For a summary in English, scroll down
שיר רוסי-מילים: איבאן זאכארוביץ' סוריקוב-עברית: איזי הוד-יועצים: צבי גלעד [גרימי]; מעיין-לחן: עממי-שירה: איזי הוד-עיבוד, נגינה, הקלטה ועריכה: מאיר רז
שָׁם גְּדוֹת הָאָחוּ, שָׁמָּה אֵלָה דוֹאֵבָה, בְּדַל צַמַּרְתָּהּ בָּרוּחַ, יַךְ עֲפַר רַגְלֶיהָ. בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, שָׂח לוֹ אַלּוֹן כּוֹרֵעַ, מָה לוֹ בָּרָק מָה רָעַם? עֲנָפַי פּוֹלֵחַ. עַלְוָתָהּ פּוֹרֶשֶׂת, אֶל הָאַלּוֹן עוֹגֶבֶת, חַדְרֵי לִבָּה עָנוּ לָהּ: לֹא יָדֵךְ מַשֶּׂגֶת. כָּךְ אֵלָה עוֹמֶדֶת, בְּגוֹרָלָהּ נִכְזֶבֶת, עֵץ הָאַלּוֹן אָפֹר בָּהּ, אֲפֹרִים חַיֶּיהָ
Тонкая рябина-Слова: Ива́н Заха́рович Су́риков-Музыка: народная песня. Что стоишь, качаясь, Тонкая рябина, Головой склоняясь, До самого тына? А через дорогу, За рекой широкой, Так же одиноко Дуб стоит высокий. Как бы мне, рябине, К дубу перебраться, Я б тогда не стала Гнуться и качаться. Тонкими ветвями, Я б к нему прижалась. И с его листвою День и ночь шепталась. Но нельзя рябине, К дубу перебраться, Знать, ей, сиротине, Век одной качаться. 1864.
הערות שכתב איזי הוד: לפני כמאה ומחצית המאה, כתב המשורר פורה המחשבה, איבאן זאכארוביץ' סוריקוב, את הפואמה על האלה העדינה, החולמת להכות שורשים, ליד שורשיו של עץ אלון חזק. השיר, היה אחד האהובים על זמרים עיוורים, שנהגו להשמיע אותו, בפסטיבלים מוזיקאליים, ברמיזה על חולשתם הפיזית, ליד המוזיקאים הבריאים לכאורה. כך גם שרו העובדים, בארמונות האצולה, בתקווה ליהנות משהו, מאושרם של העשירים. השיר, שובץ בסרט בשם, סיפורו של גיבור אמיתי, או, הטייס הקיטע, בסרט, טייס קרב, נפגע במטוסו ומאבד את שתי רגליו, אך חוזר אחרי החלמתו, לשרת כטייס קרבי, במלחמה ובניצחון. עוני והתעלמות מכישורים של מעגלי המשוררים ברוסיה, היו גם מנות חלקו של משורר השיר, סוריקוב. סוריקוב, היה כל חייו במאבק השרדות מפני העוני והבורות. סוריקוב, לא ראה בית ספר והחל לכתוב ולקרוא, בכוחות עצמו, בגיל 10 בלבד ובאותה דרך, רכש אף השכלה בסיסית כל שהיא והחל לכתוב שירה. בתו של בעל הבית, ממנו רכשה משפחתו של, סוריקוב, חדר לחנות ירקות ממנה התפרנסו, מצאה את הדרך להפגיש את, סוריקוב, עם גדול המשוררים הרדיקאלים דאז', אלכסיי ניקולאייביץ' פלאשצ'ייב והוא שקידם את שיריו של סוריקוב לדפוס. אך למעגל הסופרים, לא התקבל סוריקוב. השיר אלה ואלון, מזכיר, גם הוא, את מאמציו של, סוריקוב, לשלוח נימי שורש [של האלה] אל גזעי שורש [של האלון], הלא הם מעגל המשוררים, אליו לא הגיע, סוריקוב וכשהגיע לבסוף והתקבל לאחת הגילדות של השירה הרוסית, הוא היה כבר חולה מאד במחלת השחפת. אך שיריו כן היו מוכרים ואהובים בכל רוסיה. בטרם עובד השיר הקצר לבצוע קולי, הייתה כבר קיימת הפואמה, הארוכה יותר שכתב, סוריקוב. בעוד השיר הקצר נקרא, חוזרר [אלה] עדין, הפואמה הארוכה נקראה, חוזרר [אלה]. הפרשנות העממית של השיר, רואה באלה נערה ובאלון את אהוב ליבה של הנערה והטרגיות בעובדה שהם מרוחקים עד כדי כך שלעולם לא יפגשו, למרות המאמצים שעושה הנערה, בדמות האלה העדינה. בשנת 1860 סוריקוב נשא לאישה את אהבתו, נערה יתומה וענייה והאירוע הזה מתבטא בשיר. בטקסט המקורי האלה העדינה, משולה אף ליתומה. מאוחר יותר, במלחמות העולם הראשונה והשנייה, השיר זכה לכינוי, שיר האלמנות. נהגו לשיר אותו אלמנות המלחמות. העץ טונקאיה ריאבינה שתורגם לאלה, הוא כנראה העץ חוזרר או בן-חוזרר. כך או כך, העץ הזה ואיתו עץ האלון, עץ הלבנה ועץ הערבה נחשבו בתקופה הסלבית העתיקה כעצים קדושים או מקודשים. גם כיום השיח/עץ טונקאיה ריאבינה ועץ הלבנה מההווים נושא מרכזי וסמל בשירה העממית הרוסית. יתר על כן העץ טונקאיה ריאבינה כמו עץ התפוח נחשב לעץ הנשים והוא נחשב למגן הנשים הנותן בהם יופי ובריאות ואין חתונה רוסית מסורתית בלעדיהם ואישה סובלת בשירה ובספרות הרוסית, נזכרת לעיתים קרובות כדימוי בעזרת העץ טונקאיה ריאבינה. המשורר סוריקוב ידע את העובדות האלה והכיר גם את האגדה אשר הביאה כנראה לכתיבת השיר, שאנחנו קוראים לו אלה ואלון וזו האגדה, בעיר נובוגורוד, אחת מהערים העתיקות ברוסיה גרה נערה, בתו של סוחר עשיר מאד, אשר התאהבה בנער יפהפה אך עני מאד. אביה של הנערה פנה למכשף כדי שזה ימנע את האפשרות שהנער והנערה יתחתנו לבסוף. משהנערה למדה על כך היא ברחה מביתה אל הנהר בלילה גשום ואפל אחד, שם הנערה עמדה לפגוש באהובה הנער. לפתע הגיע המכשף שהתכוון לפגוע בנערה. הנער, קפץ מיד למי הנהר ובכך הסיט את המכשף וכוונותיו הרעות מהנערה אליו, הנער. משהגיע הנער בשחייה אל הגדה המרוחקת של הנהר, הניף המכשף את מוט הקסמים שלו והפך את הנער לעץ אלון. הנערה, אשר בגלל הגשם אחרה למפגש ולא הוזהרה כבר על ידי הנער מפני המכשף, נתקלה במכשף אשר הפך אותה לעץ טונקאיה ריאבינה. כך הם נותרו על שתי גדות הנהר מבכים את גורלם, בנסיון לשלוח זה לזו ענפים ושורשים, אך הנהר רחב הוא מאד. במציאות, המשורר סוריקוב היה בן לסוחר ירקות מוסקבאי ונשא לאישה נערה עניה. השיר הוקלט לראשונה בשנת 1919 ושר אותו הזמר, סמיון סאדובניקוב. המשורר, סוריקוב, כתב את השיר לראשונה כשהיה בן 28 ושב ושיחזר את השיר בהיותו בן 36 ושלוש שנים לאחר מכן נפטר. יתכן שבגיל 36 כשהיה כבר מאד חולה חש בבדידות ובמותו הקרב וברוח זו כתב את השיר, כאשר הוא חוזר על המוטיב של המשורר, אלכסיי פאדורוביץ' מארז'ליאקוב, בשיר, במישור העמק, שהתפרסם עוד בשנת 1910 ונושאו, עץ אלון ענק החש בבדידות ברמת ערבה כשאין לידו אף עץ נוסף גם לא אלה, לסוכך עליהם בתנאי מזג האויר הקשים [השערה]. ההסופר אלכסיי מאקסימוביץ' גורקי במאמרו על אמנים אוטודידאקטים, ציטט את הפילוסוף האמריקאי, וויליאם ג'אמס, חוקר השירה הרוסית, אשר הופתע משיריו של סוריקוב, שהיה חסר כל השכלה וכל שכתב, כתב מידיעות שרכש בכוחות עצמו, למרות עוניו ומחלתו הקשים
הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]: אֵלָה וְאַלּוֹן טונקאיה ריאבינה [חוזרר קיפח]. נתן יונתן כתב את שירו למנגינה זו ובה הושר השיר בשנים הראשונות. שנים מאחר יותר, כתב, גידי קורן, את הלחן הידוע
Link to the song in the original language
Тонкая рябина
Тонкая рябина
Тонкая рябина
Тонкая рябина
כדי לשחזר את השיר בשפה המקורית אם אינו מופיע לאחר לחיצה על שם השיר המסומן כאן בקוו תחתון או כדי למצוא גירסות נוספות העתיקו/הדביקו את שם השיר בשפת המקור מדף זה לאתר YOUTUBE
To restore the song in the original language if it does not appear after clicking on the name of the song marked here with a bottom line or to find additional versions Copy/Paste the song name in the original language from this page to the YOUTUBE website
Тонкая рябина
התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים
התרגומים לאנגלית נעשו באמצעות המנוע "מתרגם גוגל" והתרגום הועתק לאתר בצורתו המקורית ללא עריכה נוספת
The English translations were done using the "Google Translate" engine and the translations were copied to the site in their original form without further editing.
Oak and Rowan-Russian song-lyrics: Ivan Zakharovich Surikov-Hebrew: Izzy Hod-Advisors: Zvi Gilad [Grimi], Maayan-Melody: Folk song-Singing: Izzy Hod-Arranging, playing, recording and editing: Meir Raz.
The song was written in the nineteenth century in 1864. The poet who wrote the lyrics is known, Ivan Zakharovich surikov, the author of the melody is not known and therefore the melody is considered a folk melody. The content of the poem describes the tireless aspiration of the delicate Rowan tree, to connect to the scenic Oak tree. This is a metaphor for what would happen at festivals of, Russian, folk songs, which were also attended by blind singers who used to sing the song in order to get the encouragement of the other singers. This is how the servants in the aristocratic palaces used to sing, asking for their hope of enjoying something of the wealth of the aristocratic rich. The poet, Surikov, was very well known in, Russia, but lacked a general and musical formal education and studied these maters on his own. As a result, Surikov, was not accepted into the formal frameworks of poets and composers in, Russia. The poem was also written as a hint, to, Surikov's requests, to be accepted into the formal frameworks of poets and composers in, Russia, which failed. The popular folk explanation of the song is about girls and boys in love whose fate has distanced them and they will never find each other again. It so happened that during the, First and Second World Wars, it was sung by the war widows. Later, the song earned the nickname, The Widow's Song. Four years before the poem was written, in 1860, Surikov, married his great love, a poor and orphaned girl and the poem implies that. The Thin Rowan tree and with it the oak tree, the birch tree and the willow tree were considered in ancient Slavic times as sacred trees. Even today the tree Thin Rowan and the birch tree are a central theme and symbol in Russian folk poetry. Furthermore, the tree Thin Rowan like the apple tree is considered the tree of women and is considered the protector of women giving them beauty and health and there is no traditional Russian wedding without them and suffering women in Russian poetry and literature, often described as Thin Rowan. The poet Surikov knew these facts and also knew the legend that probably led to the writing of the poem, by him, a song which is named, Thin Rowan and this is the legend, in the city of Novogorod, one of the ancient cities in, Russia, lived a girl, the daughter of a very rich merchant and she fell in love with a handsome but very poor boy. The girl's father turned to the sorcerer to prevent the boy and the girl from finally getting married. When the girl learned of it, she fled from her house to the river in one rainy and dark night, where the girl was about to meet her boy lover. Suddenly the sorcerer who intended to harm the girl arrived. The boy immediately jumped into the river water and thus diverted the sorcerer and his evil intentions from the girl to him. When the boy came by swimming to the far bank of the river, the sorcerer waved his magic wand and turned the boy into oak. The girl, who due to the rain was late for the meeting and had not been warned by the boy about the sorcerer, encountered the sorcerer who turned her into the tree, Thin Rowan. Thus, they remained on both banks of the river mourning their fate, in an attempt to send each other branches and roots, but the river is very wide. In reality, the poet Surikov was the son of a Moscow vegetable trader and married a poor girl.
המקורות, התוכן והעיבוד הלשוני אינם סופיים. העדכון האחרון של הדף הזה מצוי באוספי השירים
UPDATE 1 או UPDATE 2
The references, content and linguistic processing are not final. The last update of this page is in the song collections: