כדי לשחזר את השיר בשפה המקורית אם אינו מופיע לאחר לחיצה על שם השיר המסומן כאן בקוו תחתון או כדי למצוא גירסות נוספות העתיקו/הדביקו את שם השיר בשפת המקור מדף זה לאתר YOUTUBE
To restore the song in the original language if it does not appear after clicking on the name of the song marked here with a bottom line or to find additional versions Copy/Paste the song name in the original language from this page to the YOUTUBE website
התרגומים לאנגלית נעשו באמצעות המנוע "מתרגם גוגל" והתרגום הועתק לאתר בצורתו המקורית ללא עריכה נוספת
The English translations were done using the "Google Translate" engine and the translations were copied to the site in their original form without further editing.
Texts from the references
[Wedding shaming songs]-XIX-beginning-XX century., recorder, place of recording and informant unknown-Handwritten department of the Institute of Art Studies, Folklore Studies and Ethnology. M.T. Rylsky NAS of Ukraine (Kyiv), fund 29-3, storage unit 408, sheet 1.
The Trepak (Russian: Трeпак; Ukrainian: Трoпак) is a traditional Russian and Ukrainian folk dance from the Slobozhan region of Ukraine and Russia (around the cities of Kharkiv and Belgorod) settled primarily by descendants of the Zaporozhian Cossacks and settlers from Central Russia and Southern Russia. The dance is a brisk allegro in time in a major key. Accompaniment is usually on two alternating chords; dominant and tonic. The tropak differs from the better known Hopak in chordal use and also in that the tempo gradually speeds up throughout the dance. The Trepak was one of the traditional instrumental dances played by blind itinerant musicians called kobzars on their banduras and kobzas. It was also one of the dances often included in the repertoire of village violinists in Eastern Ukraine. One of its best known representations is Pyotr Ilyich Tchaikovsky's Trepak (also known as the Russian Dance) from the ballet The Nutcracker. The dance music was also used in the last movement of his Violin Concerto in D major, Op. 35. The third of Modest Mussorgsky's Songs and Dances of Death is named "Trepak".
181. Grits me, my mother-[Wedding shameful songs]-zap. end XIX- beg. XX century, recorder, place of recording and informant unknown -Manuscript Department of the Institute of Art History, Folklore and Ethnology. MT Rylsky National Academy of Sciences of Ukraine (Kyiv), fund 29-3, storage unit 408, sheet 1.
הרקע לכתיבת השיר: טקסט השיר מבוסס על פסוקים משיר השירים והוא ככל הנראה הותאם למנגינת השיר העממי-אוקראיני Гриць мене, моя мати. בשירונה של שרה לוי תנאי “זמירות” הלחן אינו מיוחס לה אלא רשום “לפי מנגינה מקובלת”. מאפיינים טקסטואלים: טקסט השיר מבוסס על שני משפטים בלבד. המשפט הראשון - ״ניצנים נראו בארץ עת זמיר וקול התור״ פרק ב׳ פסוק יב׳ מספר תהילים, כשסיומו המקורי של הפסוק ״נשמע בארצנו״ הושמט. בפסוק זה מנסה החתן לשכנע את הכלה לצאת מביתה ועל כן מתאר לה את יפי הטבע באביב, ופונה לחושים השונים. ברמת חוש הראייה: ״ניצנים נראו בארץ״ - כלומר ניתן לראות פרחים בארץ. ברמת השמיעה - ״עת זמיר וקול התור״ - הזמיר והתור הן שתי ציפורי שיר נודדות המגיעות לישראל עם בוא האביב ובא הזמן בו ניתן לשמוע אותן. המשפט השני - ״במחולות המחניים הבה ונפצח מזמור״. לא ברור מה מקורו של משפט זה, אולם הביטוי ״מחול מחניים״ מקורו גם כן בשיר השירים, פרק ז׳ פסוק א׳: “שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם”. פירוש הביטוי הוא יציאה בריקודים סוערים בקבוצה גדולה של אנשים (המילה ״מחניים״ היא צורת הרבים של המילה ״מחנה״ שפירושה קבוצה גדולה של אנשים). בטקסט המקורי של השיר מופיע משפט נוסף ״צרור המור לי צרור המור לי, צרור המור לי צרור המור״ שגם הוא לקוח משיר השירים, פרק א׳ פסוק יג׳ (״צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין״). בעיבודו של דב כרמל לשיר הוא אינו מופיע, אם כי ניתן להוסיפו שכן הוא תואם ללחן מבחינת המשקל והמבנה הפואטי. בטקסט חריזה סורגת בין השורה השניה לשורה הרביעית. מאפיינים מוזיקליים: כל אחד משני המשפטים מולחן במנגינה משלו, כשהמשפט השני מהווה סקוונצה של הראשון, בטרצה נמוך יותר. אולם בעוד שהמשפט הראשון מסתיים באופן פתוח על המדרגה ה-5 בסולם, השני מסתיים באופן סגור על צליל הטוניקה. שני הפסוקים זהים זה לזה מבחינה רתמית. תחילה מופיעה מנגינת השיר במלואה, כשהמשפט הראשון מושר על ידי הקול העליון והמשפט השני מושר על ידי הקול התחתון במעין דו שיח. מייד לאחר מכן חוזר השיר שוב אך הפעם הקול שאינו שר את המנגינה הראשית פוצח בקול מלווה על הברות פתוחות חסרות משמעות, תחילה על צליל הטוניקה ולאחר מכן על המדרגה ה-5 בסולם. עתה השיר חוזר בפעם השלישית במעין קאנון - הקול התחתון פותח במשפט הראשון וממשיך לשני, ואילו הקול העליון נכנס לאחר שתי תיבות גם הוא במשפט הראשון. על מנת להוביל לסיום השיר, מסתיימים שני התפקידים בהאטה ריתמית.
**