שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר... הַפֶּרַח
לחן, עיבוד ונגינה: מאיר רז
שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר... הַפֶּרַח
הַפֶּרַח שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּיָד חֲרֵדָה
בְּגִנַּת חַיַּי הַשּׁוֹמֶמֶת
בְּאַדְמַת חַיַּי הַכְּבֵדָה
שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר! יָדַעְתִּי
לֹא יִמּוֹט הַחֹק הָאַכְזָר
כָּל טִפָּה שֶׁל טַל לְהָדִיחַ
בְּנִטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר
זוֹ הַדֶּרֶך – אַחֶרֶת אֵינֶנָּה
בָּהּ לָלֶכֶת, לָלֶכֶת עַד תֹּם
וְלִזְכֹּר. וְלָשִׁיר, וְלִכְמֹהַּ
וְלִזְכֹּר, וְלִדֹּם... וְלִדֹּם
תרגום מעברית ע"י נילי בן - יחזקאל ואֶמי
Nili Ben-Yehezkel and Emi – Translation from Hebrew
My tiny happiness the flower
My tiny happiness… the flower That I nourished with a trembling hand In the barren garden of my life In the heavy soil of my life.
My tiny happiness! I knew, The brutal law will not break down: Each drop of dew has to be washed With an infinite number of tears.
It is the only way – there is no other, To go, to go to the end; And to remember. And to sing, and to crave And to remember, and to hush… and to hush…
השיר נכתב בשנת 1929, שנתיים לערך, לפני מותה של רחל ושלוש שנים לערך, לפני פרסומו בספרה השלישי: "נבו", הוא הר השוכן במערב ירדן
הר נבו, הר במערב לנחל הירדן, הוא ההר אליו טיפס משה רבנו וממנו ניתנה לו ההזדמנות האחרונה להשקיף על הארץ המובטחת, אליה משה לא יגיע ואותה ייעד אלוהים לעם ישראל
רחל יודעת, שגם היא לא תגיע לאן שציפתה להגיע [לא ברור אם רחל נתנה את השם לספרה השלישי: "נבו", לפני מותה. הספרון פורסם לאחר מותה]
רחל, 10 שנים היא חולה כבר, בודדה בדירתה ומעדיפה, גם ביוזמתה, להתנתק מסביבתה וכלפי חוץ לשתוק ולטפח עד כמה שאפשר את שרידי השמחה ["ששוני"... ה"פרח"...] שבה
...והרבה דמעות ישטפו את הטל המצטבר על הפרח הזה... זה חוק הטבע, שבא לידי ביטוי בשירה זה