שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
משמעות החצר לעניין "יד" מתפצלת שוב לשני חלקים: ראשית, כפי שכבר ראינו,נז) לעניין חזקה, והיינו שכל חפץ מיטלטל הנמצא בחצר, רואים אותו בסתםנח) כמוחזק על-ידי בעל-החצר, באופן שעל-ידי תוספת-טענה מצד בעל-החצר או נגדו,נט) תעלה ממילא חזקת-זכות של בעל-החצר באותו חפץ. תוצאה דומה קיימת גם לגבי מקרקעין שונים, הנמצאים בתחום הקפה של החצר: מקרקעין אלה, אם החזקה תיסתר לגביהם, יימצאו אמנם בדרך-כלל להיות חצרות בפני עצמם; אבל כל זמן שהחזקה לא נסתרה, חזקתם כי נכללים הם בחצר המקיפה.ס) אולם, תוך כדי כך יש להדגיש כי בניסוח זה שנקטנו מובלט גם הבדל חשוב בין חזקת המיטלטלין לבין חזקת המקרקעין הנמצאים בחצר: המיטלטלין הם פשוט בחזקת בעל-החצר; המקרקעין, לעומת זאת, הם בחזקת היותם חלק מן החצר - והיינו שאם בעל-החצר איננו קונה גוף-המקום, כי אם, למשל, רק שוכר, הרי המיטלטלין שבחצר יהיו בסתם בחזקת בעלותו הגמורה, ואילו המקרקעין ייחשבו רק כשכורים אגב החצר.
על-פי אותם העקרונות שניתחנו בזה, דברים שבמיצר בין חצרות אחדות, חזקתם כי משותפים הם: המיטלטלין משותפים לבעלי-החצר, המקרקעין משותפים לקוני-הגוף בחצרות השונות ומוחזקים במשותף על-ידי מחזיקי החצרות, בכפוף לכל זכות החלה על כל אחת מן החצרות בנפרד.סא)
נז) לעיל, פרק ג' סע' י"ג.
נח) השווה לעיל, בפרק זה, סוף סי' 2 בסע' ד'.
ס) דוק בשו"ע חו"מ סי' רט"ו סע' א'.
סא) דוק בשו"ע חו"מ סי' קס"ז סע' ב', וסי' קנ"ז סע' ה' ואילך, וסי' קנ"ח סע' ה'.