For a summary in English, scroll down
Среди долины ровныя-במישור העמק
שיר רוסי-מילים: אלכסיי פאדורוביץ' מארז'ליאקוב-לחן: לא ידוע-עברית: איזי הוד-שירה: איזי הוד-עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז
בְּלֵב הָעֵמֶק, בַּמִּישׁוֹר, שָׁם בָּרָמָה הַשְּׁטוּחָה, תָּמִיר, פּוֹרֵחַ-אַלּוֹן הָדוּר, יָהִיר וִיפֵה-פְּרִיחָה. פָּרַשׂ אַלּוֹן עֲנָפָיו אֶל עָל, בּוֹלֵט, בּוֹדֵד בַּמֶּרְחָב, בְּדִידוּת דּוֹאֶבֶת לָאֻמְלָל, כְּזוּ שֶׁל לוֹחֵם בַּקְּרָב וְעֵת תִּזְרַח בַּמָּרוֹם חַמָּה, עַל מִי יָצֵל בְּצִלּוֹ וְעֵת תַּכְבִּיד שָׁם הַסְּעָרָה, מִי יְגוֹנֵן צַמַּרְתּוֹ. זֶה לֹא הָאֹרֶן הַמְּתֻלְתָּל, גַּם לֹא עַרְבַת-נְחָלִים, אֵין אַף צוֹמֵחַ יְרֹק-עַלְעַל, אֲשֶׁר לְצִדּוֹ דָּרִים. כֹּה מְעִיקָה הַבְּדִידוּת לָעֵץ, אַף אִם גְּבוֹהָה צַמַּרְתּוֹ וּמַר לְנַעַר אוֹהֵב אֵין קֵץ, בְּאֵין עַלְמָתוֹ אִתּוֹ. זָהָב וְכֶסֶף-שָׁם לֹא יֶחְסַר, אַךְ מִי יִקַּח מִיָּדִי, כָּבוֹד וְזֹהַר-רַב וְהָדָר וְאֵין לַחְלֹק עִם מִי וְאִם פָּגַשְׁתִּי בְּמַכָּרִים, קִדָּה וְלֹא עוֹד אוֹסִיף, קִדָּה בּוֹדֶדֶת וּשְׁתֵּי מִלִּים, שְׁמוּרִים לְחָבֵר עָדִיף וְיֵשׁ אֲשֶׁר מוֹרָאָם עָלַי וְיֵשׁ פּוֹחֶדֶת נַפְשָׁם וְהֵם כֻּלָּם עָטִים אַחֲרַי, עַד בֹּא אֲפֵלַת יוֹמָם. הֵיכָן יוּכַל לְבָבִי לָפוּשׁ, כִּי פֹּה הַסַּעַר עוֹבֵר, רֵעַי טְמוּנִים בְּשָׂדֶה חָרוּשׁ, אָז לֹא אֶמְצָא לִי עוֹזֵר. לֹא נֵצֶר לִי וְלֹא מִשְׁפָּחָה, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, אֵין יַקִּירָה לִי לַחְלֹק חִבָּה, לַחְבֹּק, לְלַטֵּף לֶחְיָהּ, זָקֵן אַשְׁמַאי כְּבָר אֵינוֹ בּוֹכֶה, גַּם נָס חִיּוּךְ מֵעֵינָיו, זַאֲטוּטִים מַבָּטָם בּוֹהֶה וְסָר מִשְׂחָקָם יַחְדָּו. אֵינִי חָפֵץ עוֹד בְּאוֹצָרִי וְזָר הָפַךְ גַּם כְּבוֹדִי, אִם אַךְ תָּשִׁיב אֵל אֶת כּוֹכָבִי, אֶת עֶרֶשׂ מוֹלַדְתִּי
Среди долины ровныя-Слова: Алексе́й Фёдорович Мерзляко́в-Музыка: Народная песня. Среди долины ровныя ,На гладкой высоте, Цветет, растет высокий дуб, В могучей красоте. Высокий дуб, развесистый, Один у всех в глазах; Один, один, бедняжечка, Как рекрут на часах. Взойдет ли красно солнышко,-Кого под тень принять? Ударит ли погодушка,-Кто будет защищать? Ни сосенки кудрявыя, Ни ивки вкруг него; Ни кустики зеленые, Не вьются вкруг него. Ах, скучно одинокому, И дереву расти! Ах, горько молодцу, Без милой жизнь вести! Есть много сребра, золота: Кому их подарить? Есть много славы, почестей: Но с кем их разделить? Встречаюсь ли с знакомыми: Поклон-да был таков; Встречаюсь ли с пригожими: Поклон-да пара слов. Одних я сам чуждаюся, Другой бежит меня. Все други, все приятели, До черного лишь дня! Где ж сердцем отдохнуть могу, Когда гроза взойдет? Друг нежный спит в сырой земле, На помощь не придет. Ни роду нет, ни племени, В чужой мне стороне; Не ластится любезная, Подруженька ко мне! Не плачется от радости, Старик, глядя на нас, Не вьются вкруг малюточки, Тихохонько резвясь. Возьмите же все золото, Все почести назад,-Мне Родину, мне милую, Мне милой дайте взгляд! 1810.
הערות שכתב איזי הוד: את הרומנסה, במישור העמק, כתב המשורר אלכסיי מארז'ליאקוב, לסטודנטית בשם אניסיה וואליאמינובה-צ'ארנובה, בה היה מאוהב, בשנת 1810 ובבית אביה כתב את המילים לשיר. אך רק בשנת 1830, פרסם המשורר את שירו, שבמהירות, הפך לשיר עם אהוב מאד. אלה שהיו נוכחים בעת הכתיבה, סיפרו, שכתיבת כל הפואמה, הסתיימה באותו היום, אך השם השתנה מדי פעם ונקרא אף, בדידות, או, השיר. בחלק מהפרסומים, שמו של המשורר אף הושמט. באשר ללחן, הדעות חלוקות. בתחילה הושאל לשיר, לחן משיר אחר, של המלחין, אוסיפ אנטנוביץ' קוזלובסקי [לחן שנכתב למילים אחרות, שכתב, פיוטר מאטבייוביץ' קאראבאנוב], לאחר מכן, בוצע השיר עם לחן, שכתב המלחין, סטפאן איבאנוביץ' דאבידוב ושותפו לכתיבה של מארז'ליאקוב, דניאל ניקיטיטש קאשין, היה גם הוא בן המעורבים וייתכן, שקאשין עצמו כתב את הלחן. מפאת הבלבול, הלחן נרשם לבסוף כשיר עם. השיר זכה לתהילה חוזרת בשנת 1883 כאשר הצייר, איבאן איבאנוביץ' שישקין, צייר את הציור המפורסם שקרא לו בשם, השיר של מארז'אליאקוב, במישור העמק ובציור, עץ אלון בודד וענק במישור עמק רחב ושומם. הבדידות הייתה שרויה הרבה שנים אצל מארז'אליאקוב, בגלל האהבה הנכזבת ואצל, שישקין, לאחר מותה הפתאומי של אישתו. שישקין היה נשוי פעמיים ואב לילדים משתי נשותיו, אלה וגם אלה נפטרו בזה אחר זה. שישקין, שהכיר את שירו של מארז'ליאקוב והזדהה עם תוכנו, נתן את ההסבר הטוב ביותר לתוכן זה בציורו, אלון רחב ידיים וחזק, שנותר בודד במישור רחב ידיים וענק ולא נותר לו על מי לגונן ואין לא בת זוג ולא צאצאים לחלוק איתם את עושרו ואושרו. אותה בדידות, שחש המשורר, מארז'ליאקוב, שהיה פרופסור במוסקבה, משעזבה תלמידתו, לה הקדיש את השיר. אכן מחציתו של השיר, נוגעת לעץ האלון הבודד, אך מחציתו השנייה, לדמות אנושית בודדה, כאלון הבודד. מיכאיל איבאנוביץ גלינקה, המלחין הרוסי, כתב בשנת 1826 ללחן של השיר, וריאציות לפסנתר. אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי, כתב בשנת 1859 מחזה, בשם, סופת רעמים ובמחזה, אחד, השען קוליגין, מפזם את השיר. ההצגה עוסקת בנערה, שעד נישואיה, חייתה חיים רומנטיים בחיק אמה, כשהיא מתחתנת, חייה הופכים בלתי נסבלים, מלווי בגידות במשפחה ולבסוף, היא מתאבדת. קוליגין שבהצגה, הוא שען, איש מאד טכני ואיש מסחר, בעל תפקיד משני, שתוך כדי חיפוש דרך, להפעלת מכונה ללא אספקת אנרגיה [פרפטום מובילה], הוא משתעשע הרבה ושר, גם את השיר הזה. בשנת 1912 ואחר כך, בשנת 1933 ושוחזרה בשנת 1965, הופקה ההצגה, כסרטים באותו השם ובשנת 1977, חודשה אף ההצגה. גם בסרטים השיר נשמע. אופרות אחדות, נכתבו, על בסיס ההצגה הראשונית, בין השנים 1867-1952
Link to the song in the original language
Среди долины ровныя
Среди долины ровныя
Среди долины ровныя
Среди долины ровныя
Среди долины ровныя
כדי לשחזר את השיר בשפה המקורית אם אינו מופיע לאחר לחיצה על שם השיר המסומן כאן בקוו תחתון או כדי למצוא גירסות נוספות העתיקו/הדביקו את שם השיר בשפת המקור מדף זה לאתר YOUTUBE
To restore the song in the original language if it does not appear after clicking on the name of the song marked here with a bottom line or to find additional versions Copy/Paste the song name in the original language from this page to the YOUTUBE website
Среди долины ровныя
התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים
התרגומים לאנגלית נעשו באמצעות המנוע "מתרגם גוגל" והתרגום הועתק לאתר בצורתו המקורית ללא עריכה נוספת
The English translations were done using the "Google Translate" engine and the translations were copied to the site in their original form without further editing.
In the plain of the valley-Russian song-Lyrics: Alexey Fadorovich Marzlyakov-Melody: Folk song-Hebrew: Izzy Hod-Singing: Izzy Hod-Arrangement, music, editing and recording: Meir Raz.
Notes written by Izzy Hod: The romance, In the plain of the valley, was written by the poet Alexei Marzhlyakov, for a student named Anisia Valyaminova-Charnova, with whom he was in love, in 1810 and in her father's house he wrote the words to the poem. But only in 1830, the poet published his poem, which quickly became a very popular folk song. Those who were present at the time of writing, said that the writing of the entire poem was finished that day, but the name changed from time to time and was called even, Loneliness, or, The song. In some publications, the poet's name was even omitted. As for the melody, opinions differ. Initially, the melody was borrowed from another song, by the composer, Osip Antonovich Kozlovsky [a melody written to other words, written by Pyotr Matveyovich Karabanov], after that, the song was performed with a melody written by the composer, Stefan Ivanovich Davydov and Marzhlyakov's writing partner, Daniel Nikitich Kashin, was also one of those involved and it is possible that Kashin himself wrote the melody. Because of the confusion, the tune was finally recorded as a folk song. The song regained fame in 1883 when the painter, Ivan Ivanovich Shishkin, painted the famous painting that he named, Marzhlyakov's Song, In the plain of the valley and in the painting, a single, huge oak tree in a wide and desolate valley. Loneliness lingered for many years in Marzhlyakov, because of the unrequited love, and in Shishkin, after the sudden death of his wife. Shishkin was married twice and fathered children from his two wives, both of whom died one after the other. Shishkin, who knew Marzhlyakov's poem and identified with its content, gave the best explanation for this content in his painting, a broad and strong oak, which remains alone in a broad and huge plain and has no one left to protect and has neither a spouse nor offspring to share its wealth and happiness with. The same loneliness that the poet, Marzhlyakov, who was a professor in Moscow, felt when his student, he dedicated the poem to, left. Indeed half of the poem concerns the lone oak tree, but the other half, to a lone human figure, as the lone oak. Mikhail Ivanovich Glinka, the Russian composer, wrote piano variations to the tune of the song in 1826. Alexander Nikolayevich Ostrovsky wrote a play in 1859 called Thunderstorm and in the play, one, the watchmaker Koligin, rhymes the song. The show is about a girl who, until her marriage, lived a romantic life in her mother's home, when she gets married, her life becomes unbearable, accompanied by betrayals in the family and finally, she commits suicide. Kuligin in the play, is a watchmaker, a very technical man and a tradesman, with a secondary role, who while searching for a way to operate a machine without an energy supply [perpetum mobile], he amuses himself a lot and sings this song as well. In 1912 and then, in 1933 and restored in 1965, the show was produced, as films of the same name and in 1977, the show was also renewed. The song is also heard in the movies. Several operas were written, based on the initial performance, between the years 1952-1867.
המקורות, התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים. העדכון האחרון של הדף הזה מצוי באוספי השירים
UPDATE 1 או UPDATE 2
The references, content and linguistic processing are not final. The last update of this page is in the song collections: