רבים כבר עסקו סדר מלכי פרס, לא באתי כאן אלא לתת תקציר להבנת הסוגיא, ואידך זיל גמור.
בכמה מקומות בתנ"ך נזכרו מלכי פרס. בספר עזרא נאמר שאחרי הצהרת כורש, שבעקבותיה עלו זרבבל והאנשים אשר עמו, כתבו צרי יהודה ובנימין אגרת: "וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס: וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת: וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: ס וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב....". ולאחר מכן "בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס: וְהִתְנַבִּי חַגַּי נְבִיָּאה וּזְכַרְיָה בַר עִדּוֹא נְבִיַּאיָּא עַל יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן: ס בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר יוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְעִמְּהוֹן נְבִיַּאיָּא דִי אֱלָהָא מְסָעֲדִין לְהוֹן.... וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי נְבִיָּאה וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס: וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא". סדר המלכים המוזכר הוא כורש, דריוש, אחשורוש, אחתחששתא, דריוש. יש שתי דרכים אפשריות לפרש את הפסוקים כאן. אפשר שדריוש מלך אחרי כורש (ולאו דוקא מיד אחריו), ואחשורוש אחרי דריוש. אמנם, מסתבר יותר לפרש שהזכרתו הראשונה של דריוש (וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס), היא פתיחה לתיאור הבא אח"כ: מימי כורש עד דריוש לא בנו את המקדש. כי בימי אחשורוש כתבו שטנה, ובימי אתחששתא כתבו וכו', ורק בימי דריוש התנבאו חגי וזכריה, ואז זרבבל ויהושע בנו את המקדש. כלומר: בסך הכל בטלה העבודה מימי כורש ועד ימי דריוש, וזאת משמעות הפסוק שבכותרת. (וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס), ולפי זה סדר המלכים הוא: כורש, אחשורוש, אחתחששתא, דריוש. וראה להלן שהמפרשים אכן פרשו שאחשורוש קדם לדריוש. לפי זה, דריוש שבזמנו נבנה המקדש, חי אחרי כורש, אחשורוש ואחתחששתא. זרבבל ויהושע עוד האריכו ימים עד ימיו. בימי כורש, אחשורוש ואחתחששתא עדין לא נבנה המקדש. הוא נבנה בימי דריוש. אמנם ההיסטוריון היווני הרודוטוס מעיד שדריוש קדם לאחשורוש. והחוקרים מדברים על שני דריוש (מלבד דריוש המדי המוזכר בדניאל), אחד לפני אחשורוש ואחד אחרי אחתחששתא, כך ששני הפירושים אפשריים. לפי הפירוש הראשון דריוש המדובר הוא זה שלפני אחשורוש, ולפי הפירוש השני, המסתבר יותר, דריוש המוזכר כאן הוא זה שאחרי ארתחששתא. כאמור, זרבבל ויהושע האריכו ימים עד אז, כי אנו מוצאים אותם בנבואות חגי וזכריה, וגם בספר עזרא הם הוזכרו עם בנין הבית בימי דריוש. (החוקרים בימינו מוסיפים לרשימה עוד שני מלכים שחיו בין כורש לדריוש הנ"ל, דריוש הראשון, וכנבוזי. (דריוש הראשון הכונה הפרסי הראשון, לא כולל דריוש המדי שקדם לו) אין בכך סתירה לאמור בכתובים משום שבשום מקום לא נאמר שלא היו עוד מלכים בין המלכים האלה. אמנם יש בעיה אחרת: החוקרים טוענים שימי כל המלכים האלה ארכו מאד[1], כך שקשה להניח שיהושע וזרבבל האריכו ימים עד ימי דריוש השני. החוקרים יצטרכו לפרש את הפסוקים לפי האפשרות הראשונה שהזכרנו לעיל, למרות שהיא פחות מסתברת).
אותו פרק מסיים בפסוק: "אֱדַיִן מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל: ס בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס". משמע שדריוש היה אחרי ארתחששתא.
בהמשך נאמר שעזרא עלה בימי אחתחשסתא, אחרי חנֻכת הבית שהיתה בימי דריוש: "וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה: בֶּן שַׁלּוּם בֶּן צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב: בֶּן אֲמַרְיָה בֶן עֲזַרְיָה בֶּן מְרָיוֹת: בֶּן זְרַחְיָה בֶן עֻזִּי בֶּן בֻּקִּי: בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ: הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד ה’ אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ". ארתחשסתא אינו ארתחששתא. ארתחששתא הוא הקדום יותר, שבזמנו התכתב עם בשלם מתרדת טבאל, ובִטל את עבודת הבית. ארתחשסתא הוא המאוחר יותר. בזמנו חיו עזרא ונחמיה, וכנראה היה הדבר אחרי מות זרבבל ויהושע, כיון שאין אנו מוצאים בתנ"ך שום מפגש בין זרבבל ויהושע לבין עזרא ונחמיה. (זה מתאים גם לדברי החוקרים, האומרים שהיו אפילו שלשה ארתחשסתים). עזרא ונחמיה באו לארץ ומצאו את הבית בנוי. (לנחמיה נותרה המשימה לבנות את חומת העיר). נמצא שהתנ"ך מדבר על שני מלכים שונים ששמותיהם נהגים באופן זהה, וכדי להבחין ביניהם נכתב שמו של האחד בש' ושל האחד בס'. בימי ארתחששתא הבית עדין לא נבנה, וארתחששתא התכתב עם צרי יהודה ששכנעו אותו לא להתיר את בנית הבית. הבית נבנה מאוחר יותר, בימי דריוש. שבזמנו חיו חגי וזכריה[2] שהורו לבנות את הבית (וגם זרבבל ויהושע עוד חיו אז). ארתחשסתא חי אחרי דריוש הנ"ל (וכמובן גם אחרי אחשורוש של המגלה), ובזמנו עלו עזרא ונחמיה[3].
מ"מ, משמע כאן שדריוש ואחשורוש מלכו אחרי כורש (ולאו דוקא מיד אחריו).
לעֻמת זאת בדניאל נאמר: "וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פָּרְסָאָה". ומשמע שדריוש הנ"ל הוא מדי. (כך נאמר בראש אותו פרק). ומשמע שכורש הפרסי היה אחרי דריוש המדי.
בהמשך ספר דניאל נאמר: "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים: בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה’ אֶל יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה". משמע שדריוש המדי היה בנו של אחשורוש. דריוש מלך בשנת שבעים לחורבן, ואחשורוש מלך עוד קודם לכן.
אם אכן היה אחשורוש אחד מדי, שחי עוד לפני מלאת שבעים לירושלים, ואחשורוש אחר פרסי שחי הרבה אחרי כורש, הרי שהיו שני אחשורוש, ושני דריוש. ואז, אם נפרש שאחשורוש של אסתר הוא אחשורוש השני, הפרסי, נמצא שמעשה המגלה היה עשרות שנים אחרי הצהרת כורש. כאשר יש ישוב יהודי ביהודה. לעֻמת זאת, אם נפרש שאחשורוש של אסתר הוא הראשון, המדי, הרי שאין ישוב יהודי בירושלים, ואפשר שמרדכי עצמו הגלה מירושלים[4]. ואולם, בזמנו ממלכת בבל עוד שלטת. (הרי רק דריוש בנו הוא זה שירש את בלשצר), וא"כ – כיצד מלך אחשורוש מהודו ועד כוש. על הארץ ואיי הים? לכן נראה שאחשורוש של אסתר הוא אחשורוש השני, ומרדכי עצמו הוא צאצא של גולי יכניה, ולא גלה בעצמו.
גם דברי ההסטוריון היוני הרודוטוס מטים לומר שאחשורוש של אסתר הוא אחשורוש השני, ומרדכי עצמו הוא צאצא של גולי יכניה, ולא גלה בעצמו.
ברש"י (דניאל א כא, ט א) משמע דוקא שהיו שני כורש ושני אחשורוש, והמגלה היתה בימי אחשורוש השני, הפרסי. אחרי כורש היה אחשורוש השני, מהמגלה, ואחריו דריוש (עזרא א א, ד כד).
כך לכאורה משמע גם באבן עזרא (דניאל ו א, ט א), שדריוש המדי הראשון בן אחשורוש הראשון היה לפני כורש, ודריוש השני בן אחשורוש השני, היו שניהם אחרי כורש, וזהו אחשרוש של מגלת אסתר.
וכך פרש גם רד"ק (חגי א א), ומצודת דוד (דניאל יא ב, ט א).
לפי זה, מרדכי היה בימי אחשורוש השני, והוא עצמו לא הגלה מירושלים.
הגמ' במגלה יא:יב. מניחה שאחרי בלשצר היה דריוש המדי, ואחריו כורש, ואחריו אחשורוש של המגלה, ואחריו דריוש הפרסי (שבזמנו נבנה המקדש). דריוש המדי הוא כנראה דריוש בן אחשורוש (הראשון) שבזמנו חישב דניאל שבעים שנה. כאשר לפי הגמ' שם, בלשצר חישב כבר קודם, אחשורוש חישב אחריו. והחשבון האמתי עוד יותר רחוק, וגם דניאל טעה בו. לפי חשבון הגמ', אחשורוש של המגלה היה שבעים שנה אחרי גלות יכניה. כלומר: אם רוצים לומר שמרדכי עצמו גלה, הרי שהוא לפחות בן 79 בזמן גזרת המן. וגם כך, נראה שאחשורוש המדובר מלך יותר מאוחר.
מאמרים נוספים על פורים:
[1] לדבריהם, כורש מלך 28 שנה, אחריו כנבוזי 8 שנים, דריוש הפרסי הראשון 36 שנים, אחשורוש עשרים שנה, ארתחששתא 41 שנה, דריוש 20 שנה, ארתחשסתא שאחריו 45 שנה, ואחריו אחתחשסתא נוסף 21 שנה. לפי זה, דריוש שאחרי ארתחששתא מלך 134 שנים אחרי הצהרת כורש. 106 שנים אחרי מות כורש. לא ברור כיצד זרבבל ויהושע עוד האריכו ימים עד אז. לעמת זאת, אם נפרש שמדובר על דריוש הפרסי הראשון, הרי שהוא מלך 8 שנים אחרי מות כורש. 36 שנים אחרי הצהרת כורש. ואם כך, סביר מאד שזרבבל ויהושע עוד חיים וזוכים לבנות את הבית. לפי זה, בימי מגלת אסתר כבר עמד מקדש בירושלים.
[2] זכריה מכונה נער. הוא ראה את עצמו נער יחסית לזקני הדור, זרבבל ויהושע, שאליהם נשלח. ויתכן שאכן היה צעיר באותם ימים. זרבבל ויהושע כבר היו זקנים.
[3] ומכאן שכאשר עלו עזרא ונחמיה לארץ, הם מצאו כאן את הדור השלישי או הרביעי לאלה שעלו עם זרבבל. אנשים שנולדו כאן בארץ. כדי ליחס אותם צריך נחמיה לחפש את ספר היחס שנכתב בימי זרבבל.
אמנם, חז"ל מצמצמים מאד את התקופה, ואומרים שעלית עזרא לא היתה שנים רבות אחרי עלית זרובבל. ונראה שטעם הדבר הוא שושלת עזרא. עליה נאמר "עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה: בֶּן שַׁלּוּם בֶּן צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב: בֶּן אֲמַרְיָה בֶן עֲזַרְיָה בֶּן מְרָיוֹת: בֶּן זְרַחְיָה בֶן עֻזִּי בֶּן בֻּקִּי: בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ". וכשאנו משוים זאת לדברי הימים, שם נאמר: "אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ: וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת בֻּקִּי וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת עֻזִּי: וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת זְרַחְיָה וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת מְרָיוֹת: מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת אֲחִיטוּב: וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת אֲחִימָעַץ: וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת יוֹחָנָן: וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם: וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה אֶת אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת אֲחִיטוּב: וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת שַׁלּוּם: וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת חִלְקִיָּה וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה: וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת שְׂרָיָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יְהוֹצָדָק: וִיהוֹצָדָק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת ה’ אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר". עזרא אפוא הוא אחיו של יהוצדק שגלה מירושלים. כך שלא יתכן שהוא חי הרבה אחרי ימי זרבבל.
[4] ראה במאמרנו היהודים בשושן הבירה, שם עסקנו בשאלה האם "אשר הגלה מירושלים" היינו שהוא עצמו הגלה בגלות יכניה, או שהוא בן וצאצא לגלות יכניה.