הערות שכתב איזי הוד: לא הרוח מכופף את הענף [או, עם מי אלך עכשיו לחתונה, או, לוצ'ינה], הוא שיר לירי שנכתב באמצע המאה ה-19, ע"י, סמיון ניקולאייביץ' [או, איבאנוביץ'-כנראה הנכון] סטרומילוב ולחנו נחשב עממי-רוסי. יש המייחסים את הלחן, לאלכסדר איגורוביץ' ווארלאמוב, שמת בשנת 1848, אולם זה מוטל בספק, בהיעדר הוכחה חותכת ובשל העובדה, שווארלאמוב חיבר לאותו שיר, גם לחן אחר. יש מקורות הטוענים, כי גם המילים הן עממיות והמחבר אינו ידוע, אולי נזיר בסיביר, שביטא בשיר את סבלם של עובדי הכפייה שם. ווארלאמוב היה אחד העורכים של עיתון מדעי שנוסד על ידי המשורר, אלכסנדר סרגייביץ' פושקין ונקרא, המודרניים. השיר הוא קינה של צעיר על אהובתו שהלכה לעולמה ואין לו את מי לשאת לאישה ואין לו אלא לחכות למותו. לחנים אחרים למילות השיר, כתבו מלחינים אחדים, ביניהם אף, צ'ייקובסקי. ידועים לפחות שלושה שירים בטקסטים ובתוכנים שונים המבוססים על בעירתו הלוהטת של גזיר עץ. הם נכתבו בפער של כשלושים שנה זה מזה. השיר, אין זו הרוח, שכתב המשורר, סמיון ניקולאייביץ' [או, איבאנוביץ'-כנראה] סטרומילוב בשנת 1840, השיר, חופש [או, שחרור], שכתב המשורר המהפכן ומנהיג ההמונים, סרגיי סיליץ' סינאגוב, בשנת 1872-1873, השיר, לוצ'ינושקה, שכתב המשורר, ניקולאי אנדרייביץ' פנובה, בשנת 1896. המידע על חייו של המשורר, סטרומילוב מועט מאד. הוא למד לימודים אוניברסיטאיים ובאותם מחזורים בהם למד גם מיכאיל יורייביץ' לרמונטוב, המשורר הרוסי החשוב שתמך באלכסנדר סרגייביץ' פושקין ואף תפס את מקומו של פושקין בשירה הרוסית, לאחר מותו של פושקין ועד בואו של סרגיי אלכסנדרוביץ' ייסנין. השיר, אין זו הרוח, הוא השיר המוכר ביותר של, סטרומילוב. השיר הוא אחד השירים מהסרט בשם, גורל, משנת 1977. הסרט מתאר אירועים במשפחה מורחבת ולוחמת במהלך מלחמת העולם השנייה. בן משפחה אחד שיצא לחזית נשבה ונהרג בניסיון בריחה, בעת שהתכוננו להעביר בכפיה אזרחים רוסיים לגרמניה לעבודות כפייה. אחותו נעצרה והוצאה להורג על שלא הסכימה לשתף פעולה עם הכובש הנאצי. בן משפחה אחר מוביל קבוצה של פרטיזנים. אם המשפחה מציתה את ביתה בזמן שנוכחו בו חיילים מהצבא הנאצי ובתגובה לכך הגרמנים מתכננים רצח המוני בכפר, אך קבוצת הפרטיזנים כובשת את הכפר מידי הצבא הנאצי. השיר, אין זו הרוח, מבוסס על פואמה אשר, כמו פואמות רבות אחרות, זכתה לפרסום עממי כשיר שנים רבות לאחר כתיבתה. עיקר הפרסום החל, כאמור, עם הסרט הרוסי על ימי מלחמת העולם השנייה, גורל [או, אהבת ארצי]. סטרומילוב, שהיה משורר מפורסם בעיתונות הספרותית הרוסית, נהג לרשום את שמו באותיות .S.S, שהם ראשי התיבות של שמו הפרטי ושם משפחתו ומשרצו לכתוב גם את שם אביו ביניהם, כמקובל, התלבטו בין, ניקולאייביץ' ואיבאנוביץ' [כנראה הנכון]. המלחין המשוער של השיר, ווארלאמוב, נולד לפני יותר ממאתיים וחמישים שנים וחי רק 47 שנים בעוני רב כשהוא סובל ממחלה מאד קשה ומכאיבה באותה עת, גדול ממאיר של מייתר הקול. המלחין, אלכסנדר סרגייביץ' דראגומיז'סקי [שחיבר גם את האופרה, רוסאלקה] חיבר במיוחד מופע בשם, שיר ללא מילים, ההכנסות אפשרו הוצאת ספר שיריו/לחניו של ווארלאמוב וההכנסות מהספר פרנסו את אשתו וילדיו של ווארלאמוב. בתנאים כאלה היה קשה לאמת את שייכותו המוזיקאלית של ווארלאמוב לשיר, אין זו הרוח. שניים מהחשובים בחוקרי השירה הרוסית ואף משורריה, איבאן נ. רוזאנוב וייבגני אלכסנדרוביץ' יבטושנקו, היו מהתומכים בצמד, ווארלאמוב וסטרומילוב, כמחברי השיר. השיר נחשב להכי נפוץ בכל העולם, אחרי השירים, קלינקה, קאטיושה וערבי מוסקבה. השיר הופיע במערב בסרט, סמוראי של שישה מיתרים ושר אותו ללא ליווי-א-קאפאלה-אלביס פראסלי ולהקתו בשם, לימפופו.
הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]: זוהי רומנסה רוסית [לא הרוח הוא שמטה את הענף]. רומנסה, שיסודותיה במאה השבע עשרה. את המלים הנוכחיות כתב, סמיון סטרומילוב ב-1840 ועד לאחרונה, יוחס הלחן, לאלכסנדר ווארלאמוב. אולם לאחרונה, בדק המוזיקולוג, ד"ר יוסי גולדנברג, את כל כתבי, ווארלאמוב ומצא שם, לחן אחר לשיר זה. ידוע על מלחינים רבים, שכתבו לחנים לשיר, כולל, צ'ייקובסקי, אבל כרגע, איננו יודעים מי המלחין של מנגינה זו. אם נחפש רומנסה, שיש בה האלמנטים האופייניים לרומנסה רוסית-אהבה נכזבה, ייסורים, משאלת מוות, זוהי הדוגמא האולטימטיבית. בעברית, לא זכה השיר לטיפול הולם. עשו ממנו שיר של קוזאקים, שיר פרא ויפה, השוטף את הערבה [מלים-נתן יונתן]. אין שיר מתאים פחות להגדרה, שיר פרא ויפה, משיר זה. [ראה זמרשת-על ערבות דון]. שיר עברי נוסף למנגינה זו, נכתב עוד בראשית המאה העשרים בידי, צבי ש"ץ, מאנשי חבורתו של, ברנר. השיר נקרא גיל שמחה וזמר [ראה זמרשת]. אמנם, שלא כשירו של, יונתן ובדומה לשיר הרוסי המקורי, הוא שיר פסימי, אולם הוא אינו תרגום, אלא שיר מקורי למשורר העברי. למעלה-תרגום מילות השיר המקוריות [מרוסית לעברית], כפי שנעשו על ידי, צבי גלעד [גרימי]. התרגום נעשה לפי תרגום מילולי של אלכס נאקאריאקוב
שירים עבריים, על ערבות דון, גיל שמחה וזמר, זמרשת
כדי לשחזר את השיר בשפה המקורית אם אינו מופיע לאחר לחיצה על שם השיר המסומן כאן בקוו תחתון או כדי למצוא גירסות נוספות העתיקו/הדביקו את שם השיר בשפת המקור מדף זה לאתר YOUTUBE
To restore the song in the original language if it does not appear after clicking on the name of the song marked here with a bottom line or to find additional versions Copy/Paste the song name in the original language from this page to the YOUTUBE website
התרגומים לאנגלית נעשו באמצעות המנוע "מתרגם גוגל" והתרגום הועתק לאתר בצורתו המקורית ללא עריכה נוספת
The English translations were done using the "Google Translate" engine and the translations were copied to the site in their original form without further editing.
It is not the wind that bends the tree branch-Russian song-lyrics: Semyon Nikolaievich [or, Ivanovich] Stromilov-Hebrew: Zvi Gilad [Grimi]-according to a literal translation by: Alex Nakariakov-Melody: Folk song [or Alexander Egorovich Varlamov]-singing: Izzy Hod-Arrangement, music, recording and editing: Meir Raz.
Notes written by Izzy Hod: Not the wind bends the branch [or, With whom will I go to the wedding now, or, Luchina], is a lyrical poem written in the mid-19th century, by Semyon Nikolayevich [or, Ivanovich-probably the correct one] Stromilov and the melody is considered folk-Russian. Some attribute the melody to Alexander Igorovich Varlamov, who died in 1848, but this is doubtful, due to the lack of conclusive proof and due to the fact that Varlamov also composed another melody for the same song. Some sources claim that the words are folk and the author is unknown, perhaps a monk in Siberia, who expressed in a poem the suffering of the forced laborers there. Varlamov was one of the editors of a scientific newspaper founded by the poet, Alexander Sergievich Pushkin and called, The Moderns. The poem is a young man's lament for his lover who has passed away and he has no one to marry and has nothing to do but wait for his death. Several composers, including Tchaikovsky, wrote other tunes for the song's lyrics. At least three songs are known with different texts and contents based on the fiery burning of a tree branch. They were written about thirty years apart. The poem, This is not the wind, written by the poet, Semyon Nikolayevich [or, Ivanovich-probably the correct name] Stromilov, in 1840, the poem, Freedom [or, liberation], written by the revolutionary poet and mass leader, Sergei Silich Synagov, in 1872-1873, the poem, Luchinushka, written by the poet, Nikolai Andreievich Panova, in 1896. There is very little information about the life of the poet, Stromilov. He studied at university and in the same classes where, Mikhail Yuryevich Lermontov also studies and became the important Russian poet who supported Alexander Sergeyevich Pushkin and even took Pushkin's place in Russian poetry, after Pushkin's death until the arrival of Sergei Alexandrovich Yesenin. The song, It is not the wind, is the best-known song of Stromilov. The song is one of the songs from the movie called, Fate, from 1977. The movie describes events in an extended and fighting family during World War II. One family member who went to the front was captured and killed trying to escape, while the German Nazi army soldiers were preparing to forcibly transfer Russian citizens to Germany for forced labor. His sister was arrested and executed for not agreeing to cooperate with the Nazi occupier. Another family member leads a group of partisans. The mother of the family sets on fire her house while soldiers from the Nazi army were present and in response the Germans plan a mass murder in the village, but the partisan group captures the village from the hands of the Nazi army. The song, It is not the wind, is based on a poem which, like many other poems, was published as a song to the public, many years after it was written. The bulk of the publicity began, as mentioned, with the Russian film about the days of World War II, Fate [or, My Beloved Country]. Stromilov, who was a famous poet in the Russian literary press, used to write his name with the letters .S.S., which are the initials of his first and last name and and when researchers wanted to write his father's name between them, as is customary, they debated between Nikolaievich and Ivanovich [probably the correct one]. The supposed composer of the song, Varlamov, was born more than two hundred and fifty years ago and lived only 47 years in great poverty while suffering from a very severe and painful illness at the time, the malignancy of the vocal cords. The composer, Aleksandr Sergeievich, Dragomizhsky [who also wrote the opera, Rusalka] specially composed a musical show called, Song Without Words, the incomes enabled the publication of a book of Varlamov's poems and compositions and the incoms from the book supported Varlamov's wife and children. Under such conditions, it was difficult to verify Varlamov's musical affiliation with the song, It is not the wind. Two of the most important researchers of Russian poetry and even its poets, Ivan N. Rozanov and Yevgeny Alexandrovich Yevtushenko were among the supporters of the duo, Varlamov and Stromilov, as the authors of the song. The song is considered the most common song in the whole world, after the songs, Kalinka, Katyusha and Moscow night. The song appeared in the West in the movie, Samurai of Six Strings and was sung unaccompanied-a-capella-by Elvis Presley and his band called, Limpopo.
Notes written by Zvi Gilad [Grimy]: This is a Russian romance [not the spirit that dropped the branch]. Romance, whose foundations are in the seventeenth century. The current words were written by Semyon Stromilov in 1840 and until recently, the composition was attributed to Alexander Varlamov. However, recently, the musicologist, Dr. Yossi Goldenberg, examined all of Varlamov's writings and found there another melody for this song. Many composers are known to have written melodies for the song, including Tchaikovsky, but at the moment, we do not know who composed this melody. If we look for a romance, which has the typical elements of a Russian romance - unrequited love, agony, a death wish, this is the ultimate example. In Hebrew, the song did not receive adequate treatment. They made it a song of Cossacks, a wild and beautiful song, sweeping the steppe [Lyrics - Nathan Yonathan ]. There is no song less suitable for the definition, a wild and beautiful song, than this song. [See Zmarshet-al Arvat Don]. Another Hebrew song to this tune was written at the beginning of the 20th century by Zvi Shatz, one of Brenner's group. The song is called Gil Simcha and Zemer [see Zmarshet. Admittedly, unlike Yonathan's poem and similar to the original Russian poem, it is a pessimistic poem, but it is not a translation, but an original poem for the Hebrew poet. Above - translation of the original lyrics [from Russian to Hebrew], as done by Zvi Gilad [Grimy]. The translation was made according to a literal translation by Alex Nakariakov.
המקורות, התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים. העדכון האחרון של הדף הזה מצוי באוספי השירים
UPDATE 1 או UPDATE 2