הִיא אֵחֲרָה לָבוֹא

מילים: רחל 

שירה: איזי הוד 

לחן, עיבוד ונגינה: מאיר רז

הִיא אֵחֲרָה לָבוֹא

הִיא אֵחֲרָה לָבוֹא וּבְבוֹאָהּ לֹא הֵעֵזָה 

לֹא הֵעֵזָה לִקְרֹא: הִנֵנִי 

בְּדָפְקָהּ עַל דַּלְתוֹת הַלֵּב 

כַּעֲמֹד עֲנִיָה עָמְדָה, וְיָדֶיהָ דוּמָם הוֹשִׁיטָה

וְעָצֵב הָיָה מַבָּטָהּ, מִתְחַנֵּן, נִכְנָע וְעָצֵב

וְעַל כֵּן חִוְרִים הַנֵּרוֹת אֲשֶׁר לִכְבוֹדָהּ הֶעֱלֵיתִי

כְּאַחֲרוֹנֵי נְגֹהוֹת בְּהַאֲפִיר דִּמְדּוּמֵי סְתָו

וְעַל כֵּן חֲרִישִׁית שִׂמְחָתִי, חֲרִישִׁית, מְהַסֶּסֶת, מַדְאֶבֶת 

כְּהַדְאֵב תִּקְוָה נִכְזָבָה, כֶּעֱנוּת צִפִּיַת-שָׁוְא

ירושלים, תרפ"ג

תרגום מעברית ע"י נילי בן - יחזקאל ואֶמי

Nili Ben-Yehezkel and Emi – Translation from Hebrew

She came late

She came late and when she came she did not have the courage, 

Did not have the courage to call: I am here! 

Knocking on the door of the heart she stood like a pauper, and silently reached out with her hands, 

And her look was sorrowful, begging, submissive and sorrowful.

And therefore the candles I kindled for her are pale, 

Like the grey dim of autumn light; And therefore my joy is silent, silent, wavering, anguished, 

Like the anguish of false hope, 

like the suffering of false expectation

היא אחרה לבוא

השיר נכתב בשנת 1923 ופורסם בספרה הראשון: "ספיח" בשנת 1927

בשנת 1923, רחל חולה ארבע שנים "בלבד" כשמונה שנים לפני מותה

לכן,  בשיר "היא אחרה לבוא", אין אנו יודעים אל נכון מיהי שאיחרה: השירה? האהבה? או שמא המיתה? כי כולם עדיין, במידה זו או אחרת, היו רלבנטיים

יחד עם זאת, כתיבת רוב שיריה עוד לא החלה [רב שיריה נכתבו בחמשת השנים האחרונות לחייה] אהבות כבר היו לה [אך מלאי אכזבות] ומותה, לכאורה לפחות, לא היה צפוי אז

רחל גרה, בצריף אבן קטן, בחצר ביתה של רופאת הילדים דר' הלנה כגן, בירושלים בין השנים: 1924-1925

בשנים אלה, התגלתה התרופה איזוניאזיד, שבשנת 1950 הפכה לתרופת פלא כנגד מחלת השחפת. יתכן שבירושלים, הובהר לרחל שעבורה התרופה איחרה לבא