תחנת רוח
הַמְבַקֵּשׁ לְהִנָּשֵׂא עַל כְּנָפֶיהָ
שָׁם יַמְתִּין לְבוֹאָהּ
שָׁם תִּשָּׂאֵנוּ עָלֶיהָ
וְתִשְׁרֶה עָלָיו נְבוּאָה
שָׁם תָּנוּחַ עָלָיו
כַּאֲשֶׁר תִּיעָף וְתָשוּחַ
שָׁם יְדַבֵּר אֵלָיו
הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף רוּחַ
שָׁם תַחֲנֶה הָרוּחַ
עֵת תִּיעָף מִלָּעוּף
שָׁם תֵּשֵׁב וְתָנוּחַ
שָׁם תָּשׁוּב וְתִשּׁוֹב
שָׁם תָּנוּחַ וַדָּאי
עַל כָּל נָבִיא וְנָבִיא
וּבְרָכָה עַד בְּלִי דָי
בִּכְנָפֶיהָ תָּבִיא
מִי יַכִּיר חנוֹתָהּ
מִי יֵדָע לָהּ נָתִיב
הֵן עָלַי הִיא שָׁרְתָה
בְּעִקְבוֹת שְׁגִיאַת כְּתִיב
הֵן כָּל אִישׁ תַּחֲנָה
וְעַל כָּל נֶפֶשׁ תָּנוּחַ
יֶחֱזֶה בַּשְּׁכִינָה
בְּאַפָּיו תִּפַּח רוּחַ
______________________________________________________
תחנת רוח (ב)
אורות מרצדים וכרוזים מכריזים
לכל הנוסעים, מאחרים וזריזים
לכל נוסע הנשא ברוח
ולכל היוצא אל השיר לשוח
מהר כל נושא משאות ושיחות
כאן תשאך רוח לכל הרוחות
רוח קדושה, רוח נבואה
רוח טהרה, רוח טומאה
רוח שמחה, רוח רוממות
רוח חכמה, רוח של שטות
רוח דעת ויראת ה'
רוח חלום שבשיר יתגשם
רוח לשמחה רוח לקדושה
רוח גאות ורוח בושה
מארבע רוחות תבוא רוח
ובשיר תפצח תרנן ותשוח
מרצדים האורות ומכריז הכרוז
ואתה תנשא, תפצח ותחרוז
אך אבוי – הן בושש הלו"ז
כי הרוח לפי הזמנה לא תזוז
בושש הרגש ובושש החרוז
והיכן המשא שבתיקך הוא ארוז
אך אדם לא שליט ברוח לכלוא
אם תצא ותעוף – לא תאמר לך לא
הנשא על כנפך, הנשא על ענן
והרחק תשאך הרוח מכאן
מארבע רוחות הן הרוח תבוא
ועליך יעביר ה' כל טובו
______________________________________________________
אמונה טפלה
בְּיָמִים רְחוֹקִים וְזוֹהֲרִים
הָיֹה הָיוּ, כָּךְ אוֹמְרִים
בְּכָל גַּיְּא וּבְכָל הָרִים
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִכָּרִים
הֵם הֶאֱמִינוּ וְזָרְעוּ
הֶאֱמִינוּ וְנָטְעוּ
וְהִנֵּה, טַעֲמוּ וּרְאוּ
הֵם לֹא טָעוּ
מָלְאוּ פְנֵיהֶם תְּנוּבָה
דְּשֵׁנָה וְטוֹבָה
לָעֵינַיִם תַאֲוָה
עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה
אַךְ הַיּוֹם – הַפְּרִי הֻנְדָּס
כְּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל קֻנְדָּס
מְפֻתָּח וּמְתוֹעָשׂ
כְּסִרְפָּד תַּחַת הֲדַס
הַתְבוּאוֹת אִבְּדוּ רֵיחָן
עָלֵיהֶן דָהוּ בְּכָאן
עֲלֵיהֶן הִנְדוּס שָׁכַן
לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מְמוּכָן
טַעַם הַפֵּרוֹת – הֵיכָן?
הַפֵּרוֹת אִבְּדוּ חִנָּם
כִּי חִנָּם הוּא בְּחִנָּם
וְאִמְרוּ - הַבְּעָלִים
מַה צָפוּן כָּאן בֶּעָלִים?
הֶעֲבַדְתֶּם בְּעָלִים?
מה קָרָה לַגִּדּוּלִים?
הַפֵּרוֹת כָּאן הֵם תְּפֵלִים
כִּי פָּשׁוּט – הֵם כְּבָר טְפֵלִים
טַעַם זָר וּמְנֻכָּר
כִּי יוֹדֵעַ כָּל אִכָּר
שֶׁהָרֶוַח הוּא יָקָר
החֶשְׁבּון – תָּמִיד הוּא קר
כִּי הַכֶּסֶף הוּא עִקָּר
וְהָאֱמוּנָה – טְפֵלָה
_______________________________________________________
בני ארובה
פַּס דַּק מִסְתַּלְסֵל עָלָה לוֹ מִן הָאָח
פַּס עָשָׁן שֵׁנִי הָיָה לוֹ שָׁם לְאָח
פַּס עָשָׁן שְׁלִישִׁי עָנָה עִמָּם הֶאָח
וְכָךְ הֵם חָגְגוּ אַל תִּשְׁאֲלוּ הֵיאַךְ
הִסְתַּלְסְלוּ לָהֶם פַּסֵּינוּ בְּסִלְסוּל חָבִיב
עָלוּ אֶל הַשָּׁמַיִם הִבִּיטוּ שָׂם סָבִיב
רֹאשָׁם בְּעַנְנֵי עָב וּבַעֲבִי עָבִיו
עַד אֲשֶׁר – אוֹיָה – הִגִּיעַ הָאָבִיב
זָעַק לוֹ גִּבּוֹרֵנוּ: שִׁמְרוּ עַל הַגַּחֶלֶת
אֲבָל זַעֲקָתוֹ הָיְתָה חַסְרַת תּוֹחֶלֶת
כְּשֶׁאֵין יוֹתֵר שִׁעוּל וְאֵין יוֹתֵר נַזֶּלֶת
מִי עוֹד יַעֲלֵהוּ אֶל נֹכַח שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
זָעַק לוֹ זֶה הַפַּס בִּזְעָקָה רַבָּה
הֵן כָּל הָעֵת הָיִינוּ לוֹ בְּנֵי אֲרֻבָּה
אָז אֵיךְ בְּלִי בּוּשָׁה מִפְּנֵי אָבִיב שֶׁבָּא
כְּפוּי הַטּוֹבָה הַזֶּה אֶת גַּחַלְתִּי כִּבָּה
עָנוּ לוֹ הַשְּׂרָפִים שֶׁבַּמָּרוֹם עוֹמְדִים:
בֶּן אֲרֻבָּה הָיִיתָ? הַאֵינְךָ מַגְזִים?
לֹא לֹא, עָנָה הַפַּס בְּקוֹל רַב מְרוּדִים
הִנֵּה נָא שְׁנֵי אַחַי יַעֲלוּ כִּשְׁנֵי אֵדִים
______________________________________________________
זוית כהה
לכל איש מבט, לכל איש זוית
ממנה על כל העולם יביט
אך היושב בזוית כהה
כיצד יראה את המראה?
כיצד על העולם יביט
אם לא תאיר לו קרן זוית?
קרן זויתו לא תאיר
לכן כל היום יעיר
______________________________________________________
המתעקב
מדוע רבים איחורי?
כי אני מתעקב
עשו הולך אחרי
וידו אוחזת בעקב
רבים עוקבי וצרי
אשר אחרי עוקבים
אנשא בעברות צוררי
היו לי לאויבים
וי לי וי
רבים אויבי
רבים עוקבי
זמיר אוי וי
מדוע רבים אויבי?
כי אין לי אוהבים
ואף ברשתות ההויי
אין לי שום עוקבים
ואני תמיד מאחר
בכל ימות השבוע
ואין מתעניין וחוקר
ואין שואל מדוע
כשאאסף אל אבותי
ועל משכבי אנוח
מי יכיר עקבותי?
הלא ישאם הרוח
ובאין לי מכיר
ואין לי אוחז עקבים
כל עץ, אבן וקיר
אחרי דרך קבע עוקבים