מהפסוק "ויתיצבו בתחתית ההר" לומד רב אבדימי בר חמא בר חסא שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. כלומר: קבלת התורה נעשתה בעל כרחם של ישראל. על רך מקשה הגמ', ומתרץ רבא: "הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר".
כיצד למד רבא מהפסוק "קִיְּמוּ וְקִבְּלֻ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה"? לא נאמר כאן שהם קבלו עליהם את התורה. נאמר כאן שהם קבלו עליהם לשתות יין פעם בשנה.
יש להשיב על השאלה, שאם ישראל מקבלים "עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם", הרי שהם ממשיכים לראות את עצמם כעם. אדם בודד לא יכול לקבל שום דבר עליו ועל זרעו, ודאי שלא על הנלוים עליו. אין נלוים לאדם בודד. במגלת אסתר עם ישראל מוצא את עצמו במצב חדש: הוא כבר לא ממלכה שחיה על אדמתה. הוא מפוזר ומפורד בכל העמים. במצב הזה יכול כל אחד לקום וללכת, ולומר שהוא לא שייך. אעפ"כ מקבלים היהודים קבלה על עצמם ועל הנלוים עליהם, כלומר: הם מקבלים על עצמם להמשיך להיות עם ישראל.
ובכל זאת מנקרת השאלה: הלא בפשוטם של דברים זה הפוך. בקבלת התורה אמרו ישראל נעשה ונשמע, ובשושן הבירה קרה מה שקורה בכל פעם שבה עם ישראל מתחילים להתבולל: בא גוי אנטישמי והזכיר להם שהם עם.
התשובה היא ששתי ההנהגות מצויות בכל הדורות. עם ישראל יקבל את התורה. השאלה היא האם הוא יקבל אותה מאת ה' או מאת המן. האם ילך ישראל אחרי ה', או שיבוא עמלק וידחוף אותו מאחור.
וכשאנו קוראים את הדברים כך, אנו רואים שכבר במעמד הר סיני הדברים לא הלכו חלק. הפסוק שפתחנו בו אומר: "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". משה היה צריך להוציא את העם מן המחנה, וכשהוא עזב אותם ועלה להר, הם נעו ועמדו מרחוק. המדרגה של עם שכולו נביאים וה' מדבר עליהם – היתה קשה עליהם.
המדרגה המיועדת לעם ישראל, ושאליה אנו שבים בימינו, היא מדרגה של ממלכה שעובדת את ה'. כאשר ישראל לא עושים זאת כראוי – הם מתפזרים בין הגויים, ושם הגויים מכריחים אותם להמשיך להיות עם.
ושם, הם צריכים לקבל על עצמם ימי משתה ושמחה, כי ימי המשתה האלה מושכים אותם לשוב ולקים את התורה כראוי, מתוך קבלת התורה בשמחה. ימי המשתה האלה מביאים אותם לרצות להמשיך להיות עם ישראל ולא לוותר על מדרגתם המיוחדת. ואם הם לא מקבלים כראוי מיד ה' – הדור קבלוה בימי אחשורוש.
ואולם, דוקא בימים אלה, כאשר אנו רוצים לחזק את היותנו עם אחד היושב על אדמתו, שומה עלינו להביא לידי כך שהממלכה המוקמת אכן תעבוד את ה' בשמחה, ותקבל את התורה מרצון. שאל"כ – נקבל את התורה מידי המן.