שלום. האתר עבר הסבה ועקב כך יש שיבושים רבים בעימוד בתוך הדפים. ניתן להתקשר אלי ולקבל קבצי pdf. תודה מיכאל
משהגענו לכאן השלמנו לכאורה את התשובה על השאלה שעמדה לפנינו, והיה נכון לכאורה לגשת מיד להערכה השוואתית של שתי שיטות-התשובה שמצאנו. אולם, באמת מתברר מתוך התשובות כי השאלה שלנו עצמה היתהבלתי-ממצה. העקרונות שנתגלו לנו אינם עונים רק על בעיית השייכות של החומרים הגיאולוגיים, המצטרפים לגוש האדמה והנהפכים מבחינה המושג הקרקעי לחפץ אחד עמו, אלא חלים הם גם מעבר לכך, על התחברות של חפציםשונים ומשונים, ואף על התחברות של חפצים שונים, שאינם גיאולוגיים, לגוש האדמה, - ולפני שניגש להערכה השוואתית מוטב לנו אפוא להקיף את הענין בשלמותו, ולפחות במה שנוגע להתחברות במקרקעין.
על גדרי התרחבות הענין יקל לנו להתחקות אם ניקח כנקודת-מוצא את נוסח החוק הגרמני. כאן מדובר בסע' 905, בפירוש, על הבעלות בגוש-האדמה ( Erdkörper){גרמנית} כאחד הגורמים המהותיים במערכת היחידה הנכסיתהיסודית במקרקעין; ולפי מה שהסברנו, אין לראות את גוש-האדמה כמורכב מכל מיני חפצים העשויים להיקלע לתוכו, כי אם רק מן החומרים הגיאולוגיים הנמצאים בו בשעה כלשהי. אולם, בסע' 93-94 מקדים החוק הגרמני ומבליעאת גוש-האדמה בחפץ מקיף יותר, המורכב מגוש-האדמה עצמו ומדברים נוספים המתחברים אליו ושאינם דווקא חומרים גיאולוגיים, כלהלן: "חלקי-הוויתו של חפץ (Bestandteile einer Sache){רכיבים של דבר, גרמנית}, שאי-אפשר להפרידם זה מזה בלי שאחד מהם יינזק או ישונה במהותו (zerstört oder verändert wird) {נהרס או שונה, גרמנית} - היינו "חלקים מהותיים", או wesentliche Bestandteile{מרכיבים חיוניים, גרמנית} - אינםיכולים להיות נשוא לזכויות נפרדות. עם החלקים המהותיים של יחידת-קרקע (Grundstück){גרמנית} נמנים החפצים המחוברים באופן איתן לאדמה (mit dem Grund und Boden fest verbundenen Sachen){חפצים אשר מחוברים לקרקע בחיבור קבוע, גרמנית} וביחוד מבנים וכן התנובה של יחידה-הקרקע, כל זמן שהם מחוברים לאדמה. זרע נעשה חלק מהותי של יחידת-הקרקע משעה שנזרע, שתיל נעשה חלק מהותי משעה שנשתל. עם החלקיםהמהותיים של מבנה נמנים החפצים המוכללים בהקמתו", להבהרה התמונה מוסיף סע׳ 95, כי "עם החלקים של יחידת-קרקע אין נמנים החפצים המחוברים לאדמה רק במטרה חולפת. הוא הדין במבנה או מתקן אחר שחוברוליחידת-קרקע של הזולת על-ידי אדם הזכאי לכך, בתוקף זכות שיש לו לגבי יחידת-הקרקע. חפצים המוכללים בבניין רק במטרה חולפת אינם נמנים עם חלקי המבנה".
בשוייצריה ההסדר הוא למעשה אותו עצמו, אלא שכדי שייחשב חפץ כ"חלק מהותי" של חפץ אחר, נחוץ לא רק שהם לא יהיו ניתנים להפרדה כנ"ל, אלא גם שהחפץ האחד ייחשב כחלק מהותי של חברו "על-פי התפיסה המקובלת באותומקום".קמא)
אולם, ההתפשטות של יחידת-הקרקע, בגרמניה ובשוייצריה, אינה מסתיימת במה שנחשב כ"חלק מהותי" לפי מבחן זה. מלבד "החלקים המהותיים" קיים כאן גם מושג של "תשמישים" (Zubehör {אביזרים, גרמנית} ), אשר הבג"במגדירו בסע' 97 כלהלן: "תשמישים הם מיטלטלין, אשר בלי להיות חלקים מהותיים של החפץ העיקרי הריהם נועדים לשמש את המטרה הכלכלית של החפץ העיקרי ונמצאים הם ביחס מרחבי אליו, המתאים לתעודה זו. חפץ אינו תשמיש, כשאין רואים אותו כתשמיש בחיי המשא-ומתן. השימוש החולף בחפץ לשם המטרה הכלכלית של חפץ אחר אינו מבסס את תכונת התשמישות. הפרדתו החולפת של תשמיש מן החפץ העיקרי אינה מסלקת את תכונתהתשמישות". המשמעות המשפטית של תכונת התשמישות אינה דווקא בכך שהזכות לגבי החפץ העיקרי מתפשטת ממילא גם על התשמיש, ואפשר שהחפץ העיקרי והתשמיש יהיו שייכים לאנשים שונים. אולם, בדרך-כלל, נוצרה חזקה כיהתשמיש נכלל בעסק המתיחס לחפץ העיקרי, ואין ירידה לשם גביית חוב מן התשמיש, בנפרד מן הירידה לחפץ העיקרי.קמב) בשוייצריה, המצב הוא דומה בעיקרו, על-פי סע' 644 של הצג"ב (בו נקרא התשמיש zugliör). החוק קובע כאןבפירוש כי הקנאת החפץ העיקרי מתיחסת גם לתשמיש, אלא אם הותנה אחרת.
בצרפת התוצאה היא גם-כן דומה, אך ההסדר שונה במידה רבה בצורתו. אין אנו מוצאים כאן שום הגדרה חוקית מאוחדת, ביחס למיטלטלין ומקרקעין, שעל-פיה ניתן יהיה להבחין חפץ כלשהו כחלק מהותי או כתשמיש של רעהו; אךכבר ראינו את סע׳ 546, הנותן לבעל החפץ זכות בכל המתחבר אל החפץ "באופן נספח", - וסע' 551 מתימר להיות מבוא לכללים שעל-פיהם יוגשם הדבר. במסגרת הכללים הללו יוצא קודם-כל, על-פי סע' 553, כי התחברות מבנים, מטעים ומתקנים לגוש-האדמה אינה דווקא משייכת את החיבורים לבעל האדמה, אלא היא רק יוצרת חזקה בדבר שייכות שכזאת; אך מסתבר כי ההפך ניתן להיות מוכח רק על-ידי הוכחת בעלות נפרדה המבוססת בקניין-מקום, שהושגעל-פי הסכם או מכוח זכות-חזקה.קמג) לעומת זאת, אם מבנים, מטעים או מתקנים חוברו לאדמה שלא כדין - בין על-ידי בעל האדמה עצמו, שהשתמש בחומרים גזולים, ובין על-ידי זר שלא היתה לו זכות לחבר - מתקיים הדין של סע׳ 546, ובעל האדמה זוכה בחיבורים.קמד) מלבד החיבורים הללו מתפשטת הבעלות, על-פי הוראה מפורשת בסע' 546 עצמו, "על כל מה שהחפץ מפיק"קמה) - ולגבי ענייננו כמובן יש לדבר זה חשיבות רק במידה שמתיחס הוא לצמחיםהמתבחנים מן הקרקע והנשארים בינתיים מחוברים אליה; לגבי תפוקה אחרת - והיינו חומרים או צמחים שהופרדו מן הקרקע ונהפכו למיטלטלין בפני עצמם - פירושו של דבר הוא רק כי בעלותו של אדם מתקיימת במה שמתפרדמחפץ השייך לו, אך אין זה נוגע לבעיית תוכנה והקפה של היחידה הנכסית כשלעצמה. אשר לדין התשמישים, הריהו קיים גם בצרפת, לפחות בקשר למקרקעין, באמצעות המושג של immeubles par destination{מבנים לפי יעוד, צרפתית}, או "מקרקעין לפי יעודם". מה שנחשב בגרמניה או בשוייצריה כתשמיש של יחידת-קרקע, ייחשב כאן כ"מקרקע לפי יעודו", ובעיקרו של דבר יחולו בקשר לכך אותם הדינים.קמו)
גם באיטליה, על-פי סע' 934, "כל מטע, מבנה או מתקן הקיים מעל לפני הקרקע או תחתם שייך לבעל הקרקע", ובסיפא של הסעיף מתברר כי יוצאים מכלל זה החיבורים הקיימים על-פי קניין-מקום.קמז) ביחס לפירות נקבע בסע' 820 כי"עד שבאה ההפרדה הריהם חלק של החפץ", ואילו דין התשמישים (pertinenze){איטלקית} נקבע בפרוטרוט בסעיפים 817-819: "תשמישים הם חפצים המיועדים דרך קבע לשימושו או קישוטו של חפץ אחר. היעוד יכול להיקבעעל-ידי בעל החפץ העיקרי או על-ידי מי שיש לו בו זכות ריאלית. - הפעולות והיחסים המשפטיים אשר נשואם הוא החפץ העיקרי חלים גם על התשמישים, אם לא נקבע אחרת. התשמישים יכולים להיות נשוא לפעולות ויחסים משפטייםנפרדים. חדלון תכונת התשמישות אין לו תוקף נגד צדדים שלישיים שקיבלו זכויות לגבי החפץ העיקרי קודם לכן. - הועדת חפץ לשימושו או קישוטו של חפץ אחר אינה פוגעת בזכויות הקיימות בו מקודם לטובתם של צדדים שלישיים. זכויות כאלה, כשהחפץ העיקרי הוא מקרקע או מיטלטל רשום בספרים פומביים, אין להן תוקף נגד צדדים שלישיים הבאים בתום-לב, אלא אם מבוססות הן בשטר מקויים".
באנגליה, העקרון הוא גם-כן אותו בעצמו: "כל הדברים המחוברים לקרקע הם חלק מן הקרקע";קמח) או בנוסח אחר: "המובן הראשוני של fixture{מִתקָן, אנגלית}, מנקודת-ראות היסטורית, הוא מיטלטלין המחוברים לקרקע או לבניין עלהקרקע באופן כזה שנעשים הם למעשה חלק מהם. מיטלטלין המחוברים כך מאבדים את תכונת המיטלטלין ועוברים עם הבעלות בקרקע, כי הכלל המשפטי הוא quid quid plantater solo, solo cedit{הצמוד לקרקע שייך לקרקע, לטינית}.קמט) עם זאת ממשיך המחבר ומדגיש כי השאלה אם מיטלטל כלשהו חובר עד כדי היותו fixture, או שחיבורו הוא רופף יותר, הריהי קשה עד מאוד, ותלויה היא במסיבות המקרה: ביחוד בחוזק החיבור, מצד אחד, ומטרת החיבורמצד שני. מסתבר כי העקרון הנידון הריהו באנגליה אף יותר חמור מכפי שראינו ביבשת אירופה, כי ביבשת אירופה יתכן שעל-פי קניין-המקום תהיה הבעלות בחיבורים נפרדת מן הבעלות בקרקע; אך באנגליה - אף-על-פי שראינו לעילכי הבעלות בשכבות הרום והעומק יכולה להיות גם נפרדת - הרי ביחס לחיבורים, כשלעצמם, אין אנו מוצאים למעשה הפרדה שכזאת.קמט-1) מלבד ה-fixtures {מקובעים, אנגלית} והצמחיהקנ) עשויה יחידת-הקרקע לכלול גם מיטלטליןשאינם מחוברים והקרויים heirlooms{נכס משפחתי, אנגלית}. במיטלטלין כאלה אין לפעול בנפרד מן הקרקע. מיטלטלין נחשבים כ-heirlooms בתוקף הקומון-לו (כגון שטרי קניין הקרקע, על התיבה שבה הם נמצאים) בתוקף המנהג (כגון כלי אצולה או כלי זמן מסויימים, בעלי משמעות פיאודלית) או בתוקף הוראה הכלולה ב"טראסט".קנא)
קמא) צג"ב סע' 642, ור' גם סע' 643, סיפא, 727 מציעתא ו-675.
קמב) אנקצרוס-ניפרדי, א', עמ' 534 ואילך.
קמג) פלניול וריפר, ג', עמ' 524 ואילך. יש לציין שקניין-המקום אינו מוכרח כאן להיות דווקא שעבוד במובן העברי, כי אפשר לו להיות נתון אפילו לצמיתות.
קמד) כך על-פי הסעיפים 554 ו-555, ור' פלניול וריפר, ג', עמ' 262 ואילך.
קמה) ר' דיוק פירושו של ביטוי זה אצל פלניול וריפר, ג', עמ' 255-256.
קמו) פלניול וריפר, ג', עמ' 78 ואילך.
קמז) אנו משתמשים כאן במונח זה במובן המהותי-הרחב, ולאו דווקא במובן הטכני-הצר שיש לו במשפט האיטלקי. השווה מסיניאו, ב', עמ' 289.
קמח) גודיב, עמ' 3.
קמט) צ'שיר, עמ' 100-101.
קמט-1) גישה זו אף הוכנסה בפירוש בארץ-ישראל, בסע' 10 של פקודת חוק הקרקעות (תיקון), מ-1937, הקובע כי אחרי 24 באוגוסט 1937 לא תירשמנה בספרי האחוזה זכויות בנייה או בעלות בנפרד מן הבעלות בקרקע; והשווה סע'37 ו- 55 מהצעת חוק המקרקעין, תשכ"ד.
קנ) גודיב, עמ' 3-4.
קנא) גודיב, עמ' 5-6; הלסבורי-סיימונדס, כרך ל"ב, עמ' 256-259.