שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
לאור כל הדברים האלה נראה לומר בהכרח כי תהא אשר תהא משמעות דבריו של ר' יוחנן, מכל-מקום אין ההגדרה שייחסנו לו השלטת במקורות, ומסתבר ש"הרשות" היא בכלל לא יחס עובדתי, כי אם משפטי, והנכון הוא להגדירה כמיקשה של זכויות, סמכויות יכולות, השפעות-שבדיןכא) וחובות-אחריות, הזהה אמנם בדרך-כלל לקניין-החפץכב) ונבלעת בתוכו, אך העשויה גם להתפצל מן הקניין ולהתחלק בשיעורים שונים בין הקונה לאנשים אחרים, והעשויה גם להתקיים בלי שום קניין כלל (כגון במקרה של האיש המפקיר את בורו).כג) מסתבר שלעולם זקוקה "הרשות" לנשוא, אך הנשוא אינו חייב להיות דווקא חפץ העשוי לשמש נשוא של קניין: הנשוא יכול להיות גם אדם, כגון הנערה שנאמר עליה כי "לעולם היא ברשות האב עד שתיכנס לרשות הבעל לנישואין".כד) במלים אחרות, כל קניין הוא "רשות", אבל "רשות" היא מושג יותר רחב, וניתן גם להגדירה כקניין שאינו עולה דווקא ובהכרח כדי בעלות והעשוי גם להתפצל מן הבעלות לאו דווקא על-ידי מעשה משפטי מחייב, כי אם על-פי הסכמה חד-צדדית של מי שיש לו האפשרות להרשות (כגון רשות השליח), או - במישרין - מכוח הדין (כגון רשות הגזלן).
הגדרות אלו צריכות לכאורה לחול ממילא גם על מושג "ההחזקה" - אחר ש"החזקה" ו"רשות", כאמור, מזדהות - ומשמע לכאורה כי בניגוד למה שהסקנו נבדל מושג "ההחזקה" העברי מן "הפוססיה" האירופית לא רק בפרטים, כי אם במהותו ועניינו בכללם. אולם, בו ברגע שהדבר נאמר - מיד מרגישים אנו כי דווקא מסקנה זו מתבקעת ואינה יכולה לעמוד. שהרי מצד אחד - כלום לא ניתן להגדיר גם את "הפוססיה" האירופית במונחים של הגדרת "הרשות" לאמור: ש"הפוססיה" היא מיקשה של זכויות, סמכויות, יכולות, השפעות-שבדין וחובות-אחריות, הנוצרת בתוקף השליטה העובדתית בחפץ והנבלעת בדרך-כלל בקניינו, אך העשויה גם להתפצל מן הקניין - ביחוד על-ידי תפיסת השליטה העובדתית באיסור? ואמנם, כבר ראינו שמשהו מעין זה אף קורה למעשה, כשכמה וכמה חכמי-משפט באירופה מזהים את "הפוססיה" עם ה-jus possessionis{זכות ההחזקה, לטינית}.כה) ומצד שני, אף בדיני ישראל - מה נעשה בדיני ה"חזקה" והאחריות בנזיקין, אשר "הרשות" נקבעת בהם מכל-מקום מכוח המצב העובדתי, ולוּ גם במובן שונה במקצת ממובן השליטה העובדתית באירופה? ומה נעשה באמירתו של ר' יוחנן, שמכל-מקום נקבע על-פיה כי במצב העובדתי תלויה הרשות להקנות את המיטלטלין? - ואכן, גם הרשות הרחבה הניתנת לגוזל המיטלטלין לאחר יאוש, אף היא, למעשה, בהמשך יכולת שליטתו העובדתית היא תלויה, כמושג הכרחי שברקע.
באופן כזה חוזרים אפוא הדברים ומתלכדים, ונראה לומר שאם כי מושג "הרשות" במובנו הכללי הרחב חורג אמנם מגדרי "ההחזקה" במובן העובדתי-בלבד שהעלינו מקודם, הרי בכל-זאת קשור הוא בהם במידה ש"הרשות" נקבעת דווקא על-ידי יכולת השליטה העובדתית; ואילו הקשיים ההגיוניים שנתקלנו בהם נוצרים רק מתוך כך שלכאורה לא נותר בלשון המשפטית העברית מושג מיוחד לציונה של יכולת השליטה העובדתית בחפץ בבחינת מוסד משפטי לעצמו, הקובע את "הרשות" לעניינים מסוימים. במלים אחרות אומר אני שמקור התקלה הוא בטשטוש הגבולות שבין מושגי "ההחזקה" ו"הרשות" ובתפיסתם כשמות נרדפים. אם נחזור ונפריד בין השניים, ונייחד את "הרשות" להגדרה המשפטית שקיבלנו בסוף ואילו את "ההחזקה" להגדרה העובדתית שקיבלנו בתחילה - ושהיא אמנם המובן העממי הטבעי של המושג הלזה, - נוכל אמנם לומר שוב ש"ההחזקה" היא מכל-מקום "רשות", אבל כבר לא מפני ששתיהן מציינות מהות אחת, אלא מפני שמשמעותה המשפטית-החיובית של ההחזקה העובדתית היא רשות מסוימת, המתפצלת מן הקניין על-ידיה והעוברת - אוונטואלית - עמה;כו) וטענתי היא כי רק במידה שההחזקה נושאת אמנם רשות מסוימת כזאת מותר היה לערבב את המושגים, אבל לא מעבר לכך.כז)
כא) היינו מעמד של השפעה על דינו של נשוא הרשות, כגון החזרת השור המועד לתמותו או השפעה לדין כלאיים. לצרכי השוואה אפשר להזכיר, למשל, את ההשפעה שהיתה פעם בחוקי מדינת-ישראל לעובדה, שבית כלשהו היה שייך למדינה, שעל-ידי כך לא חלו בו דיני "הגנת הדייר".
כב) את הקניין מגדיר אני כמיקשה של זכויות, סמכויות, יכולות, השפעות-שבדין וחובות-אחריות העולות יחד עד כדי בעלות בחפץ, או המתפצלות מן הבעלות על-ידי מעשה משפטי מחייב. ר' על כך ביתר פרוטרוט בחיבורי על "מושג הקניין ומערכת זכויות הממון", חלק ראשון, פרק ב'. שם גם מוסיף אני לברר ביתר דיוק את מושג "הרשות".
כג) בבא קמא כ"ט ב'.
כד) משנה כתובות פ"ד מ"ה.
כה) לעיל, פרק א', ראש סע' ה'.
כו) אפשר להשוות ולומר שההחזקה היא רשות כשם שלמשל חוזה השכירות הוא קניין.
כז) ההבחנה המוצעת כאן בין "רשות" מזה ל"החזקה" מזה מקבילה, כמובן, כפי שנרמז כבר, להבחנה האירופית בין jus possessionis{זכות החזקה, לטינית} ל"פוססיה" עצמה, במובנה המדויק. מצד שני, גם הערבוב שראינו במושגים אלה במשפט העברי מקביל לערבוב בין מקביליהם בתורת המשפט באירופה. אולם, יש לשים לב: jus possessionis הוא מושג המציין באופן מיוחד את הזכויות הנובעות מן ההחזקה; לעומת זאת "רשות" אינו שם מיוחד לתוצאה המשפטית של ההחזקה, אלא הוא מושג רחב יותר, המציין מין מסוים של מעמד משפטי, אשר המעמד המשפטי של המחזיק הוא רק אחד מן האופנים האפשריים המתיחסים על מין זה.