ספינת החלל המיוחדת האמ"ל13 נתקה סוף סוף ממקומה ויצאה לדרכה. י. טוני, ראש מחלקת המחקר הבינכוכבי, שהיה ממונה על שגור הספינה, נשם לרווחה כשראה את הספינה ממריאה ומתרחקת. אפילו הוא, שכבר שגר צוותי מחקר רבים לחלל לא זוכר בכל ימי שהותו בקרית המחקר תל דגדג מבצע שהיה מלווה בכל כך הרבה סכסוכים ומאבקים כמו המבצע הזה. המאבק על כל מקום בספינת המחקר היה גדול, וכל מי שכבד את עצמו, בצדק או שלא בצדק, בקרית המחקר תל דגדג ידע למצוא נמוקים רבים למה הספינה לא תוכל לצאת בלעדיו. במסגרת המאמצים המסובכים להרכבת הצות נאלץ י. טוני עצמו לותר על מקומו בשגור ולהפקיד את הספינה על צותה בידי אמנון, אחד מראשי המחקר הגדולים בתל דגדג.
קרית המחקר בתל דגדג כבר שגרה ספינות מחקר רבות לחלל, חלק גדול מהן אף עשו בחלל מרחקים ארוכים יותר מהמרחק שהאמ"ל 13 מתעתדת לטוס בו, אלא שהפעם היתה המשימה מרתקת מאין כמותה והמאבק על כל מקום בספינה היה ארוך ומתיש, והותיר אחריו פרצופים כועסים ולבבות שבורים למכביר. י. טוני כבר התרגל לכך שכמה מחבריו הטובים אינם עמו כתמול שלשם, אם לנקוט בלשון המעטה. י. טוני נשבר ועשה מעשה שאינו מקובל כלל בתל דגדג, ודרש (בתרוצים שונים ומשונים) לקבל את הספינה האמ"ל 13 במקום הספינה תמ"ש 6 שהועמדה לרשותו בתחילה. הסבה האמתית לדרישה היא שהאמ"ל 13 מכילה 10 אנשי צוות, בעוד תמ"ש 6 מכילה 8 אנשי צוות בלבד.
האמ"ל 13 כוללת 10 אנשי צוות, שבעה אנשי מחקר, טייס, נווט ורופא. אנשי אקדמיה רבים שלא הצליחו להתמנות כאנשי מחקר בספינה דרשו לצאת באחד משלשת התפקידים האחרים, והלחצים היו גדולים.
ואולם כאשר הורכב סוף סוף הצוות התברר שהחלק הקשה עוד לפנינו. מספר הדעות בשאלה כיצד יש לנהל את המחקר כשיגיע הצוות אל היעד היה כמספר חברי הצוות. י. טוני שמח מאד שבהאמ"ל 13 יש מקום ל10 אנשים בלבד. כעת הוא הפקיד את עשרת האנשים בידי אמנון, והוא שמח לראות את הספינה הולכת ומתרחקת ממנו. עוד מעט, כך חשב, יתקשר אל אמנון במכשיר הקשר לשאול מה נשמע.
*
אמנון ישב בתאו שבספינה וציין לעצמו בספוק שהשגור עבר בשלום. הוא, להבדיל מי. טוני, לא לקח ללב את כל הוכוחים הפנימיים שהיו בין החוקרים בקשר לנהול המחקר. הוא גם לא ממש הבין מה ההתרגשות הגדולה האופפת את המסע הזה. מסע ככל המסעות. הוא ידע שרוב אנשי צוותו היו כבר לפחות פעם אחת במסע מחקר בכוכבים אחרים. הוא עצמו כבר יצא לכמה מסעות מחקר בכמה כוכבים, שבכל אחד מהם היו תנאי אטמספירה ואקלים שונים. בכל אחד מהמסעות הוא יצא עם תיק מסודר ובצע את משימתו בדיוק ככתוב בתיק. אין שום סבה שהפעם יהיה הדבר שונה. ואולם, ליתר בטחון החליט שהגיע הזמן לכנס את הצוות לתדריך באולם המרכזי של הספינה ולהכין את תיק המחקר.
אמנון יצא מתאו והתברר לו שהוא כבר אינו צריך לכנס את הצוות. הצוות כבר ישב כולו באולם המרכזי והתברר שהם כבר עסוקים בתכנון המחקר. על כן התישב אמנון במקומו שבראש השלחן וחפש את התיק.
סרדי ישב לידו והכין את מערכת התקשורת הכימית שלו, מן המשוכללות בעולם. הוא היה גאה בה, חלק גדול ממנה היה פתוח שלו. הוא היה מומחה בעל שם עולמי לזהוי הרכבים של מולקולות ביו- כימיות שונות, ולכל הקשור לאצירת מידע ביולוגי במולקולות. קרפי, שישב לידו, לא הסתיר את גחוכיו.
"אתה באמת מאמין שבעזרת המערכת הזאת תוכל ליצור קשר עם היצורים שבכוכב?" שאל קרפי.
"אין לי ספק" ענה לו סרדי. סרדי ידע היטב שקרפי סבור שתקשורת בין-גזעית תתבצע דוקא באמצעים פיזיקליים. אין זאת אלא שהוא רואה מהרהורי לבו. קרפי הוא פיזיקאי במקצועו ולכן הוא שכנע את עצמו שתקשורת בין גזעית תיעשה באמצעים פיזיקליים. טענה מגוחכת. הלא ברור שכל מסר ביולוגי בא ליד בטוי באמצעים כימיים. רק מבנים שונים של מולקולות יכולים להעביר מסרים מגודרים. כל המבנים הביולוגיים בעולם מוצפנים בצורה כימית. זה הלא ברור כשמש, כך חשב סרדי.
ואולם השמש עצמה כבר לא היתה כ"כ ברורה במקום שבו נמצאו. סביבם היו פזורים כוכבים רבים וסרדי כבר לא היה בטוח לגמרי איזה מהם הוא השמש שסביבה חגו עד השגור. הוא חשש שקרפי כן יודע ולכן לא רצה לשאול. לעמת זאת האו לא התאפק ושאל אם כבר רואים את כוכב היעד.
"את כוכב היעד עוד מעט יראו, אבל אולי נראה סוף סוף את תיק המחקר?" שאל אמנון.
אנשי הצוות הסתכלו זה על זה והשפילו מבטים. אמנון נראה כועס. "מה אתם מסתכלים על הרצפה כמו גלמים? איפה התיק?"
דולפי אזר אומץ ואמר לאמנון את מה שלבו נבא לו מזה זמן מה. האמת, הוא אמר, שאין לנו תיק מחקר מסודר.
פניו של אמנון התכרכמו ואח"כ הביעו הבעה של כעס. דולפי התחיל לגמגם.
למען האמת, הוא אמר, יש לנו תיק. כלומר: יש לנו עשרה תיקים, השאלה היא באיזה מהם נשתמש?
אמנון נאלץ סוף סוף להבין שהוא עומד בראש מחקר יוקרתי במיוחד. הוא רצה לנזוף בצוות נזיפה גדולה, ואף שקל להחזיר את הספינה כלעומת שבאה, אך אז הוא נזכר שלרוב אנשי הצוות יש דרגה מחקרית גבוהה משלו, והוא נאלץ לשתוק.
"טוב" אמר אמנון לאחר חשיבה ממושכת, "נתחיל לבנות תיק מסודר: בעקבות גלויו של כוכב שיש עליו חיים, שהם ככל הנראה תבוניים, נשלח צוות האמ"ל13 בראשות אמנון במטרה ליצור דו שיח עם החיים שעל הכוכב. הנתונים הידועים: לכוכב יש אטמוספירה הנוחה לחיים מסוגנו, הרכבה המפורט והאקלים עדין לא נחקרו כל צרכם. ראשי ההרים בולטים מעל האטמוספירה וכחמישית משטח הכוכב נמצא מחוץ לאטמוספירה. אם כי יש אומרים שגם שם יש שכבת גזים דלילה. נחקור זאת בהגיענו....".
"אמנון", העיר צלוף הצעיר, "עם כל הכבוד לכך שתחום המחקר שלך הוא אקלים ואטמוספירות, אנחנו נשלחנו כדי ליצור קשר עם החיים על הכוכב".
"בסדר, דרך הפעולה:" אמר אמנון וצפה שאנשי הצוות יתוו יחד אתו את דרך המחקר, כדי שהנחיתה תהיה עפ תיק מסודר ומאורגן, אלא שכאן התעורר וכוח מסוים שלא עודד במיוחד את מצב רוחו של אמנון, לכן אחסוך אותו מן הקורא.
האמ"ל 13 נחתה בשלום בתוך האטמוספירה, ואנשי הצוות יצאו והחלו לחפש את החיים במקום.
לנגד עיניהם התגלה מגוון עצום של חיים, כזה שאינם רגילים לו משום מקום אחר. ואולם כל הנסיונות ליצור עמם קשר עלו בתהו.
"מי בכלל קבע שהיצורים כאן נבונים?" שאל צלוף הצעיר.
תצפיות שערכנו גלו שהיצורים החיים כאן הצליחו ליצר כלי רכב הטסים מעל האטמוספירה. אין ספק שלצרך זה עליהם להיות נבונים.
סרדי בינתים סרק את האטמוספירה בעזרת המערכת הביו-כימית שלו. "אין ספק שבאטמוספירה זאת חיים בעלי חיים רבים".
"באמת?!" תמה קרפי "איזה מזל שהבאת את המערכת שלך, עכשו אנחנו יודעים. אולי גלית גם איזה מסר כימי שהגיע מאחד מהם?"
"אני עדיין לא לגמרי מצליח למיין את החמרים הכימיים ולדעת איזה מהם הופרש מגופו של יצור נבון".
"אהה, הם מעבירים לך כל הזמן מסר כימי משוכלל, רק אתה, יצור נחות, לא מצליח להבין אותו, ויש לך מזל, אילו היית יודע באלו כנויי גנאי הם משתמשים כלפיך...."
"ומה עם הגלים הפיזיקליים שלך?"
"יש כאן הרבה גלים פיזיקליים"
"רק שאתה, חכם בלילה, עוד לא גלית איזה מהם מקורו ביצור נבון".
האמת היתה עגומה הרבה יותר, קרפי עדין לא גלה איזה מהגלים מקורו ביצור חי, אבל מסבות השמורות עמו הוא העדיף לא לגלות את זה לסרדי. חוץ מזה, הוא סבר שסרדי צודק, הוא באמת יהיה הרבה יותר חכם בלילה, כשיוכל לבודד את הגלים המשודרים מיצורי הכוכב, ולא יטעו אותו הגלים הבאים מן השמש.
הוא כבר חשב את ארך היום ואת ארך השנה בכוכב, וידע שלא נותר לו הרבה זמן עד הלילה.
צלוף הצעיר וצלוף הבינוני חזרו עם ערב ובידיהם דגימות רבות מאד של יצורים מהכוכב. אם לומר את האמת, אף אחד מהם לא נראה נבון במיוחד. אבל אמנון סבר שאין בכך כל רע שהרי גם הצלופים לא נראים נבונים במיוחד, ובמקרה שלהם זה גם נכון. הוא לא לגמרי הבין איך אפשר לצפות מצלופים כאלה ליצור קשר עם תרבות זרה. ומ"מ בכל הנוגע אליו הוא נראה ממש מאושר. הוא כבר אבחן את הרכבה המדויק של האטמוספירה בכוכב ואף כתב על כך דו"ח מדויק ששוגר ישירות לתל דגדג. למחרת הוא כבר הכין לעצמו תכנית מדויקת לצאת ולבדוק את שכבת הגזים הדלילים שמעל האטמוספירה.
אלא שבדיוק אז תקפו היצורים המקומיים את הספינה.
להקה שלמה של יצורים רחפה מעל הספינה והיצורים רחרחו אותה.
סרדי מיין מיד את כל החמרים שהיצורים האלה הפרישו לתוך האטמוספירה, אך לא הצליח לפענח כל מסר. תחת זאת החל הוא להפריח לתוך האטמוספירה חמרים שסנתז בשפתו, ובהם המסר: "אנחנו ואתם יצורים נבונים, באנו להדבר". מהתנהגותם של היצורים לא נראה שהם קלטו את המסר, אבל סרדי לא התיאש והמשיך לשדר להם בכל השפות הכימיות שהכיר. זה לא כ"כ הפריע ליצורים שהמשיכו לתקוף את הספינה.
נכר היה ביצורים שהם מרחרחים. וסרדי ראה בכך אות ברור לכך שהיצורים האלה מתקשרים באפן כימי.
המכשירים של קרפי לא קלטו דבר, והוא הגביר עוד ועוד את העצמה. לבסוף הצליח לקלוט את השומרים של תל דגדג משוחחים ביניהם ברשת הקשר.
אמנון עקב בענין אחר חלוף החמרים המתבצע על ידי היצורים, ומצא אותו דומה מאד לזה המוכר לו. הם נראו מתאימים לאטמוספירה של הכוכב כפי שחקר אותה במשך היום. "הם מתאימים להפליא לכוכב הזה", הרהר בלבו.
היצורים שברו את החלונות העליונים של הספינה והחלו לחדור פנימה. היו להם שנים חדות למדי.
אחד היצורים נפצע בעברו דרך החלון השבור, וצלוף הבינוני עט עליו והחל למלא מבחנות בדמו. היצור נסה לתפוש את צלוף אבל צלוף נדבק היטב לדפן של היצור והוא לא הצליח להגיע אליו.
קרפי החל לשלוח גלים מרגיעים אל היצורים.
היצורים נסו להכנס אל האולם המרכזי, בו ישבו רוב אנשי הצוות, אולם דלת הזכוכית היתה סגורה.
בקלו נעמד מול דלת הזכוכית ונסה לתקשר עם היצור באמצעות פנטומימה ושפת הגוף. היצור חשף שנים ובקלו הסיק מכך שהיצור מעונין להדבר בחזרה.
יצור אחד רחף לו ישר לתוך חדר הנווט, התנגש במחשב המרכזי והרס אותו. משם פתוחה היתה לו הדרך אל האולם המרכזי, והוא החל לנוע לעברו.
סרדי הסביר לו באפן כימי את חומרת מעשיו. קרפי עשה זאת בגלים פיזיקליים, ובקלו החל לנוע לעברו בשמחה.
דולפי היה הראשון שהתעשת. "אתם לא רואים שאלה אינם יצורים נבונים?" הוא שאל. "אין להם שום מכשיר, רק הגוף שלהם".
"עכשו אני מבין למה הם לא קולטים שום מסר כימי", אמר סרדי, "אני חושב שדולפי צודק".
היצור נכנס לאולם המרכזי והתקרב אל בקלו.
"בכל זאת נראה לי שהיצור הזה מסוגל ליצר גלים פיזיקליים" אמר קרפי.
היצור התקרב עוד יותר אל בקלו, יצור נוסף נכנס דרך חדר הנווט וסקר בעיניו את כל יושבי החדר.
דולפי הרים את כלי נשקו וירה בשני היצורים. יתר הלהקה נמלטה במהירות דרך החלונות השבורים.
"לתקן מיד את כל הנזקים" פקד אמנון.
קרפי היה מעודד מאד מהעובדה שהיצורים ברחו עם פעולתו של כלי הנשק. אין זאת אלא שהם רגישים לגלים. סרדי מהר לצנן את התלהבותו וללמדו שכלי הנשק שבידם פולט גם חמרים כימיים שונים. בקלו, לעמתם, סבר שהיצורים נמלטו משום שאחד מחבריהם נפגע, ולא בגלל הנשק. הוא גמר בדעתו להוכיח זאת בפעם הבאה ולירות בחלל הספינה בלי לפגוע באף יצור.
באפן כללי סבר בקלו שפגיעה ביצורים נבונים לא תועיל להדברות עמם.
גם קרפי וגם סרדי כתבו באותו יום דו"ח מחקרי מקיף על המתרחש, הם נתנו את הדו"חות לאמנון כדי שיצרפם לדו"ח היומי שהוא שולח לתל דגדג. אמנון לא שלח. לא נעלמה ממנו העובדה שקרפי וסרדי לא נטלו חלק פעיל במיוחד בתקון הנזקים. כמפקד מנוסה הוא ידע לזהות תופעות כאלה אע"פ שהוא עצמו נאלץ להעדר מתקון הנזקים ולא ראה מי עובד ומי לא. הוא היה עסוק באותו זמן בכתיבת הדו"ח שלו על הרכב האטמוספירה בכוכב, ואותה הוא שלח אח"כ במסגרת הדו"ח היומי שלו לתל דגדג.
אמנון רחף לבדו בקו הגבול הגבוה של האטמוספירה, מתוך מגמה לבסס את השערתו שיש מעל האטמוספירה שכבה של גזים דלילים. סביבו חגו יצורים מיצורים שונים, אך הוא לא שם את לבו עליהם.
אמנון גלה לתדהמתו שגם בתוך שכבת האטמוספירה הדלילה העליונה יש חיים. הוא ראה שם יצורים המרחפים בשכבה הדלילה באמצעות כנפים גדולות. מדי פעם היה אחד מהם יורד אל האטמוספירה ומוציא ממנה את אחד היצורים שרחפו סביבו.
אמנון החליט לבדוק את היצור המסוגל לרחף באטמוספירה דלילה כ"כ. הוא רחף לגבה גבוה יותר, וגם היצור ירד לקראתו.
ואז, בלי הודעה מוקדמת, תפש היצור את אמנון והוציאו מתוך האטמוספירה, כפי שנהג לפני כן ביצורים המקומיים.
אמנון לא חשב פעמים, הוא הוציא את כלי נשקו, ירה ביצור, ושניהם נפלו אל תוך האטמוספירה.
למחרת החליט אמנון לצאת ולבחון את החיים שמחוץ לאטמספירה. הוא נתקל בבעיה טכנית. בספינה היו כלי רכב שונים לתנועה באסמוספירה, והיו בה כמה כלי רכב לתנועה בינכוכבית. לא היה ברשותו אף כלי רכב לתנועה חוץ-אטמוספירית. האמ"ל13 יצאה אל כוכב בעל-אטמוספירה ולכן לא הורגש צרך לצייד אותה ברכב מעין זה. הוא התיעץ עם פירני, טייס הספינה, והלה הציע לו לקחת את הסירה פיט 8. אמנם היא מותאמת בעקר לטיסה בינכוכבית קצרה, אבל היא תתאים בהחלט גם לטיסה בתוך שכבת גזים דלילה.
פיט 8 היתה סירה קטנה ובה שני מקומות. אמנון חשב שעכשו הוא יצטרך להתמודד עם כל הבעיות שי. טוני התמודד עמן כשהרכיב את צוות האמ"ל 13. כל אנשי הצוות יריבו על המקום שלידו, וסופו שהוא יצטרך לוותר על מקומו שלו ולשלוח שני אנשי צוות אחרים בפיט8.
את זה הוא לא יעשה בשום פנים ואפן.
להפתעתו לא היתה היענות מרובה לטיסה בפיט 8. אנשי הצות הביטו אליו באדישות ואמרו שהם באו לכאן כדי ליצור קשר עם יצורים נבונים, ולא כדי לחקור יצורים חוץ-אטמוספיריים. לכן לקח עמו אמנון את פירני הטיס והם יצאו לדרכם.
*
להקה של יצורים מקומיים תקפה את האמ"ל 13.
אנשי הצוות נכנסו אל האולם המרכזי.
"אלה שונים מאלה שתקפו אותנו אתמול", הכריז דולפי "הם גדולים יותר והם לא יעברו דרך החלונות גם אם יצליחו לשבור אותם".
היצורים פגעו בהאמ"ל 13, הזיזו אותה ממקומה, ודרדרו אותה במורד.
"הפסיקו מיד!" שדרו החוקרים השונים, איש בדרכו.
היצורים לא קלטו את המסר.
"איפה אמנון?!" הזדעק לפתע צלוף הבינוני.
הקריאה נותרה ללא מענה.
"פירני!!, פירני!!, פירני!!! תזיז אותנו מכאן."
דולפי נוכח לדעת שאמנון ופירני אינם.
לפתע נזכר בקלו בנסוי שהחליט לערוך בסיומה של ההתקפה הקודמת. "אמנם אלה יצורים ממין אחר, אבל נסוי הוא נסוי", חשב בקלו.
חרף מחאותיהם הנמרצות של חבריו, עלה בקלו אל המפלס העליון של הספינה, פתח את החלון וירה החוצה, תוך שהוא נזהר מאד שלא לפגוע באף יצור.
לאכזבתו הרבה פנו היצורים וברחו.
בקלו היה מאוכזב מאד. אך לבסוף הניח שכנראה פגע בלא מתכוון באחד היצורים. לכן הוא הניח את הנשק ויצא החוצה לחפש את היצור הפגוע.
אמנן ופירני חזרו באותו ערב, אך לא מצאו את האמ"ל 13 במקומה.
דוקא היה להם הרבה מה לספר לצוות על מסעם, וזה היה קצת קשה לבצוע אם אין מוצאים את הצוות.
אבל בלא"ה אמנון התלבט מאד אם כדאי לספר לצוות על כל תגליותיו. זה אמנם היה נחוץ מאד לצרך המחקר, אך זה עלול לגרום למריבות בתוך הצוות.
אבל למרות התלבטויות אלה העדיף אמנון למצוא את אנשי הצוות.
אבל הוא לא מצא, לא את הצוות ולא את הספינה.
מרוב יאוש הוא צנח על הארץ.
בקלו הבחין מרחוק בדמותו של אמנון הצונחת על הארץ ונאנח אנחת רוחה. "הנה הפגוע", הכריז.
"אני לא פגוע" אמר אמנון.
"חבל" אמר בקלו.
"אתה נראה כמו אמנון" אמר בקלו.
"כי אני אמנון" אמר אמנון.
"חבל" אמר שוב בקלו.
"מאיפה צצת?" שאל אמנון.
"מהספינה" ענה בקלו.
בקלו הוביל את פירני ואמנון אל הספינה, ופירני ייצב אותה שוב במקומה.
אמנון התישב לכתוב את הדו"ח שלו:
היום טסנו בתוך שכבת הגזים הדלילה המקיפה את האטמוספירה. את הרכבה של השכבה הזאת כבר פרטתי בדו"ח הקודם שלי. גלינו שגם בתוך השכבה הזאת ישנו מגוון גדול מאד של חיים.
עם שחר יצאנו מתוך האטמוספירה בסירה פיט 8. גלינו בעלי חיים רבים המרחפים בשכבה הזאת ללא קושי ובאפן טבעי.
רובם מצוידים בזוג כנפים גדולות שבאמצעותן הם טסים מעל האטמוספירה. רשמנו כשבעה מיני בעלי חיים מעין אלה.
לקראת הצהרים נתקלנו בעצם שנראה ככלי רכב שבנו המקומיים. עקבנו אחריו זמן מה והתרשמנו שאין זה בעל חיים אלא כלי רכב מלאכותי. לא היה כל ספק בדבר. היה זה גוף עשוי מתכת שהונע באמצעות מנוע-בעירה. בחנתי את העשן שנפלט ממנו והתרשמתי כי לפנינו מנוע המופעל באמצעות בנזין.
לא יכלנו לעקוב אחרי כלי הרכב הנ"ל לארך זמן, משום שפיט 8 בנויה לטיסות בינכוכביות ואילו הנתיב של הרכב הנדון היה דומה לנתיב של רכב תוך- אטמוספירי. בשלב כלשהו הוא נעלם מעינינו, כיון שאנו נאלצנו לעלות לחלל.
כשחזרנו נסינו להתחקות אחר הנתיב שבו נעלם העצם הנ"ל. הוא התקדם אל מקום שבו האדמה גבוהה יותר מן האטמוספירה. הוא כנראה חצה אותו וירד אל האטמוספירה מאחוריו. אך גם סברה זאת נראית חסרת הגיון כי מדובר בהר בעל שטח גדול מאד הבולט אל מחוץ לאטמוספירה.
זה היה המגע הראשון שלנו עם היצורים התבוניים שעל הכוכב.
מחר אעלה שוב אל מעל האטמוספירה ואחפש סימנים נוספים.
אמנון היה הפעם נדיב למדי, וצרף אל הדו"ח גם את יומני חהתצפיות של יתר חברי הספינה.
את הדו"ח המלא הוא שלח לתל דגדג. עתק ממנו הוא השאיר על שלחנו והלך לישון.
אמנון התעורר בבקר לקול מהומה והתרגשות. הצוות כולו היה כמרקחה וצעקות אימה נשמעו מכל חלקי הספינה. אמנון זנק בבהלה ורץ אל האולם המרכזי. התברר שהגרוע מכל קרה. חששו הגדול של אמנון התממש. צלוף הבינוני קרא את הדו"ח שלו ותוך דקות ספורות הפך הדו"ח לנחלת הכלל. כעת רבו תשעה אנשי צוות על הזכות לאייש את המקום שליד אמנון בטיסה שנועדה לאותו יום.
או כך לפחות חשב אמנון בתחילה.
מהר מאד הבין אמנון שהמצב חמור בהרבה. כשהציע אמנון שדולפי יטוס אתו היום, הסתכלו עליו אנשי הצוות במבט מלוכסן ועוין, וצלוף הצעיר אמר "אבל אמנון, אתה כבר היית אתמול".
אמנון נסה להפעיל את סמכותו כראש המחקר, אך התברר שסמכות זאת ריקה מתכן.
לבסוף הוחלט על הפלת גורל. ובמהרה התגבשה רשימה כדלהלן:
יום א: בקלו ודולפי
יום ב: צלוף וצלוף
יום ג: סרדי וקרפי
יום ד: נוני וגופי
אח"כ שוב אמנון ופירני וחוזר חלילה.
גם הרשימה הזאת, שהוצאה ע"י המחשב בהגרלה אוביקטיבית לגמרי, עוררה תרעומת מרובה אצל כל הצוות, מלבד בקלו ודולפי שנטו לקבל אותה כמות שהיא. גופי אף טען שהוא אינו מבין למה נותנים לאנשי הצוות את הסירה ליום שלם. עדיף שכל זוג יעלה לעשר דקות, ויעביר את הסירה לזוג הבא.
אמנון היה אף הוא לא מרוצה מההסדר שהוצג. הוא טען שטובת המחקר מחיבת שאותם אנשי צוות יתמידו בו מידי יום עד שיצליחו ליצור את הקשר עם התרבות הנבונה שעל הכוכב.
דעתו של אמנון לא התקבלה. כולם ידעו שהוא אינו דובר אמת. לא טובת המחקר לנגד עיניו, הוא פשוט אינטרסנט ורוצה לטוס בפיט 8 עוד יום.
"אל תשכחו שאני הייתי זה שגלה שכלי הרכב של המקומיים טסים מעל האטמוספירה" אמר אמנון. בלעדי עוד הייתם מגששים באפלה.
"אתה?!" תמה צלוף הבינוני, "הלא אני הייתי זה שגלה את העובדה הזאת, עוד לפני שאתה התעוררת בכלל, ותודה לי שקראתי את הנירות שהיו על השלחן, אחרת היתה עובדה זאת נעלמת מעינינו עד עצם היום הזה".
"הקנאה מדברת מתוך גרונך" אמר בקלו ותפש את מקומו בפיט 8.
האמת היא שלא הקנאה דברה מגרונו של אמנון, חששו הגדול ביותר היה מפני העתיד להתרחש ביום ג. המחשבה שיצטרך לשלוח את סרדי וקרפי לבדם בסירה חללית, בלא שתהיה לו השגחה עליהם, לא נתנה לו מנוח. יש לו א"כ יומים להצליח למצוא דרך תוך אטמוספירית לתקשר עם היצורים שעל הכוכב.
אמנון פקד על בקלו ודולפי להיות עמו בקשר רציף ופתוח בכל רגע, ולתאר לו בזמן אמת את כל הקורות אותם. כמו כן הוא הבהיר להם שמשימתם העקרית היא למצוא את המקום המדויק שבו נוחתות הספינות המקומיות אל תוך האטמוספירה.
"בסדר גמור" ענה בקלו, אע"פ שבלבו כבר היתה לו תכנית אחרת.
"בהצלחה, ותשמרו על עצמכם" אמר אמנון, "ובעקר על פיט 8".
בקלו ודולפי המריאו לדרכם.
אחרי שהם כבר ידעו היטב מה הם מחפשים, היה קל מאד לבקלו ודולפי למצוא כלי רכב של המקומיים טס לו בדרכו. בקלו ודולפי עקבו אחריו.
בקלו סבר שיש ליצור קשר עם המקומיים בשפת התנועות. לכן הוא נסה לעקוף את הכלי המקומי ולעשות תנועות לפניו. ואולם עשיית תנועות עגולות ברכב שנועד לטיסה בחלל היא דבר בלתי אפשרי. מה גם שהרכב המקומי חמק מהם בקלות. התברר שיכלת התמרון שלו טובה בהרבה מזו של פיט 8, אע"פ שהוא היה אטי ממנה בהרבה (שהרי לא נועד לטיסת חלל), וארוך ממנה פי 200 בערך.
למעשה, דולפי לא היה בטוח שהטייס המקומי מסוגל לעקוב אחרי רכב בגדל שלהם.
בקלו לא התיאש, הוא נעמד לפני הרכב המקומי, צלל ועלה שוב.
פיט 8 הסתחררה ויצאה לחלל.
דולפי נווט את פיט 8 חזרה אל הכוכב, ואל הרכב המקומי.
הרכב המקומי החל לטוס מעל אחד ההרים הבולטים מן האטמוספירה.
בקלו נסה לצלול לפניו וכמעט התנגש בהר.
דולפי החל לכעוס.
אמנון שמע את הוכוחים ביניהם ברשת הקשר והורה להם לחזור.
כמובן שהם לא חלמו לציית לפקודה מעין זו.
אמנון הבין עם מי יש לו עסק ובקש שלפחות יסתפקו במעקב בלבד אחרי הרכב המקומי.
הסתבר שגם צורת טיסה זאת אינה פוטרת אותם מתמרונים, שכן ללא התמרונים הם מהירים בהרבה מהרכב המקומי והוא נשאר הרחק מאחוריהם.
בסיומו של אחד התמרונים חפשו בקלו ודולפי את הרכב המקומי ולא מצאו אותו.
"אולי הוא נחת" אמר בקלו.
"אבל אין כאן שום אטמוספירה" אמר דולפי.
חשד עמום התגנב ללב אמנון. והוא פקד עליהם בקשר: "עלו מעט למעלה וחפשו אותו על הקרקע, אולי הוא נחת מחוץ לאטמוספירה."
זה לא נשמע הגיוני אך לא היה להם דבר טוב יותר לעשותו, והם צייתו.
דולפי כוון את פיט 8 כלפי מעלה, והם החלו לסרוק את השטח.
הם גלו שהעולם שתחתיהם שורץ מינים רבים של יצורים חוץ-אטמוספיריים.
הם עסקו רבות בתעוד אותם יצורים, עד שגלו את כלי הרכב שחפשו עומד על הקרקע.
סביבו הסתובבו יצורים מסוג מוזר מאד. הם היו חסרי כנפים ולא היתה להם שום דרך לרחף בכחות עצמם. הם צעדו על שתי רגלים בלבד ונראו מאד לא יציבים. היתכן שאלה הם היצורים הנבונים של הכוכב הזה?
הם דווחו לאמנון על תגליתם, והוא בקש מהם לנסות להשיג נתונים נוספים על היצורים האלה.
בקלו בקש לחוג סביב אחד היצורים וליצור אתו קשר, אך היה ברור שפיט 8 אינה מסוגלת לכך.
בקלו ודולפי שבו עם ערב אל האמ"ל 13. המצב נראה נואש, איך נוכל ליצור קשר עם יצורים חוץ-אטמוספיריים, שאי אפשר לשבת אתם ולדבר? שאי אפשר כלל לחיות בסביבתם? מה גם שהם יצורים מגושמים, הגדולים מאתנו פי 20 ויותר.
"מה הבעיה?" שאל קרפי ,"בסך הכל צריך לקלוט את הגלים שלהם ולשדר בחזרה."
אמנון היה לחוץ מאד. נותר לו יום אחד בלבד כדי למנוע את הטיסה המשותפת של קרפי ודולפי.
הוא כנס את הצוות ואמר להם שלאור ההתפתחויות הוא רוצה לצאת מחר לבד בפיט 8 ולראות את היצורים במו עיניו. כדי שיוכל להתוות דרך ביצירת קשר עמם.
אנשי הצוות כעסו מאד. הם הבינו שהאדמה בוערת תחת רגליהם. צלוף הצעיר כבר עשה חשבון שמסתבר שהקשר עם היצורים התבוניים יעשה ע"י שני חוקרים בלבד. הוא הבין שהסכוי שלו להיות אחד מהם קטן ביותר.
הוא ואחיו הבינוני כעסו מאד, משום שאמנון לקח, למעשה, את היום שלהם.
למחרת הם קמו לפנות בקר, לקחו את פיט 8, ויצאו לדרך.
סרדי הגיע אל נקודת השגור של פיט 8 דקות ספורו אחרי שהצלופים יצאו, הוא חפש את פיט 8 ולא מצא.
כעבור שתי דקות הגיע גופי, גם הוא נשא עינים תמהות אל מקומה הריק של פיט 8.
"מה אתה עושה כאן בשעה מוקדמת כל כך?" שאל גופי.
"נדודי שנה" ענה סרדי, ובלבו חרף וגדף את עצמו על שישן טוב מדי, והתעורר אחרי שאמנון כבר לקח את פיט 8.
גופי חשד שסרדי משקר, שלמעשה הוא הגיע לנקודת השגור כדי לקחת את פיט 8 ולצאת. סרדי חשד בגופי שאין לו סבלנות לחכות ליום שלו והוא רוצה לקחת את פיט 8 ולצאת. שניהם תמהו היכן הסתיר אמנון את פיט 8.
כעבור כמה דקות הצטרף גם אמנון לתמיהות.
*
הצלופים היו יעילים מאד במעקב אחרי בעלי חיים. הם חזרו אל אמנון בערב ובפיהם דווח מפורט על מינים רבים של בעלי חיים חוץ-אטמוספיריים החיים בכוכב. בעקר עסק הדו"ח במעקב אחר אותם יצורים שנצפו על יד כלי הרכב.
הם דווחו שראו יצורים מעין אלה יורדים מההרים אל תוך האטמוספירה, אם כי אינם מררחיקים לכת בתוך האטמוספירה, וחלק מגופם נותר תמיד בחוץ.
אמנון נרגע. אם כך, הוא אמר, אין עוד צרך בפיט 8. נצא כולנו יחד אל המקום שבו נמצאים היצורים האלה בתוך האטמוספירה, וניצור עמם קשר.
שמחתם של אנשי הצוות היתה מושלמת, במיוחד שמח אמנון שהצליח למנוע את המצב בו יהיו סרדי וקרפי יחד ויריבו ביניהם מחוץ לשליטתו.
אילו ידע איזה צרות עוד יהיו לו מהשנים האלה, כנראה שלא היה כ"כ שמח.
פירני נכנס לתא הטייס והעביר את האמ"ל 13 למקום קרוב ליציאה של ההרים מהאסמוספירה. הצוות כולו נערך ליציאה לקראת היצורים התבוניים וליצירת קשר אתם.
עם שחר יצא צוות המחקר כולו והתקדם אל המקום בו עולה ההר אל מחוץ לאטמוספירה. כדי למנוע מריבות פקד אמנון שכל חוקר ישא עליו חיישן כימי וחיישן גלים. כמו כן נשאו כל אנשי הצוות מכשירי קשר משוכללים ומכשירי תיעוד. הם הלכו והתקדמו במעלה ההר, והנה לפניהם יצורים מהסוג שהם חפשו.
היצורים עמדו מחוץ לאטמוספירה, אך הם הסתכלו לתוכה.
לפתע ראה אחד מהם את סרדי, וזרק לו חפץ מסוים.
סרדי לא האמין למראה עיניו, היצור השליך ישר אליו גוש של חמר ביו-כימי. לא היה ספק, זה היה חמר ביו-כימי, והוא היה קשור לחוט שהיצור החזיק.
התיאוריה של סרדי הוכחה, בתרועת נצחון הוא זנק ותפש את הגוש של החמר הביו-כימי.
קפיץ שהיה מחובר לגוש-החמר נסגר על סרדי, והוא מצא את עצמו מחובר לחוט.
היצור משך בחוט והוציא את סרדי אל מחוץ לאטמוספירה.
סרדי מצא את עצמו בתוך כלי משונה, יחד עם עוד שני יצורים אטמוספיריים בלתי תבוניים של הכוכב. שניהם היו מתים כבר. מסתבר שכשר עמידתם מחוץ לאטמוספירה הוא מוגבל מאד.
סרדי ידע שגם הוא צפוי לגורל דומה אם לא יוחזר במהירות לתוך האטמוספירה, עם זאת ציין סרדי לעצמו שהעמידות שלו גבוהה מזו של היצורים המקומיים, הם מתו תוך זמן קצר מאד מחוץ לאטמוספירה, הוא יכול להחזיק זמן ממושך יותר מחוץ לאטמוספירה. אך זה לא יעזור לו. אם לא יצליח לחזור תוך עשרים דקות לתוך האטמוספירה - יהיה גורלו כגורל היצורים הבלתי תבוניים שעמו.
היצור התבוני שהוציא אותו מן האטמוספירה לקח את הכלי בו היה נתון סרדי והוציא אותו מן האטמוספירה.
הוא הוביל את סרדי אל תוך בנין שהיה בנוי מחוץ לאטמוספירה, ושם המתין יצור נבון נוסף. היצור הזה נסה כנראה לתקשר אתו. ומ"מ הוא היה חביב יותר. הוא לקח את סרדי ואת שני היצורים המתים שעמו והכניס אותם לתוך מיכל אטמוספירה. סרדי נרגע, עכשו הוא במצב המאפשר חיים, ומאפשר גם יצירת קשר עם היצורים התבוניים.
סרדי היה מאושר כשראה שהיצור התבוני קרב אל מיכל האטמוספירה שבו היה נתון, ומזרים חומרים כימיים אל תוך האטמוספירה. הוא דווח בקשר לאמנון.
אמנון שאל אותו מה המסר שהתקבל מן היצור, סרדי אמר שהוא לא כ"כ מבין למה מתכוון היצור, אבל הוא כבר אבחן את כל החמרים שהיצור הזרים אליו: מלח, פלפל, כמון ופפריקה. "כשאבין את המסר אשיב לו את תשובתי", אמר סרדי.
אבל אח"כ קרה מקרה בלתי צפוי. האטמוספירה סביב סרדי התחילה להתחמם. בתחילה סרדי לא יחס לכך חשיבות מרובה, אבל עם הזמן החום הלך וגבר עד שהיה לחום ממש לא נעים. החימום נבע ממקור חום שהיה, ככל הנראה, מתחת למיכל האטמוספירה בו הושם סרדי. לכן הוא רחף ועלה כלפי מעלה, אך גם שם היה חם מאד, וסרדי חשש שהחום יגיע לטמפרטורה מסוכנת, שהוא לא יוכל לחיות בה.
הוא לא ידע מה לעשות. אמנון אמר לו בקשר שינסה לחלץ אותו, אבל הוא ידע שלאמנון אין דרך ריאלית לעשות את זה. מאידך, חשב סרדי, אני יכול להזרים חמרים כימיים אל היצור, והוא ינמיך את החום.
סרדי סנתז חמרים במרץ, ובהם הוא זעק: אנא, הנמך את החום, החום הזה מסכן אותי.
היצור לא הגיב.
סרדי סנתז במרץ: אנא, חוס עלי, אני יצור תבוני בדיוק כמוך, הגעתי בחללית מכוכב רחוק, יש לנו תרבות מתקדמת ומדע מתקדם.
לא הגיעה כל תגובה מהיצור. סרדי הגביר את קצב הסנתוז שלו, וזעק שהוא רוצה לשוב אל חבריו, האטמוספירה שסביבו כבר היתה סמיכה וכהה מרוב החמרים שסנתז.
ואז כנראה היצור השתכנע. הקשר הכימי נשא פירות. (קרפי ודאי ישתגע). היצור נגש אל מיכל האטמוספירה ופתח את מכסהו. סרדי ראה את פני היצור וראה שהיצור מעווה את פניו למראה החמר הכימי שהמיכל מלא בו. זה היה עווי פנים שרק מי שחש בחמר ביו-כימי כזה יכול לעוות כך את פניו. היצור הסיר את מיכל האטמוספירה מעל מקור החום, ואח"כ הלך והשליך את סרדי ואת כל אשר עמו במיכל אל תוך האטמוספירה.
גופי ודולפי קבלו את פניו של סרדי והשכיבוהו במטתו. גופי החל לטפל בו, מסתבר שמצבו היה חמור מאד. הוא סבל מכוויות רבות בכל חלקי גופו. "היה לך מזל" אמר לו גופי, "אילו נשארת שם עוד זמן קצר כבר לא היית שב אלינו".
למרות מצבו הקשה היה סרדי מאושר מאד. הוכח שאפשר לתקשר עם היצורים האלה. והוכח שהקשר הזה נעשה באמצעים ביו-כימיים. סרדי חזר וספר לכל מי שבקר אותו איך החזיר אותו היצור אל האטמוספירה בדיוק אחרי שזעק באפן כימי כי הוא רוצה לשוב אל חבריו.
רק קרפי קשה הערף עדין החזיק בדעתו. "מי אמר לך שיש קשר בין הסנתוז שלך לבין העובדה שהיצור החזיר אותך לאטמוספירה?"
איזו סבה אחרת היתה לו לעשות כך? אמר סרדי.
קרפי ענה לו בשאלה "למה אתה כ"כ בטוח שקשר בין יצורים יעשה דוקא בקוד כימי?".
"משום שכל הקודים בעולם החי הם כימיים, כל קוד גנטי מוצפן ע"י סדור של אטומים במולקולה. כל הורמון וכל פרומון הם הצפנה כימית של חמר. כך מצפינים מסרים בעולם החי".
אבל קרפי אמר: "לא נכון, לא משום כך אתה חושב שהיצורים האלה מתקשרים במולקולות צפן. אתה חושב שכל תרבות ביקום מתקשרת במולקולות צפן משום שאתה ובני מינך מתקשרים זה עם זה במולקולות צפן. אתה ואני מדברים ביננו בהפרחת מולקולות אל תוך האטמוספירה. ואתה חושב שכולם כמוך. אתה לא מסוגל לראות בתרבות אחרת את השונה. אבל התקשור המולקולרי הוא מוגבל מאד. כל מה שקשור להתפתחות התרבותית נעשה בגלים דוקא. בעזרת מולקולות אנו יכולים לשוחח ביננו, אבל אם אתה רוצה לשדר את המסר שלך במכשיר קשר למרחקים, אתה חייב לתרגם אותו לגלים. כשאתה היית שבוי בידי היצורים אתה יצרת גלים וכך התקשרת אלינו, ובעזרת גלים אחרים דבר אז אמנון עם י. טוני בתל דגדג ושאל אותו מה לעשות. זאת ועוד: גם היצורים האלה מתקשרים ביניהם בגלים. כשאתה היית אתם קלט קולט הגלים שהיה מורכב עליך גלים שונים של תנודות, המכונים גלי קול, שהם שדרו זה לזה. מאז אני עובד על פענוח הגלים האלה".
"אבל זה לא יכול להיות", אמר סרדי, "לא היה עליהם שום מכשיר לקליטת גלי קול, אני בטוח בכך."
"מה שאתה לא מבין ולא מעלה בדעתך", אמר קרפי, "הוא שהיצורים האלה אינם זקוקים למכשירים כאלה, כשם שאתה לא צריך מכשיר לפענוח המסר המולקולרי שאני משדר אליך. יש להם חוש מיוחד לגלים האלה. חוש שאנו לא מצוידים בו".
"אם יש להם חוש כזה", אמר סרדי "אולי יש להם עוד חושים שלנו אין, אולי יש להם חוש שקולט תופעות טבע שאנו, במכשירים שלנו, עוד כלל לא גלינו אותן וכלל איננו יודעים על קיומן".
"תפסיק לדבר שטויות" אמר קרפי, "מה זה פה? ספר מדע בידיוני?"
"לא, אבל אם הם קולטים גלי קול למה שלא יקלטו דברים שאנחנו בכלל לא יודעים?"
"משום שתרבות כמו שלנו כבר גלתה את כל הכחות בעולם, אין דברים שאנחנו לא יודעים, את הכל כבר הוכחנו באפן פיזיקלי. דוקא משום כך אני משוכנע שתקשורת עם הגזע הזה אפשרית. תקשורת מעין זאת חיבת להיעשות בגלים. גלים הם השפה הכלל יקומית".
"עם זאת", אמר סרדי, "אני בטוח שהיצור החזיר אותי הנה בגלל החמר המיוחד שהזרמתי. כשהוא פתח את המיכל הוא עוה את פניו כמי שנרתע מחמת חמר ביו-כימי שהוא חש בו. אין לי ספק שזהו הגורם".
קרפי הבין שכדי לשכנע את סרדי, ולמעשה גם את יתר חברי הצות, הוא חייב להוכיח שהוא יכול לתקשר עם היצור.
למחרת בבקר הצטיד קרפי במכשיר לגלוי גלים ובמכשיר קשר ויצא לדרכו. את המכשיר לזהוי חמרים כימיים הוא לא לקח עמו. הוא נראה לו מיותר.
קרפי יצא עם שחר מהאמ"ל 13 ורחף לכוון ההרים. הוא הגיע אל המקום שבו לקחו היצורים את סרדי בשבי, וחכה לבואם. לאחר זמן לא רב הגיע אחד היצורים האלה והכניס את קצה החוט שלו אל האטמוספירה. קרפי נאחז בקצה החוט והיצור לקח אותו עמו אל מחוץ לאטמוספירה.
קרפי חכה שיכניסו אותו אל תוך מיכל אטמוספירה, אך לשוא. תחת זאת הונח קרפי על גבי משטח חלק.
זעמו של קרפי עלה במיוחד כשהיצור פזר על גופו חמרים כימיים שונים. קרפי כעס מאד ונע במקומו באי נוחות.
כשהיצור ראה שקרפי נע הוא לקח פטיש גדול והכה על ראשו של קרפי.
קרפי הבין שהוא כנראה בסכנה והפסיק להתנועע. כשהיצור ראה שקרפי לא מתנועע הוא הפסיק להכותו בראשו.
קרפי היה מותש מאד, הוא לא הבין למה שובהו לא מכניס אותו לתוך מיכל אטמוספירה. הוא הבין שבמצב כזה הוא לא יחיה עוד זמן רב. וחוץ מזה - ראשו כאב מאד.
אך לפתע אורו עיניו; הוא הושם על גבי כן מיוחד, המסתובב סביב צירו, והיצורים התבוניים החלו לשדר לעברו גלים.
הוא פתח את מכשיר הקשר ושדר לאמנון: "אני נמצא על גבי כן מיוחד ומסתובב סביב צירי. היצורים מנסים לתקשר אתי באמצעות גלים מיוחדים. עם זאת הם נראים לי משעממים למדי וגם הגלים הם אחידים. אלה גלים טעוני אנרגיה במיוחד, ואינני יודע כמה זמן עוד אוכל לעמוד בהם. גם החמצן שלי אוזל כי אני לא בתוך אטמוספירה. היצורים האלה לא תבוניים במיוחד, אם נשפוט ע"פ המסר החדגוני שהם משדרים".
אמנון עקב בדאגה אחרי המסר שהגיע מקרפי. קרפי שדר אליו שדר חשוב אך מעיד על מצוקה. בשלב מסוים נתק הקשר עם קרפי, ואמנון לא ידע מה לעשות. הוא צרף את כל הנתונים שברשותו ושלח את השדר לתל דגדג. לשדר צורפה חות דעת רפואית של גופי, שסרדי זקוק לטפול של מומחים בתנאים של תל דגדג.
תשובתו של י. טוני לא אחרה לבוא: חזרו מהר לתל דגדג. משימתכם הסתימה. אין לנו מה ליצור קשר עם יצורים כאלה. אינני רוצה לאבד עוד חוקרים יקרים. חזרו מהר הביתה.
באותו לילה עזבה האמ"ל 13 את כדור הארץ וחזרה לתל דגדג.
יצחק אבוטבול, מתושבי הכפר הסמוך, ידע לספר למחרת בבקר על עב"ם מוזר שעלה לפנות בקר מתוך הים ונעלם בשמים.
"יצחק, באמת" אמרו לו תושבי הכפר, "תפסיק לבלף שטויות, ובכלל, מה פתאום היית ער בשלש לפנות בקר?"
"הוי, אל תשאלו איזה לילה היה לי", ענה יצחק, "כל הלילה הקאתי, התהפכה לי הבטן, אני חושב שזה בגלל הדג שאכלתי אתמול. הוא היה דג מאד משונה. גם הטעם שלו היה משונה, וגם היו צמודות לו כל מיני חתיכות מתכת משונות, אני חושב שהוא הרס לי את המיקרוגל".
"אולי הוא פשוט לא היה כשר" אמר אחד השכנים.
רוב השכנים של יצחק לא האמינו, כמובן, לספור על העב"ם. אך עם זאת נמצאו סקרנים רבים שהאמינו ובאו לשמוע את הספור. לאדם יש נטיה להאמין לספורים מענינים ופיקנטיים גם כשההגיון דוחה אותם.