For a summary in English, scroll down
דֶרֶךְ עֲמָקִים עַל גַבֵּי גְבָעוֹת-По долинам и по взгорьям
שיר רוסי-מילים: פטר סמיונוביץ' פארפיאנוב-עברית: צבי גלעד [גרימי]-לחן: איליה סרגייביץ' אטורוב [?]-שירה: איזי הוד-עיבוד, נגינה, הקלטה ועריכה: מאיר רז
דֶּרֶךְ עֲמָקִים עַל גַּבֵּי גְּבָעוֹת, הָאֻגְדָּה הֵישִׁירָה פָּנִים, לְהַבְקִיעַ אֶל פְּרִימוֹרְיֶה, קַו-חֲזִית הַלְּבָנִים. לְהַבְקִיעַ אֶל פְּרִימוֹרְיֶה, קַו-חֲזִית הַלְּבָנִים. רְווּיִים דְּגָלֵינוּ עַד שֹׂבַע, דַּם-פְּצָעִים רָווּ וְאָדְמוּ, הַיְּחִידָה קְלִילוֹת תָּנוּעַ, פַּרְטִיזָנִים שֶׁל אָמוּר. הַיְּחִידָה קְלִילוֹת תָּנוּעַ, פַּרְטִיזָנִים שֶׁל אָמוּר. תְּהִלָּה לָעַד לֹא תִמוֹגָה, לֹא תּוּעַם בְּצוֹק הָעִתִּים, אֵיךְ חֵילוֹת הַפַּרְטִיזָנִים, בְּעָרֵי סִיבִּיר שׁוֹלְטִים. אֵיךְ חֵילוֹת הַפַּרְטִיזָנִים, בְּעָרֵי סִיבִּיר שׁוֹלְטִים. אַגָּדוֹת לָנֶצַח יִנוֹנוּ, נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְשֶׁל אוֹר, לֵיל הַקְּרָב שֶׁל סְפַּאסְק נִשְׁמוֹרָה, ווֹלוֹצֶ'בְסְק אוֹתָךְ נִזְכֹּר. לֵיל הַקְּרָב שֶׁל סְפַּאסְק נִשְׁמוֹרָה, ווֹלוֹצֶ'בְסְק, אוֹתָךְ נִזְכֹּר. גֶּנֶרָל נִבְעַט, נִשְׁחֲקוּ שָׁם, גַּם הָאָטָאמָאנִים כֻּלָּם, לְחוֹפוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָאנוֹס, הַמַּסָּע סוֹף סוֹף הֻשְׁלַם. לְחוֹפוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָאנוֹס, הַמַּסָּע סוֹף סוֹף הֻשְׁלַם
По долинам и по взгорьям-Слова: Пётр Семёнович Парфёнов-Музыка: Илья Сергеевич Атуров. По долинам и по взгорьям, Шла дивизия вперёд, Чтобы с боя взять Приморье-Белой армии оплот. Наливалися знамена, Кумачом последних ран, Шли лихие эскадроны, Приамурских партизан. Этих лет не смолкнет слава, Не померкнет никогда-Партизанские отряды, Занимали города. И останутся, как в сказках, Как манящие огни, Штурмовые ночи Спасска, Волочаевские дни. Разгромили атаманов, Разогнали воевод, И на Тихом океане, Свой закончили поход.
הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]: שיר עברי, הלוך הלכה החבריה בתרגום של, אברהם שלונסקי, למילים מקוריות של, אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בולוק, זמרשת. אברהם שלונסקי, תרגם לשיר גרסה אחרת נוספת בעברית, של אותם המילים ברוסית, שכתב לאותו הלחן, אלכסנדר אלכסנדרוביץ בולוק. מול גשר הנהר, הגבעטרון, מילים של דידי מנוסי. הימנון הפלמ"ח הראשון, המנגינה של השיר, הייתה המנגינה של ההמנון הראשון של הפלמ"ח. השיר, דרך עמקים על גבי גבעות ככל הידוע, נכתב הלחן בידי, צ'רניאבסקי, כלחן עבור טירונים בשנת 1915. גילארובסקי, חיבר ללחן מלים הקרויות מרש הרובאים הסיביריים, מהטייגה הסבוכה, מנהר אמור, עולה ענן שקט, מאיים. הסיביריים הולכים לקרב. הלחן זכה לפופולאריות וגרסות מלים שונות, הולבשו עליו, בשנות מלחמת העולם הראשונה ובשנות מלחמת האזרחים, גם בתוך הגרסות, היו ווריאנטים שונים, מרש רגימנט דרוזובסקי, [שלחם בחזית הרומנית], נכתב ב-1919, בידי, הקולונל באטורין. לרומניה צועדים, אנשי רגימנט, דרוזובסקי המהולל, גואלי העם ביזע ובדם, המנון, צבא מָאחינוֹבקה [צבא אוקראיני אנרכיסטי שלחם ברוסים בשנים 1918-1921], מאחינובקים, מאחינובקים, דגלי הקלשון המשולש מתנופפים ברוח [הקלשון המשולש הוא סמלה של אוקראינה], שחורים מעפר, חמוצים מדם. לאותה מנגינה, של, צ'רניאבסקי, כנראה נכתבה גם הגרסה של המילים ששרדה לבסוף, היא מרש הפרטיזנים של אמור [דיביזית אמור מספר 2 של הצבא האדום], שכתב, פיוטר פארפיאנוב, בשנת 1922. זוהי הגרסה, שאנו מגישים לכם את תרגומה בשם, דרך עמקים על גבי גבעות. הלחן מיוחס משום מה גם, לאיליה אטורוב, מפקד בחזית האוקראינית. הוא האיש, ממנו למד את הלחן, אלכסנדר אלכסנדרוב, מנצח מקהלת הצבא האדום, שכללה את השיר ברפרטואר שלה, בשנת 1929. אטורוב, היה כנראה זה שזכר את השיר מהיכן שהוא. השיר תורגם לצרפתית, גרמנית, ספרדית, יוונית, סרבית, סלובנית, סינית אוקראינית וארמנית. השיר, נחשב לאחד מהשירים הלאומיים הסובייטיים ונלמד בבתי הספר בברית המועצות, עד תום התקופה הסובייטית
אָמוּר-נהר וגם מחוז בסיביר
ספאסק, וולוצ'בסק-מקומות בסיביר, בהם התחוללו קרבות ידועים, במלחמת האזרחים 1918
הערות שכתב איזי הוד: השיר, דרך עמקים על גבי גבעות, השיר הפופולארי של מלחמת האזרחים ברוסיה [1917-1923] ומלחמת העולם הראשונה [1914-1918], הוא מצבת הזיכרון האמיתית, למשורר הרוסי, פטר סמיונוביץ' פארפיאנוב, שבטהורי שנת 1937, הוצא להורג, באשמת פעילות אנטי מהפכנית. כמו רבים מחבריו, שהואשמו בחתירה נגד המהפכה. בתעודת הפטירה נכתב, סיבת המוות, דלקת ריאות....פארפיאנוב, כתב את הגרסה הראשונה לשיר, בשנת 1920, לערך וקרא לשיר בשם, דרך עמקים על גבי גבעות ובשנת 1922, הוא ערך שינויים בטקסט, כדי שהעיר וולוצ'בסק, שבה נערך, אחד הקרבות האחרונים, של מלחמת האזרחים הרוסית [1917-1923] תיזכר בשיר, השיר הוקדש באותה עת ועל ידי פארפיאנוב עצמו לזכרו של אחד המצביאים האגדיים של הצבא האדום במלחמת האזרחים, סרגיי גראגורייביץ' לאזו, שהוצא להורג, באכזריות בתנור רכבת, על ידי היחידות היפניות שלחמו לצד צבא הלבנים במלחמת האזרחים. הצבא היפני הצטרף ללחימה, לטענתו, כדי להגן על אזרחים יפנים שנקלעו לשדות הלחימה. בשנת 1929, המלחין המנצח ומקים מקהלת הצבא האדום, אלכסנדר וואסילייביץ' אלכסנדרוב, קרא לשיר בשם, פרטיזן [או המנון הפרטיזן] וצרף את השיר לאוצר השירים, של מקהלת הצבא האדום, אחרי עריכה מחדש של הטקסט, על ידי המשורר, סרגיי יאקובלאביץ אלימוב. אלכסנדרוב, שמע את השיר, מפיו של אחד ממפקדי הצבא באזור אוקראינה, בשם איליה סרגייביץ' אטורוב וציין שאטורוב, הוא מחבר הלחן. בשנת 1934, פורסם בעיתונות, שאכן, פארפיאנוב הוא המשורר, שכתב את המילים והיה זה, פארפיאנוב עצמו, שסיפר את סיפור כתיבת השיר על ידו. אלא שעד שנת 1937, פארפיונוב נודה, נאסר, הואשם בחתירה כנגד המהפכה והוצא להורג ושמו נשכח, אל אף, כשבאותה שנה, החלה להישמע, הגרסה הספרדית המפורסמת של השיר הספרדי, המנון המחתרת, בהזכרת שמו של פארפיאנוב, אך בשנת 1962, לאחר מותו של סטאלין [1953], פסק סופית, בית המשפט העליון ברוסיה, שפארפיאנוב, הוא מחבר המילים. השיר שכתב, פארפיאנוב, הוא בעצמו, גרסה אחת, מתוך כמה גרסות, שנגזרו משיר קודם, שנכתב בשנת 1915, שאת לחנו כתב מלחין בשם, יורי צ'רניאבסקי, למילותיו של הסופר והעיתונאי, וולאדמיר אלכסייביץ' גיליארובסקי ויש הגורסים, שהשיר היה כבר נפוץ, גם קודם לכן. השיר צורף לסרט בשם, ימי קרב וולוצ'בסק, שהופק בשנת 1937. בסרט, קורות הקרב בין האדומים והלבנים, כשהם נעזרים בצבא היפני, בעיר וולוצ'בסק, במלחמת האזרחים, בשנת 1918. היפנים מצטרפים לקרבות כדי להגן על אזרחים יפנים שנקלעו באזור הקרבות. אפשר לתאר שהגרסה הראשונה הוודאית לשיר היא משנת 1915, של המשורר, גילארובסקי והמלחין, צ'רניאבסקי. הגרסה הבאה של השיר היא משנת 1920, או 1922, של המשורר, פארפיאנוב והמלחין, צ'רניאבסקי. בשנת 1929 עורך המשורר, אלימוב, את השיר של פארפיאנוב מחדש, עבור מקהלת הצבא האדום והלחן הוא של, צ'רניאבסקי ובטעות כנראה, יוחס, לאטורוב, שהשמיע את השיר למנצח המקהלה
שיר עברי, הלוך הלכה החבריה, זמרשת, אברהם שלונסקי תרגם גרסה אחרת של המילים ברוסית של השיר שכתב אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בולוק
מול גשר הנהר [הגבעטרון, מילים של דידי מנוסי], הימנון הפלמ"ח הראשון
Link to the song in the original language
По долинам и по взгорьям
По долинам и по взгорьям
По долинам и по взгорьям
כדי לשחזר את השיר בשפה המקורית אם אינו מופיע לאחר לחיצה על שם השיר המסומן כאן בקוו תחתון או כדי למצוא גירסות נוספות העתיקו/הדביקו את שם השיר בשפת המקור מדף זה לאתר YOUTUBE
To restore the song in the original language if it does not appear after clicking on the name of the song marked here with a bottom line or to find additional versions Copy/Paste the song name in the original language from this page to the YOUTUBE website
По долинам и по взгорьям
התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים
התרגומים לאנגלית נעשו באמצעות המנוע "מתרגם גוגל" והתרגום הועתק לאתר בצורתו המקורית ללא עריכה נוספת
The English translations were done using the "Google Translate" engine and the translations were copied to the site in their original form without further editing.
We passed through valleys and over hills-Russian song-lyrics: Peter Semyonovich Parfyonov-Hebrew: Zvi Gilad [Grimi]-Melody: Ilya Sergievich Aturov [?]-Singing: Izzy Hod-Arranging, playing, recording and editing: Meir Raz.
Notes written by Izzy Hod: The poem, through valleys on hills, the popular poem of the civil war in Russia [1923-1917] and the First World War [1914-1918], is the true memorial to the Russian poet, Pyotr Semyonovich Parfyonov, who in the poets elimination period in 1937 in Russia, was executed, on charges of anti-revolutionary activity. Like many of his friends, who were accused of plotting against the revolution. On the death certificate it was written, that the cause of death is, pneumonia....Parfyonov wrote the first version of the song, in 1920, and called the song, through valleys on hills, and in 1922, he made changes to the text, so that the city of Volochevsk, where one of the last battles of the Russian Civil War [1923-1917] occurred, will be remembered in the song. The song was dedicated at the time, by Parfyonov himself, to the memory of one of the legendary commanders of the Red Army in the Civil War, Sergey Grigoryevich Lazo, who was brutally executed in a, train oven, by the Japanese units that fought alongside the White Army in that Civil War. In 1929, the conductor and founder of the Red Army Choir, Alexander Vasilyevich Alexandrov, named the song, Partisan [or the Partisan Anthem] and added the song to the Red Army Choir's song collection, after the text was re-edited by the poet, Sergey Yakovlevitch Aturov. Alexandrov, heard the song, from the mouth of one of the army commanders in the Ukraine region, named Ilya Sergyevich Alimov and pointed out that Alimov is the author of the composition. In 1934, it was published in the press that, indeed, Parfyonov is the poet, who wrote the words and it was Parfyonov himself, who told the story of his writing the poem. However, until 1937, Parfyonov was denounced, banned, accused of sedition against the revolution and executed and his name was forgotten, inspite of the fact that, in the same year, the famous Spanish version of Parfyonov song, which became the underground anthem in spain, began to be heard with the name of Parfyonov as the author. But in 1962, after the death of Stalin [1953], Final ruling, of the Supreme Court of Russia, that Parfyonov, is the author of the words, was accepted. The song that Parfyonov wrote is itself one version, out of several versions, derived from an earlier song, written in 1915, which was composed by a composer named Yuri Chernyavsky, to the words of the writer and journalist, Vladimir Aleksyevich Gilyarovsky, and some believe that the song was already known, even earlier. The song with the lyrics of Parfyanov, was added to a film called, Days of the Battle of Volochavsk, produced in 1937. In the film, the battle between the Reds and the Whites, helped by the Japanese army, in the city of Volochavsk, during the Civil War, in 1918, is described. The Japanese join the battles to protect Japanese civilians caught in the battle zone. In temporary summary, It can be described that the first definitive version of the song dates from 1915, by the poet Gilarovsky and the composer Chernyavsky. The next version of the song is from 1920, or 1922, by the poet, Parfyanov and the composer, Chernyavsky. In 1929, the poet Aturov re-edited Parfyanov's song for the Red Army Choir and the composition is by Chernyavsky and, apparently by mistake, was attributed to Alimov, who sang the song to the conductor of the choir, Alexander Vasilievich Alexandrov.
המקורות, התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים. העדכון האחרון של הדף הזה מצוי באוספי השירים
UPDATE 1 או UPDATE 2
The references, content and linguistic processing are not final. The last update of this page is in the song collections: