הַכְנָעָה

מילים: רחל 

שירה: איזי הוד 

לחן, עיבוד ונגינה: מאיר רז

הַכְנָעָה

הוּא גוֹסֵס, הוּא גוֹוֵעַ, הַמֶּרֶד 

הַגֵּאֶה, הָעַלִּיז, הָאָדֹם 

הַכְנָעָה – אַלְמָנָה חִוֶּרֶת 

אֶל בֵּיתִי מִתְקָרֶבֶת דֹּם

תִּפְתַּח הֲדוּקוֹת שִׁנַּיִם 

תְּרַפֶּה אֶגְרוֹפַי הַקְּמוּצִים

וְאֵפֶר תַּחְפֹּן מְלֹא כַּפַּיִם

לְכַסּוֹת שְׁאֵרִית רִמְצִי

תִּתְכַּנֵּס לְפִנָּה נִדַּחַת 

מַחֲשָׁה וּמַרְכֶּנֶת רֹאשׁ 

וְאֵדַע נְכוֹנָה: הָאוֹרַחַת 

אֶת בֵּיתִי לֹא תִטֹּשׁ, לֹא תִטֹּשׁ

תרגום מעברית ע"י נילי בן - יחזקאל ואֶמי

Nili Ben-Yehezkel and Emi – Translation from Hebrew

capitulation

It expires, it dies, the rebellion

 The proud, the jovial, the red. 

Capitulation – a pale widow 

Quietly approaches my home.

She will open my fastened teeth, 

Release my tightly closed fists,  

And assemble a handful of ashes T

o cover the remaining of my ember.

She will withdraw to a remote corner 

silently with her head bent down. 

And I will know for certain: 

the guest Will not leave my home, 

she will not leave.