עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז
עַל עַנְפֵי שִׁטָּה רָדָה עֲלָטָה
עַלְעַלֶּיהָ רוּחַ עִלְעֵל
וּבָעֲלָטָה שָׁם יָשְׁבָה כִּתָּה
וְזִמְּרָה לָךְ שִׁיר, יָעֵל
נְצַפֶּה וּנְיַחֵל, זִיו עֵינַיִךְ, יָעֵל
בֵּין סִבְכֵי שִׁטָּה נָחָה עֲלָטָה
הַשּׁוּעָל נוּגוֹת מְיַלֵּל
וּבָעֲלָטָה נִרְדְּמָה כִּתָּה
רַק שִׁירֵךְ עוֹד מְצַלְצֵל
מֵעַנְפֵי שִׁטָּה גָּזָה עֲלָטָה
עַלְעַלֶּיהָ בֹּקֶר טִלְטֵל
אָז לִשְׂדוֹת הַקְּרָב צָעֲדָה כִּתָּה
וְזִמְּרָה אֶת שְׁמֵךְ, יָעֵל
הלחן לשיר הזה, מבוסס על וואלס רוסי, שמעולם לא נכתבו לו מילים ברוסית. המילים של נתן יונתן הן מקוריות למשורר
תמצית דברים שנכתבו באתר זמרשת: [בני רייס] המנגינה של השיר הושרה כנראה לראשונה בישראל, בשנים 1947-1948, בהכשרת מעוז חיים, של הנוער העובד סניף דב הוז בתל אביב, שאחותי [של איזי] הייתה אחת מחבריה ובביקורי במעוז חיים, שמעתי גם אני את הלחן, מושר בפי חברי ההכשרה. המילים נכתבו רק בסוף מלחמת השחרור. [אלי סט] הראשון שלו מיוחסת המנגינה נקרא בשם, ר. רוזנברג, ששמו נרשם על תקליט הוואלס, שהופק בתחילת המאה העשרים, ככותב או כמעבד המוזיקה. שהתקליט הוא אכן מתחילת המאה ועשרים אפשר לקבל על פי פרסום המנגינה במקורות מהימנים בשנת 1908 ובשנת 1916, [אורי יעקובוביץ'] והזכרת השם של הלחן במחזה שכתב המשורר הלאומי הרוסי, סרגיי ייסאנין, בשם, ארץ בני בלי יעל, בשנת 1922-1924. שמות אחרים שלהם גם יוחסה המנגינה הם, א. ברנארדי, שבוואדי כתב עיבודים של המנגינה לפסנתר ויוסיף איבאנוביץ', ששמו נמצא על דיסק משנת 1999