לאחרונה הצליחו מדענים לפתח המבורגר מלאכותי, שאינו נתח בשר של בהמה. מדובר בתא בודד של בהמה, שבתנאי מעבדה (בצלחות פטרי) התרבה בצורה דומה מאד להתרבות הטבעית של תאים בגוף. מתוך כך נוצר צבר של תאים שדומה לנתח בשר, ואפשר לאכול אותו.
יש לשאול מה עמדת ההלכה בענין. האם ההמבורגר המלאכותי הוא בשר, כך שאסור לאכלו עם חלב? אם התא המקורי נלקח מבהמה שאינה כשרה או שלא נשחטה כדין – האם גם ההמבורגר יחשב כנתח שאינו כשר?
דבר פשוט בהלכה הוא ש"היוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור"[1]. כלומר: מאכל יחשב כבשר כשר אם הוא צאצא של המין הכשר, (וכמובן: אם נשחט כהלכה, ואינו דם, וכו'), ויחשב כלא כשר אם הוא צאצא של המין הטמא.
לכן, אילו היה מדובר על המבורגר סינתטי לחלוטין, שלא מעורב בו שום דבר שמקורו מן החי, הוא לא היה נידון כבשר, והיה אפשר לאכול אותו עם חלב. (כמובן שגם במקרה כזה היה צורך לברר מאין נלקחו כל החומרים הכימיים שמהם הוא מיוצר. אבל אם יתברר שכולם כשרים, ההמבורגר לא היה נידון כבשר, וגם אם היה לו טעם של חיה לא כשרה, הוא עצמו כשר).
אלא שנשאלת השאלה מה דינו של ההמבורגר הנידון לפנינו, שמקורו בתא אמיתי של בעל חיים שהתרבה בתנאי מעבדה, ואלמלא אותו תא מקורי – לא היה יכול להווצר ההמבורגר שלפנינו.
האם נדון את כל ההמבורגר לפי התא המקורי? כלומר: אם התא המקורי נלקח מבשר כשר, גם ההמבורגר יהיה כשר, והוא יחשב בשרי. או שאולי – התא המקורי בטל ואינו נחשב, ואינו הופך את התוצאה לבשרית, ולכן גם לא חשוב מאין נלקח התא המקורי. ולא נותר לנו אלא לברר ממה עשוי המצע שבו נתנו לתא המקורי להתרבות באופן מלאכותי.
לפנינו תערובת המורכבת ממצע (הבסיס הראשוני שהיה בצלחת הפטרי, שנניח לצורך העניין שבדקנו ממה הוא עשוי וגלינו שהוא כשר) ותא אחד הלקוח מגופו של בעל חיים, שהוא ודאי בשרי, וכשרותו תלויה בכך שבעל החיים שממנו נלקח התא הראשוני היה כשר ונשחט כדין (ושהוא לא נלקח מגיד הנשה או מחלב). נניח שהתא המקורי נלקח מבעל חיים שאינו כשר או שלא נשחט כדין – הרי שיש לפנינו תערובת של מצע כשר ותא אחד קטן שאינו כשר. ההלכה אומרת שאם התערבב מאכל אסור במאכל כשר, המאכל האסור בטל בששים[2]. כלומר: אם החלק המותר גדול פי ששים מהחלק האסור – מותר לאכול את התערבת (כמובן – בהנחה שאי אפשר לבודד את החלק האסור ולהוציא אותו).
במקרה שלפנינו ודאי שהתא המקורי הוא פחות מאחד חלקי ששים בתערובת כולה. אלא שההלכה אומרת שגם דבר אסור שהוא פחות מאחד חלקי ששים, אם טעמו מורגש בתערובת – התערובת כולה אסורה[3]. וכאן ודאי שטעמו של התא המקורי מורגש בתערובת, שהרי בשביל זה הביאו אותו. הוא העיקר.
ואולם, למרות שהתא שהזכרנו נותן טעם למוצר כולו, עדיין יש מקום לומר שלא התא המקורי הוא המורגש בתערובת, אלא צאצאיו וצאצאי צאצאיו.
ואולם, גם על טענה מעין זו יש להשיב, שצאצאי התא המורגש בתערובת הם כמוהו. ההלכה עסקה בכך בדורות האחרונים בתחום אחר, המשיק לתחום הזה: תחום ההנדסה הגנטית. תא שהתפתח במעבדה ואח"כ התפתח ממנו עובר – העובר נחשב לצאצא של בעלי התא המקורי. גם כאן יהיה הדין כך.
מלבד זאת מצאנו הלכה מאד דומה: מי שלקח מעט שמרים שהתפתחו ביין שאינו כשר או בעיסה שעשויה מכלאים, ובאמצעות אותם שמרים הוא גרם לעיסה אחרת להחמיץ, ואפה מהעיסה האחרת לחם או עוגה – אסור לאכול את הלחם או העוגה האלה[4]. גם כאן, תאי השמרים המקוריים כבר אינם, צאצאיהם הם אלה שהחמיצו את העיסה השניה שיוצרה מחומר כשר. ואעפ"כ העיסה השניה נאסרת באכילה. יתכן שההמבורגר המלאכותי דינו דומה לכך, וכולו יחשב כעשוי מתאים שהם צאצאי התאים האסורים (אם התא המקורי נלקח מבעל חיים לא כשר או שלא נשחט כדין).
גם אם התא המקורי נלקח מבעל חיים כשר – צריך כמובן לברר ממה עשוי המצע בצלחות הפטיר שבהן התרבה התא המדובר.
בהחלט יש מקום לחשוש ולומר שמעמדו ההלכתי של ההמבורגר זהה למעמדו ההלכתי של התא שממנו הוא נוצר. כמו כן, יש לברר מה עשוי המצע שבתוכו התרבה התא.
[1] שו"ע יו"ד עט ב, וראה גם בסימן פא.
[2] שו"ע יו"ד סימן צח והלאה.
[3] שם.
[4] ראה במסכת ערלה פרק ב, ראה גם תרומות פרק י משנה ב.