שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
אחר כל הדברים האלה פנויים אנו לחזור ולהשלים את מסקנותינו בבעייה אחרונה אחת שפסחנו עליה תוך דילוג מפורש בפרק ד', והיינו בעיית הדמיון לענייני משא-ומתן בין זכויות הנובעות מפיצול הבעלות המתיחסת לחפץ לבין זכויות הנובעות מפיצולה של זכות אחרת. ו"זכות אחרת" - נדייק עתה ונאמר - משמע, לפי מה שראינו עד כאן, זכות של קניין בראוי או שעבוד במוחזק.
את הבעיה עצמה צריכים אנו קודם-כל להגביל משני כיוונים משלימים. הגבלה אחת היא מבחינת מה שאמרנו שהשעבוד במוחזק הוא דווקא פיצול מסויג של זכות הבעלות, באשר פיצול בלתי-מסויג של הזכות היה מפקיע את מושג הבעלות מעיקרא. לעומת זאת, בזכויות האחרות ייתכן גם פיצול בלתי-מסויג: תביעת ראובן למאה שקל, אפשר שתתחלק באופן סופי ומוחלט לתביעת חמישים שקל שתשתמר לראובן ותביעת חמישים שקל שתועבר לשמעון; זכות-המו"לות הנתונה לראובן ביחס לספר למשך עשר שנים, ייתכן שראובן ישמור לעצמו ממנה רק זכות לחמש שנים, בעוד שמן הזכות גבי חמש השנים הנותרות יסתלק מראש ויעבירה לשמעון; וכן שעבודו של ראובן, להשתמש במשך שנה, מדי יום ביומו, בחדרו של שמעון, ייתכן שיפוצל במוחלט, באופן שלשלשה ימים בשבוע תועבר הזכות ללוי, בבחינת שעבוד מקביל וישיר על שמעון. והנה, כל מיני ההעברות האלה נכנסות פשוט, בכל שיטות המשפט, במושג ההעברה של הזכות, ושום בעיה מיוחדת אינה מתעוררת ביחס אליהן לדידנו. כשם שההעברה השלמה של הזכות תיתפס כאן בהסדר המאוחד של העברת זכויות באמצעות המושג של הקנאת הנכסים (הראויים או המוחזקים) אשר אליהן הזכות מתיחסת - כן תיתפס גם ההעברה החלקית.
אולם, בעיה מתעוררת למקרה שהפיצול איננו פשוט על הדרך הזאת, אלא נערך הוא כביכול על דרך "שעבוד הזכות", בדומה לשעבוד בחפצים, כפי שנסביר בהמשך;א) וכאן שוב צריכים אנו לעמוד על הגבלה אחרת המתחייבת בענייננו מבפנים. כי בחפצים, או - ביתר דיוק - בנכסים מוחזקים, כפי שראינו, יכולה כל רשות הגלומה בבעלות להתפצל כשעבוד; וכך הוא למעשה לא רק בשעבוד המתפצל מן הבעלות במישרין, אלא גם בשעבוד המתפצל משעבוד הקיים כבר - שכל "רשות בעלותית" הגלומה בשעבוד המקורי עשויה מבחינה עקרונית לחזור ולהתפצל לתוך "שעבוד השעבוד". ההקבלה בנקודה זו היא מובהקת כל-כך, שאף בלשון המורגלת באירופה מדברים בזה לפעמים לאו דווקא על "שעבוד השעבוד", כי אם על שעבוד-משנה המתיחס במישרין אל החפץ.ב) אך בשעבוד אצל זכות בראוי אין אנו מוצאים כלל הקבלה שכזאת. כאן מוּכרים רק שני הסדרים בלבד שהם מעין שעבודים של הזכות: זכות של פירות (בין, למשל, בדרך צוואה ובין בדרך השכרה או החכרה) וזכות של משכון - ועיוננו צריך כאן להתפתח אפוא בצמוד לגדרי הצמצום הלזה.
א) ר' גם לעיל, סע' א' לפרק ד' והערה י"ג לפרק ג'.
ב) ר' למשל הכותרת לסע' 519 של הבג"ב (בהוצאת Been'sche, 1961): Untermicte {דיור משנה, גרמנית}; אך החוק עצמו מדבר תמיד על "שעבוד הזכות" גם בנידון זה: ר', למשל, סע' 873.