השנה, בעקבות דיון שהשתתפתי בו, נחשפתי לסוגיית על הנסים ביום העצמאות.
עד השנה לא כ"כ עסקתי בנושא. אלא שקרו שני דברים. א. התברר לי שיש נוסחים כאלה. ב. משנה לשנה אני חש צורך בנוסח מיוחד של יום העצמאות, שיבטא את עצמותו של יום. ולא יהיה רק לקט של פירורים מחגים אחרים.
אגב הדיון נודעו לי כמה נוסחים:
נוסח של על הנסים מופיע בסדור גואל ישראל, בהוצאת ישיבת ר"ג:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה.
כְּשֶׁעָמְדוּ צִבְאוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְצֶךָ, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים, וּבָהֶם עַם שְׂרִידֵי חָרֶב אֲשֶׁר נִצְּלוּ מִתֹּפֶת הָאֵש שֶׁל שֹוֹנְאֶיךָ, אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְשִׂבְּרוּ לִמְצֹא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָהֶם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, זָקַפְתָּ קוֹמָתֵנוּ וְקוֹמַמְתָּ אֶת חֵרוּתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ, מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, טְמֵאִים בְּיַד קְדוֹשִׁים, וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹש בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשוּעָה גְּדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ, וְהֶחֱזַרְתָּנוּ אֶת מְקוֹם מִקְדַּש הֵיכָלֶךָ.
כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ נֵס וָפֶלֶא לְטוֹבָה, הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ, וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תְּקַבֵּץ, וְנִשְׂמַח בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
בסדור של מכון המקדש מופיע הנוסח הזה (שהוא נוסח דומה מאד, ומסתבר שהוא מבוסס על הנוסח של ישיבת רמת גן, אלא שהוכנסו בו כמה שנוים מסבות שקל להבינן):
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאות וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
כְּשֶׁעָמְדוּ צִבְאוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יוֹשְׁבֵי אַרְצֶךָ, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים, וּבָהֶם עַם שְׂרִידֵי חָרֶב אֲשֶׁר נִצְּלוּ מִתֹּפֶת הָאֵש שֶׁל שֹוֹנְאֶיךָ, אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְשִׂבְּרוּ לִמְצֹא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר נשבעת לאברהם יצחק ויעקב. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לישראל בְּעֵת צָרָתם, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָת אויבינו וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, זָקַפְתָּ קוֹמָתֵנוּ וְקוֹמַמְתָּ אֶת חֵרוּתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ, מָסַרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וטְמֵאִים בְּיַד קְדוֹשִׁים, זקפת את קומתנו, שברת עול הגויים מעל צוארנו ותולך אותנו קוממיות בארצנו, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשוּעָה גְּדוֹלָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אחזת נחלה רחבת ידים בארץ אבותינו. כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ נֵס וָפֶלֶא לְטוֹבָה, וּנְפוּצוֹתֵינוּ תְּקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וזכנו לרשת את הארץ הטובה במלוא רוחב גבולותיה כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
ישנו גם הנוסח מאת ע"צ מלמד (שפורסם גם בכתביו של ע"צ מלמד עצמו, וגם בסידור שיצא לאור ע"י הקבה"ד):
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאות וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
אתה האל עוררת את לב אבותינו, לשוב להר נחלתך, לשבת בה, ולקומם את הריסותיה, ולעבוד את אדמתה. ובעמוד עלינו שלטון רשע, ויסגור את שערי ארצנו בפני אחינו, הנמלטים מחרב אויב אכזרי, וישיבם באניות לאיי הים ולחופים נידחים, אתה בעזך, מיגרת את כסאו ותשחרר את הארץ מידו. ובקום עלינו אויבים מבית, ויתנכלו לנו להשמידנו, אתה בגבורתך הפלת עליהם אימתה ופחד, ויעזבו את כל אשר להם, וינוסו בבהלה ובחיפזון אל מחוץ לגבולות ארצנו. ובבוא עלינו שבעה גויים לכבוש את ארצנו ושומנו למס עובד, אתה ברחמיך, עמדת לימין צבא ההגנה לישראל, ומסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, ובזרועך הנטויה עזרת לבחורי ישראל, להרחיב את גבולות מושבותינו, ולהעלות את אחינו ממחנות ההסגר.
על הכל אנחנו מודים לך ה' א-לוהינו בכפיפת ראש. וביום זה, יום חגנו ושמחתנו, אנחנו פורשים את כפינו ומתחננים על אחינו הפזורים ואומרים: אנא, רוענו אבינו, קבצם במהרה לנוה קודשך, והשכן אותם בו, בשלום ובשלווה, ובהשקט ובבטח. הרחב נא את גבולות ארצנו כאשר הבטחת לאבותינו, לתת לזרעם מנהר פרת ועד נחל מצרים. בנה נא את עיר קודשך ירושלים בירת ישראל, ובה תכונן את בית מקדשך כימי שלמה. וכאשר זיכיתנו לראות את ראשית גאולתנו ופדות נפשנו, כן תחיינו ותחזינה עיננו בגאולת ישראל השלמה וחדש ימינו כקדם. אמן.
הנוסח הזה פורסם גם בגרסה יותר מקוצרת:
בימי האימה החשכה, כשירדה השואה על בית יעקב ובחמת הצר הצורר הוחרבו והושמדו כל קהילות אירופה באש ובהרג ובאבדון ורחפה כליה על כל בני בריתך, גברו רחמיך על פליטת צאנך והצמחת קרן ישועה לעמך ולארצך. ובשנת תשח הקץ חשפת זרוע עזך והוצאתנו מאפלה לאורה ומשעבוד לחרות ועצמאות, והנחלתנו היום הזה, יום תקומת ישראל, יום תחילה לקץ גלותנו ולקבוץ נדחינו ושיבת שלטון ישראל לארץ קדשנו. כן ה' אלוהינו, צורנו וגואלנו, תשוב ותקרב את קץ הישועה, ונראה בגאולת כל פזורי עמך ובבנין שממות ארצך ועירך והיכלך, ונודה לך על ישועתנו ועל פדות נפשנו
הובא לידיעתי גם הנוסח הבא:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בִּימֵי קִבּוּץ שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹת חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת לְחֶמְדַּת נַחֲלָתָם, קָמוּ חֲלוּצֵי אֻמָּה, הֵרִימוּ נֵס וְחִבְּרוּ מְגִלָּה, וְתָבְעוּ אֶת זְכוּת הָעָם לַעֲמֹד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, כְּמַמְלָכָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת רָקְדוּ בַּחוּצוֹת, טַף וְנָשִׁים, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּקוֹלוֹת שִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תְּקָפוּם בְּנֵי עַוְלָה, לְהַכְחִיד מִן הָאָרֶץ שֵׁם וּשְׁאֵרִית, וְלַיָּם לִזְרֹק כָּל שׁוֹמְרֵי אֱמוּנֶיהָ. וְאַתָּה לְיֵשַׁע עַמְּךָ מִהַרְתָּ, יְדֵי מְגִנֵּיהֶם חִזַּקְתָּ, וּכְלֵי אוֹיְבֵיהֶם נִפַּצְתָּ. תְּקוּמַת פְּאֵר עָשִׂיתָ וּמְדִינַת הָדָר הֵקַמְתָּ, רֵאשִׁית שְׁאִיפַת דּוֹרוֹתֶיךָ, מַחְסֶה וּמָעוֹז לְכָל שְׁבוּת עַמֶּךָ.
מצאתי את הנוסחים האלה חסרים, משום שהם עושים מהעִקר טפל ומהטפל עִקר. הם מעוררים את אותה תחושה של חוסר יכולת להכיר בדבר החדש שיצר עבורנו כאן הקב"ה, ורצון להצמד ללקט שלִקטנו מחגים אחרים, כביכול אם ניצור משהו שיתאים למדותיו של הארוע החדש שנוצר – אין לו קיום. לכן, כל המחברים לעיל, לא הצליחו להתנתק מהתבנית של על הנסים וכו' בימי וכו', כשעמד עליהם רשע פלוני ואתה ברחמיך הרבים וכו'.
לענ"ד ההסתכלות הזאת מחטיאה את העִקר. כביכול אין אנו יכולים להודות לה' על גאולתנו, בלי איזה פרי חדש או בגד חדש בדמותו של הצר הצורר אשר דִמה להשמידנו והקב"ה הצילנו מידו. (משהו שיכנס לתבנית ההלכתית שנהגה כבר מכבר הימים של הודאה על הצלה ממות, ואם כבר מודים על ההצלה נוכל להודות גם על הגאולה).
נכון מאד שכל הישוב היהודי בא"י היה בסכנה גדולה וה' בחסדו הציל אותנו ממנה. אבל בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. אין לך יום בשנה שבו לא נצלנו ממות לחיים בחסדי ה', ואין לך יום בשנה שאינו ראוי לאמירת הלל על נס הצלת היהודים שארע בו. כך הרי בכל דור ודור. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם, ואנו ממשיכים לחיות כמו שחיינו לפני שעמד אותו רשע, בלי חידוש. לא כן יום העצמאות, שהעִקר בו הוא הגאולה. ארוע היסטורי ששִנה את פני העולם. המלחמה היא הטפל. נכון שהגאולה נכנסה לכל שלשת הנוסחים, אבל בדלת האחורית. עִקר ענינו של יום העצמאות הוא שהוא לא עוד יום שבו רצו להשמידנו ונצלנו, כמו שהיה בכל שנות הגולה. עִקר ענינו של יום הוא ששנות הגולה תמו. שבנו לארצנו, נגאלנו, קמנו לתחיה והיינו לעם. הגיעה הגאולה שצפינו לה ועם ישראל שב לשכון לפני ה' בארץ קדשו. לכן יש להודות בדרך חדשה. כמובן, להזכיר גם את ההצלה, אבל עִקר ההודאה צריכה להיות על עצם הגאולה.
הנוסח הרביעי בעיני חסר מכמה סִבות אחרות. הוא נטפל לקטנות ולא חשובות כגון בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת רָקְדוּ בַּחוּצוֹת, טַף וְנָשִׁים, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּקוֹלוֹת שִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה... וְלַיָּם לִזְרֹק כָּל שׁוֹמְרֵי אֱמוּנֶיהָ, ועוד. המדינה מגיעה בסופו של דבר (אחרי שברישא משמע שאת המדינה הקימו בני האדם, ולקב"ה השארנו את תפקידו המסורתי – להצילנו מיד הגויים הרשעים). וגם כאן הגאולה טפלה.
לכן אני מציע נוסח אחר. זאת הצעתי הגלמית, הקוראים מוזמנים להציע תקונים והוספות. אני רואה את עצמי משוחרר מהתבנית הרגילה של על הנסים, ומבקש להתאים נוסח שיתאים כדי להודות ולהלל לקב"ה על הנס החשוב של הדור.
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַהַצָּלָה וְעַל הַגְּאֻלָּה וְעַל שִׁיבַת הַשְּׁבוּת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בִּהְיוֹתֵנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ זְרוּיִים בָּעַמִּים וּמְפֻזָּרִים בָּאֲרָצוֹת, לִמְשִׁסָּה לָבַז לַחֶרֶב וְלַהֶרֶג, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קִבַּצְתָּנוּ מִן הָעַמִּים וְאסַפְתָּנוּ מִן הָאֲרָצוֹת וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת אַדְמָתֵנוּ, שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּתֵנוּ וְרִחַמְתָּנוּ, (נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ). קִבַּצְתָּ אֶת נִדָּחֵינוּ מִקְּצֵה הַשָּׁמָיִם וְהֵבֵאתָנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, וְעָשִׂיתָ אוֹתָנוּ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ. גָּאַלְתָּ אוֹתָנוּ וְאֶת נַחֲלָתֶךָ מִתַּחַת יַד זָרִים אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בָנוּ, וְקִדַּשְׁתָּנוּ לְךָ לְבִלְתִּי מְשֹׁל בָּנוּ עוֹד זָרִים. זָכַרְתָּ אֶת בְּרִיתְךָ יַעֲקוֹב וְאֶת בְּרִיתְךָ יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתְךָ אַבְרָהָם וְזָכַרְתָּ אֶת הָאָרֶץ. שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּת עַמְּךָ וְאֶת שְׁבוּת אַרְצְךָ, הֵבֵאתָנוּ אֶל הָאָרֶץ וְנָתַתָּ אֹתָהּ לָנוּ מוֹרָשָׁה, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ, וְהִצַּלְתָּנוּ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ וּלְאַבְּדֵנוּ, וְנוֹדֶה וּנְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
כמה שנים אחרי שכתבתי את האמור לעיל, הופץ הנוסח של ארגון בית הלל. והרי הוא:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בִּימֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וְרֵאשִׁית תְּקוּמַת הָעָם, כְּשֶׁעָמְדוּ אֻמּוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל לְהָרְגָּם וּלְאַבְּדָם מֵאַרְצֶךָ, וּבְתוֹכָם שְׂרִידֵי חֶרֶב, אוּדִים מֻצָּלִים מֵאֵשׁ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חִזַּקְתָּ אֶת יָדָם וְעוֹרַרְתָּ אֶת גְּבוּרָתָם, יָצָאתָ בְּקִרְבָּם וְלָחַמְתָּ אֶת מִלְחַמְתָּם, נָתַתָּ אֹיְבֵיהֶם נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם, וּגְאַלְתָּם מִיַּד חָזָק מֵהֶם. אָז נֶאֶסְפוּ בָנֶיךָ וְהֵקִימוּ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצֶךָ, וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְהִגְדִּילוּ תוֹרָתֶךָ, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כִּדְבָרֶךָ. וְקָבְעוּ יוֹם עַצְמָאוּת זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּקוּמָה.
הנוסח הזה אף הוא מרגיש כבול לתבנית הקבועה של על הנסים (הוא יצוק בתבנית על הנסים של חנֻכה). הוא נותן הרבה מקום להקמת המדינה, אבל עדין הוא שם את עִקר הדגש על מלחמת השחרור. (אולי גם זה בגלל התבנית שבה הוא יצוק).
לאחר מכן נודע לי גם על הנוסח הבא:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַפְּדוּת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ כְּשֶׁנָּתַתָּ בְּלֵב מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְשָׂרֵיהֶן לְהַחְלִיט עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. וְהִפַּחְתָּ בְּלֵב אַנְשֵׁי עַמְּךָ רוּחַ גְּבוּרָה וְתוּשִׁיָּה. וְתָמַכְתָּ בְיָדָם לְהָקִים אֶת מְדִינָתֵנוּ. וְחִזַּקְתָּ אֶת יְדֵי בָנֶיךָ עַל בְּנֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל. שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ לְהַחֲזִירֵנוּ תַּחַת שִׁעְבּוּדָם וְלִגְזֹל מִמֶּנּוּ אֶת פְּרִי עֲמָלֵנוּ וּלְגָרֲשֵׁנוּ מֵאַרְצֵנוּ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצַת אוֹיְבֵינוּ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם. מָסַרְתָּ חֲמוּשִׁים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. קִיַּמְתָּ בָּנוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ. וַהֲסִירֹתָ אֶת חֶרְפַּת הַשִּׁעְבּוּד מִבְּנֵי עַמְּךָ הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְכַשֵּׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ נֵס, כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ יְייָ ﭏֱֹהֵינוּ פֶּלֶא וְנִסִּים בָּעֵת הַזֹּאת וּבֶעָתִיד. וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה.
גם הנוסח הזה הרשה לעצמו לוותר על התבנית הרגילה של "על הנסים ועל הפורקן וכו'" של חנכה, וכאמור לעיל: לענ"ד בצדק. ואולם, גם הוא שם את רוב הדגש על ההצלה מהמלחמה, וגם כשהוא מזכיר את הקמת המדינה הוא נותן יותר מדי דגש להחלטת האומות. לענ"ד לא נכון. החלטת האומות היא עוד אבן אחת קטנטנה שבקטנטנות בבניין הגדול שנבנה כתוצאה מהחלטה של יהודים רבים, בעשרות השנים שקדמו למדינה, לעלות לארץ ולפעול למען הקמת המדינה. בסוף גם האומות נתנו את הסכמתן, ואני רוצה להאמין ולקוות שהמדינה היתה קמה גם אם האומות לא היו נותנות את הסכמתן. בכל אופן – לא הייתי מייחס חשיבות גדולה מדי לדבר הזה. המדינה קמה בזכות יהודים שעלו לארץ ופעלו להקמתה, והיו שליחים נאמנים לה' שאמר בתורתו וע"י נביאיו שהגאולה תבוא. המדינה היא הנס הגדול והחסד הגדול שעשה ה' עמנו. בתוך הנס הגדול כל מה שיש לומר זה שה' נתן בלב מלכי הגויים?
לאחר מכן נודע לי על הנוסח הבא:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה. בַּעֲלִיּוֹת חוֹבְבֵי צִיּוֹן וּבַשִּׁיבָה לִלְשׁוֹן קָדְשֶׁךָ, בַּהִתְיַשְּׁבוּת וּבְהַפְרָחַת שִׁמְמוֹת אַרְצֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ וּבְדִבְרֵי נְבִיאֶיךָ, בִּתְקוּמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ כַּחֲזוֹן נְבִיאֶיךָ.
וְעַל נִסֶּיךָ בְמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשִׁחְרוּר יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְנֵאוֹת אַרְצְךָ, וּבְנִצְחוֹנוֹת צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְכֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן בְכָל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל מוּל כָּל אוֹיְבֵי עַמֶּךָ.
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵשַׂבְתָּ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לְצִיּוֹן וְקָבְעוּ חַכְמֵי עַמְּךָ אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת/יְרוּשָׁלַיִם זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ.
וכן הובא לידיעתי הנוסח הבא:
וְעַל הַגְּאֻלָּה שֶׁגָּאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְמַן הַזֶּה, בִּהְיוֹתֵנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ זְרוּיִים בָּעַמִּים וּמְפֻזָּרִים בָּאֲרָצוֹת וּמְשֻׁעְבָּדִים לַמַּלְכִיּוֹת, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים פְּקַדְתָּנוּ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ לָּנוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹותֵינוּ, מֵאֶרֶץ צָפֹונָה וּמִכׇּל הָאֲרָצֹות הֶעֱלִיתָנוּ מַלְכֵּנוּ, הֹושַׁעְתָּנוּ ﭏֱֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקִבַּצְתָּנוּ וְהִצַּלְתָּנוּ מִן הַגֹּויִם, וְהֵבֵאתָ אֹותָנוּ אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְהֹושַׁבְתָּנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ כְּבָרִאשֹׁונָה, וְעָשִׂיתָ לָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאֹות וְנִצְחֹונֹות גְּדֹולִים עַל אֹויְבֵינוּ, וּפָרַקְתָּ עֹל הַגֹּויִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהֹולַכְתָּנוּ קֹומְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ. [כְּשֵׁם שֶׁגָּאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ כֵּן תִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ לִשְׁמֹר אֶת כׇּל מִצְווֹתֶיךָ וְתַשְׁלִים אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָדֵינוּ, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ.]
לאחר מכן נודע לי שכבר כתבה ד"ר איילת לזרובסקי מאמר על נוסחים רבים, ואפשר למצוא אותו ברשת.
בתשפ"ה שלחו לי את הנוסח שכתב הרב דוד בר חיים (בשיתוף עם הרב דן בארי):
עַל הַנִּסִּים, הַגְּבוּרוֹת, הַתְּשׁוּעוֹת, הַמִּלְחָמוֹת וְהַפְּדוּת שֶׁעָשִׂיתָ לָּנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי קוֹמְמִיּוּת אַרְצֵנוּ. בְּעֵת אֲשֶׁר קִבַּצְתָּ רַבִּים מִבָּנֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתָם שָׁם. וַיִּפְדּוּ חַבְלֵי נַחֲלָתֵנוּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּזְרְעוּהָ. וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ. קָמוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים וּפָרְעוּ פְרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְהָרְגוּ בָהֶם. עַל־עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל־צְפוּנֶיךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שַׂמְתָּ בְּלֵב הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ לָתֵת לָנוּ לְהָקִים אֶת מַמְלַכְתֵּנוּ. וַיָּקוּמוּ מַמְלְכוֹת עֲרָב, בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים לְאַרְצָם, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא־יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ. רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּחֲמִשָּׁה יָמִים בּוֹ, פָּרַקְנוּ עוֹל גּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהִכְרַזְנוּ עַל מְדִינָתֵנוּ. וּבָעֵת אֲשֶׁר פָּלְשׁוּ צִבְאוֹת אוֹיֵב אֶל גְּבוּלֵנוּ, הֵפַחְתָּ בְעַמְּךָ עֹז וּגְבוּרָה וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ. מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְהֵנִיסוּ בָנֶיךָ אוֹיֵב וֶהֱפִיצוּם. בָּאוּ צִבְאוֹתֶיךָ אֶל חַבְלֵי אֶרֶץ נַחֲלָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם לָתֵת לָהֶם. הֲמוֹנֵי נִדָּחֵינוּ בָּאוּ וְנִטְּעוּ בְּאֶרֶץ קָדְשְׁךָ. בָּנוּ חֻרְבוֹתֶיהָ וְהוֹשִׁיבוּהָ. וְאָכְלוּ בְשִׂמְחָה אֶת פִּרְיָהּ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה. וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ לָּנוּ תְּשׁוּעָה בַּיָּמִים הַהֵם, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ בָּעֵת הַזֹּאת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ לָנֶצַח.
וכן שלח לי הרב ידידיה ונגרובר את הנוסח שלו (המבוסס על הנוסחים השונים, וביניהם על הנוסח שכתבתי לעיל):
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, וְעַל הַהַצָּלָה וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַשְּׁבוּת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּהְיוֹתֵנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ זְרוּיִים בָּעַמִּים וּמְפֻזָּרִים בַּאֲרָצוֹת, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קִבַּצְתָּנוּ מִן הָעַמִּים וַאֲסַפְתָּנוּ מִן הָאֲרָצוֹת, שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּתֵנוּ וְרִחַמְתָּנוּ, שַׂמְתָּ בְּלֵב הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ לָתֵת לָנוּ לְהָקִים אֶת מַמְלַכְתֵּנוּ. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּחֲמִשָּׁה יָמִים בּוֹ, פָּרַקְנוּ עוֹל גּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהִכְרַזְנוּ עַל מְדִינָתֵנוּ. וַיָּקוּמוּ מַמְלְכוֹת עֲרָב, בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים לְאַרְצָם, וּבְתוֹכָם שְׂרִידֵי חֶרֶב, אוּדִים מֻצָּלִים מֵאֵשׁ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ, רַבְתָּ אֶת רִיבֵנוּ, דַּנְתָּ אֶת דִּינֵנוּ, חִזַּקְתָּ אֶת יָדֵנוּ וְעוֹרַרְתָּ אֶת גְּבוּרָתֵנוּ, יָצָאתָ בְּקִרְבֵּנוּ וְלָחַמְתָּ אֶת מִלְחַמְתֵּנוּ, נָתַתָּ אֹיְבֵינוּ נִגָּפִים לְפָנֵינוּ, הִדְבַּרְתָּ עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ. מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְהִצַּלְתָּנוּ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ וּלְאַבְּדֵנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, וְהוֹלַכְתָּ אוֹתָנוּ קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵנוּ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וְקָבְעוּ יוֹם עַצְמָאוּת זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּקוּמָה. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ לָּנוּ תְּשׁוּעָה בַּיָּמִים הַהֵם, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ בָּעֵת הַזֹּאת, וְנוֹדֶה וּנְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
וגם נוסחים אלה עושים את המלחמה עקר ואת הגאולה טפל.
ובעניין דומה ראה מגילת העצמאות הנכונה והראויה