הערות שכתב איזי הוד: הלחן של השיר הקולנועי הנוכחי [הקוזאקים מקובאן], כזה היית, מקורו עוד מלפני מלחמת העולם השנייה ברוסיה [1941-1945] בלחן דומה מאד לביצוע של הלחן היום, אך שונה משהו, ובוצע אז, מקהלתית בעיקר, עד סוף המלחמה הזו [1944-1945] ובתוכן מילים אחר. השיר, במילים האלה של היום, כזה היית, נחשב שיר רוסי, אך מעבד המנגינה הנוכחית, איזאק אוסיפוביץ' דונאייבסקי, הוא אוקראיני, שאף למד מוזיקה בקייב, אך השתייך אומנותית ומקצועית לרוסיה. בסרט, הקוזאקים מקובאן [1950], שובץ כבר השיר של היום, כשמילותיו שונות מזה של השיר הקדום ומותאמות לסרט, ומחבריו מוכרים, איזאקוביץ' ודונאייבסקי וכנראה גם משורר נוסף, המשורר המחזאי והתסריטן, מיכאיל דאווידוביץ' וולפין [1949], והלחן הוא הלחן של היום. כמה שנים מאוחר יותר, לאותו לחן של השיר, כזה היית, נכתבה רומנסה אוקראינית [1961]. כזה הוא סיפורם, של רבים מהשירים הרוסיים, בתקופה של מהפכות ומלחמות, עקובות מדם. כאמור, השיר, כזה היית [או כזה היית וכך נשארת], הוא אחד משלושה שירים, שקישטו את הסרט הרוסי, הקוזאקים מקובאן, שהופק לאחר מלחמת העולם השניה [1949-1950], המספר על תהילת עבודתם של הקוזאקים בקולחוז רוסי, באזור הגאוגרפי ברוסיה המכונה קובאן, על שם נהר החוצה את האזור [הקוזאקים, הם קבוצה אתנית, שהתיישבה במאות המוקדמות, סביב מקורות מים, כנהר קובאן ונהר דון ושמרה על עצמאותה, תוך כדי שיתוף פעולה צבאי, עם המדינות הגדולות הסמוכות: רוסיה, פולניה, אוקראינה]. השיר בסרט, מספר על קוזאק צעיר ונמרץ [שהיה חייל במלחמת העולם השניה] ונערה צעירה ומאוהבת בו ומחכה לו, את כל תקופת המלחמה, מוכנה לקבלו שוב לזרועותיה, על אף אופיו המורכב, שאי אפשר לשנותו. הנערה עברה ויודעת גם שתעבור, תקופות של עלבונות, אך היא גאה להתייצב מולם, כי הקוזאק שלה, לחם וניצח במלחמה, נגד האויב האכזר, הנאצי. בסרט עצמו, זהו זמן קציר ואיסוף התבואה ונערה צעירה, יושבת ראש קולחוז אחד בקובאן, מאוהבת בנער צעיר [שהיה חייל במלחמת העולם השנייה], פעיל בקולחוז שני בקובאן ומאוהב בנערה ושניהם מסתבכים, בגלל התחרות, איזה קולחוז יאסוף יבול רב יותר ומהר יותר. סוף הסרט הוא כמובן שמח. השיר אהוב מאד ברוסיה, במיוחד כשמבצעת אותו מקהלה נפלאה, מקהלת קובאן והוא ימשיך כנראה, להיות אהוב על כולם ועד אחרון הדוברים רוסית בעולם. השיר כזה היית, מזכיר מאד שיר עם רוסי אחר, בתוכנו המילולי, שהמשורר והמלחין, אינם ידועים והתוכן שימש השראה לכתיבת מילות השיר, כזה היית. קצין צבא עטור דרגות ואותות, חוזר משדה הקרב ונערתו מן העבר תוהה אם לקבלו שוב בזרועותיה, להמשך חייה. שם השיר הוא: מישהו [מישהי] יורד [יורדת] מהגבעה [משדה האפונים] הלחן של השיר מישהו יורד מהגבעה, או, מישהי משדה האפונים יורדת וגרסות שונות של הלחן הזה, מוכרים גם הם עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ברוסיה [1941]. העיבוד של לחן השיר הזה, הוא של הקומפוזיטור בוריס טרנטייב [דבר לא ידוע עליו, גם לא שמו המלא] והלחן שונה מהלחן של השיר, כזה היית. במקומות רבים, מייחסים את הלחן, כיצירה מקורית של הקומפוזיטור, בוריס טרנטייב ויש שמייחסים לו, גם את המילים, של השיר. אבל הקומפוזיטור ידע, שבכתובים המקצועיים, נכתב שגם המילים וגם המנגינה הם עממיים. משמע, שהמחברים אינם ידועים והקומפוזיטור, בוריס טרנטייב, מעולם לא התכחש לכך. יתר על כן, נמצאה רומנסה אוקראינית עממית, בשם, בגינה בלובן הסתיו, שידועה עוד מהמאה התשע עשרה ומנגינתה זהה לזו של, מישהו יורד מהגבעה, או, מישהי יורדת משדה האפונים, אך המילים שונות לחלוטין ואלה הם ובתרגום חופשי באנגלית
השיר, כזה היית, כפי שהוא מוכר היום מהסרט, הקוזאקים מקובאן, העסיק שלושה מנהיגי ברית המועצות, סטאלין, חרושצוב וברז'נייב. השיר המוכר היום נכתב במיוחד עבור הסרט, הקוזאקים מקובאן, משנת 1949. קדם לסרט, מופע בימתי, הצגה, שהועלתה קודם לכן בשנת 1941. האיחור בהעלאת הסרט נבע בעובדה שבשנת 1941 החלה מלחמת העולם השנייה ברוסיה ולא היה אפשר לנהל את ההצגה לסרט. בשנת 1934 החלה סידרת סרטים אמריקאית ששיבחה את איכות החיים בארה"ב, כמו שישה ימי רכיבת אופניים, על לא יוצלח, שכדי להרשים את חברתו החל ברכיבת אופניים בתחרות, ניצח אחר הרפתקאות רבות ומאז הוא וחברתו חיים באושר ובעושר...ומאז...עושר ואושר...היתה סיסמת הסרטים האלה. רבים ברוסיה הושפעו מכך והגרו לארה"ב. סטאלין הורה להפיק סרטים שיפארו את חיי העבודה והחברה ברוסיה, כתגובה לסרטים האמריקאים ואז פרצה מלחמת העולם השנייה ברוסיה [1941] והפקת הסרט נדחתה וכותב התסריט, ניקולאי פיודורוביץ' פוגודין והמפיק והמנהל, איבאן אלאכסאנדרוביץ' פירייב, הוסיפו לתסריט את הממד המלחמתי, עליו נכתב השיר , כזה היית. השם הראשון של הסרט היה, יריד שמח, וההסרטה נעשתה בחווה קיבוצית [קולחוז] ידועה ששמה, קובאן, אז ניתן לתסריט ואחר כך לסרט השם, הקוזאקים מקובאן, על שם הקולחוז וכפי שקבע סטאלין אישית. קציר התבואה ואיסופה החל ממש עם תחילת הצילומים של הסרט והמפיקים מצאו הזדמנות נדירה ושכנעו את השחקנים להצטרף כעובדים מהשורה וכך השיגו אווירה של סיפורי אגדות ניסים ונפלאות, כפי שציפה לכך סטאלין, שרצה להציג את רוסיה כגן עדן שלאחר מלחמה אכזרית שהביאה לעוני וסבל ממושך שנמשך גם בשנת הפקת הסרט בשנת 1949...הסרט הוצג לפני העלתו למסך, לסטאלין, וכך אמר, סטאלין, תמיד ידעתי שאזרחי רוסיה בישובים החקלאיים חיים בכל טוב...לאחר שהסרט עלה למסכים, הוא התקבל בהתלהבות רבה ובתקווה שאכן ימים יפים כאלה אכן יגיעו ואחדים בקשו לדעת כיצד אפשר להצטרף לחווה קיבוצית [קולחוז] לחיי העבודה והאושר שבהם...הסרט המפיקים והשחקנים זכו בפרסים והשיר, כזה היית וכך נשארת, הפך לשיר כל בית, כל רחוב, כל כל דבר ואז, בשנת 1956 מנהיג ברית המועצות, ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב קרא לסרט, מיתוס קולנועי החוטא למציאות והסרט נעלם מהמסכים. בשנת 1963, לאוניד איליץ' ברז'נייב, שב והחזיר את הסרט למסכים
Каким ты был, таким ты и остался
Каким ты был, таким ты и остался
Каким ты был, таким ты и остался
כדי לשחזר את השיר בשפה המקורית אם אינו מופיע לאחר לחיצה על שם השיר המסומן כאן בקוו תחתון או כדי למצוא גירסות נוספות העתיקו/הדביקו את שם השיר בשפת המקור מדף זה לאתר YOUTUBE
To restore the song in the original language if it does not appear after clicking on the name of the song marked here with a bottom line or to find additional versions Copy/Paste the song name in the original language from this page to the YOUTUBE website
התרגומים לאנגלית נעשו באמצעות המנוע "מתרגם גוגל" והתרגום הועתק לאתר בצורתו המקורית ללא עריכה נוספת
The English translations were done using the "Google Translate" engine and the translations were copied to the site in their original form without further editing.
Notes written by Izzy Hod: The song, in these words, is a Russian song. The arranger of the current tune is Ukrainian, who even studied music in Kiev, but artistically and professionally belonged to Russia. In a melody close to today's performance, but somewhat different, the song is known somewhat before the Second World War and was performed, mainly in choral, at the end of this war [1944-1945]. In the film, The Cossacks of Kuban [1950], today's song was already inserted, with its lyrics different from those of the earlier song and adapted to the film, and its authors are known, the poet, Mikhail Vasilyevich Isakovsky and the composer, Isaak Osipovich Dunayevsky [1949], and the melody is today's melody. A few years later, a Ukrainian romance [1961] was also written to the same tune. Such is the story of many of the Russian songs, in a period of bloody revolutions and wars. As mentioned, the song, Such you were [or This is how you were and this is how you remain], is one of three songs that decorated the Russian film, The Cossacks of Kuban, produced after the Second World War [1949-1950], which tells about the glory of the work of the Cossacks in a Russian collective farm, in the geographical area of Russia Known as the Kuban, after a river that crosses the region [the Cossacks are an ethnic group that settled in the early centuries, around water sources, such as the Kuban River and the Don River and maintained its independence, while military cooperation, with the large neighboring countries: Russia, Poland, Ukraine]. The song in the film tells about a young and energetic Cossack [who was a soldier in the Second World War] and a young girl who is in love with him and waits for him, throughout the war, ready to accept him into her arms, despite his complex nature, which cannot be changed. The girl went through and knows she will go through periods of insults, but she is proud to stand up to them, because her Cossack fought and won the war, against the cruel enemy, the Nazis. In the film itself, it is harvest time and the gathering of the grain and a young girl, the head of one kolkhoz in the Kuban, is in love with a young boy [who was a soldier in World War II], an activist in another kolkhoz in the Kuban and in love with the girl and they both get into trubles, because of the competition, which kolkhoz will harvest more and faster. The end of the movie is of course happy. The song is very popular in Russia, especially when it is performed by a wonderful choir, the Kuban Choir, and it will probably continue to be loved by everyone until the last Russian speaker in the world. The song, So you were, is very reminiscent of another folk song, in its literal content, however, with different tune, whose poet and composer are apparently unknown. The name of the song is Someone is coming down from the pea field [or, from the hill] and it is known even before the outbreak of World War II in Russia [1941]. The arrangement/tune of the song is by the composer Boris Trantiev. In many places, the melody is attributed as an original work of the composer, Boris Trantiev, and some also attribute the words of today's version to him. But the composer knew that in the professional writings, it was written that both the words and the melody are folk meaning that the authors are unknown and the composer, Boris Trantiev, never denied this. In any case, in a well-known concert, the song was already performed in 1944 and 1945, moreover, a Ukrainian folk romance was found, called, In the garden in the white autumn, which is known since the nineteenth century and whose melody is the same as that of the melody of the song, Someone comes down from the hill, or, Someone comes down from the field of peas. The song, So you were, as it is known today, was written in 1948. The literal description of the words of the song is as follows, You've always been such a wild Cossack as an eagle of the prairie. You also stay that way. It did not change yet so, why did you came back to meet me again, to stir my heart again. You are again throwing at me the responsibility that I, who love you, am guilty of everything and that I am the one who is causing you pain. If I'm to blame for anything that happened between us, it's that I could not forget you. It's my only fault. In vain I wanted to tie my life with your life, also the whole war I have been waiting for you and my heart burned for the moment when you will return from there to me. But I can no longer bear your rebukes and indeed in a storm and stubbornness, without even looking at me, in your savagery you got on your horse and galloped away from me. That's how you were and that's how you stay and I'm probably still left appreciating and cherishing you.
UPDATE 1 או UPDATE 2