, אין מגלגלים עליו אלא דבר מועט, כמו שיראו הדיינים, שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים.^קסד) כן מגלגלים על השכן השתתפות בהוצאות הגידור המלאות אף כאשר חברו גדר יותר מכפי חובתו (כגון שבנה כותל גבוה מן המחויב), והשכן גילה בהתנהגותו כי נוח לו במה שעשה חברו.^קסה)

חיובי השכנים האחרים מתקשרים לבעיות השימוש המשותף והבתים המשותפים, ונדון בהם לחוד, בהמשך חיבורנו.

קנט) פ"ב מהל' שכנים הל' י"ד.

קס) מגיד משנה שם, על הל' ט"ז.

קסא) פ"ב מהל' שכנים הל' י"ד וט"ז; טור חו"מ סי' קנ"ח סע' א'; ור' שו"ע שם, סע' ב' הגה.

קסב) פ"ב מהל' שכנים הל' י"ד - ט"ז.

קסג) שם, הל' ט"ז.

קסד) שו"ע חו"מ סי' קנ"ח סע' ו' ואילך.

קסה) שם, סי' קנ"ז סע' י'.

הדף הבא