סליחות נוספות

נביא  ונפרש  כאן  כמה  פיוטי  סליחות  הנאמרים  ע"י  עדות  שונות  ולא  הוזכרו  בשאר הסליחות כאן.

הפיוט  הזה,  כמו  פיוטים  רבים,  בנוי  ממלה  אחת  הפותחת  ומסיימת  כל  בית.  המלה  שאחריה  היא  חלק  מאקרוסטיכון  (בפיוט  הזה  האקרוסטיכון  הוא  שם  המחבר),  והשורה  הרביעית  בכל  בית  היא  פסוק  המסתיים  במלה  האמורה.

כך  הוא  גם  הפיוט  חיים  ארוכים,  שם  המלה  הפותחת  והסוגרת  היא  חיים.  נכר  שהפיטן  כאן  הושפע  בכמה  מקומות  מהפיוט  ההוא.

וכך  גם  ארבע  הסליחות  שנביא  מיד  אחרי  הפיוט  הזה.  האחת  בנויה  על  המלה  אמת,  השניה  בנויה  על  המלה  מלך,  והשלישית  נטויה  על  ירושלים,  ולשלשתן  אקרוסטיכון  אלפביתי  כמו  בפיוט  חיים  ארוכים.  הרביעית  בנויה  על  המלה  שלום,  ולה  אקרוסטיכון  תשר"קי. 

חיים,  אמת,  מלך,  ירושלים  ושלום  הם  דברים  עקריים  שעליהם  מתפללים  בימים  אלה.

וכמובן  כך  הוא  אלהים,  שאליו  מתפללים.

הפיוט  הזה  נכתב  על  הרוגי  הקהילות  שמסרו  נפשם  ולא  הסכימו  להמיר  את  דתם.

אֱלֹהִים  יִרְאֶה  לוֹ  שֶׂה  פְזוּרָה  וְיוֹשַׁע  אלהים  יראה  את  ישראל  ויושיעם.  שה  פזורה  הם  ישראל  כדברי  ירמיהו:  שֶׂה  פְזוּרָה  יִשְׂרָאֵל  אֲרָיוֹת  הִדִּיחוּ.  כלומר  ישראל  הם  כעדר  נפוץ  לכל  מקום  שהאריות  אוכלים  אותו.  לְקוֹל  שַׁוְעָתָהּ  יַקְשִׁיב  וְיִשַׁע  יקשיב  אלהים  לקול  שועת  ישראל  ויושיעם.  פֶּן  תִּסָּפֶה  בַּחֲנִית  וּמַסָּע.  עַל  מֶה  נִאֵץ  רָשָׁע  אֱלֹהִים  פסוק  מתהלים.   אֱלֹהִים  וְאֶהֱמָיָה  לְקוֹל  שָׁאוֹן.  שׁוֹאֵן  בְּרַעַשׁ  רומז  לדברי  ישעיהו  כִּי  כָל  סְאוֹן  סֹאֵן  בְּרַעַשׁ.  כונת  הפיטן  שלקול  הצרות  הבאות  האלה  הוא  זוכר  את  ה'.  עֻלָּךְ  לְמָאֵן.  וְנַחֲלָתְךָ  הֵיצַד  לָמָּה  תְנִיאֵן  למה  אינך  גואל  את  נחלתך.  אָמַר  נָבָל  בְּלִבּוֹ  אֵין  אֱלֹהִים  גם  זה  פסוק  מתהלים.   אֱלֹהִים  אַל  דֳּמִי  לִדְמֵי  שְׁפִיכוּת  אֱלֹהִים  אַל  דֳּמִי  לָךְ  אַל  תֶּחֱרַשׁ  וְאַל  תִּשְׁקֹט  אֵל:   כִּי  הִנֵּה  אוֹיְבֶיךָ  יֶהֱמָיוּן  וּמְשַׂנְאֶיךָ  נָשְׂאוּ  רֹאשׁ:   עַל  עַמְּךָ  יַעֲרִימוּ  סוֹד  וְיִתְיָעֲצוּ  עַל  צְפוּנֶיךָ.  וכאן  קורא  הפיטן  אל  ה'  ומבקש  שלא  ידם  כנגד  שפיכת  דם  ישראל.  עֲרִיכַת  נְתָחֵינוּ  מִלְּאוּ  לְשָׁכוֹת  לשכות  שלמות  מלאות  בנתחי  בשרנו.  וְלָמָּה  תַעְלֵם  לְבִלְתִּי  סְכוֹת  למה  אתה  מעלים  עיניך  ולא  רואה.  כִּי  חֵרֵף  מַעַרְכוֹת  אֱלֹהִים  פסוק  שאמר  דוד  על  גלית.  וכונת  הפיטן,  מדוע  אינך  רואה  שצרינו  מחרפים  אותך.   אֱלֹהִים  לָנוּ  מַחֲסֶה  פסוק  מתהלים  וְנָרֹן  בַּאֲבֹד.  רְשָׁעִים  כפי  שנאמר  ובאבד  רשעים  רנה.  והרשעים  שאנו  מתפללים  שיאבדו  הם  הרשעים  הָאוֹמְרִים  בְּתוֹרָתְךָ  מִלִּזְבֹּד.  וּמַה  בֶּצַע  בְּחַרְתֶּם  בְּאֵל  הַכָּבוֹד  אלה  רשעים  שאומרים  לנו  לא  לעבוד  את  ה'  ומה  בצע  לבחור  בו.  שָׁוְא  עֲבֹד  אֱלֹהִים  מבוסס  על  דברי  מלאכי:  אֲמַרְתֶּם  שָׁוְא  עֲבֹד  אֱלֹהִים  וּמַה  בֶּצַע  כִּי  שָׁמַרְנוּ  מִשְׁמַרְתּוֹ  וְכִי  הָלַכְנוּ  קְדֹרַנִּית  מִפְּנֵי  ה'  צְבָאוֹת.   אֱלֹהִים  בָּאוּ  גּוֹיִם  נַחֲלָתְךָ  פסוק  מתהלים  לְהַלְאוֹת.  בְּפֶסֶל  נִסְכָּם  שָׂמוּ  אוֹתוֹתָם  אוֹת  הם  באו  כדי  להלאות  אותנו  ולהמליך  את  פסלם.  גם  הפסוק  אלהים  באו  גויים  בנחלתך  וגם  הפסוק  שמו  אותותם  אותות,  וגם  הפסוק  אשר  אמרו  נירשה  לנו  את  נאות  אלהים,  אמורים  בכמה  מזמורי  תהלים  העוסקים  בגויים  התוקפים  אותנו.  רְאֵה  כִּי  גָּזְרוּ  צֹאן  מִמִּכְלָאוֹת  השביתו  את  ישראל  צאנך  ממכלאותיך.  אָמְרוּ  נִירְשָׁה  לָנוּ  נְאוֹת  אֱלֹהִים.  אֱלֹהִים  יַחֲקָר  זֹאת  כִּי  הִכְרִיעוּ  לָאֶבַח.  עוֹלָלִים  וְיוֹנְקִים  נִתְנַדְּבוּ  לַטֶּבַח.  וּמִלְּאוּ  יָדָם  לְקָרְבָה  אֶת  הַזֶּבַח.  אֶל  מִזְבֵּחַ  אֱלֹהִים  ה'  ידין  את  הגויים  שרצו  להחטיא  את  ישראל  וישראל  מסרו  נפשם  למות.   אֱלֹהִים  צְבָאוֹת  שׁוּב  נָא  וְנָקְמֵנִי.  מִידֵי  עֵשָׂו  נקום  דם  ישראל  מיד  הגויים  כִּי  הִשִּׁיאַנִי.  לֵאמֹר  מַה  נּוֹאָשׁ  מִמֶּנִּי  שרצו  לומר  שעזב  ה'  את  ישראל  ושכחם.  כִּי  נַשַּׁנִי  אֱלֹהִים  מקור  הבטוי  אצל  יוסף.   אֱלֹהִים  חֲדָשִׁים  מֵאֲנוּ  כִּי  שָׁוְא  עֲבוֹדָתוֹ  ישראל  מאנו  לדרישת  הגויים  לעבוד  את  אלהיהם.  וְדָבְקוּ  בְּיוֹצְרָם  וְיָרְקוּ  לְעֻמַּת  מַחְבַּרְתּוֹ  כלומר  דחו  את  העבודה  הזרה.  מקור  הבטוי  באפוד.  וְכָל  אֶחָד  הִשְׁלִים  רוּחוֹ  וּגְוִיָּתוֹ.  וְאֵינֶנּוּ  כִּי  לָקַח  אוֹתוֹ  אֱלֹהִים  מקור  הפסוק  בחנוך  שעליו  נאמר  שאיננו  כי  לקח  אותו  אלהים.   אֱלֹהִים  פניה  אל  ה'  קְדוֹשִׁים  הֵם  פָּצוּ  וְהִתְוַדּוּ.  נַפְשׁוֹתָם  חַטָּאתָם  לֹא  כִחֲדוּ  התודו  על  חטאתם  ומסרו  נפשם.  לְאִמּוֹתָם  צָרְחוּ  חוּשׁוּ  נָא  וְעִקְדוּ  הנסיון  שעמדו  בו  הוא  מעין  עקדה.  אֲשֶׁר  בִּי  יְכַבְּדוּ  אֱלֹהִים  מקור  הפסוק  במשל  יותם.  אבל  כאן  כונתו  שבנו  יכבדו  את  ה',  בכך  שאנחנו  מוסרים  את  נפשנו  לאהבתו.   אֱלֹהִים  הוּא  יָרֶב  לוֹ  מקור  הבטוי  בדברי  גדעון  שאמר  זאת  על  הבעל.  אבל  כאן  אנו  אומרים  זאת  על  ה',  שיריב  ויקום  דם  עבדיו  כַּאֲשֶׁר  מִגֵּן.  עִמּוֹ  לִגְזֹר  כְּרֹאשׁ  שִׁבֹּלֶת  דָּגָן.  תֻּצְרַר  לְיוֹשְׁבֵי  סַהַר  אַגַּן  על  הפסוק  שררך  אגן  הסהר  דרשו  חז"ל  שהוא  עוסק  בסנהדרין.  בְּעֵדֶן  גַּן  אֱלֹהִים.   אֱלֹהִים  לְבָרֵי  לֵבָב  עֵינֵי  מַיִם  נוֹזְלוֹת.  בְּזָכְרִי  כִּי  בְּעִקְּבוֹתָם  גְּרָרוּם  בַּמְסִלּוֹת.  קוֹל  מְחָרְפֶיךָ  שְׁמַע  דּוֹבְרֵי  נְבָלוֹת  שמע  ונקום.  וְרַב  מִהְיוֹת  קוֹלוֹת  אֱלֹהִים  מקור  הבטוי  במכת  ברד.   אֱלֹהִים  וְתִרְצֵנִי  הֱיֵה  מָעוֹז  לַבָּאִים.  בְּצֵל  כְּנָפֶיךָ  לַחֲסוֹת  מִפְּנֵי  לְבָאִים.  נָסוּ  לְעֶזְרָתְךָ  לְהִנָּצֵל  מִסּוֹד  מְרֵעִים  שמור  על  ישראל  שבאו  להתפלל  אליך  שתצילם  מיד  האויבים  הטורפים  אותם  כאריות.  כִּי  עִם  אֱלֹהִים.   אֱלֹהִים  יִפְּלוּ  מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם  טוֹפְלֵי  טָחֵי.  זִכְרָם  יָסוּף  זַעַמְךָ  עֲלֵיהֶם  נְחֵה.  קַל  מְהֵרָה  גְּמוּלָם  בְּרֹאשָׁם  יִמָּחֶה.  כָּל  גּוֹיִם  שְׁכֵחֵי  אֱלֹהִים  שפוך  זעמך  על  כל  הגוים.   אֱלֹהִים  חַיִּים  נִפְּלָה  נָא  בְּיָדֶיךָ.  וּבְיַד  רָשָׁע  אַל  תַּסְגֵּר  עֲבָדֶיךָ  מבוסס  על  דברי  דוד  נפלה  נא  ביד  ה'  וביד  אדם  אל  אפלה.  בַּקֵּשׁ  אֶת  נִרְדָּף  מבוסס  על  פסוק  בקהלת.  וכאן  כוונתו  בקש  את  עמך  ישראל  הנרדפים  בְּנֵי  יְדִידֶךָ.  מַה  יָּקָר  חַסְדְּךָ  אֱלֹהִים.   אֱלֹהִים  זְנַחְתָּנוּ  וַאֲנַחְנוּ  אֲשֵׁמִים  חטאנו  ולכן  באה  עלינו  הצרה.  בְּכֵן  יָחִיל  לִבִּי  וָאֵשֵׁב  מַשְׁמִים.  לְעֶזְרָתִי  חוּשָׁה  וּמִיַּד  קָמִים.  הַצִּילֵנִי  מִדָּמִים  אֱלֹהִים.   אֱלֹהִים  קוֹלִי  בְּשִׂיחִי  וְקוֹל  הַצֹּאן.  תָּבֹא  לְפָנֶיךָ  מִכְּנַף  הָאָרֶץ  וְקִיצוֹן  שמע  את  קולי  וקול  עמך  ישראל  צאנך.  הֲשִׁיבֵנוּ  אֵלֶיךָ  וְחַלְּצֵנוּ  מִלַּחֲצֹן.  וַאֲנִי  תְפִלָּתִי  לְךָ  יְיָ  עֵת  רָצוֹן  אֱלֹהִים.   

גם  הפיוט  הזה  בנוי  ממלה  אחת  הפותחת  וסוגרת  כל  בית,  כשהבית  האחרון  הוא  פסוק,  כמו  שבארנו  בפיוט  חיים  ארוכים.  ובפיוט  אלהים  יראה  (לעיל  עמ'  א)

אֱמֶת   אַתָּה  הוּא  רִאשׁוֹן  וְאֵין  רֵאשִׁית  לְרֵאשִׁיתֶךָ.   וְאַתָּה  הוּא  אַחֲרוֹן  וְאֵין  סוֹף  לְאַחֲרִיתֶךָ.   וַאֲנִי  וְדָתָךְ  מְעִידִים  כִּי  אֵין  בִּלְתֶּךָ  כך  מעידה  התורה  וכך  מעדים  ישראל.   צִדְקָתְךָ  צֶדֶק  לְעוֹלָם  וְתוֹרָתְךָ   אֱמֶת.   אֱמֶת   בָּרָא  אֱלֹהִים  אֶת  רָמוּז  בְּהוֹדְךָ  וַהֲדָרֶךָ.   עַל  הַדִּין  וְהָאֱמֶת  וְהַשָּׁלוֹם  הֶעֱמַדְתָּ  דְּבִירֶךָ  שלשת  הדברים  שעליהם  העולם  עומד  לפי  המשנה  באבות.   עַל  כֵּן  נַאֲמִירְךָ  בַּעֲרוֹךְ  שִׁירֶיךָ.   רֹאשׁ  דְּבָרְךָ   אֱמֶת.   אֱמֶת   גָּרַמְתָּ  שִׁשָּׁה  פְּעָמִים  אֱלֹהִים  חַיִּים.   מִבְּרֵאשִׁית  עַד  לַעֲשׂוֹת  בבריאת  העולם,  מ"בראשית  ברא  אלהים"  ועד  "אשר  ברא  אלהים  לעשות"  בסוף  פרשת  הבריאה  חֲתוּמִים  תְּווּיִים.   וְכֻלָּם  סוֹפֵי  תֵבוֹת  הֵמָּה  הֲגוּיִים  שש  פעמים  בפרשת  הבריאה  יש  רצף  של  שלש  מלים  שסופיהן  אמת.  ברא  אלהים  את,  וירא  אלהים  את,  ויברא  אלהים  את,  ויברא  אלהים  את,  וירא  אלהים  את,  ברא  אלהים  לעשות.   סְמוּכִים  לָעַד  לְעוֹלָם  עֲשׂוּיִם   בֶּאֱמֶת  כך  נאמר  בתהלים  על  דברי  התורה,  וכך  נאמר  על  דרשות.   אֱמֶת   דְּבָרָיו  מְרֻחָקִים  זֶה  מִזֶּה  בְּאֹרֶךְ.   וְשֶׁקֶר  דְּבָרָיו  מְקֹרָבִים  וְאֵין  לוֹ  רֶגֶל  דּוֹרֵךְ  מאי  טעמא  שקר  מקרבן  מיליה  אמת  מרחקא  מיליה  שיקרא  שכיח  קושטא  לא  שכיח  ומאי  טעמא  שיקרא  אחדא  כרעיה  קאי  ואמת  מלבן  לבוניה  קושטא  קאי  שיקרא  לא  קאי  (שבת  קד).   בָּרוּךְ  יְיָ  הַמֵּצִיץ  מֵחֶרֶךְ  משגיח  מן  החלונות  מציץ  מן  החרכים.   אֲשֶׁר  הִנְחַנִי  בְּדֶרֶךְ   אֱמֶת.   אֱמֶת   הָיְתָה  בְּפִיהוּ  עוֹלָמוֹ  בְּהִתְיַסֵּד  העולם  נברא  במדת  האמת.   מִשְׁתַּעְשַׁעַת  עַל  בִּרְכּוֹ  יַחַד  לְהִתְרַפְסֵד.   כָּל  מַעֲשָׂיו  בַּעֲצָתָהּ  לְהִוָּסֵד.   כָּל  אָרְחוֹת  יְיָ  חֶסֶד   וֶאֱמֶת.   אֱמֶת   וַעֲנָוָה  צְדָקָה  עוֹשִׂים  זָכוּ  לְהִשְׂתַּכֵּר  יקבלו  שכרם.   עוֹשֶׂה  מִשְׁפָּט  וּצְדָקָה  בְּלִי  לְהִתְגַּבֵּר.   רָשָׁע  עוֹשֶׂה  פְּעֻלַּת  שֶׁקֶר  פִּיהוּ  יִסָּכֵר  כִּי  יִסָּכֵר  פִּי  דוֹבְרֵי  שָׁקֶר.   וְזוֹרֵעַ  צְדָקָה  שֶׂכֶר   אֱמֶת  הצדיקים  יקבלו  שכרם.  מבוסס  על  הפסוק  במשלי:  רָשָׁע  עֹשֶׂה  פְעֻלַּת  שָׁקֶר  וְזֹרֵעַ  צְדָקָה  שֶׂכֶר  אֱמֶת.   אֱמֶת   זָכוֹר  תִּזְכּוֹר  לִמְעוּטֵי  עַמִּים  לעם  ישראל  שנאמר  עליהם  כי  אתם  המעט  מכל  העמים.   יִשְׂרָאֵל  נוֹשַׁע  בַּייָ  תְּשׁוּעַת  עוֹלָמִים.   עַל  כֵּן  בֹּאוּ  לַחֲסוֹת  בְּצֵל  שׁוֹכֵן  מְרוֹמִים.   וְעִבְדוּ  אוֹתוֹ  בְּתָמִים   וּבֶאֱמֶת.   אֱמֶת   חָפַצְתָּ  בַטֻּחוֹת  פסוק  מתהלים  וְאָמַרְתָּ  הֵיטִיבוּ  דַּרְכֵיכֶם.   אֱמֶת  וּמִשְׁפָּט  שִׁפְטוּ  בְּשַׁעֲרֵיכֶם.   עַל  כֵּן  בְּנֵי  יַעֲקֹב  הָסִירוּ  רֹעַ  מַעַלְלֵיכֶם.   וְיִבָּחֲנוּ  דִּבְרֵיכֶם   הָאֱמֶת  אם  תעשו  כך  תבחנו  ותקבלו  שכר.  מקור  הפסוק  בדברי  יוסף  לא  אחיו.   אֱמֶת   טִכֵּס  חוֹתָמוֹ  חותמו  של  ה'  אמת  לְהוֹדִיעַ  כִּי  הוּא.   אֶחָד  וְאֵין  שֵׁנִי  זֶה  אֵלִי  וְאַנְוֵהוּ.   אֱלֹהֵי  אָבִי  וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ.   קָרוֹב  יְיָ  לְכָל  קֹרְאָיו  לְכֹל  אֲשֶׁר  יִקְרָאֻהוּ   בֶאֱמֶת.   אֱמֶת   יֶהְגֶּה  חִכִּי  וַאֲדַבְּרָה  בְעֵדוֹתֶיךָ.   אֶזְכְּרָה  נְגִינָתִי  בַּלַּיְלָה  דָּבַקְתִּי  בְּתוֹרָתֶךָ  אני  עוסק  בתורה.  לכן   זָכְרָה  אֱלֹהִים  לְטוֹבָה  כָּל  בְּנֵי  בְּרִיתְךָ.   קָרוֹב  אַתָּה  יְיָ  וְכָל  מִצְווֹתֶיךָ   אֱמֶת.   אֱמֶת   כָּמַהּ  לְךָ  בְשָׂרִי  אֶרֶץ  יוֹסֵד.   לְהַצִּיל  אֶת  עֲבָדֶיךָ  מֵעֹנִי  וְהֶפְסֵד.   וְרַחֵם  כָּל  בְּנֵי  מוּצָא  מִכֶּשֶׂד  בני  אברהם  שיצא  מאור  כשדים.   צֶדֶק  וּמִשְׁפָּט  מְכוֹן  כִּסְאֶךָ  חֶסֶד   וֶאֱמֶת.   אֱמֶת   לָעַד  תִּכּוֹן  וְעַד  אַרְגִּיעָה  זְדוֹנַי  עד  שאכפר  על  חטאתי.   לַבֹּקֶר  מִשְׁפָּט  דִּינוֹ  עִם  נְבוֹנַי.   אַשְּׁרוּ  חָמוֹץ  כֹּהֲנַי  וּזְקֵנַי  מבוסס  על  דברי  ישעיהו  הקוראים  לעם  ולשופטיו  לשפוט  באמת  וצדק.   מִשְׁפְּטֵי  יְיָ   אֱמֶת.   אֱמֶת   מֵאֶרֶץ  תַּצְמִיחַ  וְצֶדֶק  מִשָּׁמַיִם  הַגְבֵּר.   כִּרְחוֹק  מִזְרָח  מִמַּעֲרָב  פְּשָׁעִים  הַעֲבֵר  מבוסס  על  הפסוק  כִּרְחֹק  מִזְרָח  מִמַּעֲרָב  הִרְחִיק  מִמֶּנּוּ  אֶת  פְּשָׁעֵינוּ.   אַף  כִּי  אָבַד  צַדִּיק  גם  אם  אין  צדיק  שיכול  לכפר  עלינו  עַל  מִדּוֹתָיו  עוֹבֵר.   הוֹלֵךְ  תָּמִים  וּפֹעֵל  צֶדֶק  וְדֹבֵר   אֱמֶת.   אֱמֶת   נֶגְדְּךָ  יִכּוֹן  לְעוֹלָם  וָעֶד.   וְדוֹבֵר  שְׁקָרִים  לֹא  יִכּוֹן  בְּיוֹם  מוֹעֵד  דובר  שקרים  לא  יכון  לנגד  עיני.   מִיּוֹם  הַדִּין  הֱיוֹת  רוֹעֵד.   מַצִּיל  נְפָשׁוֹת  עֵד   אֱמֶת.   אֱמֶת   שָׂשׂ  אָנֹכִי  כִּי  לֹא  תִבְזֶה  לֵב  נִשְׁבָּר.   חֶסֶד  חָפַצְתָּ  וְלֹא  זֶבַח  כִּמְדֻבָּר.   וְאַל  תַּצֵּל  מִפִּי  דְבַר   אֱמֶת.   אֱמֶת   עָוֹן  צוֹפֶה  וְגַם  חֶסֶד  אתה  רואה  גם  את  עוונותינו  וגם  את  חסדינו.   הַעֲבֵר  מֵעָלֵינוּ  עָוֹן  וְחֶרְפַּת  חֶסֶד.   דְּרֹשׁ  נָא  דּוֹרְשֶׁיךָ  נוֹצֵר  חֶסֶד.   אֶרֶךְ  אַפַּיִם  וְרַב  חֶסֶד   וֶאֱמֶת.   אֱמֶת   פְּלִיאִים  מלאכים.  כמו  שנאמר  למה  זה  תשאל  לשמי  והוא  פלאי  בַּקְּשׁוּ  עָלֵינוּ  לַיְיָ  צְבָאוֹת.   מִיכָאֵל  גַּבְרִיאֵל  תֶּשֶׁר  הָבִיאוּ  לַיְיָ  לְמוֹרָאוֹת.   וְחַלּוּ  נָא  פְנֵי  אֵל  לְקָרֵב  קֵץ  הַפְּלָאוֹת.   וּנְתַתֶּם  לִי  אוֹת   אֱמֶת  מבוסס  על  דברי  רחב.  וכאן  כוונתו  שאנו  מבקשים  מהמלאכים  שיתנו  לנו  אות  לכפרתנו.   אֱמֶת   וּצְדָקָה  תְּרוֹמֵם  גּוֹי  הַשִּׁלּוּהִים.   וְחֶסֶד  לְאוּמִּים  חַטָּאת  צְדָקָה  תְרוֹמֵם  גּוֹי  וְחֶסֶד  לְאֻמִּים  חַטָּאת.  כוונתו  כאן  לומר  שצדקת  ישראל  תרומם  אותו,  ואילו  הגויים  יתחייבו  בחטאתם,  שהם  עַם  הַתּוֹהִים.   אֲשֶׁר  לְעֵץ  וְאֶבֶן  קוֹדִים  וּמַאֲלִיהִים.   וַייָ  אֱלֹהִים   אֱמֶת.   אֱמֶת   קְנֵה  וְאַל  תִּמְכֹּר  לְשָׁרְתוֹ  וּלְעָבְדוֹ  המדרש  דורש  מכאן  לקנות  ולא  למכור  דברי  תורה.   לְרוֹמֵם  שֵׁם  יְיָ  כִּי  נִשְׂגָּב  שְׁמוֹ  לְבַדּוֹ.   לְהַשְׂבִּיעַ  לְכָל  חַי  רָצוֹן  פּוֹתֵחַ  אֶת  יָדוֹ.   כִּי  גָבַר  עָלֵינוּ  חַסְדּוֹ   וֶאֱמֶת.   אֱמֶת   רָאֹה  תִרְאֶה  בָּעֳנִי  יִשְׂרָאֵל.   מִשְׁפָּטֶיךָ  תְּהוֹם  רַבָּה  וְצִדְקָתְךָ  כְּהַרְרֵי  אֵל.   וְקַבֵּל  תְּפִלַּת  עַם  אֲשֶׁר  לְךָ  שׁוֹאֵל.   בְּיָדְךָ  אַפְקִיד  רוּחִי  פָּדִיתָה  אוֹתִי  יְיָ  אֵל   אֱמֶת.   אֱמֶת   שׁוֹפֵט  דַּלִּים  וְכִסְאוֹ  יִכּוֹן  לְדוֹר  דּוֹרִים.   מֶלֶךְ  בְּמִשְׁפָּט  יַעֲמִיד  אָרֶץ  וַאֲוִירִים.   יַחֲשֹׁב  מַעֲשָׂיו  אֶל  אַדִּירִים.   אַחֲרֵי  הַדְּבָרִים   וְהָאֱמֶת.   אֱמֶת   תִּתֵּן  לְיַעֲקֹב  וְחֶסֶד  לְאַב  הֲמוֹנִי.   כִּי  מֵאַהֲבָתְךָ  קְרָאתַנִי  בְּכוֹרִי  וּבְנִי.   הַלְבֵּן  חֲטָאֵינוּ  הָאֲדֻמִּים  כַּשָּׁנִי.   וַאֲנִי  תְפִלָּתִי  לְךָ  יְיָ  עֵת  רָצוֹן  .  אֱלֹהִים  בְּרָב  חַסְדֶּךָ  עֲנֵנִי  בֶּאֱמֶת.   

מֶלֶךְ   אֶחָד  יִהְיֶה  מבוסס  על  הפסוק  "וְעָשִׂיתִי  אֹתָם  לְגוֹי  אֶחָד  בָּאָרֶץ  בְּהָרֵי  יִשְׂרָאֵל  וּמֶלֶךְ  אֶחָד  יִהְיֶה  לְכֻלָּם  לְמֶלֶךְ",  וכאן  כוונת  הפיטן  שה'  יהיה  לבדו  מלך  על  כל  הארץ,  וכך  יהיה  מלך  אחד  אֶל  הָעַמִּים  מֵרִים  נִסַּי  ה'  המרים  את  נס  עמו  ישראל.   הַשָּׂם  פְּקֻדָּתִי  שָׁלוֹם  וְלִצְדָקָה  נוֹגְשַׂי  כמו  שנאמר  וְשַׂמְתִּי  פְקֻדָּתֵךְ  שָׁלוֹם  וְנֹגְשַׂיִךְ  צְדָקָה.   אֵלָיו  אֶתְוַדָּע  וְאוֹמַר  אַיֵּה  אֱלוֹהַּ  עוֹשָׂי.   אֹמֵר  אָנִי  מַעֲשַׂי   לְמֶלֶךְ.   מֶלֶךְ   בְּמִשְׁפָּט  יַעֲמִיד  עַמּוֹ  יִשְׂרָאֵל.   עַל  כֵּן  קִדַּמְתִּי  לִבְרֹחַ  אֶת  פְּנֵי  הָאֵל  מקור  הפסוק  בדברי  יונה  שברח  תרשישה.  אבל  שלא  כמו  יונה  אין  אנו  בורחים  מעם  ה'  אלא  בורחים  אנו  אל  ה'.   אֲנִי  וּנְעָרַי  אָצוּם  כֵּן  מבוסס  על  דברי  אסתר  שאמרה  שאף  היא  ונערותיה  תצום.  המנהג  היה  לצום  בימי  הסליחות  הֱיוֹת  תַּחֲנוּנִים  שׁוֹאֵל  אני  אצום  כדי  לשאול  ולבקש  תחנונים  מאת  ה',  ואפשר  שגם  כאן  הוא  רומז  לפסוקים  באסתר  שעליהם  הוא  מתבסס.   וּבְכֵן  אָבוֹא  אֶל   הַמֶּלֶךְ  המשך  דברי  אסתר  שם.  אבל  כאן  כונת  הפיטן  שאבוא  אל  ה'.   מֶלֶךְ   גָּדוֹל  עַל  כָּל  אֱלֹהִים  שָׁמַיִם  וָאָרֶץ  קוֹנֶה  פניה  אל  ה'.   סָבִיב  לִירֵאָיו  מַלְאָךְ  יְיָ  חוֹנֶה.   מַלְאֲכֵי  רַחֲמִים  חַלּוּ  נָא  פְּנֵי  שֹׁכְנִי  סְנֶה.   הַסָּרִיסִים  הַמְשָׁרְתִים  אֶת  פְּנֵי   הַמֶּלֶךְ  גם  זה  פסוק  מאסתר,  אבל  כאן  מתכוון  הפיטן  אל  המלאכים,  המשרתים  את  פני  ה'.   מֶלֶךְ   דָּבָר  אַל  תַּפֵּל  מִכָּל  אֲשֶׁר  דִּבַּרְתָּ  גם  הפסוק  הזה  מבוסס  על  מגלת  אסתר,  על  דברי  אחשורוש  להמן.  אבל  הפיטן  פונה  אל  ה'  ומבקש  שלא  יפיל  אלא  יקים  את  כל  דברי  הנבואות  שדבר  לְחַזֵּק.   אֶת  בֶּדֶק  הַבַּיִת  מבוסס  על  לשון  ספר  מלכים,  אבל  כאן  כונת  הדברים  שה'  יבנה  מהרה  את  ביתו  וְכַרְמְךָ  הוא  עם  ישראל  שישעיהו  המשיל  אותו  לכרמו  של  ה'  לְסַקֵּל  וּלְעַזֵּק.   אַמֵּץ  סַנֵּגוֹר  וְהַס  קַטֵּגוֹר  וְלֹא  יְנַזֵּק.   כִּי  אֵין  הַצָּר  שֹׁוֶה  בְּנֵזֶק   הַמֶּלֶךְ  גם  זה  מבוסס  על  מגלת  אסתר,  וגם  כאן  כונת  הפיטן  לה'.   מֶלֶךְ   הַטּוֹב  בְּעֵינֶיךָ  רְאֵה  עֲווֹנוֹת  לָשֵׂאת.   בְּמַסְטִין  תִּגְעַר  לְהָבִיא  עָלָיו  הַשֶּׁבֶר  וְהַשֵּׁאת  תביא  על  השטן  המלמד  קטגוריה  את  השבר  והשאת.  מקור  המלים  האלה  במגלת  איכה.   וְיָצָא  חָפוּר  מֵרֹב  פַּחַד  וּשְׂאֵת  ויצא  השטן  בוש  וחפר  מן  הדין.   כִּי  כָלְתָה  אֵלָיו  הָרָעָה  מֵאֵת   הַמֶּלֶךְ  גם  זה  פסוק  ממגלת  אסתר,  שנאמר  במקורו  על  אחשורוש  והמן,  וכאן  הוא  נאמר  על  ה'  והשטן.  ידע  השטן  כי  כלתה  אליו  הרעה  מאת  ה'.   מֶלֶךְ   זֹהַר  חַמָּה  תַּחְפִּיר  כמו  שנאמר  וְחָפְרָה  הַלְּבָנָה  וּבוֹשָׁה  הַחַמָּה  כִּי  מָלַךְ  ה'  צְבָאוֹת  בְּהַר  צִיּוֹן  וּבִירוּשָׁלִַם  וְנֶגֶד  זְקֵנָיו  כָּבוֹד   וְיֵבוֹשׁוּ  עוֹבְדֵי  נְבוֹ  עובדי  עבודה  זרה.   וְיִמְאֲסוּן  אִישׁ  אֱלִילֵי  כַסְפּוֹ  וְאִישׁ  אֱלִילֵי  זְהָבוֹ.   כִּי  עַיִן  בְּעַיִן  יִרְאוּ  בְּשׁוּבוֹ.   וְהִנָּשְׂאוּ  פִּתְחֵי  עוֹלָם  וְיָבוֹא   מֶלֶךְ.   הַמֶּלֶךְ   וְדָתוֹ  מַגִּיעַ  כְּחֹק  יוֹם  לְהֵרָשֵׁם  מגיע  היום  שבו  המלך  שופט  את  הארץ   לָדִין  עַמִּים  צַדִּיק  וְחוֹטֵא  וְאָשֵׁם.   וְעַתָּה  יִקָּרְאוּ  סוֹפְרֵי  הַמֶּלֶךְ  ביטוי  ממגלת  אסתר  הָעוֹצֵר  וְהַגּוֹשֵׁם  המוריד  גשם  או  העוצר  אותו.  הדן  אותנו  לשנה  ברוכה  או  שחונה.  ויאמר  להם:  כִּתְבוּ  עַל  הַיְּהוּדִים  כַּטּוֹב  בְּעֵינֵיכֶם  בְּשֵׁם   הַמֶּלֶךְ  גם  זה  ממגלת  אסתר,  וכונתו  שיתן  לסנגורים  לכתוב  טוב  על  היהודים  לשנה  הבאה.   הַמֶּלֶךְ   חָכָם  מְזָרֶה  רָשָׁע  וְגַם  בִּעֵר  יבער  את  השטן  הרשע.   וְיָשַׁב  עֲלֵיהֶם  אוֹפָן  וּבָהֶם  יִגְעַר.   גָּרֵשׁ  לֵץ  וְיֵצֵא  מָדוֹן  פסוק  ממשלי  וּפִיהוּ  לֹא  יִפְעַר  יגרש  את  השטן  ויאמר  לו  כִּי  אֵין  לָבוֹא  אֶל  שַׁעַר   הַמֶּלֶךְ.   הַמֶּלֶךְ   טוֹב  יֵצֵא  דְבַר  מַלְכוּת  מִלְּפָנָיו  מְיֻסָּד.   רַגְלֵי  בָנַי  אֶשְׁמֹר  כאמור  רגלי  חסידיו  ישמור.  כלומר  ה'  ישמור  את  ישראל  וְלֹא  אָשִׂים  אוֹתָם  בַּסַּד  לא  יעניש  אותם  בְּיוֹם  הַמּוּכָן  לַדִּין  מִי  יִצְלַח  וּמִי  יֻפְסַד.   כִּי  כֵן  יִסַּד   הַמֶּלֶךְ.   מֶלֶךְ   יוֹשֵׁב  עַל  כִּסֵּא  דִין  קָטֹן  וְגָדוֹל  מְשֻׁלָּב  ה'  דן  יחד  קטן  וגדול.   וְרוֹאֶה  מִי  שָׁב  בְּכָל  לֵב  וּמִי  שָׁב  כְּכֶלֶב  כְּכֶלֶב  שָׁב  עַל  קֵאוֹ  כְּסִיל  שׁוֹנֶה  בְאִוַּלְתּוֹ.  וחכמים  דרשו  את  הפסוק  הזה  על  מי  שאומר  אחטא  ואשוב  או  מי  שהתודה  ושב  לחטוא.   נְקֹם  נִקְמַת  הַנֶּעֱלָב  מִן  הָעוֹלֵב  נקמת  ישראל  מן  העולבים  בהם.   בְּיוֹם  הַשְּׁבִיעִי  כְּטוֹב  לֵב   הַמֶּלֶךְ  גם  זה  מבוסס  על  מגלת  אסתר,  וכאן  כונת  הפיטן  ליום  החדש  השביעי,  כלומר  ראש  השנה.   הַמֶּלֶךְ   כָּל  הָאָרֶץ  הָאֵל  הָעוֹנֶה.   אוֹתִי  בְּיוֹם  צָרָתִי  וַיְהִי  עִמָּדִי  בְּכָל  מַחֲנֶה  מבוסס  על  דברי  יעקב,  וכאן  הוא  פניה  לה'.   וְעַד  סֶלָה  יְסוֹבְבֵנִי  פַלֵּט  רָנֵּי  מבוסס  על  פסוק  בתהלים.   אִם  מָצָאתִי  חֵן  בְּעֵינֵי   הַמֶּלֶךְ.   הַמֶּלֶךְ   לַעֲשׂוֹת  יְקָר  יוֹתֵר  לַעֲבָדֶיךָ  הוֹאֵל.   תִּיקַר  נָא  נַפְשָׁם  בְּעֵינֶיךָ  לַמְּלָכִים  לְמוֹאֵל.   לִרְאוֹת  בְּבֹא  כָל  יִשְׂרָאֵל.   כָּל  אִישׁ  וְאִשָּׁה  אֲשֶׁר  יָבוֹא  אֶל   הַמֶּלֶךְ  מבוסס  על  פסוקים  ממשלי,  מספר  דברים,  וכמובן  ממגלת  אסתר.  כונת  הפיטן  היא  שיראה  המלך  את  כל  ישראל  הבאים  אליו  להתפלל.   הַמֶּלֶךְ   מְשָׁרְתָיו  יְבַקְשׁוּ  פָּנָיו  בְּתַעֲנִית  וּטְוַת  משרתי  ה',  ישראל,  הבאים  לבקש  פניו.   הַמֻּתָּרִים  כָּל  הַנּוֹגֵעַ  בָּהֶם  כְּנוֹגֵעַ  בָּבַת  כִּי  כֹה  אָמַר  ה'  צְבָאוֹת  אַחַר  כָּבוֹד  שְׁלָחַנִי  אֶל  הַגּוֹיִם  הַשֹּׁלְלִים  אֶתְכֶם  כִּי  הַנֹּגֵעַ  בָּכֶם  נֹגֵעַ  בְּבָבַת  עֵינוֹ.   וְהִנֵּה  עָשׂוּ  מְעַנָּם  למי  שמענה  את  ישראל  יש  לומר  אֱמֹר  לוֹ  בֶּן  נַעֲוַת.   מַדּוּעַ  אַתָּה  עוֹבֵר  אֶת  מִצְוַת  הַמֶּלֶךְ  המורד  במלך  ה',  מדוע  אתה  עובר  את  מצוותיו.   הַמֶּלֶךְ   נוֹרָא  עַד  מָתַי  אָסַפְתִּי  בְּמִשְׁמָר.   בְּנֵי  זֶרַח  וָפֶרֶץ  תְּאוֹמֵי  תָּמָר  כלומר:  מדוע  מתעכבת  מלכות  דוד.   מַלְכוּתָם  הָשֵׁב  השב  את  מלכות  ישראל  למקומה  וַעֲמָלֵק  תְּעַקֵּר  כְּנֶאֱמַר.   עַל  אֲשֶׁר  לֹא  עָשְׂתָה  אֶת  מַאֲמַר   הַמֶּלֶךְ  הענש  את  עמלק  על  שעברו  על  דבריך  (הפסוק  במקורו  נאמר  על  ושתי).   הַמֶּלֶךְ   שָׂרָיו  וַעֲבָדָיו  יַקִּיפוּהוּ  בְּאַרְמוֹנִי  הפקד  את  מלאכיך  לשמור  על  בית  המקדש  ועל  עמך  ישראל.   יִרְעוּ  בָּשָׁן  וְגִלְעָד  מבוסס  על  פסוק  בתהלים  לְבָדָד  שׁוֹכְנִי  כדי  שיתקים  הפסוק  וישכן  ישראל  בטח  בדד.   רְעֵה  עַמְּךָ  בְּשִׁבְטְךָ  לָרְוָיָה  תּוֹצִיאֵנִי.   אַתָּה  אֲדֹנִי   הַמֶּלֶךְ.   הַמֶּלֶךְ   עֵינֵי  כָל  יִשְׂרָאֵל  עָלֶיךָ  מקור  הפסוק  בדברי  בת  שבע  אל  דוד.  אבל  כאן  הפיטן  אומר  לה'  שכל  ישראל  מצפים  לו  לְקַבֵּץ  הֲמוֹנַי  לקבץ  את  גלויות  ישראל.   עוֹד  לֵישֵׁב  בְּשַׁעֲרֵי  יְרוּשָׁלַיִם  זְקֵנוֹתַי  וּזְקֵנַי  כדברי  זכריה.   וְאָז  יַעַבְדוּךָ  יַחַד  כֹּהֲנַי  וּסְגָנַי.   וְהָיָה  יְיָ   לְמֶלֶךְ.   הַמֶּלֶךְ   פְּאֵר  בֵּית  יְיָ  עֵינַי  יְשַׂבֵּרוּן.   וְכָל  הָעָם  יַחַד  לְשִׁמְךָ  יַאְדִּירוּן.   אָז  יִמָּלֵא  שְׂחוֹק  פִּינוּ  וְהַכֹּל  יְשׁוֹרְרוּן.   וַיְהִי  בִישֻׁרוּן   מֶלֶךְ.    כך  אנו  מבקשים  מה'.  שימלא  שחוק  פינו  וימלוך  בישורון,  אבל  בינתים  אנו  בגולה  ופונים  אל  ה'  ואומרים:  הַמֶּלֶךְ  פניה  לה'  צָרַי  יָגִילוּ  בינתים  אויבינו  שמחים,  ולכן  אנו  שואלים  עַד  מָתַי  הָאֵל.   גָּדְלוֹ  וְהִצְלִיחוּ  וְהֶחְרִיבוּ  אֲרִיאֵל  עד  מתי  אויבינו  יצליחו  ויחריבו  את  המקדש.   וְהִנֵּה  הֵמָּה  אוֹמְרִים  יָדֵינוּ  לָאֵל  הם  אומרים  שידם  רמה.   וַאֲנִי  לֹא  נִקְרֵאתִי  לָבֹא  אֶל   הַמֶּלְְֶךְ  ואילו  עם  ישראל  לא  נקרא  לשוב  מגלותו.   הַמֶּלֶךְ   קָם  בַּחֲמָתוֹ  גם  זה  פסוק  ממגלת  אסתר  שהפיטן  לקח  כדי  לאמרו  על  ה'  לְכַלּוֹת  כִּמְדֻבָּר.   אוֹכְלֵי  בְּשַׂר  הַשֶּׁקֶץ  וְהָעַכְבָּר.   יָרִיעַ  אַף  יַצְרִיחַ  עַל  אוֹיְבָיו  יִתְגַּבָּר  כל  אלה  פסוקים  שונים  מנבואות  ישעיהו,  המנבא  שה'  ינקם  מן  הרשעים.   כִּי  כֵן  דְּבַר   הַמֶּלֶךְ  כי  כך  דברת  ביד  נביאיך.   הַמֶּלֶךְ   רָב  הָסֵר  מִמֶּנּוּ  לֵב  הָאֶבֶן  כמו  שנאמר  וְנָתַתִּי  לָהֶם  לֵב  אֶחָד  וְרוּחַ  חֲדָשָׁה  אֶתֵּן  בְּקִרְבְּכֶם  וַהֲסִרֹתִי  לֵב  הָאֶבֶן  מִבְּשָׂרָם  וְנָתַתִּי  לָהֶם  לֵב  בָּשָׂר.   כַּשֶּׁלֶג  וְכַצֶּמֶר  חֲטָאֵינוּ  הַלְבֵּן  כמו  שנאמר  לְכוּ  נָא  וְנִוָּכְחָה  יֹאמַר  יְיָ,  אִם  יִהְיוּ  חֲטָאֵיכֶם  כַּשָּׁנִים  כַּשֶּׁלֶג  יַלְבִּינוּ,  אִם  יַאְדִּימוּ  כַתּוֹלָע  כַּצֶּמֶר  יִהְיוּ.   וְדַבְּקֵנוּ  בְּךָ  כְּמוֹ  אֹדֶם  לְלֹבֶן  כמו  שנקבה  דבקה  בזכר.   מִשְׁפָּטֶיךָ  לְמֶלֶךְ  תֵּן  וְצִדְקָתְךָ  לְבֶן   מֶלֶךְ.   הַמֶּלֶךְ   שׁוֹפֵט  בֶּאֱמֶת  פניה  אל  ה'  דַּלִּים  אַתָּה  תֶחֱזֶה  ראה  את  עמך  ישראל  הדלים.   כִּי  שָׁבַרְנוּ  גְּאוֹן  רוּחֵנוּ  כְּהַיּוֹם  הַזֶּה  שברנו  את  יצרנו  הרע  ובאנו  אליך.   לֵב  נִשְׁבָּר  וְנִדְכֶּה  אֱלֹהִים  לֹא  תִבְזֶה  פסוק  מתהלים.   הַמְּלָאכָה  לְהָבִיא  אֶל  גִּנְזֵי   הַמֶּלֶךְ.   מֶלֶךְ   תֵּן  צִדְקָתְךָ  לְיִשְׂרָאֵל  כִּי  נַעַר  עשה  עמו  צדקה  כי  הוא  עוד  נער,  ותן  לו   לְהִדָּבֵק  בּוֹ  אִישׁ  וְלוֹיוֹת  כְּמַעַר  כמו  שהיה  במקדש  צורה  של  זכר  הדבק  בנקבה,  כך  נדבק  אנו  בך.   לֹא  תִּבְזֶה  וְתִפְנֶה  אֶל  תְּפִלַּת  הָעַרְעָר.   וְכָל  עַבְדֵי  הַמֶּלֶךְ  אֲשֶׁר  בְּשַׁעַר   הַמֶּלֶךְ  פְנה  אל  תפלת  הערער,  כפי  שנאמר  פָּנָה  אֶל  תְּפִלַּת  הָעַרְעָר  וְלֹא  בָזָה  אֶת  תְּפִלָּתָם,  וכן  אל  תפלת  כל  עבדיך  אשר  בשעריך.   הַמֶּלֶךְ   לְהִתְחַנֶּן  לוֹ  בָּאתִי  באתי  להתחנן  לפניך  כדי  אוֹתִי  לְהַתְווֹת.   לְחַיִּים  טוֹבִים  מִדֶּשֶׁן  בֵּיתוֹ  לְהַרְווֹת  כדי  שתדון  אותי  לחיים  טובים  ועושר  וכדי   כָל  הַגּוֹיִם  לְשֵׁם  יְיָ  לְהַקְווֹת  שיבאו  כל  הגויים  אל  ה'.   וַעֲלוּ  מִדֵּי  שָׁנָה  בְּשָׁנָה  לְהִשְׁתַּחֲווֹת   לְמֶלֶךְ  כפי  שמנבא  זכריה  שיעלו  כל  הגויים  כל  שנה  אל  ה'. 

יְרוּשָׁלַיִם  אֶת  יְיָ  הַלְלִי  שהוא  דָּגוּל  מֵרְבָבוֹת  כאמור  בשיר  השירים.  הַדּוֹרֵשׁ  מֵרֵאשִׁית  אַחֲרִית  מַגִּיד  מֵרֵאשִׁית  אַחֲרִית  וּמִקֶּדֶם  אֲשֶׁר  לֹא  נַעֲשׂוּ  אֹמֵר  עֲצָתִי  תָקוּם  וְכָל  חֶפְצִי  אֶעֱשֶׂה  בְּגֶשֶׁם  נְדָבוֹת  גֶּשֶׁם  נְדָבוֹת  תָּנִיף  אֱלֹהִים  נַחֲלָתְךָ  וְנִלְאָה  אַתָּה  כוֹנַנְתָּהּ.  בְּנוֹתַיִךְ  כְּזָוִיּוֹת  תַּבְנִית  הֵיכָל  מְחֻטָּבוֹת  כאמור  בתהלים.  פִּצְחוּ  רַנְּנוּ  יַחְדָּו  חָרְבוֹת  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  בְּנוּיָה  כְּעִיר  שֶׁחֻבְּרָה  לָהּ  בִּתְיוֹם  שחוברה  לה  יחדו  כמו  תאומים.  השורה  מבוססת  על  הפסוק  יְרוּשָׁלִַם  הַבְּנוּיָה  כְּעִיר  שֶׁחֻבְּרָה  לָּהּ  יַחְדָּו.  אִישׁ  וְאִישׁ  יֻלַּד  בָּהּ  וְהוּא  יְכוֹנְנֶהָ  עֶלְיוֹן  וּלֲצִיּוֹן  יֵאָמַר  אִישׁ  וְאִישׁ  יֻלַּד  בָּהּ  וְהוּא  יְכוֹנְנֶהָ  עֶלְיוֹן.  יִסְפֹּר  בִּכְתוֹב  עַמִּים  אָיֹם.  זְכֹר  יְיָ  לִבְנֵי  אֱדוֹם  אֵת  יוֹם  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  גּנֹן  וְהִצִּיל  לִצְרִי  וְתַעַל  לרפואה.  לְחֻפַּת  כָּבוֹד  הֱיֵה  לָהּ  היה  ה'  לירושלים  לחפת  כבוד  מוֹדֵד  בְּשַׁעַל  פניה  אל  ה',  כמו  שנאמר  מי  מדד  בשעלו  מים.  לְגוֹנְנָהּ  כְּצִפֳּרִים  עָפוֹת  מִמַּעַל.  כֵּן  יָגֵן  יְיָ  צְבָאוֹת  עַל  יְרוּשָׁלָיִם  כְּצִפֳּרִים  עָפוֹת  כֵּן  יָגֵן  ה'  צְבָאוֹת  עַל  יְרוּשָׁלִָם  גָּנוֹן  וְהִצִּיל  פָּסֹחַ  וְהִמְלִיט.  יְרוּשָׁלַיִם  דּוֹרֵשׁ  אֵין  לָךְ  שְׁכֵחוּךְ  אוֹהֲבָיִךְ  כִּי  אַעֲלֶה  אֲרֻכָה  לָךְ  וּמִמַּכּוֹתַיִךְ  אֶרְפָּאֵךְ  נְאֻם  ה'  כִּי  נִדָּחָה  קָרְאוּ  לָךְ  צִיּוֹן  הִיא  דֹּרֵשׁ  אֵין  לָהּ.  אוֹתָךְ  לֹא  יִדְרֹשׁוּ  וּבָטְלוּ  יוֹעֲצָיִךְ.  יֵאָמֵן  דְּבָרְךָ  יקרה  מה  שאמרת:  וְאָשִׁיבָה  שׁוֹפְטָיִךְ.  כִּי  מִי  יַחְמֹל  עָלַיִךְ  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלָיִם  הָרִים  סָבִיב  לָהּ  עוֹמְדִים  כַּחוֹמוֹת.  וַיְיָ  סָבִיב  לְעַמּוֹ  שִׁיר  הַמַּעֲלוֹת  הַבֹּטְחִים  בַּה'  כְּהַר  צִיּוֹן  לֹא  יִמּוֹט  לְעוֹלָם  יֵשֵׁב:  יְרוּשָׁלִַם  הָרִים  סָבִיב  לָהּ  וַה'  סָבִיב  לְעַמּוֹ  מֵעַתָּה  וְעַד  עוֹלָם  יוֹסֵד  הֲדוֹמוֹת.  עֲדִינָה  כנוי  לבבל  תַפִּיל  לְאֵין  תְּקוּמוֹת  נפילה  שאחריה  לא  תהיה  לה  תקומה.  וְתִבְנֶה  חוֹמוֹת  יְרוּשָׁלָיִם.  כי  עכשו  יְרוּשָׁלַיִם  וְעַמְּךָ  לְחֶרְפָּה  לְפַלָּצוּת  וּבְעָתָה.  חוֹמַת  בַּת  צִיּוֹן  הוֹרִידִי  כַנַּחַל  דִּמְעָתָהּ  מבוסס  על  איכה.  עָרֵי  קָדְשְׁךָ  הָיוּ  מִדְבָּר  וּבְעָתָה  עָרֵי  קָדְשְׁךָ  הָיוּ  מִדְבָּר  צִיּוֹן  מִדְבָּר  הָיָתָה  יְרוּשָׁלִַם  שְׁמָמָה:  בֵּית  קָדְשֵׁנוּ  וְתִפְאַרְתֵּנוּ  אֲשֶׁר  הִלְלוּךָ  אֲבֹתֵינוּ  הָיָה  לִשְׂרֵפַת  אֵשׁ  וְכָל  מַחֲמַדֵּינוּ  הָיָה  לְחָרְבָּה:  הַעַל  אֵלֶּה  תִתְאַפַּק  ה'  תֶּחֱשֶׁה  וּתְעַנֵּנוּ  עַד  מְאֹד.  צִיּוֹן  מִדְבָּר  הָיָתָה  וְירוּשָׁלָיִם  ציון  וירושלים  שוממות.  יְרוּשָׁלַיִם  זָכְרָה  יְמֵי  עָנְיָהּ  זָכְרָה  יְרוּשָׁלִַם  יְמֵי  עָנְיָהּ  וּמְרוּדֶיהָ  כֹּל  מַחֲמֻדֶיהָ  אֲשֶׁר  הָיוּ  מִימֵי  קֶדֶם  כִּי  נִטְמֵאת.  בַּסָּךְ  לֹא  תוּכַל  עוֹד  לָבֹא  וְלָצֵאת.  וּמַדּוּעַ  לֹא  תִרְאֶה  נַחֲלָתְךָ  הַנִּלְאֵית.  עַד  מָתַי  אַתָּה  לֹא  תְרַחֵם  אֶת  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  חֵטְא  חָטְאָה  עַל  כֵּן  הָיָתָה  לְנִידָה  חֵטְא  חָטְאָה  יְרוּשָׁלִַם  עַל  כֵּן  לְנִידָה  הָיָתָה  כָּל  מְכַבְּדֶיהָ  הִזִּילוּהָ  כִּי  רָאוּ  עֶרְוָתָהּ  גַּם  הִיא  נֶאֶנְחָה  וַתָּשָׁב  אָחוֹר.  הוֹצֵא  לָרְוָיָה  כאמור  הִרְכַּבְתָּ  אֱנוֹשׁ  לְרֹאשֵׁנוּ  בָּאנוּ  בָאֵשׁ  וּבַמַּיִם  וַתּוֹצִיאֵנוּ  לָרְוָיָה,  הוצא  לרויה  את  הַיּוֹשֶׁבֶת  בְּדוּדָה  את  ישראל  שנאמר  עליהם  איכה  ישבה  בדד.  אֵיכָכָה  תוּכַל  וְרָאִיתָ  בְּאָבְדָהּ  כדברי  אסתר  אל  אחשורוש.  וְעָרְבָה  לַייָ  מִנְחַת  יְהוּדָה  וְירוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  טֻמְאָתֵךְ  עַד  מָתַי  תָּלִין  בְּקִרְבֵּךְ.  כְּטָמֵא  נֶחְשָׁבִים  סָבֵךְ  וְרַבֵּךְ  עד  מתי  יֵחשבו  אנשיך  וגדוליך  כטמאים.  רֶשַׁע  וְעָוֹן  טָמוּן  בְּחֻבֵּךְ.  כַּבְּסִי  מֵרָעָה  לִבֵּךְ  יְרוּשָׁלָיִם  כדברי  ירמיהו.  יְרוּשָׁלָיִם  יִשְׁלָיוּ  אֹהֲבָיִךְ  כאמור  שַׁאֲלוּ  שְׁלוֹם  יְרוּשָׁלִָם  יִשְׁלָיוּ  אֹהֲבָיִךְ.  וְנִבְנוּ  הֶחֳרָבוֹת  כדברי  יחזקאל  כֹּה  אָמַר  אֲדֹנָי  ה'  בְּיוֹם  טַהֲרִי  אֶתְכֶם  מִכֹּל  עֲוֹנוֹתֵיכֶם  וְהוֹשַׁבְתִּי  אֶת  הֶעָרִים  וְנִבְנוּ  הֶחֳרָבוֹת:   וְהָאָרֶץ  הַנְּשַׁמָּה  תֵּעָבֵד  תַּחַת  אֲשֶׁר  הָיְתָה  שְׁמָמָה  לְעֵינֵי  כָּל  עוֹבֵר:   וְאָמְרוּ  הָאָרֶץ  הַלֵּזוּ  הַנְּשַׁמָּה  הָיְתָה  כְּגַן  עֵדֶן  וְהֶעָרִים  הֶחֳרֵבוֹת  וְהַנְשַׁמּוֹת  וְהַנֶּהֱרָסוֹת  בְּצוּרוֹת  יָשָׁבוּ:   וְיָדְעוּ  הַגּוֹיִם  אֲשֶׁר  יִשָּׁאֲרוּ  סְבִיבוֹתֵיכֶם  כִּי  אֲנִי  ה'  בָּנִיתִי  הַנֶּהֱרָסוֹת  נָטַעְתִּי  הַנְּשַׁמָּה  אֲנִי  ה'  דִּבַּרְתִּי  וְעָשִׂיתִי.  תַּחַת  כִּי  נִתְקַלְּסוּ  בָךְ  הָרְחוֹקוֹת  וְהַקְּרוֹבוֹת  גם  זה  רומז  לפסוקים  האלה.  לְקַיֵּם  חֲזוֹן  יְשׁוּעוֹת  טוֹבוֹת  כדי  לקיים  את  דברי  זכריה  שאמר  עֹד  יֵשְׁבוּ  זְקֵנִים  וּזְקֵנוֹת  בִּרְחֹבוֹת  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  כִּסֵּא  יְיָ  תִּקָּרֵא  לְעִתּוֹת  הַבָּאוֹת  וְהָיָה  כִּי  תִרְבּוּ  וּפְרִיתֶם  בָּאָרֶץ  בַּיָּמִים  הָהֵמָּה  נְאֻם  ה'  לֹא  יֹאמְרוּ  עוֹד  אֲרוֹן  בְּרִית  ה'  וְלֹא  יַעֲלֶה  עַל  לֵב  וְלֹא  יִזְכְּרוּ  בוֹ  וְלֹא  יִפְקֹדוּ  וְלֹא  יֵעָשֶׂה  עוֹד:   בָּעֵת  הַהִיא  יִקְרְאוּ  לִירוּשָׁלִַם  כִּסֵּא  ה'  וְנִקְווּ  אֵלֶיהָ  כָל  הַגּוֹיִם  לְשֵׁם  ה'  לִירוּשָׁלִָם  וְלֹא  יֵלְכוּ  עוֹד  אַחֲרֵי  שְׁרִרוּת  לִבָּם  הָרָע.  אֶת  הָאֶבֶן  הָרֹאשָׁה  חֵן  חֵן  תְּשׁוּאוֹת  מקור  הפסוק  בזכריה,  וכאן  כונת  הפיטן  שירושלים  תהיה  האבן  הראשה  בְּבֹא  כָל  יִשְׂרָאֵל  לֵרָאוֹת  כאשר  יבאו  כל  ישראל  אל  ה'  לירושלים.  מקור  הפסוק  בפרשת  הקהל,  אבל  כאן  הפיטן  סומך  אותו  לפסוק  לְבַקֵּשׁ  אֶת  יְיָ  צְבָאוֹת  בִּירוּשָׁלָיִם  כלומר  כל  הדברים  האלה  יהיו  כאשר  יבאו  כל  ישראל  לבקש  את  פני  ה'  בירושלים.  יְרוּשָׁלַיִם  לָבֶטַח  תּוֹשִׁיב  אֶרֶץ  צְבִי  תושיב  את  ירושלים  לבטח  בארצה.  אֲשֶׁר  בָּנֶיהָ  עֻלְּפוּ  וְהָלְכוּ  בַשֶּׁבִי  כדברי  ישעיהו  בָּנַיִךְ  עֻלְּפוּ  שָׁכְבוּ  בְּרֹאשׁ  כָּל  חוּצוֹת  כְּתוֹא  מִכְמָר  הַמְלֵאִים  חֲמַת  ה'  גַּעֲרַת  אֱלֹהָיִךְ.  כַּנָּה  תְּבִיאֶנָּה  לְעִירָהּ  כַּאֲשֶׁר  נָם  נָבִיא  וכעת  אנו  מבקשים  שתשיב  אותם  מהשבי  אל  עירם  כמו  שאמר  שם  ישעיהו  בהמשך  אותה  נבואה  הִתְנַעֲרִי  מֵעָפָר  קוּמִי  שְּׁבִי  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  מֵרֹב  אָדָם  פְּרָזוֹת  תֵּשֵׁב  יְשִׁיבָתֵךְ  וַיֹּאמֶר  אֵלָו  רֻץ  דַּבֵּר  אֶל  הַנַּעַר  הַלָּז  לֵאמֹר  פְּרָזוֹת  תֵּשֵׁב  יְרוּשָׁלִַם  מֵרֹב  אָדָם  וּבְהֵמָה  בְּתוֹכָהּ:   וַאֲנִי  אֶהְיֶה  לָּהּ  נְאֻם  ה'  חוֹמַת  אֵשׁ  סָבִיב  וּלְכָבוֹד  אֶהְיֶה  בְתוֹכָהּ.  בַּיּוֹם  הַהוּא  תִּוָּשְׁעִי  עַל  אַדְמָתֵךְ.  עֲזוּבָה  וּשְׂנוּאָה  תַּחַת  הֱיוֹתֵךְ  תַּחַת  הֱיוֹתֵךְ  עֲזוּבָה  וּשְׂנוּאָה  וְאֵין  עוֹבֵר  וְשַׂמְתִּיךְ  לִגְאוֹן  עוֹלָם  מְשׂוֹשׂ  דּוֹר  וָדוֹר.  לִבְשִׁי  בִּגְדֵי  תִפְאַרְתֵּךְ  יְרוּשָׁלָיִם  כל  הפסוקים  האלה  לקוחים  מנבואות  הנחמה  של  ישעיהו  וזכריה.  יְרוּשָׁלַיִם  אוֹיְבִים  בָּאוּ  לָךְ  לְהָרִיב  וּלְחַרְחֵר.  הַצְּפוֹנִי  גָּרַם  לָךְ  בְּהִשְׁתַּחֲווֹת  לְאֵל  אַחֵר  "דרש  רבי  עוירא  ואיתימא  רבי  יהושע  בן  לוי  שבעה  שמות  יש  לו  ליצר  הרע  הקדוש  ברוך  הוא  קראו  רע  שנאמר  כי  יצר  לב  האדם  רע  מנעוריו  ...  יואל  קראו  צפוני  שנאמר  ואת  הצפוני  ארחיק  מעליכם  תנו  רבנן  ואת  הצפוני  ארחיק  מעליכם  זה  יצר  הרע  שצפון  ועומד  בלבו  של  אדם  והדחתיו  אל  ארץ  ציה  ושממה  למקום  שאין  בני  אדם  מצויין  להתגרות  בהן  את  פניו  אל  הים  הקדמוני  שנתן  עיניו  במקדש  ראשון  והחריבו  והרג  תלמידי  חכמים  שבו  וסופו  אל  הים  האחרון  שנתן  עיניו  במקדש  שני  והחריבו  ..."  כלומר:  השטן,  היצר  הרע,  הוא  שגרם  לחורבן  הבית.  לכן  פונה  אליו  הפיטן  ואומר  לו  את  דברי  זכריה:  יִגְעַר  יְיָ  בְּךָ  הַשָּׂטָן  הַבּוֹחֵר.  וְיִגְעַר  יְיָ  בְּךָ  הַבֹּחֵר  בִּירוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  שִׂמְחוּ  אִתָּהּ  כָּל  אוֹהֲבֶיהָ  מִי  וָמִי  שִׂמְחוּ  אֶת  יְרוּשָׁלִַם  וְגִילוּ  בָהּ  כָּל  אֹהֲבֶיהָ  שִׂישׂוּ  אִתָּהּ  מָשׂוֹשׂ  כָּל  הַמִּתְאַבְּלִים  עָלֶיהָ.  בְּנֵי  יַעֲקֹב  וְיוֹסֵף  סֶלָה  הפיטן  מתבסס  על  הפסוק  תָּה  הָאֵל  עֹשֵׂה  פֶלֶא  הוֹדַעְתָּ  בָעַמִּים  עֻזֶּךָ:   גָּאַלְתָּ  בִּזְרוֹעַ  עַמֶּךָ  בְּנֵי  יַעֲקֹב  וְיוֹסֵף  סֶלָה.  ואפשר  שכונתו  שאף  בני  יוסף  שהתפלגו  ולא  הכירו  בירושלים,  גם  הם  ישובו  וישושו  עם  ירושלים.  וְאַל  תִּתְּנוּ  דֳמִי.  עַד  יָשִׂים  בֵּית  אוּלָמִי  עַל  חוֹמֹתַיִךְ  יְרוּשָׁלִַם  הִפְקַדְתִּי  שֹׁמְרִים  כָּל  הַיּוֹם  וְכָל  הַלַּיְלָה  תָּמִיד  לֹא  יֶחֱשׁוּ  הַמַּזְכִּרִים  אֶת  ה'  אַל  דֳּמִי  לָכֶם:   וְאַל  תִּתְּנוּ  דֳמִי  לוֹ  עַד  יְכוֹנֵן  וְעַד  יָשִׂים  אֶת  יְרוּשָׁלִַם  תְּהִלָּה  בָּאָרֶץ.  הִתְעוֹרְרִי  הִתְעוֹרְרִי  קוּמִי  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  עִיר  הַקֹּדֶשׁ  רָוִית  לַעַן  שתית  לענה,  כלומר  גלית  והתקללת.  מַדּוּעַ  כִּי  בָזִית  מִצְווֹתָיו  יַעַן  וּבְיַעַן  כאמור  בתורה,  על  חטאי  ישראל  וְהָאָרֶץ  תֵּעָזֵב  מֵהֶם  וְתִרֶץ  אֶת  שַׁבְּתֹתֶיהָ  בָּהְשַׁמָּה  מֵהֶם  וְהֵם  יִרְצוּ  אֶת  עֲוֹנָם  יַעַן  וּבְיַעַן  בְּמִשְׁפָּטַי  מָאָסוּ  וְאֶת  חֻקֹּתַי  גָּעֲלָה  נַפְשָׁם.  עוֹד  מַלְכֵּךְ  יִהְיֶה  לָךְ  לְמִשְׁעָן  אבל  לעתיד  לבא  ה'  יהיה  למשען  לירושלים.  לְמַעַן  צִיּוֹן  לֹא  אֶחֱשֶׁה  וּלְמַעַן  יְרוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  פֶּן  תֵּקַע  נַפְשִׁי  מִמֵּךְ  אָמַר  עֶלְיוֹן  הִוָּסְרִי  יְרוּשָׁלִַם  פֶּן  תֵּקַע  נַפְשִׁי  מִמֵּךְ  פֶּן  אֲשִׂימֵךְ  שְׁמָמָה  אֶרֶץ  לוֹא  נוֹשָׁבָה.  עוֹד  יָבוֹא  וְיִמְלֹךְ  וְיוֹאֵל  בְּצִבְיוֹן  עוד  יבא  ה'  וימלוך  בירושלים.  וְחָפְרָה  הַלְּבָנָה  וּבוֹשָׁה  הַחַמָּה  בְּכִהוּי  רַאְיוֹן.  כִּי  מָלַךְ  יְיָ  צְבָאוֹת  בְּהַר  צִיּוֹן  וּבִירוּשָׁלָיִם  וְחָפְרָה  הַלְּבָנָה  וּבוֹשָׁה  הַחַמָּה  כִּי  מָלַךְ  ה'  צְבָאוֹת  בְּהַר  צִיּוֹן  וּבִירוּשָׁלִַם  וְנֶגֶד  זְקֵנָיו  כָּבוֹד.  יְרוּשָׁלַיִם  צַהֲלִי  וָרֹנִּי  לִצְבִי  וּלְתִפְאֶרֶת  צַהֲלִי  וָרֹנִּי  יוֹשֶׁבֶת  צִיּוֹן  כִּי  גָדוֹל  בְּקִרְבֵּךְ  קְדוֹשׁ  יִשְׂרָאֵל.  לִבְשִׁי  עֻזֵּךְ  וְלִבְשִׁי  אַדֶּרֶת  עוּרִי  עוּרִי  לִבְשִׁי  עֻזֵּךְ  צִיּוֹן  לִבְשִׁי  בִּגְדֵי  תִפְאַרְתֵּךְ  יְרוּשָׁלִַם  עִיר  הַקֹּדֶשׁ  כִּי  לֹא  יוֹסִיף  יָבֹא  בָךְ  עוֹד  עָרֵל  וְטָמֵא.  אדרת  היא  בגד  תפארת.  פִּצְחִי  רִנָּה  וְצַהֲלִי  כְּמָסֹרֶת.  הָרִימִי  בַכֹּחַ  קוֹלֵךְ  מְבַשֶּׂרֶת  יְרוּשָׁלָיִם  גם  הפסוקים  האלה  לקוחים  מנבואות  הנחמה  של  ישעיהו.  יְרוּשָׁלַיִם  קֹדֶשׁ  זָרִים  לֹא  יַעַבְרוּ  עוֹד  וַה'  מִצִּיּוֹן  יִשְׁאָג  וּמִירוּשָׁלִַם  יִתֵּן  קוֹלוֹ  וְרָעֲשׁוּ  שָׁמַיִם  וָאָרֶץ  וַה'  מַחֲסֶה  לְעַמּוֹ  וּמָעוֹז  לִבְנֵי  יִשְׂרָאֵל:   וִידַעְתֶּם  כִּי  אֲנִי  ה'  אֱלֹהֵיכֶם  שֹׁכֵן  בְּצִיּוֹן  הַר  קָדְשִׁי  וְהָיְתָה  יְרוּשָׁלִַם  קֹדֶשׁ  וְזָרִים  לֹא  יַעַבְרוּ  בָהּ  עוֹד.  כּוֹס  הַתַּרְעֵלָה  לֹא  תוֹסִיפִי  לִשְׁתּוֹתָהּ  עוֹד  כֹּה  אָמַר  אֲדֹנַיִךְ  ה'  וֵאלֹהַיִךְ  יָרִיב  עַמּוֹ  הִנֵּה  לָקַחְתִּי  מִיָּדֵךְ  אֶת  כּוֹס  הַתַּרְעֵלָה  אֶת  קֻבַּעַת  כּוֹס  חֲמָתִי  לֹא  תוֹסִיפִי  לִשְׁתּוֹתָהּ  עוֹד.  יְכוֹנֵן  דְרָכַיִךְ  וְקַרְסֻלֵּךְ  לֹא  יִמְעֹד  ה'  יחזק  את  ירושלים  ודרכיה.  וְנִחַם  יְיָ  עוֹד  אֶת  צִיּוֹן  וּבָחַר  עוֹד  בִּירוּשָׁלָיִם  כדברי  זכריה.  יְרוּשָׁלַיִם  רָנִּי  וְשִׂמְחִי  שִׁיר  לְחַדֵּשׁ.  וְהַר  הַלְּבָנוֹן  יִתְרוֹמֵם  בְּגֹדֶשׁ.  וְיָבֹא  כָּל  בָּשָׂר  מִדֵּי  חֹדֶשׁ  בְּחֹדֶשׁ  וְהָיָה  מִדֵּי  חֹדֶשׁ  בְּחָדְשׁוֹ  וּמִדֵּי  שַׁבָּת  בְּשַׁבַּתּוֹ  יָבוֹא  כָל  בָּשָׂר  לְהִשְׁתַּחֲוֹת  לְפָנַי  אָמַר  ה'.  וְהִשְׁתַּחֲווּ  לַייָ  בְּהַר  הַקֹּדֶשׁ  בִּירוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  שְׁמָמָה  וְעָרֶיהָ  נִצְּתוּ  אַל  תִּקְצֹף  ה'  עַד  מְאֹד  וְאַל  לָעַד  תִּזְכֹּר  עָוֹן  הֵן  הַבֶּט  נָא  עַמְּךָ  כֻלָּנוּ:   עָרֵי  קָדְשְׁךָ  הָיוּ  מִדְבָּר  צִיּוֹן  מִדְבָּר  הָיָתָה  יְרוּשָׁלִַם  שְׁמָמָה:   בֵּית  קָדְשֵׁנוּ  וְתִפְאַרְתֵּנוּ  אֲשֶׁר  הִלְלוּךָ  אֲבֹתֵינוּ  הָיָה  לִשְׂרֵפַת  אֵשׁ  וְכָל  מַחֲמַדֵּינוּ  הָיָה  לְחָרְבָּה  בִּזְדוֹנַי  בגלל  חטאתינו.  הַשְׁלֵךְ  חַטֹּאתֶיהָ  בִּמְצוּלוֹת  זְדוֹנַי  כדברי  מיכה  ותשליך  במצולות  ים  כל  חטאתם.  וְהַעֲלֵה  לְרֹאשׁ  בִּזְכוּת  אֵיתָנַי.  וְנִקְווּ  אֵלֶיהָ  כָל  הַגּוֹיִם  לְשֵׁם  יְיָ  לִירוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  תְּהִלָּה  בָּאָרֶץ  תָּשִׂים  וְאַל  תִּתְּנוּ  דֳמִי  לוֹ  עַד  יְכוֹנֵן  וְעַד  יָשִׂים  אֶת  יְרוּשָׁלִַם  תְּהִלָּה  בָּאָרֶץ  בָּאִיִּים  כלומר  שבכל  מקום,  אפילו  באיים,  יהללו  את  ירושלים,  וכאמור  בפסוק  שנביא  להלן.  אֶשְׁכָּר  וָשַׁי  יָבִיאוּ  שְׁבָא  וּסְבָא  וְכוּשִׁיִּים  מַלְכֵי  תַרְשִׁישׁ  וְאִיִּים  מִנְחָה  יָשִׁיבוּ  מַלְכֵי  שְׁבָא  וּסְבָא  אֶשְׁכָּר  יַקְרִיבוּ.  לְכָה  לִישֻׁעָתָה  לָּנוּ  לְפִדְיוֹן  שְׁבוּיִים.  בַּיּוֹם  הַהוּא  יֵצְאוּ  מַיִם  חַיִּים  מִירוּשָׁלָיִם.  יְרוּשָׁלַיִם  עַל  רֹאשׁ  שִׂמְחָה  תַּעֲלֶה  בְּאוֹרֶךָ  כאמור  תִּדְבַּק  לְשׁוֹנִי  לְחִכִּי  אִם  לֹא  אֶזְכְּרֵכִי  אִם  לֹא  אַעֲלֶה  אֶת  יְרוּשָׁלִַם  עַל  רֹאשׁ  שִׂמְחָתִי.  לְהָשִׁיר  מִשִּׁיר  צִיּוֹן  בְּשִׁיר  דְּבִירֶךָ  שלא  כמו  על  נהרות  בבל,  ששם  נאמר  כִּי  שָׁם  שְׁאֵלוּנוּ  שׁוֹבֵינוּ  דִּבְרֵי  שִׁיר  וְתוֹלָלֵינוּ  שִׂמְחָה  שִׁירוּ  לָנוּ  מִשִּׁיר  צִיּוֹן:   אֵיךְ  נָשִׁיר  אֶת  שִׁיר  ה'  עַל  אַדְמַת  נֵכָר.  נְקֵבָה  תְּסוֹבֵב  גָּבֶר  הַצִּיבִי  לָךְ  צִיֻּנִים  שִׂמִי  לָךְ  תַּמְרוּרִים  שִׁתִי  לִבֵּךְ  לַמְסִלָּה  דֶּרֶךְ  הָלָכְתְּי  שׁוּבִי  בְּתוּלַת  יִשְׂרָאֵל  שֻׁבִי  אֶל  עָרַיִךְ  אֵלֶּה:   עַד  מָתַי  תִּתְחַמָּקִין  הַבַּת  הַשּׁוֹבֵבָה  כִּי  בָרָא  ה'  חֲדָשָׁה  בָּאָרֶץ  נְקֵבָה  תְּסוֹבֵב  גָּבֶר:  ס   כֹּה  אָמַר  ה'  צְבָאוֹת  אֱלֹהֵי  יִשְׂרָאֵל  עוֹד  יֹאמְרוּ  אֶת  הַדָּבָר  הַזֶּה  בְּאֶרֶץ  יְהוּדָה  וּבְעָרָיו  בְּשׁוּבִי  אֶת  שְׁבוּתָם  יְבָרֶכְךָ  ה'  נְוֵה  צֶדֶק  הַר  הַקֹּדֶשׁ   בְּפִי  בִּנְךָ  בְּכֹרֶךָ  עם  ישראל  שה'  קרא  לו  בני  בכורי  ישראל.  יָשָׁב  נָא  אַפְּךָ  וַחֲמָתְךָ  מֵעִירְךָ  יְרוּשָׁלָיִם.   

שָׁלוֹם  תִּשְׁפֹּת  לָנוּ  מבוסס  על  דברי  ישעיהו  ה'  תִּשְׁפֹּת  שָׁלוֹם  לָנוּ  כִּי  גַּם  כָּל  מַעֲשֵׂינוּ  פָּעַלְתָּ  לָּנוּ  וכאן  כונת  הפיטן  שתתן  לנו  חיים  ושלום  אוֹתָנוּ  לְחַיִּים  לְחוֹקְקָה  לכתוב  אותנו  לחיים.  שֶׁוַע  נַעֲרֹךְ  לְפָנֶיךָ  תְּשׁוּבָה  תְּפִלָּה  וּצְדָקָה  נשוע  אליך  ונתפלל  ונתן  תשובה  תפלה  וצדקה,  שהם  מעבירים  את  רוע  הגזרה.  נֶחֱזֶה  פָנֶיךָ  בַּיְיָ  אֱלֹהִים  לְהִדָּבְקָה  נבוא  להתפלל  ולראות  פניך  ולדבוק  בך.  וְהָיָה  מַעֲשֵׂה  הַצְּדָקָה  שָׁלוֹם  גם  זה  מבוסס  על  דברי  ישעיהו:  וְשָׁכַן  בַּמִּדְבָּר  מִשְׁפָּט  וּצְדָקָה  בַּכַּרְמֶל  תֵּשֵׁב:  וְהָיָה  מַעֲשֵׂה  הַצְּדָקָה  שָׁלוֹם  וַעֲבֹדַת  הַצְּדָקָה  הַשְׁקֵט  וָבֶטַח  עַד  עוֹלָם:  וְיָשַׁב  עַמִּי  בִּנְוֵה  שָׁלוֹם  וּבְמִשְׁכְּנוֹת  מִבְטַחִים  וּבִמְנוּחֹת  שַׁאֲנַנּוֹת.  שָׁלוֹם  שָׁלוֹם  לָרָחוֹק  וְלַקָּרוֹב  קיֵם  לנו  את  הפסוק  בּוֹרֵא  נִוב  שְׂפָתָיִם  שָׁלוֹם  שָׁלוֹם  לָרָחוֹק  וְלַקָּרוֹב  אָמַר  ה'  וּרְפָאתִיו  אֶל  עִיר  מָצוֹר.  עִיר  קְטַנָּה  וּמֶלֶךְ  גָּדוֹל  סוֹבְבָה  לִנְצֹר.  מִסְכֵּן  וְחָכָם  יְמַלֵּט  עִיר  הפיטן  מתבסס  כאן  על  דברי  קהלת  "עִיר  קְטַנָּה  וַאֲנָשִׁים  בָּהּ  מְעָט  וּבָא  אֵלֶיהָ  מֶלֶךְ  גָּדוֹל  וְסָבַב  אֹתָהּ  וּבָנָה  עָלֶיהָ  מְצוֹדִים  גְּדֹלִים:  וּמָצָא  בָהּ  אִישׁ  מִסְכֵּן  חָכָם  וּמִלַּט  הוּא  אֶת  הָעִיר  בְּחָכְמָתוֹ  וְאָדָם  לֹא  זָכַר  אֶת  הָאִישׁ  הַמִּסְכֵּן  הַהוּא".  אבל  כאן  כונת  הפיטן  שה'  ישמור  את  ירושלים  ויהיה  הוא  המלך  הגדול  הסובב  את  העיר,  לא  כדי  לצור  עליה  אלא  כדי  לנצור  אותה,  כלומר  לשמור  אותה,  כאמור  וַאֲנִי  אֶהְיֶה  לָּהּ  נְאֻם  ה'  חוֹמַת  אֵשׁ  סָבִיב  וּלְכָבוֹד  אֶהְיֶה  בְתוֹכָהּ  בְּלִי  לִבְצֹר.  יֵצֶר  סָמוּךְ  תִּצֹּר  שָׁלוֹם  פסוק  מישעיהו  המנבא  על  ישועת  ירושלים.  שָׁלוֹם  רָב  לְאֹהֲבֵי  תוֹרָתֶךָ  וְאֵין  לָמוֹ  מַדְוֶה  במקור  נאמר  ואין  למו  מכשול,  וכאן  שנה  זאת  הפיטן  לשם  החרוז.  מוֹשִׁיעַ  אֶת  עַמְּךָ  מָעוֹז  וּמָנוֹס  וּמִקְוֶה  פניה  אל  ה'  שהוא  מושיענו  ומעוזנו  ומנוסנו.  תִּשְׁפֹּט  בְּרַחֲמִים  עַמְּךָ  שפטנו  ברחמים  ביום  הדין  יְשׁוּעוֹת  יַעֲקֹב  צַוֵּה  צוה  בדין  שיעקב  יושע.  וְיָשַׁב  עַמִּי  בִּנְוֵה  שָׁלוֹם.  שָׁלוֹם  קִוִּינוּ  וְהָיָה  לָנוּ  הַשֶּׁבֶר  וְהַשֵּׁאת  קוינו  לשלום  אבל  באה  מלחמה,  שבר  ושאת.  לַיּוֹצֵא  וְלַבָּא  אֵין  לָבֹא  וְלָצֵאת  כדברי  זכריה  כִּי  לִפְנֵי  הַיָּמִים  הָהֵם  שְׂכַר  הָאָדָם  לֹא  נִהְיָה  וּשְׂכַר  הַבְּהֵמָה  אֵינֶנָּה  וְלַיּוֹצֵא  וְלַבָּא  אֵין  שָׁלוֹם  מִן   הַצָּר  וַאֲשַׁלַּח  אֶת  כָּל  הָאָדָם  אִישׁ  בְּרֵעֵהוּ:   וְעַתָּה  לֹא  כַיָּמִים  הָרִאשֹׁנִים  אֲנִי  לִשְׁאֵרִית  הָעָם  הַזֶּה  נְאֻם  ה'  צְבָאוֹת:   כִּי  זֶרַע  הַשָּׁלוֹם  הַגֶּפֶן  תִּתֵּן  פִּרְיָהּ  וְהָאָרֶץ  תִּתֵּן  אֶת  יְבוּלָהּ  וְהַשָּׁמַיִם  יִתְּנוּ  טַלָּם  וְהִנְחַלְתִּי  אֶת   שְׁאֵרִית  הָעָם  הַזֶּה  אֶת  כָּל  אֵלֶּה:   וְהָיָה  כַּאֲשֶׁר  הֱיִיתֶם  קְלָלָה  בַּגּוֹיִם  בֵּית  יְהוּדָה  וּבֵית  יִשְׂרָאֵל  כֵּן  אוֹשִׁיעַ  אֶתְכֶם  וִהְיִיתֶם  בְּרָכָה  אַל   תִּירָאוּ  תֶּחֱזַקְנָה  יְדֵיכֶם.  וְאִם  יִשָּׂא  לְחַטֹּאתֵינוּ  כְּיַד  הַמֶּלֶךְ  מַשְׂאֵת  אם  יסלח  לנו  ה'  ויתן  לנו  משאת  כיד  המלך  (כלשון  מגלת  אסתר).  אָז  הָיִיתִי  בְעֵינָיו  כְּמוֹצְאֵת  שָׁלוֹם  כאמור  בשיר  השירים.  שָׁלוֹם  צְדָקָה  וְחֶסֶד  תן  לעמך  לְהַלְבִּין  לָשׁוֹן  שֶׁל  זְהוֹרִית  שהיא  מסמלת  את  סליחת  ה',  כאמור  במסכת  יומא.  הוֹשַׁע  יְיָ  אֶת  עַמְּךָ  אֶת  שְׁאֵרִית  כִּי  כֹה  אָמַר  ה'  רָנּוּ  לְיַעֲקֹב  שִׁמְחָה  וְצַהֲלוּ  בְּרֹאשׁ  הַגּוֹיִם  הַשְׁמִיעוּ  הַלְלוּ  וְאִמְרוּ  הוֹשַׁע  ה'  אֶת   עַמְּךָ  אֵת  שְׁאֵרִית  יִשְׂרָאֵל.  תִּכְרֹת  לָהֶם  בְּרִית  כְּנָם  נָבִיא  וְהֶחֱרִית  כמו  שאמר  הנביא:  וְכָרַתִּי  לָהֶם  בְּרִית  שָׁלוֹם.  שָׁלוֹם  פְּתַח  לְיוֹנָתְךָ  תַּמָּתְךָ  ותאמר  לה  הַשְׁמִיעִנִי  אֶת  קוֹלֵךְ.  כִּי  קוֹלֵךְ  עָרֵב  וּמַרְאֵיךְ  נָאוֶה  כמו  שמצאנו  בשיר  השירים  שאומר  הדוד  לרעיה  בְּהִתְפַּלְּלֵךְ  כאשר  את  מתפללת  לפני.  כלומר  קבל  את  תפלות  ישראל.  הַרְחִיבִי  מְקוֹם  אָהֳלֵךְ  כדברי  ישעיהו  על  הגאולה,  כי  ה'  שהוא  אַבִיר  יַעֲקֹב  גּוֹאֲלֵךְ.  הַשָּׂם  גְּבוּלֵךְ  שָׁלוֹם  כאמור  בתהלים.  שָׁלוֹם  עוֹשֶׂה  בִּמְרוֹמָיו  יַעֲשֶׂה  שָׁלוֹם  עושה  שלום  במרומיו  הוא  יעשה  שלום  עלינו  לְעַם  נִבְזֶה  לישראל  שהם  היום  בזויים  בגויים.  גּוֹי  קַו  קָו  וּמְבוּסָה  מִצַּר  בּוֹזֶה.  מְמֻשָּׁךְ  וּמוֹרָט  יוּבַל  שַׁי  כְּמַאֲמַר  חוֹזֶה  בָּעֵת  הַהִיא  יוּבַל  שַׁי  לַה'  צְבָאוֹת  עַם  מְמֻשָּׁךְ  וּמוֹרָט  וּמֵעַם  נוֹרָא  מִן  הוּא  וָהָלְאָה  גּוֹי  קַו  קָו  וּמְבוּסָה  אֲשֶׁר  בָּזְאוּ  נְהָרִים  אַרְצוֹ  אֶל  מְקוֹם  שֵׁם  ה'  צְבָאוֹת  הַר  צִיּוֹן.  וְהָיָה  זֶה  שָׁלוֹם.  שָׁלוֹם  סָבִיב  לְעַמּוֹ  יְרוּשָׁלִַם  הָרִים  סָבִיב  לָהּ  וַה'  סָבִיב  לְעַמּוֹ  מֵעַתָּה  וְעַד  עוֹלָם  יַחֲנֶה  חֹנֶה  מַלְאַךְ  ה'  סָבִיב  לִירֵאָיו  וַיְחַלְּצֵם,  כדי  הֱיוֹת  לָמוֹ  לְמִסְעָד  כדי  שה'  יהיה  למסעד,  לעזרה,  לישראל,  ואז  יתקים  האמור  בשירת  הים  אַלּוּפֵי  אֱדוֹם  יֹאחֲזֵמוֹ  רָעַד.  וּלְבָנֶיךָ  שְׁלַח  אֵלִיָּהוּ  מִתּוֹשָׁבֵי  גִּלְעָד.  יוֹעֵץ  אֵל  גִּבּוֹר  אֲבִי  עַד  שַׂר  שָׁלוֹם.  שָׁלוֹם  נִקְרָא  שְׁמוֹ  וְאָדוֹן  לְכָל  רֹאשׁ  מִתְנַשֵּׂא  ה'  הוא  מוֹחֵל  עֲוֹנוֹת  עַמּוֹ  וּפְשָׁעִים  מְכַסֶּה.  מְקַבֵּל  שָׁבִים  וּפוֹשֵׁט  יָד  וְלִירֵאָיו  מַחֲסֶה.  הַמְשֵׁל  וָפַחַד  עִמּוֹ  עֹשֶׂה  שָׁלוֹם  כדברי  בלדד  השוחי.  שָׁלוֹם  מְבַשֵּׂר  טוֹב  וּמַשְׁמִיעַ  יְשׁוּעָה  מַה  נָּאווּ  עַל  הֶהָרִים  רַגְלֵי  מְבַשֵּׂר  מַשְׁמִיעַ  שָׁלוֹם  מְבַשֵּׂר  טוֹב  מַשְׁמִיעַ  יְשׁוּעָה  אֹמֵר  לְצִיּוֹן  מָלַךְ  אֱלֹהָיִךְ  מִמְּרוֹמוֹ.  מֶלֶךְ  עַל  כֹּל  יְיָ  צְבָאוֹת  שְׁמוֹ  בכמה  מקומות  נאמר  על  ה'  המלך  ה'  צבאות  שמו.  בִּדְבָרוֹ  תִּרְגַּז  כָּל  הָאָרֶץ  לַמִּשְׁפָּט  בְּקוּמוֹ  בכמה  מקומות  מצאנו  שכשיבא  ה'  לשפור  את  הארץ  כל  הגויים  ירגזו  ויפחדו.  ונראה  שהפיטן  רומז  גם  לפסוקים  וּבָאוּ  בִּמְעָרוֹת  צֻרִים  וּבִמְחִלּוֹת  עָפָר  מִפְּנֵי  פַּחַד  ה'  וּמֵהֲדַר  גְּאוֹנוֹ  בְּקוּמוֹ  לַעֲרֹץ  הָאָרֶץ:   בַּיּוֹם  הַהוּא  יַשְׁלִיךְ  הָאָדָם  אֵת  אֱלִילֵי  כַסְפּוֹ  וְאֵת  אֱלִילֵי  זְהָבוֹ  אֲשֶׁר  עָשׂוּ  לוֹ  לְהִשְׁתַּחֲוֹת  לַחְפֹּר  פֵּרוֹת  וְלָעֲטַלֵּפִים:   לָבוֹא  בְּנִקְרוֹת  הַצֻּרִים  וּבִסְעִפֵי  הַסְּלָעִים  מִפְּנֵי  פַּחַד  ה'  וּמֵהֲדַר  גְּאוֹנוֹ  בְּקוּמוֹ  לַעֲרֹץ  הָאָרֶץ.  יְיָ  עֹז  לְעַמּוֹ  יִתֵּן  יְיָ  יְבָרֵךְ  אֶת  עַמּוֹ  בַשָּׁלוֹם.  שָׁלוֹם  לָכֶם  אַל  תִּירָאוּ  מבוסס  על  דברי  האיש  אשר  על  בית  יוסף,  אבל  כאן  כונתו  ששלום  לעם  ישראל  הבאים  לפני  ה',  ולא  יפחדו  ממשפטו  לִרְאוֹת  כִּי  תָבֹאוּ.  עַל  בִּרְכַּיִם  תְּשָׁעֳשָׁעוּ  וְעַל  צַד  תִּנָּשֵׂאוּ.  בְּשׁוּב  יְיָ  צִיּוֹן  עַיִן  בְּעַיִן  יִרְאוּ.  כִּי  בְשִׂמְחָה  תֵצֵאוּ  וּבְשָׁלוֹם  הדברים  כאן  מבוססים  על  שלשה  פסוקים  משלש  נבואות  נחמה  של  ישעיהו.  שָׁלוֹם  כְּנָהָר  נְטֵה  כאמור  שִׂמְחוּ  אֶת  יְרוּשָׁלִַם  וְגִילוּ  בָהּ  כָּל  אֹהֲבֶיהָ  שִׂישׂוּ  אִתָּהּ  מָשׂוֹשׂ  כָּל  הַמִּתְאַבְּלִים  עָלֶיהָ:   לְמַעַן  תִּינְקוּ  וּשְׂבַעְתֶּם  מִשֹּׁד  תַּנְחֻמֶיהָ  לְמַעַן  תָּמֹצּוּ  וְהִתְעַנַּגְתֶם  מִזִּיז  כְּבוֹדָהּ:  ס   כִּי  כֹה  אָמַר  ה'  הִנְנִי  נֹטֶה  אֵלֶיהָ  כְּנָהָר  שָׁלוֹם  וּכְנַחַל  שׁוֹטֵף  כְּבוֹד  גּוֹיִם  וִינַקְתֶּם  עַל  צַד  תִּנָּשֵׂאוּ  וְעַל  בִּרְכַּיִם  תְּשָׁעֳשָׁעוּ.  וְשִׂים  לְאַבְנֵי  חֵפֶץ  גְּבוּלֶיהָ  עֲנִיָּה  סֹעֲרָה  לֹא  נֻחָמָה  הִנֵּה  אָנֹכִי  מַרְבִּיץ  בַּפּוּךְ  אֲבָנַיִךְ  וִיסַדְתִּיךְ  בַּסַּפִּירִים:   וְשַׂמְתִּי  כַּדְכֹד  שִׁמְשֹׁתַיִךְ  וּשְׁעָרַיִךְ  לְאַבְנֵי  אֶקְדָּח  וְכָל  גְּבוּלֵךְ  לְאַבְנֵי  חֵפֶץ.  כַּנָּה  אֲשֶׁר  נָטְעָה  יְמִינֶךָ  כנוי  לישראל  בספר  תהלים  וְקַבֵּץ  עוֹלָלֶיהָ.  וּזְרֹק  מַיִם  טְהוֹרִים  כאמור  וְזָרַקְתִּי  עֲלֵיכֶם  מַיִם  טְהוֹרִים  וּטְהַרְתֶּם  מִכֹּל  טֻמְאוֹתֵיכֶם  וּמִכָּל  גִּלּוּלֵיכֶם  אֲטַהֵר  אֶתְכֶם  וְטַהֵר  טֻמְאַת  שׁוּלֶיהָ  הטומאה  האמורה  במגלת  איכה  על  ירושלים  טֻמְאָתָהּ  בְּשׁוּלֶיהָ  לֹא  זָכְרָה  אַחֲרִיתָהּ  וַתֵּרֶד  פְּלָאִים  וכו'.  וְקָרָאתָ  אֵלֶיהָ  לְשָׁלוֹם  מקור  הפסוק  בצווי  לקרוא  לשלום  לעיר  שאנו  נלחמים  עליה.  אבל  הפיטן  הוציא  את  הפסוק  מהקשרו  ומבקש  מה'  שיקרא  לירושלים  לשלום.  שָׁלוֹם  יַחְדָּו  אֶשְׁכְּבָה  וְאִישָׁן  בְּשָׁלוֹם  יַחְדָּו  אֶשְׁכְּבָה  וְאִישָׁן  כִּי  אַתָּה  ה'  לְבָדָד  לָבֶטַח  תּוֹשִׁיבֵנִי  וַיְיָ  נַפְשִׁי  שָׁמְרָה.  אַל  תִּזְנַח  לָנֶצַח  לָמָּה  תִישַׁן  עוּרָה  עוּרָה  לָמָּה  תִישַׁן  אֲדֹנָי  הָקִיצָה  אַל  תִּזְנַח  לָנֶצַח.  וְתוֹצִיא  כָאוֹר  צִדְקֵנוּ  גּוֹל  עַל  ה'  דַּרְכֶּךָ  וּבְטַח  עָלָיו  וְהוּא  יַעֲשֶׂה:   וְהוֹצִיא  כָאוֹר  צִדְקֶךָ  וּמִשְׁפָּטֶךָ  כַּצָּהֳרָיִם  וְהָכֵן  נָבִיא  מְהֵרָה.  לְמַרְבֵּה  הַמִּשְׂרָה  וּלְשָׁלוֹם  לְםַרְבֵּה  הַמִּשְׂרָה  וּלְשָׁלוֹם  אֵין  קֵץ  עַל  כִּסֵּא  דָוִד  וְעַל  מַמְלַכְתּוֹ  לְהָכִין  אֹתָהּ  וּלְסַעֲדָהּ  בְּמִשְׁפָּט  וּבִצְדָקָה  מֵעַתָּה  וְעַד  עוֹלָם  קִנְאַת  ה'  צְבָאוֹת  תַּעֲשֶׂה  זֹּאת.  שָׁלוֹם  טוֹב  מֵאָדוֹן  טוֹב  לַבָּאִים  אֵלֶיךָ  לְהִבָּדֵק  לבאים  אליך  לדין.  אַל  תָּשִׂים  פָּנֶיךָ  עִמָּנוּ  בַּדִּין  לְדַקְדֵּק  אל  תדקדק  עמנו  בדין.  תִּתֵּן  אֱמֶת  לְיַעֲקֹב  וְחֶסֶד  לְאַבְרָהָם  תִּתֵּן  אֱמֶת  לְיַעֲקֹב  חֶסֶד  לְאַבְרָהָם  אֲשֶׁר  נִשְׁבַּעְתָּ  לַאֲבֹתֵינוּ  מִימֵי  קֶדֶם  לְהִצְטַדֵּק.  חֶסֶד  וֶאֱמֶת  נִפְגָּשׁוּ  צֶדֶק  וְשָׁלוֹם  תִּתֵּן  אֱמֶת  לְיַעֲקֹב  חֶסֶד  לְאַבְרָהָם  אֲשֶׁר  נִשְׁבַּעְתָּ  לַאֲבֹתֵינוּ  מִימֵי  קֶדֶם.  שָׁלוֹם  חֵלֶב  חִטִּים  תַּשְׂבִּיעַ  הַשָּׂם  גְּבוּלֵךְ  שָׁלוֹם  חֵלֶב  חִטִּים  יַשְׂבִּיעֵךְ  לְכָל  בְּנֵי  עֵבֶר.  קֹויֵ  יְיָ  יַחֲלִיפוּ  כֹחַ  יַעֲלוּ  אֵבֶר  וְקוֹיֵ  ה'  יַחֲלִיפוּ  כֹחַ  יַעֲלוּ  אֵבֶר  כַּנְּשָׁרִים  יָרוּצוּ  וְלֹא  יִיגָעוּ  יֵלְכוּ  וְלֹא  יִיעָפוּ.  וְיַעֲבֹר  מַלְכָּם  לִפְנֵיהֶם  כאמור  וַיַּעֲבֹר  מַלְכָּם  לִפְנֵיהֶם  וַה'  בְּרֹאשָׁם,  שהוא  עַל  פֶּשַׁע  עוֹבֵר  נֹשֵׂא  עָוֹן  וְעֹבֵר  עַל  פֶּשַׁע.  דֹּרֵשׁ  טוֹב  לְעַמּוֹ  וְדֹבֵר  שָׁלוֹם  הפסוק  אמור  במקורו  על  מרדכי,  אבל  כאן  אומר  אותו  הפיטן  על  ה'.  ה'  שיעבור  לפניהם  הוא  דורש  טוב  לעמו.  שָׁלוֹם  זֶרַע  בֵּרַךְ  יְיָ  מקור  הבטוי  בישעיהו.  עם  ישראל  הם  העם  שה'  ברך  אותו  אוֹם  נָאוָה  שְׁחַרְחֹרֶת  העם  שעליו  נאמר  בשיר  השירים  שחורה  ונאוה.  שִׂימֶנָּה  לִתְהִלָּה  לְכָבוֹד  וּלְתִפְאֶרֶת  כאמור  בפרשת  כי  תבוא.  וְקַיֵּם  לָהּ  חָזוֹן  אֲשֶׁר  הִתְוֵיתָ  בְּחֶרֶת.  וְגִלֵּיתִי  לָהֶם  עֲתֶרֶת  שָׁלוֹם  הִנְנִי  מַעֲלֶה  לָּהּ  אֲרֻכָה  וּמַרְפֵּא  וּרְפָאתִים  וְגִלֵּיתִי  לָהֶם  עֲתֶרֶת  שָׁלוֹם  וֶאֱמֶת:   וַהֲשִׁבֹתִי  אֶת  שְׁבוּת  יְהוּדָה  וְאֵת  שְׁבוּת  יִשְׂרָאֵל  וּבְנִתִים  כְּבָרִאשֹׁנָה.  שָׁלוֹם  וּבְרִית  עוֹלָם  וְכָרַתִּי  לָהֶם  בְּרִית  שָׁלוֹם  בְּרִית  עוֹלָם  יִהְיֶה  אוֹתָם  וּנְתַתִּים  וְהִרְבֵּיתִי  אוֹתָם  וְנָתַתִּי  אֶת  מִקְדָּשִׁי  בְּתוֹכָם  לְעוֹלָם  יִהְיֶה  אֶל  עַם  קְרוֹבוֹ.  אֲשֶׁר  צָפוּן  לִירֵאָיו  מָה  רַב  טוּבוֹ  מָה  רַב  טוּבְךָ  אֲשֶׁר  צָפַנְתָּ  לִּירֵאֶיךָ  פָּעַלְתָּ  לַחֹסִים  בָּךְ.  כִּי  עַיִן  בְּעַיִן  יִרְאוּ  לְצִיּוֹן  בְּשׁוּבוֹ  כִּי  עַיִן  בְּעַיִן  יִרְאוּ  בְּשׁוּב  ה'  צִיּוֹן.  וְגַם  כָּל  הָעָם  הַזֶּה  עַל  מְקֹמוֹ  יָבֹא  בְשָׁלוֹם  מתוך  דברי  יתרו  למשה.  וכאן  כונתו  שאחרי  שישוב  ה'  ציון  גם  כל  ישראל  ישובו  לשם  בשלום.  שָׁלוֹם  הִנֵּה  מַר  לִי  כדברי  חזקיהו  הִנֵּה  לְשָׁלוֹם  מַר  לִי  מָר  וְאַתָּה  חָשַׁקְתָּ  נַפְשִׁי  מִשַּׁחַת  בְּלִי  כִּי  הִשְׁלַכְתָּ  אַחֲרֵי  גֵוְךָ  כָּל  חֲטָאָי  כִּי  בָזְאוּ.  אַרְצִי  שָׁלְלוּ  שָׁסוּ  גָּבְרוּ  וְגָאוּ  כל  הגויים  בזזו  את  ארצנו.  עַמִּים  שָׁמְמוּ  עָרִים  עַד  אֲשֶׁר  שָׁאוּ  מקורו  בפסוק  וַיֹּאמֶר  עַד  אֲשֶׁר  אִם  שָׁאוּ  עָרִים  מֵאֵין  יוֹשֵׁב  וּבָתִּים  מֵאֵין  אָדָם  וְהָאֲדָמָה  תִּשָּׁאֶה  שְׁמָמָה.  וכאן  כונתו  שכל  הגויים  בזזונו  עד  אשר  אם  שאו.  הַנֹּשְׁכִים  בְּשִׁנֵּיהֶם  וְקָרְאוּ  שָׁלוֹם  הפסוק  הזה  נאמר  על  נביאי  השקר.  שמנבאים  שלום  שלא  בא.  וכן  הגויים  נושכים  אותנו  ומשקרים  ואומרים  שלום.  שָׁלוֹם  דַּבֵּר  אֶל  בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל  כלומר  דבר  אל  ישראל  דברי  שלום  וּבַקֵּשׁ  לְהַעֲלוֹתָם  מִבּוֹר  הוצא  אותם  מבור  השבי,  כלומר  מהגולה.  מִמִּזְרָח  וּמִמַּעֲרָב  שְׁאֵרִיתָם  לִצְבֹּר  הבא  אותם  לארץ  מכל  רוחות  השמים.  מֵאֱדוֹם  וּמִמּוֹאָב  עֻלָּם  הַכָּבֵד  תִּשְׁבֹּר.  יִרְדְּפֵם  יַעֲבוֹר  שָׁלוֹם  כאמור  בישעיהו.  שָׁלוֹם  גְּמֹל  לְעַבְדֶּךָ  תן  לנו  שלום  שָׁמַיִם  וָאָרֶץ  קוֹנֶה.  בְּעֵת  צָרָה  לְעַמּוֹ  בַּמֶּרְחָב  יָהּ  עוֹנֶה  פניה  אל  ה'  שהוא  קונה  שמים  וארץ  ונאמר  עליו  ענני  במרחב  יה.  אֵיכָה  יוּעַם  זָהָב  וְהַכֶּתֶם  הַטּוֹב  יִשְׁנֶה  כאמור  באיכה.  רַבַּת  שָׁכְנָה  לָּהּ  נַפְשִׁי  עִם  שׂוֹנֵא  שָׁלוֹם  פסוק  מתהלים.  וכאן  כונתו  שכבר  חיינו  שנים  רבות  בין  הגויים  שונאינו  ושונאי  השלום.  שָׁלוֹם  בָּאָרֶץ  תִּתֵּן  כאמור  וְנָתַתִּי  שָׁלוֹם  בָּאָרֶץ  וּשְׁכַבְתֶּם  וְאֵין  מַחֲרִיד  וְאוֹיְבָיו  יַדְבֵּר  יַדְבֵּר  עַמִּים  תַּחְתֵּינוּ  וּלְאֻמִּים  תַּחַת  רַגְלֵינוּ.  כִּי  בָאֵשׁ  יְיָ  נִשְׁפָּט  כִּי  בָאֵשׁ  ה'  נִשְׁפָּט  וּבְחַרְבּוֹ  אֶת  כָּל  בָּשָׂר  וְרַבּוּ  חַלְלֵי  ה'  וַחֲיָלִים  יְגַבֵּר.  אֶשְׁמְעָה  מַה  יְדַבֵּר.  הָאֵל  יְיָ,  כִּי  יְדַבֵּר  שָׁלוֹם  אֶשְׁמְעָה  מַה  יְדַבֵּר  הָאֵל  ה'  כִּי  יְדַבֵּר  שָׁלוֹם  אֶל  עַמּוֹ  וְאֶל  חֲסִידָיו  וְאַל  יָשׁוּבוּ  לְכִסְלָה.  שָׁלוֹם  אֵין  קֵץ  עַל  כִּסֵּא  לְםַרְבֵּה  הַמִּשְׂרָה  וּלְשָׁלוֹם  אֵין  קֵץ  עַל  כִּסֵּא  דָוִד  וְעַל  מַמְלַכְתּוֹ  לְהָכִין  אֹתָהּ  וּלְסַעֲדָהּ  בְּמִשְׁפָּט  וּבִצְדָקָה  מֵעַתָּה  וְעַד  עוֹלָם  קִנְאַת  ה'  צְבָאוֹת  תַּעֲשֶׂה  זֹּאת  גֶּזַע  גּוּר  אַרְיֵה.  בְּהִלּוֹ  נֵרוֹ  לְעוֹלָם  וָעֶד  בְּלִי  לְאַטְפוּיֵי.  יְחַיֵּנוּ  מִיֹּמָיִם  בַּיּוֹם  הַשְּׁלִישִׁי  יְקִמֵנוּ  וְנִחְיֶה  גם  מחבר  הפיוט  חיים  ארכים  הביא  את  הפסוק  הזה  בבית  האחרון,  ונראה  שהפיטן  כאן,  ששאל  את  מבנה  הפיוט  מהפיוט  ההוא,  לקח  משם  גם  את  הצטוט  הזה.  וּלְדָוִד  וּלְזַרְעוֹ  וּלְבֵיתוֹ  וּלְכִסְאוֹ  יִהְיֶה  שָׁלוֹם.   

הסליחה  הזאת  נאמרת  ברוב  המנהגים  בנעילה.  ויש  נוהגים  לומר  אותה  גם  בסליחות

מְרֻבִּים  צָרְכֵי  עַמְּךָ  וְדַעְתָּם  קָצְרָה  מבוסס  על  תפלה  קצרה  שנאמר  במסכת  ברכות  שיתפלל  מי  שאינו  יכול  להתפלל  תפלה  מלאה.  מַחְסוֹרָם  וּמִשְׁאֲלוֹתָם  בַּל  יוּכְלוּ  לְסַפְּרָה  .  נָא  בִּינָה  הֲגִיגֵנוּ  הבן  את  הגיגינו,  את  דברינו,  כמו  שנאמר  אמרי  האזינה  ה'  בינה  הגיגי.  טֶרֶם  נִקְרָא  כמו  שנאמר  וְהָיָה  טֶרֶם  יִקְרָאוּ  וַאֲנִי  אֶעֱנֶה  עוֹד  הֵם  מְדַבְּרִים  וַאֲנִי  אֶשְׁמָע.   הָאֵל  הַגָּדֹל  הַגִּבֹּר  וְהַנּוֹרָא.   סָפוּ  וְגַם  כָּלוּ  יוֹדְעֵי  פְגִיעָה  אין  אנשים  שיודעים  להתפלל  עבורנו  ויודעים  סֵדֶר  תְּפִלּוֹת  בְּמַעֲנֵה  לְשׁוֹנָם  לְהַבִּיעָה.  עֲרֻמִּים  נוֹתַרְנוּ  וְרָבְתָה  בָנוּ  הָרָעָה.   עַל  כֵּן  לֹא  הִשִּׂיגַתְנוּ  יְשׁוּעָה.  פָּנִים  אֵין  לָנוּ  פָּנֶיךָ  לְחַלּוֹת  חטאנו  ולכן  אין  לנו  פנים  לבקש  ממך.  פָּשַׁעְנוּ  וּמָרַדְנוּ  וְהֶעֱוִינוּ  מְסִלּוֹת.  צְדָקָה  לְךָ  לְבַד  נְבַקֵּשׁ  אנו  מבקשים  ממך  צדקה  כי  אין  בנו  מעשים  בְּמַעַרְכֵי  תְהִלּוֹת.   הָעֹמְדִים  בְּבֵית  יְיָ  בַּלֵּילוֹת.   קָדוֹשׁ  רְאֵה  כִּי  פַס  מֵלִיץ  כַּשּׁוּרָה  אין  מי  שיכול  להתפלל  כראוי.  קַבֵּל  נִיבִי  כְּמַרְבִּית  תְּשׁוּרָה  קבל  את  תפלתנו  כקרבן.  רִנָּתִי  הַיּוֹם  תְּהֵא  בְּכִתְרְךָ  קְשׁוּרָה.   אֵל  נֶאְזָר  בִּגְבוּרָה.   שַׁוְעָתִי  שְׁעֵה  וּתְפִלָּתִי  תְהֵא  נְעִימָה.  שְׁמַע  פְּגִיעָתִי  תפלתי  כִּפְגִיעָה  תַמָּה.  תְּחוֹקְקֵנוּ  לְחַיִּים  וְתֵטִיב  הַחֲתִימָה.   תֹּלֶה  אֶרֶץ  עַל  בְּלִימָה.

יָדְךָ  פְּשׁוֹט  וְקַבֵּל  תְּשׁוּבָתִי  כמו  שלמדנו  שה'  פושט  יד  לקבל  פושעים  המבקשים  לשוב  בְּמַעֲמָדִי.  סְלַח  נָא  וּמְחַל  על  רֹעַ  מַעְבָּדִי  מעשי  הרעים.  פְּנֵה  וַעֲסוֹק  בְּטוֹבַת  מְשַׁחֲרֶיךָ  דּוֹדִי  וּמְעוֹדְדִי.   וְאַתָּה  יְיָ  מָגֵן  בַּעֲדִי.   בָּזֹה  אַל  תִּבְזֶה  הוֹד  מִלּוּלִי.  רוֹמַמְתִּי  הוֹדְךָ  לְפִי  עֲנִיּוּת  שִׂכְלִי  אמנם  אינני  משיג  את  גדולתך,  אבל  בעניות  שכלי  אמרתי  מה  שאני  יכול.  מַלֵּא  לְטוֹבָה  תַּאֲוָתִי  וּמִשְׁאָלִי.   אֱלֹהִים  אֲדֹנָי  חֵילִי.   יֶעֱרַב  שִׂיחִי  וְתֵעָתֵר  בִּתְפִלָּה.  צְרוֹף  לְחֶשְׁבּוֹן  כָּל  מִלָּה  וּמִלָּה.  חֲשׁוֹב  קָדוֹשׁ  מַעֲמָדִי  כְּמִנְחָה  בְלוּלָה  קבל  תפלתי  כקרבן.   הַאֲזִינָה  אֱלֹהֵי  יַעֲקֹב  סֶלָה. 

הסליחות  הבאות,  כמו  פיוטים  רבים,  בנויות  מארבע  צלעות  בכל  בית,  עם  חרוז  אחד  בכל  בית,  כאשר  הצלע  האחרונה  היא  פסוק.

אָב  לְרַחֵם  וְרַב  סְלֹחַ,  חוֹלַלְתָּנוּ  הולדתנו  ויצרתנו.  בְּנֵי  בְרִית  קֹדֶשׁ  וְלֹא  חִלַּלְתָּנוּ.  גּוֹלִים  וְאַתָּה  בְקִרְבֵּנוּ  גם  כאשר  אנו  גולים  אתה  עמנו  כַּאֲשֶׁר  יִחַלְתָּנוּ.   וְסָלַחְתָּ  לַעֲוֹנֵנוּ  וּלְחַטָּאתֵנוּ  וּנְחַלְתָּנוּ.   דָּם  וְגֵאוּל  תָּדִיחַ  אִם  רָחַץ  אֲדֹנָי  אֵת  צֹאַת  בְּנוֹת  צִיּוֹן  וְאֶת  דְּמֵי  יְרוּשָׁלִַם  יָדִיחַ  מִקִּרְבָּהּ  בְּרוּחַ  מִשְׁפָּט  וּבְרוּחַ  בָּעֵר  וְדִין  תָּאִיר.  הַחֵטְא  יָעֳלַם  וּבַל  יִמָּצֵא  לְהַכְאִיר.  וְעָוֹן  יְבֻקַּשׁ  וְאֵינֶנּוּ  כְּנַמְתָּ  לְהַבְאִיר.   כִּי  אֶסְלַח  לַאֲשֶׁר  אַשְׁאִיר  בַּיָּמִים  הָהֵם  וּבָעֵת  הַהִיא  נְאֻם  ה'  יְבֻקַּשׁ  אֶת  עֲוֹן  יִשְׂרָאֵל  וְאֵינֶנּוּ  וְאֶת  חַטֹּאת  יְהוּדָה  וְלֹא  תִמָּצֶאינָה  כִּי  אֶסְלַח  לַאֲשֶׁר  אַשְׁאִיר.   זַהַם  מְרֻבֶּה  הרבינו  לחטוא  וּפָסַק  נִיחוֹחַ  מְמֻלָּח  פסקו  הקרבנות  שהם  ריח  ניחוח  עם  מלח,  ופסקה  הקטרת  שנאמר  עליה  ממלח  טהור  קדש.  חֲצִיצַת  חֲפִיפַת  לִכְלוּךְ  שֶׁרֶץ  הַלַּח  לא  שבנו  ואנו  כטובל  ושרץ  בידו.  טְבִילַת  טָהֳרַת  צִנּוֹר  מֵימֶיךָ  יְקַלַּח  תטהרנו  במימיך.   כִּי  אַתָּה  אֲדֹנָי  טוֹב  וְסַלָּח.   יַעַן  סָרַחְנוּ  נִדַּחְנוּ  וּמִשְׁמַן  רָזֶה  גלינו  ונדחנו  בגויים  ומשמנינו  רזו  בגלל  שחטאנו.  כִּי  רַבָּה  הַטֻּמְאָה  וְאֵין  מַזֶּה  אין  כהן  שיכפר  עלינו  ויטהרנו.  לְמַעַנְךָ  יְיָ  כְּאָז  וְלִפְנִים  מִזֶּה  הכנס  לפנים  משורת  הדין  ולפנים  ממה  שהיה  אז.   סְלַח  נָא  לַעֲוֹן  הָעָם  הַזֶּה.   מִסַּפֵּר  עָצְמוּ  חַסְדֵי  רֹב  גְּמוּלָךָ  עשית  אתנו  הרבה  חסדים  ואין  אנו  יכולים  לספרם.  נִהַגְתָּ  לְעַם  בֵּית  מֶרִי  לְמוּלָךָ  למרות  שאנחנו  בית  מרי,  עם  מורד,  נהגתנו  לך  לעם.  סִבְלָם  נָא  תִשָּׂא  כְּמִקֶּדֶם  נְטוּלָךָ  שוב  לשאת  את  עמך  על  כנפי  נשרים  כמקדם.   וְסָלַחְתָּ  לְעַמְּךָ  אֲשֶׁר  חָטְאוּ  לָךְ  כפי  שבקש  שלמה  כשבנה  את  המקדש.  הפסוק  הזה  לקוח  משם.   עָלֵינוּ  מִמָּרוֹם  רוּחַ  קָדְשְׁךָ  יֵעָרֶה  ככתוב  עַד  יֵעָרֶה  עָלֵינוּ  רוּחַ  מִמָּרוֹם  וְהָיָה  מִדְבָּר  לַכַּרְמֶל  וְַכַּרְמֶל  לַיַּעַר  יֵחָשֵׁב:   וְשָׁכַן  בַּמִּדְבָּר  מִשְׁפָּט  וּצְדָקָה  בַּכַּרְמֶל  תֵּשֵׁב:   וְהָיָה  מַעֲשֵׂה  הַצְּדָקָה  שָׁלוֹם  וַעֲבֹדַת  הַצְּדָקָה  הַשְׁקֵט  וָבֶטַח  עַד  עוֹלָם.  פְּרֹשׁ  וְהִתְקַדֵּשׁ  וְחָדָשׁ  לָנוּ  יִבָּרֵא  יש  כמה  פסוקי  גאולה  ונחמה  גם  בישעיהו  וגם  בירמיהו  שמדברים  על  בריאת  דבר  חדש  בארץ.  בריאת  שמים  חדשים  וארץ  חדשה,  או  בריאת  חדשה  שהיא  הגאולה.  צֵרוּף  וּמֵרוּק  בְּלִי  יִסּוּרִין  תּוֹרֶה  תצרפנו  ותמרקנו  מחטאינו  בלי  יסורים.   כִּי  עִמְּךָ  הַסְּלִיחָה  לְמַעַן  תִּוָּרֵא  כאמור  בתהלים.   קוֹמֵם  נְפוּלָה  הקם  את  בתולת  ישראל  שנפלה  עוֹד  מִלְּהוֹסִיף  דַּאֲבוֹנֵנוּ  כדי  שלא  נוסיף  לדאבה  עוד.  רוּחַ  חֵן  רַוֵּה  שַׂבַּע  רַעֲבוֹנֵנוּ  בזכריה  נאמר  שה'  ישפוך  עלינו  רוח  חן  ותחנונים.  כאן  מבקש  הפיטן  שברוח  זו  ה'  ישביענו  וירוֵנו.  שָׁלְמוּ  תַּמּוּ  עֵת  רִעוּעַ  בּוֹנֵינוּ  תמו  ימי  החורבן.   לְמַעַן  שִׁמְךָ  יְיָ  וְסָלַחְתָּ  לַעֲוֹנֵנוּ.   שִׁירַיִם  הִנֶּנּוּ  וּמִי  כָמוֹךָ  נֹשֵׂא  את  הפסוק  "מִי  אֵל  כָּמוֹךָ  נֹשֵׂא  עָוֹן  וְעֹבֵר  עַל  פֶּשַׁע  לִשְׁאֵרִית  נַחֲלָתוֹ  לֹא  הֶחֱזִיק  לָעַד  אַפּוֹ  כִּי  חָפֵץ  חֶסֶד  הוּא"  דורשת  הגמ'  במסכת  ר"ה:  למי  שמשים  עצמו  כשיריים.  הפיטן  אומר  שהננו  נותרנו  רק  שיריים,  שארית  נחלה,  שא  את  עוונותינו.  לֹא  עַל  צִדְקוֹתֵינו  אוֹת  נְנַסֶּה  אין  אנו  מבקשים  בזכות  צדקותינו  אלא  על  רחמיך  הרבים.  מִדַּת  הֲמוֹן  רַחֲמֶיךָ  נַפִּיל  מַחֲסֶה  אנו  מפילים  את  תחנונינו  לפניך  על  רחמיך,  כי  אתה  המחסה  שלנו.   אֲדֹנָי  שְׁמָעָה  אֲדֹנָי  סְלָחָה  אֲדֹנָי  הַקֲשִׁיבָה  וַעֲשֵׂה.   בְּיִרְאָתְךָ  וּבְתוֹרָתְךָ  הָכֵן  פְּעָמֵינוּ  לִצְעֹד  הדריכנו  לצעוד  בדרכיך.  בְּיַד  עֲוֹנֵינוּ  כִּי  כָשַׁלְנוּ  לִמְעֹד  כי  כשלנו  בעוונינו  ולכן  אנו  שבים  אליך  כאמור  שׁוּבָה  יִשְׂרָאֵל  עַד  ה'  אֱלֹהֶיךָ  כִּי  כָשַׁלְתָּ  בַּעֲוֹנֶךָ.  יְהִי  וְיֵאָמֶן  דְּבָרְךָ  הַטּוֹב  לִסְעֹד  מבוסס  על  דברי  שלמה  בתפלתו  יאמן  נא  דברך.  וכאן  אנו  מבקשים  מה'  שיאמן  דברו  שאמר   כִּי  אֶסְלַח  לַעֲוֹנָם  וּלְחַטָּאתָם  לֹא  אֶזְכָּר  עוֹד.   יוֹדֵעַ  תַּעֲלוּם  כָּל  דָּם  וּלְחוּם  היודע  כל  תעלומות.  חַטֹּאתֵינוּ  יְדַעֲנוּם  וְאִתָּנוּ  בְּכָל  תְּחוּם  אנו  יודעים  את  חטאתינו  שהם  עמנו  בכל  מקום  ולכן  הִנֵּנוּ  אָתָאנוּ  לְךָ  מְצֹא  כֹפֶר  וְתַנְחוּם  כעת  באנו  אליך  לבקש  כפר  ותנחומים.   וְאַתָּה  אֱלוֹהַּ  סְלִיחוֹת  חַנּוּן  וְרַחוּם. 

הפיוט  הזה  נכתב  ככל  הנראה  אחרי  גזרות  תתנ"ו,  או  ארוע  אחר  בו  נהרגו  הרבה  יהודים.

אֵלֶיךָ  צוּרִי  כַּפַּיִם  שִׁטַּחְתִּי  שטחתי  אליך  כפי  בתפלה.  וְגֹדֶל  וְגֹבַהּ  לֵב  הִנַּחְתִּי  והנחתי  את  הגאוה,  ונשברה  רוחי  ולכן  אָכֵן  רוּחַ  נִשְׁבָּרָה  זָבַחְתִּי.  וַאֲנִי  בְּחַסְדְּךָ  בָטַחְתִּי.   בָּטַחְתִּי  בְךָ  וְלֹא  בְזַיִן  מְבֻרְזָל  אנחנו  בוטחים  בך  ולא  בחרבנו.  לַהֲרֹג  כְּנִמְסַרְתִּי  רַב  וּכַרְזָל  נמכרנו  להשמיד  להרוג  ולאבד  מקטן  ועד  גדול.  בַּקֵּשׁ  יוֹנַת  אֵלֶם  וְגוֹזָל  אויבינו  מבקשים  להשמידנו  אם  על  בנים,  יונה  על  גוזליה.  ישראל  נמשלו  ליונה.  וְהֵשִׁיב  אֶת  הַגְּזֵלָה  אֲשֶׁר  גָּזָל  פסוק  מפרשת  ויקרא.  וכאן  אנו  מבקשים  שה'  ישיב  את  ישראל  מידי  הגויים  שגזלו  אותם. גָּזַל  וְאִבַּד  חֲסִידֵי  עֶלְיוֹן  וִישִׁישָׁיו.  וְהֶחֱרִיב  בֵּיתוֹ  וְחִלֵּל  מִקְדָּשׁ  וְקָדָשָׁיו.  וְגִדֵּר  הַפָּרֹכֶת  וְהָרַג  נְבִיאָיו  וּקְדוֹשָׁיו  בעת  החורבן  אבדו  חסידים  וחרב  הבית  ונהרגו  הנביאים  והקדושים  שעליהם  נאמר  זֶה  דּוֹר  דֹּרְשָׁיו.   דּוֹרְשָׁיו  דָּמָם  יְהִי  כֹפֶר  וּפִדְיוֹם  דמם  של  הצדיקים  שנשפך  יכפר  עלינו  לִפְנֵי  כִסֵּא  כְּבוֹדְךָ  אָיֹם.  דְּבוּקִים  אַחֲרֶיךָ  כִּצְמִידִים  וּתְיוֹם  כדי  שנדבק  בך  ונלך  אחריך.  כִּי  עָלֶיךָ  הֹרַגְנוּ  כָל  הַיּוֹם. הַיּוֹם  הַזֶּה  כַּמָּה  רְבָבוֹת  נָפְלוּ  מֵעַמֶּךָ.  וּמָסְרוּ  עַצְמָם  עַל  יִחוּד  שְׁמֶךָ.  הוֹצֵא  לְמַעֲנָם  לָאוֹר  מִשְׁפָּטָם  וְדִינָם  מִמְּרוֹמֶךָ.  וְשָׁמַעְתָּ  אֶל  תְּחִנַּת  עַבְדְּךָ  וְעַמְּךָ.   וְעַמְּךָ  שׁוֹלְלִים  וּבוֹזְזִים  וְחֵילָם  יָבֹזּוּ.  וּשְׂמֵחִים  לִמְחִתָּה  וּלְאֵיד  יַעֲלֹזוּ  הגויים  שוללים  ובוזזים  את  ישראל  ושמחים  לאידם.  מִי  נָתַן  לִמְשִׁסָּה  יַעֲקֹב  בְּקוֹל  יַכְרִיזוּ.  הֲלוֹא  יְיָ  זוּ  כמו  שנאמר  מִי  נָתַן  לִמְשִׁוסָּה  יַעֲקֹב  וְיִשְׂרָאֵל  לְבֹזְזִים  הֲלוֹא  ה'  זוּ  חָטָאנוּ  לוֹ  וְלֹא  אָבוּ  בִדְרָכָיו  הָלוֹךְ  וְלֹא  שָׁמְעוּ  בְּתוֹרָתוֹ. זוּ  חֵטְא  גָּרַם  וְרוֹדֵף  חֲבָטָנוּ.  סַרְנוּ  מִנִּי  דֶרֶךְ  וְכַסּוֹרֵרָה  בָּעַטְנוּ.  זָעַמְנוּ  בְּמִדָּה  וּכְרֹעַ  מַעֲלָלֵינוּ  לָעַטְנוּ.  לַייָ  אֱלֹהֵינוּ  חָטָאנוּ  הפורענויות  באו  כי  חטאנו.   חָטָאנוּ  וְהִנְנוּ  בְּאַשְׁמָה  גְּדוֹלָה.  לְלַעַג  וָקֶלֶס  נְתוּנִים  בַּגּוֹלָה.  חֲזוֹן  הַמִּקְרָא  עָלֵינוּ  עָלָה  התקיֵם  בנו  מה  שנאמר  הִנֵּה  יְיָ  מְטַלְטֶלְךָ  טַלְטֵלָה. טַלְטֵלָה  וְעִצָּבוֹן  כִּי  גָּבְרוּ  וְעָצְמוּ.  זְאֵבֵי  עֲרָבוֹת  ירמיהו  המשיל  את  האויבים  האוכלים  את  ישראל  לזאב  ערבות.  כאן  ממשיך  הפיטן  ואומר  שהגויים  האוכלים  אותנו  אָכְלוּ  הָמָמוּ.  טְרָפוּנוּ  לַבֹּקֶר  וְלֹא  גָּרָמוּ  כנבואת  צפניה:  לֹא  שָׁמְעָה  בְּקוֹל  לֹא  לָקְחָה  מוּסָר  בַּה'  לֹא  בָטָחָה  אֶל  אֱלֹהֶיהָ  לֹא  קָרֵבָה:   שָׂרֶיהָ  בְקִרְבָּהּ  אֲרָיוֹת  שֹׁאֲגִים  שֹׁפְטֶיהָ  זְאֵבֵי  עֶרֶב  לֹא  גָרְמוּ  לַבֹּקֶר.  אַכְזָרִי  הֵמָּה  וְלֹא  יְרַחֵמוּ.  לכן  עכשו  מבקש  הפיטן:  יְרַחמוּ  מִשָּׁמַיִם  עֲשׂוֹת  נֵס.  וְיַצֵּל  עַמּוֹ  מִיַּד  חָזָק  וּמְאַנֵּס  מיד  אויביהם.  יְדִידוּת  מִשְׁכְּנוֹתָיו  לְאֹרֶךְ  וְרֹחַב  יְפַרְנֵס  יפרנס  ויציל  את  עמו,  שהיא  ידידות  משכנותיו.  כַּתֹּרֶן  עַל  רֹאשׁ  הָהָר  וְכַנֵּס. כַּנֵּס  נוֹתְרָה  שְׁאֵרִית  נַחֲלָתוֹ  כמו  שנאמר  אֶלֶף  אֶחָד  מִפְּנֵי  גַּעֲרַת  אֶחָד  מִפְּנֵי  גַּעֲרַת  חֲמִשָּׁה  תָּנֻסוּ  עַד  אִם  נוֹתַרְתֶּם  כַּתֹּרֶן  עַל  רֹאשׁ  הָהָר  וְכַנֵּס  עַל  הַגִּבְעָה.  בְּעָלוּנוּ  אֲדוֹנִים  קָשִׁים  זוּלָתוֹ  ה'  אֱלֹהֵינוּ  בְּעָלוּנוּ  אֲדֹנִים  זוּלָתֶךָ  לְבַד  בְּךָ  נַזְכִּיר  שְׁמֶךָ.  כָּעֵת  יֵאָמֵר  לְיַעֲקֹב  בֶּן  מְחִילָתוֹ  מבוסס  על  פסוק  בברכות  בלעם,  וכאן  כונתו  שיאמר  לעם  ישראל  שה'  מוחל  את  עוונו.  בָּחַר  לוֹ  יָהּ  יִשְׂרָאֵל  לִסְגֻלָּתוֹ.   לִסְגֻלָּתוֹ  אַל  יִהְיֶה  דָּוֶה  וְשָׁמֵם.  כִּימֵי  קֶדֶם  חָרְבוֹתַי  יְקוֹמֵם  יבנה  מחדש  את  חרבותינו  כימי  קדם.  לְמַלְכִּי  יִתֵּן  עֹז  וִירוֹמֵם.  מַשְׁפִּיל  אַף  מְרוֹמֵם  ה'  מוֹרִישׁ  וּמַעֲשִׁיר  מַשְׁפִּיל  אַף  מְרוֹמֵם...  ה'  יָדִין  אַפְסֵי  אָרֶץ  וְיִתֶּן  עֹז  לְמַלְכּוֹ  וְיָרֵם  קֶרֶן  מְשִׁיחוֹ.  וכאן  כונת  הדברים  שה'  שהוא  משפיל  אף  מרומם,  הוא  יתן  עז  למלכו. מְרוֹמֵם  יַרְאֵנִי  בְשׁוֹרְרַי.  נִקְמָתוֹ  וְנִקְמַת  בְּחִירַי  יראנו  את  נקמתו  ונקמת  עמו  באויבים.  מוּסַר  כְּלִמָּתִי  לְעָרַי.  נָשָׂאתִי  חֶרְפַּת  נְעוּרָי  כִּי  אַחֲרֵי  שׁוּבִי  נִחַמְתִּי  וְאַחֲרֵי  הִוָּדְעִי  סָפַקְתִּי  עַל  יָרֵךְ  בֹּשְׁתִּי  וְגַם  נִכְלַמְתִּי  כִּי  נָשָׂאתִי  חֶרְפַּת  נְעוּרָי:   הֲבֵן  יַקִּיר  לִי  אֶפְרַיִם  אִם  יֶלֶד  שַׁעֲשֻׁעִים  כִּי  מִדֵּי  דַבְּרִי  בּוֹ  זָכֹר  אֶזְכְּרֶנּוּ  עוֹד  עַל  כֵּן  הָמוּ  מֵעַי  לוֹ  רַחֵם  אֲרַחֲמֶנּוּ  נְאֻם  ה'.   נְעוּרַי  זָכַרְתִּי  לוֹ  אַהֲבָה  כְלוּלָה  ה'  זוכר  לירושלים  את  חסד  נעוריך  ואהבת  כלולותיה.  וגם  אנו  זוכרים  את  האהבה  הזאת.  שנקראת  כאן  לא  אהבת  כלולות  אלא  אהבה  כלולה.  לְעֵת  זִקְנָה  חֶסֶד  גּוֹמְלָהּ  ה'  זוכר  לירושלים  את  ימי  נעוריה,  וגומל  לה  חסד  לעת  זקנתה.  נָא  תִכּוֹן  תְּפִלָּתִי  כְּעוֹלָה  תִּכּוֹן  תְּפִלָּתִי  קְטֹרֶת  לְפָנֶיךָ  מַשְׂאַת  כַּפַּי  מִנְחַת  עָרֶב.  הַאֲזִינָה  אֱלֹהֵי  יַעֲקֹב  סֶלָה. סֶלָה  לְקֹוֶיךָ  הֱיֵה  מַשְׁעֵנָם  עזור  לעם  ישראל  המקוים  לישועתך.  לְמַעַנְךָ  עֲשֵׂה  אִם  לֹא  לְמַעֲנָם  לֹא  לָנוּ  ה'  לֹא  לָנוּ  כִּי  לְשִׁמְךָ  תֵּן  כָּבוֹד  עַל  חַסְדְּךָ  עַל  אֲמִתֶּךָ.  שׂוֹטְנֵימוֹ  יֵבוֹשׁוּ  וְיִכָּלְמוּ  בְמַעֲנָם.  אֶל  יְיָ  וְלֹא  עָנָם  דוד  אומר  על  אויביו  "יִשְׁעוּ  וְאֵין  מֹשִׁיעַ  אֶל  ה'  וְלֹא  עָנָם".  ה'  לא  עונה  להם  בגלל  מעשיהם.   עָנָם  לְבֵית  יִשְׂרָאֵל  וְיִחֲדוּךָ.  כִּי  שַׂמְתָּ  מֵעִיר  לַגָּל  וְחָמְדוּךָ  ה'  אֱלֹהַי  אַתָּה  אֲרוֹמִמְךָ  אוֹדֶה  שִׁמְךָ  כִּי  עָשִׂיתָ  פֶּלֶא  עֵצוֹת  מֵרָחוֹק  אֱמוּנָה  אֹמֶן:   כִּי  שַׂמְתָּ  מֵעִיר  לַגָּל  קִרְיָה  בְצוּרָה  לְמַפֵּלָה  אַרְמוֹן  זָרִים  מֵעִיר  לְעוֹלָם  לֹא  יִבָּנֶה:   עַל  כֵּן  יְכַבְּדוּךָ  עַם  עָז  קִרְיַת  גּוֹיִם  עָרִיצִים  יִירָאוּךָ.  עַל  כֵּן  בָּאוּרִים  כִּבְּדוּךָ  עַל  כֵּן  בָּאֻרִים  כַּבְּדוּ  ה'  בְּאִיֵּי  הַיָּם  שֵׁם  ה'  אֱלֹהֵי  יִשְׂרָאֵל.  יְיָ  בַּצַּר  פְּקָדוּךָ. פְּקָדוּךָ  פִּיּוֹת  פּוֹנוֹת  לְךָ  לִקְרָא  עם  ישראל  קורא  אליך.  חַלְּצֵם  מֵעֹנֶשׁ  וּמִגְּזֵרָה  חֲמוּרָה.  פְּנֵה  אֶל  הָרִנָּה  וְאֶל  הָעֲתִירָה  שמע  את  תפלתם.  מָעוּזָּם  בְּעֵת  צָרָה  פניה  אל  ה'  שהוא  מעוזם  של  ישראל.   צָרָה  וְצוּקָה  הָסֵר  מֶנִּי  הסר  ממני  את  הצרה  והצוקה  מְחוֹלְלִי  פניה  אל  ה'  שהוא  יוצרנו  ומחוללנו.  וְשַׁעֲרֵי  דְּמָעוֹת  לֹא  יִנעלוּ  לִי.  צְבוּרוֹת  בְּנֹאדֶךָ  הֲלֹא  בְּסִפְרָתֶךָ  כמו  שנאמר  שִׂימָה  דִמְעָתִי  בְנֹאדֶךָ  הֲלֹא  בְּסִפְרָתֶךָ  גּוֹאֲלִי  פניה  אל  ה'.  שִׁוַּעְתִּי  שָׁמַעְתָּ  קוֹלִי  מתוך  תפלת  יונה. קוֹלִי  אָרִים  דֶּרֶךְ  בַּקָּשָׁה  הבטוי  לקוח  ממסכת  נדרים,  ומשמעותו  שאין  כופים  אבל  מבקשים.  וכך  גם  אנו  מבקשים  מה'.  מִפְּנֵי  עָקַת  אוֹיֵב  הַמַּרְעִישָׁה  בגלל  הצרה  שמביא  עלי  אויבי.  קִפַּחְתַּנִי  חֲמַת  הַמֵּצִיק  הַמִּתְקַשָּׁה  חמת  המציק  הוא  בטוי  שלקוח  מספר  ישעיהו,  ומשמעותו  הלחץ  שהאויב  לוחץ  אותנו.  שהוא  מקפח  אותנו  היום.  אֵם  עַל  בָּנִים  רֻטָּשָׁה  לשון  הושע.  תאור  למכה  הקשה  שהאויב  מכה  בנו.  רֻטָּשָׁה  לְעֵינֶיהָ  יְלָדִים  נִשְׁחָטִים.  פָּנֶיהָ  לִכְלִמּוֹת  וּלְחָיֶיהָ  לְמוֹרְטִים  כך  הוא  היות  גורלה  של  כנסת  ישראל.  רוֹזְנִים  מִלִּשְׁכַּת  הַגָּזִית  מִתְמַעֲטִים  גם  גדולי  ישראל  שהיו  ראויים  לשבת  בלשכת  הגזית  מתמעטים.  שֶׁשָּׁם  עָלוּ  שְׁבָטִים  לקוח  מהפסוק  בתהלים  על  ירושלים.  וכאן  הוא  אמור  על  לשכת  הגזית. שְׁבָטִים  תָּשִׁיב  לִנְוַת  בֵּית  עֲטֶרֶת תשיב את ישראל למקדש.  לִהְיוֹת  שְׁאֵרִית  מֻכְתֶּרֶת להכתיר את שארית ישראל למלוכה.  תַּשְׁמִיעַ  לִפְלֵטַת  יְהוּדָה  הַנִּשְׁאֶרֶת.  וְהָיִית  עֲטֶרֶת  תִּפְאֶרֶת תשמיע לישראל את דברי ישעיהו וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִוף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.   תִּפְאֶרֶת  אֱמוּנֶיךָ  עַם  זוּ  קָנִיתָ עם ישראל, שנקראו בשירת הים עם זו קנית, והם תפארת אמוניך.  לֹא  שִׁקַּצְתָּם לא עזבתם ולכן קְרָאוּךָ  וְעָנִיתָ.  יָחִיד  וְעָנִי  קוֹרֵא  מְשׁוּבָתְךָ  הֵכַנְתָּ.  שָׁמַעְתִּי  אֶת  תְּפִלָּתְךָ  וְאֶת  תְּחִנָּתְךָ  אֲשֶׁר  הִתְחַנַּנְתָּה. הִתְחַנַּנְתָּ  עַל  בָּנֶיךָ  שֶׁכָּלוּ.  וּמֵעַל  שֻׁלְחַן  אֲבִיהֶם  גָּלוּ.  אָמַרְתָּ  רַחֲמִים  עַל  מִדּוֹתַי  יָגֹלּוּ.  בַּייָ  יִצְדְּקוּ  וְיִתְהַלְלוּ.  שמעת לתפלת בניך בגלותם וגאלתם.  וְיִתְהַלְלוּ  חוֹסֶיךָ  תְּפִלָּתָם  וּתְפִלָּתִי  בַּנְּעִימִים.  וְהִתְנַהֵג  עִמָּהֶם  בְּמִדַּת  צְדָקָה  וְרַחֲמִים.  זְכוּתְךָ  קַדְמֵם  וּזְכוּת  שְׁלֹשֶׁת  קְדוּמִים רחם עליהם בזכותך ובזכות שלשת האבות.  אֵל  מֶלֶךְ  יוֹשֵׁב  עַל  כִּסֵּא  רַחֲמִים:

אֶת  דְּבַר  קָדְשְׁךָ  זְכֹר  וְהַבְטָחַת.  שְׁבוּעַת  אֵיתָן  אֲשֶׁר  מִקֶּדֶם  נוֹכַחַת זכור את שבועתך לאברהם, כמו שנאמר כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, כלומר את דברו שדבר אל אברהם עבדו.  הֲנִמְצָא  כָמוֹהוּ  אִישׁ  זָהִיר  בְּמִשְׁלַחַת מקור הבטוי בדברי פרעה על יוסף, אבל כאן כונת הפיטן לומר: הנמצא איש כאברהם שנזהר בדברי ה'.  אוֹ  הֲנִסָּה  אֱלֹהִים  לָבוֹא  לָקַחַת האם יש עוד אדם כזה שעמד בנסיון שנסהו ה'? כמו שנאמר כאן והאלהים נסה את אברהם (מקור הפסוק בדברי משה לישראל): והנסיון הוא: בֶּן  יַקִּיר  אֲשֶׁר  שֻׁעֲשַׁע  בְּחִבַּת.  לְהַעֲלוֹת  עוֹלָה  לְשַׁי  נִיחוֹחַ  וְנִדְבַת.  רַק  הוּא  יָחִיד  נִתַּן  לְתַאֲוַת.  אֵין  לוֹ  מִמֶּנּוּ  בֵּן  אוֹ  בַת אין לאברהם חוץ ממנו בן או בת, כי הוא נקרא בנך יחידך. מקור הפסוק ביפתח שנדר להעלות עולה את אשר יצא לקראתו, ובתו היחידה שאין לו מלבדה בן או בת, יצאה לקראתו. כך גם אברהם עמד בנסיון ועקד את יחידו:  גַּם  בְּזֹאת  לֹא  נָתַן  תִּפְלָה  וּגְנַאי לא פקפק אחר דבר ה' ולא אמר:  אֵיכָכָה  אֶשְׁלַח  יָד  בְּבֶן  זְקוּנַי.  וְאַיֵּה  דִּבְרַת  צוּר  וּמִבְטַח  חֶזְיוֹנַי הלא הבטיח לי בן.  אֲשֶׁר  עַד  כֹּה  בֵּרְכַנִי  יְיָ מקור הפסוק בדברי בני אפרים אל יהושע:  דֶּרֶךְ  שְׁלֹשֶׁת  יָמִים  רִחַק  הֲלִיכוֹתָיו.  לְנַסּוֹתוֹ  אוּלַי  יָשׁוּב  וְיַהֲפֹךְ  מְזִמּוֹתָיו ה' לקח את אברהם למקום במרחק שלשה ימים, כדי לנסותו אם לא יחזור בו.  בְּתֻמָּתוֹ  הֶחֱזִיק אברהם נשאר בצדיקותו  וְלֹא  הִרְבָּה  תְּנוּאוֹתָיו.  בֹּא  יָבוֹא  בְרִנָּה  נֹשֵׂא  אֲלֻמֹּתָיו:  הַשּׁוּרָה  קִלְקַל  וְשִׁנָּה  מֵרֹב  חִבָּתוֹ מבוסס על המדרש שהאהבה קלקלה את השורה. כלומר שאברהם בחבתו וברצונו לעשות רצון ה' חבש את חמורו בעצמו.  בְּעַצְמוֹ  חָבַשׁ  לוֹ  וְאָסַר  מֶרְכַּבְתּוֹ.  בִּקַּע  עֵצִים  וְהִשְׁכִּים  לְמַהֵר  בַּהֲלִיכָתוֹ.  הָהָר  חָמַד  אֱלֹהִים  לְשִׁבְתּוֹ הלך אל הר המוריה. שנקרא בתהלים ההר חמד אלהים לשבתו:  וְנוֹרָא  אַף  כִּי  בְיָדוֹ  הַמֶּמֶשֶׁלֶת.  מְקוֹם  גְּדֻלָּתוֹ  שָׁם  עִנְוְתָנוּתוֹ  נֶאֱצֶלֶת.  קָדְמָה  שָׁם  שְׁכִינָתוֹ  מַמְתֶּנֶת  וּמְיַחֶלֶת ה' המתין לאברהם עד שיבא.  וּמַרְאֵה  כְּבוֹד  יְיָ  כְּאֵשׁ  אֹכֶלֶת כאמור בהר סיני:  זָכוּ  בְּצֶדֶק  הִשְׁתַּחֲוָיָה  לָשׁוּב  חֲזָרָתָם אברהם אמר לנעריו "ונשתחוה ונשובה אליכם". בזכות עבודת ה' זכו לשוב שניהם.  וְלֶעָתִיד  הוּא  נִשְׁמֶרֶת  לְפִרְחֵי  תוֹלְדוֹתָם הזכות נשמרת לצאצאיהם לדורות.  זֹרְזוּ  שְׁנֵיהֶם  יַחְדָּו  וְתֹאֲמוּ  בַּהֲלִיכָתָם הלכו שניהם יחדו.  יֵלְכוּ  וְלֹא  יְעַבְּטוּ  אֹרְחוֹתָם:  חֲבִילַת  עֵצִים  עָמַס  עַל  שִׁכְמוֹ.  וְהוּא  הוֹלֵךְ  לַטֶּבַח  לְתֻמּוֹ.  הֵן  אֶרְאֶלִּים  צָעֲקוּ  חוּצָה  מִמְּרוֹמוֹ נאמר בישעיהו "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן", וחכמים דרשו זאת על פרשת העקדה. כיון שבעקדה מלאך הוא זה שאמר לאברהם אל תשלח ידך אל הנער. לכן דרשו חכמים שהמלאכים הם שבקשו מה' שיצחק לא ישחט.  וּמֵי  מָלֵא  יִמָּצוּ  לָמוֹ:  טֹרְדוּ  מַלְאֲכֵי  שָׁלוֹם  מַר  מְתַנִּים.  מַר  יִבְכָּיוּן  וְזֶה  לָזֶה  מְדַיְּנִים.  נָשַׁמּוּ  מְסִלּוֹת  וְעוֹבְרֵי  אֹרַח  פּוֹנִים.  לַחְמוֹ  נִתָּן  מֵימָיו  נֶאֱמָנִים כך אומרים המלאכים לפני ה', שאברהם הוא צדיק שנותן מלחמו ומימיו לאורחים, ולכן הם מבקשים רחמים:  יָדוֹ  מִלֵּא  לְהָכִין  לִבְנוֹ  מַטְבֵּחַ.  וְהַבֵּן  עַל  הָאָב  מְגַנֵּחַ  וְצוֹרֵחַ.  עָרַךְ  עֵצִים  מִמַּעַל  לָמוֹ  לְזַבֵּחַ.  וַיִּבְנֶה  אֶת  הָאֲבָנִים  מִזְבֵּחַ:  כִּרְאוֹת  הַבֵּן  צָעַק  אָבִי  אָבִי  הוֹרִי.  זְרֹק  דָּמִי  וְשָׂרְפֵנִי  וְקַח  אֶת  אֶפְרִי.  וְאֶל  אִמִּי  תוֹלִיךְ  לְמִשְׁמֶרֶת  לָהּ  לְזָכְרִי גם זה מוזכר בכמה פיוטים, וראה במאמר על פירושי הפייטנים לעקדה.  אֶשָּׂא  עֵינַי  אֶל  הֶהָרִים  מֵאַיִן  יָבֹא  עֶזְרִי:  לָמָּה  תְחַכֶּה  וּמַה  לְּךָ  לְהוֹחֵל לא רק אברהם עמד בנסיון אלא גם יצחק. מבקש מאברהם שיעשה את דבר ה'. וגם זה מוזכר בכמה פיוטי עקדה.  הֵן  אִם  יִקְטְלֵנִי  לוֹ  אֲיַחֵל מבוסס על פסוק מאיוב. שאומר שאוהב את ה' גם אם יהרגני.  בַּחֶבֶל  נָא  עָנְדֵהוּ  לְעַנּוֹתוֹ  תָחֵל עקדני בחבל.  לֶאְסֹר  אִסָּר  עַל  נַפְשׁוֹ  לֹא  יַחֵל:  מְנָת  הַמֶּלֶךְ  לִפְסֹל  בְּעִקּוּר  נְתָצִים.  טְהוֹר  יָדַיִם  הוֹסִיף  כֹּחַ  לְהַעֲצִים.  בְּיָד  וָרֶגֶל  עֲקָדוֹ  וְדִמְעָתָם  יַחַד  מְרִיצִים.  (וַיִּצְעֲקוּ)  [וַיִּצְקוּ]  עַל  הָעֹלָה  וְעַל  הָעֵצִים:  נוֹרָא  הִבִּיט  לָאָרֶץ  וְרָעֲדָה  בְּמוֹרָאוֹת ה' הביט לארץ וראה את מעשי אברהם.  סָר  לִרְאוֹת  הַמַּרְאֶה  הַגָּדוֹל  וְהָאוֹת מקור הפסוק במשה שסר לראות את הסנה, אבל כאן כונת הפיטן שה' סר לראות את המראה הגדול של אברהם העומד בנסיון.  עֵינָיו  פָּקַח  וְשָׁר  נֶעֱקָד  בְּמַרְאוֹת.  וְעֵינָיו  הֵחֵלּוּ  כֵהוֹת  וְלֹא  יוּכַל  לִרְאוֹת:  סִפִּים  נָעוּ  בְּשָׁלְחוֹ  יָד  לְחַבְּלוֹ.  שְׂרָפִים  עוֹמְדִים  מִמַּעַל  פְּנֵי  הָאֵל  לְפַלְלוֹ הפיטן מזכיר את נבואת ישעיהו שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:  וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:  וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. וגם כאן נחרדו המלאכים ובקשו רחמים על יצחק.  עוֹלִים  וְיֹרְדִים  רְאוֹת  הָאָב  כְּפָעֳלוֹ על מלאכי אלהים נאמר שהם עולים ויורדים. וכאן הם הולכים לראות את מעשי אברהם ומבקשים רחמים מאת ה'.  צְבָא  הַשָּׁמַיִם  עֹמְדִים  מִימִינוֹ  וּמִשְּׂמֹאלוֹ:  עָנְתָה  בַת  קוֹל  מִשָּׁמַיִם  לְהַקְשִׁיבָה.  בְּלָשׁוֹן  כָּפוּל  לִקְרוֹתוֹ  וּלְכַנּוֹתוֹ  בְּחִבָּה ה' קרא לו בלשון כפולה אברהם אברהם.  אַל  תִּשְׁלַח  יָדְךָ  אֶל  הַנַּעַר  לְקָרְבָה.  כִּי  לְבַעֲבוּר  נַסּוֹת  אֶתְכֶם  בָּא לא באתי אלא כדי לנסותך ועמדת בנסיון, ולא צריך לשחוט את יצחק. מקור הפסוק בדברי משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים:  פְּעֻלָּתְךָ  לְפָנַי  וּשְׂכָרְךָ  אִתִּי  הִנֵּה בשני מקומות אמר ישעיהו הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו. וכאן כוונת הדברים שהנה תקבל שכר על עמידתך בנסיון.  לְהַרְבּוֹת  זַרְעֲךָ  כְּכוֹכְבֵי  שַׁחַק  לְהִמָּנֵה כפי שהתברך אברהם אחרי העקדה.  אֲשֶׁר  הַמִּתְבָּרֵךְ  יִתְבָּרֵךְ  וּבְשֵׁם  יִשְׂרָאֵל  יְכַנֶּה.  בְּרִיתִי  וּמוֹצָא  שְׂפָתַי  לֹא  אֲשַׁנֶּה לא אפר את הבטחתי:  צָפָה  אַחֲרֵי  זֹאת  וְהֻקְרָה  אֵלָיו.  אַיִל  נֶאֱחָז  בְּקַרְנָיו  בְּסִבְכֵי  שְׁתִילָיו נאחז בסבך.  הִקְרִיבוֹ  תַּחַת  בְּנוֹ  תְּמוּרָתוֹ  חֻלַּף.  אֵיל  הַכִּפֻּרִים  אֲשֶׁר  יְכַפֶּר  בּוֹ  עָלָיו יצחק התכפר באיל שקרב תחתיו. מקור הפסוק באיל האשם שמביא הגזלן:  קְרָאוּהוּ  שֵׁנִית המלאך קרא אליו שנית מן השמים כדי לומר לו בי נשבעתי  בִּרְכוֹתָיו  בִּשְׁבוּעָה  לְכַלְלָה.  לְחַזֵּק  תְּנַאי  כָּפוּל  לְכָפְלָה.  עֵת  יִסְתַּבְּכוּ  בָנֶיךָ  פְּעֻלָּתָם  לְקַלְקְלָה.  יִזְכֹּר  כָּל  מִנְחֹתֶךָ  וְעוֹלָתְךָ  יְדַשְּׁנֶה  סֶלָה כשיחטאו בניך אשמע לתפלתם:  רְאוּיָה  כַּפָּרָה  זוּ  שֶׁתְּהֵא  מוֹשֶׁכֶת.  לְעוֹלָם  עַל  יְשׁוּרוּן  מְכַפֶּרֶת  וְהוֹלֶכֶת.  עֵת  צָרָה  הִיא  וְצָרָתָם  נִמְשֶׁכֶת.  חָזֹה  תֶחֱזֶה  אִישׁ  זָהִיר  בִּמְלֶאכֶת היום כשאנו בצרה, ראה וזכור את אבינו אברהם שהיה זהיר במלאכתך:  שַׁדַּי  מַלֵּא  דְבָרְךָ  עִמָּנוּ  וְתָקִים.  שְׁבוּעָתְךָ  קַיֵּם  וְעַל  מִלָּתְךָ  תַּסְכִּים קיֵם לנו היום את אשר נשבעת לאברהם.  רָאֹה  תִרְאֶה  עַם  בְּמֵצַר  נְבוּכִים.  וְהִנֵּה  עֲבָדֶיךָ  מֻכִּים ראה את הצרות הבאות עלינו:  כאן פונה הפיטן אל אברהם עצמו ומבקש תָּקוּם  אַב  הָמוֹן  לְפַלֵּל  פְּנֵי  צוּרֶךָ.  לְקַיֵּם  קֹשְׁטְ  מִלָּתוֹ  לְבָנֶיךָ  אַחֲרֶיךָ.  אוּלַי  יַקְשִׁיב  וְיִשְׁמַע  לְקוֹל  דְּבָרֶיךָ.  אִם  כֹּה  יֹאמַר  עֲקֻדִּים  יִהְיֶה  שְׂכָרֶךָ בקש מה' שיתן את השכר שהבטיח לך בזכות העקדה:  צוּר  רָם  וְנִשָּׂא  וְגֵאֶה.  מִפְלָל  לְפָנָיו  תִּשְׁפֹּךְ  וְאֵלָיו  הִתְרָאֶה.  חֲזוֹת  אֲשֶׁר  שָׁקְדָה  מִצְוֹתָיו  לְהִתְנָאֶה.  הֲנִסָּה  דָבָר  אֵלֶיךָ  תִּלְאֶה ראה את אברהם שעמד בנסיון ושקד לעשות רצונך:

אֶת  הַבְּרִית  וְאֶת  הַחֶסֶד  וְהַשְּׁבוּעָה.  לְאַבְרָהָם  אָבִינוּ  בְּהַר  הַמֹּרִיָּה  קְבוּעָה.  בָּהּ  אָנוּ  נְאוֹתִים  וּשְׁאֵלָתֵנוּ  תְבוּעָה.  מְחִילָה  וּסְלִיחָה  בִּתְפִלַּת  הַיּוֹם  רְבוּעָה אנו מבקשים שתזכור לנו את הברית ואת החסד ואת השבועה אשר נשבעת לאברהם, ותמחל לנו על חטאתינו:  גֶּזַע  הִלּוּלִים  מְאֹד  נֶחְמָד  לְמַרְאֶה.  נִכְשַׁר  לְגַבֵּי  מִזְבִּחַ  לְהַעֲלוֹתוֹ  בְּיֵרָאֶה בקשת מאברהם להעלות את בנו, גזע הלולים, בהר ה' יראה.  דְּבַר  מֶלֶךְ  שִׁלְטוֹן  זָקֵן  מִשְׁתָּאֶה אברהם קים את דברף, דבר המלך.  סִגֵּל  מִצְוָתוֹ  שְׁנִיָּה  מֵרִאשׁוֹנָה  לְהִתְנָאֶה:  הִנֵּנִי  לְכְהֻנָּה  וּלְמַלְכוּת  וְלִשְׁתֵּיהֶן  זָכָה אמר הנני. וזכה לכהנה ולמלכות.  עוֹדֵף  עֲלֵיהָן  שְׂכַר  קִימָה  וַהֲלִיכָה השכים והלך.  וּבַיּוֹם  הַשְּׁלִישִׁי  מְשֻׁלָּשׁ  בִּזְכֻיּוֹת  סָכָה ראה.  פְּאֵר  הַשְּׁכִינָה  מְקוֹם  מָרוּת  סוֹכְכָה ראה את המקום מרחוק:  זְכוּת  הִשְׁתַּחֲוָיָה  עַד  כֹּה  פָּשְׁטָה.  צְבִי  לַצַּדִּיק  חֲזָרָתוֹ  לְשָׁלוֹם  לְקַשְּׁטָה ראה בפיוט הקודם, שגם הוא הזכיר את המדרש שבזכות ההשתחויה חזרו שניהם בשלום.  חֲמוּדוֹ  כְּהִטְעִין  קְרִיאָתוֹ  לְרַחֲמִים  הוּשָׁטָה כיון שהקריב את בנו נענתה קריאתו לרחמים.  קָרֵב  חִלּוּפוֹ  וְלֹא  מָחֳלֶפֶת  הַשִּׁטָּה ניתן לו איל נאחז בסבך לחלופו:  טָהוֹר  בָּנָה  מִזְבֵּחַ  וּמַעֲרַכְתּוֹ  הֶעֱמִיד.  רֶגֶל  וְיָד  עֲקָדוֹ  כִּטְלֵה  הַתָּמִיד כמו שנאמר במסכת תמיד שעוקדים את התמיד כעקדת יצחק.  יָד  לְצַוָּאר  בְּמַכְשֶׁרֶת  אָכְלִין  כְּהִצְמִיד.  שָׁלִיחַ  בִּזְרִיזוּת  לְשׁוֹן  חִבָּה  הֶחֱמִיד:  כְּנִבְחַן  צַדִּיק  בְּצִדְקָתוֹ  מִשָּׁמַיִם  נִשְׁקַף צדק משמים נשקף. המלאך קרא לו מן השמים.  כָּפְרוֹ  מִבֵּין  הַשְּׁמָשׁוֹת  בַּסְּבַךְ  מֻקַּף.  תְּמוּר  יְחִידוֹ  הִתְקָרֵב  וּבְטַלִּיתוֹ  תָקַף.  תַּחְתָּיו  דָּמוֹ  זָרַק  וֶאֱמוּרָיו  זָקַף הקריב את האיל לעולה תחת בנו:  מְקוֹם  גְּבוּרוֹת  לַדּוֹרוֹת  חִין  עָרַךְ.  אָנָּא  הַשֵּׁם  הַנִּכְבָּד  וְהַמְבֹרָךְ.  יִרְאֵה  יֵרָאֶה קרא למקום ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה, לכן אנו מבקשים שגם היום נשוב להראות שם  בְּרֹאשׁ  בֵּית  הֲדָרָךְ.  יִצְחִָק  יְחִידוֹ  אֶפְרוֹ  צָבוּר  וּמְכֹרָךְ:  מוֹשִׁיטִים  לְשֵׁם  זְקֵנָם  וּמִתְפָּאֲרִים  בַּאֲבוֹתָם.  אַשְׁרֵיהֶם  מִי  מְטַהֲרָם  וּמַעֲבִיר  חוֹבוֹתָם אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר מקוה ישראל ה'.  יוֹצְרָם  שֶׁבַּשָּׁמַיִם  מִקְוֵה  יִשְׂרָאֵל  וְגַאֲוָתָם.  רְצוֹנָם  יָפִיק  לְמַלּאוֹת  לְטוֹבָה  תַּאֲוָתָם יברך אותם בזכות העקדה ויעשה רצונם: 

בִּנְיַן  הַמִּזְבֵּחַ  אִם  נֶהֱרָס.  וּבִנְיַן  הַחֵטְא  אִם  נִדְרָש אם היום אין לנו מזבח אבל יש לנו חטאיםׁ.  בֹּנֵה  עוֹלָם  אַל  תֶּחֱרַשׁ.  לְבִנְיַן  אָב  הַסָּתוּם  וְהַמְפֹרָשׁ זכור את הבניין שבנה אבינו. הפיטן משתמש במלים בנין אב האמורים כמדה שהתורה נדרשת בה, אבל כאן כונתו הבנין שבנה אבינו:  רְאִיתוֹ  תָּם  בִּדְרָכָיו  הַיְשָׁרִים מצאת אותו תמים לפניך.  וְנִסִּיתוֹ  בְּקַלִּים  וַחֲמוּרִים שוב משתמש הפיטן בלשון המדות שהתורה נדרשת בהן, וכאן כוונתו נסיתו בנסיונות גדולים וקטנים.  צִוִּיתוֹ  לְהַקְרִיב  לָךְ  בִּכּוּרִים.  עַל  אַחַד  הֶהָרִים:  וָתִיק  נִרְאֶה  לְקַדֵּשׁ  בִּזְמַנּוֹ מקור הבטוי מהלכות קדוש החדש. אבל כאן כונת הפיטן שהוא קדש את קרבנו בזמנו.  וּבָא  לִפְנֵי  יְיָ  בְּקָרְבָּנוֹ.  וַיְמַהֵר  אַבְרָהָם  לְמִצְוַת  קוֹנוֹ.  וַיַּעֲקֹד  אֶת  יִצְחָק  בְּנוֹ:  כִּרְאוֹת  הַבֵּן  הַזָּךְ  וְהַנָּבָר.  מַעֲשֵׂה  הָאָב  כִּמְדֻבָּר.  פָּשַׁט  לוֹ  הַצַּוָּאר  וְנִתְגַּבַּר.  וְלֹא  אֵחַר  הַנַּעַר  לַעֲשׂוֹת  הַדָּבָר מקור הפסוק בשכם בן חמור, אבל כאן כונת הפיטן ליצחק, שנקרא בפרשתנו הנער, שגם הוא עמד בנסיון ועשה דבר ה':  בֵּן  סָח  לְאָבִיו  לְהָכִין  מטְבֵּחַ.  שְׁנֵיהֶם  קִדְּשׁוּ  שׁמך  לְשַׁבֵּחַ.  הַבֵּן  עָקוּד  וְהָאָב  זוֹבֵחַ.  וְאֵשׁ  תּוּקַד  עַל  הַמִּזְבֵּחַ:  רָאוּ  עֵמֶק  הַהֻגְבָּה  וְהֹעֲלָה.  מִפְּנֵי  יְקָר  כְּבוֹד  מַעְלָה.  מִשָּׁם  יָדְעוּ  מְקוֹם  הָעֹלָה.  וְרָאוּ  שַׁלְהֶבֶת  מֵאֵלֶיהָ  עוֹלָה ראו את השכינה בראש ההר וכך ידעו היכן להקריב:  שַׂרְפֵי  מַעְלָה  מָסְרוּ  עַצְמָן.  בְּמַר  לֵב  לִבְכּוֹת  לְאֵל  רַחֲמָן גם הפיוט הזה, כקודמיו, אומר שהמלאכים הם אלה שבקשו רחמים על יצחק.  בְּחַנְתּוֹ  בְּעֶשֶׂר  וְנִתְיַמָּן הלא הוא צדיק שנתנסה בעשרה נסיונות ונמצא נאמן.  וּמָצָאתָ  אֶת  לְבָבוֹ  נֶאֱמָן:  מִשָּׁמַיִם  קוֹל  אֵלָיו  בָּא.  אַשְׁרֶיךָ  כִּי  אֱמוּנָתְךָ  רַבָּה.  וְעַתָּה  קַח  אַיִל  הַנֶּחְבָּא.  כִּי  עָלֶיךָ  הַגְּזֵרָה  שָׁבָה גם כאן משתמש הפיטן בלשון המדות שהתורה נדרשת בהן, וכאן כונתו הגזרה שבה אליך לטובתך כי נגזרה עליך טובה. והגזרה שבה בב':  וְהַקְטֵר  אֶת  הָאַיִל  וְהַעֲלֵהוּ.  פְּנֵי  הַשֵּׁם  יְיָ  עוֹשֵׂהוּ.  שְׁלַח  יָדְךָ  וְאַל  תְּאַחְרֵהוּ.  כִּי  אֵיל  מִלֻּאִים  הוּא פסוק שאמור בפרשת המלואים. וכאן כונתו שהאיל הזה ימלא את מקום יצחק, ואולי גם יקדש את יצחק כאיל מלואים:  אֵילוֹ  לָקַח  אֲשֶׁר  הֻקְדַּשׁ.  וְחִנֵּךְ  בּוֹ  מִקְדָּש חנוך או חנכת המקדש הוא הקרבן הראשון הקרב במקדש. חנוך את המקדש כאן.  שֵׁם  מֶלֶךְ  בַּיּוֹם  הַהוּא  קִדַּשׁ.  וְיָצָא  לִדּוֹן  בַּדָבָר  הֶחָדָשׁ גם זה לשון המדות שהתורה נדרשת בהן. וכאן כונתו שנאמר כאן עוד דבר לאברהם, או שקרב האיל החדש תחת יצחק:  לוֹ  נִשְׁבַּעְתָּ  לְגַדְּלוֹ  וּלְבָרְכוֹ.  יַעַן  יְחִידוֹ  לֹא  חֲשָׂכוֹ.  וְנַמְתָּ  לְבָרֵךְ  בָּנָיו  בְּכֹה.  וְכָל  אֲשֶׁר  יִפֹּל  מֵהֶם  אֶל  תּוֹכוֹ כך תברך את כל אשר יהיה בעם ישראל:  חָתוּם  בִּצְרוֹר  וְנִזְכָּר יצחק שמור לדורות ישראל כחתום בצרור.  לַדּוֹרוֹת  שָׁמוּר  וְנִכָּר.  כְּעוֹלָה  וָזֶבַח  מְבֻקָּר.  כְּעֹלַת  בֶּן  צֹאן  וּכְעֹלַת  בֶּן  בָּקָר:  זָכְרֵהוּ  לָךְ  אֱלֹהַי  חָבֵר  לְךָ  חָבוּר.  וְאֵפֶר  יִצְחָק  אֲשֶׁר  צָבוּר.  לְעַם  אֲשֶׁר  שָׁבוּי  וְשָׁבוּר.  כְּעֹלַת  יָחִיד  וְעֹלַת  צִבּוּר זכור לעם ישראל את אפר יצחק וקבלהו כקרבן:  קֹדֶשׁ  רֵאשִׁית  עֵדֶר  הַנִּשְׁבָּה עם ישראל שעליו נאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו.  פֶּשַׁע  וְכֹשֶׁל  אִם  הִרְבָּה אם הרבו ישראל לחטוא אז  עֲקֵדָה  תִּזְכֹּר  מַעֲשֵׂה  וּמַחֲשָׁבָה.  כְּעֹלַת  חוֹבָה  וְעֹלַת  נְדָבָה תקבל את העקדה כקרבן:  לַעֲדַת  בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל  וִיהוּדָה.  שְׁלַח  יֶשַׁע  וּפְקִידָה.  רַחוּם  בְּרַחֲמִים  תִּזְכֹּר  הָעֲקֵדָה.  הִיא  הָעֹלָה  עַל  מוֹקְדָה מקור הפסוק בתורת העולה בפרשת צו, וכאן כונת הפיטן שהעקדה היא העולה לזכרון לפני ה'. או שיצחק שהועלה לעולה יזכר לפני ה':  נִבְחַן  צַדִּיק  בְּעֶשֶׂר  נִסְיוֹנִים אברהם נתנסה בעשרה נסיונות.  וְנִמְצָא  שָׁלֵם  בְּכָל  זְמַנִּים.  אוֹת  לוֹ  וְדֻגְמָא  וְדִמְיוֹנִים.  רְאָיָה  וְסִמָּן  פִּשְׁתָּן  וְקַנְקַנִּים כתיב ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן וכתיב והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה כל שהוא כותשה היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן :  צֻמַּד  לְעֹל  כְּפָרָה  בִּגְבוּרוֹת.  מֶלֶךְ  וְכֹהֵן  זָכָה  לְהַקְרוֹת.  בַּעַל  פִּקְדוֹנוֹת  תִּשְׁמֹר  לְמִשְׁמָרוֹת.  אַתָּה  הַקּוֹרֵא  מֵרֹאשׁ  הַדּוֹרוֹת:  חֵלֶף  כְּבָשִׂים  וְחֵלֶף  פָּרִים.  צִדְקוֹ  לְפָנֶיךָ  מַזְכִּירִים במקום קרבנות נזכיר לפניך את צדקתו.  הָעָם  אֲשֶׁר  לְחֶלְקָךְ  נִבְרָרִים.  רְצֵנוּ  כְּקָרְבַּן  וּמִנְחָה  מְהֻדָּרִים:

פיוט העקדה הזה בנוי כמו פיוט העקדה של ער"ה, הוא פותח ומסים בבקר, ומסים בפסוק שיש בו בקר.

בֹּקֶר  אֶעֱרֹךְ  לְךָ  וַאֲצַפֶּה  לְעֵת  מַרְפֵּא  וּפִדְיוֹם.  בֹּקֶר  תִּשְׁמַע  קוֹלִי  וְשַׁוְעָתִי  נוֹרָא  וְאָיֹם  ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה.  בַּהֲמוֹן  רַחֲמֶיךָ  אֲנַחְנוּ  מַחְשִׁים  וְחִכִּינוּ  עַד  יוֹם,  הַשְּׁלִישִׁי  בִּהְיֹת  הַבֹּקֶר במעמד הר סיני נאמר ביום השלישי בהיות הבקר. וגם מעשה העקדה היה ביום השלישי (ואפשר שהפיוט הזה נכתב כדי להאמר שלשה ימים לפני ר"ה או לפני יוה"כ):  בֹּקֶר  גַּשְׁתִּי  בְּתַחֲנוּן,  זְכֹר  צִדְקַת  אֵיתָן  וּמִפְעָלוֹ זכור את מעשי אברהם שנקרא איתן.  נִבְחַר  לָשֶׁבֶת  בְּצִלְּךָ  וְנִתְנַסָּה  בְּעֶשֶׂר  לְהוֹעִילוֹ נתנסה בעשרה נסיונות כדי לתת לו שכר עליהם.  דָּת  הָעֲשִׂירִית  בִּיחִידוֹ  נִסִּיתוֹ בנסיון העשירי נסיתו בבנו יחידו וַתֹּאמֶר  לוֹ.  וֶהְיֵה  נָכוֹן  לַבֹּקֶר  וְעָלִיתָ  בַבֹּקֶר פסוק מעלייתו של משה להר סיני:  בֹּקֶר  הוֹדַעְתִּי  וְצִוִּיתִי  אוֹר  הַשַּׁחַר  בִּמְקוֹמוֹ.  יָצַרְתִּי  לִכְבוֹדִי  חֶלְדִּי ה' ברא את עולמו לכבודו, וחז"ל אומרים שהוא נברא ממקום המזבח שבנה אברהם בִּימִין  רוֹמֵמָה ימין ה' רוממה לַהֲקִימוֹ.  וָאֶבְחַר  פְּרִי  בִטְנְךָ  קָרְבָּן  טָהוֹר  לְהַשְׁלִימוֹ כדי להשלים את עולמי בחרתי בבנך.  אֶת  הַכֶּבֶשׂ  אֶחָד  תַּעֲשֶׂה  בַבֹּקֶר:  בֹּקֶר  זֹהַר  אוֹר  כְּהִשְׁגִּיחַ  וּבְרַק  בַּרְקַאי  בְּחֶבְרוֹן כמו שמצאנו בעבודת התמיד במקדש, שנעשה בשעת הבקר כאשר הרואה אומר ברקאי, כך בא אברהם להקריב את בנו.  מִמִּזְרַח  הֵעִיר,  צֶדֶק  יִקְרָאֵהוּ  לְרַגְלוֹ  בְּכִשְׁרוֹן חכמים דרשו את הפסוק "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ" כמדבר על אברהם.  חִבָּה  יְתֵרָה  קִלְקְלָה  שׁוּרַת  גְּדֻלָּה  וְיִתְרוֹן חכמים אמרו שהאהבה מקלקלת את השורה, כלומר שאברהם רצה מאד לעשות את רצון ה' ולכן חבש את חמורו בעצמו.  וַיַּשְׁכֵּם  אַבְרָהָם  בַּבֹּקֶר:  בֹּקֶר  טָהֳרוֹ  כְּהִקְרִין  וְהָאֲנָשִׁים  שֻׁלְּחוּ  לֵאוֹר הפיטן רומז כאן לפסוק "הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם" שאמור על אחי יוסף, וכאן רומז הפיטן לכך שאברהם אמר לנעריו שבו לכם פה עם החמור. או לכך שאברהם ויצחק יצאו לשליחותם עם החמור, מיד עם אור הבקר.  נִהוּג  דֶּרֶךְ  שְׁלֹשֶׁת  יָמִים  מוֹרִיָּה  לִתְאֹר הלכו שלשה ימים אל ארץ המוריה.  יוֹם  הַשְּׁלִישִׁי  מָצְאוּ  מְקוֹם  הַמְּנוּחָה,  וּכְאוֹר,  בֹּקֶר  יִזְרַח  שָׁמֶשׁ  בֹּקֶר וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ:  כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי. כך הלכו אברהם ויצחק אל המקום שהראה ה':  בֹּקֶר  כְּהַגִּיעוֹ  הַר  הַמֹּר כשהגיע אל המקום בִּגְזֵרַת  מָעוֹז  וּמַחְסֶה כמו שצוה ה'.  בָּנָה  מִזְבַּח  הָעוֹלָה  וּמַעֲרֶכֶת  אֵשׁ  יַעֲשֶׂה.  לְהוֹרוֹ  יַעֲנֶה  הִנֵּה  הָאֵשׁ  וְאַיֵּה  הַשֶּׂה,  הָאֶחָד  תַּעֲשֶׂה  בַבֹּקֶר:  בֹּקֶר  מַאֲכֶלֶת  אָחַז  כְּעֹלַת  כָּלִיל  לְחַטְּאֵהוּ.  רֶגֶשׁ  אֶרְאֶלִּים  צָעֲקוּ  אֵל  נָא  רְפָאֵהוּ כמו שהזכרנו בפיוטים הקודמים. פיטנים רבים כתבו על המלאכים המבקשים רחמים על יצחק.  נְדָבוֹת  הִרְעִיפוּ  שָׁמַיִם  טַל  אוֹרוֹת  לְהַחֲיֵהוּ השמים בקשו להחיות את יצחק.  מַרְאֵה  הָעֶרֶב  וְהַבֹּקֶר: כאן מבקש הפיטן מה': בֹּקֶר  סִבַּרְתִּי  רַחֲמֶיךָ  אֱלֹהֵי  קֶדֶם  מְעוֹנַי בקשתי את רחמיך.  אֶפְרוֹ  יֵרָאֶה  לְפָנֶיךָ  כַּאֲשֶׁר  נִשְׁבַּעְתָּ  לְאֵיתָנַי ראה את יצחק כעקוד ומוקרב לפניך כמו שנשבעת לאברהם.  עֵרֶךְ  פְּגִיעָתִי  יִהְיֶה  לְרָצוֹן  לַייָ.  עֹלַת  הַבֹּקֶר:  בֹּקֶר  פָּנֶיךָ  בְּצֶדֶק  אֶחֱזֶה אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ  כְּבוֹדִי  וּמֵרִים  רֹאשִׁי.  בְּעָבְרְךָ  עַל  פְּשָׁעַי  בְּמֹאזְנִי  צֶדֶק  לְדָרְשִׁי.  צוּר  יִשְׁעִי  וְאוֹרִי ה' אורי וישעי בְּיָדְךָ  רוּחִי  וְנַפְשִׁי.  לַאדֹנָי  מִשֹּׁמְרִים  לַבֹּקֶר:  בֹּקֶר  קְרָאתִיךָ  וְלֹא  אֶחֱשֶׁה  וְלַיְלָה  וְלֹא  דוּמִיָּה  לִי אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.  רִנָּתִי  תֵחָשֵׁב  קְטֹרֶת  וְזִבְחֵי  שְׁלָמִים  קוֹלִי קבל תפלתנו כקרבנות.  רְצֵה  בְּעַמְּךָ  יִשְׂרָאֵל  וּבִתְפִלַּת  חִין  פִּלּוּלִי.  כְּמִנְחַת  הַבֹּקֶר:  בֹּקֶר  שׁוּבֵנוּ  אֱלֹהֵי  יִשְׁעֵנוּ שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ  מֶלֶךְ  צוּר  יִשְׂרָאֵל.  הֱיֵה  סִתְרֵנוּ  מִצָּר  וּבָא  לְצִיּוֹן  גּוֹאֵל.  שְׁמַע  טוֹב  בְּשׂוֹרָתָךְ  אֶל  בֵּית  יַעֲקֹב  וְאֶל,  כָּל  עֲדָתוֹ  לֵאמֹר  בֹּקֶר מקור הפסוק בדברי משה אל קרח ועדתו, וכאן כונתו שמע אל בית יעקב וכל עדתו:  בֹּקֶר  תָּאִיר  עֵינֵינוּ  כְּלָיוֹת  בּוֹחֵן  וְחוֹקֵר.  מֵאֵימַת  דִּין  פְּצֵנוּ  וְהַצִּילֵנוּ  מִידֵי  עֵקֶר.  תְּחִנַּת  קוֹלֵנוּ  וַאֲמָרֵינוּ  הַאֲזִינָה  יְיָ  בֹּקֶר.  תִּשְׁמַע  קוֹלִי  בֹּקֶר: 

שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  יְיָ  אֱלֹהֵינוּ  יְיָ  אֶחָד.  מַלְכֵּנוּ  פניה  אל  ה'  בָּאנוּ  בְּכֹחַ  יִחוּדֶךָ.  כִּי  אֵין  לָנוּ  בַּמֶּה  לְקַדְּמֶךָ אין לנו קרבנות לתת לך, אלא.  כִּי  אִם  בְּמַלְכוּתְךָ  וּמַעְבָּדֶיךָ.  לָכֵן  בְּכָל  לֵב  נְיַחֲדֶךָ.  נְיַחֶדְךָ  יַחַד  גְּדוֹלֵינוּ  וּקְטַנֵּינוּ.  מְחָק  נָא  שִׁטְרֵי  חוֹבוֹתֵינוּ.  וּכְתֹב  בְּסֵפֶר  הַחַיִּים  זִכְרוֹנוֹתֵינוּ.  וְתִגְזֹר  עַתָּה  לְהֵיטִיב  שְׁנוֹתֵינוּ:  סְגֻלָּה  אֲשֶׁר  פָּדִיתָ  בְּמַסּוֹת  בְּאוֹתוֹת  וּבְנִסִּים.  לְשִׁמְךָ  חוֹסִים  וְעַל  שְׁמַע  פּוֹרְסִים עם ישראל הקוראים בשמך.  אֵלֶּה  בָרֶכֶב  וְאֵלֶּה  בַסּוּסִים.  וַאֲנַחְנוּ  בְּשֵׁם  יְיָ  אֱלֹהֵינוּ  עוֹמְסִים.  עוֹמְסִים  בְּיִרְאָה  וּבְפַחַד  וּבְרַעַד.  לְעוֹדְדָם  מֵאֻמּוֹת  וּלְהַסְעַד.  כְּמוֹ  בְּדִבְרֵי  קָדְשְׁךָ  מוּעָד כמו שבעדת בדברי קדשך.  הֵמָּה  כָּרְעוּ  וְנָפָלוּ  וַאֲנַחְנוּ  קַּמְנוּ  וַנִּתְעוֹדָד:פַּסּוּ  עֲבוֹדוֹת  פְּנִימָה  וּשְׂעִירֵי  כַפָּרָה אין עוד קרבנות.  וְאָפֵס  כֹּהֵן  לְשַׁכֵּךְ  עֶבְרָה.  וְנִשְׁאַרְנוּ  כְּאִשָּׁה  מְצֵרָה.  יַעַנְךָ  יְיָ  בְּיוֹם  צָרָה.  צָרָה  בִּהְיוֹת  לְיַעֲקֹב.  זֶה  יֹאמַר  לַיְיָ  אֲנִי כל אחד מישראל יאמר לה' אני, כמו שמצאנו בישעיהו בְּלִי  לַעֲקֹב.  וְזֶה  יִקְרָא  בְּשֵׁם  יַעֲקֹב זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.  וְכֻלָּם  שְׁעוּנִים  בְּהַבְטָחַת  שָׁם  אֱלֹהֵי  יַעֲקֹב וכל ישראל בטוחים ושעונים על שמך: שְׁמֶךָ  בָּנוּ  נִקְרָא  רַב  עֲלִילוֹת.  שְׁעֵה  מֶנּוּ  שַׁוְעָה קבל את שועתנו וְקַבֵּל  תְּפִלּוֹת.  וְהָסֵר  מֶנּוּ  רֹעַ  מֵעֲלָלוֹת.  וְאַתָּה  קָדוֹשׁ  יוֹשֵׁב  תְּהִלּוֹת.  תְּהִלּוֹת  דָּר  הָקֵץ  רְדוּמִים גאל את עמך.  חֲשׁוּבִים  בֵּין  הָאֻמִּים.  פְּדֵם  וְנַקֵּם  מִכְּתָמִים.  אֵל  מֶלֶךְ  יוֹשֵׁב  עַל  כִּסֵּא  רַחֲמִים:

אֶנְקַת  מְסַלְּדֶיךָ.  תַּעַל  לִפְנֵי  כִסֵּא  כְבוֹדֶךָ.  מַלֵּא  מִשְׁאֲלוֹת  עַם  מְיַחֶדְךָ.  שׁוֹמֵעַ  תְּפִלַּת  בָּאֵי  עָדֶיךָ.  סְלָחָה  מִבֹּא  בְּמִשְׁפָּט.  עַל  עִנּוּי  וְעַל  עִוּוּת  מִשְׁפָּט.  כִּי  אִם  לְפִי  מִשְׁפָּט.  מִי  יִצְדַּק  לִפְנֵי  אֱלֹהֵי  הַמִּשְׁפָּט. .  יְדֵי  עַם  הַדְּחוּיִים.  תְּחַזְּקֵנוּ  כְּאָז  הֱיוֹת  לְךָ  אֲחוּיִים.  כִּי  אִם  לְפִי  רְאוּיִים.  מַה  יִּתְרוֹן  שֶׁהֵם  חַיִּים.    .  לְךָ  בְּהִתְחַנְּנִי  בְּמוֹ  פִי.  קַבְּלֵנִי  כִּבְמִכְלַל  יֹפִי.  כִּי  אִם  לְפִי  דֹפִי.  הֵן  אֲנִי  שַׂמְתִּי  יָדִי  לְמוֹ  פִי.    .  נָאוֹר  כְּרַב  חֶסֶד  עִמָּנוּ  תִפְעַל.  וְלֹא  תְשַׁלֵּם  לָנוּ  כְּמִפְעָל.  כִּי  אִם  לְפִי  פֹעַל.  מִי  יֹאמַר  זִכִּיתִי  לִבִּי  מִמַּעַל. .  וְאִם  הֵמַרְנוּ  אֹמֶר.  שְׁעֵה  וְקַבֵּל  זֶמֶר.  כִּי  אִם  לְפִי  מֶמֶר.  מַה  יַּעֲשׂוּ  שֹׁכְנֵי  בָתֵּי  חֹמֶר. .  בְּרַחֲמִים  וְלֹא  בְכַעַס.  הַיּוֹם  וּבְכָל  יוֹם  תַּעַשׂ.  כִּי  אִם  לְפִי  מַעַשׂ.  וַאֲנַחְנוּ  לֹא  נֵדַע  מַה  נַּעַשׂ. .  אֲדֹנֵי  הָאֲדֹנִים.  הַשְׁקִיפָה  מִמְּעוֹנִים.  וְרַחֵם  אֶבְיוֹנִים.  כְּרַחֵם  אָב  עַל  בָּנִים.  וּזְכֹר  בְּרִית  אֱמוּנִים.  שֶׁבַע  אֵיתָנִים.   וְאַל  תִּזְכָּר  לָנוּ  עֲוֹנֹת  רִאשֹׁנִים.  

זְכֹר  בְּרִית  אֶזְרָח אברהם, שנקרא בפיוטים אזרח.  אֲשֶׁר  בֵּין  חוֹחִים  פָּרַח היה כשושנה בין החוחים, עבד את ה' בקרב עובדי ע"ז.  וּמִפְּאַת  הַמִּזְרָח.  בְּצֵאת  הַשֶּׁמֶשׁ  זָרַח יצא מאור כשדים.  וּמֵאַרְצוֹ  בָרַח.  וְאַחֲרֶיךָ  אֵל  אָרַח.  וּלְשִׁמְךָ  צָרַח.  וְהוּא  בֶּן  שָׁלֹשׁ  שָׁנִים דרשו חכמים שאברהם הכיר את ה' בהיותו בן שלש שנים: זְכֹר  בְּרִית  אִישׁ  חֲמוּדוֹ יצחק, חמודו של אברהם.  אֲשֶׁר  לְפָנֶיךָ  עֲקָדוֹ.  וְשָׁלַח  אֶת  יָדוֹ.  בְּמַאֲכֶלֶת  שְׁחֹט  יְחִידוֹ.  וּפִדְיוֹן  שָׂם  בַּעֲדוֹ.  אַיִל  עוֹלֶה  בְמַעֲמָדוֹ.  וְזַרְעוֹ  צוּר  הוֹדוֹ.  פְּדֵה  הַיּוֹם  מִזֵּידוֹנִים: זְכֹר  בְּרִית  אִישׁ  תָּמִים יעקב, שהיה איש תם.  בָּרַח  מֵאִישׁ  דָּמִים מעשו.  בְּסֻלָּם  מִמְּרוֹמִים.  בִּשַּׂרְתּוֹ  נִחוּמִים.  וְשָׂרָה  אֶת  עֲצוּמִים וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.  וּמָצָא  חֶסֶד  וְרַחֲמִים.  וְהַעֲבֵר  נָא  כְּתָמִים.  וְהַלְבֵּן  כַּשֶּׁלֶג  שָׁנִים לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ: זְכֹר  בְּרִית  אִישׁ  עָנָו משה.  וְאֶת  דָּת  הֶגְיוֹנָיו.  וְלִקְהִלּוֹת  הֲמוֹנָיו.  וְאֶת  דָּת  חֶזְיוֹנָיו.  נוֹרָא  בְּעֶלְיוֹנָיו.  כְּבוֹדְךָ  רָאוּ  עֵינָיו.  וּזְכֹר  זֹאת  אֲדֹנָיו.  יְדָעוֹ  פָּנִים  בְּפָנִים וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים: זְכֹר  בְּרִית  שְׁלוּחֶךָ אהרן.  מְכַהֵן  בִּמְנוּחֶךָ.  וְשָׂם  עוֹלוֹת  מֵחֶיךָ.  לְרֵיחַ  נִיחֹחֶיךָ.  וְתִמּוּר  רִקּוּחֶיךָ.  כָּלִיל  עַל  מִזְבְּחֶךָ.  וְעָלָיו  נְחֵה  רוּחֶךָ.  בְּבוֹאוֹ  לִפְנַי  וְלִפְנִים: זְכֹר  בְּרִית  תָּם  בִּלְבָבוֹ.  נָגִיד  בָּחַרְתָּ  בּוֹ.  אֲשֶׁר  מִכָּל  סְבִיבוֹ.  הִנַּחְתּוֹ  מֵאוֹיְבוֹ.  וְרוּחֲךָ  אֵל  שִׂגְבוֹ.  בְּעוֹזְרוֹ  לָצֵאת  וְלָבוֹא.  יְקַדְּמוּךָ  בְנִיבוֹ.  כַּמָּה  שָׁרִים  וְנוֹגְנִים:זְכֹר  בְּרִית  הַמְקַנֵּא.  לְדוֹר  עִקֵּשׁ  מִתְאַנֶּה.  וְהֶעֱלִיתוֹ  מְמֻנֶּה.  לִמְבַשֵּׂר  וּמְפַנֶּה.  וְעִם  עֲלוֹת  וּמְעֻנֶּה.  אֵלָיו  לְטוֹב  תִּפְנֶה.  וּשְׁעֵה  עַם  מְכֻנֶּה.  בְּרַחֲמֶיךָ  נִשְׁעָנִים:זְכֹר  נְבִיאֵי  שָׁוְא  הִכְרִית.  הִסְתַּרְתּוֹ  נַחַל  כְּרִית.  וְזְכָר  לָנוּ  הַבְּרִית.  אֲשֶׁר  כָּרַתָּ  לְאַחֲרִית.  וְטַהֵר  הַשְּׁאֵרִית.  כְּמוֹ  נֶתֶר  וּכְבוֹרִית.  וּלְשָׁבֵי  שַׁעֲרוּרִית.  סְלַח  פֶּשַׁע  וְזֵידוֹנִים:

חוֹקֵר  הַכֹּל  וְסוֹקֵר.  וּמֵבִין  אֶל  מִפְעָלִי.  אִם  פָּעַלְתִּי  שֶׁקֶר.  וּמַהֲתַלּוֹת  בַּעֲמָלִי.  אֶת  עֲוֹנִי  לֹא  תְבַקֵּר.  וְאַל  תִּדְרֹשׁ  לְמַעֲלָלִי:יוֹצְרִי  אֲשֶׁר  בַּזֶּרֶת.  תִּכֵּן  מְרוֹמֵי  קֶרֶת.  לְךָ  אֶכּוֹנָה  עֲטֶרֶת.  בַּשְּׁלִישִׁי  אַשְׁמוֹרֶת.  אֲשֶׁר  תַּאֲזִין  הָעֲתֶרֶת.  וּלְיֶשְׁעֲךָ  סוֹבֶרֶת.  וְתִשְׁלַח  הַמִּגְעֶרֶת.  לְהוֹמִיָּה  וְסוֹרֶרֶת.  אֲשֶׁר  גַּאֲוָה  מְדַבֶּרֶת.  וְאֵין  בִּלְתָּהּ  אוֹמֶרֶת.  וּמְקוֹם  מִקְטַר  קְטֹרֶת.  וְהַדְּבִיר  וְהַמְכַפֶּרֶת.  אֲשֶׁר  יְשָׁרְתוּ  בָם  שָׁרֵת.  שָׂמוּהוּ  מַעֲבוֹרֶת.  תִּדְבַּק  בָּהּ  מַמְאֶרֶת.  כְּמוֹ  כָּבֵד  לְיוֹתֶרֶת.  וַחֲמַת  קֶרִי  יְקַר.  כָּל  מַכָּה  וְכָל  חֳלִי:צוּר  שִׁמְךָ  אֵל  קַנָּא.  עַתָּה  מַה  לְּךָ  בַּשֵּׁנָה.  שָׁנָה  אַחַר  שָׁנָה.  יְמִינְךָ  נָטְעָה  כַנָּה.  מְאֹד  נִגַּשׂ  וְהוּא  נַעֲנָה.  זֶה  מָכַר  וְזֶה  קָנָה.  לְאוֹם  בְּשִׁפְלוּת  נִתְכַּנָּה.  וּשְׁפָלָה  אֵינֶנָּה.  מִשְׁפָּטֶיךָ  נְכוֹנָה.  אִין  דִּינָא  בְּלֹא  דִּינָא.  אַךְ  קַנֵּא  לְנֶאֱמָנָה.  מִימִינְךָ  נִתָּנָה.  וּבָהּ  כָּתוּב  מִי  מָנָה.  וְעַתָּה  כַּצֹּאן  נִמְנָה.  צוּרִי  עוֹרְרָה  נָא.  [וְהַשְׁחִיתָהּ  מִכַּנָּהּ.  וְאֶת  הָרִשְׁעָה  תְּעַקֵּר.]  אֱלֹהִים  יְיָ  חֵילִי:חֲסִין  קָרוֹב  לְקוֹרְאָיו.  וְשׁוֹמֵעַ  אֶל  אֶבְיוֹנִים.  דּוֹן  דִּין  עָנִי  וְאֶבְיוֹן.  מִשְׁפַּט  רְצוּצִים  וּמְעֻנִּים.  וְעֶלְיוֹנִים  וְתַחְתּוֹנִים.  בְּיָדְךָ  אֲדוֹן  הָאֲדוֹנִים.  וּמִשְׁפָּטִי  מֵאִתְּךָ  יֵצֵא  כַּנֹּגַהּ  אֵל  אֱמוּנִים.  לֹא  אִישׁ  אֵל  וִיכַזֵּב  אֲשֶׁר  יַחֲלִיף  עִנְיָנִים.  וְגָזַרְתָּ  שֵׁשׁ  שָׁנִים.  אֲשֶׁר  לַעֲבָדִים  נִקְנִים.  וְכַמָּה  שֵׁשׁ  חָלְפוּ  לִי  וְלֹא  אָהַבְתִּי  אֲדוֹנִים.  וְאִם  נִמְכַּרְתִּי  לְעֵקֶר.  וְלֹא  אֶגָּאֵל  בַּשָּׁנִים.  בִּקְרוֹבִים  דִּין  עֵקֶר.  וְאַתָּה  קְרוֹבִי  וְגוֹאֲלִי:

אֵין  תְּלִיָּה  לְרֹאשׁ  אִם  לְפִי  מַעֲוֶה.  בַּעֲבוּר  כִּי  כָל  לֵב  חָזָק  וְנַעֲוֶה.  גִּשְׁתּוֹ  בַדִּין  הִמֵּס  יִמַּס  וְכַדּוֹנַג  מִשְׁתַּעֲוֶה.  דַּנְתּוֹ  שַׂמְתּוֹ  גוֹלֶה  נִמְשָׁל  נִשְׁנָן  וְזַעֲוֶה:  הֻשַּׁל  כָּשַׁל  נֶחְשַׁל  כִּי  שַׁל  וְהֵזִיד.  וּבְיוֹדְעִים  חֹק  חָלַף  וְתוֹרוֹת  עָבַר  בְּמֵזִיד.  זְכוּת  עוֹקֵד  וְנֶעֱקָד  וְתֻמַּת  זָד  נָזִיד.  חֲשֹׁב  הַיּוֹם  לְשׁוֹגֶה  וְלְפוֹתֶה  וְכִי  יָזִיד:  טֶרִי  הָרֵד  וּמָזוֹר  זוֹר  וַחֲבֹשׁ  נֶחֱלָה.  יוֹנָתְךָ  כַּנָּתְךָ  מָנָתְךָ  רְאֵה  כִּי  נוֹחְלָה.  כְּמַבְכִּירָה  בִּכּוּרָה  סוֹרַחַת  צוֹרַחַת  קוֹל  כַּחוֹלָה.  לָעָה  בְּלֻעָה  יָגְעָה  לֹא  הוּנַח  לָהּ:  מְרוּצָה  בְּקִרְבֵּנוּ  נְעוּצָה  כִּבְקוֹף  מַפְסֶלֶת  דְּיוּסְטַר.  נָוָל  עַוָּל  מְנֻוָּל  פִּיהוּ  עָלֵינוּ  אָטַר.  שׂוֹנֵא  סָחַר  וְהִסְבִּיב  וְכַצִּנָּה  אֹתָנוּ  עָטַר.  עָוֹן  הִכְתִּיב  וְהֶחְתִּים  בְּעַל  פֶּה  וּבִשְׁטָר:  פְּלֵיטֶיךָ  נַחֵל  לְרֶגֶל  הַנַּהֲלוֹת  וּלְרֶגֶל  הַמְּלָאכָה.  צָפוֹן  סֹךְ  חַבֵּא  סַתֵּר  נְכֵאָה  וְחֵלְכָה.  קְרָאנוּךָ  מִמֵּצַר  עֲנֵנוּ  וְלִישׁוּעָתָה  לְכָה.  רְפָא  מָטֶיהָ  בְּקֶרֶב  שָׁנִים  חַיֵּה  פְעָלֶךָ:  שְׁאָר  יַעֲקֹב  נָשׁוּבָה  אֶל  אֵל  גִּבּוֹר.  תָּמִיד  דַּרְכּוֹ  לִסְלֹחַ  וְעַל  פֶּשַׁע  עֲבֹר.  אֶל  עָנִי  מַבִּיט  לְהַעֲלוֹתוֹ  מִשְּׁאוֹן  בּוֹר.  יָהִיר  וְגָאוֹן  שׂוֹנֵא  מָשְׁלוֹ  וּזְרוֹעוֹ  לִשְׁבֹּר:  בְּרַבִּים  הָיִיתָ  עִמָּנוּ  גַּם  עַתָּה  הִמָּצֵא.  שְׁמַע  יָהּ  מְחַנְּנֶיךָ  וְלָנוּ  הַיּוֹם  הֵרָצֵה.  חָזָק  וְאַמִּץ  תַּשְׁלוּם  פַּר  שָׂפָה  רְצֵה.  לְיֵשַׁע  אֶת  מְשִׁיחֶךָ  וּלְיֵשַׁע  עַמְּךָ  צֵא:

אַל  יִמְעַט  לְפָנֶיךָ  אֶת  כָּל  הַתְּלָאָה.  אֲשֶׁר  אֲיֻמָּתְךָ  מִימֵי  קֶדֶם  מָצְאָה.  בְּאֵין  צֳרִי  וְלֹא  תְעָלָה  וּרְפוּאָה.  בְּקָקוּם  בּוֹקְקִים  בְּלַחַץ  וְרֹב  בִּיאָה.  גָּבְרוּ  עֲוֹנוֹתַי  וּתְרִיבֵנִי  כְּפִיהֶם  בְּסַאסְּאָה.  גָּמַלְתִּי  רָע  וְשֻׁלַּמְתִּי  סְאָה  בִּסְאָה.  דִּמִּיתִי  בְּרֹב  חֲטָאַי  לִסְדֹם  הַחַטָּאָה.  דִּירָתִי  חָרְבָה  וְגָלִיתִי  מֵאֶרֶץ  נוֹרָאָה.  הִנְנִי  עֲזוּבָה  וּנְטוּשָׁה  גְּעוּלָה  וּשְׂנוּאָה.  הוֹנוּנִי  מוֹנַי  הוֹי  נִגְאָלָה  וּמוֹרָאָה.  וַתִּזְנַח  מִשָּׁלוֹם  נַפְשִׁי  מִיגִיעַת  לֵאָה.  וַתְּהִי  לִי  דִמְעָתִי  לֶחֶם  תְּבוּאָה.  זָכְרִי  יָמִים  מִקֶּדֶם  הָיִיתִי  פְלִיאָה.  זְבוּדָה  זֵר  וּמְקֻשָּׁטָה  כְּכַלָּה  נָאָה.  חֻפַּת  מְשׂוֹשִׂי  הֶאֱכַלְתִּי  כְּזוֹלְלָה  וְסוֹבָאָה.  חִלַּלְתִּי  נִזְרִי  כְּמוֹעֶלֶת  אֲשֶׁר  נִטְמָאָה.  טִהֲרַנִי  בְּאַהֲבָתוֹ  וְיִעֲדַנִי  עוֹד  לְנַשְּׂאָה.  טִנַּפְתִּי  מַעֲשַׂי  וְלִעַבְתִּי  דִּבְרֵי  נְבוּאָה.  יוֹקַשְׁתִּי  אַחֲרֵי  כֵן  וְנִלְכַּדְתִּי  בְּיוֹם  שׁוֹאָה.  יָגַעְתִּי  בְּרָעָה  אַחַר  רָעָה  בָּאָה.  כָּמַהְתִּי  לְאִישִׁי  הָרִאשׁוֹן  וְנַפְשִׁי  לוֹ  צָמְאָה.  כִּי  אָז  מֵעַתָּה  הָיִיתִי  בְּרִיאָה.  לְאַהֲבָתוֹ  חָמַדְתִּי  הֱיוֹת  בִּכְנָפָיו  חֲבוּאָה.  לוֹ  אֲיַחֵל  אִם  יִקְטְלֵנִי  בִּכְלָאָה.  מַה  בֶּצַע  בְּדָמִי  בִּהְיוֹת  לִמְשׁוֹאָה.  מִי  כָמוֹנִי  לְיַחֶדְךָ  בְּאַהֲבָה  וְיִרְאָה.  נוֹרָא  וְאָיֹם  נַפְשִׁי  לְךָ  קוֹרְאָה.  נִדְבוֹת  פִּי  רְצֵה  כְּקָרְבָּן  הַעֲלָאָה.  שִׂיחַ  שַׁוְעִי  יֵרָצֶה  לְפָנֶיךָ  בְּהַרְצָאָה.  שִׂים  מִעוּט  דָּמִי  כְּדַם  הַמְצָאָה.  עֲרֹךְ  חֶלְבִּי  שְׁעֵה  כְּחֵלֶב  הַקְלָאָה.  עֲנֵנִי  וְחָנֵּנִי  רָם  גָּאֹה  גָּאָה.  פַּזֵּר  חֲרוֹנְךָ  עַל  מַקְנִיאֶיךָ  בְּקִנְאָה.  פָּקוּ  פְלִילִיָּה  בְּרֹב  גָּאוֹן  וְגֵאָה.  צָמְתוּ  חַיַּי  בְּמֵימֵי  רֶפֶשׁ  וְצוֹאָה.  צַחֲנָתָם  הֶאֱכִילוּנִי  עֲבוּר  טָהֳרָתִי  לְטַמְּאָה.  קצִינַי  נֶחֱנָקוּ  עַל  קִדּוּשׁ  הַיִּרְאָה.  קוֹעַי  וְנִכְבָּדַי  גֹּרְרוּ  בְּטִיט  וּבְצֹאָה.  רוּחִי  רָפְתָה  עַל  תּוֹרָתְךָ  הַמְסֻלָּאָה.  רְאִיתִיהָ  פְּרוּעָה  וּקְרוּעָה  וּבָאֵשׁ  קְלוּאָה.  שָׁבַת  מְשׂוֹשׂ  לִבִּי  וְהָיִיתִי  נִדְכָּאָה.  שַׁחוֹתִי  נַעֲוֵיתִי  בִּדְרִיסַת  בְּנֵי  לְבִיאָה.  תָּעָה  לְבָבִי  וּפַלָּצוּת  בְּרֶתֶת  וְהַדְכָּאָה.  תָּעִיתִי  כְּשֶׂה  אֹבֵד  מִפֵּאָה  לְפֵאָה.  מֵרֹב  צַעַר  וְקֹצֶר  רוּחַ  נְכֵאָה.  שׁוֹאֶגֶת  וְנוֹהֶמֶת  לְךָ  נַחֲלָתְךָ  הַנֶּהֱלָאָה.  הָסֵר  נָא  מוּעָקָה  וְהַעֲבֵר  חֶלְאָה.  בָּרֵךְ  יְיָ  חֵילָהּ  כֹּחֲךָ  לְהַרְאָה.  שִׁמְעָה  חִנּוּנָה  וּרְאֵה  כָּל  הַתְּלָאָה.  מְצָאָתָהּ  מֵעֵת  אֲשֶׁר  מֵאַרְצָהּ  יָצָאָה.  וְהַכְּתוּבָה  עָלֶיהָ  מְהֵרָה  תִּקְרַב  וְתָבוֹאָה.  אֲיֻמָּתְךָ  עַל  כָּל  אֹם  לְנַשְּׂאָה.  לְהוֹדִיעַ  לַכֹּל  שֶׁעֹל  חַי  נָשְׂאָה.  חָזָק  גּוֹאֲלָהּ  וְעַל  אֶבְרָתוֹ  יִשְּׂאָהּ.  זְבוּל  קָדְשׁוֹ  בְּשִׂמְחַת  עוֹלָם  יְבִיאָהּ.  קִנְיַן  כָּל  טוֹב  לְהַשְׂבִּיעָהּ  וּלְמַלְּאָהּ:

אֱוִילִי  הַמַּתְעֶה  מַרְגִּיז  וּמַחֲטִיא.  בַּלְּעֵהוּ  קַלְּעֵהוּ  וְעוֹד  בַּל  יַסְטִיא:  גִּעוּל  הַמְגָאֵל  וּמְטַנֵּף  טְהוֹרִים.  דְּחֵהוּ  מְחֵהוּ  מִלִּבּוֹת  וְהִרְהוּרִים:  הֻתָּל  הַמְהָתֵל  וּמְפַתֵּל  יְשָׁרִים.  וַכְּחֵהוּ  שַׁבְּחֵהוּ  וְלֹא  יָקוּמוּ  אֲשֵׁרִים:  זְבוּב  הָאוֹרֵב  בְּמִפְתְּחֵי  הַלֵּב.  חַנְּקֵהוּ  נַקֵּהוּ  וְלֵב  חָדָשׁ  תְּלַבְלֵב:  טָמֵא  הַמְזַהֵם  וּמֵסִית  לְהַאֲשִׁים.  יָעֵהוּ  צָעֵהוּ  מֵעֲנֹשׁ  בָּעֳנָשִׁים:  כֵּלַי  אֲשֶׁר  כֵּלָיו  רָעִים.  לַפְּתֵהוּ  כַּפְּתֵהוּ  מְקוֹם  בֵּית  מְרֵעִים:  מָנוֹן  הַמְפֻנָּק  מִנֹּעַר  לְאַחֲרִית.  נַדְּחֵהוּ  קַדְּחֵהוּ  מֵהַשְׁאֵר  לוֹ  שְׁאֵרִית:  שְׂאֹר  הַמְעַפֵּשׁ  וּמַבְאִישׁ  הָעִסָּה.  עַקְּרֵהוּ  נַקְּרֵהוּ  חֵטְא  בְּלִי  לִשָּׂא:  פְּתַלְתֹּל  הַמְעַקֵּשׁ  וּמְנַקֵּשׁ  דְּרָכִים.  צָרְפֵהוּ  עָרְפֵהוּ  בְּלִי  הֱיוֹת  סְרוּכִים:  קוֹץ  הַמַּכְאִיב  וְסִלּוֹן  הַמַּמְאִיר.  רַעֲלֵהוּ  הַעֲלֵהוּ  הַכֶּרֶם  לְהַפְאִיר:  שְׁפֹךְ  מֵי  טֹהַר  דָּמִים  לְהָדִיחַ.  תְּחַטְּאֵנוּ  בְאֵזוֹב  תְּכַבֵּס  וְתָדִיחַ:  שָׁנִי  מִתְלַבֵּן  עוֹלָם  וְנִוָּשֵׁעַ.  בְּרַחֲמִים  יַצְדִּיק  חֵקֶר  כְּבוֹדָם  לְשַׁעֲשֵׁעַ:  חֹזֶק  זְרוֹעַ  יַחֲשֹׂף  וְיָשִׁיב.  וּכְשָׁנִים  קַדְמֹנִיּוֹת  אֹתָנוּ  יָשִׁיב:

אֶקְרָא  בְּשִׁמְךָ  לְהַחֲזִיק  בְּךָ  אֶתְעוֹרֵר.  בִּתְפִלָּה  אֶשְׁמֹר  אֲקַדֵּם  שַׁחַר  אֲעוֹרֵר.  גַּשְׁתִּי  פְּנֵי  תֵבָה  מֶלֶל  לְבָרֵר.  דִּקְדַּקְתִּי  מַעַרְכֵי  דַּל  שְׂפָתַי  לְגָרֵר.  הֵן  תָּוִי  יַאֲזִינֵנִי  יַעֲנֵנִי  שַׁדַּי.  וְאֵפוֹא  מַפְגִּיעַ  הָגוּן  וְאַיֵּה  כְּדַי.  זִכִּיתִי  לִבִּי  יֹאמַר  וְקֹשְׁטְ  מַעְבָּדַי.  חַפּוּ  מִפֶּשַׁע  זָכוּ  מַעֲשֵׂי  יָדַי.  טוֹבָה  לְחַיָּבִים  גְּמֹל  וְלֹא  לְכִלּוּי.  יֵחָשֵׁב  כְּקָרְבָּן  מִפְלָל  וּכְנִחוֹח  חִלּוּי.  כְּפוּפֶיךָ  זְקֹף  הֱיוֹתָם  לְרֹאשׁ  תָּלוּי.  לֹא  תִמָּצֶאינָה  חַטֹּאת  סֵתֶר  וְגָלוּי.  מִשְׂגָּב  בַּצָּרָה  הֱיֵה  לְבָךְ  חוֹסֶה.  נוֹדֵד  אַל  תְּגַלֶּה  נִדָּח  כְּשֶׂה.  שִׂימָה  בְנֹאדֶךָ  דֶּמַע  עֶרֶשׂ  מַמְסֶה.  עֹז  לִי  בָךְ  מָעוֹז  וּמַחֲסֶה.  פְּצֵה  וְהוֹצֵא  לָרְוָיָה  אֲסִירֶיךָ  תַּתִּיר.  צְעָקוּךָ  דְּפָקוּךָ  קְרָאוּךָ  בַּצַּר  לְהַעְתִּיר.  קְבָעוּם  קוֹבְעִים  וְרָשָׁע  צַדִּיק  מַכְתִּיר.  רַב  וְשׁוֹפֵט  לָמָּה  פָנֶיךָ  תַּסְתִּיר.  שְׁאוֹן  קָמֶיךָ  הָעוֹלֶה  נֶגְדְּךָ  הָדֵק  וְכַלֵּה.  תָּמִיד  לְיוֹדְעֵי  סוֹדֶךָ  חֲסָדֶיךָ  הַפִּלֶהָ.  אָנָּא  נִדָּח  הָשֵׁב  וְקַבֵּץ  גּוֹלֶה.  לַמָּרוֹם  שָׁפֵל  הָקֵם  וְיָרוּד  הַעֲלֵה.  יֹאמְרוּ  בַגּוֹיִם  הִגְדִּיל  יְיָ  לַעֲשׂוֹת  עִם  אֵלֶּה.  הַנְּשַׁמָּה  הָיְתָה  לְעֵדֶן  וּלְבִצָּרוֹן  הַנֶּהֱרָסוֹת.  בּוֹטְחֶיךָ  הַצֵּל  נָסוּ  בְּצִלְּךָ  לְהֵחָסוֹת.  רְדִיפָתָם  בַּקֵּשׁ  עָלֶיךָ  הַדָּבָר  לַעֲשׂוֹת.  שְׁמָעָה  דַּכָּה  בִּיטָה  עֶטֶף  רוּחוֹ.  יִהְיוּ  לְרָצוֹן  אֲמָרָיו  וְשֶׁפֶךְ  שִׂיחוֹ.  חַזֵּק  רִפְיוֹן  וְאַמֵּץ  כּוֹשֵׁל  לְהַרְוִיחוֹ.  כִּי  הִנֵּה  יוֹצֵר  הָרִים  וּבֹרֵא  רוּחַ  וּמַגִּיד  לְאָדָם  מַה  שֵּׂחוֹ. 

בְּתוּלַת  בַּת  יְהוּדָה  רַבַּת  תַּאֲנִיָּה  וַאֲנִיָּה.  מִתְיַפְּחָה  פּוֹרֶשֶׂת  כַּף  מֵעִמְקֵי  שִׁבְיָהּ.  מִן  הַמֵּצַר  קְרָאתִיךָ  עָנָנִי  בַמֶּרְחָב  יָהּ.  מֵאֵשׁ  וּמִמַּיִם  תּוֹצִיאֶנָּה  לָרְוָיָה.   נוֹשֵׂאת  עַיִן  לְעֶזְרָה  וּמַבֶּטֶת  הֵנָּה  וָהֵנָּה.  מִתְחוֹלֶלֶת  כְּמַבְכִּירָה  בְּצִירֶיהָ  מִגְּזֵרוֹת  עֲדִינָה.  סוֹפֶקֶת  כַּף  אֶל  כַּף  וְהוֹמָה  בְּהֶגְיוֹנָהּ.  אַיֵּה  אֵפוֹ  תִקְוָתִי  וְתִקְוָתִי  מִי  יְשׁוּרֶנָּה.   יְדִידוּת  נַפְשָׁהּ  וּמִשְׁכְּנוֹתֶיהָ  וּצְבִי  גְּאוֹנָהּ.  כְּנִתְּנוּ  בְּיַד  מְחָרְפֶיהָ  וּבְיַד  מְעַנָּהּ.  הַשּׁוֹאֶגֶת  בְּתוֹךְ  מוֹעֲדֶיהָ  וּבְקוֹלָהּ  עָלֶיהָ  נָתָנָה.  אַיֵּה  דְבַר  יְיָ  יָבוֹא  נָא.   מִשְּׁבִי  לְגָלוּת  נְפוּצָה  וּשְׁבוּרָה  אֲיֻמָּתֶךָ.  מִפְּנֵי  זַעַם  חֲמָתְךָ  וּמֵאֵימַת  עֶבְרָתֶךָ.  וּבְקֹצֶר  רוּחַ  בְּקוֹל  לְךָ  שׁוֹאֶגֶת  לְעֻמָּתֶךָ.  אַיֵּה  קִנְאָתְךָ  וּגְבוּרֹתֶךָ.   נָטַשְׁתָּ  עַמְּךָ  בֵּית  יִשְׂרָאֵל  בְּאֶרֶץ  שִׁבְיָם.  חָגִים  וְנָעִים  בָּאָרֶץ  הָאוֹיֵב  כָּאֳנִיָּה  בְּלֶב  יָם.  לְאָבוֹת  שׁוֹאֲלוֹת  עוֹלְלִים  מוֹפְתֵי  רוֹעֵה  אַיָּם.  אַיֵּה  הַמַּעֲלֵם  מִיָּם.   בְּנֵי  נָבָל  גַּם  בְּנֵי  בְלִי  שֵׁם  בּוֹסְסוּ  נַחֲלָתֵנוּ.  רִחֲקוּנוּ  מֵעַל  אַדְמָתֵנוּ  וּמִגְּבוּל  אַרְצֵנוּ.  אָמַרְנוּ  נִגְזַרְנוּ  אָבְדָה  תִקְוָתֵנוּ.  אַיֵּה  כָּל  נִפְלְאוֹתֶיךָ  אֲשֶׁר  סִפְּרוּ  לָנוּ  אֲבוֹתֵינוּ.   זְכֹר  יְיָ  לִבְנֵי  אֱדוֹם  חָרְבוֹת  הֵיכָלָךְ.  רִצֵּץ  אַבִּירַי  וְנִפֵּץ  עוֹלְלֵי  קְהָלָךְ.  חֲשֹׂף  זְרוֹעֲךָ  בַּקֵּשׁ  מִיָּדָם  מַרְעִית  חֶבְלָךְ.  אַיֵּה  הָעֵדֶר  נִתַּן  לָךְ: 

אִם  אָמְרִי  אֶשְׁכְּחָה  מְרִי  שִׂיחִי.  תּוּגוֹת  דַּאֲגוֹת  תּוּגְיוֹן  נַפְשִׁי  לְהַשִּׂיחִי.  בְּלִי  נוֹחַ  עֶצֶב  לְמוֹתָר  מַטְרִיחִי.  שַׁחוֹתִי  עַד  מְאֹד  וַתִּקְצַר  רוּחִי:  גִּישַׁת  צָרוֹת  סֵרוּג  שְׁתָיִם  שְׁתָיִם.  רֶוַח  אֵין  בֵּינְתַּיִם  מְעִיקוֹת  כִּנְחֻשְׁתָּיִם.  דּוֹבְקוֹת  דּוֹלְקוֹת  דּוֹחֲקוֹת  בְּלִי  עֲצַלְתָּיִם.  קָץ  הַמֵּצַר  סוּר  שְׂחוֹק  וּמְצִלְתָּיִם:  הִרְכַּבְתָּ  לְרֹאשׁ  עַמְּךָ  חוֹרֵשׁ  עַל-גַּבָּם.  צֵאת  לִרְוָיָה  צוֹעֲקִים  אֵלֶיךָ  מִשְׂגַּבָּם.  וַתִּרְבֶּינָה  סַרְעַפּוֹתָיו  כָּל  הַיּוֹם  בְּקִרְבָּם.  פֹּארוֹתָיו  תֶּאֱרַכְנָה  וַיָּשָׁב  וַיַּהֲפֹךְ  בָּם:  זָעוּ  נָעוּ  דַלּוּ  מֵאֱנוֹשׁ  מוֹשִׁיעִים.  עָתְקוּ  גַּם  גָּבְרוּ  חַיִל  רְשָׁעִים.  חָדְלוּ  פְרָזוֹן  וְלֹא  נִכָּרִים  שׁוֹעִים.  סֵפֶר  תַּנְחוּמֶיךָ  לְמָרַת  נֶפֶשׁ  שַׁעֲשׁוּעִים:  טוֹפְלֵי  שֶׁקֶר  וְתַרְמִית  לִבָּם  לְהַסְבִּיר.  נוֹשְׂאֵי  הֶבֶל  פִּיצַת  פִּימוֹ  לְהַכְבִּיר.  יוֹצְרֵי  עָמָל  עֲלֵי  חֹק  לְהַגְבִּיר.  מְצִיקִים  צוֹרֲרִים  עַמְּךָ  מִמְּךָ  לְהַעֲבִיר:  כּוֹנְנוּ  לְהַשְׁחִית  בָּנֶיךָ  וְאַתָּה  אֲבִיהֶם.  לֹא-תֶחֱשֶׁה  לְעַנּוֹתָם  וּלְכַלּוֹתָם  בְּאֶרֶץ  אוֹיְבֵיהֶם.  שַׁלָּמָה  הֱיוֹת  קוֹיֶךָ  טְרוּדֵי  נְוֵיהֶם.  יֵעוֹרוּ  גְאוּלִים  דְּאוֹת  לְקִרְיַת  מוֹעֲדֵיהֶם:  אַדְמַת  קֹדֶשׁ  מְקוֹם  דְּבִירְךָ  נַהֲגֵנוּ.  בְּקוֹל  תּוֹדָה  וְרִנָּה  הָמוֹן  חוֹגגֵנוּ.  זִבְחֵי  צֶדֶק  נַקְרִיב  לְךָ  מָגִנֵּנוּ.  אֲמָרֵינוּ  הַאֲזִינָה  יְיָ  בִּינָה  הֲגִיגֵנוּ: 

אָפַס  הוֹד  כְּבוּדָּה  נֶאֶלְמָה  דַּבְּרָנִית.  בַּשֵּׁפֶל  יָשְׁבָה  הֻתְּשָׁה  נֶחְלְשָׁה  גְּבַרְתָּנִית.  גַּם  סוּגָה  נוּגָה  נְסוּגָה  אֲחוֹרַנִּית.  דֻּלְּלָה  אֻמְלְלָה  לְוִיָּה  אַהֲרוֹנִית  עִירָנִית.  הַהֻלָּלָה  זֻלָּלָה  חֻלָּלָה  וְכַסּוֹטָה  פְרוּעָה.  וְנִזְרֵית  כְּמוֹ  דָוָה  וְנִטְמֵאת  כִּצְרוּעָה.  זֵרָהּ  נִזְרָהּ  חֻלַּל  וּפְרָזוֹן  גְּדוּעָה.  חָזְרָה  נִתְפַּזְּרָה  בְּאֶרֶץ  לֹא  זְרוּעָה.  טְלָאֶיךָ  בְּרַעַשׁ  וּבְרֹגֶז  טָמֵא  יְגַמֵּא.  יַחֲרֹק  יַעֲרֹק  רָעֵב  יִשְׁאַף  צָמֵא.  כֹּחַ  גְּבוּרָתְךָ  אֵפוֹא  יִוָּדַע  וּבַמֶּה.  לְשֹׁלְחִים  זְמוֹרוֹת  אַף  כַּמֶּה  וְכַמֶּה.  מִמְשָׁל  רַב  לַסָּרָב  לָמָּה  הָחְלַט.  נָבָל  בְּנָדִיב  וְכִילַי  בְּשׁוֹעַ  שָׁלַט.  סִבְרוֹ  עָלֶיךָ,  נִקְרָא  בְשִׁמְךָ,  יֻמְלַט.  עֵזֶר  הָיֹה  תִהְיֶה  מִשְׂגָּב  וּמִפְלָט.  פְּנֵה  לִתְפִלַּת  הָעַרְעָר  וְלוֹ  הֵעָתֵר.  צַחַן  וַתֵּר  כֶּתֶם  כַּבֵּס  כְּבַנֶּתֶר.  קוֹחַ  תִּפְקַח  בְּנֵי  תְּמוּתָה  הוֹתֵר.  רוֹמֵם  קוֹמֵם  שְׁמָם  לְטוֹבָה  לְהִוָּתֵר.  שֵׁבֶט  מְלַבֵּט  מְחַבֵּט  גְּדַע  וּשְׁבֹר.  תָּעִיר  קִנְאָה  תָּרִיעַ  תַּצְרִיחַ  כְּגִבּוֹר.  אוֹבְדוֹת  נִכְחָדוֹת  תִכְסֹ‍ף  וְתֶאֱסֹף  וְתִצְבֹּר.  לְקַבֵּץ  לְרַבֵּץ  לִדְלוֹת  לְהַעֲלוֹת  מִבּוֹר.  יְשׁוּעָה  תִקְרָא  תָּשִׁית  חֵל  וְחוֹמוֹת.  הַשְׁפֵּל  הַגְּבוֹהוֹת  הַמֵּךְ  רָמֵי  הַקּוֹמוֹת.  בּוֹטְחֶיךָ  לְנוּחֶיךָ  הָשֵׁב  בְּפֶקֶד  נֶחָמוֹת.  רוֹדִים  הַמַּגְדִּילִים  יִלְבְּשׁוּ  בֹשֶׁת  וּכְלִמּוּת.  שַׁדַּי  מַלֵּט  עֲבָדֶיךָ  יְדִידֶיךָ  הַצְלַח.  חִישׁ  זְמַן  קָרֵב  פְּדוּתָם  תִּשְׁלַח.  מְחַל  לָנוּ  אָבִינוּ  וַחֲטָאֵינוּ  סְלַח.  כִּי  אַתָּה  יְיָ  טוֹב  וְסַלָּח.  אִם  עֲוֹנֵינוּ  עָנוּ  בָנוּ.  אָתָנוּ  לְךָ  וּבְשִׁמְךָ  בָאנוּ.  כְּרַחֵם  אָב  עַל  בָּנִים  רַחֲמֵנוּ.  כְּאִישׁ  אֲשֶׁר  אִמּוֹ  תְּנַחֲמֶנּוּ:

אַתָּה  יְיָ  טוֹב  וְסַלָּח.  אוֹתָנוּ  רֹעַ  יֵצֶר  אִלַּח.  בָּנֶיךָ  בְּיַד  פִּשְׁעָם  מִלְּשַׁלַּח.  בְּיַד  מַסְרָיוֹת  לִבֵּנוּ  הַמֶּלַח:גְּדוֹל  חֶסֶד  נוֹצֵר  לָאֲלָפִים.  גַּלְגֵּל  רַחֲמֶיךָ  וַחֲסָדֶיךָ  וְלֹא  חִלּוּפִים.  דְּבָרְךָ  לֹא  רֵיקָם  וְסִלּוּפִים.  דִּמִּינוּ  חַסְדְּךָ  כַּעֲיֵפִים  וְעִלּוּפִים:הַסְכֵּת  צִית  צִיר  הִתְבּוֹנֵן.  הָחֵל  דְּבָרֶיךָ  אִם  לְגוֹנֵן.  וִתַּקְתּוֹ  דְּרָכֶיךָ  חִנּוּן  שַׁנֵּן.  וּבָהּ  בְּמִדָּה  אוֹתָנוּ  חַנֵּן:זְכוֹר  נִשְׁכָּחוֹת  לְךָ  הִלּוּל.  זַעַם  תַּקְטִין  רֶגַע  מִלּוּל.  חֲתֹךְ  חַיִּים  דִּין  פִּלּוּל.  חֹן  חִנָּם  חוֹקְרֶיךָ  חִלּוּל:טִיט  נִגְרָשׁ  תּוֹכוֹ  תַצְלִיל.  טֹעַ  זָדוֹן  טִמּוּן  וַעֲלִיל.  יוֹדֵעַ  יֵצֶר  מַה  מַּעֲלִיל.  יָד  לְטוֹבָה  עָלֵינוּ  תַגְלִיל:כְּלָיוֹת  בּוֹחֵן  וּשְׁבִילֵי  לֵב.  כַּשְׁרוּת  יַשְׁרוּת  וּשְׁרִירוּת  הַלֵּב.  לֵב  עָלוּב  עִם  עוֹלֵב.  לַעַן  מָתוֹק  שׁוּב  וּמַכְלֵב:מַצִּיל  מַטֵּי  דִּין  הֶרֶג.  מְקֹרֶרֶת  לְךָ  עֶרֶג.  נָקֵל  שֶׁקֶל  עֲוֹן  מֵהִשְׂתָּרֵג.  נָשְׂאוּ  נָשׂוּי  בְּבֹא  מְקַטְרֵג:סִרְחוֹן  כְּתַב  עֵד  הַנֶּחְתָּם.  סִפְרוֹ  זִיֵּף  טַעַן  הִסְתַּתָּם.  עֲוֹן  עַיִן  הַנִּכְתָּם.  עַל  יַד  רַחֲמֶיךָ  יִתָּם:פַּנֵּה  אֶבֶן  מִדַּרְכֵּךְ  הִתַּקֵּן.  פַּלְגֵי  מַיִם  פָּנוּי  מִלְּהִתְרוֹקֵן.  צוּר  מִכְשׁוֹל  נַעַר  וְזָקֵן.  צַמֵּת  וּכְרַחֲמָן  רַחֵם  הַקֵּן:קָרוֹב  לְרַצּוֹת  קִלּוּסָךְ  אָמוּר.  קְשִׁי  לִגְיוֹנְךָ  שָׁנוּי  וְתָמוּר.  רִיבָךְ  לֹא  לָנֶצַח  שָׁמוּר.  רַחֵם  בְּרֹגֶז  דִּין  גָּמוּר:שָׂבִים  שָׁבִים  שֶׁבַח  שַׁחֲרוּת.  שְׁתוּלִים  יֹשֶׁר  יַלְדוּת  בַּחֲרוּת.  תָּגֵן  חֵרוּת  מִצַּד  תַּחֲרוּת.  תָּחֹן  תַּו  חַיִּים  חָרוּת:שָׁלוֹם  שָׁלוֹם  בַּשֵּׂר  מִתְקָרֵב.  מְעַט  סַיַּע  קַדֵּשׁ  הֶרֶב.  הַבַּכּוּרוֹת  וְחִלּוּפֵיהֶן  כְּאַחַת  עָרֵב.  הַקֵּשׁ  טֶנֶא  יַחַד  עָרֵב:

יָקְרוּ  רֵעֶיךָ  רַב  מְחוֹלֵל.  אֱדוֹם  לַיְיָ  וְאֶתְחוֹלֵל.  בְּאוֹיֵב  אֲשֶׁר  בְּעַמִּי  מִסְתּוֹלֵל.  וְעַל  זֹאת  יִתְפַּלֵּל:  יִתְפַּלֵּל  כָּל  חָסִיד  וְיִלְבַּשׁ  שַׂקִּים.  לְפַתֵּחַ  רַגְלֵי  אסוּרֵי  בַזִּקִּים.  וְעַתָּה  הִנֵּה  עֲבָדֶיךָ  לוקִים.  וְאֵלּוּ  הֵן  הַלּוֹקִין.  חטאנו:  לוֹקִין  וְחוֹבְטִין  בְּשׁוֹטִים  יְחִידָתִי.  שִׁקֻּוַי  בִּבְכִי  מָסָכְתִּי.  מִבּוֹר  תַּחְתִּיּוֹת  שִׁמְךָ  קָרָאתִי.  אַיֵּה  אֵפוֹא  תִקְוָתִי:  תִּקְוָתִי  לְשָׁלוֹם  וּמֵחֲדָרִים  אֵימוֹת.  וּפָנַי  לֹא  הִסְתַּרְתִּי  מִכְּלִמּוֹת.  הַצְּבִי  יִשְׂרָאֵל  חָלָל  עַל  בָּמוֹת.  אֵלּוּ  הֵן  הָאֲשָׁמוֹת.  חטאנו:  אֲשָׁמוֹת  עָצְמוּ  וְנַחֲלָתְךָ  יְעַנּוּ.  וְכַצֹּאן  לַטֶּבַח  נֶחְשַׁבְנוּ.  וְטוּבֵינוּ  נִתְפְּסוּ  בַּעֲווֹנֵינוּ.  אֲבָל  אֲשֵׁמִים  אֲנַחְנוּ  עַל  אַחֵינוּ:  אַחֵינוּ  הַיְּהוּדִים  הָאֻמְלָלִים.  כֹּל  שֻׁפַּךְ  דָּמָם  כִּגְלָלִים.  וְנִדַּשׁ  בְּשָׂרָם  אֶת  הַקּוֹצִים  וְהַחֲרֻלִּים.  אֵלּוּ  הֵן  הַנִּסְקָלִין.  חטאנו:  נִסְקָלִין  לְעֵינֶיךָ  עֲלָמוֹת  עֲלֵי  מָוֶת.  וְהָכִין  לוֹ  אוֹיֵב  כְּלֵי  מָוֶת.  וְיֹאמַר  אָכֵן  סָר  מַר  הַמָּוֶת.  וְקִוִּינוּ  לְאוֹר  וְשָׂמָהּ  לְצַלְמָוֶת:  לְצַלְמָוֶת  בִּמְקוֹם  חֹשֶׁךְ  קוֹלָם  מְצַפְצְפִים.  וּמִקּוֹל  הַקּוֹרֵא  נָעוּ  אֵבָרַי  וּמִתְרוֹפְפִים.  עָמְדוּ  בְּנִסָּיוֹן  וְנִמְצְאוּ  צְרוּפִים.  אֵלּוּ  הֵן  הַנִּשְׂרָפִין.  חטאנו:  נִשְׂרָפִין  בְּסִפְרֵיהֶן  כְּרָכוּם  עַל  מוֹקְדָם  יַחַד.  וְהִקְדִּישׁוּ  אֶת  קְדוֹשׁ  יַעֲקֹב  הַמְיֻחָד.  וַיַּעֲנוּ  כָל  הָעָם  קוֹל  אֶחָד.  וְהוּא  בְאֶחָד:  בְּאֶחָד  יָצְאָה  נִשְׁמָתָם  רַכִּים  וַעֲנֻגִּים.  וְלָזֶה  הַיּוֹם  נַפְשׁוֹתָם  עוֹרְגִים.  מָסְרוּ  עַצְמָם  לְהַרְמִין  וּלְהַרְגִּין.  אֵלּוּ  הֵן  הַנֶּהֱרָגִין.  חטאנו:  נֶהֱרָגִין  רַבּוּ  תַּלְמִיד  עִם  רַב.  נְשָׁכָם  נָחָשׁ  שָׂרָף  וְעַקְרָב.  וְדָמָם  עַל  צְחִיחַ  סֶלַע  נִתְעָרָב.  וְנָפַל  מִמֶּנּוּ  רָב:  רַב  וְצָעִיר  וַאֲנָשִׁים  צַדִּיקִים.  הַנְּעִימִים  בְּחַיֵּיהֶם  וּבְמוֹתָם  לֹא  פּוֹרְקִים.  עֻלָּךְ  מְקַבְּלִים  מְמוּתִים  תַּשְׁנוּקִים.  אֵלּוּ  הֵן  הַנֶּחֱנָקִין.  חטאנו:  נֶחֱנָקִין  יָצְאוּ  לְפָעֳלָם  וְלִמְעוֹנֹתָם  יִרְבָּצוּן.  הָאוֹיֵב  מְחָרֵף  וּלְשִׁמְךָ  יַנָאֲצוּן.  וּמִבְּשָׂרִי  לֹא  יִשְׂבְּעוּן  וְיִמְחָצוּן.  וְגַם  אֶת  הַמֵּת  יֶחֱצוּן:  יֶחֱצוּן  נְתָחִים  נְתָחִים  אֲמוּלִים.  וּשְׁטָחוּם  עֲרֻמִּים  בְּדָמִים  מְגֻלָּלִים.  וְיִלְעֲגוּ  לָמוֹ  וְאֵין  מַכְלִים.  אֵלּוּ  הֵן  הַגּוֹלִים.  חטאנו:  גּוֹלִים  יִתְנַכְּלוּ  לָמוֹ  מְדָנַי.  דְּרֹשׁ  אֶל  הַמֵּתִים  הַנִּקְלֶה  בְּעֵינַי.  וְנָמוּ  הוֹצֵא  אֶת  הַמְקַלֵּל  שַׁלַּח  מֵעַל  פָּנַי.  מִי  יִתֵּן  מוּתֵנוּ  בְּיַד  יְיָ:  יְיָ  בְּיָדְךָ  מִמְתִים  חֹמֶר  וְצָבוּר.  וְסִדְּרוּ  מַעַרְכוֹת  אֵשׁ  לְחוֹבַת  צִבּוּר.  וְדָמָם  לְפָנֶיךָ  יְהִי  צָבוּר.  אֵלּוּ  הֵן  חַטֹּאת  הַצִּבּוּר.  חטאנו:  צִבּוּר  אֵשׁ  שָׁלְחוּ  בְּיָדוֹ  לְהִבָּדֵק.  וְלֹא  אִחֲרוּ  הַבָּנִים  לְקַדֵּשׁ  מִלְּדַקְדֵּק.  וְהוֹצִיאָם  מִלִּשְׁכַּת  הַטְּלָאִים  בְּלִי  בֶדֶק.  כִּי  שָׁם  יִזְבְּחוּ  זִבְחֵי  צֶדֶק:  צֶדֶק  וּמִשְׁפָּט  תַּעֲטֶה  לִנְקֹם  נִקְמָתִי.  כִּי  הִשְׁמִידוּ  הַיּוֹרֵשׁ  וְכִבּוּ  גַּחַלְתִּי.  לָמָּה  כְּאֵבִי  נֵצַח  אֲנוּשָׁה  מַכָּתִי.  וְאִלּוּ  לַעֲבָדִים  וְלִשְׁפָחוֹת  נִמְכַּרְנוּ  הֶחֱרַשְׁתִּי.  חטאנו:  הֶחֱרַשְׁתִּי  חָרָשׁ  וְאוֹיֵב  מְנָאֵץ  וּמְנַבֵּל.  לִנְטֹשׁ  יִרְאָתְךָ  וְלֶכֶת  אַחֲרֵי  הַהֶבֶל.  וַיְּמָאֵן  בְּבֶצַע  וְכֹפֶר  לְקַבֵּל.  כִּי  נֶפֶשׁ  הוּא  חוֹבֵל:  חוֹבֵל  בִּקַּע  הָרִיּוֹתֶיהָ  בֶּן  בִּטְנֵמוֹ.  וְהִכְרַעְנָה  יַלְדֵיהֶן  תִּפְלָחֵמוֹ.  וַיֹּאמֶר  אַיֵּה  אֱלֹהֵימוֹ  וּמִיָּדִי  יוֹשִׁיעֵמוֹ.  וְאִי  לוֹ  הָאֶחָד  שֶׁיִּפּוֹל  וְאֵין  לַהֲקִימוֹ.  חטאנו:  לַהֲקִימָהּ  קוּמָה  עַד  מָתַי  יְנַאֲצוּנִי.  וְהָיָה  כָל  מֹצְאִי  יַהַרְגֵנִי.  לָכֵן  אֲמָרֵר  בִּבְכִי.  אַל  תָּאִיצוּ  לְנַחֲמֵנִי.  וְעוֹלַלְתִּי  בֶּעָפָר  קַרְנִי:  קַרְנִי  נִגְדַּע  בְּגוּמִין  אֲשֶׁר  כָּרוּ  זָרִים.  וּקְבָרוּם  חַיִּים  בְּנִקְרַת  הַצּוּרִים.  וַתְּכַס  עֲלֵיהֶם  הָאָרֶץ  וּמֵתוּ  בֵּין  הַגְּזָרִים.  אֵלּוּ  הֵן  הַנִּקְבָּרִין.  חטאנו:  נִקְבָּרִין  הֲרוּגָה  יַעֲלוּ  כִּקְטֹרֶת  מְתֻקָּן.  לָתֶת  לָנוּ  מִחְיָה  שְׁאֵרִית  וּפֻרְקָן.  וַיָּגֶל  אֶבֶן  מִבְּאֵרֹת  בְּנֵי  יַעֲקָן.  יִשְׂמַח  צַדִּיק  כִּי  חָזָה  נָקָם:  נָקָם  יָשִׁיב  לְצָרָיו  אֲרָם  וְיִשְׁמָעֵאל.  כִּי  חִלְּלוּ  מְקֻדָּשִׁי  וַחֲבֵרוֹ  רַבָּן  שִׁמְעוֹן  בֶּן  גַּמְלִיאֵל.  אַל  תֶּחֱרַשׁ  לְדָמָם  וְאַל  תִּשְׁקֹט  אֵל.  נְקֹם  נִקְמַת  בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל:  חָטָאנוּ  צוּרֵנוּ  סְלַח  לָנוּ  יוֹצְרֵנוּ.

זְכֹר  בְּרִית  אַבְרָהָם  וַעֲקֵדַת  יִצְחָק.  וְהָשֵׁב  שְׁבוּת  אָהֳלֵי  יַעֲקֹב.  וְהוֹשִׁיעֵנוּ  לְמַעַן  שְׁמֶךָ.  אַשְׁמָתֵנוּ  כִּי  רַבָּה.  בֵּית  תִּפְאַרְתֵּנוּ  לְחוֹבָה.  בָּגַדְנוּ  בִּיתֵרָה  חִבָּה.  וַתְּהִי  לְהֶפֶךְ  סִבָּה:פְּעֻלַּת  רִאשׁוֹנִים  חֲסִידֶיךָ.  זְכֹר  עֹז  יְדִידֶךָ.  צַוֵּה  יְשׁוּעוֹת  עֲבָדֶיךָ.  גַּלֵּה  כָּמוּס  סוֹדֶךָ:קָשַׁרְנוּ  בְּאַחְוָה  וְתֹפֶל.  וְלִמְאֹד  שִׂיחֵנוּ  שָׁפֵל.  רָם  הֲקִימֵנוּ  מִנֹּפֶל.  וְתוֹצִיא  לָאוֹר  מֵאֹפֶל:שֶׁטֶף  אֵשׁ  וְלֶהָבָה.  לְהַשְׁבִּית  נוֹגֵשׂ  וּמַדְהֵבָה.  מִצַּר  עֶזְרָתֵנוּ  הָבָה.  הָקִיצָה  לְעוֹרֵר  אַהֲבָה:חַי  לֹא  יִישָׁן.  זְכֹר  עֲדַת  שׁוֹשָׁן.  קוּמָה  כְּחֹק  הַיָּשָׁן.  וְיָפֻצוּ  אוֹיְבֶיךָ  כְּעָשָׁן:גּוֹאֵל  חָזָק  לְמַעַנְךָ  פְדֵנוּ.  רְאֵה  כִּי  אָזְלַת  יָדֵנוּ.  שׁוּר  כִּי  אָבְדוּ  חֲסִידֵינוּ.  מַפְגִּיעַ  אֵין  בַּעֲדֵנוּ:בְּרִית  אָבוֹת  וְאִמָּהוֹת  וְהַשְּׁבָטִים.  רַחֲמֶיךָ  וַחֲסָדֶיךָ  בִּרְבוֹת  עִתִּים.  יָהּ  זְכֹר  לְמֻכִּים  וְנִמְרָטִים.  וְעָלֶיךָ  כָּל  הַיּוֹם  נִשְׁחָטִים:דֹּרֵשׁ  דָּמִים  דּוּן  דִּינֵנוּ.  הָשֵׁב  שִׁבְעָתַיִם  אֶל  חֵיק  מְעַנֵּינוּ.  חִנָּם  נִמְכַּרְנוּ  וְלֹא  בְכֶסֶף  פְּדֵנוּ.  זְקֹף  בֵּית  מִקְדָּשְׁךָ  הַשָּׁמֵם  לְעֵינֵינוּ:

אֲיַחֵד  צוּרִי  בְּרֹב  הוֹדָאוֹת.  בִּלְתּוֹ  אָפֵס  מַפְלִיא  פְּלָאוֹת.  גְּבוּרָתוֹ  אֲשַׁנֵּן  בְּעֹז  נוֹרָאוֹת.  לְמֶלֶךְ  יְיָ  צְבָאוֹת:  דַּרְכּוֹ  סוּפָה  וּבִסְעָרָה  הֲלִיכָתוֹ.  הַמֵּאִיר  לָעוֹלָם  וְחֹשֶׁךְ  סֻכָּתוֹ.  וְכָל  מְשָׁרְתָיו  זְרִיזִים  בִּמְלַאכְתּוֹ.  בָּרוּךְ  שָׁם  כְּבוֹד  מַלְכוּתוֹ.  שמע:  זְוָעוֹת  וְזִיקִים  וּרְעָמִים.  חָשִׁים  וְרָצִים  לְהַלְּלוֹ  בַּנְּעִימִים.  טָהוֹר  מַרְעִישׁ  עוֹלָם  בִּזְעָמִים.  יְיָ  מָלָךְ  יִרְגְּזוּ  עַמִּים:  יְרוֹפָפוּ  עַמּוּדֵי  שָׁמַיִם  וּתְמוּהִים.  כּוֹכָבִים  וּמַזָּלוֹת  וּצְבָאוֹת  נְגוֹהִים.  לְפָנָיו  בּוֹרְכִים  רַבִּים  וּגְבוֹהִים.  כִּי  מֶלֶךְ  כָּל  הָאָרֶץ  אֱלֹהִים.  שמע:  מוֹשֵׁל  עוֹלָם  מוֹחֵץ  וְחוֹבֵשׁ.  נוֹצַר  חֶסֶד  עֲווֹנוֹת  כּוֹבֵשׁ.  סוֹפֵר  צְעָדִים  יַמִּים  מְיַבֵּשׁ.  יְיָ  מָלָךְ  גֵּאוּת  לָבֵשׁ:  עוֹלָם  חָמֵשׁ  מֵאוֹת  מַהֲלָךְ.  פּוֹחֲדִים  וְרוֹתְחִים  מִפֶּלֶךְ  וָפֶלֶךְ.  צַעַד  בְּרַעַד  מִשְׁתַּחֲוִים  לַמֶּלֶךְ.  וְיֹאמְרוּ  בָּעַמִּים  יְיָ  מָלָךְ.  שמע:  קוֹלִי  אֶתֵּן  בְּכָל  עִדָּנַי.  רוֹמְמוֹת  אֵל  לְצַלְצֵל  בְּעִדּוּנַי.  שׁוֹמְרֵי  עֵדוּת  וְיוֹדְעֵי  דִּינַי.  הָרִיעוּ  לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ  יְיָ:  תַּקִּיף  מְפַעֲנֵחַ  נֶעְלָמִים.  יָחִיד  וּמְיֻחָד  נֶהֱלָמִים.  מַעֲרִיצִים  תֹּקֶף  יְשִׁישִׁים  וְעוּלָמִים.  מַלְכוּתְךָ  מַלְכוּת  כָּל  עוֹלָמִים.  שמע:  וָתִיק  מְרוֹמִים  מְהֻדָּר  בִּזְבוּלָךְ.  אָתָאנוּ  לְפָנֶיךָ  לְהַזְכִּיר  גָּדְלָךְ.  לְמַעַנְךָ  רַחֵם  וּגְאֹל  קְהָלָךְ.  יְיָ  מֶלֶךְ  יְיָ  מָלָךְ:  חַי  עוֹלָמִים  תּוֹמֵךְ  וְסוֹעֵד.  זְרוֹעֵנוּ  תְּאַמֵּץ  בְּלִי  לְהִמָּעֵד.  קַבֵּץ  קֹוֶיךָ  עֲדָתְךָ  וּבָם  תִּוָּעֵד.  יְיָ  יִמְלֹךְ  לְעֹלָם  וָעֶד:  שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  יְיָ  אֱלֹהֵינוּ  יְיָ  אֶחָד:

יַעֲזֹב  רָשָׁע  נְתִיבוֹ.  וְיַכְנִיעַ  רוּם  לְבָבוֹ.  וְיָשֹׁב  אֶל  יְיָ  וִירַחֲמֵהוּ  בְּשׁוּבוֹ.  בְּטֶרֶם  יִסָּפֶה  אוֹ  יוֹמוֹ  יָבֹא:  עֲזָב  נָא  בֶּן  אָדָם  עֲזָב  נָא.  עֲזֹב  שֵׁמֶץ  וְדִבָּה.  בְּטֶרֶם  תִּתְעוֹפֵף  כְּיוֹנִים  אֶל  אֲרֻבָּה.  וְהַנּוֹשֶׁה  בָּא  לָקַחַת  הָעֲרֻבָּה.  לָכֵן  שׁוּב  וּזְכֹר  אֶת  הַיּוֹם  הַבָּא.  כִּי  הַיּוֹם  קָצֵר  וְהַמְּלָאכָה  מְרֻבָּה.  מִי  יִתֵּן  אֶל  לִבּוֹ.  בטרם:  עֲזָב  נָא  בֶּן  אָדָם  עֲזָב  נָא.  עֲזֹב  הַבְלֵי  הָעוֹלָם  הַזֶּה  וְהַרְחֵק.  כִּי  מָחָר  תִּבְכֶּה  מֵאֲשֶׁר  בּוֹ  הַיּוֹם  תְּשַׂחֵק.  וּבִכְתַב  אִישׁ  יְרִיבָךְ  כְּתָבְךָ  לֹא  יִמָּחֵק.  וְלֹא  יוֹעִיל  מַתָּן  וְלֹא  שֹׁחַד  בְּחֵיק.  וְהַפּוֹעֲלִים  עֲצֵלִים  וּבַעַל  הַבַּיִת  דּוֹחֵק.  אִישׁ  הָרִיב  נִגָּשׁ  וְגַם  נִצָּב  לְרִיבוֹ.  בטרם:  עֲזָב  נָא  בֶּן  אָדָם  עֲזָב  נָא.  עֲזֹב  יְקַר  עוֹלָם  נוֹדֵד  נְדוֹד.  כִּי  עָרוּךְ  תָּפְתֶּה  בְּכָל  לַהַב  וְכִידוֹד.  לָכֵן  זְכֹר  נָא  אַחֲרִיתְךָ  בְּעֵת  תּוּשַּׁד  שָׁדוֹד.  כִּי  כָל  אָח  יֹאמַר  הֶאָח  וְכָל  דּוֹד  יִדֹּד.  לָכֵן  שׁוּב  וְהַתְקֵן  עַצְמְךָ  בִּפְרוֹזְדוֹר  כְּדֵי  שֶׁתִּכָּנֵס  לִטְרַקְלִין  וְטוּבוֹ.  בטרם:  עֲזָב  נָא  בֶּן  אָדָם  עֲזָב  נָא.  עֲזֹב  יֵצֶר  אֶת  אֲשֶׁר  נַפְשְׁךָ  אוֹהֶבֶת.  וְתֹאמַר  נַפְשִׁי  מוּטָב  שֶׁתִּהְיִי  כּוֹאֶבֶת.  מִשֶׁתַּחְפְּצִי  מִבּוֹר  אַחֵר  שׁוֹאֶבֶת.  וְאִם  תֹּאמְרִי  מִי  יְעִידֵנִי  שֶׁאֲנִי  שׁוֹכֶבֶת.  הַפִּנְקָס  פָתוּח  וְהַיָּד  כּוֹתֶבֶת.  שׁוּבִי  וְתִזְכִּי  לֶעָתִיד  לָבֹא.  בטרם:  עֲזָב  נָא  בֶּן  אָדָם  עֲזָב  נָא.  עֲזֹב  נַחַת  הָעוֹלָם  הַזֶּה  וְשִׂמְחָה.  בְּטֶרֶם  נוֹד  רוּחֲךָ  בְּכָל  פִּנָּה  וְרוּחָה.  וְעֵינֶיךָ  תִרְאֶינָה  גֵּיהִנֹּם  פְּתוּחָה.  וְשָׁם  תְּהֵא  נַפְשְׁךָ  שְׂרוּפָה  וְגַם  כְּסוּחָה.  וּמֵאַיִן  בָּאתָ  מִלֵּחָה  סְרוּחָה.  וְאַתָּה  הוֹלֵךְ  לִמְקוֹם  שַׁחַת  וְשׁוּחָה.  וְחֶשְׁבּוֹן  תִּתֵּן  לְשָׂם  עָבִים  רְכוּבוֹ.  בְּטֶרֶם  יִסָּפֶה  אוֹ  יוֹמוֹ  יָבֹא:

גְּרוֹנִי  נִחַר  זוֹעֵק  חָמָס.  רְאוֹתִי  רָשָׁע  נוֹתֵן  קֹדֶשׁ  לְמִרְמָס.  שִׁוַּעְתִּי  הוֹשִׁיעָה  לְיוֹם  נָקָם  נִכְמָס.  מֵעַי  עַל  כֵּן  אוֹחִילָה  וְלִבִּי  נָמָס:  אָדוֹן  אֶרֶץ  קִדַּשְׁתָּ  בְּעֶשֶׂר  קְדֻשּׁוֹת.  בְּתוֹכָהּ  שָׁכַנְתָּ  לְכַפָּרַת  נְפָשׁוֹת.  גְּאוֹן  עֻזְּךָ  כּוֹנְנוּ  יָדֶיךָ  הַקְּדוֹשׁוֹת.  דָּשׁוּ  בוֹ  שׁוּעָלִים  וְנֶחְרַשׁ  בְּמַחֲרָשׁוֹת.  מעי:  הָעִיר  כְּלִילַת  יֹפִי  קִרְיָה  נֶאֱמָנָה.  וּמָקוֹם  בּוֹ  מִתְכַּפְּרִים  אַחַת  בַּשָּׁנָה.  זָעַמְתָּ  וְאָנַפְתָּ  עָלָיו  זֶה  כַּמֶּה  שָׁנָה.  חֲרוֹן  אַפְּךָ  שָׁפַכְתָּ  וְלֹא  רִחַמְתָּ  לְחֶנְנָהּ.  מעי:  טַבּוּר  הָאָרֶץ  בִּקַּקְתָּ  בִּלַּקְתָּ.  יַעַר  הַלְּבָנוֹן  הִסַּקְתָּ  הִדְלַקְתָּ.  כַּבִּיר  יוֹשְׁבִים  הוֹרַדְתָּ  סִלַּקְתָּ.  לְקוּחֶיךָ  בְּיוֹם  אַף  טָבַחְתָּ  מָלַקְתָּ.  מעי:  מֵאֶרֶץ  חֶמְדָּה  יָצְאוּ  רְחוּמֶיךָ.  נוֹדְדִים  בַּגּוֹלָה  וּמְהַלְּלִים  שְׁמֶךָ.  שׂוֹנְאִים  בְּלַחַץ  לְהוֹנוֹת  עַמֶּךָ.  עַם  יְיָ  אַתָּה  וְגוֹלֶה  מִמְּקוֹמֶךָ.  מעי:  פָּתוֹחַ  נִפְתַּח  פִּינוּ  וּלְךָ  נַצְדִּיק.  צוּר  עַל  כָּל  הַבָּא  אַתָּה  צַדִּיק.  קָדוֹשׁ  הַדִּין  עַמְּךָ  לְמָסְרֵנוּ  בְּיַד  מַדִּיק.  רוֹפֵס  בְּרֶגֶל  וְחוֹרֵק  שֵׁן  וּמַדִּיק:  מעי:  שִׁחֲתוּ  דֶּרֶךְ  אָבוֹת  עֲווֹנָם  סְבֹל  נִתְפַּשְׂנוּ.  תַּחַת  כִּי  מַעֲשֵׂימוֹ  בְּיָדֵינוּ  תָפַשְׂנוּ.  גַּעַר  מְלָאוּנוּ  נִגְעַלְנוּ  נִמְאַסְנוּ.  רָעוֹת  רַבּוֹת  וְצָרוֹת  לְהַמְצִיא  נִקְנַסְנוּ.  מעי:  שׁוּב  עָדֶיךָ  אָדוֹן  נִמְלַכְנוּ  נִסְכַּמְנוּ.  מְאֹד  אַחֲרֵי  שׁוּבֵנוּ  נֶחֱרַטְנוּ  נִחַמְנוּ.  בְּרַחֲמֶיךָ  חָנֵּנוּ  כִּי  כָלִינוּ  תַּמְנוּ.  יְרִיבֵינוּ  אֶל  יְשַׂמְּחוּ  כִּי  נָפַלְנוּ  קַמְנוּ.  מעי:  הָשֵׁב  שְׁבוּת  זְרוּיִים  בְּאַשְׁמָה  רַבָּה.  וְקַבְּצֵם  מִן  הַגּוֹיִם  בִּיתֵרָה  חִבָּה.  דְּבָרְךָ  יֵאָמֵן  חוֹזֵה  נִבָּא.  הָקֵם  סֻכֹּת  דָּוִד  הַנּוֹפֶלֶת  חֲרֵבָה.  וְאָז  מֵעַי  יָגִילוּ  וְלִבִּי  יִשְׂמָח:  חֶסֶד  נְעוּרִים  זָכְרָה.  וּבְרִית  רִאשׁוֹנִים.  זְכוּת  אָבוֹת  תִּזְכּוֹר.  וְאַל  יֹאבְדוּ  בָנִים.  קוֹמְמִיּוּת  יֵלְכוּ.  בִּבְכִי  וּבְתַחֲנוּנִים.  מִצָּפוֹן  וּמִיָּם  וּמֵאֶרֶץ  צְפוֹנִים.  וְאָז  מֵעַי  יָגִילוּ  וְלִבִּי  יִשְׂמָח:  וְעַתָּה  בַּצַּר  פְּקַדְנוּךָ.  בּוֹשִׁים  וְנִכְלָמִים.  אוֹמְרִים  חָטָאנוּ.  סְלַח  נָא  נוֹאֲמִים.  מִדַּת  הַדִּין  הֲפָךְ  נָא  לְמִדַּת  רַחֲמִים.  צִדְקָתֵנוּ  הָאֵר  כְּאוֹר  שִׁבְעַת  יָמִים.  וְאָז  מֵעַי  יָגִילוּ  וְלִבִּי  יִשְׂמָח:  מִתְרַצֶּה  בְּרַחֲמִים  וּמִתְפַּיֵּס  בְּתַחֲנוּנִים,  הִתְרַצֶּה  וְהִתְפַּיֵּס  לְדוֹר  עָנִי  כִּי  אֵין  עוֹזֵר.

אָדוֹן,  בִּינָה  הֲגִיגֵנוּ.  אֱזוֹן  שִׂיחֵנוּ  בְּשַׁאֲגֵנוּ.  בַּעֲוֹנֵינוּ  אַל  תּוֹגֵנוּ.  בְּרִשְׁעֵנוּ  אַל  תְּמוֹגְגֵנוּ.  גָּדְלוּ  דִּבְרֵי  עֲוֹנוֹת.  גָּבְרוּ  עַד  לַמְּעוֹנוֹת.  דִּדּוּי  נְפָשׁוֹת  נַעֲנוֹת.  דּוֹד,  שְׁעֵה  לַעֲנוֹת.  הִרְגַּזְנוּךָ  אֱלֹהֵי  תְהִלָּתֵנוּ.  הִכְעַסְנוּךָ  בְּרֹב  אִוַּלְתֵּנוּ.  וְלָכֵן  נִמְשְׁכָה  תּוֹחַלְתֵּנוּ.  וּלְזָרִים  נֶהֶפְכָה  נַחֲלָתֵנוּ.  זֵרוּנוּ  מִבֵּית  חַיֵּינוּ.  זִלְזְלוּ  מְקוֹם  מַאֲוַיֵּינוּ.  חָרֵב  בֵּית  אִוּוּיֵנוּ.  חָדְלוּ  נִיחוֹחֵי  רִצּוּיֵנוּ.  טָעִינוּ  מִנְּתִיב  יֹשֶׁר.  טָפַשְׁנוּ  צַעַד  מִלְּיַשֵּׁר.  יַעַן  כִּי  מָאַסְנוּ  כֹשֶׁר.  יְרִיבֵנוּ  הִדְאֵיתָ  כַּנֶּשֶׁר.  כָּבַשׁ  פּוּל  קְהָלִי.  כִּלָּה  כֹחִי  וְהִבְהִילִי.  לַחֲלַח  וְחָבוֹר  הוֹבִילִי.  לְהַרְחִיקִי  מֵעַל  גְּבוּלִי.  מַצֶּבֶת  קֹדֶשׁ  הַנִּשְׁאָרָה.  מֵעִיר  קֹדֶשׁ  הַמְעֻטָּרָה.  נָמָה  לְנֶגְדְּךָ  סוּרָה.  נַעֲלֵיתָ  וְרוּחֲךָ  סָרָה.  סִחֵף  נְבוֹ  גִּבּוֹרַי.  סֶלָה  כָל־אַבִּירַי.  עִצֵּם  כָּל־אֵבָרַי.  עֻלַּפְתִּי  בְּיַד  שׁוֹבְרַי.  פֻּלַּצְנוּ  מֵרֹב  תְּלָאוֹת.  פֻּצַּמְנוּ  מִכֹּבֶד  תַּחֲלוּאוֹת.  צִפִּינוּ  יֶשַׁע  לִרְאוֹת.  צָרוֹת  אוֹתָנוּ  קוֹרְאוֹת.  קְדוֹשׁ  יִשְׂרָאֵל  הַבִּיטָה.  קְלוֹן  רַעְיָתְךָ  הַמְלֻבָּטָה.  רָדָה  מִכְּבוֹדָהּ  וְנִתְמוֹטָטָה.  רְפָה  שְׁבָרֶיהָ  כִּי  מָטָה.  שְׁמַע  פֶּלֶל  פִּיּוֹת.  שַׁכְלֵל  בָּנוּי  לְתַלְפִּיּוֹת.  שׁוּבָה  אֱלֹהֵי  בְרִיּוֹת.  שׁוֹבֵב  נִדְחֵי  אֲרָיוֹת.  תַּעֲלֶה  נָּא  אֲרוּכָתֵנוּ.  תַּחֲבֹשׁ  מַחַץ  מַכָּתֵנוּ.  תַּקְשִׁיב  קוֹל  רִנָּתֵנוּ.  תְּקַבֵּל  בְּרַחֲמִים  וּבְרָצוֹן  אֶת  תְּפִלָּתֵנוּ:

אֵלֶיךָ  הָאֵל  עֵינַי  כָּל  יְצִיר  תְּלוּיוֹת.  בְּעַד  כִּי  לְפָנֶיךָ  מְכֻסּוֹת  גְלוּיוֹת.  גְּדוֹל  הָעֵצוֹת  וְרַב  הָעֲלִילִיּוֹת.  דַּיָּן  אֱמֶת  וּמוֹכִיחַ  עֵד  וּבַעַל  דִּין  לַבְּרִיּוֹת.  הֵן  אֵין  לְפָנֶיךָ  מַשּׂוֹא  פָנִים.  וְשׁוֹעַ  וְדָל  בְּשָׁוֵה  נִדּוֹנִים.  זְכֻיּוֹת  חַפֵּשׂ  לְזֶרַע  אֱמוּנִים.  חֲמֹל  עֲלֵיהֶם  כְּרַחֵם  אָב  עַל  בָּנִים.  טִכַּסְתָּ  וְהִקְדַּמְתָּ  תְּשׁוּבָה  לִיצוּרִים.  יַדּוֹת  רֹעַ  מַעַשׂ  וְלִבְרֹר  מַעֲשִׂים  הַבְּרוּרִים.  כֹּחַ  יֵצֶר  רַע  הַמֵּסִית  וְהַמַּדִּיחַ  מִנְּעוּרִים.  לְמַעַנְךָ  תַּדִּיחֶנּוּ  בְּלִי  לְהַכְשִׁיל  לֵב  הָעֲצוּרִים.  מִלְּפָנֶיךָ  כּוֹנֵן  לָנוּ  תְּשׁוּבָה  שְׁלֵמָה.  נָאוֹר  בְּיָדְךָ  חַדְרֵי  רוּחַ  וּנְשָׁמָה.  סַרְעַפֵּינוּ  תְּטַהֵר  מֵחֵטְא  וְאַשְׁמָה.  עָדֶיךָ  לָשׁוּב  בְּלִי  עָוֶל  וּמִרְמָה.  פְּלָאֶיךָ  רַבִּים  פְּלָאוֹת.  צִדְקוֹתֶיךָ  צֶדֶק  נוֹרָאוֹת.  קוֹרְאֶיךָ  בְּחִיל  וּמוֹרָאוֹת.  רַחֲשָׁם  שְׁעֵה  נָא  וַעֲשֵׂה  עִמָּהֶם  לְטוֹבָה  אוֹת.  שִׁחַרְנוּךָ  קֹדֶם  עַמּוּד  הַשַּׁחַר.  תָּאִיר  לָנוּ  פָּנֶיךָ  כְּעַפְעַפֵּי  שַׁחַר.  בְּנָגְהֶךָ  יָהִיל  מְאוֹר  נִשְׁקָפָה  כְּמוֹ  שַׁחַר.  אֲדֹנָי  שָׁמְעָה  אֲדֹנָי  סְלָחָה  אֲדֹנָי  הַקְשִׁיבָה  וַעֲשֵׂה  אַל  תְּאַחַר:

אֶזְרָחִי  הֵעִיר  מִמִּזְרָח.  בְּרַגְלוֹ  צְדָקָה  זָרַח.  גִּבּוֹר  לָרוּץ  אֹרַח.  דָּגוּל  כְּשׁוֹשָׁן  פָּרַח.  הוּא  אַבְרָהָם  הוּעַד.  וְצִדְקָתוֹ  עוֹמֶדֶת  לָעַד.  זֶרַע  לְמֵאָה  נִסְעַד.  חוֹנֵן  צַדִּיק  וְסָעָד.  טַכְסִיסֵי  מַלְכוּת  לִמַּד.  יָעַץ  נְדִיבוֹת  וְלִמַּד.  כַּזָּהָב  מְזֻקָּק  וְנֶחְמָד.  לְעֶשֶׂר  נֻסָּה  וְעָמָד.  מוֹרִיָּה  יְחִידוֹ  הֶעֱלָה.  נִצְה  מִנְּשִׂיאִים  לְמַעְלָה.  סַנְסִנּוֹ  כְּגָדִישׁ  עוֹלֶה.  עֲקָדוֹ  כְּכֶבֶשׂ  וְטָלֶה.  פִּקּוּד  כְּשׁוּרָה  שָׁמַר.  צִפְצֵף  וּבְלֵב  גָּמַר.  קַחַת  בְּלֵב  תָּמָר.  רִצּוּיוֹ  כְּנִיחוֹחַ  לִתְמָר.  שָׁבוּ  יַחְדָּו  שְׁנֵיהֶם.  עֲשׂוֹת  רְצוֹן  קוֹנֵיהֶם.  תִּזְכֹּר  מִנְחַת  דִּשְׁנֵיהֶם.  אַחֲרֵיהֶם  לִבְנֵי  בְנֵיהֶם.  תָּרִיחַ  קְטֹרֶת  מַתְכֻּנְתָּם.  תֶּעֱרַב  תְּכוּנַת  עֲמִידָתָם.  תִּסְתַּכֵּל  חֲקִיקַת  תָּם.  תְּרַחֵם  עַל  שְׁאֵרִיתָם:

יוֹשֵׁב  בְּגָבְהֵי  מְרוֹמִים.  וּמַבִּיט  בְּעִמְקֵי  הֲדוֹמִים.  יוֹדֵעַ  כָּל  תַּעֲלוּמִים.  וּמֵבִין  כָּל  סְתוּמִים.  אִם  פְּשָׁעִים  נֶעֱצָמִים.  וַעֲוֹנוֹת  נִכְתָּמִים.  נָא  יִכְבְּשׁוּ  רַחֲמִים.  כַּעַס  וּזְעָמִים.  וְאִם  הִרְבְּתָה  אַשְׁמָה.  עֲנִיָּה  וַעֲגוּמָה.  דַּיָּהּ  כִּי  נִזְעָמָה.  בְּאַף  וּבְחֵמָה.  וְנִתְּנָה  לְשַׁמָּה.  וְאָבְלָה  שׁוֹמֵמָה.  וּמֵעֵת  נִבְלָמָה.  עוֹד  לֹא  רֻחָמָה.  שְׂרִידֵי  אַשּׁוּרִי.  נָפְלוּ  בְּיַד  הָאֲרִי.  וַיְמָלֵא  טֶרֶף  חוֹרִי.  וּמְעוֹנוֹ  עֵגֶל  וּמְרִיא.  סָמַךְ  דֹּב  אֲחֹרִי.  וְנָמֵר  בְּסֵרוּב  וָמֶרִי.  וְצֶפַע  נָשַׁךְ  בָּחֳרִי.  בְּאֵין  חוֹבֵשׁ  וּצְרִי.  פְּנֵי  כְבָבַת  נְצוּרָה.  נֶהֶפְכוּ  כְּשׁוּלֵי  קְדֵרָה.  כִּי  עֲנִיָּה  נִשְׁאָרָה.  בְּלִי  כֹחַ  וּגְבוּרָה.  פָּנֶיהָ  לֹא  הִסְתִּירָה.  מִכְּלִמָּה  וְעֶבְרָה.  כָּתוּב  וְלֹא  כָתוּב  בַּתּוֹרָה.  אֹתָהּ  הֻקְרָהּ.  חַיֶּיהָ  תְלוּאִים.  מִפְּחָדִים  הַבָּאִים.  כִּי  כִגְדָיִים  וּטְלָאִים.  בֵּין  כְּפִירֵי  לְבָאִים.  חֲשׁוּכִים  וְנִדְכָּאִים.  דְּחוּפִים  וְחֵלְכָאִים.  כָּל  מְצֹרָעִים  וּטְמֵאִים.  בְּאֶצְבַּע  אוֹתָם  מַרְאִים.  זְרִיבַת  הֲדוֹמֶךָ.  וּשְׂרֵפַת  אוּלָמֶךָ.  נָא  הַבֵּט  מִמְּרוֹמֶךָ.  וַעֲלֵיהֶם  שְׁפֹךְ  זַעְמֶּךָ.  זְכָר  נָא  נְאוּמֶךְ.  אֲשֶׁר  פָּצִיתָ  לְעַמֶּךָ.  אִם  בִּקְצֵה  הָאָרֶץ  אֲשֹׁמְמֶךָ.  מִשָּׁם  אֲקַבֶּצְךָ  וַאֲנַחֲמֶךָ.  קָצַבְתָּ  לְנִמְכָּרִים.  מִשְׁנֵה  שְׂכַר  שְׂכִירִים.  הֵן  בִּקְצָווֹת  פְּזוּרִים.  וְכַמֶּה  שָׁנִים  לֹא  זְכוּרִים.  קַיֶּם  נָא  אֲמָרִים.  בְּיַד  בֶּן  אָמוֹץ  אֲמוּרִים.  אִם  יָמוּשׁוּ  גְּבָעוֹת  וְצוּרִים.  חַסְדִּי  וּבְרִיתִי  מֵאִתְּךָ  לֹא  סָרִים.

אֵשֶׁת  נְעוּרִים  הָאֲהוּבָה.  אֲשֶׁר  אֵרַשְׂתָּ  בְּרֹב  מֹהַר  וְרֹב  טוֹבָה.  וְאֵיךְ  עַתָּה  יוֹשֶׁבֶת  עֲלוּבָה.  גְּעוּלָה  וּמְאוּסָה  וַעֲזוּבָה.  לְבוּשָׁהּ  בַּעֲדִי  עֲדָיִים.  אֲשֶׁר  הִתְנֵיתָ  בִּבְרִית  וּבִתְנָאִים.  וְאֵיךְ  עַתָּה  סוֹבֶבֶת  דְּלָתַיִם.  וְשׁוֹכֶבֶת  בֵּין  שְׁפַתָּיִם.  חֲבוּשָׁה  בְּשֵׁשׁ  וּמֶשִׁי  כְּלוּלָה.  הִיא  הָיְתָה  בְּכָל  הָאָרֶץ  מְהֻלָּלָה.  וְאֵיךְ  עַתָּה  נֶחְשֶׁבֶת  מְחֻלָּלָה.  לְלַעַג  וּלְבֹשֶׁת  וְלִקְלָלָה.  נְוַת  פַּעֲמַיִם  בִּנְעָלֶיהָ.  אֲשֶׁר  כְּנָפֶיךָ  פְּרוּשִׂים  עָלֶיהָ.  וְאֵיךְ  עַתָּה  נִגְּפוּ  רַגְלֶיהָ.  עַל  הֶהָרִים  אַחַר  עוֹלָלֶיהָ.  נָא  יוֹשֵׁב  הַכְּרוּבִים.  תֵּרֶא  בְּכָל  זֹאת  לֹא  פָנְתָה  אֶל  רְהָבִים.  לֹא  עַל  פָּרָשִׁים  וְלֹא  עַל  רוֹכְבִים.  כִּי  עַל  רַחֲמֶיךָ  הָרַבִּים:

אָמְנָם  אֲנַחְנוּ  חָטָאנוּ  וְהֶעֱוִינוּ.  בָּגוֹד  בָּגַדְנוּ  בְךָ  אָבִינוּ.  גָּלִינוּ  מִבְּלִי  דַּעַת  וְנִדְוִינוּ.  דְּווּיִים  דְחוּפִים  לִישׁוּעָתְךָ  קִוִּינוּ.  הַעֲבֵר  אָדוֹן  עֲוֹן  עֲבָדֶיךָ.  וְאַל  תַּט  בְּאַף  זֶרַע  יְדִידֶיךָ.  זְכֹר  רַחֲמֶיךָ  יְיָ  וַחֲסָדֶיךָ.  חֶסֶד  וֶאֱמֶת  נִשְׁבַּעְתָּ  לַעֲבָדֶיךָ.  טֵרוּד  וְעִנּוּי  מִדֶּרֶךְ  פִּשְׁעָם.  יִסּוּרֵי  תּוֹכָחוֹת  שְׁמוֹנָה  וְתִשְׁעִים.  כָּרַתָּ  וְהִכְתַּבְתָּ  לְאִיִּים  פּוֹשְׁעִים.  לֹא  תַאֲשִׁים  אוֹם  בְּךָ  נוֹשָׁעִים.  מִפֶּשַׁע  רַב  נַקֵּה  בָנֶיךָ.  נִכְנָעִים  שָׁבִים  וּמִתְחַנְּנִים  לְפָנֶיךָ.  סִרְחוֹן  כִתְמָם  לַבֵּן  בְּהַעֲבָרַת  סַמְמָנֶיךָ.  עֲוֹנָם  תִּכְבֹּשׁ  וְתַשְׁלִיךְ  בְּצוּל  שְׁאוֹנֶךָ.  פְּקַח  קוֹחַ  אֲסוּרֶיךָ  לְהַתֵּר.  צַחַן  שִׁמְצָתֵנוּ  תַּעֲבִיר  כְּבַנֶּתֶר.  קְרַע  שְׁטָרֵינוּ  וְחוֹבוֹתֵינוּ  וַתֵּר.  רַחֵם  תִּזְכֹּר  פָּנִים  בְּהַסְתֵּר.  שְׁבוּעָה  זְכֹר  וּבְרִית  קַדְמוֹנִית.  תָּחֹן  בִּזְכוּת  אָבוֹת  מְנוּיֵי  אֲחוֹרַנִּית.  גְּדֶרֶת  הֲגִינָה  מְלֶאכֶת  הַתָּכְנִית.  רְצֵה  לְהַחֲזִיר  חִבָּה  רִאשׁוֹנִית.  שָׁפְטָה  מִשְׁפָּטִי  מִזֵּדִים  עוֹשְׁקִים.  מֵאֲנוּ  לְשַׁלְּחֵנוּ  וּבָנוּ  מַחֲזִיקִים.  בְּנֵי  יְהוּדָה  וְיִשְׂרָאֵל  הָעֲשׁוּקִים.  יָהּ  שׁוּב  שְׁבִיתָם  כְּבַנֶּגֶב  אֲפִיקִים.  הַבֵּט  מִשָּׁמַיִם  מִזְּבוּל  מְרוֹמֶךָ.  וְגוֹל  יִתְגּוֹלְלוּ  הֲמוֹן  מֵעֶיךָ  וְרַחֲמֶיךָ.  דַּי  תֹּאמַר  לְיִסּוּרֵי  נְעִימֶךָ.  הֵיטִיבָה  בִּרְצוֹנְךָ  עִירְךָ  וְעַמֶּךָ.  חַטֹּאתֵינוּ  בִּמְצוּלוֹת  יָם  תַּצְלִיל.  זְבוּל  קָדְשְׁךָ  בִּמְרוֹם  הָרִים  תַּתְלִיל.  קְנוּיֶיךָ  יֵלְכוּ  בְּשִׂמְחַת  לֵבָב  וְחָלִיל.  אָז  תַּחְפֹּץ  זִבְחֵי  צֶדֶק  עוֹלָה  וְכָלִיל. 

אַרְבָּעָה  אָבוֹת  נְזִיקִין  הֵן.  הַזְּאֵב  וְהָאֲרִי  וְהַדֹּב  וְגוּרֵיהֶן.  נָמֵר  שׁוֹקֵד  עַל  עָרֵיהֶם  וַחֲזִיר  עִמָּהֶם.  תֶּן  לָהֶם  כְּפָעֳלָם  וּכְרֹעַ  מַעַלְלֵיהֶם.   נוֹגֵחַ  הוּא  מֵאֶתְמוֹל  שִׁלְשׁוֹם  אֲשֶׁר  בּוֹר  כָּרָה.  יֹאחֲזֵמוֹ  צִיר  וְצָרָה  כְּמַבְכִּירָה.  בְּקֶרֶב  מַחֲנֶיךָ  הִכְנִיסוּ  זָרָה.  וַיַּשְׁלִיכוּ  אוֹתִי  הַבֹּרָה.   יָבֹא  דְּבָרְךָ  וְלֹא  יְאַחֵר.  תַּכְרִית  נִין  וּשְׁאָר  וְטוּבוֹ  סוֹחֵר.  וּטְבֹחַ  טֶבַח  וְהָכֵן  תְּהִי  עוֹקֵר  וְנוֹחֵר.  כִּי  שִׁלַּח  אֶת  הַבְּעֵרָה  וּבִעֵר  בִּשְׂדֵה  אַחֵר.   מַה  כֹּחִי  לִסְבֹּל  עֹל  רוֹדִים.  לְהַכְחִידִי  מִגּוֹי  יַחַד  מִתְוַעֲדִים.  שׁוֹדֵד  בְּשָׁמְעִי  בְּאָזְנַי  קוֹל  פְּחָדִים.  וְכָל  הָעָם  רֹאִים  אֶת  הַקּוֹלֹת  וְאֶת  הַלַּפִּידִם.   שִׁבְעָתַיִם  הָשֵׁב  חֲלָלִים  הַפִּילֵם.  בָּאֶבֶן  יִרְגְּמוּ  אוֹתָם  וְחֶרֶב  יְיָ  תֹאכְלֵם.  בָּנֶיךָ  מֵעֹמֶק  בּוֹר  הַעֲלֵם.  וּבַעַל  הַבּוֹר  יְשַׁלֵּם.   הַעַל  אֵלֶּה  לֹא  תִפְקֹד  בְּאַף  וְעֶבְרָה.  לְהָשִׁיב  תַּשְׁלוּם  לְנַחֲלָה  לְךָ  שָׁפְרָה.  הָשֵׁב  תָּשִׁיב  לִבְעָלֶיהָ  הָעֲטָרָה.  שַׁלֵּם  יְשַׁלֵּם  הַמַּבְעִר  אֶת  הַבְּעֵרָה.   בַּת  עַמִּי  צוּר  יִגְאָלֶנָּה  בְּכֹסֶף.  וְיִטָּעֶנָּה  בְּהַר  הַקֹּדֶשׁ  יַחַד  בְּהִתְאַסֵּף.  לִקְנוֹת  שֵׁנִית  יָדוֹ  יוֹסֵף.  וְיָצְאָה  חִנָּם  אֵין  כָּסֶף.   רָאֹה  תִרְאֶה  בָּעֳנִי  עַם  נִבְזֶה.  יָהּ  הַצִּילֵם  מִצַּד  בּוֹזֶה.  זְכֹר  רַחֲמֶיךָ  יְיָ  וַחֲסָדֶיךָ  נֶחֱזֶה.  וְהָסֵר  מֵעָלַי  רַק  אֶת  הַמָּוֶת  הַזֶּה.   בְּכָל  פֶּה  אֲכָלוּם  כִּזְאֵבִים.  וְעִתֵּי  יְשׁוּעוֹת  אָרְכוּ  וְהִנָּם  כּוֹאֲבִים.  הֲלֹא  הֵם  עַל  סֵפֶר  כְּתוּבִים.  וְהֵמָּה  בִקְשׁוּ  חִשְּׁבֹנוֹת  רַבִּים.   יֵבוֹשׁוּ  זֵדִים  כִּי  אָכְלוּ  מְנַת  גּוֹרָלֶךָ.  הַחוֹסִים  בְּצִלְּךָ  נַחֲלָתְךָ  וְהֶבְלֶךָ.  רַחוּם  וְחַנּוּן  עֵינֵינוּ  תְּלוּיוֹת  אֵלֶיךָ.  אַתָּה  אֲדֹנִי  הַמֶּלֶךְ  עֵינֵי  כָל  יִשְׂרָאֵל  עָלֶיךָ.   יָהּ  חַסְדְּךָ  לְרַחֵם  עַם  בָּחַרְתָּ.  וְקַיֵּם  עָלֵימוֹ  הַדָּבָר  אֲשֶׁר  הִבְטַחְתָּ.  זְרוּיֶיךָ  קַבֵּץ  מִקְצֵה  הָאָרֶץ  אָמַרְתָּ.  וְאַל  תַּפֵּל  דָּבָר  מִכֹּל  אֲשֶׁר  דִּבַּרְתָּ.   וְאַתָּה  תָקוּם  תְּרַחֵם  כִּי  בָּא  עֵת  לְחֶנְנָהּ.  תְּרַחֵם  צִיּוֹן  וַעֲדַת  מִי  מָנָה.  הָשֵׁב  שְׁבוּתָם  אֱלֹהֵי  קֹדֶם  מְעוֹנָה.  אֶל  מְקוֹם  הַמִּזְבֵּחַ  אֲשֶׁר  עָשָׂה  שָׁם  בָּרִאשֹׁנָה.   סְחַרְחַר  לִבִּי  כִּי  רַב  זַעְמֶךָ.  שׁוּב  מֵחֲרוֹנְךָ  וְקַיֵּם  נָאֳמֶךָ.  רִיבָה  רִיבִי  מֵעַם  חֶרְמֶךָ.  וְהִנֵּה  עֲבָדֶיךָ  מֻכִּים  וְחָטָאת  עַמֶּךָ.   פָּנֶיךָ  הָאֵר  בְּעֵינֶיךָ  חֵן  נִמְצָא.  וְהוֹצִיאֵנוּ  מִמַּסְגֵּר  וְאַחֲרֶיךָ  נָרוּצָה.  כְּקֶדֶם  כְּאָז  עַמְּךָ  יֵצֵא.  וַיָּנָס  וַיֵּצֵא  הַחוּצָה.   הַט  אָזְנְךָ  כִּי  לְךָ  הוֹחָלְתִּי.  חָנֵּנִי  כְּאִמְרָתֶךָ  וְלִישׁוּעָתְךָ  קִוִּיתִי.  בְּכָל  לֵב  פָּנֶיךָ  חִלִּיתִי.  נַפְשִׁי  בִּשְׁאֵלָתִי  וְעַמִּי  בְּבַקָּשָׁתִי.   כָּלוּ  עֵינַי  וְאֵין  בְּפִי  מִלָּה.  רְאֵה  וְהַבִּיטָה  כִּי  הָיִיתִי  זוֹלֵלָה.  הָיִיתִי  בַיּוֹם  בִּבְכִי  וּבִילָלָה.  אֲכָלַנִי  חֹרֶב  וְקֶרַח  בַּלָּיְלָה.   הָיִינוּ  שְׂחוֹק  וְכָל  הַיּוֹם  נִכְלַמְנוּ.  בְּרִית  אֶזְרָח  זְכֹר  קוּמָה  וְהוֹשִׁיעֵנוּ.  הֵן  הַבֵּט  נָא  עַמְּךָ  כֻּלָּנוּ.  בְּנֵי  אִישׁ  אֶחָד  נָחְנוּ.   נִדְבוֹת  פִּינוּ  רְצֵה  וְהַסְכֵּת  תְּפִלָּה.  שְׂפָתֵינוּ  לְשַׁלֵּם  מִנְחָה  וְעוֹלָה.  נַהֵל  עַמְּךָ  אֶל  הַמְּנוּחָה  וְאֶל  הַנַּחֲלָה.  מָקוֹם  אֲשֶׁר  הָיָה  שָׁם  אָהֳלֹה  בַּתְּחִלָּה. 

אָרִיד  בְּשִׂיחִי.  בְּשִׂיחִי  לְגוֹחִי.  לְגוֹחִי  בַּהֲשִׂיחִי.  כִּי  אִם  בְּרוּחִי.   בְּרוּחִי  וּבִלְשׁוֹנִי.  בִּלְשׁוֹנִי  עֶלְבּוֹנִי.  עֶלְבּוֹנִי  לְקוֹנִי.  נִחַר  גְּרוֹנִי.   גְּרוֹנִי  וּשְׂפָתַיִם.  וּשְׂפָתַיִם  בְּנִיבֹתַיִם.  בְּנִיבֹתַיִם  נְתִיבֹתַיִם.  לְפָנָיו  דְּלָתָיִם.   דְּלָתַיִם  לִתְשׁוּבָה.  לִתְשׁוּבָה  שׁוּבָה.  שׁוּבָה  מְשׁוּבָה.  הַבַּת  הַשּׁוֹבֵבָה.   הַשּׁוֹבֵבָה  נַעֲוֵית.  נַעֲוֵית  וְנִדְוֵית.  נִדְוֵית  וְנִתְוֵית.  אֲבַדּוֹן  וָמָוֶת.   וּמָוֶת  וְצוּקָה.  וְצוּקָה  מְצִיקָה.  מְצִיקָה  וְהֶחֱזִיקָה.  וַתֵּלֶךְ  הָלוֹךְ  וְזָעָקָה.   זָעֲקָה  מִגַּעֲרָתְךָ.  מִגַּעֲרָתְךָ  וְקִנְאָתְךָ.  קִנְאָתְךָ  וּגְבוּרָתְךָ.  תָּמְכָה  (אולי  צ"ל  סָמְכָה)  חֲמָתְךָ.  חֲמָתְךָ  מָלְאָה.  מָלְאָה  נִלְאָה.  נִלְאָה  נְכֵאָה.  עַל  אֲדָמָה  טְמֵאָה.   טְמֵאָה  כִּצְרוּעָה.  כִּצְרוּעָה  פְרוּעָה.  פְּרוּעָה  מִדֵּעָה.  וְהִיא  לֹא  יָדְעָה.   יָדְעָה  נֶאֱלָמָה.  נֶאֱלָמָה  נֶעֱלָמָה.  נֶעֱלָמָה  חָכְמָה.  כִּסְּתָה  כְלִמָּה.   כְּלִמָּה  וְחֶרְפָּה.  חֶרְפָּה  פְרוּפָה.  פְּרוּפָה  צְרוּפָה.  הָיְתָה  לִשְׂרֵפָה.   לִשְׂרֵפָה  חֲבוּשָׁה.  חֲבוּשָׁה  נְטוּשָׁה.  נְטוּשָׁה  רְטוּשָׁה.  גְּרוּשָׁה  מֵאִישָׁהּ.   מֵאִישָׁהּ  לְבִזָּיוֹן.  לְבִזָּיוֹן  וְכִלָּיוֹן.  וְכִלָּיוֹן  בְּצָיוֹן.  לֹא  תוּכַל  נִקָּיוֹן.   נִקָּיוֹן  וְכַפָּרָה.  וְכַפָּרָה  מְחֻסָּרָה.  מְחֻסָּרָה  מֻגָּרָה.  כְּפָרָה  סֹרֵרָה.   סֹרֵרָה  בְּבַעְלָהּ.  בְּבַעְלָהּ  מָעֲלָה.  מָעֲלָה  מְעִילָה.  אֵין  דֵּי  עוֹלָה.   עֹלָה  וּמִנְחָה.  מִנְחָה  זִנָּחָה.  זִנָּחָה  נֶאֱנָחָה.  בַּמִּכְוָה  פָּרָחָה.   פָּרָחָה  טוּמְאָה.  טְמֵאָה  וְקִנְאָה.  וְקִנְאָה  תְּקַנְּאָה.  לְךָ  צָמֵאָה.   צָמְאָה  נַפְשִׁי.  נַפְשִׁי  לְהַנְפִּישִׁי.  לְהַנְפִּישִׁי  מֵרִפְשִׁי.  אֱלֹהַי  קְדֹשִׁי.   קְדֹשִׁי  וּמוֹשִׁיעִי.  מוֹשִׁיעִי  מִמַּרְשִׁיעִי.  מִמַּרְשִׁיעִי  תְּשַׁעְשְׁעִי.  יְיָ  רֹעִי.   רֹעִי  אֵלִי.  אֵלִי  וּמַצִּילִי.  מַצִּילִי  תַּנְחִילִי.  כַּרְמִי  שֶׁלִּי.   שֶׁלִּי  שֶׁלָּךְ.  וְשֶׁלָּךְ  לְמוּלָךְ.  לְמוּלְךָ  נִאֲצוּ  לָךְ.  וּלְשׁוֹנָם  תִּהֲלַךְ.   תִּהֲלָךְ  גָּזַרְתָּ.  גָּזַרְתָּ  הֶעֱבַרְתָּ.  הֶעֱבַרְתָּ  וִתַּרְתָּ.  עַם  זוּ  יָצַרְתָּ.   יָצַרְתָּ  חֹק  לִי.  בָּרֵר  יְקַר  מִלּוּלִי.  מִלּוּלִי  לְאֵלִי.  אֲלֹהִים  אֲדֹנָי  חֵילִי.   חֵילִי  חַזְּקֵנוּ.  חַזְּקֵנוּ  וְאַמְּצֵנוּ.  וְאַמְּצֵנוּ  מַלְכֵּנוּ.  יְיָ  מְחֹקְקֵנוּ. יְיָ  אֱלֹהֵי  יִשְׂרָאֵל  אַתָּה  צַדִּיק  אֱלוֹהַּ  סְלִיחוֹת.  בְּלֵב  נִדְכֶּה  וְנִשְׁבָּר  בָּאנוּ  לְחַלּוֹתְךָ  וּבְשִׁבְרוֹן  רוּחוֹת.  גַּם  עֶשְׁתּוֹנוֹת  נִקְשַׁטְנוּ  וְהֵכַנְנוּ  סִתְרֵי  טוּחוֹת.  דָּגוּל  תְּהִי  נָא  אָזְנְךָ  קַשֶּׁבֶת  וְעֵינֶיךָ  פְקוּחוֹת.  הֻשְׂקָדָה  הֻשְׂרָגָה  עָלַי  עֲלָיַת  תֵּכֶף  מַכָּה.  וְרוֹפֵא  אֻמָּן  וּבָקִי  אֵין  לְהַעֲלוֹת  אֲרוּכָה.  זֵד  שׁוּחַ  כּוֹרֶה  וְעֵינָיו  תִּצְפֶּינָה  לְחֵלְכָה.  חֲלַקְלַק  רֶשֶׁת  בְּרַגְלָיו  וְיִתְהַלֵּךְ  עַל  שְׂבָכָה.  טֹרָדוּ  חַתּוּ  יְדִידֶיךָ  הֶעְתִּיקוּ  מִלִּים  וְטַעֲנָה.  יְהוּדָה  וְיִשְׂרָאֵל  הוּסַר  מֵהֶם  מַשְׁעֵן  וּמַשְׁעֵנָה.  כְּרֹאשׁ  שִׁבֹּלֶת  נִמָּלוּ  וְנַפְשָׁם  דָּאֲבָה  וְנַעֲנָה.  לִרְעָבָם  מְרוֹרִים  שָׂבֵעוּ  וְלִצְמָאָם  רָווּ  לַעֲנָה.  מַעַרְכֵי  לֵב  מַשְׁוֶה  כָּל  נָכוֹן  וְרַבָּן.  נֶעְלַם  מֶשֶׁךְ  הָעִדָּן  וְנִסְתַּם  בּוֹשֵׁשׁ  הַחֻרְבָּן.  סָפוּ  תַּמּוּ  תְּמִידֵי  כַּפָּרָה  וּבָטֵל  הַקָּרְבָּן.  עֲבָדֶיךָ  בְּקֹצֶר  רוּחַ  וּבְשַׁלְוָה  יָהִיר  וְסָרְבָּן.  פּוֹדָם  וּמַצִּילָם  הֲנָשִׁיתָ  חֲמֹל  וְשָׁכַחְתָּ  חַנּוֹת.  צִפִּיתָ  הִבְטַחְתָּ  מֵעַל  וְלָעַד  זָכַרְתָּ  צַחֲנוֹת.  קָצַפְתָּ  עַד  מְאֹד  וְסָתַמְתָּ  זַעַק  וּתְחִנּוֹת.  רִבְבוֹת  אֲלָפֶיךָ  שׁוּבָה  וּשְׁכֹן  בְּקֶרֶב  הַמַּחֲנוֹת.  שַׁח  גַּבְהוּת  יִשְׂרָאֵל  וְרוּם  יְהוּדָה  שָׁפֵל.  תַּלְפִּיּוֹת  חָרֵב  לֹא  נֹגַהּ  לוֹ  וָאֹפֶל.  אוֹר  לְצַלְמָוֶת  הֻשַּׂם  וְגִיהַּ  הוּשַׁת  לָעֲרָפֶל.  לְאָן  שַׁעַן  הוֹרִים  וּזְכוּת  יְשֵׁנֵי  מַכְפֵּל.  יוֹצְרֵנוּ  בְּדִינֶיךָ  אִישׁ  לֹא  נָשָׂא  וְנִגְדָּל.  הֻשְׁוָה  שׁוֹעַ  וְלֹא  נִכָּר  לִפְנֵי  דָל.  בָּזוּי  לָמָּה  נִכְבַּד  וְקָטֹן  גָּבַהּ  וְגָדַל.  רָצוּי  יֶלֶד  שַׁעֲשׁוּעַ  עָצוּר  וּפְרָזוֹן  חָדַל.  שְׁלֵמֶיךָ  לֹא  בָטְחוּ  בַּחֶרֶב  וְסָבְרוּ  בַּחֲנִית.  מַשְׁעֵנָם  צוֹם  וָשַׂק  וּמִבְטֶחָם  תְּפִלָּה  וְתַעֲנִית.  עוֹד  תּוֹסִיף  יָדְךָ  עֲלוּבֶיךָ  לִקְנוֹת  שֵׁנִית.  יִדְמוּ  וְיִחֲלוּ  לְךָ  מִתַּחַת  עֹל  רַגְזָנִית.  הַאֲזִינָה  עַם  בָּזוּי  וְשָׁסוּי  מְדֻכָּא  וּמְחֻלָּל.  חַנּוּן  זַעַק  קְשֹׁב  וְקַבֵּל  בְּרָצוֹן  מִפְלָל.  קְטֹרֶת  תְּפִלָּה  תִּכּוֹן  וּכְקָרְבָּן  תֻּכְלָל.  הַקְשִׁיבָה  לְקוֹל  שַׁוְעִי  מַלְכִּי  וֵאלֹהָי  כִּי  אֵלֶיךָ  אֶתְפַּלָּל. 

אֱלֹהִים  יְיָ  חֵילִי.  יוֹצְרִי  וּמְחוֹלְלִי.  לְךָ  אֲנִי  וְכָל  אֲשֶׁר  לִי.   בְּסַאסְּאָה  אַל  תָּרִיב.  פֶּן  תַשְׁחִית  וְתַחֲרִיב.  נֶפֶשׁ  כִּי  תַקְרִיב.   גַּרְדּוֹם  לָדוֹן.  רֵאשִׁית  מָדוֹן.  אֵשׁ  הִיא  עַד  אֲבַדּוֹן.   דְּרָכַי  הִסְכַּנְתָּה.  עֲלוּמַי  לָאוֹר  שַׁתָּה.  אַל  תִּהְיֵה  לִי  לִמְחִתָּה.   הֲלִיכוֹת  לוֹ  עוֹלָם.  הֵן  עַל  כָּל  נֶעְלָם.  אַל  יָשֹׁב  דַּךְ  נִכְלָם.   וְכִי  רַבּוּ  מְשׁוּבוֹתַי.  לֵב  הוּתַל  בְּמַחְשְׁבוֹתַי.  כִּי  לֹא  מַחְשְׁבוֹתַי.   זַמֹּתִי  הַכֹּל  הֶבֶל.  בְּכָל  מַעֲשֶׂה  תֵבֵל.  נֶפֶשׁ  הוּא  חֹבֵל.   חוֹשֵׁב  מַאֲוָיוֹ  לְסַפֵּק.  קוֹל  דּוֹדִי  דוֹפֵק.  זְמָמוֹ  אַל  תָּפֵק.   טָהוֹר  יְצִירְךָ  עֲשִׂיתוֹ.  וְרֹעַ  לֵב  מְסִיתוֹ.  כִּי  תִרְאֶה  עָוֹן  וְכִסִּיתוֹ.   יְשׁוּעָתְךָ  לְנַפְשִׁי  אֱמֹר.  הַאִם  תַּמְנוּ  לִגְמֹר.  אִם  עֲוֹנוֹת  תִּשְׁמֹר.   כָּלוּ  בַהֶבֶל  יָמַי.  וּמִכֹּבֶד  אֲשָׁמַי.  נִבְהֲלוּ  עֲצָמָי.   לַבֵּן  אֲדַמְדָּם.  הַמְאֻחָר  וְהַמֻּקְדָּם.  יֵצֶר  לֵב  הָאָדָם.   מִשַּׁשְׁתָּ  אֶת  כֹּל.  חַדְרֵי  לֵב  עָקֹל.  מַה  מָּצָאתָ  מִכֹּל.   נֹעַם  חֶפְצְךָ  בִּי.  טָמוּן  עָוֹן  בְּחֻבִּי.  חַם  לִבִּי  בְּקִרְבִּי.   סְמֹךְ  נַפְשִׁי  מִפַּחַת.  וּמַה  בֶּצַע  לָקַחַת.  בְּרִדְתִּי  אֶל  שָׁחַת.   עָלַי  בְּרַחֲמִים  שׁוּב.  כִּי  בַמֶּה  חָשׁוּב.  רוּחַ  הוֹלֵךְ  וְלֹא  יָשׁוּב.   פְּצָעַי  לְפִי  פְּשָׁעַי.  וְשַׂק  וְאֵפֶר  מַצָּעַי.  עַל  כֵּן  הָמוּ  מֵעַי.   צוּקוֹת  עִם  צָרוֹת.  אֲשֶׁר  הֵנָּה  חוֹבְרוֹת.  לֹא  יָדַעְתִּי  סְפֹרוֹת.   קְשֵׁה  רוּחַ  אָנִי.  הֲלֹא  תִרְאֶה  בְּעֹנִי.  כִּי  תְבַקֵּשׁ  לַעֲוֹנִי.   רַחֲשֵׁי  לְךָ  יֶעֱרַב.  וּלְפָנֶיךָ  תִּקְרַב.  וְנִקֵּיתִי  מִפֶּשַׁע  רָב.   שָׁבֵי  פֶשַׁע  תְּנַקֶּה.  בְּלֵב  נִשְׁבָּר  וְנִדְכֶּה.  וְאִם  יִתְמַהְמָהּ  חַכֵּה.   תְּשׁוּבָתוֹ  תְּצַפֶּה.  וְעַל  חֲטָאָיו  תְּחַפֶּה.  לְשָׂטָן  בַּסֵּתֶר  יִכְפֶּה.   אֵל  עָוֹן  וְחֵטְא  נוֹשֵׂא.  אִם  פָּשֹׂה  יִפְשֶׂה.  וְעָשִׂיתָ  לוֹ  מִכְסֶה.   פְּדֵנוּ  מֵעֲבֹר  בַּשֶּׁלַח.  לְפָנֶיךָ  תְּפִלָּתִי  תִצְלַח.  אֵל  טוֹב  וְסַלָּח.  רֹן  תְּפִלָּתִי  תִשַּׁע.  וּמְחֵה  כָּעָב  פֶּשַׁע.  כִּי  לֹא  אֵל  חָפֵץ  רֶשַׁע.   יִגְמְלֵנִי  יְיָ  כְּצִדְקוֹ.  תָּמִיד  יִצְפְּנֵנִי  בְּסֻכּוֹ.  הָאֵל  תָּמִים  דַּרְכּוֹ.   מֵעֹמֶק  בּוֹר  קְרָאתִיךָ.  מִכְּאֵב  לֵב  שִׁחַרְתִּיךָ.  כִּי  זָכֹר  זְכַרְתִּיךָ.  בְּרַחֲמֶיךָ  תִּלְבֹּשׁ.  וְאֶת  חֲטָאַי  תִּכְבֹּשׁ.  וָאֵדַע  כִּי  לֹא  אֵבוֹשׁ.   רַבִּים  אוֹמְרִים  לְנַפְשִׁי.  בָּאֵפֶר  הִתְפַּלְּשִׁי.  וְלֹא  תֵצֵא  חָפְשִׁי.   יֶהֱמוּ  הֲמוֹן  מֵעֶיךָ.  זְכֹר  חֶסֶד  יוֹדְעֶיךָ.  וְלִי  מַה  יָּקְרוּ  רֵעֶיךָ.   צֵא  עַל  אוֹיְבֶיךָ  כְּגִבּוֹר.  זְרוֹעַ  רוֹדְפַי  תִּשְׁבֹּר.  כִּי  שָׂמוּ  אֹתִי  בַּבּוֹר.   חִצֶּיךָ  בָּהֶם  תְכַלֶּה.  אֲסִירֶיךָ  מֵהֶם  תַּעֲלֶה.  וְיִהְיוּ  דְבָרַי  אֵלֶּה.   קְרוֹבִים  וַעֲרֵבִים.  אֲהוּבִים  וַחֲבִיבִים.  לַיְיָ  צְבָאוֹת  יֹשֵׁב  הַכְּרֻבִים. אֹמֶץ  יוֹסִיף  טְהָר  יָדַיִם  וְכֹחוֹ  יִגְדַּל  וְיִישַׁר.  בְּמִקְרָא  אִלְמָלֵא  כָּתוּב  לְאָמְרוֹ  אִי  אֶפְשָׁר.  גֵּאֶה  נִתְעַטֵּף  כִּשְׁלִיחַ  צִבּוּר  וּשְׁלֹשׁ  עֶשְׂרֵה  מִדּוֹת  הִכְשַׁר.  דִּבְרַת  יְקָרוֹ  הֶעֱבִיר  וְהֶרְאָה  לְמֹשֶׁה  קֶשֶׁר  הַמְקֻשָּׁר.  הִזְהִירוֹ  וְאָמַר  לוֹ  כָּל  זְמַן  שֶׁחוֹטְאִין  בָּנַי.  וְכַסֵּדֶר  הַזֶּה  יְהוּ  עוֹשִׂין  לְפָנַי.  זוֹ  הִיא  הַמִּדָּה  לִסְלֹחַ  אֲנִי  יְיָ  יְיָ.  חַנּוּן  קֹדֶם  שֶׁיֶּחְטָא  וְאַחַר  שֶׁיֶּחְטָא  וְיָשׁוּב  אֵלּוּ  דְּרָכַי  וְעִנְיָנָי.  טוֹב  וְסַלָּח  וְרַב  חֶסֶד  כְּלַפֵּי  חֶסֶד  מַגְבִּיר.  יָשׁוּב  יְרַחֵם  כּוֹבֵשׁ  וְנוֹשֵׂא  וּפָנִים  מַסְבִּיר.  כָּךְ  הִיא  הַמִּדָּה  רִאשׁוֹן  רִאשׁוֹן  מַעֲבִיר.  לִמְחֹל  וְלִסְלֹחַ  רַחֲמָיו  וַחֲסָדָיו  לְהַגְבִּיר.  מִי  כָמוֹךָ  מוֹרֶה  תַחְבֹּשֶׁת  חָסִיד  וְרוֹפֵא  אֻמָּן.  לְפִי  הַמַּכָּה  גְדוֹלָה  מְלוּגְמָתְךָ  תְּזֻמָּן.  מֻעָטִים  דָּמִים  חוֹלֶה  הַבָּא  אֶצְלָךְ  לְיָדוֹ  זִמָּן.  נִשְׁתַּיֵּר  מִשֶּׁלָּךְ  חִנָּם  חָנֵּנוּ  רַחֲמָן  וְנֶאֱמָן.  סַמָּךְ  סַם  חַיִּים  רְטִיָּה  מֻפְלָאָה  לְמַלָּנִית.  עִקְּרֵי  כוֹסָךְ  יָפִין  וְקִלּוּרֵי  מַטְלָנִית.  פָּתוֹחַ  בְּיָדְךָ  כֵּיוָן  נַרְתֵּק  הָאִסְפְּלָנִית.  צֳרִי  לְהַתְעִיל  מַחַץ  חִבַּת  חוֹלָנִית.  פּוֹעֵל  עִם  בַּעַל  הַבַּיִת  וּבֶאֱמוּנָה  נוֹהֵג  בּוֹ.  צוֹפֶה  לִתֵּן  שְׂכָרוֹ  מַה  שִּׁבְחוֹ  וּמַה  טּוּבוֹ.  קִלְקֵל  וְנִתְעַצֵּל  בִּמְלַאכְתּוֹ  שֶׁבַח  רַבּוֹ  אִם  קֵרְבוֹ.  לַאדֹנָי  אֱלֹהֵינוּ  הָרַחֲמִים  וְהַסְּלִיחוֹת  כִּי  מָרַדְנוּ  בוֹ.  קֹשֶׁט  מִדּוֹתֶיךָ  תְּרוּמוֹת  וַהֲגוּנוֹת.  רְאִיַּת  דֻּגְמָתָךְ  לְמַסְפִּיק  לְמוֹרְדָיו  מְזוֹנוֹת.  שְׁאֵרִית  יוֹסֵף  מְקַוֶּה  מְצֹא  סְלִיחָה  לַעֲוֹנוֹת.  תִּגְמֹל  הַטּוֹב  כְּיוֹסֵף  לְאֶחָיו  צִדְקוֹתֶיךָ  נֵצַח  לְתַנּוֹת

אֵיךְ  נֶאֶנְחָה  בְּמִשְׁבָּר.  אֲדוּקָה  מִקֶּדֶם  כְּבָר.  אָרוּהָ  בְּכָל  מַעֲבָר.   וַתֵּלֶךְ  וַתֵּתַע  בְּמִדְבַּר.   בַּמִּדְבָּר  בֵּין  פְּרָאִים.  בְּעָלוּהָ  גּוּרֵי  לְבָאִים.  בִּגְדֵי  נָקָם  הַנָּאִים.   הָשֵׁב  גְּמוּל  עַל  גֵּאִים.   גֵּאִים  הֶחֱזַקְתָּ  בְּיָדָם.  גְּבוּלִי  הֶחֱרִיבוּ  בְּסוֹדָם.  גָּבְרוּ  עָלַי  בְּמַעֲמָדָם.   וִימַהֲרוּ  לִשְׁפָּךְ  דָּם.   דָּם  שָׁפְכוּ  כַּמַּיִם.  דַּרְכּוֹ  כְּגַת  יְפַת  פַּעֲמַיִם.  דִּמְעָה  הִזִּילוּ  כַּמַּיִם.   וְאַתָּה  תִּשְׁמַע  הַשָּׁמַיִם.   הַשָּׁמַיִם  יָד  הֵרִימוּ.  הֶחֱלִיפוּ  קְדֻשָּׁתְךָ  דִּמּוּ.  הֵן  אוֹתִי  הֶחֱרִימוּ.   מְלָכִים  רָאוּ  וָקָמוּ.   וָקָמוּ  עַל  נַחֲלָתִי.  וַיָּשֹׁסּוּ  אֶת  בֵּיתִי.  וּמֵאָז  בְּיָדָם  סֻגַּרְתִּי.   עַל  כֵּן  זָחַלְתִּי.   זָחַלְתִּי  מִזַּעַם  לְשׁוֹנָם.  זוֹ  לַעֲגָם  בְּרִנּוּנָם.  זָרִים  לְהַעֲלוֹת  עֲשָׁנָם.   כִּי  לֻקַּח  עַמִּי  חִנָּם.   חִנָּם  חָנֵּנוּ  כְּמַעֲלָלֶיךָ.  חֹן  זֶרַע  חֶבְלֶךָ.  חַיֵּינוּ  הַיּוֹם  כְּמִלּוּלֶךָ.   טַל  אוֹרֹת  טַלֶּךָ.   טַלֶּךָ  הַגְשִׁימֵנוּ  מִקּוֹב.  טַהֲרֵנוּ  עֻזְּךָ  מִלַּעֲקֹב.  טֶנֶף  מַרְשִׁיעִי  יִרְקֹב.   כִּי  אָכְלוּ  אֶת  יַעֲקֹב.   יַעֲקֹב  בָּחַרְתָּ  לְעַלֵּה.  יִחוּד  אֱלֹהוּתְךָ  עָלָיו  לְהִגָּלֵה.  יַחַד  צֶאֱצָאָיו  הַעֲלֵה.   אַסִּירִים  מִבֵּית  כֶּלֶא.   כֶּלֶא  בְּזִקִּים  אֲסַרְתָּנוּ.  כְּהִזְהַרְתָּ  וְלֹא  שָׁמַעְנוּ.  כַּעַסְךָ  הָפֵר  עִמָּנוּ.   תִּשְׁפֹּת  שָׁלוֹם  לָנוּ.   לָנוּ  שְׁכִינָתְךָ  לְהִוָּעֵד.  לְמַעַנְךָ  תּוֹמֵךְ  וְסוֹעֵד.  לָנֵצַח  סֶלָה  וָעֶד.   אֵשֵׁב  בְּהַר  מוֹעֵד.   מוֹעֵד  קֵץ  מִלְחַמְתֶּךָ.  מֵעָלַי  שַׁכֵּךְ  חֲמָתֶךָ.  מִמִּתְקוֹמְמִים  בְּהַר  נַחֲלָתֶךָ.   אֶרְאֶה  נִקְמָתְךָ.   נִקְמָתְךָ  תַּרְאֵנוּ  וְנָגִילָה.  נְחֵנוּ  בְּיֹשֶׁר  מְסִלָּה.  נֹעַם  זְמִירָתְךָ  אֲמַלְּלָה.   אֱלֹהֵי  יַעֲקֹב  סֶלָה.   סֶלָה  נִצְחָךְ  יֹאמְרוּ.  סְלוּדֶיךָ  הַכֹּל  יֹאמְרוּ.  סַאסְּאָה  תָּמֹד  כְּפָאֲרוֹ.   הָאֹמְרִים  עָרוּ  עָרוּ.   עָרוּ  יְסוֹדוֹת  וּמִגְדָּלִים.  עוֹד  שָׁדְדוּ  אֹהָלִים.  עָרִים  שָׂמוּ  לְגַלִּים.   וְאֹיְבֵינוּ  פְּלִילִים.   פְּלִילִים  שְׁפָטוּנוּ  בִּמְצוּקָה.  פָּנִים  נִצְרְבוּ  לִירֻקָּה.  פְּנֵה  אֵלֵינוּ  וְנִצְטַדְּקָה.   וּלְךָ  תִּהְיֶה  צְדָקָה.   צְדָקָה  בִּקַּשְׁתִּיךָ  לְהוֹעִילִי.  צַוֵּה  יְשׁוּעוֹת  אֵלִי.  צָרוֹת  לְבָבִי  לְהַחֲדִילִי.   שְׁמַע  אֱלֹהִים  קוֹלִי.   קוֹלִי  תִּשְׁמַע  הַשָּׁמַיְמָה.  קַנֵּא  וּנְקֹם  נְקָמָה.  קָרֵב  קֵץ  נֶחָמָה.   יָד  יְיָ  רָמָה.   רָמָה  יָדְךָ  כְּנָאֳמֶךָ.  רִיבָה  רִיב  עַמֶּךָ.  רַחוּם  שַׁכֵּךְ  זַעְמֶךָ.   גֹּאֲלֵנוּ  מֵעוֹלָם  שְׁמֶךָ.   שִׁמְךָ  עָלֵינוּ  נִקְרָא.  שַׁדַּי  דָּר  בִּנְהוֹרָא.  שׁוּב  לְגָאֳלֵנוּ  מְהֵרָה.   מִצִּיּוֹן  תֵּצֵא  תוֹרָה.   תּוֹרָה  וְסֵפֶר  נִחוּמִים.  תַּמְצִיאֵנוּ  מָלֵא  רַחֲמִים.  תְּנַהֲלֵנוּ  לְעוֹלָמִים.   יְיָ  לְאֹרֶךְ  יָמִים.   יָמִים  צֵאת  לְיֶשַׁע.  חַי  וְקַיָּם  נִוָּשַׁע.  בְּרַחֲמִים  יִפְקֹד  וְיוֹשַׁע.   יַקִּיר  יֶלֶד  מְשֻׁעְשָׁע.   מְשָׁעְשָׁע  כְּנָאֳמוֹ.  לָעַד  לְיוֹם  קוּמוֹ.  וְנִשְׂגַּב  לְבַדּוֹ  שְׁמוֹ.   כִּי  נִחַם  יְיָ  עַמּוֹ.   שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  יְיָ  אֱלֹהֵינוּ  יְיָ  אֶחָד.  אָמוֹן  פִּתְחֵי  תְשׁוּבָה.  בְּכָל  הַתּוֹרָה  נֶחֱשָׁבָה.   תָּמִיד  עֵינַי  בָּהּ.   בָּהּ  לְפָרֵשׁ  יָאוּת.  בְּשִׁבְרוֹן  לֵב  וְדַכְאוּת.  בְּנַחַת  וְלֹא  בְלֵאוּת.   לָבֵשׁ  גֵּאוּת.   גֵּאוּת  וּנְקָמָה  מְלֻבָּשׁ.  לְהוֹשִׁיעַ  עַם  מְכֻבָּשׁ.  לְךָ  עֶצֶב  יַחְבָּשׁ.   בְּהַנְחִילוֹ  מְתוּקִים  מִדְּבַשׁ.   דְּבַשׁ  וְחָלָב  בִּלְשׁוֹנְךָ.  שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  בְּשַׁנֶּנְךָ.  וּבְקוֹלֵנוּ  עָרֵב  בְּהִתְחַנֶּנְךָ.   כַּבֵּד  אֶת  יְיָ  מֵהוֹנֶךָ.   הוֹנְךָ  בְּמַתָּנוֹת  יַחְפִּישֶׁךָ.  וְלִפְנֵי  גְּדוֹלִים  יַנְפִּישֶׁךָ.  אֱהֹב  פּוֹדְךָ  מֵרִפְשֶׁךָ.   בְּכָל  לְבָבְךָ  וּבְכָל  נַפְשֶׁךָ.   וְנַפְשְׁךָ  שְׁמוּרָה  מֵרָע.  וּבְעָבְדְּךָ  לְצוּרְךָ  תִּכְרַע.  וְגוּפְךָ  הוּסַר  מֵרָע.   וְתַשִּׂיג  אֶת  זָרַע.   זֶרַע  קֹדֶשׁ  דְּגוּיִם.  תָּמִיד  זְבוּחִים  כִּגְדָיִם.  וּבִכְנַף  מֶלֶךְ  חֲסוּיִים.   הַדְּבֵקִים  בֵּאלֹהִים  חַיִּים.   חַיִּים  וְסַיִף  נִשְׁלָבִים.  יַעֲסֹק  בְּגִרְסָא  וּבַכְּתוּבִים.  יִנָּצֵל  מִשֶּׁסֶף  לְהָבִים.   הֵיטִיבָה  יְיָ  לַטּוֹבִים.   שׁוֹמֵר  כְּנִיסָה  וּקְהִלָּה.  צִמְצֵם  שְׁכִינָתוֹ  לְהַנְהִילָה.  לְהָאִירָה  מֵאֲפֵלָה  לְהִלָּה.   לַיְשָׁרִים  נָאוָה  תְהִלָּה.   תְּהִלָּה  וָעֹז  לְגָאֳלֵנוּ.  מַחֲסֵנוּ  וְסִתְרֵנוּ.  הָאֵר  פָּנֶיךָ  אֵלֵינוּ.   יְהִי  חַסְדְּךָ  יְיָ  עָלֵינוּ. 

אֱלֹהֵי  הָעִבְרִים.  נִקְרָא  בְּכָל  דְּבָרִים.  בְּלִבּוֹת  נִשְׁבָּרִים.   לְכוּ  נָא  הַגְּבָרִים.   בְּתוֹדָה  לוֹ  עִבְדוּ.  וְהוֹדוּ  וְהִתְוַדּוּ.  חֲכָמִים  יַגִּידוּ.   וְיוֹרוּ  הַמּוֹרִים.   גְּבוּרוֹת  הַזֹּבְחִים.  אֲשֶׁר  יִצְרָם  טוֹבְחִים.  וּמוֹדִים  וּמְשַׁבְּחִים.   הֵמָּה  הַגִּבֹּרִים.   דְּבָרִים  תִּקְחוּ.  עֲוֹנוֹת  יִשְׁתַּכְּחוּ.  דַּלְתוֹתָיו  פִּתְחוּ.   וְעִבְרוּ  בַּשְּׁעָרִים.   הֲלוֹא  אֱלֹהִים  יִרְאֶה.  לֵב  נִשְׁבָּר  וְנִכְאֶה.  וְחַטָּאתִי  תִדְאֶה.   כְּעַל  כַּנְפֵי  נְשָׁרִים.   וְאִם  נֶפֶשׁ  תֶּחֱטָא.  וְאִם  לִבִּי  נִפְתָּה.  שְׁעֵה  מֶנִּי  מִבְטָא.   עִם  חֵלֶב  כָּרִים.   זְדוֹנִי  לִיגְיוֹנַי.  מְחֹק  עִם  שִׁגְיוֹנַי.  זְכֹר  לִי  בְּהַגְיוֹנַי.   בְּרִית  בֵּין  הַבְּתָרִים.  חֲסָדִים  הָרִאשׁוֹנִים.  נְצֹר  לִבְנֵי  בָנִים.  מְשׁוּלִים  כְּיוֹנִים.   וּבְנֵי  הַתּוֹרִים.  טְרוּפִים  בְּכָל  פִּיּוֹת.  וּבְשִׁנֵּי  אֲרָיוֹת.  וְעֵינֵיהֶם  תְּלוּיוֹת.   לְפֹקֵחַ  עִוְרִים.   יְצַפְצְפוּ  מִצָּרוֹת.  וּמִכָּל  הַקּוֹרוֹת.  אֲשֶׁר  עֲלֵיהֶם  עוֹבְרוֹת.   חֲדָשִׁים  לַבְּקָרִים.   כְּלָלוֹת  מִתְפַלְּחִים.  לְחִצִּים  מִשְׁתַּלְּחִים.  וְעֵינֵיהֶם  מְזַלְּחִים.   כַּמַּיִם  הַמֻּגָּרִים.   לְבָבִי  הַהוּרַק.  בְּיַעַן  עֹל  פָּרַק.  וְהֵן  שֻׁטַּף  וּמֹרַק.   בַּמַּיִם  הַמְאָרְרִים.   מְעִילַת  הַנְּשָׁמָה.  אֲשֶׁר  נַפְשִׁי  אָשְׁמָה.  וְשָׁכַנְתִּי  נְשַׁמָּה.   וּבָתֵּי  הַחֲצֵרִים.   נְפוּגוֹתִי  שְׁחוֹחַ.  וְטוּבִי  עֲלֵי  חוֹחַ.  וְאָפֵס  נִיחוֹחַ.   מְזַבְּחִים  וּמְקַטְּרִים.   סְלִיחָה  בְּנִיב  שָׂפָה.  לְךָ  אֱלֹהִים  יָפָה.  לְךָ  עֲשִׂירִית  הָאֵיפָה.   כְּחֵלֶב  וְדַם  פָּרִים.   עֲוֹנוֹת  אַל  תִּזְכֹּר.  וְאַל  תַּשְׁחִית  לַעֲקֹר.  צְעָדִים  אַל  תַּחְקֹר.   בְּדֶּרֶךְ  הָאֲתָרִים.   פְּדֵה  עַמְּךָ  וְהַצֵּל.  אֲשֶׁר  יְמֵיהֶם  כַּצֵּל.  בְּנֵי  מַקֵּל  פִּצֵּל.   וְהֵמָּה  הַיּוֹצְרִים.   צְפֵה  לְגַבֵּנוּ  חוֹרְשִׁים.  וְנַחֲלָתֵנוּ  יוֹרְשִׁים.  וְצָרֵינוּ  לְרָאשִׁים.   תְּשִׁיתֵמוֹ  לְשָׂרִים.   קִדּוּשֶׁיךָ  בְּיָדָם.  מְעֻנִּים  עַד  שְׁפָךְ  דָּם.  וְאֵין  אֱלֹהִים  לְנֶגְדָּם.   לֶאֱרֹב  בַּמִּסְתָּרִים.  רְצוּצִים  בְּפֶרֶךְ.  וּבִלְבָבָם  מֹרֶךְ.  לְךָ  כּוֹרְעִים  בֶּרֶךְ.   מַתִּיר  אֲסוּרִים.   שְׁלַח  לָנוּ  יֶשַׁע.  וְכַלֵּה  הַפֶּשַׁע.  וְהַוִּדּוּי  תִּשַּׁע.   כְּעַל  שְׁנֵי  הַשְּׂעִירִם.   תְּרוֹמֵם  מַתְּלָאָה.  נַחֲלָתְךָ  נִלְאָה.  וְהָתֵם  חָטְאָה.   מִיַּלְדֵי  הָעִבְרִים.   אָזְנְךָ  לִי  הַטֵּה.  וְנַקֵּה  כָּל  חוֹטֵא.  כִּבְאֵזוֹב  יִתְחַטֵּא.   וּבְמַיִם  טְהוֹרִים.   פְּקֹד  אֱלֹהִים  צֹאנֶךָ.  וְהוֹשִׁיעָה  יְמִינֶךָ.  עֲלֵיהֶם  שִׂים  עֵינֶיךָ.   וְלִבְּךָ  לַעֲדָרִים.   רְעֵה  עַמְּךָ  בְּשֵׁבֶט.  וְדַי  מַחְסוֹר  הַעֲבֵט.  וְאֶת  חֻקָּם  הַצְבֵּט.   וְלֶחֶם  אַבִּירִים.   יְעוֹרְרוּ  מֵחֶבְרוֹן.  וְיַעֲלוּ  לְזִכָּרוֹן.  וְכָל  מַעֲשֵׂה  כִּשְׁרוֹן.   הָאֶחָד  וְעֶשְׂרִים.   מָלֵא  רַחֲמִים.  נָא  הָפֵר  זְעָמִים.  וְיוֹדוּךָ  עַמִּים.   אֱלֹהִים  אַדִּירִים.   אָדוֹן,  בִּינָה  הֲגִיגֵנוּ.  אֱזוֹן  שִׂיחֵנוּ  בְּשַׁאֲגֵנוּ.  בַּעֲוֹנֵינוּ  אַל  תּוֹגֵנוּ.  בְּרִשְׁעֵנוּ  אַל  תְּמוֹגְגֵנוּ.  גָּדְלוּ  דִּבְרֵי  עֲוֹנוֹת.  גָּבְרוּ  עַד  לַמְּעוֹנוֹת.  דִּדּוּי  נְפָשׁוֹת  נַעֲנוֹת.  דּוֹד,  שְׁעֵה  לַעֲנוֹת.  הִרְגַּזְנוּךָ  אֱלֹהֵי  תְהִלָּתֵנוּ.  הִכְעַסְנוּךָ  בְּרֹב  אִוַּלְתֵּנוּ.  וְלָכֵן  נִמְשְׁכָה  תּוֹחַלְתֵּנוּ.  וּלְזָרִים  נֶהֶפְכָה  נַחֲלָתֵנוּ.  זֵרוּנוּ  מִבֵּית  חַיֵּינוּ.  זִלְזְלוּ  מְקוֹם  מַאֲוַיֵּינוּ.  חָרֵב  בֵּית  אִוּוּיֵנוּ.  חָדְלוּ  נִיחוֹחֵי  רִצּוּיֵנוּ.  טָעִינוּ  מִנְּתִיב  יֹשֶׁר.  טָפַשְׁנוּ  צַעַד  מִלְּיַשֵּׁר.  יַעַן  כִּי  מָאַסְנוּ  כֹשֶׁר.  יְרִיבֵנוּ  הִדְאֵיתָ  כַּנֶּשֶׁר.  כָּבַשׁ  פּוּל  קְהָלִי.  כִּלָּה  כֹחִי  וְהִבְהִילִי.  לַחֲלַח  וְחָבוֹר  הוֹבִילִי.  לְהַרְחִיקִי  מֵעַל  גְּבוּלִי.  מַצֶּבֶת  קֹדֶשׁ  הַנִּשְׁאָרָה.  מֵעִיר  קֹדֶשׁ  הַמְעֻטָּרָה.  נָמָה  לְנֶגְדְּךָ  סוּרָה.  נַעֲלֵיתָ  וְרוּחֲךָ  סָרָה.  סִחֵף  נְבוֹ  גִּבּוֹרַי.  סֶלָה  כָל־אַבִּירַי.  עִצֵּם  כָּל־אֵבָרַי.  עֻלַּפְתִּי  בְּיַד  שׁוֹבְרַי.  פֻּלַּצְנוּ  מֵרֹב  תְּלָאוֹת.  פֻּצַּמְנוּ  מִכֹּבֶד  תַּחֲלוּאוֹת.  צִפִּינוּ  יֶשַׁע  לִרְאוֹת.  צָרוֹת  אוֹתָנוּ  קוֹרְאוֹת.  קְדוֹשׁ  יִשְׂרָאֵל  הַבִּיטָה.  קְלוֹן  רַעְיָתְךָ  הַמְלֻבָּטָה.  רָדָה  מִכְּבוֹדָהּ  וְנִתְמוֹטָטָה.  רְפָה  שְׁבָרֶיהָ  כִּי  מָטָה.  שְׁמַע  פֶּלֶל  פִּיּוֹת.  שַׁכְלֵל  בָּנוּי  לְתַלְפִּיּוֹת.  שׁוּבָה  אֱלֹהֵי  בְרִיּוֹת.  שׁוֹבֵב  נִדְחֵי  אֲרָיוֹת.  תַּעֲלֶה  נָּא  אֲרוּכָתֵנוּ.  תַּחֲבֹשׁ  מַחַץ  מַכָּתֵנוּ.  תַּקְשִׁיב  קוֹל  רִנָּתֵנוּ.  תְּקַבֵּל  בְּרַחֲמִים  וּבְרָצוֹן  אֶת  תְּפִלָּתֵנוּ

אִם  עָבַרְנוּ  תוֹרוֹת  וְחָלַפְנוּ  חֻקִּים.  בִּיטָה  בִּבְרִית  שְׁלֹשֶׁת  מְצוּקִים.  גֶּזַע  כָּאֵזוֹר  בְּךָ  דְּבֵקִים.  דָּפְיָם  תַּשְׁלִיךְ  בְּעִמְקֵי  אֲרָקִים.  הִנְנוּ  אָתָאנוּ  לְךָ  שׁוֹעִים  וְדַלִּים.  וְעוּדִים  לְשַׁלֵּם  שָׂפָה  תְּמוּר  אֵילִים.  זַעַם  אִם  יָצָא  כְּרֹעַ  מַעֲלָלִים.  חֲסָדֶיךָ  יְקַדְּמוּנוּ  אֵל  אֵלִים.  טֶרֶם  תֹּאבַד  שְׁאֵרִית  עַמֶּךָ.  יֶהֱמוּ  עָלֵינוּ  מֵעֶיךָ  וְרַחֲמֶיךָ.  כִּי  כָלִינוּ  מִפְּנֵי  זַעְמֶךָ.  לְחָנְנָם  תֵּפֶן  מִשָּׁמֶיךָ.  מֵרֹב  פְּשָׁעִים  הָלַכְנוּ  קְדוֹרַנִּית.  נִתַּנּוּ  בְּיַד  מַאֲרִיכֵי  מַעֲנִית.  סַבּוּנוּ  כִדְבוֹרִים  מוֹשְׁכֵי  קֶשֶׁת  וַחֲנִית.  עָלֶיךָ  הֹרַגְנוּ  שְׂמָאלִית  וִימָנִית.  פְּקֹד  הַיּוֹם  גֶּפֶן  יְמִינְךָ  נָטְעָה.  צָקוּן  לַחֲשָׁהּ  הַקְשִׁיבָה  וּשְׁמָעָה.  קַלַּע  בִּיוֵן  מְצוּל  כֹּבֶד  פִּשְׁעָהּ.  רוֹמְמוּתְךָ  נֶצַח  בְּפִיהָ  לְהַבִּיעָה.  שָׁפְטֵנוּ  בְצִדְקָתְךָ  הַמֶּלֶךְ  הַמִּשְׁפָּט.  שִׁבְתְּךָ  עַל  כִּסֵּא  דִין  וּמִשְׁפָּט.  תִּזְכֹּר  נָם  לֹא  יַעֲשֶׂה  מִשְׁפָּט.  תְּגוֹנֵן  פְּרָחָיו  הַיּוֹם  בַּמִּשְׁפָּט

אָז  קַשְׁתִּי  וְחַרְבִּי.  אִוַּנִי  לֹא  מֵרֻבִּי.  אֵיךְ  חָר  בִּי.  חַם  לִבִּי  בְּקִרְבִּי.   בְּקִרְבִּי  יֵשׁ  בְּדִלְדּוּלִים.  בּוֹעֲרִים  פִּיהֶם  מַגְדִּילִים.  בּוֹקֵעַ  אַיֵּה  גַּלִּים.  דֶּרֶךְ  לַעֲבוֹר  גְּאוּלִים.   גְּאוּלִים  קֶדֶם  כְּבָר.  גְּאוֹנָם  מְאֹד  גָּבָר.  גָּזוּ  בְּכָל־מַעֲבָר.  וְאֵין  מַכְלִים  דָּבָר.   דָּבָר  שָׁלַח  וְצִוָּה.  דֹּחֵיתִי  בְּהֵנַע  וְעִוָּה.  דַּנְתִּי  בְּלֹא  שָׁוָה.  לְמַעַן  סְפוֹת  הָרָוָה.   הָרָוָה  וְנָאוָה  וְעִדָּן.  הֵסִיר  הַמִּצְנֶפֶת  וְכִידָן.  הָעִדָּן  שִׁנָּה  וְדָן.  חֶרֶב  וְהֶרֶג  וְאַבְדָן.   וְאַבְדָן  אַשּׁוּר  וְגוֹזָן.  וְדֶחִי  זִרְמַת  מְיֻזָּן.  וְצָרוֹת  מְפִיקוֹת  רָגְזָן.  מִזַּן  אֶל  זָן.   זָן  וְשָׁת  כְּגָבְרוּ.  זָנַח  וְחִיֵּב  כְּעָבְרוּ.  זְאֵבִים  מִיָּם  דִּבְּרוּ.  כָּל  אֵלֶּה  חָבְרוּ.   חָבְרוּ  לְעֵמֶק  כְּרִיָּה.  חֲרוּשָׁה  מַחֲרֹשֶׁת  נָכְרִיָּה.  חִבּוּל  וּפֶצַע  פֹּרִיָּה.  חַבּוּרָה  וּמַכָּה  טְרִיָּה.   טְרִיָּה  לְאֵין  פְּגוּעָה.  טַרְחוּת  וְלֹא  רְגוּעָה.  טְרוּפָה  פָרָה  וְגוֹעָה.  עַד  כִּי  יָגְעָה.   יָגְעָה  יָד  מִנּוֹשֵׁף.  יוֹנָה  לְפַח  וּלְשַׁפְשֵׁף.  יָסֹבּוּ  בְּנֵי  רֶשֶׁף.  כָּשַׁלְנוּ  בַצָּהֳרַיִם  כַּנֶּשֶׁף.   כַּנֶּשֶׁף  אִישׁוֹן  וַעֲלָטָה.  כַּוֵּן  עֵת  הִמְלִיטָה.  כְּבַחֲשֵׁכָה  אוֹרָה  קְלוּטָה.  הִנֵּה  הִיא  לוּטָה.   לוּטָה  אַדֶּרֶת  עֶזֶק.  לְשַׁלֵּם  הַמַּבְעִיר  הַחֲזֵק.  לֹהֲטוּ  קוֹצִים  לְרַזֵּק.  וְאֵין  אֶחָד  מִתְחַזֵּק.   מִתְחַזֵּק  וּמַחֲזִיק  טֻמָּנוּ.  מְחָרֵף  וּמְגַדֵּף  זֻמָּנוּ.  מְלִיזִים  נִחוּמִים  עִמָּנוּ.  מַיִם  לֹא  נֶאֱמָנוּ.   נֶאֶמְנוּ  חֳלָיִים  מִלְּחַסְּרָה.  נָכוֹנוּ  שְׁפָטִים  לְיַסְּרָה.  נָדִיב  בְּנָבָל  הִמָּסְרָה.  כִּי  דִּבֶּר  סָרָה.   סָרָה  עֲנָיוֹת  נִכְזָבוֹת.  סֻלְּקוּ  תִּקְרָה  וּמַעֲזֵבוֹת.  סֻרוּ  הִזִּיל  כְּזָבוֹת.  וְכֶאֱסֹף  בֵּיצִים  עֲזֻבוֹת.   עֲזֻבוֹת  עָרִים  וּפִנּוֹת.  עָרוּ  עָרוּ  בְּפִנּוֹת.  עַרְעַר  בְּכָל  דְּפַנּוֹת.  מֵאֵין  עוֹד  פְּנוֹת.   פְּנוֹת  אֶל  הַמִּנְחָה.  פָּעַלְתִּי  אָוֶן  וְהַזְנָחָה.  פֶּרֶץ  יוֹצֵאת  וּצְוָחָה.  סוֹרְרִים  שָׁכְנוּ  צְחִיחָה.   צְחִיחָה  צָמֵא  וּמַדְקִיר.  צַעַק  וָשׁוֹד  כְּהֵקִיר.  צָרוֹת  מָתַי  לְהַעֲקִיר.  נְגַשְׁשָׁה  כַעִוְרִים  קִיר.   קִיר  עֵרָה  וַיַּחֲרֹשׁ.  קָנֶה  קִיַּמְתָּ  וַיִּשְׁרֹשׁ.  קָמֶיךָ  עוֹלִים  כִּבְרוֹשׁ.  וּמְשַׂנְאֶיךָ  נָשְׂאוּ  רֹאשׁ.   רֹאשׁ  זִנַּבְתָּ  לְהַחֲלִישׁ.  רוֹאֵימוֹ  יְרֵאֵימוֹ  לְהַפְלִישׁ.  רִעַלְתָּ  כּוֹסֵמוֹ  לְהַגְלִישׁ.  וַתַּשְׁקֵמוֹ  בִּדְמָעוֹת  שָׁלִישׁ.   שָׁלִישׁ  בְּמוֹעֵצוֹת  מִבְחָר.  שָׁבַת  מִכָּל  מִסְחָר.  שִׁמְעָה  גְּרוֹנֵנוּ  נִחַר.  וַעֲשֵׂה  אַל  תְּאַחַר.   תְּאַחַר  שִׁלּוּמַת  מְאֹחַר.  תָּחִישׁ  כָּעֵת  מָחָר.  תְּנַקֵּה  כְּצֶמֶר  צַחַר.  הַנִּשְׁקָפָה  כְּמוֹ  שָׁחַר.   שַׁחַר  מוֹצִיא  וּמַזָּרוֹת.  לָאוֹר  תּוֹצִיא  גְּזֵרוֹת.  מַהֵר  יְשׁוּעוֹת  נְצוּרוֹת.  כִּי  נִשְׁכְּחוּ  הַצָּרוֹת.   הַצָּרוֹת  חֵטְא  חִטָּנוּ.  הַרְבֵּה  כּוֹשֵׁל  וּמִעֲטָנוּ.  קַח  טוֹב  שׁוֹפְטֵנוּ.  נוֹאַלְנוּ  וַאֲשֶׁר  חָטָאנוּ. 

אֵל  נָא  רְפָא  נָא  תַּחֲלוּאֵי  גֶפֶן  פּוֹרִיָּה.  בּוֹשָׁה  וַחֲפוּרָה  וְאֻמְלַל  פִּרְיָהּ.  גְּאָלֶנָּה  מִשַּׁחַת  וּמִמַּכָּה  טְרִיָּה.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לְאַבְרָהָם  אָבִינוּ  בְּהַר  הַמּוֹרִיָּה.   דִּגְלֵי  עָם  פְּדוּיֵי  בִּזְרוֹעַ  חָשׂוּף.  הַצֵּל  מִנֶּגֶף  וְאַל  יִהְיוּ  לְשִׁסּוּף.  וְתַעֲנֶה  קְרִיאָתֵנוּ  לְמַעֲשֵׂה  יָדֶיךָ  תִּכְסֹף.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לַאֲבוֹתֵינוּ  עַל  יַם  סוּף.   זְכוּת  צוּר  חֻצַּב  הַיּוֹם  לָנוּ  תְגַל.  חָשְׂכֵנוּ  מֵאֶנֶף  וּנְחֵנוּ  בְּיֹשֶׁר  מַעְגָּל.  טַהֵר  טֻמְאָתֵנוּ  וְלִמְאוֹר  תּוֹרָתְךָ  עֵינֵינוּ  גַל.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לִיהוֹשֻׁעַ  בַּגִּלְגָּל.   יָהּ  רְאֵה  דֶּשֶׁן  עָקוּד  וְהַצְמַח  לָנוּ  תְּרוּפָה.  כַּלֵּה  שֹׁד  וָשֶׁבֶר  סַעַר  וְסוּפָה.  לַמְּדֵנוּ  וְחַכְּמֵנוּ  אִמְרָתְךָ  הַצְּרוּפָה.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לִשְׁמוּאֵל  בַּמִּצְפָּה.   מֻתְמָם  מֵרֶחֶם  שָׁרָשָׁיו  אַל  תַּקְמֵל.  נַקֵּנוּ  מִכֶּתֶם  וָשֶׁמֶץ  וְלֹא  נֵאָמֵל.  סְעָדֵנוּ  וְנִוָּשֵׁעָה  וְאָרְחוֹת  חֲסָדֶיךָ  נִגָּמֵל.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לְאֵלִיָּהוּ  בְּהַר  הַכַּרְמֶל.   עוֹדְדֵנוּ  בְּצֶדֶק  מָשׁוּי  מִמַּיִם  וְכַפֵּר  זָדוֹן  וּמְשׁוּגָה.  פְּדֵנוּ  מִמְּהוּמַת  מָוֶת  וְאָחוֹר  בַּל  נִסּוֹגָה.  צַוֵּה  יְשׁוּעָתֵנוּ  וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ  אַל  נִתְמוֹגְגָה.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לְיוֹנָה  בִּמְעֵי  הַדָּגָה.   קְדֻשַּׁת  אִישׁ  חֲסִידֶךָ  זְכוֹר  לִיפַת  פַּעֲמַיִם.  רַחֲמֶיךָ  תְּעוֹרֵר  כִּי  לֻקִּינוּ  בְּכִפְלַיִם.  שׁוּבֵנוּ  תֹּקֶף  לְיִרְאָתֶךָ  וְלֹא  נֵחָשֵׂף  שׁוּלַיִם.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לְדָוִד  וְלִשְׁלֹמֹה  בְנוֹ  בִּירוּשָׁלָיִם.   [.  תַּעֲנֶה  לְקוֹרְאֶיךָ  וְהַסְכֵּת  מִמְּעוֹנִים.  תִּשְׁמַע  שַׁוְעַת  צוֹעֲקֶיךָ  שׁוֹמֵעַ  אֶל  אֶבְיוֹנִים.  תְּרַחֵם  עַל  בָּנֶיךָ  כְּרַחֵם  אָב  עַל  בָּנִים.  עֲנֵנוּ  כְּשֶׁעָנִיתָ  לְמָרְדְּכַי  וְאֶסְתֵּר,  וְתָלוּ  עַל  הָעֵץ  חֲמִשִּׁים  הָאָב  עִם  הַבָּנִים]

אָרְכָּן  וְקָצְרָן  לֹא  יֶחְדַּל  וְיִמְנָע.  בַּקֵּשׁ  רַחֲמִים  בְּעַד  נִמְעָד  נָד  וָנָע.  גְּאוֹן  מַכְעִיסִים  כַּחֲמָת  עִוָּה  וְהֵנָע.  דַּכֵּא  נַּכֵּה  הֱיוֹת  כְּקוֹץ  מוּנָע.  הִמָּצֵא  פּוֹצֶה  מְרַצֶּה  עוֹתֵר  עֶתֶר  מְהַפֶּכֶת.  וְלִפְנֵי  קוֹנוֹ  נַפְשׁוֹ  וְרוּחוֹ  נִשְׁפֶּכֶת.  זְכוּת  עֲנוּשִׁים  לְחִיּוּב  לְעִיּוּב  לְמַהְפֶּכֶת.  חַבֵּב  אַחַר  רֹעַ  גְּזֵרָה  כְּנִינְוֵה  נֶהְפָּכֶת.  טִיף  מַטִּיף  כְּלִמּוֹת  וָרֹק  מוּסָג.  יַחְדָּו  נֶאֱלָח  נִמְלָח  הַכֹּל  סָג.  כְּקֶשֶׁת  רְמִיָּה  נֶהְפַּךְ  אָחוֹר  נִנְסָג.  לְלִבּוּט  לְחִבּוּט  שָׁח  נִפְשָׁח  וְנִפְסָג.  מָנָה  נֶאֱמָנָה  מֵרֹאשׁ  אֲמָנָה  חֻבָּבָה.  נָבָה  הָתְנָבָה  כְּצֶמַח  הַשָּׂדֶה  רְבָבָה.  סוּרֵי  נָכְרִיָּה  נֶחֱשָׁבָה  בְּלַהֶבֶת  הָשְׁבָּבָה.  עוֹבְרֵי  דֶרֶךְ  אָרוּהָ  לְמַאֲכֹלֶת  גֻּבָּבָה.  פְּרִי  צְדָקָה  הֵדֵקָה  מַדְּקָה  וְרָפְסָה.  צְפוּנַי  מַצְפּוּנַי  הִבְעָת  חֶבְיוֹנַי  חִפְּשָׂה.  קְצָוֹת  כָּבְשָׁה  קְצִינוּת  וּמַלְכוּת  תָּפְשָׂה.  רֹגֶז  לֹא  יָדְעָה  חֲרָדֹת  אָפָסָה.  שָׁרֵשׁ  בְּרוֹשׁ  כְּחֹרֶשׁ  גָּבֹהַּ  וּמֵצַל.  תֵּק  וְנַרְתֵּק  סַמִּים  וּבְשָׂמִים  רַבְצֵל.  אָצַל  עַל  בְּנֵי  לִבְנֶה  פִצֵּל.  לֹא  הֵקַל  וְרָדָה  בְמַקֵּל  וַיְפַצֵּל.  יָקָר  נִקַּר  נֶעֱקַד  נִפְקַד  וְנִפְזָז.  הָחְפַּר  עֻפַּר  בֶּעָפָר  בּוּז  וְנִבְזָז.  בָּזוּי  לָזוּי  כְּמַעְיָן  נוֹבֵעַ  וְנֶעֱזָז.  רְחֵלְךָ  חוֹלֵב  חָלָב  וְצֶמֶר  צַחַר  גָּזָז.  שְׁלֵמִים  תְּמִימִים  לַהוֹלְמִים  וְלִמְשִׁסָּה  יַעֲקֹב  מַדּוּעַ.  מִשְׂרָה  סָרָה  קֶרֶן  יִשְׂרָאֵל  לְגִדּוּעַ.  עֵגֶל  לֹא  לֻמַּד  בְּמַלְמַד  רָדוּעַ.  יוֹם  יוֹם  לְמַכִּים  חָבוּר  וּפָדוּעַ.  הַעֲלֵה  דְלֵה  גַּלֵּה  עָתִיד  וְאוֹתִיּוֹת.  חִבָּתְךָ  רְשׁוּפָה  בְּלַהֶבֶת  שַׁלְהֶבֶת  חֲתִיּוֹת.  זָהוּי  רָהוּי  בְּרֶתֶת  וָרֶטֶט  חִתִּיּוֹת.  קָרָאתִי  שִׁמְךָ  יְיָ  מִבּוֹר  תַּחְתִּיּוֹת

תַּעֲנִית  צִבּוּר  קָבְעוּ  תְּבֹעַ  צְרָכִים.  שׁוּב  עָדֶיךָ  חַפֵּשׂ  וְלַחֲקוֹר  דְּרָכִים.  רַךְ  לִרְצוֹת  בִּשְׁלֹשׁ  עֶשְׂרֵה  עֲרָכִים.  קָשֶׁה  לִכְעֹס  תֵּת  לְאַפַּיִם  אֲרָכִים.  צְדָדֶיךָ  מְקֻשָּׁטִים  עֶדְיָם  בְּלִי  תַפְשִׁיט.  פְּאֵר  הָרַחֲמִים  וְהַסְּלִיחוֹת  הוֹד  תַּכְשִׁיט.  עֵרֶךְ  שַׁוְעָתֵינוּ  לְךָ  לְבַד  נוֹשִׁיט.  סֵדֶר  חַיִּים  וּפַרְנָסָה  לִיצוּרִים  תּוֹשִׁיט.  נִסְתְּמָה  הַכִּירָה  וְנִתְרוֹקַן  טֹהַר  הַשֻּׁלְחָן.  מֵזִין  וּמֵזִיחַ  סֻתַּר  מֵעֲבֹדַת  פָּלְחָן.  לִשְׁפִיכַת  הַנֶּפֶשׁ  חֲשׁוֹב  כְּבַשִּׁית  זָלְחָן.  כִּמְעַטֵּר  וּמַשְׂבִּיעַ  גּוֹאֵל  וְרוֹפֵא  וְסָלְחָן.  יֵאוֹת  לְךָ  יַעַן  מִמָּנָתְךָ  נִשְׁנֶסֶת.  טוֹב  רוּחֲךָ  הֱיוֹת  נִזּוֹנֶת  וּמִתְפַּרְנֶסֶת.  חֵלֶף  שׁוֹאֶלֶת  קוֹבֶלֶת  וּמִתְנוֹסֶסֶת.  זֵכֶר  דַּאֲגוֹתֶיהָ  לְפָנֶיךָ  מְשִׂיחָה  וּמַכְנֶסֶת.  וְאֵלֶיךָ  הִיא  נְשׂוּיָה  וּבְךָ  חָסָיָה.  הַוּוֹתֶיהָ  הַעֲבֵר  מִי  כָמוֹךָ  חֲסִין  יָהּ.  דֶּרֶךְ  אֻמָּנוּתְךָ  בְּחַלֶּקְךָ  לְלִגְיוֹנְךָ  אַפְסַנְיָא.  גְּמוֹל  חֶסֶד  לַעֲלוּבָה  הַלֵּזוּ  אַכְסַנְיָא.  בְּקִיאִים  וּמְיֻשָּׁבִים  לְרַצּוֹתְךָ  בִּדְבָרִים  עֲרֵבִים.  אָפְסוּ  פַסּוּ  בְּכֹחָם  קַטֵּגוֹר  מְעַרְבְּבִים.  מְאַהֲבֵי  לַאֲבִיהֶם  שֶׁבַּשָּׁמַיִם  זְרִיזִים  וּמְעֻרְבָּבִים.  יְרֵאָיו  נִדְבָּרִים  דָתוֹ  שְׁחָרִים  וַעֲרָבִים.  הִקְדַּשְׁנוּ  צוֹם  עוֹלְלִים  וְזִקְנֵי  אֲסֻפּוֹת.  יִשַּׁרְנוּ  רִנָּה  וּתְפִלָּה  וְשָׁקַדְנוּ  סִפּוֹת.  חֲשׂוֹךְ  לְמַטָּה  מֵעָוֹן  וּשְׁלוֹמֵנוּ  תִשְׁפֹּת.  זְקוֹף  דַּל  מֵעָפָר  וְאֶבְיוֹן  מֵאַשְׁפּוֹת.  בְּתוֹר  הַמַּעֲלָה  וּבְמִדּוֹת  הֲגוּנוֹת  תְּרוּמוֹת.  עֲרֻבָּתֵנוּ  שִׂים  לְטוֹב  יוֹשֵׁב  מְרוֹמוֹת.  וּבְמִקְוֵה  טֹהַר  תָּדִיחַ  קַלּוֹת  וְרָמוֹת.  מְצוֹא  תְפִלָּתֵנוּ  חֶסֶד  לְאַדֶּרְךָ  רוֹמֵמוֹת

אִם  עֲוֹנֵינוּ  עָנוּ  בָנוּ.  אָתָנוּ  לְךָ  וּבְשִׁמְךָ  בָאנוּ.  כְּרַחֵם  אָב  עַל  בָּנִים  רַחֲמֵנוּ.  כְּאִישׁ  אֲשֶׁר  אִמּוֹ  תְּנַחֲמֶנּוּ:  אַתָּה  יְיָ  טוֹב  וְסַלָּח.  אוֹתָנוּ  רֹעַ  יֵצֶר  אִלַּח.  בָּנֶיךָ  בְּיַד  פִּשְׁעָם  מִלְּשַׁלַּח.  בְּיַד  מַסְרָיוֹת  לִבֵּנוּ  הַמֶּלַח:  גְּדוֹל  חֶסֶד  נוֹצֵר  לָאֲלָפִים.  גַּלְגֵּל  רַחֲמֶיךָ  וַחֲסָדֶיךָ  וְלֹא  חִלּוּפִים.  דְּבָרְךָ  לֹא  רֵיקָם  וְסִלּוּפִים.  דִּמִּינוּ  חַסְדְּךָ  כַּעֲיֵפִים  וְעִלּוּפִים:  הַסְכֵּת  צִית  צִיר  הִתְבּוֹנֵן.  הָחֵל  דְּבָרֶיךָ  אִם  לְגוֹנֵן.  וִתַּקְתּוֹ  דְּרָכֶיךָ  חִנּוּן  שַׁנֵּן.  וּבָהּ  בְּמִדָּה  אוֹתָנוּ  חַנֵּן:  זְכוֹר  נִשְׁכָּחוֹת  לְךָ  הִלּוּל.  זַעַם  תַּקְטִין  רֶגַע  מִלּוּל.  חֲתֹךְ  חַיִּים  דִּין  פִּלּוּל.  חֹן  חִנָּם  חוֹקְרֶיךָ  חִלּוּל:  טִיט  נִגְרָשׁ  תּוֹכוֹ  תַצְלִיל.  טֹעַ  זָדוֹן  טִמּוּן  וַעֲלִיל.  יוֹדֵעַ  יֵצֶר  מַה  מַּעֲלִיל.  יָד  לְטוֹבָה  עָלֵינוּ  תַגְלִיל:  כְּלָיוֹת  בּוֹחֵן  וּשְׁבִילֵי  לֵב.  כַּשְׁרוּת  יַשְׁרוּת  וּשְׁרִירוּת  הַלֵּב.  לֵב  עָלוּב  עִם  עוֹלֵב.  לַעַן  מָתוֹק  שׁוּב  וּמַכְלֵב:  מַצִּיל  מַטֵּי  דִּין  הֶרֶג.  מְקֹרֶרֶת  לְךָ  עֶרֶג.  נָקֵל  שֶׁקֶל  עֲוֹן  מֵהִשְׂתָּרֵג.  נָשְׂאוּ  נָשׂוּי  בְּבֹא  מְקַטְרֵג:  סִרְחוֹן  כְּתַב  עֵד  הַנֶּחְתָּם.  סִפְרוֹ  זִיֵּף  טַעַן  הִסְתַּתָּם.  עֲוֹן  עַיִן  הַנִּכְתָּם.  עַל  יַד  רַחֲמֶיךָ  יִתָּם:  פַּנֵּה  אֶבֶן  מִדַּרְכֵּךְ  הִתַּקֵּן.  פַּלְגֵי  מַיִם  פָּנוּי  מִלְּהִתְרוֹקֵן.  צוּר  מִכְשׁוֹל  נַעַר  וְזָקֵן.  צַמֵּת  וּכְרַחֲמָן  רַחֵם  הַקֵּן:  קָרוֹב  לְרַצּוֹת  קִלּוּסָךְ  אָמוּר.  קְשִׁי  לִגְיוֹנְךָ  שָׁנוּי  וְתָמוּר.  רִיבָךְ  לֹא  לָנֶצַח  שָׁמוּר.  רַחֵם  בְּרֹגֶז  דִּין  גָּמוּר:  שָׂבִים  שָׁבִים  שֶׁבַח  שַׁחֲרוּת.  שְׁתוּלִים  יֹשֶׁר  יַלְדוּת  בַּחֲרוּת.  תָּגֵן  חֵרוּת  מִצַּד  תַּחֲרוּת.  תָּחֹן  תַּו  חַיִּים  חָרוּת:  שָׁלוֹם  שָׁלוֹם  בַּשֵּׂר  מִתְקָרֵב.  מְעַט  סַיַּע  קַדֵּשׁ  הֶרֶב.  הַבַּכּוּרוֹת  וְחִלּוּפֵיהֶן  כְּאַחַת  עָרֵב.  הַקֵּשׁ  טֶנֶא  יַחַד  עָרֵב

אֲבוֹתַי  כְּרַבְתָּ  רִיבָם.  אִבַּדְתָּ  כָּל  מַחֲרִיבָם.  אַתָּה  הָיִיתָ  בְקִרְבָּם.  כִּי  לֹא  בְחַרְבָּם.   בְּחַרְבָּם  הוֹרִישׁוּ  זָרָה.  בִּהְיוֹתְךָ  לָמוֹ  לְעֶזְרָה.  בִּזַּרְתָּם  כְּשֶׂה  פְזוּרָה.  אֶל  אֶרֶץ  גְּזֵרָה.   גְּזֵרָה  הָיְתָה  יְרוּשָׁלַיִם.  גָּלְתָה  וְלָקְתָה  בְכִפִלַיִם.  גְּלוּיָה  מַעַר  וְשׁוּלַיִם.  כְּגֹמֶר  בַּת  דִּבְלָיִם.   דִּבְלַיִם  בִּכּוּרִים  אֲכָלוּהָ.  דּוֹלְקִים  כַּעֲרֵמִים  סִלּוּהָ.  דְּרָסוּהָ  חֲמָסוּהָ  גְּזָלוּהָ.  כָּל  מְכַבְּדֶיהָ  הִזִּילוּהָ.   הִזִּילוּהָ  צָרִים  כְּנִתְעַבָּר.  הֶאֱדִירוּ  גַּל  וּמִשְׁבָּר.  הֻצָּלוּ  בְּנַשְּׁקָם  בַּר.  וְכֵן  נָגֹזּוּ  וְעָבָר.   וְעָבַר  עָרִיץ  וְחִיִּיתָנוּ.  וְכָלָה  לֵץ  וְהֶחֱיִיתָנוּ.  וְעַתָּה  אָנַפְתָּ  וּפְרַצְתָּנוּ.  לָמָּה  אֱלֹהִים  זְנַחְתָּנוּ.   זְנַחְתָּנוּ  שִׁלַּחְתָּנוּ  מִפָּנֶיךָ.  זֵרִיתָנוּ  הִגְלִיתָנוּ  מִמְּעוֹנֶךָ.  זֹרְבוּ  נֶחְרְבוּ  בָנֶיךָ.  עָלַי  עָבְרוּ  חֲרוֹנֶיךָ.   חֲרוֹנְךָ  הָסֵר  מִלִּקְטֹב.  חוּר  שַׁעֲשׁוּעַ  וְרָטֹב.  חֵשֶׁק  יִחוּדְךָ  לַחְטֹב.  הִנֵּה  מַה  טּוֹב.   טוֹב  לְמָעוֹז  וּמַחְסֶה.  טֹרַח  כֹּל  נוֹשֵׂא.  טְפוּלִים  בּוֹ  מְכַסֶּה.  רְצוֹן  יְרֵאָיו  יַעֲשֶׂה.   יַעֲשֶׂה  כְמִדָּתוֹ  לְנָכְחִי.  יָד  יֹאחֵז  בְּהִתְוַכְּחִי.  יוֹצִיאֵני  לַמֶּרְחָב  לְהַפְכִּיחִי.  יָבֵשׁ  כַּחֶרֶשׂ  כֹּחִי.   כֹּחִי  הִכְשִׁיל  מְחַבְּלִי.  כִּכְלִי  אֹבֵד  הִמְשִׁילִי.  כָּבֵד  סִמְלוֹן  עֻלִּי.  לְשָׁלוֹם  מַר  לִי.   לִי  קִוּוּ  מַרְשִׁיעַי.  לְאַבֵּד  נְדִיבַי  וְשׁוֹעַי.  לִבִּי  מִפַּחַד  מְרֵעַי.  נָמֵס  בְּתוֹךְ  מֵעָי.   מֵעַי  אוֹחִיל  בִּטִּיתִי.  מִמּוּסָרְךָ  לֹא  שָׂטִיתִי.  מִצּוֹרְרַי  כְּלִמָּה  עָטִיתִי.  מֵעֵדְוֹתֶיךָ  לֹא  נָטִיתִי.   נָטִיתִי  וְלַהֶרֶג  נִמְסַרְתִּי.  נֻתַּתִּי  בְזִקִּים  וְאֻסַּרְתִּי.  נַעֲוֵיתִי  וְכֹל  חָסַרְתִּי.  מִמִּשְׁפָּטֶיךָ  לֹא  סָרְתִּי.   סַרְתִּי  מֵרָע  וָאֶרְעָד.  סִבַּבְתַּנִי  סַעַד  וּמִסְעָד.  שׂוֹטְנַי  תָּמִיד  הַמְעַד.  יֵבֹשׁוּ  וְיִבָּהֲלוּ  עֲדֵי  עַד.   עֲדֵי  עַד  הִגְדִּילוּ  חֵרוּפֵיהֶם.  עֹשֶׁק  וְחָמָס  בְּכַפֵּיהֶם.  עֲכָרוּנִי  דְּקָרוּנִי  בְּהַבְלֵיהֶם.  וַיַּרְחִיבוּ  עָלַי  פִּיהֶם.   פִּיהֶם  פָּעֲרוּ  כְּבֶדֶק.  פָּרְצוּ  צָצוּ  כְּחֶדֶק.  פַּעַר  עוֹרֵק  לְהָדֵק.  בַּל  לָמַד  צֶדֶק.   צֶדֶק  הָעֵר  וְהָקֵץ.  צוֹמֵנוּ  לֹא  תְשַׁקֵּץ.  צָר  נוֹשֵׁךְ  וְעוֹקֵץ.  עַד  עֵת  קֵץ.   קֵץ  הַפְּלָאוֹת  וְנִחוּמָיו.  קָדוֹשׁ  יָעִיר  לִרְחוּמָיו.  קְרָב  יְעוֹרֵר  לִלְחוּמָיו.  כִּי  רַבִּים  רַחֲמָיו.   רַחֲמָיו  לְהַקְדִּימוֹ  יְבַקֵּר.  רֹעַ  מַעֲמָדֵנוּ  יְחַקֵּר.  רֹגֶז  מֵעַמּוֹ  יְעַקֵּר.  תֵּאָלַמְנָה  שִׂפְתֵי  שָׁקֶר.   שֶׁקֶר  וְשָׁוְא  וּמַהֲתַלּוֹת.  שֹׁד  וָשֶׁבֶר  בְּמַקְהֵלוֹת.  שַׁקַּע  וְתַשְׁלִיךְ  בִּמְצֻלוֹת.  קָדוֹשׁ  יוֹשֵׁב  תְּהִלּוֹת.   תְּהִלּוֹת  בְּפִי  אֲהוֹדֶנּוּ.  תְּחִנּוֹת  וּבַקָּשׁוֹת  אַגִּידֶנּוּ.  תַּאֲוָתִי  לַעֲטָרוֹת  אֶעֶנְדֶנּוּ.  כִּי  עוֹד  אוֹדֶנּוּ.   אוֹדֶנּוּ  פְּלָאָיו  בְּהִתְנוֹסְסֵנוּ.  לֹא  הֲתִימָנוּ  בְּיַד  מַכְעִיסֵינוּ.  יִסְּרָנוּ  מְרֹק  שׁוֹסֵינוּ.  הַבָּא  עֲלֵינוּ  בְּמַעֲשֵׂינוּ.   בְּמַעֲשֵׂינוּ  הוֹדֵנוּ  נִכְלָם.  רֶוַח  הַצָּלָתֵנוּ  נֶעְלָם.  שִׁיר  מִמִּקְדָשֵׁנוּ  נֶאֱלָם.  מְעָרוֹת  עַד  עוֹלָם.   עוֹלָם  וָעֶד  אֲכַבְּדֶךָ.  יַחֵד  לְבָבִי  לְעָבְדֶךָ.  הוֹרֵנוּ  דֶּרֶךְ  פִּקּוּדֶיךָ.  הַרְאֵנוּ  יְיָ  חַסְדֶּךָ.   חַסְדְּךָ  תֶּחֱזֶינָה  עֵינָי.  זָוִיּוֹתַי  יַסֵּד  וּפִנָּי.  קְרֹא  כְאָז  כֹּהֲנַי.  בִּכְלֵי  עֹז  לַייָ. 

אֶת  פְּנֵי  מֵבִין  וְיוֹדֵעַ  דִּין  דָּל.  בְּקִוּוּי  אַחַר  קִוּוּי  בַּעֲטֹף  לִבִּי  יִשְׁתַּדָּל.  גְּדָל  חֶסֶד  חַנֵּן  לְשַׁוְּעִי  יַטֶּה  בְדָל.  דַּרְכּוֹ  יֹאחֵז  צַדִּיק  וְיוֹסִיף  אֹמֶץ  וְיִגְדָּל.  הֵן  בְּנֹהַג  עוֹלָם  בְּדִין  עָנִי  וְעָשִׁיר.  וְנֹכַח  נְשֹׂא  פָנִים  דַּיָּן  פָּנָיו  יַיְשִׁיר.  זֹהַר  פָּנֶיךָ  עַנְוְתָן  עֱנוּת  עָנִי  תַּכְשִׁיר.  חָשׁוּב  קָרְבַּן  מִנְחָתוֹ  כְּאִלּוּ  נְפָשׁוֹת  הִתְשִׁיר.  טוֹב  מְלֹא  כַף  נַחַת  קֹמֶץ  סֹלֶת.  יָפָה  הֵימֶנּוּ  חֲשֹׁב  חִנּוּן  וְלִבּוּן  הַפְּסֹלֶת.  כָּל  תִּשָּׂא  עָוֹן  וְקַח  טוֹבָה  נֶחֱסֶלֶת.  לְךָ  יְשֻׁלַּם  נֶדֶר  בְּצִיּוֹן  תְּהִלָּה  מְסֻלְסֶלֶת.  מַרְבֶּה  לִסְלֹחַ  סְלִיחוֹת  לָנוּ  מִשֶּׁלְּךָ  מְוַתֵּר.  נוֹרָאוֹת  בְּצֶדֶק  תַּעֲנֵנוּ  וְיָם  רְחוֹקִים  יַתֵּר.  סְלַח  אֲבִיר  יַעֲקֹב  יוֹצֵר  בְּרֵאשִׁית  הַתֵּר.  עֻזָּה  בְּמִדָּה  זוֹ  פָּעַלְתָּ  לָּנוּ  לְעַתֵּר.  פְּלִיאָה  מִדַּת  רַחֲמֶיךָ  מַלְוֶה  מִשֶּׁלּוֹ  גוֹבֶה.  צְדָקָה  לְךָ  צַדִּיק  וּלְךָ  הַחֶסֶד  מְרֻבֶּה.  קֶמַח  חֵלֶב  וָדָם  כְּשַׁי  רָצוֹן  תֹּאבֶה.  רֹגֶז  עֲשָׁנְךָ  הַמְלֻבֶּה  זִיל  דִּמְעָתִי  יְכַבֶּה.  שָׁבְתוּ  חַטָּאוֹת  וְעוֹלוֹת  לִפְרַקְלִיט  וְדוֹרוֹן  מְשׁוּלוֹת.  שָׁמֵם  מְלוֹן  צֶדֶק  מְשׂושׂ  יָדַיִם  רְשׁוּלוֹת.  תַּמּוּ  פַּסּוּ  אֱמוּנִים  מַחֲזִיקֵי  בִּרְכַּיִם  כּוֹשְׁלוֹת.  תְּמוּכִים  מְאַשְּׁרִים  צִדְקָתָם  יִרְאַת  אֱלֹהִים  מוֹשְׁלוֹת.  מִדַּת  רַחֲמִים  תַּגְבֵּר  בַּדִּין  תַּעֲמֹד  בַּפְּרָצוֹת.  אֶנֶף  לְשַׁכֵּך  לַבֵּב  כֹּחַ  נֹחַ  לִרְצוֹת.  יְהִי  נָא  דְבָרְךָ  טוֹב  וְאִמְרוֹתֶיךָ  נִמְלָצוֹת.  רְאֵה  הֶעֱבַרְתִּי  מֵעָלֶיךָ  עֲוֹנֶךָ  וְהַלְבֵּשׁ  אֹתְךָ  מַחֲלָצוֹת

לְךָ  אֲדֹנָי  הַצְּדָקָה  תִּלְבֹּשֶׁת.  כִּי  אֱמֶת  עָשִׂיתָ  וְלָנוּ  הַבֹּשֶׁת.  וַאֲנַחְנוּ  הִרְשַׁעְנוּ  וּבְפִינוּ  אֲרֶשֶׁת.  נוֹאַלְנוּ  חָטָאנוּ  נָא  לָנוּ  אַל  תָּשֶׁת.  תָּעִינוּ  אַחַר  יֵצֶר.  תִּעְתַּעְנוּ  דִּין  יוֹצֵר.  שָׁלֹחַ  לֹא  עוֹצֵר.  שַׁחַר  וָעֶרֶב  נוֹצֵר.  רַצְנוּ  רֹעַ  הַרְגֵּל.  רָשַׁעְנוּ  צֶדֶק  הַעֲגֵל.  קָשַׁרְנוּ  אַהַב  הַדְגֵּל.  קִלְקַלְנוּ  קֶטֶט  גַּלְגֵּל.  צֵרַפְנוּ  מָקוֹר  רָטֹב.  צִמָּאוֹן  לֹא  קֻרְטוֹב.  פַּצְנוּ  רַע  הַטּוֹב.  פָּרַקְנוּ  עֹל  מִלַּחֲטֹב.  עַל  עֵסֶק  כִּעוּרִים.  עָזַבְנוּ  אַלּוּף  נְעוּרִים.  סֹחִים  וְכֵן  סְעוּרִים.  סִגּוּף  עֳנִי  וְצִעוּרִים.  נַחְנוּ  בְּמֶרֶד  וּבְמַעַל.  נוֹאַשְׁנוּ  יֶשַׁע  מִמַּעַל.  מִרְיֵנוּ  מָאַס  וְגָעַל.  מִדַּת  רַחֲמִים  נָעַל.  לֹא  בְצֶדֶק  וּבְיֹשֶׁר.  לָנוּ  נֶגְדְּךָ  פַשֵּׁר.  כֹּחַ  וְיִתְרוֹן  הַכְשֵׁר.  כַּבִּיר  כֹּחַ  תֵּן  לְפַשֵּׁר.  יָם  שָׂם  גֶּשֶׁר.  יִשְׂרָאֵל  מִקְוֵה  כֹשֶׁר.  טָהֳרָה  תִזְרֹק  וּתְחַשֵּׁר.  טֻמְאָה  תַשְׁלִיךְ  וּתְנַשֵּׁר.  חַבֵּא  חֵטְא  וּגְרַע.  חֲזֹר  אָחוֹר  מֵרַע.  זְכֻיּוֹת  כַּף  הַכְרַע.  זְרוֹת  חוֹבוֹת  מִלְּהִפָּרַע.  וְאַתָּה  הוּא  פּוֹנֶה.  וְלֹא  בוֹזֶה,  וְעוֹנֶה.  הָעָם  עָנִי  וּמְעֻנֶּה.  הַיּוֹם  לְטוֹבָה  תִפְנֶה.  דַּלַּת  רֹאשׁ  דַּלָּתֶךָ.  דּוֹפֶקֶת  הַיּוֹם  דְּלָתֶךָ.  גַּלֵּה  לָהּ  גְּאֻלָּתֶךָ.  גֹּנְנָה  כִּי  הִיא  גְדֻלָּתֶךָ.  בַּלַּע  בֶּגֶד  בּוֹגְדִים.  בְּבֹא  חֲמוּץ  בְּגָדִים.  אֱסֹף  אֲבוּדִים  אֲגוּדִים.  אֲגוּד  אֲחֵיהֶם  אִזְגַּדִּים.  שַׁדַּי  שׁוֹכֵן  שְׁחָקִים.  שׁוּר  שִׁנַּיִם  חֲרוּקִים.  לְךָ  לְבַד  לְהָקִים.  לְקוּקִים  בְּקוּקִים  נְקוּקִים.  מִרְיָמוֹ  מִרְדָמוֹ  מְרוּקִים.  מַהֵר  מְחֵה  מְחוּקִים.  הַבְּרִית  וְהַתּוֹרוֹת  הָקִים.  הִזָּכֵר  הָעֵדוּת  וְהַחֻקִּים

אָדוֹן  מִשְׁפָּט  בְּקָרְבָךְ.  אִתָּנוּ  אַל  תָּבֹא  בְּרִיבָךְ.  אָבוֹת  זְכֹר  הוֹדִיעוּ  טוּבָךְ.  אֲשֶׁר  נִשְׁבַּעְתָּ  לָהֶם  בָּךְ.   בְּךָ  וְעַל  רַחֲמֶיךָ  אוֹחִילָה.  בְּפֶשַׁע  רַב  מְבַקֵּשׁ  מְחִילָה.  בְּרַב  סְלֹחַ  לְפִי  הַגְּדֻלָּה.  חָטָא  הָעָם  הַזֶּה  חֲטָאָה  גְדֹלָה.   גְּדוֹלָה  מִקֶּדֶם  וְנָאֲוָה.  גְּבוּל  קֹדֶשׁ  אִוָּה.  גּוֹלָה  בְּרֶגֶל  גַּאֲוָה.  כָּל  הַיּוֹם  דָּוָה.   דָּוָה  מְעֻנָּה  תֶחֱזֶה.  דַּלּוֹתֶיהָ  לֹא  תִבְזֶה.  דְּחֵה  מְחֵה  וְהַזֵּה.  לַעֲוֹן  הָעָם  הַזֶּה.   הַזֶּה  וְכָזֶה  הֵעַדְתָּנוּ.  הַשְׁכֵּם  וְשָׁלֹחַ  לְצַוּוֹתֵנוּ.  הִקְשִׁינוּ  עֹרֶף  בְּחוֹבוֹתֵינוּ.  אֲנַחְנוּ  וַאֲבֹתֵינוּ.   וַאֲבֹתֵינוּ  מָעֲלוּ  לְהַבְזוֹת.  וַיַּלְעִיבוּ  בְּיוֹשְׁבֵי  פְרָזוֹת.  וַאֲנַחְנוּ  בְּשׁוֹמְרֵי  מְזוּזוֹת.  מַה  נֹּאמַר  אֱלֹהֵינוּ  אַחֲרֵי  זֹאת.   זֹאת  מְשׁוּגָתֵנוּ  אִתָּנוּ.  זֵרִיתָנוּ  זְרַזְתָּנוּ  יִסַּרְתָּנוּ.  זָדוֹן  הוֹסַפְנוּ  וְחִתַּתָּנוּ.  יָדַעְנוּ  כִּי  חָטָאנוּ.   חָטָאנוּ  שָׁגִינוּ  כְּנִמְהָרִים.  חִכִּינוּ  יֶשַׁע  אֶל  הֶהָרִים.  חַטְּאֵנוּ  כְּהִבְטַחְתָּ  הוֹרִים.  וְזָרַקְתִּי  עֲלֵיכֶם  מַיִם  טְהוֹרִים.   טְהוֹרִים  קִלְקַלְנוּ  לְהָפֵר.  טוֹב  בְּעַד  יְכַפֵּר.  טוֹעִים  תְּרוּפָה  שִׁפֵּר.  יָעָץ  וּמִי  יָפֵר.   יָפֵר  כַּעַס  וְיֶחְסֶה.  יִכְבֹּשׁ  עָוֹן  וִיכַסֶּה.  יִגְבַּהּ  בַּמִּשְׁפָּט  וְיִתְנַשֵּׂא.  וְהוּכַן  בַּחֶסֶד  כִּסֵּא. כִּסֵּא  כוֹנֵן  בְּחַסְדֶּךָ.  כְּמֶלֶךְ  תֵּשֵׁב  בִּכְבוֹדֶךָ.  כְּאָב  זַכֵּה  עֲבָדֶיךָ.  אַתָּה  אֱלֹהִים  לְבַדֶּךָ.   לְבַדְּךָ  רַחֲמֶיךָ  יִתְגֹּלָלוּ.  לְבָנֶיךָ  כִּי  יִתְפַּלָּלוּ.  לֹא  כְמַעֲשֵׂיהֶם  יִתְעוֹלָלוּ.  בְּמַעֲלָם  אֲשֶׁר  מָעֲלוּ  בִי.   מָעֲלוּ  בָנֶיךָ  יְדִידֶיךָ.  מַלֵּא  רַחֲמִים  עַל  מְיַחֲדֶיךָ.  מְחֵה  עֲוֹנוֹת  עֲבָדֶיךָ.  רַבּוּ  פְשָׁעֵינוּ  נֶגְדֶּךָ.   נֶגְדְּךָ  נָכוֹנוּ  טוּחוֹת.  נָכוֹן  עֵינֶיךָ  פְקוּחוֹת.  נִיחֹחַ  כְּגִישַׁת  מְנָחוֹת.  וְאַתָּה  אֱלוֹהַּ  סְלִיחוֹת.   סְלִיחוֹת  מְקַוִּים  לְתַאֲבוֹן.  סַפֵּק  נָבוֹן  וְרִבּוֹן.  סִגְנוֹן  שָׂם  עֵרָבוֹן.  מִי  אֵל  כָּמוֹךָ  נֹשֵׂא  עָוֹן.   עָוֹן  שָׁב  יִוָּשַׁע.  עוֹד  יִזְכֶּה  וְיִשְׁתַּעֲשָׁע.  עֲבוּרוֹ  חִישׁ  יֶשַׁע.  וּבָא  לְצִיּוֹן  גּוֹאֵל  וּלְשָׁבֵי  פֶשַׁע.   פֶּשַׁע  רָב  וָבֶדֶק.  פּוֹרֵץ  גָּדֵר  וְסוֹדֵק.  פְּנֵה  מַחֲזִיק  וּבוֹדֵק.  הוֹלֵךְ  תָּמִים  וּפֹעֵל  צֶדֶק.   צֶדֶק  חַפֵּשׂ  לִבְרוּאֶיךָ.  צֹאן  אָדָם  קְרוּאֶיךָ.  צַעַק  שְׁעֵה  מִירֵאֶיךָ.  וְרַב  חֶסֶד  לְכָל  קֹרְאֶיךָ.   קֹרְאֶיךָ  בְּהִמָּצְאוֹ  תְּחוּמָיו.  קָרוֹב  מַצְדִּיקֵי  רְחוּמָיו.  קַדֵּם  קַוֵּה  לְתַנְחוּמָיו.  כִּי  רַבִּים  רַחֲמָיו.   רַחֲמָיו  יֶהֱמוּ  לְעֻמָּתֵנוּ.  רְצֵה  וּבְחַר  בְּצוֹמוֹתֵינוּ.  רַחֵם  רֶדֶת  חוֹמוֹתֵינוּ.  פְּקַח  עֵינֶיךָ  וּרְאֵה  שֹׁמְמֹתֵינוּ.   שֹׁמְמֹתֵינוּ  בַּעֲוֹן  כְּרָמֵנוּ.  שְׁעָרִים  אִם  נִנְעֲלוּ  גְּרָמֵנוּ.  שׁוֹעֶה  אִם  סָתַמְנוּ  חָתַמְנוּ.  חַסְדֵי  יְיָ  כִּי  לֹא  תָמְנוּ.   תַּמְנוּ  אָבוֹת  קְדוּמֶיךָ.  תֵּפֶן  בִּבְרִית  חֲתוּמֶיךָ.  תִּסְלַח  לְמַעַנְךָ  לַאֲשֵׁמֶיךָ.  יְיָ  עֲשֵׂה  לְמַעַן  שְׁמֶךָ.   שִׁמְךָ  יַעֲמָד  לָנוּ  נָאוֹר.  מֵלִיץ  יָשְׁרֵנוּ  לִבְאֹר.  וְנֹגַהּ  צִדְקֵנוּ  כָּאוֹר.  בְּאוֹרְךָ  נִרְאֶה  אוֹר.   אוֹר  חָדָשׁ  שָׁמַרְתָּ.  לְנַחֵם  חַיִּים  הִכְמַרְתָּ.  זְכֹר  קֶדֶם  הֶאֱמַרְתָּ.  וּזְכָר  לָנוּ  בְּרִית  אָבוֹת  כַּאֲשֶׁר  אָמַרְתָּ.

אַל  נָא  תְיַסֵּר  בָּאֵי  עָדֶיךָ.  כִּי  מְאֹד  מְיֻסָּרִים  בְּמוּסָר  רַע  וְקָשֶׁה.  בָּאֵשׁ  וּבַמִּים  בִּשְׁבִי  וּבַבִּזָּה  נִדּוֹנִים.  בְּכָל  יוֹם  בְּאַכְזָרִיּוּת  וְשֶׁטֶף  אַף.  גָּלוּ  וְנָעוּ  מֵעַל  שֻׁלְחָנֶךָ.  וּפֻזְּרוּ  בְּאַרְבַּע  פִּנּוֹת  הֲדוֹמֶךָ.  דָּשׁוּם  רְמָסוּם  רַגְלֵי  כָּל  מֵצִיק.  וַיְשִׁיתוּם  לְמִרְמָס  כְּחֹמֶר  וְטִיט  חוּצוֹת.  הַשְׁקִיפָה  בְּעֶלְבּוֹן  עֲלוּבֶיךָ.  כִּי  בָאוּ  וְגָעוּ  עַד  שַׁעֲרֵי  מָוֶת.  וְאִם  גָּדַל  עָוֹן  עַד  שְׁמֵי  שָׁמֶיךָ.  רַחֲמֶיךָ  יְקַדְּמוּנוּ  אֲשֶׁר  מֵעוֹלָם.  זְכֹר  שְׁלֹשֶׁת  אֵיתָנֵי  קֶדֶם.  הֶהָיוּ  דְבֵקִים  בְּיִרְאַת  יִחוּדֶךָ.  חֵשֶׁק  חִבָּתָם  אַל  תִּשְׁכַּח  לָנֶצַח.  כִּי  כֵן  הִבְטַחְתָּם  בְּיַד  רוֹעֶה  נֶאֱמָן.  טֶרֶם  תְּכַלֶּה  שְׁאֵרִית  יַעֲקֹב.  יֶהֱמוּ  רַחֲמֶיךָ  וְיִכְמְרוּ  נִחוּמֶיךָ.  יוֹקֵשׁ  עִוֻּיָם  כַּבֶּס  נָא  בְּעַצְמֶךָ.  כִּי  אֵין  לְחַטֵּא  בְּמֵי  נִדָּה.  כֹּהֲנֵי  עֲבוֹדָה  וּלְוִיֵּי  דוּכָן.  וּבְנֵי  מַעֲמָדוֹת  סֻלָּקוּ  וְאֵינָם.  לָבַשְׁנוּ  חֶרְפָּה  וְעָטִינוּ  כְלִמָּה.  כִּי  חָסַרְנוּ  כֹל  וְנוֹתַרְנוּ  כִּכְלִי  רִיק.  מֵאָז  נִטְמִינוּ  בְּכָל  מַגַּע  טֻמְאָה.  וְאֵין  לָנוּ  טָהֳרָה  בַּמֶּה  לְהִטָּהֵר.  נָא  מִמְּרוֹמְךָ  זְרֹק  מַיִם  טְהוֹרִים.  וְהַשְׁרֵה  שְׁכִינָתְךָ  עַל  זֶרַע  מַקְדִּישֶׁיךָ.  שְׂמֹאלְךָ  דָחִיתָ  יְמִינְךָ  תְקָרֵב.  כִּי  קִרְבָתְךָ  חַיִּים  הִיא  לָנוּ.  עַל  מִי  נָנוּס  מְצֹא  מָנוֹס  וְעֶזְרָה.  כִּי  אִם  עָלֶיךָ  עוֹנֶה  בְּעֵת  צָרָה.  פְּסִילִים  וְגִלּוּלִים  אֲשֵׁרִים  וְחַמָּנִים.  חֵרְשִׁים  וְסוּמִים  הֶבֶל  תַּעְתּוּעִים.  צוּר  עוֹלָמִים  חַי  וְקַיָּם  לָעַד.  בְּךָ  לְבַד  מִבְטָחֵנוּ  וְאַתָּה  תוֹחַלְתֵּנוּ.  קֹוֶיךָ  אֵל  חַי  וּבוֹטְחֶיךָ  אֵל  אֱמֶת.  אַל  נָא  תְבַיְּשֵׁם  מִסֵּבֶר  קִוֻּיָם.  רְאֵה  רִפְיוֹנָם  וְהַבֵּט  כִּשְׁלוֹנָם.  וְהָקֵל  וְהַעֲבֵר  כֹּבֶד  מַשָּׂאָם.  שְׁפֹךְ  מֵי  טֹהַר  דָּמִים  לְהָדִיחַ.  תְּחַטְּאֵנוּ  בְאֵזוֹב  תְּכַבֵּס  וְתָדִיחַ.  תָּשֵׁב  גְּמוּל  לִמְכַחֲשֶׁיךָ  וְשַׁלֵּם  כְּמִפְעָלָם.  עַל  רוּם  קָדְקְדָם  חֲמָסָם  יֵרֵד.  בִּין  יָבִינוּ  כֹל  מַאֲמַצֵּי  כֹחֶךָ.  נִסִּים  בְּהַפְלִיאֲךָ  לִמְלֻמְּדֵי  נִסֶּיךָ

אַל  בְּאַפְּךָ  פֶּן  תַּמְעִיט.  בַּצַּר  פְּקַדְנוּךָ  צָקוּן  לָחַשׁ.  גְּרֹר  מְשֹׁךְ  וּבְךָ  נָרוּץ.  דְּבָרְךָ  הַטּוֹב  יִסְעַד  לָנוּ.  הָחִישׁ  עֵזֶר  וְגַם  מִפְלָט.  וְעֹז  תָּעֹז  לְקֹוֵי  סִבְרֶךָ.  זְכֹר  מִכְתַּב  זִכְרוֹן  סֵפֶר.  חֶסֶד  נֹעַר  וְאַהֲבַת  כְּלוּלוֹת.  טֶרֶף  וּמָזוֹן  לָנוּ  תָבִין.  יָדְךָ  לֹא  כְבָשָׂר  וָדָם.  כְּגָשׁ  הַדָּךְ  בְּוִדּוּי  פֶּשַׁע.  לוֹ  תַאֲזִין  מָצָאתִי  כֹפֶר.  מִנִּי  אֶלֶף  אֶחָד  מְצֹא.  נְטֵה  הַכָּף  מֵרֶדֶת  שָׁחַת.  סוֹטֵן  בְּבוֹא  לְקַטְרֵג  עַמֶּךָ.  עִמּוֹ  לֹא  תַסְכִּים  וְתֹאבֶה.  פְּדֵה  נֶפֶשׁ  חוֹכָה  לָךְ.  צְלַח  רְכַב  בְּהִדּוּר  הֲדָרֶךָ.  קָרֵב  שְׁאֵרִית  מִקֶּרֶב  הָעַמִּים.  רְצֵם  חַשְּׁבֵם  כַּטַּל  וְכִרְבִיבִים.  שְׁמָר  אֵלֶּה  לֹא  יִטֹּשׁ.  תַּגְדִּיל  שִׁמְךָ  הַמְשֻׁתָּף  בִּשְׁמֵנוּ

אֲדֹנָי  אֱלֹהַי  רַבַּת  צְרָרוּנִי  מִנְּעוּרַי.  בִּקַּשְׁתִּיךָ  אִמַּצְתָּ  לִבִּי  בִּהְיוֹתְךָ  בְּעוֹזְרַי.  גָּבְרוּ  עַתָּה  וְגַם  עָתְקוּ  שׁוֹבְרַי.  דּוֹבְרִים  בִּי  רָעֲדוּ  כָּל  אֵבָרַי.  הָיִיתִי  חֶרְפָּה  בֵּינֵיהֶם  מָשָׁל  וּשְׁנִינָה.  וַיַּדּוּ  אֶבֶן  בִּי  הֶאֱרִיכוּ  עָלַי  מַעֲנָה.  זֵדִים  הֱלִיצוּנִי  בְּפִיהֶם  וּלְשׁוֹנָם  שַׁתּוּ  כְּחֶרֶב  שְׁנוּנָה.  חוֹשְׁבִים  עָלַי  מַחְשְׁבוֹת  רֶשַׁע  בְּלִי  חֲנִינָה.  טוּבְךָ  וּמִדַּת  רַחֲמֶיךָ  יָגֹלּוּ  עָלֵינוּ.  יְשׁוּעָתְךָ  אֱלֹהִים  תְּשַׂגְּבֵנוּ.  כָּלְתָה  נַפְשֵׁנוּ  לִישׁוּעָתְךָ  לֵאמֹר  מָתַי  תְּנַחֲמֵנוּ.  לְמַעַן  שֵׁם  קָדְשְׁךָ  עֲשֵׂה,  לֹא  לָנוּ  יְיָ  לֹא  לָנוּ.  מִדַּת  טוּבְךָ  וַחֲסָדֶיךָ  הַגְבֵּר  עַל  צֹאן  מַרְעִיתֶךָ.  נַעֲנוּ  לְךָ  מְחַל  רַבֵּה  סְלִיחוֹתֶיךָ  וּמְחִילָתֶךָ.  סְעָדֵנוּ  וְנִוָּשֵׁעָה  וְהַט  לִבֵּנוּ  לִנְתִיבוֹתֶיךָ.  עֲנֵנוּ  יְיָ  עֲנֵנוּ  כִּי  טוֹב  חַסְדְּךָ  וֶאֱמוּנָתֶךָ.  פְּדֵה  וְהַצֵּל  עַמְּךָ  וְרַעְיָתְךָ  מִכַּף  מִתְקוֹמְמֵיהֶם.  צוּר  צַדִּיק  גָּדוֹל  גִּבּוֹר  וְנוֹרָא  אֵל  מוֹשִׁיעֵהֶם.  קַדֵּשׁ  קְדֻשַּׁת  שִׁמְךָ  עֶלְיוֹן  וְקָרֹב  מַצְדִּיקֵהֶם.  רַחֲמֶיךָ  יִכְמְרוּ  עֲלֵיהֶם  וְעַל  בְּנֵיהֶם.  שִׁחַרְנוּךָ  בִּתְחִנָּה  הַקְשִׁיבָה  אֱלֹהֵינוּ  מַלְכֵּנוּ  וּקְדוֹשֵׁנוּ.  שָׁלוֹם  רָב  תַּרְבֶּה  לִסְגֻלָּתֶךָ  כְּבוֹדֵנוּ  וּמֵרִים  רֹאשֵׁנוּ.  תַּבַּעְנָה  שְׂפָתֵנוּ  תְּהִלָּתֶךָ  כִּי  תַצִּילֵנוּ  מֵרוֹשְׁשֵׁינוּ.  תּוֹרָתְךָ  וְעֵדוֹתֶיךָ  שַׁעֲשׁוּעֵינוּ  וּבָם  תְּחִי  נַפְשֵׁנוּ.  דֶּבֶב  שְׂפָתַי  וְקוֹל  תַּחֲנוּנַי  שְׁמָעָה  וְהַאֲזִינָה.  וְשִׂיחוֹת  דְּבָרַי  לְפָנֶיךָ  יֻנְעֲמוּ  וְכִקְטֹרֶת  רְצֵה  נָא.  יְדִידֶיךָ  יַעֲלֹזוּ  וְיַעֲלוּ  לְצִיּוֹן  בְּרִנָּה.  דְּבִיר  קָדְשְׁךָ  וְאַרְמוֹנְךָ  עַל  מִשְׁפָּטוֹ  לְכוֹנְנָה.  בְּךָ  תוֹחַלְתִּי  וְשִׂבְרִי  רָם  וְנִשָּׂא  גֵּאֶה  גָּדוֹל  וְנוֹרָא.  רַחֲמֶיךָ  וַחֲסֶָדֶיךָ  אֲבַקֵּשׁ  וְלִישׁוּעָתְךָ  תָּמִיד  אֲשַׂבֵּרָה.  שָׁפְטָה  מִשְׁפָּטִי  וּנְקֹם  נִקְמַת  דַּם  עֲבָדֶיךָ  הַשָּׁפוּך  בְּעֶבְרָה.  מַגֵּר  מִתְקוֹמְמֶיךָ  וְשַׁלַּח  בָּם  חֲרוֹן  אַף  וְזַעַם  וְצָרָה.  וְאַתָּה  קְדוֹשׁ  יִשְׂרָאֵל  גּוֹאֲלָם  מַלְכָּם  וּגְאוֹנָם.  אֲשׁוּרָם  אִם  הִטּוּ  וְלִבָּם  הָלַךְ  אַחַר  עֵינָם.  לַעֲמַל  יְגוֹנָם  וּלְכֹבֶד  עֹל  גָּלוּתָם  הַבֵּט  מָגִנָּם.  הַבֵּט  לַבְּרִית  וְהִמָּלֵא  רַחֲמִים  עַל  פְּלֵיטַת  שְׁאוֹנָם.  לְעֶזְרָתִי  חוּשָׁה  וְהַחֲזֵק  נֶשֶׁק  לִקְרַאת  צָרִי  וְאוֹיְבִי.  וְיִשְׂמְחוּ  וִירַנְּנוּ  חוֹסֵי  בָךְ  כִּי  תַחֲבֹשׁ  מַכְאוֹבִי.  יֵבוֹשׁוּ  וְיַחְפְּרוּ  וְיִסֹּגוּ  אָחוֹר  חֲפֵצֵי  קְרָבִי.  חַזֵּק  וְאַמֵּץ  מַאֲמִינֶיךָ  גּוֹאֲלִי  וְצוּר  יְשׁוּעָתִי  אֵל  אֱלֹהֵי  אָבִי.

אֱלֹהִים  אַל  דֳּמִי  לְדָמִי.  אַל  תֶּחֱרַשׁ  וְאַל  תִּשְׁקֹט  לְמִתְקוֹמְמִי.  בַּקְּשֵׁהוּ  דָּרְשֵׁהוּ  מִיַּד  מַחֲרִימִי.  בַּל  תְּכַסֵּהוּ  אֶרֶץ  בְּכָל  מְקוֹמִי.  גּוֹל  יִגָּלֶה  לְפָנֶיךָ  יִשָּׁפֵךְ  וְיִזָּלֵף.  גַּם  בְּפוֹרְפְּרָךָ  מָלֵא  גְוִיּוֹת  יִגָּלֵף.  דּוֹן  יָדִין  שׁוֹפֵךְ  חֵלֶף  בְּחֵלֶף.  דְּמֵי  עֲנִיֶּיךָ  הַנִּשְׁפָּכִים  כְּשִׁגְרֵי  אָלֶף.  הִתְיָעֲצוּ  יַחַד  סוֹךְ  מֶסֶךְ  רַעַל.  הַלּוֹט  הַלּוֹט  פְּנֵי  כָל  הָאָרֶץ  לְהַעַל.  וְלֹא  יִזָּכֵר  שֵׁם  יִשְׂרָאֵל  הַמּוּעַל.  זֶרַע  קֹדֶשׁ  בָּנִים  לֹא  יְשַׁקֵּרוּ.  זֶה  אֵלִי  וְאַנְוֵהוּ  זָעֲקוּ  וְשׁוֹרֵרוּ.  חֶבֶל  נַחֲלָתֵנוּ  הוּא  וּבוֹ  נִתְאַמָּרוּ.  חַיַּת  יְחִידָתָם  בִּצְרוֹר  הַחַיִּים  צָרָרוּ.  טַף  וְנָשִׁים  הִשְׁלִימוּ  יַחַד  לְעֵקֶד.  טְלָאִים  הַמְבֻקָּרִים  בְּלִשְׁכַּת  בֵּית  הַמּוֹקֵד.  יָחִיד  וְנִשָּׂא  עָלָיו  נֵהָרֵג  וְנִשָּׂקֵד.  יִחוּדוֹ  נְיַחֵד  לוֹ  לְבַד  רֹאשׁ  לִקּוֹד.  כְּבָשִׂים  בְּנֵי  שָׁנָה  תְּמִימִים.  כָּבְשׁוּ  כְּזִבְחֵי  אֵמוּרֵי  שְׁלָמִים.  לְאִמוֹתָם  אוֹמְרִים  לֹא  תִכָּמְרוּ  רַחֲמִים.  לְקָרְבַּן  אִשֶּׁה  לַייָ  נִתְבַּקַּשְׁנוּ  מִמְּרוֹמִים.  מְפַרְפְּרִים  הַיְלָדִים  וְזֶה  עַל  זֶה  מְפַרְכְּסִים.  מְמַהֲרִים  שְׁחוֹט  אֲחֵרִים  וּבִדְמֵיהֶם  מִתְבּוֹסְסִים.  נָתוּן  עַל  רוֹבֵד  הֵיכָלְךָ  וְאַף  לִמְמָרְסִים.  נֶגֶד  עֵינֶיךָ  לָעַד  יְהוּ  תּוֹסְסִים.  סִדְּרוּ  לְפָנֶיךָ  סֵדֶר  מַעֲרָכָה  גְדוֹלָה.  סוֹבֵב  וְגַם  הַיְסוֹד  קָטוֹן  מֵהָכִילָה.  עוֹלְלִים  וְיוֹנְקִים  הַנִּזְבָּחִים  כָּלִיל  לְעוֹלָה.  עוֹלָתְךָ  יְדַשְּׁנֶה  יִזְכֹּר  כָּל  מִנְחֹתֶיךָ  סֶּלָה.  פִּנּוֹת  וַעֲזָרוֹת  מָלְאוּ  קָרְבְּנֵי  זְבָחִים.  פְּדָרִים  וַאֲבָרִים  הָרֹאשׁ  וְהָרֶגֶל  וְהַנְּתָחִים.  צְרִידֵי  מְנָחוֹת  כַּמָּה  עֶשְׂרוֹנֵי  מוֹחִים.  צִדְקָניּוֹת  קִנֵּיהֶם  הֵמָּה  עוֹלְלֵי  טִפּוּחִים.  קַיִץ  לַמִּזְבֵּחַ  הֵם  בְּנֵי  בֵי  רַב.  קָרְבַּן  הָעָם  לְכַפֵּר  תַּלְמִיד  עִם  צוֹרֵב.  רַחַשׁ  מֻרְבָּךְ  זֶה  מֵאָז  לֹא  נִתְקָרֵב.  רֵיחַ  נִיחוֹחַ  מִנְחַת  יְהוּדָה  תֶּעֱרַב.  שָׁרְתֵי  כְהֻנָּה  כֻּשְּׁרוּ  נָשִׁים  כַּאֲנָשִׁים.  שְׁחִיטָה  זְרִיקָה  וְקַבָּלָה  מַקְרִיבִים  וּמַגִּישִׁים.  תִּקְרֹבֶת  מִנְחָה  טְהוֹרָה  נַפְשׁוֹת  הַקְּדוֹשִׁים.  תְּנוּפַת  חָזֶה  וָשׁוֹק  וּלְחָיֵי  הָרָאשִׁים.  דְּמָעוֹת  מִפֹּה  וּמִפֹּה  נוֹבְעִים  וּמְקַלְּחִים.  וְשׁוֹחֲטִים  וְנִשְׁחָטִים  אֵלּוּ  עַל  אֵלּוּ  גּוֹנְחִים.  דְּמֵי  אָבוֹת  וּבָנִים  נוֹגְעִים  וְטוֹפְחִים.  בִּרְכַּת  הַזֶּבַח  שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  צוֹרְחִים.  יִרְאֶה  יֵרָאֶה  פְּעֻלַּת  בָּנוֹת  בּוֹטְחוֹת.  בְּחֹם  הַיּוֹם  עֲרֻמּוֹת  לַשֶּׁמֶשׁ  נִשְׁחָחוֹת.  יָפָה  בַנָּשִׁים  מְבֻקְּעֵי  כֶרֶס  נִמְתָּחוֹת.  מִבֵּין  רַגְלֶיהָ  שִׁלְיָה  וָלָד  מַפְרִיחוֹת.  שָׁמֹעַ  אִם  נִשְׁמַע  אוֹ  נִרְאָה.  לְהַאֲמִין  מִי  יַאֲמִין  גְּדוֹלָה  פְלִיאָה.  מוֹלִיכִין  בְּנֵיהֶם  לַטֶּבַח  כִּלְחֻפָּה  נָאָה.  הַעַל  אֵלֶּה  תִּתְאַפַּק  רָם  גָּאֹה  גָאָה.  קֶדֶם  נִשְׁעַנְנוּ  וְתַעֲמֹד  עֲקֵדַת  הַר  מוֹר.  טָמוּן  לְיֶשַׁע  בְּכָל  דּוֹר  וָדוֹר  לִשְׁמוֹר.  נִתּוֹסְפוּ  אֵלֶּה  וְכָאֵלֶּה  עַד  בִּלְתִּי  לֵאמֹר.  חַי  זִכְזוּךְ  קִוָּם  תִּשְׁמֹר  לָנוּ  וְצָרוֹתֵינוּ  תִּגְמֹר

אֶת  הַקּוֹל  קוֹל  יַעֲקֹב  נֹהֵם.  בִּידֵי  רָשָׁע  מִתְלַהֵם.  גְּבִיר  שַׂמְתּוֹ  בְּאֶרֶץ  לֹא  לָהֶם.  דִּכְּאוּם  בְּעַבְדוּת  וְעֻלָּם  מְטִילִים  עֲלֵיהֶם.  הוֹרְגִים  תּוֹלִים  מַשְׁמִידִים  בְּכָל  מִינֵי  מַשְׁמַד.  וּבְכָל  זֹאת  עָלֶיךָ  אֹתָם  לְהַצְמַד.  זְנֹחַ  אֵל  חַי  קִלְקוּלָם  לִלְמַד.  חוֹבְטִים  וְחוֹבְלִים  בְּאֵין  מָאֳמָד.  טוֹמְנִים  פַּח  לִלְכֹּד  כְּשַׁךְ  יְקוּשִׁים.  יִחוּדְךָ  לְהָמִיר  בְּבַעַל  לְהַאֲשִׁים.  כָּלָה  לְגַמֵּר  בְּעַם  קְדוֹשִׁים.  לֹא  יִזָּכֵר  שֵׁם  יִשְׂרָאֵל  לְהַרְשִׁים.  מְזִמּוֹת  נִכְּלוּ  תִּעוּבָם  בְּשַׂלְמוֹתָם  לְצַיֵּן.  נְטֹשׁ  יִרְאָתְךָ  בְּהַבְלֵיהֶם  לְעַיֵּן.  שִׂיחַ  פּוֹצִים  עִמְּךָ  לְהִדַּיֵּן.  עַד  מָוֶת  אֲהַבְנוּהוּ  חֲצָצֶיךָ  הִזְדַּיֵּן.  פּוֹשְׁטִים  צַוָּאר  לְאִבְחַת  הֶרֶג  רַב.  צַדְקָנִיּוֹת  חָשׁוֹת  קִנֵּיהֶן  לִקְרַב.  קָרְבָּן  כָּלִיל  רֵיחַ  הַנֶּעֱרָב.  רוֹגְשִׁים  לְקַדֵּם  מִנְחָתָם  לְהַעֲרָב.  שׁוֹחֲטִים  הָאָבוֹת  בְּנֵיהֶם  בִּדְמֵיהֶם  מִתְבּוֹסְסִים.  תְּבוּסָתָם  עֲלֵיהֶם  בְּאַהַב  מִתְעַלְּסִים.  קָצִים  בְּחַיֵּיהֶם  וְנַפְשׁוֹתָם  לֹא  חָסִים.  לְיַחֵד  שִׁמְךָ  דָּצִים  וְשָׂשִׂים.  וּמִתְאַשְּׁרִים  לְהַשְׁמִיעַ  שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  בִּקְרִיאָתָם.  נוֹהֵם  פִּיהֶם  בְּבִרְכַּת  זִבְחָתָם.  יַחַד  אָבוֹת  וּבָנִים  חֲתָנִים  וְכַלּוֹתָם.  מְמַהֲרִים  לַטֶּבַח  כִּבְאַפִּרְיוֹן  חֻפָּתָם.  וְלָדֵי  נָעֳמֶךָ  נִטְעֵי  שַׁעֲשׁוּעִים.  סָפִים  כָּלִים  גְּווּעִים  מְנוּעִים.  בְּךָ  נִשְׁבַּעְתָּ  בְּעֵקֶד  הָרוֹעִים.  רְבוֹת  זַרְעָם  כְּכוֹכְבֵי  רְקִיעִים.  רָאֹה  תִרְאֶה  עֲקֵדוֹת  אֵלֶּה  נֶעֱקָדוּ.  בְּחַיֵּיהֶם  נֶאֱהָבוּ  וּבְמוֹתָם  לֹא  נִפְרָדוּ.  יִחוּד  שִׁמְךָ  לְקַדֵּם  שָׁקָדוּ.  יְדִידוּת  יָשְׁרָם  פְּקֹד  כַּאֲשֶׁר  נֶאֱחָדוּ.  הָאֵל  זְכֹר  וְאַל  תִּשְׁכַּח.  וּשְׁאֵרִית  הַפְּלֵיטָה  מַכְאוֹב  מוּכָח.  דּוֹרֵשׁ  דָּמִים  דְּרֹשׁ  לְהִתְוַכַּח.  הוֹפִיעַ  בְּנִקְמַת  עַם  נִשְׁכָּח.  חֲפֹץ  וּבְעַבְרוֹת  צוֹרְרַי  הִנָּשֵׂא.  זַעֲוָה  תָשִׂים  מַפְרִיךְ  וְשׁוֹסֶה.  קְנוּיֶיךָ  תָחֹן  בְּאֶבְרָתְךָ  מַחְסֶה.  וְעַל  כָּל  פְּשָׁעֵימוֹ  אַהֲבָה  תְכַסֶּה.  אַמֵּץ  וְשַׂגֵּב  פְּלֵיטַת  שְׂרִידֶיךָ.  מְיַחֲלִים  לְחַסְדְּךָ  זֶרַע  חֲסִידֶיךָ.  צַעֲקָתָם  קְשֹׁב  מִמְּכוֹן  הוֹדֶךָ.  זְכֹר  לְאַבְרָהָם  לְיִצְחָק  וּלְיִשְׂרָאֵל  עֲבָדֶיךָ

אֱמוּנִים  בְּנֵי  מַאֲמִינִים  הַנֶּאֱמָנִים  בִּבְרִיתֶךָ.  בָּאִים  לִקּוֹד  וְלִכְרֹעַ  בְּסִפֵּי  חַצְרוֹתֶיךָ.  גּוֹעִים  בִּתְפִלָּה  וּמִתְפַּקְקִים  בִּכְרִיעָה.  דּוֹפְקִים  דְּלָתֶיךָ  וְאוֹמְרִים  אֲדֹנָי  שְׁמָעָה.  הַמַּקְרִיבִים  תִּקְרֹבֶת  מִנְחָה  רוּחַ  נִשְׁבָּרָֽה.  וְדַכְּאוּת  לֵב  תַּחַת  עֹלָה  תְמוּרָה.  זֶבַח  כָּלִיל  מַזְכִּירִים  עֲקֵדַת  מֹרִיָּה.  חֶלְבֵי  אִשִּׁים  וְעֹלַת  רְאִיָּה.  טְעִינַת  עֵצִים  אֲשֶׁר  עַל  הַמִּזְבֵּחַ  נֶעֱמָסָה.  יְקֹד  אֵשׁ  וּמַאֲכֶלֶת  אֲשֶׁר  אָב  נָשָׂא.  כְּפִיפַת  יָדַיִם  וְרַגְלַיִם  אֲשֶׁר  עַל  הַמַּעֲרָכָה  נֶעֱקָדָה.  לַהַב  בַּרְזֶל  וְקוֹפִיץ  מְרוּטָה  וְחַדָּה.  מַאֲכֶלֶת  לְקוּחָה  וְצַוָּאר  לִשְׁחִיטָה  פָשׁוּט.  נִתְכְּפָה  סְמִיכָה  וּלְקֶרֶץ  אָב  קָשׁוּט.  שָׂמַח  הָאָב  בִּזְבִיחָה  כְּעַל  מִשְׂתֵּה  בְנוֹ.  עָלַץ  הַבֵּן  בְּקָרְבָּנוֹ  כִּבְחַתְנוּת  אַפִּרְיוֹנוֹ.  פְּעֻלַּת  צִדְקָתָם  בְּנֵיהֶם  בְּהַזְכִּירָם  לְפָנֶיךָ.  צְפֹן  לָהֶם  תּוּשִׁיָּתָם  וּבְמָגִנְךָ  תָּגֵן  חֲנוּנֶיךָ.  קַרְנֵי  סְבִיכַת  אַיִל  הַנֶּאֱחַז  בֶּחֳרָשִׁים.  רְצֵה  לְהִנָּתֵן  כֹּפֶר  לְעַם  קְדוֹשִׁים.  שַׁעְתָּ  נִיחוֹחוֹ  וְנִשְׁבַּעְתָּ  לּוֹ.  תּוֹלְדוֹתָיו  לְהַרְבּוֹת  שַׁעַר  אֹיְבָיו  לְהַנְחִילוֹ.  בְּהַר  יֵרָאֶה  וּלְבָנָיו  יְהִי  מַחֲסֶה.  נִקְרָא  שֵׁם  הַמָּקוֹם  יְיָ  יִרְאֶה  עַל  שֵׁם  הַמַּעֲשֶׂה.  יְלָדָיו  הַיּוֹם  בְּצַר  וּבְמָצוֹק  לְפָנֶיךָ  בְּעָמְדָם.  מְעוּדֵי  מָתְנַיִם  כּוֹשְׁלוֹת  בִּרְכַּיִם  וְרָפוֹת  יָדָם.  נוֹשְׂאִים  לְךָ  עֵינַיִם  בָּרֵר  נִיב  מַעֲנָם.  זְכֹר  רֵיחַ  הַנֶּעֱרָב  וְחַזֵּק  רִפְיוֹנָם.  וּנְפוּצוֹתֵיהֶם  תְּקַבֵּץ  וְנִדָּחֵיהֶם  תֶּאֱסֹף.  וְאוֹבְדֵיהֶם  תְּבַקֵּשׁ  וְנָוֵיהֶם  תְּיַשֵּׁב.  וְתוֹשִׁיבֵם  לָבֶטַח  וּתְשַׁכְּנֵם  שַׁאֲנָן  בְּהַר  מְרוֹם  יִשְׂרָאֵל.  וְתִמְלֹךְ  עֲלֵיהֶם  לְעוֹלָם  לְבַדֶּךָ.  הֵמָּה  יִהְיוּ  לְךָ  לְעָם  וְאַתָּה  תִּהְיֶה  לָהֶם  לֵאלֹהִים

אֲנִי  עַבְדְּךָ  בֶּן  אֲמָתֶךָ.  בְּרֹב  חַסְדְּךָ  אָבֹא  בֵיתֶךָ.  מָחָר  בְּיוֹם  קֹדֶשׁ  לְפָקְדֵנוּ  בִּישׁוּעָתֶךָ.  שַׁבָּתוֹן  שַׁבַּת  קֹדֶשׁ  לַייָ  מָחָר.   אָעִירָה  שַׁחַר  וְלֹא  שַׁחַר  יְעִירֵנִי.  בַּיָּמִים  הַנּוֹרָאִים  אֲשֶׁר  פַּחַד  קְרָאַנִי.  לִפְנֵי  בּוֹא  יוֹם  הַגָּדוֹל  לְדוּנֵנִי.  בַּכֵּסֶה  לְיוֹם  חַגֵּנוּ  חַג  לַייָ  מָחָר.   פְּשָׁעַי  אֲנִי  אֵדַע  וְחַטָּאתִי  תְּסוֹבְבֵנִי.  וְאֶדְאַג  לְיוֹם  מָחָר  יוֹם  מִשְׁפָּטִי  וְדִינִי.  וְאֶתְפַּלֵּל  אֶל  יְיָ  לִסְלֹחַ  לַעֲוֹנִי.  מִדְּאָגָה  מִדָּבָר  עָשִׂינוּ  אֶת  זֹאת  לֵאמֹר  מָחָר.   רַחוּם  פְּדֵנִי  וּבַמְּרֵעִים  אַל  תִּתְחַר.  שַׁלְּחֵנִי  כִּי  עָלָה  הַשַּׁחַר.  כִּי  אֵיזֶה  עַם  סִגַּלְתָּ  לְךָ  לִבְחַר.  כִּי  אִם  אוֹתִי  וְגַם  לְמָחָר.   יֶשׁ  לָנוּ  אָב  זָקֵן  וְיֶלֶד  זְקֻנִים.  וַאֲבִי  יֹשֵׁב  אֹהֶל  וּמִקְנֵה  רֵאשִׁית  קִנְיָנִים.  תָּחֹן  זְכוּת  אָבוֹת  לְבָאֵי  בִּבְכִי  וּבְתַחֲנוּנִים.  וְקִדַּשְׁתָּם  הַיּוֹם  וּמָחָר.   מִקֶּשֶׁר  אַמִּיץ  קֶשֶׁר  רְשָׁעִים  מְשַׁכְּלַי.  אִסּוּר  חָל  עַל  אִסּוּר  כּוֹלֵל  וּמוֹסִיף  אֵלַי.  קֶשֶׁר  הָעֲקֵדָה  יַתִּירֵם  מֵהִתְגּוֹלֵל  עָלַי.  וְאֶל  הָעָם  תֹּאמַר  הִתְקַדְּשׁוּ  לְמָחָר.   מִקֶּדֶם  צָלְחָה  דַרְכִּי  וְהָיָה  יְיָ  עִמָּדִי.  וְעַתָּה  לְהִפּוּךְ  נִסְתַּחֲפָה  שָׂדִי.  לְחֶרֶב  וּלְהֶרֶג  נִמְסַרְתִּי  בְּיַד  רוֹדִי.  כִּי  יִשְׁאָלְךָ  בִנְךָ  מָחָר.   בְּחֹסֶר  וּבְאֹסֶר  נֶאֱסַרְתִּי  בְּגָלוּתִי.  וְלֹא  קָרַב  הַמַּתִּיר  כְּמִצְוַת  אִישׁ  בְּשֹׂרָתִי.  אַפּוֹטְרוֹפוֹס  שֶׁמִּנָּהוּ  אֲבִי  יְתוֹמִים  מַלְאַךְ  בְּרִיתִי.  יָשֵׂם  יְיָ  מוֹעֵד  לֵאמֹר  מָחָר.   וְהַקִּצִּים  כֻּלָּם  כָּלוּ  וּבִנְךָ  בְּיַד  קָמֶיךָ  מִתְאַחֵר.  וַהֲלֹא  אֵין  אָדָם  רוֹצֶה  שֶׁיְּהִי  פִקְדּוֹנוֹ  בְּיַד  אַחֵר.  לְכָל  תִּכְלָה  רָאִיתִי  קֵץ  רְחָבָה  גָלוּתִי  לְסַחֵר.  נִשְׁאַל  לַייָ  לְמָתַי  אַעְתִּיר  לְךָ  וּלְעַמֶּךָ  וַיֹּאמֶר  לְמָחָר.   נוֹרָא  מַהֵר  וְהוֹרֵד  כָּרִים  לַטֶּבַח.  אֹם  עוֹבֵד  זָרָה  וְיִקְרָא  לָה  נֹבַח.  חֲמֹל  עַל  זוֹבְחִים  נַפְשׁוֹתָם  לְךָ  זֶבַח.  וְעָנְתָה  בִּי  צִדְקָתִי  בְּיוֹם  מָחָר.   אֹם  שֶׁטָּהֳרָתָהּ  טֻמְאָה  אֵצֶל  הַקֹּדֶשׁ.  תַּשְׁמִידֶנָּה  וְתַכְחִידֶנָּה  מָחָר  בְּיוֹם  הַחֹדֶשׁ.  נְקֹם  נִקְמָתִי  וּמֹד  לָהּ  צָרוֹת  בְּגֹדֶשׁ.  וְצֵא  הִלָּחֵם  בַּעֲמָלֵק  מָחָר.   בּוֹזְזַי  נוֹאֲמִים  הָאוֹכְלִים  אוֹתִי  וּמַדְּקִים.  אֲכַלְתִּיךָ  כַּמָּה  שָׁנִים  וְיֵשׁ  חֲזָקָה  לִנְזָקִים.  עוֹלֵל  לָמוֹ  כַּאֲשֶׁר  עוֹלַלְתָּ  לִי  דַּנְקִים.  בְּשֶׁקֶל  יִהְיֶה  כָּעֵת  מָחָר.   רַחוּם  הֵכִינוּ  לְךָ  בִּימָה  וְסַנֵּגוֹרִים  לְהִתְקָרַב.  וּכְבָר  בָּא  חָכָם  לִדְרֹשׁ  בְּמַּעֲרָב.  וְעַתָּה  תִּמְחַל  לָנוּ  עַל  כְּבוֹדְךָ  הָרַב.  לִין  פֹּה  וְיִיטַב  לְבָבֶךָ  וְהִשְׁכַּמְתֶּם  מָחָר.   רְאֵה  אָבִינוּ  כִּי  עָשִׂינוּ  כְּאָמָּנוּתֵנוּ.  יֵצֶר  לֵב  הָאָדָם  רַע  מִנְּעוּרֵינוּ.  עֲשֵׂה  כְּאָמָּנוּתְךָ  וּסְלַח  לָנוּ.  קֻם  קַדֵּשׁ  אֶת  הָעָם  וְאָמַרְתָּ  הִתְקַדְּשׁוּ  לְמָחָר.   בָּרוּר  כִּי  אֵין  צַדִּיק  שֶׁלֹּא  יֶחֱטָא  בַּעֲבֵרָה.  לְמַלְאֲכֵי  הַשָּׁרֵת  לֹא  נִתְּנָה  תוֹרָה.  וְאָנוּ  אֵין  לְדַקְדֵּק  עִמָּנוּ  כְּחוּט  הַשַּׂעֲרָה.  כִּי  יֹאמְרוּ  אֵלֵינוּ  וְאֶל  דֹּרֹתֵינוּ  מָחָר.   יָהּ  כְּבוֹדְךָ  עוֹמֵד  בֵּין  עֲדָתֵנוּ  כְּהִבְטַחְתָּ  לִזְקֵנֵנוּ.  אֱלֹהִים  נִצָּב  בַּעֲדַת  אֵל  בְּקִרְבֵּנוּ.  גַּם  אַתָּה  יוֹשֵׁב  תְּהִלּוֹת  יִשְׂרָאֵל  סָבְבֵנוּ.  שֵׁב  בָּזֶה  גַּם  הַיּוֹם  וּמָחָר.   יָד  פְּשׁוּטָה  פָּשַׁט  בַּעַל  הַבַּיִת  לְבַעֲלֵי  תְשׁוּבָה.  וּפָשַׁט  הֶעָנִי  אֶת  יָדוֹ  לְקַבֵּל  טוֹבָה.  אֱמֶת  נָתַתָּ  לְיַעֲקֹב  חֶסֶד  לְאַבְרָהָם  בְּאַהֲבָה.  יִנָּתֵן  גַּם  מָחָר.   עַד  מָתַי  תִּרְדְּפֵנִי  רוֹדֵף  מָלֵא.  כָּתוּב  וְלֹא  כָתוּב  עָלַי  תַּעֲלֶה.  אַחֲרֵי  מִי  יָצָא  מֶלֶךְ  יִשְׂרָאֵל  הַמֻּפְלֵא.  זֹאת  אוֹת  בְּקִרְבְּכֶם  כִּי  יִשְׁאָלוּן  בְּנֵיכֶם  מָחָר.   קִדְּמוּךָ  בָנֶיךָ  הַיּוֹם  בִּתְפִלַּת  הַיּוֹם  שִׂבְרָם.  הַיּוֹם  לַעֲשׂוֹתָם  וּלְמָחָר  לִטֹּל  שְׂכָרָם.  הַיּוֹם  כְּמָחָר  זֶה  וָזֶה  גּוֹרֵם  לְטוֹבָה  לְזָכְרָם.  וְהָיָה  כָזֶה  יוֹם  מָחָר.   בְּזֵרוּז  צִירֵי  יִשְׂרָאֵל  הִתְפְּלְלוּ  עַל  אֲחֵיכֶם.  עַל  כָּל  צָרָה  וְצוּקָה  שֶׁלֹּא  תָבֹא  עַל  צִבּוּרֵיכֶם.  וְצַעֲקוּ  בְּכֹחַ  פִּי  תוֹלַעַת  יַעֲקֹב  אֲבִיכֶם.  וְשִׂימוּ  עֲלֵיהֶן  קְטֹרֶת  לִפְנֵי  יְיָ  מָחָר.   בְּתוֹרָה  וּבְמִצְוָה  שֶׁקִּיְּמוּ  הֵם  וַאֲבוֹתֵיהֶם.  יִזְכּוּ  לְהֵטִיב  לְעוֹלָם  לָהֶם  וְלִבְנֵיהֶם.  יְיָ  הַטּוֹב  יְכַפֵּר  בְּעַד  עֲוֹנוֹתֵיהֶם.  וְכֹה  תֹאמַר  אֶל  הָעָם  הִתְקַדְּשׁוּ  לְמָחָר.   חַנּוּן  הָשֵׁב  שָׁנִים  כְּבִרְכָתֶךָ.  הוֹאִיל  וּמִסְתַּכְּלִים  לְךָ  וּמְקַוִּים  לִישׁוּעָתֶךָ.  חַדֵּשׁ  עָלֵינוּ  שָׁנָה  טוֹבָה  וְעִטַּרְתָּ  שְׁנַת  טוֹבָתֶךָ.  הִנֵּה  יוֹם  קֹדֶשׁ  לַייָ  מָחָר.  זָכָה  חֹדֶשׁ  תִּשְׁרֵי  לְהַתֵּר  וּסְלִיחָה.  יֶרַח  אֵיתָנֵי  עוֹלָם  וּגְבָעוֹת  נִזְכְּרוּ  וְנִפְקְדוּ  בוֹ  לְהִשָּׂמְחָה.  וּבוֹ  עֲתִידִים  לְהִגָּאֵל  צֶמַח  צַדִּיק  לְהִצָּמְחָה.  כֹּה  אָמַר  יְיָ  כָּעֵת  מָחָר.   קְדוֹשִׁים  הַמְלִיכוּנִי  עֲלֵיכֶם  וְהַזְכִּירוּ  זִכְרוֹנוֹת.  כְּדֵי  שֶׁאֶזְכֹּר  עֲקֵדַת  אֲבִיכֶם  בְּשׁוֹפָר  שֶׁל  אַיִל  בְּפִקְדּוֹנוֹת.  וְאֶכְתָּבְכֶם  בְּסֵפֶר  חַיִּים  וְאֶמְחַל  לָכֶם  עֲוֹנוֹת.  אַל  תִּירְאוּ  וְאַל  תֵּחַתּוּ  מָחָר.   וַאֲנִי  בְּחַסְדְּךָ  בָטַחְתִּי  אָמַרְתִּי  עוֹלָם  חֶסֶד  יִבָּנֶה.  צִדְקֵנוּ  תַכְרִיעַ  בְּגֵרוּמִים  כְּבֵדִים  לְהִמָּנֵה.  תֹּאמַר  לִי  רַב  חֶסֶד  מַטֵּה  כְּלַפֵּי  חֶסֶד  מְפַנֶּה.  אַל  תָּצַר  צָרַת  מָחָר.   אֶרֶךְ  זְמַן  זְמַנִּים  זְמַנֵּיהֶם  קְדֻשָּׁה  נִתְחַלָּלָה.  וְטֻמְאָה  אֲבִי  אֲבוֹת  הַטֻּמְאָה  בּוֹקַעַת  וְעוֹלָה.  יְרוּדָה  עַד  עָפָר  תַּעֲלֶה  מַעְלָה  מָּעְלָה.  וְהָעֲמָלֵקִי  וְהַכְּנַעֲנִי  יוֹשֵׁב  בָּעֵמֶק  מָחָר.   מָחָר  שָׂטָן  אַכְנִיסְךָ  בְּשָׁנָה  רָעָה.  בָּנַי  מִיָּדְךָ  אוֹצִיא  וְאוֹשִׁיעָה.  הֵמָּה  פּוֹרְשִׁים  לְחַיִּים  טוֹבִים  וְאַתָּה  לְמִיתָה  קְבוּעָה.  וְשַׂמְתִּי  פְדֻת  בֵּין  עַמִּי  וּבֵין  עַמֶּךָ  לְמָחָר.   צְדָקָה  הִנְנִי  מֵבִיא  לְמָחָר  בְּרֹאשׁ  הַשָּׁנָה.  שְׁנַת  אֹסֶם  וּבְרָכָה  בֹּאוּ  אֵלַי  כָּעֵת  מָחָר  לְחַנְּנָה.  יְשׁוּעָה  וְחַיִּים  וְשָׁלוֹם  וְרַחֲמִים  וַחֲנִינָה.  הִנְנִי  מַמְטִיר  לָכֶם  כָּעֵת  מָחָר. 

אֹרַח  צְדָקָה  וְעַלְמוּת  נְחִיַּת  דַּבָּרֶיךָ.  אֹמֶץ  לְהַעֲצִים  עֲשׂוֹת  רְצוֹנְךָ  נִדְבָּרֶיךָ.  בְּרֹגֶז  רַחֵם  זְכֹר  יִחַלְתָּנוּ  שִׂבְרֶךָ.  בְּמִשְׁפָּט  אַל  תָּבוֹא  וְתֹאחֵז  דְּבָרֶךָ.  גֶּזֶר  גָּמוּר  וּבֵינוֹנִי  נֶגְדְּךָ  מָתוּחַ.  גֹּל  אֵלֶיךָ  כִּוַּנְתָּ  שַׁעַר  פָּתוּחַ.  דּוֹרְשֵׁי  קִרְבָתְךָ  בְּלֵב  קָרוּעַ.  דִּינָם  לְהַצְהֵר  קַבֵּל  צֶדֶק  כְּנִתּוּחַ.  הֵן  כַּבִּיר  וְשַׂגִּיב  וְשַׂגִּיא  כֹחֶךָ.  הִנְנוּ  אָתָנוּ  בְּדַלּוּת  קַדֵּם  נָכְחֶךָ.  וְאַתָּה  אֵל  רַחוּם  מְקַבֵּל  בּוֹרְחֶיךָ.  וּמִי  כָמוֹךָ  מוֹרֶה  חַטָּאִים  אָרְחֶךָ.  זִכִּיתִי  לִבִּי  מִי  בַעַל  דְּבָרִים.  זָךְ  זוֹכֶה  וּמְזַכֶּה  לְחַטֵּא  גְבָרִים.  חוֹבוֹת  חֲבִילוֹת  וּגְדִישִׁים  מִכָּל  עֲבָרִים.  חֶסֶד  יְגַדֵּל  לְרַפֹּאת  מִיטַת  שְׁבָרִים.  טִיף  הָעִקָּר  סָרוּחַ  וּמִתּוֹכוֹ  מַתְלִיעַ.  טֶנֶף  תְּבָלִין  שְׂאוֹר  בָּעִסָּה  מַבְלִיעַ.  יֹקֶשׁ  לְמִישׁוֹר  חֵטְא  וְעָוֹן  לְהַקְלִיעַ.  יָקָר  לְזַלְזֵל  וְכָל  תּוּשִׁיָּה  לְהַגְלִיעַ.  כָּשַׁל  הַנָּדוֹן  וְזֻנְּחוּ  פְּרַקְלִיטֵי  יֹשֶׁר.  כִּבּוּשׁ  כִּבּוּס  גְּזַר  מִלִּשְׁכַּת  הָעֹשֶׁר.  לַמּוֹרָא  אֵין  עוֹד  לְהָבִיא  תֶשֶׁר.  לָכֵן  רַב  הַפֶּגֶר  וְאַמִּיץ  הַקֶּשֶׁר.  מֵעֵת  הוּסַר  הַתָּמִיד  עֹלוֹת  מֵחֶיךָ.  מַכִּיכֵי  לֵב  מִנְחָה  וְנִיחוֹחֵי  מְשַׂמְּחֶיךָ.  נְזוּפִים  בָּרִיא  אוּלָם  מִשִּׁמּוּשׁ  שְׁבָחֶיךָ.  נִשְׁבְּרוּ  נִטְהֲרוּ  הָכְשְׁרוּ  קָדְשֵׁי  זְבָחֶיךָ.  סֻלְּקוּ  סַנֵּגוֹרֵי  עַמְּךָ  דְּרֹשׁ  וְקָרְבָם.  סְמוּכִים  לָעַד  קְרוֹבֶיךָ  בְּךָ  קְרוֹבָם.  עֲשׁוּקִים  כִּי  הֵמָּה  גּוּף  וּמַעֲרָבָם.  עֲרֻבַּת  טוֹב  וְהַצָּלָה  הֱיוֹת  עֹרְבָם.  פֶּגַע  שִׂיחַ  וּמַעֲמָד  אָמָּנוּת  קַדְמוֹנִית.  פִּי  תוֹלַעַת  יַעֲקֹב  תֵּחַת  אַדְמוֹנִית.  צַעֲקַת  שְׁלֹשׁ  עֶשְׂרֵה  מִשּׁוּב  רֵיקָנִית.  צֹוַחַת  קוֹל  עָרֵב  יוֹנָה  שַׁתְקָנִית.  קוֹמְמִיּוּת  קֶדֶם  הָלַכְנוּ  וְעַתָּה  קְדֹרַנִּית.  קֶרֶן  נְבוּאָה  וּמַלְכוּת  לְוִיָּה  וְאַהֲרוֹנִית.  רוֹמֵם  קַרְנָם  וּזְכֹר  בְּרִית  רִאשׁוֹנִית.  רִאשׁוֹנִית  גַּדֶּלֶת  וְגִדּוּלֶיהָ  מִנְיָן  אֲחוֹרַנִּית.  שׁוּבָה  וַאֲנִי  עֵד  פִּיַּסְתָּ  תְּשׁוּבָתֵנוּ.  שַׁכֵּךְ  כַּעַסְךָ  הֲשִׁיבֵנוּ  וְשׁוּב  שְׁבִיתֵנוּ.  תָּשׁוּב  תְּרַחֲמֵנוּ  וְתִכְבֹּשׁ  כָּל  עֲוֹנוֹתֵינוּ.  תִּתֵּן  אֱמֶת  לְיַעֲקֹב  חֶסֶד  לְאַבְרָהָם  שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ  לַאֲבוֹתֵינוּ.  שָׁמְרָה  דַל  שְׂפָתֵינוּ  וּבְקִרְבֵּנוּ  תִשְׁכֹּן.  לְמִקְדָּשׁ  מְעָט  חֲשֹׁב  כִּבְחוֹבֵינוּ  מַשְׁכּוֹן.  מֻקְטָר  וּמֻגָּשׁ  מִנְחָה  טְהוֹרָה  וּקְטֹרֶת  מַתְכּוֹן.  הַעֲרֶב  נָא  תְּפִלָּתֵנוּ  וּלְפָנֶיךָ  תִכּוֹן.

כִּסֵּא  כוֹנֵן  בְּחַסְדֶּךָ.  כְּמֶלֶךְ  תֵּשֵׁב  בִּכְבוֹדֶךָ.  כְּאָב  זַכֵּה  עֲבָדֶיךָ.  אַתָּה  אֱלֹהִים  לְבַדֶּךָ.   לְבַדְּךָ  רַחֲמֶיךָ  יִתְגֹּלָלוּ.  לְבָנֶיךָ  כִּי  יִתְפַּלָּלוּ.  לֹא  כְמַעֲשֵׂיהֶם  יִתְעוֹלָלוּ.  בְּמַעֲלָם  אֲשֶׁר  מָעֲלוּ  בִי.   מָעֲלוּ  בָנֶיךָ  יְדִידֶיךָ.  מַלֵּא  רַחֲמִים  עַל  מְיַחֲדֶיךָ.  מְחֵה  עֲוֹנוֹת  עֲבָדֶיךָ.  רַבּוּ  פְשָׁעֵינוּ  נֶגְדֶּךָ.   נֶגְדְּךָ  נָכוֹנוּ  טוּחוֹת.  נָכוֹן  עֵינֶיךָ  פְקוּחוֹת.  נִיחֹחַ  כְּגִישַׁת  מְנָחוֹת.  וְאַתָּה  אֱלוֹהַּ  סְלִיחוֹת.   סְלִיחוֹת  מְקַוִּים  לְתַאֲבוֹן.  סַפֵּק  נָבוֹן  וְרִבּוֹן.  סִגְנוֹן  שָׂם  עֵרָבוֹן.  מִי  אֵל  כָּמוֹךָ  נֹשֵׂא  עָוֹן.   עָוֹן  שָׁב  יִוָּשַׁע.  עוֹד  יִזְכֶּה  וְיִשְׁתַּעֲשָׁע.  עֲבוּרוֹ  חִישׁ  יֶשַׁע.  וּבָא  לְצִיּוֹן  גּוֹאֵל  וּלְשָׁבֵי  פֶשַׁע.   פֶּשַׁע  רָב  וָבֶדֶק.  פּוֹרֵץ  גָּדֵר  וְסוֹדֵק.  פְּנֵה  מַחֲזִיק  וּבוֹדֵק.  הוֹלֵךְ  תָּמִים  וּפֹעֵל  צֶדֶק.   צֶדֶק  חַפֵּשׂ  לִבְרוּאֶיךָ.  צֹאן  אָדָם  קְרוּאֶיךָ.  צַעַק  שְׁעֵה  מִירֵאֶיךָ.  וְרַב  חֶסֶד  לְכָל  קֹרְאֶיךָ.   קֹרְאֶיךָ  בְּהִמָּצְאוֹ  תְּחוּמָיו.  קָרוֹב  מַצְדִּיקֵי  רְחוּמָיו.  קַדֵּם  קַוֵּה  לְתַנְחוּמָיו.  כִּי  רַבִּים  רַחֲמָיו.   רַחֲמָיו  יֶהֱמוּ  לְעֻמָּתֵנוּ.  רְצֵה  וּבְחַר  בְּצוֹמוֹתֵינוּ.  רַחֵם  רֶדֶת  חוֹמוֹתֵינוּ.  פְּקַח  עֵינֶיךָ  וּרְאֵה  שֹׁמְמֹתֵינוּ.   שֹׁמְמֹתֵינוּ  בַּעֲוֹן  כְּרָמֵנוּ.  שְׁעָרִים  אִם  נִנְעֲלוּ  גְּרָמֵנוּ.  שׁוֹעֶה  אִם  סָתַמְנוּ  חָתַמְנוּ.  חַסְדֵי  יְיָ  כִּי  לֹא  תָמְנוּ.   תַּמְנוּ  אָבוֹת  קְדוּמֶיךָ.  תֵּפֶן  בִּבְרִית  חֲתוּמֶיךָ.  תִּסְלַח  לְמַעַנְךָ  לַאֲשֵׁמֶיךָ.  יְיָ  עֲשֵׂה  לְמַעַן  שְׁמֶךָ.   שִׁמְךָ  יַעֲמָד  לָנוּ  נָאוֹר.  מֵלִיץ  יָשְׁרֵנוּ  לִבְאֹר.  וְנֹגַהּ  צִדְקֵנוּ  כָּאוֹר.  בְּאוֹרְךָ  נִרְאֶה  אוֹר.   אוֹר  חָדָשׁ  שָׁמַרְתָּ.  לְנַחֵם  חַיִּים  הִכְמַרְתָּ.  זְכֹר  קֶדֶם  הֶאֱמַרְתָּ.  וּזְכָר  לָנוּ  בְּרִית  אָבוֹת  כַּאֲשֶׁר  אָמַרְתָּ.

אַל  אֶחְסַר  יְיָ  רֹעִי.  בִּנְאוֹת  דֶּשֶׁא  תַּרְבִּיצֵנִי  וְתַשְׁפִּיעִי.  גַּם  כִּי  אֶעְתַּר  לְמוֹשִׁיעִי.  דַּרְכֵי  רַחֲמֶיךָ  תַּרְאֵנִי  וְתוֹדִיעִי.  הַעֶבֶד  יִשְׂרָאֵל  כִּי  תְגָרְשֵׁהוּ.  וְאִם  יְלִיד  בַּיִת  הוּא.  זְנַחְתּוֹ  בְּיַד  מוֹאֲסִים  וַתִּבְזֵהוּ.  חָלִלָה  לְּךָ  מִסֵּפֶר  לִמְחֵהוּ.  טֹרַח  מַשָּׂא  וְעֹל  כָּבֵד.  יוֹם  יוֹם  הוֹסַפְתִּי  לְהִכָּבֵד.  כָּלוּ  אֲשׁוּרַי  כְּעֵינֵי  הָעֶבֶד.  לְיַד  אֲדוֹנִים  לְקַבֵּל  זָבֶד.  מַה  כֹּחִי  כִּי  אֲיַחֵל.  נֶאֱלַמְתִּי  לִפְנֵי  גוֹזְזַי  כְּרָחֵל.  סִבַּרְתִּי  מִמְּךָ  יֶשַׁע  לְהַשְׁחֵל.  עוֹרְרָה  גְבוּרָתְךָ  סוֹלֵחַ  וּמוֹחֵל.  פֻּקַּד  עָלַי  כֹּבֶד  חַטָּאתִי.  צָמְתוּ  וְדָחֲקוּ  בַבּוֹר  חַיָּתִי.  קוּמָה  יְיָ  צוּר  יְשׁוּעָתִי.  רִיבָה  רִיבִי  וּלְחֹם  מִלְחַמְתִּי.  שׁוּבָה  יְיָ  אֶת  שְׁבִיתֵנוּ.  תָּשִׁיב  כַּאֲפִיקִים  נִדְחֵי  פְזוּרֵינוּ.  מִמְּכוֹן  שִׁבְתְּךָ  תַּשְׁגִּיחַ  לְרַחֲמֵנוּ

גָּדוֹל  עֲוֹנִי  וְלַחֲטֹא  הוֹסַפְתִּי.  הוֹסַפְתִּי  אַשְׁמָה  וַתֵּרֶב  רָעָתִי.  רָעָתִי  רַבָּה  וְלִלְקוֹת  חֻיַּבְתִּי.  חֻיַּבְתִּי  גָלוּת  וְרִבְצִי  שָׁכַחְתִּי.  שָׁכַחְתִּי  מִפְעֲלוֹת  יְיָ  עוֹשִׂי.  עוֹשִׂי  נְטָשַׁנִי  וּנְתָנַנִי  בְּיַד  מְעַשִּׂי.  מְעַשִּׂי  וְשׁוֹסִי  בְּרַגְלֵי  חֹמֶר  רְמָסִי.  רְמָסִי  וּדְרָסִי  וְכַגֹּרֶן  בְּסָסִי.  בְּסָסִי  שֻׁדָּד  וּמֵיתָרַי  נִתָּקוּ.  נִתְּקוּ  בָנַי  וּמֵעַל  גְּבוּלָם  רָחָקוּ.  רָחֲקוּ  מֵעַל  יְיָ  וְנַאֲקֹת  חֲלָלִים  נָאָקוּ.  נָאֲקוּ  וְנֶאֱנָחוּ  וּמִכְּאֵב  לֵב  יִצְעָקוּ.  יִצְעֲקוּ  בַּצַּר  לָמוֹ  אֶל  אֱלֹהִים  עֶלְיוֹן.  עֶלְיוֹן  הוֹשִׁיעָה  עַמְּךָ  הָאֶבְיוֹן.  הָאֶבְיוֹן  עַתָּה  וּלְפָנִים  מִזֶּה  עֶלְיוֹן.  עֶלְיוֹן  חוּשָׁה  לְעֶזְרַת  עָנִי  וְאֶבְיוֹן.  וְאֶבְיוֹן  הַמְחֹלָל  בְּפֶשַׁע  וּבְעָוֹן  מְדֻכָּא.  מְדֻכָּא  וּמְבֻכֶּה  אֶת  שָׁפָל  וְאֶת  דַּכָּא.  דַּכָּא  וְשָׁפָל  הַנֶּאֱחָז  בְּחַכָּה.  בְּחַכָּה  הֹעֲלָה  הָעֲנֻגָּה  וְהָרַכָּה.  הָרַכָּה  יָשְׁבָה  לָאָרֶץ  בִּשְׁפָלָה.  בִּשְׁפָלָה  הָשְׁפְּלָה  וְהִשְׁמִיעָה  קוֹל  יְלָלָה.  יְלָלָה  הֵילִילָה  וּבְמַר  נֶפֶשׁ  מְיַלְלָה.  מְיַלְלָה  יְיָ  הַבִּיטָה  כִּי  הָיִיתִי  זוֹלֵלָה.  זוֹלֵלָה  הָיְתָה  נִכְבָּדוֹת  מְדֻבָּר  בָּהּ.  בָּהּ  נִשְּׂקָה  אֵשׁ  וְנֵרִי  כָבָה.  כָּבָה  נֵרִי  וּמְאוֹרִי  נֶחֱבָא.  נֶחֱבָא  כְבוֹדִי  בְּבוֹא  הֹוָה  עַל  הֹוָה.  הֹוָה  מוּעָקָה  מָלְאָה  מָתְנֵינוּ.  מָתְנֵינוּ  חָלְחָלוּ  וְנִשְׁבַּר  לִבֵּנוּ.  לִבֵּנוּ  דָוָה  מִכֹּבֶד  עָנְיֵנוּ.  עָנְיֵנוּ  זְכֹר  וּרְאֵה  אֶת  חֶרְפָּתֵנוּ.  חֶרְפָּתֵנוּ  הַעֲבֵר  וְחוֹסֶיךָ  לֹא  יִכָּלְמוּ.  יְכָּלְמוּ  הַנֶּחֱרִים  בָּךְ  וְיִפְּלוּ  וְלֹא  יָקוּמוּ.  יָקוּמוּ  סַנֵּגוֹרַי,  וְקַטֵּגוֹרַי  יִדְמָמוּ.  יִדְמְמוּ  וְעַל  פֶּה  יָד  יָשִׂימוּ.  יָשִׂימוּ  לַייָ  כָּבוֹד  וּתְהִלָּה.  וּתְהִלָּה  וְרִנָּה  בְּאִבּוּד  בְּנֵי  עַוְלָה.  עַוְלָה  וְחַטָּאָה  אַל  תַּחֲשֹׁב  לִסְגֻלָּה.  סְגֻלָּה  הוֹשִׁיעָה  אַף  עַל  פִּי  שֶׁבַּמִּצְוֹת  דַּלָּה.  דַּלָּה  וְאֻמְלָלָה  תְּנָה  לְשֵׁם  וְלִתְהִלָּה.  תְּהִלָּה  תַעְטֶה  בְּהַזְרִיחֲךָ  קֶרֶן  אֲפֵלָה.  אֲפֵלָה  הָאֵר  וְרַחֲמֶיךָ  לֹא  תִכְלָא.  תִּכְלָא  עֲוֹנֵינוּ  וְהַמְצֵא  לָנוּ  מְחִילָה

אֶשְׁמְרָה  אֵלֶיךָ  עֻזִּי.  אֵלֶם  לִפְנֵי  גּוֹזְזִי.  אֵלֶיךָ  לָשׁוּב  גּוֹזִי.  אֲנִי  אָמַרְתִּי  בְחָפְזִי.   בְּחָפְזִי  בְּבָתֵּי  כְלָאִים.  בְּחַסְדְּךָ  עֲשֵׂה  פְלָאִים.  בְּזַעַם  תַּשְׁפִּיל  גֵּאִים.  בְּקַרְנְךָ  תָּרִים  גּוֹעִים.  גּוֹעִים  בְּיִרְאָתְךָ  לָטַעַת.  גְּזוּזָה  רָזָה  וְצֹלַעַת.  גַּלְמוּדָה  עָדָה  מוּדַעַת.  גַּם  בְּלֹא  דַעַת.   דַּעַת  מַעֲרִימֵי  סוֹדָם.  דָּגוּל  שַׁכֵּל  לְאַבְּדָם.  דְּבֵקֶיךָ  מִגּוֹי  לְהַכְחִידָם.  דִּבְרַת  בְּנֵי  אָדָם.   הָאָדָם  הִשְׁחִית  דַּרְכּוֹ.  הָדְבַּק  לְשׁוֹנוֹ  לְחִכּוֹ.  הִתְחַנֵּן  פְּנֵי  מַלְכּוֹ.  הָלוֹךְ  יֵלֵךְ  וּבָכֹה.   וּבָכֹה  אֶבְכֶּה  בַּחֲזוֹת.  וִעוּדֶיךָ  לִמְשִׁסָּה  וּבִזּוֹת.  וְרָשָׁע  נַעֲנֶה  עַזּוֹת.  וָאֲחַשְּׁבָה  לָדַעַת  זֹאת.   זֹאת  הַנִּשְׁקָפָה  הוֹבִישׁוּ.  זֵדִים  חַבֻּרָתָם  הִבְאִישׁוּ.  זַכִּים  לַעֲבָדִים  הִכְבִּישׁוּ.  זֹרוּ  וְלֹא  חֻבָּשׁוּ.   חֻבְּשׁוּ  בְּבוֹר  תַּחְתִּיָּה.  חָדְלוּ  אֶרֶךְ  וּרְטִיָּה.  חִנָּם  פְּצָעִים  וּכְוִיָּה.  חַבּוּרָה  וּמַכָּה  טְרִיָּה.   טְרִיָּה  וְאֵין  רָפוֹא.  טָמֵא  עַמִּי  נְגָפוֹ.  טָהוֹר  בְּשִׂנְאָה  הֲדָפוֹ.  טוֹב  אוֹיֵב  יִרְדְּפוֹ.   יִרְדְּפוֹ  בַּחֶרֶב  לְהַאֲבִידוֹ.  יַחַד  הַכְחֵד  כְּבוֹדוֹ.  יָשׁוּב  עֲמָלוֹ  בְּקָדְקֳדוֹ.  יִרְאוּ  עֵינָיו  כִּידוֹ.   כִּידוֹ  דַּכְּאוֹ  הֶחֱלִי.  כַּלֵּה  בְחֵמָה  לְרַגְלִי.  כְּיוֹם  מוֹעֵד  לַהֲגִילִי.  כַּאֲשֶׁר  עָשׂוּ  לִי.   לִי  אֵין  מְנַחֵם.  לִבִּי  בְּקִרְבִּי  יַחֵם.  לִגְוֹעַ  תַּמְנוּ  מֵרַחֵם.  לָמָּה  לֹּא  מֵרֶחֶם.   מֵרֶחֶם  לְעָמָל  נִדַּפְנוּ.  מִשָּׁמַיִם  אֶרֶץ  נֶהֱדַפְנוּ.  מַחְשְׁבוֹתֵינוּ  אֲשֶׁר  הֻקְצַפְנוּ.  מִשַּׁדַּי  לֹא  נִצְפְּנוּ.   נִצְפְּנוּ  עִתִּים  מִלְּהִתְגַּלַּע.  נָכוֹן  אֵיד  לְצֵֶלַע.  נְדִיבַי  שְׁאוֹנָם  בֻּלַּע.  נִשְׁמְטוּ  בִידֵי  סֶלַע.   סֶלַע  וּמְצוּדָתִי  קָרְבֵנוּ.  סְגֹר  לִקְרַאת  מְאָרְבֵנוּ.  סְלָחָה  וְעַנְוָתְךָ  תַרְבֵּנוּ.  שִׂימָה  נָּא  עָרְבֵנוּ.   עָרְבֵנוּ  לְטוֹב  מִמְּעוֹנֶךָ.  עֲשֵׂה  עִמָּנוּ  לְמַעֲנֶךָ.  עֲוֹנֹתֵינוּ  שַׁתָּה  לְנֶגְדֶּךָ.  עֲלֻמֵנוּ  לִמְאוֹר  פָּנֶיךָ.   פָּנֶיךָ  לָנוּ  הָאִירָה.  פְּזוּרֵינוּ  תְּכַנֵּס  מְהֵרָה.  פְּנֵה  לְהָחִישׁ  עֶזְרָה.  פִּיךָ  בְּיוֹם  צָרָה.   צָרָה  לַמַּטִּים  לַעֲקֹל.  צְדָקָה  שִׂים  לְמִשְׁקוֹל.  צִיּוֹן  תַּשְׁמִיעַ  קוֹל.  צֹפַיִךְ  נָשְׂאוּ  קוֹל.   קוֹל  תַּחֲנוּנַי  תִּשַׁע.  קוֹדְרִים  לְשַׂגֵּב  יֶשַׁע.  קְלֹעַ  חָמָס  וָפֶשַׁע.  קָם  לְמַטֵּה  רֶשַׁע.   רֶשַׁע  הַעֲבֵר  וְהַשְׁבֵּת.  רַחוּם  אָזְנְךָ  קַשֶּׁבֶת.  רַחֵק  מִיַּמִּים  נוֹשָׁבֶת.  רַהַב  הֵם  שָׁבֶת.   שֶׁבֶת  בְּעִירְךָ  תַּעֲרֹךְ.  שֵׁם  רְשָׁעִים  לִפְרֹךְ.  שְׁבִיָּה  מַכָּתָהּ  לַאֲרֹךְ.  שַׁחַל  וָפֶתֶן  תִּדְרֹךְ.   תִּדְרֹךְ  רְשָׁעִים  וְיֻגְמָרוּ.  תְּמִימִים  לְעוֹלָם  נִשְׁמָרוּ.  תּוֹעַ  מַעַלְלֵיהֶם  יָסִירוּ.  תְּהִלֹּת  יְיָ  יְבַשֵּׂרוּ.   יְבַשְּׂרוּ  רְחוֹקִים  פְּלָאִים.  עָלוֹת  בְּקַבֶּצְךָ  וּטְלָאִים.  קוֹל  יִתְּנוּ  נִכְלָאִים.  בָּחַר  עוֹד  בִּירוּשָׁלָיִם.   בִּירוּשָׁלַיִם  שָׁלוֹם  תַּשְׁפִּיעַ.  רוּחַ  יִרְאָתְךָ  תּוֹפִיעַ.  בּוֹזְזַי  תָּנִיעַ  וְתַרְשִׁיעַ.  יְשַׁוְּעוּ  וְאֵין  מוֹשִׁיעַ.   מוֹשִׁיעַ  עַמְּךָ  תִּלְמֹד.  אוֹתָם  לְתוֹרָתְךָ  לִצְמֹד.  יֵאָמֵן  דְּבָרְךָ  לִתְמֹד.  רֶוַח  וְהַצָּלָה  יַעֲמוֹד.   יַעֲמוֹד  לַיְּהוּדִים  יְשׁוּעָה.  חַיִּים  וְכָבוֹד  וְיִפְעָה.  יֹשֵׁב  הַכְּרוּבִים  הוֹפִיעָה.  הָאֵר  פָּנֶיךָ  וְנִוָּשֵׁעָה. 

אָבְדוּ  חַכְמֵי  גָזִית  יוֹשְׁבֵי  גַנִּים.  בָּטְלוּ  אַשְׁכּוֹלוֹת  וּבְנֵי  אָדָם  הַמְהֻגָּנִים.  גָּמְרוּ  חָסְרוּ  חֲסִידִים  וּפַסּוּ  אֱמוּנִים.  דּוֹחֵי  גְזֵרָה  וְעַל  דּוֹרָם  מְגִנִּים.  הִמָּצֵא  כְּדוֹר  שֶׁשָּׂח  בֵּינֵינוּ  מַפְגִּיעַ.  וָתִיק  מָדוֹן  מְשַׁתֵּק  חֵמָה  מַרְגִּיעַ.  זַךְ  מַעַשׂ  כְּבֵן  מִתְחַטֵּא  וּמִתְגַּעֲגֵעַ.  חִין  מַבִּיעַ  רוּמָה  שָׁמַיְמָה  לְהַגִּיעַ.  טוֹב  כַּפֵּר  בְּעַד  יָדְךָ  תֶאֱחֹז.  יְנַהֲלֵם  יְנַהֲגֵם  תַּנְחֵם  לְחֵפֶץ  מָחוֹז.  כַּלֵּה  בוֹגְדֶיךָ  חַרְבְּךָ  עָלֵימוֹ  תִשְׁחֹז.  לָרֹן  לִבֵּנוּ  בְּקִלְקוּלָם  שַׁלְוָתָם  תִּפְחֹז.  מִשְׁעָן  וּמָנוֹס  עַתִּיק  עֶזְרָה  יְשָׁנָה.  נוּמָה  תָקִיץ  תְּעוֹרֵר  תְּזוֹרֵר  שֵׁנָה.  שִׂיחַ  יְקֻבַּל  וּתְפִלָּתָהּ  מִהְיוֹת  עֲשׁוּנָה.  עֲדִינָה  תִרְגַז  יָמִים  עַל  שָׁנָה.  פֶּלֶא  פְּעֹל  וְהַפְלֵא  סוֹלֵח  וּמוֹחֵל.  צְבָאֶיךָ  הוֹצֵא  מֵחֲמַת  תַּנִּין  וְזוֹחֵל.  קוֹמֵם  שָׁפֵל  כִּסֵּא  כָבוֹד  לְהַנְחֵל.  רוֹמֵם  יִשְׂרָאֵל  אֶל  יְיָ  יַחֵל.  שְׁלֵמֶיךָ  לְבוּטִים  שְׁפוּטִים  בְּאַרְבַּעַת  שְׁפָטִים.  תַּמּוּ  פַסּוּ  וּבַמַּיִם  נִשְׁפָּטִים.  אֲכוּלֵי  נָמֵר  וּבְשִׁנֵּי  אֲרָיוֹת  לְעוּטִים.  לְחֻמֵי  רֶשֶׁף  וְשֶׁן  בְּהֵמוֹת  וְעֵיטִים.  יְמִין  רוֹמֵמָה  נֶאְדָּרִי  חֲשֹׂף  לְנִדְגָּלִים.  הַשָּׂמָה  גַּלִּים  דֶּרֶךְ  לַעֲבֹר  גְּאוּלִים.  בָּנֶיךָ  זְרוּיִם  הָשֵׁב  וְקַבֵּץ  גּוֹלִים.  רְאוּיִם  לְהַקְבִּיל  בְּשִׁלּוּשׁ  פַּעֲמֵי  רְגָלִים.  שֵׁבֶט  מוֹשְׁלִים  עוֹצֵר  יוֹרֵשׁ  הָאֵלֶּה.  חָמָס  זוֹעֵק  קוֹרֵא  וְאֵין  חוֹלֶה.  לְשׁוֹנֵנוּ  רִנָּה  וּשְׂחוֹק  פִּינוּ  יְמַלֵּא.  אָז  יֹאמְרוּ  בַגּוֹיִם  הִגְדִּיל  יְיָ  לַעֲשׂוֹת  עִם  אֵלֶּה. 

אֱנוֹשׁ  בַּמֶּה  יִצְדַּק  בְּיוֹם  דִּין  לִפְנֵי  בוֹרְאוֹ.  בַּמֶּה  יְקַדֵּם  וּבַמֶּה  יִזְכֶּה  לַעֲמֹד  לְכַלְכֵּל  אֶת  יוֹם  בּוֹאוֹ.  גּוּרוּ  לָכֶם  מִמֶּנּוּ  וּפַחֲדוּ  מִמּוֹרָאוֹ.   דִּרְשׁוּ  יְיָ  בְּהִמָּצְאוֹ.   דּוּמָה  עַד  לֹא  יִשְׁכֹּן  יְצִיר  וְלִפְנֵי  שַׁחַת  קָרוֹב.  הֲבָאַת  תַּחֲנוּן  וְסֵדֶר  תְּפִלָּה  לְיוֹצְרוֹ  יַעֲרֹךְ  לָרֹב.  וְשִׂיחַ  נַאֲקָתֵנוּ  לָכֵן  לְפָנָיו  יַעֲרֹב.   קְרָאֻהוּ  בִּהְיוֹתוֹ  קָרוֹב.   זִבְחֵי  אֱלֹהִים  רוּחַ  נִשְׁבָּרָה  וְלֵב  נִדְכֶּה  נִיחֹחֵי  נִסְכּוֹ.  חֶפְצוֹ  אֵין  בְּכָלִיל  וְלֹא  בִּתְמוּרַת  עֶרְכּוֹ.  טְהָר  לֵב  אוֹהֵב  וְהִזְהִיר  עֲלֵי  תְשׁוּבַת  נִדְכּוֹ.   יַעֲזֹב  רָשָׁע  דַּרְכּוֹ.   יִתָּכְנוּ  דַּרְכֵי  נָלוֹז  וְיִתְיַשְּׁרוּ  עֲלִילוֹתָיו.  כָּלָה  פֶּן  יֵחָרֵץ  עָלָיו  וִיתַחְזְּקוּ  מוֹסְרוֹתָיו.  לֹא  יַחְפֹּץ  בְּמוֹת  הַמֵּת  כִּי  אִם  בְּעָזְבוֹ  תוֹעֲבוֹתָיו.   וְאִישׁ  אָוֶן  מַחְשְׁבֹתָיו.   מָעוֹז  וּמִשְׂגָּב  וְחָבוּי  לְחוֹסֵהוּ.  נוֹרָא  מְאֹד  מִי  יְכַלְכְּלֵהוּ  וּמֹרֶה  אֵין  כָּמוֹהוּ.  סְלִיחָה  וְתַחֲנוּן  כָּל  אִישׁ  יְבַקֵּשׁ  בַּעֲדֵהוּ.   וְיָשֹׁב  אֶל  יְיָ  וִירַחֲמֵהוּ.   עוֹנֶה  מִמֵּצַר  קוֹרְאָיו  וּלְתַאֲלָתָם  תְּרוּפָה  מְמַהֵר  לִשְׁלֹחַ.  פּוֹנֶה  לֶעֱנוּת  עָנִי  תְּפִלָּתוֹ  בַּל  לְשַׁקֵּץ  וְלֶאֱלֹחַ.  צָעֹק  נִצְעַק  מִכְּאֵב  לֵב  וְנִסְגֹּד  וְנִפְלַח.   אֶל  אֱלֹהֵינוּ  כִּי  יַרְבֶּה  לִסְלוֹחַ.   קַחְנוּ  דְבָרִים  וְאָתָנוּ  נָכְחֶךָ.  רְצוֹת  שִׁלּוּמֵנוּ  בְּעַד  נִיחֹחֶיךָ.  שֶׁכָּךְ  הִבְטַחְתָּנוּ  עַל  יְדֵי  שְׁלוּחֶךָ.   שׁוּבָה  יִשְׂרָאֵל  עַד  יְיָ  אֱלֹהֶיךָ.   תְּשׁוֹבֵב  יַעֲקֹב  וְיִשְׂרָאֵל  תֶּאֱסֹף  עָדֶיךָ.  תְּקַבֵּל  תְּשׁוּבָתֵנוּ  כְּנִיסַת  הוֹדֶךָ.  בָּנוּ  יֵאָמֵן  מִנְהַג  רַחֲמֶיךָ  וַחֲסָדֶיךָ.   שׁוּבָה  יְיָ  עַד  מָתָי  וְהִנָּחֵם  עַל  עֲבָדֶיךָ.   אָב  לְרַחֵם  וְרַב  סְלֹחַ,  חוֹלַלְתָּנוּ.  בְּנֵי  בְרִית  קֹדֶשׁ  וְלֹא  חִלַּלְתָּנוּ.  גּוֹלִים  וְאַתָּה  בְקִרְבֵּנוּ  כַּאֲשֶׁר  יִחַלְתָּנוּ.   וְסָלַחְתָּ  לַעֲוֹנֵנוּ  וּלְחַטָּאתֵנוּ  וּנְחַלְתָּנוּ.   דָּם  וְגֵאוּל  תָּדִיחַ  וְדִין  תָּאִיר.  הַחֵטְא  יָעֳלַם  וּבַל  יִמָּצֵא  לְהַכְאִיר.  וְעָוֹן  יְבֻקַּשׁ  וְאֵינֶנּוּ  כְּנַמְתָּ  לְהַבְאִיר.   כִּי  אֶסְלַח  לַאֲשֶׁר  אַשְׁאִיר.   זַהַם  מְרֻבֶּה  וּפָסַק  נִיחוֹחַ  מְמֻלָּח.  חֲצִיצַת  חֲפִיפַת  לִכְלוּךְ  שֶׁרֶץ  הַלַּח.  טְבִילַת  טָהֳרַת  צִנּוֹר  מֵימֶיךָ  יְקַלַּח.   כִּי  אַתָּה  אֲדֹנָי  טוֹב  וְסַלָּח.   יַעַן  סָרַחְנוּ  נִדַּחְנוּ  וּמִשְׁמַן  רָזֶה.  כִּי  רַבָּה  הַטֻּמְאָה  וְאֵין  מַזֶּה.  לְמַעַנְךָ  יְיָ  כְּאָז  וְלִפְנִים  מִזֶּה.   סְלַח  נָא  לַעֲוֹן  הָעָם  הַזֶּה.   מִסַּפֵּר  עָצְמוּ  חַסְדֵי  רֹב  גְּמוּלָךָ.  נִהַגְתָּ  לְעַם  בֵּית  מֶרִי  לְמוּלָךָ.  סִבְלָם  נָא  תִשָּׂא  כְּמִקֶּדֶם  נְטוּלָךָ.   וְסָלַחְתָּ  לְעַמְּךָ  אֲשֶׁר  חָטְאוּ  לָךְ.   עָלֵינוּ  מִמָּרוֹם  רוּחַ  קָדְשְׁךָ  יֵעָרֶה.  פְּרֹשׁ  וְהִתְקַדֵּשׁ  וְחָדָשׁ  לָנוּ  יִבָּרֵא.  צֵרוּף  וּמֵרוּק  בְּלִי  יִסּוּרִין  תּוֹרֶה.   כִּי  עִמְּךָ  הַסְּלִיחָה  לְמַעַן  תִּוָּרֵא.   קוֹמֵם  נְפוּלָה  עוֹד  מִלְּהוֹסִיף  דַּאֲבוֹנֵנוּ.  רוּחַ  חֵן  רַוֵּה  שַׂבַּע  רַעֲבוֹנֵנוּ.  שָׁלְמוּ  תַּמּוּ  עֵת  רִעוּעַ  בּוֹנֵינוּ.   לְמַעַן  שִׁמְךָ  יְיָ  וְסָלַחְתָּ  לַעֲוֹנֵנוּ.   שִׁירַיִם  הִנֶּנּוּ  וּמִי  כָמוֹךָ  נֹשֵׂא.  לֹא  עַל  צִדְקוֹתֵינו  אוֹת  נְנַסֶּה.  מִדַּת  הֲמוֹן  רַחֲמֶיךָ  נַפִּיל  מַחֲסֶה.   אֲדֹנָי  שְׁמָעָה  אֲדֹנָי  סְלָחָה  אֲדֹנָי  הַקֲשִׁיבָה  וַעֲשֵׂה.   בְּיִרְאָתְךָ  וּבְתוֹרָתְךָ  הָכֵן  פְּעָמֵינוּ  לִצְעֹד.  בְּיַד  עֲוֹנֵינוּ  כִּי  כָשַׁלְנוּ  לִמְעֹד.  יְהִי  וְיֵאָמֶן  דְּבָרְךָ  הַטּוֹב  לִסְעֹד.   כִּי  אֶסְלַח  לַעֲוֹנָם  וּלְחַטָּאתָם  לֹא  אֶזְכָּר  עוֹד.   יוֹדֵעַ  תַּעֲלוּם  כָּל  דָּם  וּלְחוּם.  חַטֹּאתֵינוּ  יְדַעֲנוּם  וְאִתָּנוּ  בְּכָל  תְּחוּם.  הִנֵּנוּ  אָתָאנוּ  לְךָ  מְצֹא  כֹפֶר  וְתַנְחוּם.   וְאַתָּה  אֱלוֹהַּ  סְלִיחוֹת  חַנּוּן  וְרַחוּם. 

אֱלֹהִים  אַל  דֳּמִי.  אֵל  נִקְשָׁר  בִּשְׁמִי.  אַל  תְּכַסֶּה  דָּמִי.   בְּמִדְרָשְׁךָ  גְּדוֹלָה  יְחִידָה.  בְּכָל  מִדְרְשֵׁי  תְעוּדָה.  בְּתוֹךְ  קָהָל  וְעֵדָה.   גַּלֵּה  דָּמִים  נִשְׁפָּכִים.  גְּוִיּוֹת  יְלָדִים  רַכִּים.  גֵּוִי  נָתַתִּי  לְמַכִּים.   דְּרֹשׁ  דָּמִים  נָגָעוּ.  דָּמַי  שָׁסְעוּ  וְקָרָעוּ.  דָּמִים  בְּדָמִים  פָּגָעוּ.   הָעַל  אֵלֶּה  תִּתְאַפַּק  אָיֹם.  הֵעָתֵר  תְּנָה  פִדְיוֹם.  עָלֶיךָ  הֹרַגְנוּ  כָל  הַיּוֹם.   וְהִמְלַכְתִּיךָ  בִּמְאֹד  וּבְמִנְיָנַי.  וְקָרָאתִי  שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  יְיָ.  וְאָהַבְתָּ  אֵת  יְיָ.   זֶה  אֶחָד  הוּא.  זֶה  שְׁמוֹ  אֲיַחֲדֵהוּ.  זֶה  אֵלִי  וְאַנְוֵהוּ.   חַי  לְכָל  תִּכְלָה.  חַנּוּן  וּבְיָדְךָ  נִפְּלָה.  חֶרֶב  לַייָ  אֹכְלָה.   טֶבַח  אוֹיֵב  בְּלֹא  כֵן.  טָהוֹר  וּמֶלֶךְ  יִסַּד  כֵּן.  טְבֹחַ  טֶבַח  וְהָכֵן.   יַקְדִּישׁ  עַל  תּוֹדָה  קָרְבָּנוֹ.  יַחַד  הָאָב  וּבְנוֹ.  יַקְרִיב  אֹתוֹ  לִרְצֹנוֹ.   כֻּלָּם  הָכְשְׁרוּ  מַגִּישִׁים.  כֹּהֲנִים  וּלְוִיִּם  וְנָשִׁים.  כְּמַקְטִיר  וּמַגִּישׁ  לָאִשִּׁים.  לָכֹף  צַוָּאר  וּלְפָשְׁטָה.  לְחֵיק  אִמֹּתָם  לִשְׁחִיטָה.  וְלֹא  נִשְׁאַר  פְּלֵיטָה.  מִשְּׁאָר  קָרְבָּנוֹת  שִׁנּוֹ.  מַזְהִיר  בְּאוֹתוֹ  וְאֶת  בְּנוֹ.  מִן  הַצֹּאן  קָרְבָּנוֹ.   נִשְׁחַט  הָאָב  וִיחִידוֹ.  נֶעֱקַד  רַגְלוֹ  וְיָדוֹ.  נִשְׂגַּב  יְיָ  לְבַדּוֹ.   סֵעֲפִים  שָׂנֵא  לִבָּמוֹ.  סִמְלֵי  הַקִּנְאָה  וְגִלּוּלֵימוֹ.  סוּרוּ  טָמֵא  קָרְאוּ  לָמוֹ.   עוֹרַר  מְדָנִים  וּקְרָב.  עָנוּ  בְּיוֹם  הֶרֶג  רַב.  עִם  שׁוֹנִים  אַל  תִּתְעָרָב.   פֶּה  שֶׁקֶר  פּוֹצֶה.  פְּסִילִי  חַמָּנִים  רוֹצֶה.  פִּגּוּל  הוּא  לֹא  יֵרָצֶה.   צִבְאוֹת  הַנֶּעֱקָד  כַּשֶּׂה.  צְרֵידֵי  מְנָחוֹת  וּמַעֲשֶׂה.  צִוָּה  יְיָ  אֶת  מֹשֶׁה.   קָרְבָּן  לַשֵּׁם  הַמְיֻחָד  הוּא.  קַיִץ  לַמִּזְבֵּחַ  יִחֲדוּהוּ.  קֹדֶשׁ  הַקֳּדָשִׁים  הוּא.   רַבּוּ  מִכְלְאוֹת  עֲדָרַי.  רָפְסוּ  טָבְחוּ  עוֹכְרַי.  רַבִּים  רֹדְפַי  וְצָרָי.   שָׂרֵי  יְהוּדָה  קִדְּשׁוּךָ  בְּאֹדֶם.  שָׁפְכוּ  דָּמָם  מִזְבַּחֲךָ  לְאַדֵּם.  שָׁם  בִּנְיָמִן  צָעִיר  רֹדֵם.   תִּאֵר  כְּבוּדָּה  בַּת  מֶלֶךְ.  תִּעֲבוּ  שָׂרִים  וָמֶלֶךְ.  תְּבֹאֶינָה  בְּהֵיכַל  מֶלֶךְ.   תְּמִימִים  מִזְבַּחֲךָ  תָּמָדוּ.  שֶׁאִם  עָלוּ  לֹא  יָרָדוּ.  רֵעִים,  בְּמוֹתָם  לֹא  נִפְרָדוּ.   קָטֹן  מֵהָכִיל  מִזְבַּחֲךָ  אֲרִיאֵל.  צֶאֱצַָאַי  מַקְטִיר  גַּבְרִיאֵל.  פְּקוּדֵי  בְנֵי  יִשְׂרָאֵל.   עוֹלֵל  עַצְמֹתָיו  וּמוֹחָיו.  סְדוּרִים  כְּעֹלוֹת  מֵחָיו.  נִתַּח  אֹתוֹ  לִנְתָחָיו.   מַקְרִיב  בְּשַׂר  זְרוֹעָם.  לֹא  מָנְעוּ  עַצְמָם  בַּפַּעַם.  כַּפֵּר  בַּעֲדוֹ  וּבְעַד  הָעָם.   יְסוֹד  מִזְבַּחֲךָ  לְפָנַי.  טָבַחְתִּי  אֶת  בָּנָי.  חַנּוּן  וְרַחוּם  יְיָ.   זְכֹר  עֵינֶיךָ  רָאֲתָה.  וְחַרְבְּךָ  דָּמִי  רִוְּתָה.  הֵבֵאתָ  יוֹם  קָרָאתָ.   דַּאֲבַת  יְגוֹנִי  תִּשְׁלָחֵם.  גְּבֵה  דָמִים  וּתְנַחֵם.  אַתָּה  תָקוּם  תְּרַחֵם. 

כִּי  הִנֵּה  כַּחֹמֶר  בְּיַד  הַיּוֹצֵר.  בִּרְצוֹתוֹ  מַרְחִיב  וּבִרְצוֹתוֹ  מְקַצֵּר.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  חֶסֶד  נֹצֵר.   לַבְּרִית  הַבֵּט  וְאַל  תֵּפֶן  לַיֵּצֶר.  כִּי  הִנֵּה  כָאֶבֶן  בְּיַד  הַמְסַתֵּת.  בִּרְצוֹתוֹ  אוֹחֵז  וּבִרְצוֹתוֹ  מְכַתֵּת.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  מְחַיֶּה  וּמְמוֹתֵת.  כִּי  הִנֵּה  כַגַּרְזֶן  בְּיַד  הֶחָרָשׁ.  בִּרְצוֹתוֹ  דִּבֵּק  לָאוֹר  וּבִרְצוֹתוֹ  פֵּרַשׁ.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  תּוֹמֵךְ  עָנִי  וָרָשׁ.  כִּי  הִנֵּה  כָהֶגֶה  בְּיַד  הַמַּלָּח.  בִּרְצוֹתוֹ  אוֹחֵז  וּבִרְצוֹתוֹ  שִׁלַּח.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  אֵל  טוֹב  וְסַלָּח.  כִּי  הִנֵּה  כַזְּכוֹכִית  בְּיַד  הַמְזַגֵּג.  בִּרְצוֹתוֹ  חוֹגֵג  וּבִרְצוֹתוֹ  מְמוֹגֵג.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  מַעֲבִיר  זָדוֹן  וְשׁוֹגֵג.  כִּי  הִנֵּה  כַיְרִיעָה  בְּיַד  הָרוֹקֵם.  בִּרְצוֹתוֹ  מְיַשֵּׁר  וּבִרְצוֹתוֹ  מְעַקֵּם.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  אֵל  קַנֹּא  וְנוֹקֵם.  כִּי  הִנֵּה  כַכֶּסֶף  בְּיַד  הַצּוֹרֵף.  בִּרְצוֹתוֹ  מְסַגְסֵג  וּבִרְצוֹתוֹ  מְצָרֵף.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  מַמְצִיא  לְמָזוֹר  תֶּרֶף.  כִּי  הִנֵּה  כְּחַכָּה  בְּיַד  הַפּוֹרֵשׂ.  בִּרְצוֹתוֹ  זוֹקֵף  וּבִרְצוֹתוֹ  מַשְׁפִּיל  וְקוֹרֵס.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  מֵאִיר  סַהַר  וָחֶרֶס.  כִּי  הִנֵּה  כָאֵשׁ  בְּיַד  הַנַּפָּח.  בִּרְצוֹתוֹ  נוֹפֵחַ  וּבִרְצוֹתוֹ  מַפִּיל  פִּיחַ.  כֵּן  אֲנַחְנוּ  בְיָדְךָ  נְשָׁמָה  בְּאַף  מַנְפִּיח

אֱוִילִים  מִדֶּרֶךְ  פִּשְׁעָם.  וּמֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם  יִתְעַנּוּ  בְּרִשְׁעָם.  בְּרַחֲמִים  גְּדוֹלִים  תּוֹשִׁיעָם.  חַיִּים  לַחֲזוֹת  בְּנֹעַם.   בְּנֹעַם  בְּמִדַּת  מַחֲמַל.  תָּחֹן  גְּוִיָּתֵנוּ  מֵהַקְמַת.  כִּי  יֻלַּדְנוּ  לְעָמָל.  לֹא  כַעֲוֹנֹתֵינוּ  גָּמַל.   גָּמַל  וְחֶסֶד  גָּדַל.  וְדַרְכֵי  טוּבוֹ  לֹא  חִדַּל.  וְעַתָּה  כֹּחוֹ  יִגְדַּל.  לְהָבִיא  עָלָיו  צַעֲקַת  דָּל.   דָּל  צִדְקָתוֹ  לְחַוּוֹת.  חַיִּים  בְּטוּבוֹ  לְהַתְווֹת.  יְחַלְּצֵנוּ  מִפְּצָעִים  וּמִכַּוּוֹת.  מִדֶּבֶר  הַוּוֹת.   הַוּוֹת  יָסִיר  קִוִּיתִיו.  אֹרַח  צִדְקוֹתָיו  אִוִּיתִיו.  יַעֲנֵנִי  בְּצֶדֶק  קְרָאתִיו.  אָמַר  יְיָ  וּרְפָאתִיו.   וּרְפָאתִיו  חַסְדְּךָ  תּוֹדִיעָם.  נִתְוַכְּחוּ  בְּמַכְאוֹב  יְצוּעָם.  תְּלוֹנְנֵם  בְּצִלְּךָ  מִלְּיַגְּעָם.  עַד  יַעֲבָר  זָעַם.   זַעַם  יְשַׁכֵּךְ  בְּחַסְדּוֹ.  יְגַלֶּה  לִירֵאָיו  סוֹדוֹ.  וְכָל  יְצוּרֵי  יְסוֹדוֹ.  יוֹדוּ  לַייָ  חַסְדּוֹ.   חַסְדּוֹ  בֶּאֱמוּנָה  לַחֲטֹב.  כִּי  בְכָל  מִדּוֹתָיו  טוֹב.  שָׂא  נָא  עָוֹן  וְקַח  טוֹב.  הוֹדוּ  לַייָ  כִּי  טוֹב.   טוֹב  לְהַמְצִיא  תַעַל.  כִּי  יְשׁוּבוּן  מִמַּעַל.  וַיִּגֶל  אָזְנָם  לְהַעַל.  הֶן  כָּל  אֵלֶּה  יִפְעַל.   יִפְעַל  לְעָפָר  וָאֵפֶר.  פַּעֲמַיִם  וְשָׁלֹשׁ  יְכַפֵּר.  לְמֵלִיץ  יֹשֶׁר  יְסַפֵּר.  וְיֹאמַר  מָצָאתִי  כֹפֶר.   כֹּפֶר  לִמְצֹא  יְאַוֵּת.  וְיִכְתֹּב  שׁוֹבֵר  לְמַגְבֵּת.  וּמִשְׁפָּט  לֹא  יְעַוֵּת.  הַצֵּל  לְקֻחִים  לַמָּוֶת.   לַמָּוֶת  מָטִים  לְנַסֵּה.  וּבְמֹסָרָם  יַחְתֹּם  לְהִנָּשֵׂא.  וְגֵוָה  מִגֶּבֶר  יְכַסֶּה.  לְהָסִיר  אָדָם  מַעֲשֶׂה.   מַעֲשֵׂה  יָדָיו  כֻּלָּם.  כָּל  בָּאֵי  עוֹלָם.  יְבִיאֵם  בַּמִּשְׁפָּט  לְהוֹבִילָם.  עַל  כָּל  נֶעְלָם.   נֶעְלַם  וְגָלוּי  תִּסְלַח.  וְלֹא  תִּטֹּר  לְנִתְעָב  וְנֶאֱלָח.  חֶפְצְךָ  בְּיָדֵינוּ  תִּצְלַח.  כִּי  אַתָּה  אֲדֹנָי  טוֹב  וְסַלָּח.   סַלָּח  נִפְלְאוֹתֶיךָ  הַגְבֵּר.  וְתַעֲצֹר  דֶּבֶר  וְכָל  שֶׁבֶר.  כִּי  מַה  יִצְדַּק  לְדַבֵּר.  יָמָיו  כְּצֵל  עוֹבֵר.   עוֹבֵר  וְגָז  חִישׁ  מִפָּנֶיךָ.  וְהֵיךְ  יַעֲמֹד  לְפָנֶיךָ.  חַי  נִקְדָּשׁ  בְּאוֹפַנֶּיךָ.  חֶסֶד  וֶאֱמֶת  יְקַדְּמוּ  פָנֶיךָ.   פָּנֶיךָ  הָאֵר  בְּצִדְקוֹתֶיךָ.  לְעַם  שׁוֹמְרֵי  חֻקּוֹתֶיךָ.  תְּמַהֵר  וּתְקָרֵב  חֲשׁוּקָתְךָ.  אֲדֹנָי  כְּכָל  צִדְקֹתֶךָ.   צִדְקוֹתֶיךָ  לְהַרְבּוֹת  תַּרְאֵנִי.  וְנֶחָמוֹת  טוֹבוֹת  תְּבַשְּׂרֵנִי.  בְּעָמְדִי  פְּנֵי  אֲדֹנִי.  וַתָּרֶם  כִּרְאֵים  קַרְנִי.   קַרְנִי  תָּרוּם  בְּעֶלְצוֹן.  בְּשׁוּבְךָ  לִגְדֹּר  פִּרְצוֹן.  וּתְפִלָּתִי  כְּזִבְחֵי  צֹאן.  יְיָ  בְּעֵת  רָצוֹן.   רָצוֹן  עֲנִיתִיךְ  תַּעֲנֵנוּ.  וְיוֹם  תְּשׁוּעָה  תְּחָנֵּנוּ.  הַבֶּט  נָא  עַמְּךָ  כֻלָּנוּ.  יְיָ  תִּשְׁפֹּת  שָׁלוֹם  לָנוּ.   שָׁלוֹם  לָנוּ  תַטְרֵף.  וְחַטֹּאתֵינוּ  תְּטַהֵר  לְצָרֵף.  וְחֵמָה  עֲזֹב  וְהֶרֶף.  וּמַעֲשֵׂי  יָדֶיךָ  אַל  תֶּרֶף.   תֶּרֶף  שִׁגְגוֹת  מְעִילָה.  וּזְדוֹנוֹת  נַעֵר  בִּמְצוּלָה.  רִצּוּי  חֵן  קָרֵב  לְהִנָּצְלָה.  בָּעֵת  הַזֹּאת  רֶוַח  וְהַצָּלָה. 

אֲדֹנָי  שׁוֹמְרִי  לְבֵיתְךָ  נָאֲוָה.  שְׁמִירַת  קֹדֶשׁ  כְּמוֹ  נֵר  מִצְוָה.  אֲלֹהִים  תְּצַוֶּה  שְׁמֹר  הָאֲרִיאֵל.  וְאַתָּה  תִשְׁמֹר  שְׁאָר  יִשְׂרָאֵל.  בְּעֶשְׂרִים  וְאַרְבַּע  מְקוֹמוֹת  מְדֻבָּר.  מְמֻנִּים  שׁוֹמְרִים  שְׁנַיִם  לְפַרְבָּר.  בְּבֵית  הַמּוֹקֵד  זְקֵנִים  יְשֵׁנִים.  בְּחַצְרוֹת  אֱלֹהִים  בְּרַעֲנָן  דְּשֵׁנִים.  גְּמוּלֵי  פְרָחִים  יְנוּבוּן  בְּשֵׂיבָה.  בְּהַקֵּף  רוֹבַד  שְׁנָתָם  עֲרֵבָה.  גְּדֹל  הַצְנֵעַ  בְּלֶכֶת  מְסִבָּה.  כְּבוֹדוֹ  מְסֻמָּן  לְיוֹצֵא  וְלַבָּא.  דְּרָכִים  מְסֻבִּים  לְבֵית  הַטְּבִילָה.  לְבִלְתִּי  טָהוֹר  בְּמִקְּרֵה  לָיְלָה.  דּוֹלְקִים  נֵרוֹת  לְכָל  צַד  אוֹרָה.  וְטָבַל  וְיָשַׁב  לְצַד  הַמְּדוּרָה.  הֲלֹא  מְעַט  שִׁבְתּוֹ  כְּנִגְרַע  עֶרְכּוֹ.  וְשַׁעַר  נִפְתַּח  וְיָצָא  לְדַרְכּוֹ.  הֲמֻלַּת  מְמֻנֶּה  מְזֹרַז  מַטְרִים.  לְטָהֳרָה  מַשְׁכִּים  תְּרוּמָה  מֵרִים.  וְדָפַק  וּפָתַח  מְמֻנֶּה  נִכְנַס.  וְיָשָׁן  נִקְנַס  אַף  כִּי  נֶאֱנָס.  וְקוֹל  הַגְּבִינִי  יְזוֹרֵר  לְעוֹרֵר.  יְשֻׁרוּן  לְמַעֲמַד  לְוִיִּם  לְשׁוֹרֵר.  זְרִיזִים  יָצְאוּ  חֲלוּקִים  לְכִתִּים.  בְּשָׁלוֹם  לְהַעֲמִיד  מְכַהֵן  חֲבִתִּים.  זְהִירִים  לַחֲצוֹת  וְלִקְמֹץ  נִפְטָר.  חֲצִי  עִשָּׂרוֹן  וְכָלִיל  תָּקְטָר.  חֲתִיַּת  גַּחַל  בְּמַחְתַּת  כֶּסֶף.  בְּאַרְבַּע  קַבִּין  לְתוֹכָהּ  מְאַסֵּף.  חֲלִיפָהּ  נָטַל  עֲשׂוֹתָהּ  מְעֻלָּה.  וְעֵרָה  לְתוֹכָהּ  וְזָהָב  כֻּלָּהּ.  טָפוּל  מְפֻזָּר  בְּאַמָּה  יְכֻבָּד.  פְּסַכְתַּר  כּוֹפֶה  לְיוֹם  הַמְכֻבָּד.  טְכוּסִים  לְפַיָּס  וְלִתְרֹם  זָכָה.  מְהַלֵּךְ  בְּרַגְלָיו  לְאוֹר  מַעֲרָכָה.  יְקַדֵּשׁ  קִדּוּשׁ  וְנָטַל  מַחְתָּה.  וְעָלָה  וְחָתָה  וְיָרַד  לְמַטָּה.  יְדֵיהֶם  מְקַדְּשִׁים  וְגַם  רַגְלֵיהֶם.  לְהוֹצִיא  דֶשֶׁן  מְכִינִים  כְּלֵיהֶם.  כְּלֵי  מַגְרֵפוֹת  בְּלִי  מַתְּלָאוֹת.  פְּעָמִים  עָלָיו  כְּמוֹ  שְׁלֹשׁ  מֵאוֹת.  כְּבוֹדוֹ  מַרְאִים  לְעוֹלֵי  רְגָלִים.  בְּבוֹא  לֵרָאוֹת  בִּיפִי  נְעָלִים.  לוֹקְטִים  בְּבֵרוּר  עֲצֵי  הַתְּאֵנָה.  עֲרֹךְ  מַעֲרָכוֹת  שְׁתַּיִם  הֵנָּה.  לְמוּל  הַמִּזְרָח  עֲשׂוֹת  הֶחָזִית.  וְיָרְדוּ  וּבָאוּ  לְלִשְׁכַּת  הַגָּזִית.  מְמֻנֶּה  אוֹמֵר  צְפוֹת  לַמִּזְרָח.  וְצוֹפֶה  מַזְכִּיר  זְכוּת  הָאֶזְרָח.  מְשֹׁךְ  הַטָּלֶה  לְתָמִיד  נִשְׁמָר.  מְבֻקָּר  מִמּוּם  בְּלִשְׁכַּת  אִמָּר.  נְכוֹנִים  לְהַרְגִּישׁ  עֲזָרָה  כֻלָּהּ.  בְּפַיָּס  שֵׁנִי  בְּקוֹל  הַהֲמֻלָּה.  נִכְחָם  יוֹשֵׁב  סְגַן  הַכֹּהֲנִים.  לְסַדֵּר  פַּיָּס  וְעַל  פִּיו  נִמְנִים.  סְדוּרִים  זוֹכִים  שְׁלֹשָׁה  עָשָׂר.  וְעִם  הַשַּׁחַר  שְׁנַיִם  נֶחֱסָר.  סָמוּךְ  הַבִּקּוּר  לְאוֹר  לַהַב.  וְהִשְׁקוּ  הַתָּמִיד  בְּכוֹס  זָהָב.  עֲלָיַת  נְתָחִים  בְּאֹרֶךְ  לְהַעֲרִיךְ.  וְהָעֵת  לְקַצֵּר  וְאֵין  עֵת  לְהַאֲרִיךְ.  עֲרִיכַת  דִּשּׁוּן  בְּאַרְבַּע  כֵּלִים.  וְהַכּוֹז  וּטְנִי  בְּיָדָם  עוֹלִים.  פְּתֹחַ  יוֹרֵד  וְכֵיוָן  נִרְגָּשׁ.  וְהַקּוֹל  נִשְׁמַע  וְשׁוֹחֵט  נִגָּשׁ.  פַּיַּס  קְטֹרֶת  חֲדָשִׁים  כֻּלָּם.  לִרְצוֹת  פֹּעַל  וּלְבָרֵךְ  חֵילָם.  צְרוּפָה  מְנוֹרָה  לְדַשֵּׁן  נִכְנָס.  שְׁנַיִם  דּוֹלְקִים  לְמִזְרָח  פַּנָּס.  צְפוֹת  הָעֵדוּת  בַּנֵּר  דּוֹלֵק.  וְאַף  כִּי  שַׁמְנוֹ  בְּחֵלֶק  כְּחֵלֶק.  קְדֹשָׁיו  לְנוֹסֵס  בְּעֵרֶךְ  נֵרוֹת.  הֲיֵשׁ  בָּם  צֹרֶךְ  לְיוֹצֵר  מְאוֹרוֹת.  קְרוֹתָם  אֶת  שְׁמַע  וְעֶשֶׂר  עֲרָכוֹת.  יְבָרְכוּ  הָעָם  בְּשָׁלֹשׁ  בְּרָכוֹת.  רְאוּיִם  חֲדָשִׁים  הֲלֹא  עִם  יְשָׁנִים.  לְהָפִיס  לַעֲבֹד  בְּעֵלֶס  שְׂשׂוֹנִים.  רְבִיעִי  לְהַרְגִּישׁ  עֲלוֹת  אֵבָרִים.  הֲלֹא  מִן  כֶּבֶשׁ  מִזְבֵּחַ  לְהָרִים.  שִׁלּוּחַ  בְּגָדִים  מְסוּרִים  כֹּהֲנִים.  לְהַפְשִׁיט  אוֹתָם  בְּיַד  חַזָּנִים.  שְׁלֹשָׁה  וְתִשְׁעִים  כְּלֵי  הַשָּׁרֵת.  וּמִשָּׁם  בָּזָךְ  וְכַף  הַקְּטֹרֶת.  תְּפֹשׂ  מַגְרֵפָה  לְבֵין  הָאוּלָם.  זְרָקָהּ  לְרִצְפָּה  וְרָעֲשׁוּ  כֻלָּם.  תְּהִלָּה  בְעִתָּהּ  לְכָל  בְּנֵי  לְוִיָּה.  וְרָצוּ  לְקוֹלָהּ  לְהִשְׁתַּחֲוָיָה.  אֲחוּזִים  בְּיָדָם  כְּלֵי  דִשּׁוּנִים.  לְהִשְׁתַּחֲוָאָה  בְּבוֹאָם  שׁוֹנִים.  אֲשֶׁר  לוֹ  מַחְתָּה  לְבַל  יִכָּוֶה.  מְזֹרָז  לְהַתְחִיל  וְהוּא  מִשְׁתַּחֲוֶה.  פְּרֹשׁ  הָעֹמְדִים  וְהֵחֵל  לְהַקְטִיר.  שְׁחֹחַ  יָצָא  בְּדֶרֶךְ  מַפְטִיר.  פְּרָס  הָעֶרֶב  כְּמַעֲשֵׂה  שַׁחַר.  וְעֵרֶךְ  נֵרוֹת  לְאַחֲרָיו  אֵחַר.  רְאוֹתָם  נִכְנָס  גְּדוֹל  הָאַחִים.  שְׁלֹשָׁה  אוֹחֲזִים  וְכֻלָּם  שָׁחִים.  רְצוּיִם  יָצְאוּ  אֲחָדִים  כֻּלָּם.  וְעָלוּ  וְעָמְדוּ  בְּמַעֲלוֹת  אוּלָם.  יְבָרְכוּ  הָעָם  בְּרָכָה  אֶחָת.  וְהִיא  הַמְעֻלָּה  בְּשׁוּבָה  וָנָחַת.  יְדֵיהֶם  נְשׂוּאִים  לְגַב  רָאשֵׁיהֶם.  לְבָרֵךְ  הָעָם  בְּשֵׁם  אֱלֹהֵיהֶם.  מְזֻמָּן  סֶגֶן  בְּיָמִין  לְהַעֲלוֹת.  מְשָׁרֵת  גָּדוֹל  כְּחָפֵץ  לַעֲלוֹת.  מְסַדֵּר  רִאשׁוֹן  לְהוֹשִׁיט  עָדָיו.  סְמֹךְ  לִנְתָחִים  אֱמוּנָה  יָדָיו.  בְּבֹאוֹ  לְהַקֵּף  לְנַסֵּךְ  נוֹתְנִים.  וְתָקְעוּ  חֲצוֹצְרוֹת  שְׁנֵי  הַכֹּהֲנִים.  בְּרֻבֵּי  תְקִיעוֹת  כְּקָרֵב  נֶסֶךְ.  בְּסוּדָר  לְהָנִיף  כְּשָׁחָה  לְנַסֵּךְ.  יְצַלְצֵל  בְּצִלְצֵל  בְּקוֹל  הוֹדָיָה.  וְהַשִּׁיר  הֵחֵל  וְהִשְׁתַּחֲוָיָה.  צְפוּפִים  עוֹמְדִים  לְקוֹל  הַתְּרוּעָה.  וְעַל  כָּל  פֶּרֶק  בְּבֶרֶךְ  כְּרִיעָה.  חֲלִילִים  וְאַבּוּב  וְקוֹל  כִּנּוֹרַי.  אֱלֹהִים  יָשִׁיב  הֲמוֹן  קוֹל  שִׁירָי.  חֲסַל  הַתָּמִיד  עֲבוֹדַת  סִפּוּר.  יְצָרֵף  אֱלֹהִים  לְיוֹם  הַכִּפּוּר.  קְדֻשָּׁה  שְׁלִישִׁית  לְעַמְּךָ  תָבִיא.  בְּאוּרִים  וְתֻמִּים  בְּמֶלֶךְ  וְנָבִיא.  חֲדָשָׁה  תְחַדֵּשׁ  וְטֻמְאָה  תַעֲבִיר.  וְהָשֵׁב  עֲבוֹדָה  לְסֵדֶר  הַדְּבִיר.  זְבוּל  מִקְדָּשְׁךָ  תְּפָאֵר  לְהַעֲמִיד.  וְקָרְבָּן  נַקְרִיב  בְּמוֹעֲדוֹ  תָּמִיד.  קֹנֵה  קִנְיָנְךָ  בְּכָבוֹד  לְהַעֲמִיד.  וְנַעֲרֹךְ  עֶרֶךְ  וְשֻׁלְחָן  תָּמִיד.  וְנֶחֱזֶה  כְּבוֹדְךָ  לְפָנָיו  תָּמִיד.  וְנֵס  מִתְנוֹסֵס  בְּלֶחֶם  תָּמִיד.  קְרוֹבָה  יְשׁוּעָה  שְׁנַת  שִׁלּוּמִים.  לְצִיּוֹן  תָּשִׁיב  בְּרַבִּים  רַחֲמִים

אַל  נָא  תְיַסֵּר  בָּאֵי  עָדֶיךָ.  כִּי  מְאֹד  מְיֻסָּרִים  בְּמוּסָר  רַע  וְקָשֶׁה.  בָּאֵשׁ  וּבַמִּים  בִּשְׁבִי  וּבַבִּזָּה  נִדּוֹנִים.  בְּכָל  יוֹם  בְּאַכְזָרִיּוּת  וְשֶׁטֶף  אַף.  גָּלוּ  וְנָעוּ  מֵעַל  שֻׁלְחָנֶךָ.  וּפֻזְּרוּ  בְּאַרְבַּע  פִּנּוֹת  הֲדוֹמֶךָ.  דָּשׁוּם  רְמָסוּם  רַגְלֵי  כָּל  מֵצִיק.  וַיְשִׁיתוּם  לְמִרְמָס  כְּחֹמֶר  וְטִיט  חוּצוֹת.  הַשְׁקִיפָה  בְּעֶלְבּוֹן  עֲלוּבֶיךָ.  כִּי  בָאוּ  וְגָעוּ  עַד  שַׁעֲרֵי  מָוֶת.  וְאִם  גָּדַל  עָוֹן  עַד  שְׁמֵי  שָׁמֶיךָ.  רַחֲמֶיךָ  יְקַדְּמוּנוּ  אֲשֶׁר  מֵעוֹלָם.  זְכֹר  שְׁלֹשֶׁת  אֵיתָנֵי  קֶדֶם.  הֶהָיוּ  דְבֵקִים  בְּיִרְאַת  יִחוּדֶךָ.  חֵשֶׁק  חִבָּתָם  אַל  תִּשְׁכַּח  לָנֶצַח.  כִּי  כֵן  הִבְטַחְתָּם  בְּיַד  רוֹעֶה  נֶאֱמָן.  טֶרֶם  תְּכַלֶּה  שְׁאֵרִית  יַעֲקֹב.  יֶהֱמוּ  רַחֲמֶיךָ  וְיִכְמְרוּ  נִחוּמֶיךָ.  יוֹקֵשׁ  עִוֻּיָם  כַּבֶּס  נָא  בְּעַצְמֶךָ.  כִּי  אֵין  לְחַטֵּא  בְּמֵי  נִדָּה.  כֹּהֲנֵי  עֲבוֹדָה  וּלְוִיֵּי  דוּכָן.  וּבְנֵי  מַעֲמָדוֹת  סֻלָּקוּ  וְאֵינָם.  לָבַשְׁנוּ  חֶרְפָּה  וְעָטִינוּ  כְלִמָּה.  כִּי  חָסַרְנוּ  כֹל  וְנוֹתַרְנוּ  כִּכְלִי  רִיק.  מֵאָז  נִטְמִינוּ  בְּכָל  מַגַּע  טֻמְאָה.  וְאֵין  לָנוּ  טָהֳרָה  בַּמֶּה  לְהִטָּהֵר.  נָא  מִמְּרוֹמְךָ  זְרֹק  מַיִם  טְהוֹרִים.  וְהַשְׁרֵה  שְׁכִינָתְךָ  עַל  זֶרַע  מַקְדִּישֶׁיךָ.  שְׂמֹאלְךָ  דָחִיתָ  יְמִינְךָ  תְקָרֵב.  כִּי  קִרְבָתְךָ  חַיִּים  הִיא  לָנוּ.  עַל  מִי  נָנוּס  מְצֹא  מָנוֹס  וְעֶזְרָה.  כִּי  אִם  עָלֶיךָ  עוֹנֶה  בְּעֵת  צָרָה.  פְּסִילִים  וְגִלּוּלִים  אֲשֵׁרִים  וְחַמָּנִים.  חֵרְשִׁים  וְסוּמִים  הֶבֶל  תַּעְתּוּעִים.  צוּר  עוֹלָמִים  חַי  וְקַיָּם  לָעַד.  בְּךָ  לְבַד  מִבְטָחֵנוּ  וְאַתָּה  תוֹחַלְתֵּנוּ.  קֹוֶיךָ  אֵל  חַי  וּבוֹטְחֶיךָ  אֵל  אֱמֶת.  אַל  נָא  תְבַיְּשֵׁם  מִסֵּבֶר  קִוֻּיָם.  רְאֵה  רִפְיוֹנָם  וְהַבֵּט  כִּשְׁלוֹנָם.  וְהָקֵל  וְהַעֲבֵר  כֹּבֶד  מַשָּׂאָם.  שְׁפֹךְ  מֵי  טֹהַר  דָּמִים  לְהָדִיחַ.  תְּחַטְּאֵנוּ  בְאֵזוֹב  תְּכַבֵּס  וְתָדִיחַ.  תָּשֵׁב  גְּמוּל  לִמְכַחֲשֶׁיךָ  וְשַׁלֵּם  כְּמִפְעָלָם.  עַל  רוּם  קָדְקְדָם  חֲמָסָם  יֵרֵד.  בִּין  יָבִינוּ  כֹל  מַאֲמַצֵּי  כֹחֶךָ.  נִסִּים  בְּהַפְלִיאֲךָ  לִמְלֻמְּדֵי  נִסֶּיךָ

אַל  בְּאַפְּךָ  פֶּן  תַּמְעִיט.  בַּצַּר  פְּקַדְנוּךָ  צָקוּן  לָחַשׁ.  גְּרֹר  מְשֹׁךְ  וּבְךָ  נָרוּץ.  דְּבָרְךָ  הַטּוֹב  יִסְעַד  לָנוּ.  הָחִישׁ  עֵזֶר  וְגַם  מִפְלָט.  וְעֹז  תָּעֹז  לְקֹוֵי  סִבְרֶךָ.  זְכֹר  מִכְתַּב  זִכְרוֹן  סֵפֶר.  חֶסֶד  נֹעַר  וְאַהֲבַת  כְּלוּלוֹת.  טֶרֶף  וּמָזוֹן  לָנוּ  תָבִין.  יָדְךָ  לֹא  כְבָשָׂר  וָדָם.  כְּגָשׁ  הַדָּךְ  בְּוִדּוּי  פֶּשַׁע.  לוֹ  תַאֲזִין  מָצָאתִי  כֹפֶר.  מִנִּי  אֶלֶף  אֶחָד  מְצֹא.  נְטֵה  הַכָּף  מֵרֶדֶת  שָׁחַת.  סוֹטֵן  בְּבוֹא  לְקַטְרֵג  עַמֶּךָ.  עִמּוֹ  לֹא  תַסְכִּים  וְתֹאבֶה.  פְּדֵה  נֶפֶשׁ  חוֹכָה  לָךְ.  צְלַח  רְכַב  בְּהִדּוּר  הֲדָרֶךָ.  קָרֵב  שְׁאֵרִית  מִקֶּרֶב  הָעַמִּים.  רְצֵם  חַשְּׁבֵם  כַּטַּל  וְכִרְבִיבִים.  שְׁמָר  אֵלֶּה  לֹא  יִטֹּשׁ.  תַּגְדִּיל  שִׁמְךָ  הַמְשֻׁתָּף  בִּשְׁמֵנוּ

אֲדֹנָי  אֱלֹהַי  רַבַּת  צְרָרוּנִי  מִנְּעוּרַי.  בִּקַּשְׁתִּיךָ  אִמַּצְתָּ  לִבִּי  בִּהְיוֹתְךָ  בְּעוֹזְרַי.  גָּבְרוּ  עַתָּה  וְגַם  עָתְקוּ  שׁוֹבְרַי.  דּוֹבְרִים  בִּי  רָעֲדוּ  כָּל  אֵבָרַי.  הָיִיתִי  חֶרְפָּה  בֵּינֵיהֶם  מָשָׁל  וּשְׁנִינָה.  וַיַּדּוּ  אֶבֶן  בִּי  הֶאֱרִיכוּ  עָלַי  מַעֲנָה.  זֵדִים  הֱלִיצוּנִי  בְּפִיהֶם  וּלְשׁוֹנָם  שַׁתּוּ  כְּחֶרֶב  שְׁנוּנָה.  חוֹשְׁבִים  עָלַי  מַחְשְׁבוֹת  רֶשַׁע  בְּלִי  חֲנִינָה.  טוּבְךָ  וּמִדַּת  רַחֲמֶיךָ  יָגֹלּוּ  עָלֵינוּ.  יְשׁוּעָתְךָ  אֱלֹהִים  תְּשַׂגְּבֵנוּ.  כָּלְתָה  נַפְשֵׁנוּ  לִישׁוּעָתְךָ  לֵאמֹר  מָתַי  תְּנַחֲמֵנוּ.  לְמַעַן  שֵׁם  קָדְשְׁךָ  עֲשֵׂה,  לֹא  לָנוּ  יְיָ  לֹא  לָנוּ.  מִדַּת  טוּבְךָ  וַחֲסָדֶיךָ  הַגְבֵּר  עַל  צֹאן  מַרְעִיתֶךָ.  נַעֲנוּ  לְךָ  מְחַל  רַבֵּה  סְלִיחוֹתֶיךָ  וּמְחִילָתֶךָ.  סְעָדֵנוּ  וְנִוָּשֵׁעָה  וְהַט  לִבֵּנוּ  לִנְתִיבוֹתֶיךָ.  עֲנֵנוּ  יְיָ  עֲנֵנוּ  כִּי  טוֹב  חַסְדְּךָ  וֶאֱמוּנָתֶךָ.  פְּדֵה  וְהַצֵּל  עַמְּךָ  וְרַעְיָתְךָ  מִכַּף  מִתְקוֹמְמֵיהֶם.  צוּר  צַדִּיק  גָּדוֹל  גִּבּוֹר  וְנוֹרָא  אֵל  מוֹשִׁיעֵהֶם.  קַדֵּשׁ  קְדֻשַּׁת  שִׁמְךָ  עֶלְיוֹן  וְקָרֹב  מַצְדִּיקֵהֶם.  רַחֲמֶיךָ  יִכְמְרוּ  עֲלֵיהֶם  וְעַל  בְּנֵיהֶם.  שִׁחַרְנוּךָ  בִּתְחִנָּה  הַקְשִׁיבָה  אֱלֹהֵינוּ  מַלְכֵּנוּ  וּקְדוֹשֵׁנוּ.  שָׁלוֹם  רָב  תַּרְבֶּה  לִסְגֻלָּתֶךָ  כְּבוֹדֵנוּ  וּמֵרִים  רֹאשֵׁנוּ.  תַּבַּעְנָה  שְׂפָתֵנוּ  תְּהִלָּתֶךָ  כִּי  תַצִּילֵנוּ  מֵרוֹשְׁשֵׁינוּ.  תּוֹרָתְךָ  וְעֵדוֹתֶיךָ  שַׁעֲשׁוּעֵינוּ  וּבָם  תְּחִי  נַפְשֵׁנוּ.  דֶּבֶב  שְׂפָתַי  וְקוֹל  תַּחֲנוּנַי  שְׁמָעָה  וְהַאֲזִינָה.  וְשִׂיחוֹת  דְּבָרַי  לְפָנֶיךָ  יֻנְעֲמוּ  וְכִקְטֹרֶת  רְצֵה  נָא.  יְדִידֶיךָ  יַעֲלֹזוּ  וְיַעֲלוּ  לְצִיּוֹן  בְּרִנָּה.  דְּבִיר  קָדְשְׁךָ  וְאַרְמוֹנְךָ  עַל  מִשְׁפָּטוֹ  לְכוֹנְנָה.  בְּךָ  תוֹחַלְתִּי  וְשִׂבְרִי  רָם  וְנִשָּׂא  גֵּאֶה  גָּדוֹל  וְנוֹרָא.  רַחֲמֶיךָ  וַחֲסֶָדֶיךָ  אֲבַקֵּשׁ  וְלִישׁוּעָתְךָ  תָּמִיד  אֲשַׂבֵּרָה.  שָׁפְטָה  מִשְׁפָּטִי  וּנְקֹם  נִקְמַת  דַּם  עֲבָדֶיךָ  הַשָּׁפוּך  בְּעֶבְרָה.  מַגֵּר  מִתְקוֹמְמֶיךָ  וְשַׁלַּח  בָּם  חֲרוֹן  אַף  וְזַעַם  וְצָרָה.  וְאַתָּה  קְדוֹשׁ  יִשְׂרָאֵל  גּוֹאֲלָם  מַלְכָּם  וּגְאוֹנָם.  אֲשׁוּרָם  אִם  הִטּוּ  וְלִבָּם  הָלַךְ  אַחַר  עֵינָם.  לַעֲמַל  יְגוֹנָם  וּלְכֹבֶד  עֹל  גָּלוּתָם  הַבֵּט  מָגִנָּם.  הַבֵּט  לַבְּרִית  וְהִמָּלֵא  רַחֲמִים  עַל  פְּלֵיטַת  שְׁאוֹנָם.  לְעֶזְרָתִי  חוּשָׁה  וְהַחֲזֵק  נֶשֶׁק  לִקְרַאת  צָרִי  וְאוֹיְבִי.  וְיִשְׂמְחוּ  וִירַנְּנוּ  חוֹסֵי  בָךְ  כִּי  תַחֲבֹשׁ  מַכְאוֹבִי.  יֵבוֹשׁוּ  וְיַחְפְּרוּ  וְיִסֹּגוּ  אָחוֹר  חֲפֵצֵי  קְרָבִי.  חַזֵּק  וְאַמֵּץ  מַאֲמִינֶיךָ  גּוֹאֲלִי  וְצוּר  יְשׁוּעָתִי  אֵל  אֱלֹהֵי  אָבִי.

אֱלֹהִים  אַל  דֳּמִי  לְדָמִי.  אַל  תֶּחֱרַשׁ  וְאַל  תִּשְׁקֹט  לְמִתְקוֹמְמִי.  בַּקְּשֵׁהוּ  דָּרְשֵׁהוּ  מִיַּד  מַחֲרִימִי.  בַּל  תְּכַסֵּהוּ  אֶרֶץ  בְּכָל  מְקוֹמִי.  גּוֹל  יִגָּלֶה  לְפָנֶיךָ  יִשָּׁפֵךְ  וְיִזָּלֵף.  גַּם  בְּפוֹרְפְּרָךָ  מָלֵא  גְוִיּוֹת  יִגָּלֵף.  דּוֹן  יָדִין  שׁוֹפֵךְ  חֵלֶף  בְּחֵלֶף.  דְּמֵי  עֲנִיֶּיךָ  הַנִּשְׁפָּכִים  כְּשִׁגְרֵי  אָלֶף.  הִתְיָעֲצוּ  יַחַד  סוֹךְ  מֶסֶךְ  רַעַל.  הַלּוֹט  הַלּוֹט  פְּנֵי  כָל  הָאָרֶץ  לְהַעַל.  וְלֹא  יִזָּכֵר  שֵׁם  יִשְׂרָאֵל  הַמּוּעַל.  זֶרַע  קֹדֶשׁ  בָּנִים  לֹא  יְשַׁקֵּרוּ.  זֶה  אֵלִי  וְאַנְוֵהוּ  זָעֲקוּ  וְשׁוֹרֵרוּ.  חֶבֶל  נַחֲלָתֵנוּ  הוּא  וּבוֹ  נִתְאַמָּרוּ.  חַיַּת  יְחִידָתָם  בִּצְרוֹר  הַחַיִּים  צָרָרוּ.  טַף  וְנָשִׁים  הִשְׁלִימוּ  יַחַד  לְעֵקֶד.  טְלָאִים  הַמְבֻקָּרִים  בְּלִשְׁכַּת  בֵּית  הַמּוֹקֵד.  יָחִיד  וְנִשָּׂא  עָלָיו  נֵהָרֵג  וְנִשָּׂקֵד.  יִחוּדוֹ  נְיַחֵד  לוֹ  לְבַד  רֹאשׁ  לִקּוֹד.  כְּבָשִׂים  בְּנֵי  שָׁנָה  תְּמִימִים.  כָּבְשׁוּ  כְּזִבְחֵי  אֵמוּרֵי  שְׁלָמִים.  לְאִמוֹתָם  אוֹמְרִים  לֹא  תִכָּמְרוּ  רַחֲמִים.  לְקָרְבַּן  אִשֶּׁה  לַייָ  נִתְבַּקַּשְׁנוּ  מִמְּרוֹמִים.  מְפַרְפְּרִים  הַיְלָדִים  וְזֶה  עַל  זֶה  מְפַרְכְּסִים.  מְמַהֲרִים  שְׁחוֹט  אֲחֵרִים  וּבִדְמֵיהֶם  מִתְבּוֹסְסִים.  נָתוּן  עַל  רוֹבֵד  הֵיכָלְךָ  וְאַף  לִמְמָרְסִים.  נֶגֶד  עֵינֶיךָ  לָעַד  יְהוּ  תּוֹסְסִים.  סִדְּרוּ  לְפָנֶיךָ  סֵדֶר  מַעֲרָכָה  גְדוֹלָה.  סוֹבֵב  וְגַם  הַיְסוֹד  קָטוֹן  מֵהָכִילָה.  עוֹלְלִים  וְיוֹנְקִים  הַנִּזְבָּחִים  כָּלִיל  לְעוֹלָה.  עוֹלָתְךָ  יְדַשְּׁנֶה  יִזְכֹּר  כָּל  מִנְחֹתֶיךָ  סֶּלָה.  פִּנּוֹת  וַעֲזָרוֹת  מָלְאוּ  קָרְבְּנֵי  זְבָחִים.  פְּדָרִים  וַאֲבָרִים  הָרֹאשׁ  וְהָרֶגֶל  וְהַנְּתָחִים.  צְרִידֵי  מְנָחוֹת  כַּמָּה  עֶשְׂרוֹנֵי  מוֹחִים.  צִדְקָניּוֹת  קִנֵּיהֶם  הֵמָּה  עוֹלְלֵי  טִפּוּחִים.  קַיִץ  לַמִּזְבֵּחַ  הֵם  בְּנֵי  בֵי  רַב.  קָרְבַּן  הָעָם  לְכַפֵּר  תַּלְמִיד  עִם  צוֹרֵב.  רַחַשׁ  מֻרְבָּךְ  זֶה  מֵאָז  לֹא  נִתְקָרֵב.  רֵיחַ  נִיחוֹחַ  מִנְחַת  יְהוּדָה  תֶּעֱרַב.  שָׁרְתֵי  כְהֻנָּה  כֻּשְּׁרוּ  נָשִׁים  כַּאֲנָשִׁים.  שְׁחִיטָה  זְרִיקָה  וְקַבָּלָה  מַקְרִיבִים  וּמַגִּישִׁים.  תִּקְרֹבֶת  מִנְחָה  טְהוֹרָה  נַפְשׁוֹת  הַקְּדוֹשִׁים.  תְּנוּפַת  חָזֶה  וָשׁוֹק  וּלְחָיֵי  הָרָאשִׁים.  דְּמָעוֹת  מִפֹּה  וּמִפֹּה  נוֹבְעִים  וּמְקַלְּחִים.  וְשׁוֹחֲטִים  וְנִשְׁחָטִים  אֵלּוּ  עַל  אֵלּוּ  גּוֹנְחִים.  דְּמֵי  אָבוֹת  וּבָנִים  נוֹגְעִים  וְטוֹפְחִים.  בִּרְכַּת  הַזֶּבַח  שְׁמַע  יִשְׂרָאֵל  צוֹרְחִים.  יִרְאֶה  יֵרָאֶה  פְּעֻלַּת  בָּנוֹת  בּוֹטְחוֹת.  בְּחֹם  הַיּוֹם  עֲרֻמּוֹת  לַשֶּׁמֶשׁ  נִשְׁחָחוֹת.  יָפָה  בַנָּשִׁים  מְבֻקְּעֵי  כֶרֶס  נִמְתָּחוֹת.  מִבֵּין  רַגְלֶיהָ  שִׁלְיָה  וָלָד  מַפְרִיחוֹת.  שָׁמֹעַ  אִם  נִשְׁמַע  אוֹ  נִרְאָה.  לְהַאֲמִין  מִי  יַאֲמִין  גְּדוֹלָה  פְלִיאָה.  מוֹלִיכִין  בְּנֵיהֶם  לַטֶּבַח  כִּלְחֻפָּה  נָאָה.  הַעַל  אֵלֶּה  תִּתְאַפַּק  רָם  גָּאֹה  גָאָה.  קֶדֶם  נִשְׁעַנְנוּ  וְתַעֲמֹד  עֲקֵדַת  הַר  מוֹר.  טָמוּן  לְיֶשַׁע  בְּכָל  דּוֹר  וָדוֹר  לִשְׁמוֹר.  נִתּוֹסְפוּ  אֵלֶּה  וְכָאֵלֶּה  עַד  בִּלְתִּי  לֵאמֹר.  חַי  זִכְזוּךְ  קִוָּם  תִּשְׁמֹר  לָנוּ  וְצָרוֹתֵינוּ  תִּגְמֹר

אַהֲבַת  עִזּוּז  וְתֹקֶף  חִבָּה.  בְּרִית  נְעוּרִים  זְכֹר  וְחֶסֶד  תַּאֲוָה.  גָּדֵר  מְשׂוּכָה  בְּמַסְלוּל  נְתִיבָה.  דָּרַךְ  אָב  וְרָדַף  בִּפְרִישׁוּת  אַהֲבָה.  הוּעַר  מִקֶּדֶם  וּמִמִּזְרָח  הוּבָא.  וְצֶדֶק  לְרַגְלָיו  נִקְרָא  וְנִתְוָה.  זִהֵר  תּוֹעִים  מִדֶּרֶךְ  תּוֹעֵבָה.  חֲשָׂכָם  מֵאֵשׁ  וּמִלֶּהָבָה.  טִירוֹת  בָּתִּים  מָאַס  מִלְּיַשְּׁבָה.  יְתֵדוֹת  אֹהָלִים  הִסִּיעַ  בַּעֲרָבָה.  כָּלוּ  רֹב  יָמָיו  בְּאֶפֶס  תִּקְוָה.  לְמֶשֶׁק  בֶּן  בַּיִת  כִּזְקַן  בֵּיתוֹ  לְהִתְחַשְּׁבָה.  מַאֲמָר  בְּבוֹא  וּפְקִידָה  בְּהִתְקָרְבָה.  נֶחֱנַט  שְׂרִיג  יֹשֶׁר  וּמִשְׁעֶנֶת  שֵׂיבָה.  שֶׂבֶר  תּוֹחַלְתּוֹ  מִמְּךָ  לֹא  נִכְזָבָה.  עֶשֶׁת  מַחְשַׁבְתּוֹ  אֵלֶיךָ  הוּשָׁבָה.  פֶּקֶד  בְּחִינָתוֹ  בְּעֵת  לְפָנֶיךָ  קָרְבָה.  צִוִּיתוֹ  עַל  חֵשֶׁק  תַּאֲוָתוֹ  לְךָ  לְהַקְרִיבָה.  קַח  נָא  אֶת  בִּנְךָ  אֶת  יְחִידְךָ  וְהַעֲלֵהוּ  לִנְדָבָה.  רְצִיתִיו  חֲשַׁקְתִּיו  לְרֵיחַ  נִיחֹחַ  לְהִתְעָרְבָה.  שִׂיחַ  פְּעִירָתוֹ  בְּרֶגֶן  וּתְנוּאוֹת  לֹא  הִרְבָּה.  תַּעַן  מְזִמּוֹתָיו  לֹא  הֵשִׁיב  בִּתְשׁוּבָה.  בִּקַּע  עֵצִים  וּמַעֲרֶכֶת  שִׁוָּה.  נִין  עָקַד  בִּרְצוֹן  תַּאֲוָה.  יָדָיו  וְרַגְלָיו  קָשַׁר  בְּעִנּוּד  וַעֲנִיבָה.  פֶּן  בְּפִרְכּוּס  יִפָּסֵל  עֹלַת  חוֹבָה.  מַאֲכֶלֶת  לְשַׁחֲטוֹ  יָד  כְּשָׁלַח  בְּנֶפֶשׁ  רָוָה.  נַעַר  אַל  תִּשְׁחַט,  קוֹל  אֵלָיו  בָּא.  בִּי  נִשְׁבַּעְתִּי  עֵקֶב  אֲשֶׁר  עַל  יְחִידְךָ  נַפְשְׁךָ  לֹא  עָצְבָה.  זַרְעֲךָ  אָשִׁית  כְּצִמְחֵי  רְבָבָה.  חַי  הוּא  וְאֶפְרוֹ  לְפָנַי  צָבוּר  וּמוּבָא.  חָשׁוּב  הוּא  לְפָנַי  כְּטָבוּחַ  בְּמוֹקֵד  אַחֲוָה.  זְכוּתוֹ  הַמְצִיאֵנוּ  בַּהֲרִיחֲךָ  קְטֹרֶת  הָעֲרֵבָה.  קֶצֶף  שַׁכֵּךְ  וְחֵמָה  תַשְׁבִּית  מִבַּת  הַשּׁוֹבֵבָה.  וְכַאֲשֶׁר  כָּבְשׁוּ  יֵצֶר  וּשְׁנֵיהֶם  עָקְדוּ  לֵב  הַתַּאֲוָה.  כֵּן  יִכְבְּשׁוּ  רַחֲמֶיךָ  אֶת  כַּעַסְךָ  מִמְּשׁוּבָה.  וּבְרַחֲמִים  גְּדֹלִים  אֵלֶיהָ  שׁוּבָה.  וְתֹאמַר  שׁוּבָה  מְשׁוּבָה:

. 

בסמוך  למכניסי  רחמים  הקורא  למלאכים  לבקש  רחמים,  הפיוט  הזה  פונה  אל  התורה  ומבקש  ממנה  להתחנן  לפני  ה'.  והוא  כמו  מכניסי  רחמים  ודינו  כדין  מכניסי  רחמים.  תּוֹרָה  הַקְּדוֹשָׁה.  הִתְחַנְּנִי  בְּבַקָּשָׁה.  פְּנֵי  הַצּוּר  הַנַּעֲרָץ  בִּקְדֻשָּׁה  פני  ה'  שאנו  אומרים  עליו  בקדושה  נעריצך:  שִׁפְכִי  שִֹיחַ  עָרֵב.  וְזִכְרִי  מַעֲשֵֹה  חוֹרֵב  מעמד  הר  סיני,  שבו  ישראל  נַעֲשֶֹה  וְנִשְׁמַע  נָמוּ  לְהִתְקָרֵב  אמרו  נעשה  ונשמע:  רָגְנוּ  שֵֹעִיר  וּפָארָן.  דָּתוֹתֶיךָ  לְשָׁמְרָן.  עָמַד  וּמְדָדָן  רָאָה  וְהִתִּירָן  מבוסס  על  המדרש:  "א"ר  אבהו  אמר  קרא  עמד  וימודד  ארץ  ראה  ויתר  גוים  ראה  שבע  מצות  שקיבלו  עליהם  בני  נח  כיון  שלא  קיימו  עמד  והתיר  ממונן  לישראל  רבי  יוחנן  אמר  מהכא  הופיע  מהר  פארן  מפארן  הופיע  ממונם  לישראל".  כונת  הפיטן  לומר  שהגויים,  שעיר  ופארן,  מאסו  בתורה.  (הפסוק  המלא  שעליו  מתבסס  כאן  ר'  יוחנן  הוא  "ה'  מִסִּינַי  בָּא  וְזָרַח  מִשֵּׂעִיר  לָמוֹ  הוֹפִיעַ  מֵהַר  פָּארָן  וְאָתָה  מֵרִבְבֹת  קֹדֶשׁ  מִימִינוֹ  אֵשׁדָּת  לָמוֹ"  כלומר:  הוא  מזכיר  גם  את  שעיר  ולא  רק  את  פארן,  אלה  הם  הגויים  שלא  קימו  את  התורה  ולכן  נתנה  לישראל):  קָדוֹשׁ  הִתִּיקָם.  לְלֹא  שָׁמְרוּ  חֻקָּם.  בְּאַף  וּבְחֵמָה  עֲשֹוֹת  בָּהֶם  נָקָם  את  הגויים  שלא  קיימו  את  מצוותיהם  נתן  ה'  לישראל  לעשות  בהם  נקם:  צָעַד  מֵרְבָבוֹת.  וְנִקְדַּשׁ  בָּעֲרָבוֹת.  מִימִינוֹ  אֵשׁ  דָּת  וְלַהַב  שַׁלְהֵבוֹת  גם  זה  מבוסס  על  הפסוק  שהזכרנו:  ה'  מִסִּינַי  בָּא  וְזָרַח  מִשֵּׂעִיר  לָמוֹ  הוֹפִיעַ  מֵהַר  פָּארָן  וְאָתָה  מֵרִבְבֹת  קֹדֶשׁ  מִימִינוֹ  אֵשׁדָּת  לָמוֹ.  ה'  בא  מרבבות  קדש  ונתן  לנו  את  התורה  באש.  הפיטן  הוסיף  שהוא  נקדש  בערבות,  גם  זה  מבוסס  על  כמה  פסוקים  שהזכירו  זאת:  פָּנִים  מַסְבִּירוֹת.  אֵלָיו  מִתְחַבְּרוֹת.  הֻנְשָׁקוּ  מִפִּיו  עֲשֶֹרֶת  הַדִּבְּרוֹת  נתן  לנו  את  עשרת  הדברות  בנשיקה.  כפי  שדרשו  על  הפסוק  יִשָּׁקֵנִי  מִנְּשִׁיקוֹת  פִּיהוּ:  עוֹלָם  נִתְבַּסָּס.  אֲשֶׁר  מִתְּנָאוֹ  נִמְסָס.  כְּמוֹצֵא  שָׁלָל  רָב  עַל  אִמְרָתְךָ  שָֹשֹ  על  הפסוק  הזה  הוא  מבוסס:  שָׂשׂ  אָנֹכִי  עַל  אִמְרָתֶךָ  כְּמוֹצֵא  שָׁלָל  רָב.  וכונתו  שהעולם  שש  על  דברי  התורה:  סוֹדֵי  פִקּוּדַיִךְ.  נִמְסְרוּ  לְדוֹדַיִךְ.  מֵאָז  וְעַד  עַתָּה  הֵמָּה  מְכַבְּדַיִךְ  סודי  התורה  נמסרו  לישראל  שהם  מכבדיה:  נָדִים  וְגַם  נָעִים.  ובְרֹגֶז  שְֹבֵעִים  המשך  התאור  של  עם  ישראל,  שהם  נעים  ונדים  בארץ,  כלומר  גולים.  ושבעי  רגז,  כלומר  מתיסרים  בגולה,  ועם  זאת  בְּנֹפֶת  צוּפַיִךְ  תָּמִיד  מִשְׁתַּעְשְׁעִים  תמיד  עוסקים  בתורה.  וכיון  שהפיוט  הזה  אמור  אל  התורה,  נאמר  נפת  צופיך:  מַסּוֹרֶת  לְיַפֵּה.  בִּכְתָב  וּבְעַל  פֶּה  תורה  שבכתב  ותורה  שבע"פ.  יָקְרוּ  אֲמָרַיִךְ  מִשֹּׁהַם  וְיָשְׁפֵה  דברי  התורה  יקרים  מאבני  שהם  וישפה:  לִבִּי  לְחוֹקְקַיִךְ.  בַּעֲלִיל  מְזוֹקְקַיִךְ.  קוֹבְעֵי  עִתּוֹתָם  לְפַלֵּשׁ  פְּקָקַיִךְ  לבי  לעוסקים  בתורה.  הפיטן  מתבסס  כאן  על  פסוק  משירת  דבורה:  כְּלָלוֹת  וּפְרָטוֹת.  לִרְאוֹת  וּלְהַטּוֹת  החוקקים  מתאמצים  ללמוד  ולראות  כללות  ופרטות,  ומרוב  עסקם  בתורה  שְׁנָתָם  נוֹדֶדֶת  בַּחֲדַר  הַמִּטּוֹת:  יוֹם  יוֹם  יִדְרֹשׁוּן  מבוסס  על  הפסוק  וְאוֹתִי  יוֹם  יוֹם  יִדְרֹשׁוּן  וְדַעַת  דְּרָכַי  יֶחְפָּצוּן.  בְּלִבָּם  יַחֲרֹשׁוּן.  לֶאֱסֹר  וּלְהַתִּיר  בְּפִיהֶם  יְפָרְשׁוּן  עוסקים  בכל  עת  באסור  והתר:  טְמֵאוֹת  וּטְהוֹרוֹת.  לְהַבְדִּיל  וּלְהוֹרוֹת  מבוסס  על  הפסוק  וּלֲהַבְדִּיל  בֵּין  הַקֹּדֶשׁ  וּבֵין  הַחֹל  וּבֵין  הַטָּמֵא  וּבֵין  הַטָּהוֹר:   וּלְהוֹרֹת  אֶת  בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל  אֵת  כָּל  הַחֻקִּים  אֲשֶׁר  דִּבֶּר  ה'  אֲלֵיהֶם  בְּיַד  מֹשֶׁה.  מִלַּחַץ  וְדֹחַק  עֵינֵיהֶם  מַנְהִירוֹת  מרוב  עסקם  בתורה  עיניהם  מתעורות:  חֻקִּים  וּמִשְׁפָּטִים.  עַל  פִּימוֹ  שְׁפוּטִים.  וְאוֹיְבֵיהֶם  פְּלִילִים  וּבָהֶם  נִשְׁפָּטִים  ישראל  הם  אלה  שעל  פיהם  נעשים  החוקים  והמשפטים,  ואויביהם  פלילים  (כאמור  בשירת  האזינו)  והם  נשפטים:  זִכְרִי  זֹאת  תְּעוּדָה  התורה  נקראה  תעודה.  הוֹגַיִךְ  לְהִתְעוֹדְדָה  לעזור  לישראל  ההוגים  בתורה,  כמו  שנאמר  והגית  בו  יומם  ולילה.  וּמְלִיצֵי  הֶגְיוֹנַיִךְ  לַעֲזֹר  וּלְסַעֲדָה  לעזור  לישראל:  וְחִנְנִי  פְּנֵי  קוֹנֵךְ.  בְּמַעַן  חִנּוּנֵךְ.  כִּי  הוּא  אֱלֹהַיִךְ  יוֹצְרֵךְ  וַאֲדוֹנֵךְ  קריאה  לתורה  להתפלל  אל  ה'  בעד  ישראל.  יתכן  שהפיטן  רומז  כאן  למזמור  מ"ה:  הֲלֹא  אִם  אֵין  תַּמָּה.  הוֹגָה  בִּתְמִימָה.  הֵן  בְּקֶרֶן  זָוִית  נְתוּנָה  וּמִשְׁתּוֹמְמָה  הלא  אם  חלילה  לא  יהיו  ישראל  שיהגו  בתורה,  היא  עומדת  עזובה  בקרן  זוית.  הבטוי  "תורה  מונחת  בקרן  זוית"  מצוי  בכמה  מקומות  בש"ס:  דֹּק  השמים  וָחֶלֶד  הארץ  עֲבוּרָהּ.  עוֹמְדִים  בִּגְבוּרָה  השמים  והארץ  לא  נבראו  אלא  עבור  התורה.  בְּיִרְאָה  הַקְּדוֹשָׁה  וּבְמִצְוָה  בָּרָה  מִצְוַת  ה'  בָּרָה  מְאִירַת  עֵינָיִם:   יִרְאַת  ה'  טְהוֹרָה  עוֹמֶדֶת  לָעַד:  גַבְּרִי  תַּחֲנוּנִים  הגבירי  את  תחנוניך.  וְשִׁפְכִי  חִנּוּנִים.  עֲבֹר  תְּפִלָּתֵנוּ  בְּאֵין  סִכּוּךְ  עֲנָנִים:  בָּאֵי  עָדָיו  בְּתַחַן.  לְנַקּוֹתָם  מִצַּחַן  כדי  לנקות  את  עם  ישראל  מצחנתם,  כשהם  באים  אל  ה'  בתחנה.  מַאֲוַיָּם  יִתֵּן  יִכְמֹר  וְגַם  יִחַן  יתן  להם  את  בקשתם,  יכמרו  רחמיו  והוא  יחון  אותם:  כאן  פונה  הפיטן  לא  אל  התורה  אלא  אל  ה',  (או  אולי  כונתו  שכך  תבקש  התורה  מאת  ה'):  אֱסֹף  עֲדַת  מִי  מָנָה  אסוף  את  ישראל  שנאמר  עליהם  מי  מנה  עפר  יעקב.  לְקִרְיָה  נֶאֱמָנָה  אל  ירושלים.  וּכְעֵדֶר  בְּתוֹךְ  הַדָּבְרוֹ  מֵאָדָם  תְּהִימֶנָה  כמו  שנאמר  "אָסֹף  אֶאֱסֹף  יַעֲקֹב  כֻּלָּךְ  קַבֵּץ  אֲקַבֵּץ  שְׁאֵרִית  יִשְׂרָאֵל  יַחַד  אֲשִׂימֶנּוּ  כְּצֹאן  בָּצְרָה  כְּעֵדֶר  בְּתוֹךְ  הַדָּבְרוֹ  תְּהִימֶנָה  מֵאָדָם":  שִׁבְיָם  יְמַלֵּט  ה'  ימלט  את  ישראל  משביים.  מֵאַשְׁמַנֵּי  עֶלֶט  יחלץ  אותם  מן  החשכה  והאפלה.  עלט  מלשון  עלטה.  אשמנים  גם  הם  חשך  לפי  הפסוק  נְגַשְׁשָׁה  כַעִוְרִים  קִיר  וּכְאֵין  עֵינַיִם  נְגַשֵּׁשָׁה  כָּשַׁלְנוּ  בַצָּהֳרַיִם  כַּנֶּשֶׁף  בָּאַשְׁמַנִּים  כַּמֵּתִים.  עֲדֵי  עַד  יְסוֹבְבֵם  עֹז  רָנֵּי  פַלֵּט  כמו  שנאמר  אַתָּה  סֵתֶר  לִי  מִצַּר  תִּצְּרֵנִי  רָנֵּי  פַלֵּט  תְּסוֹבְבֵנִי  סֶלָה:  וּבְשׁוּבָה  וָנַחַת.  נוֹשָׁעִים  מִשַּׁחַת  ה'  יושיענו  בשובה  ונחת.  בַּקֵּשׁ  צֹאן  אוֹבְדוֹת  וְגַם  הַנִּדַּחַת  גם  ירמיהו  וגם  יחזקאל  דִמו  את  ישראל  לצאן  שרועיו  לא  רעוהו  כראוי  וה'  ירעהו  כראוי.  ירמיהו  אמר  "צֹאן  אֹבְדוֹת  הָיֻה  עַמִּי  רֹעֵיהֶם  הִתְעוּם".  ויחזקאל  אמר  "אֶת  הַנַּחְלוֹת  לֹא  חִזַּקְתֶּם  וְאֶת  הַחוֹלָה  לֹא  רִפֵּאתֶם  וְלַנִּשְׁבֶּרֶת  לֹא  חֲבַשְׁתֶּם  וְאֶת  הַנִּדַּחַת  לֹא  הֲשֵׁבֹתֶם  וְאֶת  הָאֹבֶדֶת  לֹא  בִקַּשְׁתֶּם  וּבְחָזְקָה  רְדִיתֶם  אֹתָם  וּבְפָרֶךְ:   וַתְּפוּצֶינָה  מִבְּלִי  רֹעֶה  וַתִּהְיֶינָה  לְאָכְלָה  לְכָל  חַיַּת  הַשָּׂדֶה  וַתְּפוּצֶינָה".  הפיטן  כאן  מזכיר  את  דברי  שני  הנביאום  ואומר  שה'  ירעה  את  ישראל  וירפא  אותם:  רַפֹּאת  הַנַּחְלָה.  יָסִיר  כָּל  מַחֲלָה.  צִיּוֹן  לְמַלְּאוֹת  עִיר  הַמְהֻלָּלָה:  חֲבשׁ  הַנִּשְׁבֶּרֶת.  זַלְזֵל  הַגְּבֶרֶת  ה'  יקם  את  נקמתו  מהרומאים.  קַנֵּא  קִנְאָה  גְדוֹלָה  קים  לנו  את  מה  שנאמר  כֹּה  אָמַר  ה'  צְבָאוֹת  קִנֵּאתִי  לִירוּשָׁלִַם  וּלְצִיּוֹן  קִנְאָה  גְדוֹלָה   לָעִיר  הַמְּחֻבֶּרֶת  ליְרוּשָׁלִַם  הַבְּנוּיָה  כְּעִיר  שֶׁחֻבְּרָה  לָּהּ  יַחְדָּו:

הפיוט  הזה  מבוסס  על  המדרש:  "אמר  רבי  יהודה  שני  רקיעים  הן  שנאמר  הן  לה'  אלהיך  השמים  ושמי  השמים  ריש  לקיש  אמר  שבעה  ואלו  הן  וילון  רקיע  שחקים  זבול  מעון  מכון  ערבות.  וילון  אינו  משמש  כלום  אלא  נכנס  שחרית  ויוצא  ערבית  ומחדש  בכל  יום  מעשה  בראשית  שנאמר  הנוטה  כדק  שמים  וימתחם  כאהל  לשבת.  רקיע  שבו  חמה  ולבנה  כוכבים  ומזלות  קבועין  שנאמר  ויתן  אתם  אלהים  ברקיע  השמים.  שחקים  שבו  רחיים  עומדות  וטוחנות  מן  לצדיקים  שנאמר  ויצו  שחקים  ממעל  ודלתי  שמים  פתח  וימטר  עליהם  מן  לאכל  וגו'.  זבול  שבו  ירושלים  ובית  המקדש  ומזבח  בנוי  ומיכאל  השר  הגדול  עומד  ומקריב  עליו  קרבן  שנאמר  בנה  בניתי  בית  זבל  לך  מכון  לשבתך  עולמים...  מעון  שבו  כיתות  של  מלאכי  השרת  שאומרות  שירה  בלילה  וחשות  ביום  מפני  כבודן  של  ישראל...  מכון  שבו  אוצרות  שלג  ואוצרות  ברד  ועליית  טללים  רעים  ועליית  אגלים  וחדרה  של  סופה  [וסערה]  ומערה  של  קיטור  ודלתותיהן  אש  שנאמר  יפתח  ה'  לך  את  אוצרו  הטוב...  ערבות  שבו  צדק  משפט  וצדקה  גנזי  חיים  וגנזי  שלום  וגנזי  ברכה  ונשמתן  של  צדיקים  ורוחות  ונשמות  שעתיד  להיבראות  וטל  שעתיד  הקדוש  ברוך  הוא  להחיות  בו  מתים".  הפיטן  פונה  אל  שערי  כל  אחד  מהרקיעים  ומבקש  שיפתחו  לתפלת  ישראל.  ודומה  הדבר  לפיוט  מכניסי  רחמים.  שַׁעֲרֵי  שָׁמַיִם.  בְּלוּלֵי  אֵשׁ  וּמַיִם  שְׁלשׁ  מֵאוֹת  וְתִשְׁעִים  כְּמִנְיַן  שָׁמַיִם  שמים  בגימטריה  שלש  מאות  ותשעים.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  יְפַת  פַּעֲמַיִם  לתפלתם  של  ישראל  שנאמר  עליהם  בשיר  השירים  מה  יפו  פעמיך.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  אֶל  הַשָּׁמָיִם:  שַׁעֲרֵי  רָקִיעַ.  בּוֹ  מְאוֹרוֹת  הִתְקִיעַ.  וּמִמֶּנּוּ  זוֹרְחִים  בִּמְקוֹמָם  לְהַשְׁקִיעַ.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  יָם  לָמוֹ  הִבְקִיעַ  לתפלתם  של  ישראל  שה'  בקע  להם  את  הים.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  מַעֲבִיב  רָקִיעַ  תבא  תפלתם  אל  ה',  המכסה  שמים  בעבים:  שַׁעֲרֵי  זְבוּל.  שֶׁבּוֹ  מִזְבֵּחַ  סָבוּל.  וְהַשַּר  מַקְטִיר  עָלָיו  כִּמְכַהֵן  בְּכרְבּוּל.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  נִדְחָקִים  בְּחִבּוּל  ישראל  שנדחקים  בעולם  הזה  וסובלים  חבלים  ויסורים.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  יָשַׁב  לַמַּבּוּל  ה'  שנאמר  עליו  ה'  למבול  ישב:  שַׁעֲרֵי  וִילוֹן.  נִכְנָס  וְיוֹצֵא  בְּגִלָּלוֹן.  וּמְחַדֵּשׁ  בְּכָל  יוֹם  מִפְתְּחֵי  חַלּוֹן.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  מַצַּבְתָּהּ  כָּאַלּוֹן  ישראל  שנאמר  עליהם  "כָּאֵלָה  וְכָאַלּוֹן  אֲשֶׁר  בְּשַׁלֶּכֶת  מַצֶּבֶת  בָּם  זֶרַע  קֹדֶשׁ  מַצַּבְתָּהּ".  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  דָר  רוּם  וִילוֹן:  שַׁעֲרֵי  שְׁחָקִים.  שֶׁבּוֹ  רֵיחַיִם  שׁוֹחֲקִים.  עוֹמְדוֹת  וְטוֹחֲנוֹת  מָן  לַצַּדִּיקִים.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  זְרוּיִּים  בְּמֶרְחַקִּים.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  מַעֲבִיב  שְׁחָקִים:  שַׁעֲרֵי  מָכוֹן.  שֶׁבּוֹ  שְׁלָגִים  יִתְכֹּן.  וּמְעָרַת  קִיטוֹר  וְסַעַר  בּוֹ  יִשְׁכֹּן.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  עַם  לִבּוֹ  יִכּוֹן.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  דָר  רוּם  מָכוֹן:  שַׁעֲרֵי  מָעוֹן.  בּוֹ  מְשׁוֹרְרִים  המלאכים  האומרים  שירה  יִשְׁעוּן.  וּבַיּוֹם  הֵם  חָשִׁים  לְסֶגֶל  עַם  יִשְׁמָעוּן.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  לִמְרָרִים  לִלִעֹן.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  דָר  רוּם  מָעוֹן:  שַׁעֲרֵי  עֲרָבוֹת.  בּוֹ  בְּרָכוֹת  רַבּוֹת.  וְגִנְזֵי  צְדָקָה  וָחֶסֶד  וְכָל  טוֹבוֹת.  הִפָּתְחוּ  לְחִנּוּן  בְּנֵי  שְׁלשֶׁת  אָבוֹת.  וְתַעַל  תְּפִלָּתָם  פְּנֵי  רוֹכֵב  עֲרָבוֹת: 

הפיוט  הזה  פונה  אל  מלאכי  המרכבה  שנאמר  עליהם  "וּמִתּוֹכָהּ  דְּמוּת  אַרְבַּע  חַיּוֹת  וְזֶה  מַרְאֵיהֶן  דְּמוּת  אָדָם  לָהֵנָּה:   וְאַרְבָּעָה  פָנִים  לְאֶחָת  וְאַרְבַּע  כְּנָפַיִם  לְאַחַת  לָהֶם...  וּדְמוּת  פְּנֵיהֶם  פְּנֵי  אָדָם  וּפְנֵי  אַרְיֵה  אֶל  הַיָּמִין  לְאַרְבַּעְתָּם  וּפְנֵי  שׁוֹר  מֵהַשְּׂמֹאול  לְאַרְבַּעְתָּן  וּפְנֵי   נֶשֶׁר  לְאַרְבַּעְתָּן".  הפיטן  מבקש  שמלאכי  המרכבה  יחלו  את  פני  ה'.  נראה  שהפיוט  הזה  הוא  כפיוט  מכניסי  רחמים.  שֶׁבֶת  הַכִּסֵּא.  אֲשֶׁר  לְמַעְלָה  מְנֻשָּׂא.  יְחַלֶּה  בַעֲדֵנוּ  לְצוּר  הַמִּתְנַשֵּׂא.  מֶלֶךְ  עַל  כִּסֵּא.  לְעַמּוֹ  יְהִי  מַחֲסֶה.  וְיַבִּיט  בְּצוּרַת  תָּם  חֲקוּקָה  בַכִּסֵּא:  עַל  הַיָּמִין  אַרְיֵה.  יְחַלֶּה  פְּנֵי  אֶהְיֶה  על  פי  הפסוק  "וַיֹּאמֶר  מֹשֶׁה  אֶל  הָאֱלֹהִים  הִנֵּה  אָנֹכִי  בָא  אֶל  בְּנֵי  יִשְׂרָאֵל  וְאָמַרְתִּי  לָהֶם  אֱלֹהֵי  אֲבוֹתֵיכֶם  שְׁלָחַנִי  אֲלֵיכֶם  וְאָמְרוּ  לִי  מַה  שְּׁמוֹ  מָה  אֹמַר  אֲלֵהֶם:   וַיֹּאמֶר  אֱלֹהִים  אֶל  מֹשֶׁה  אֶהְיֶה  אֲשֶׁר  אֶהְיֶה  וַיֹּאמֶר  כֹּה  תֹאמַר  לִבְנֵי  יִשְׂרָאֵל  אֶהְיֶה  שְׁלָחַנִי  אֲלֵיכֶם".  יָחֹן  וְיָחֹס  לְזֶרַע  כֹּה  יִהְיֶה  ה'  יחן  את  ישראל  שעליהם  נאמר  לאברהם  כה  יהיה  זרעך.  וְיִשְׁעֵנוּ  יִהְיֶה.  וְאוֹתָנוּ  יְחַיֶּה.  וְיָשִׁיב  הַמְּלוּכָה  לְזֶרַע  גּוּר  אַרְיֵה  לזרע  דוד,  שהוא  משבט  יהודה  שהתברך  בברכת  גור  אריה  יהודה:  נָא  מֵהַשְּׂמֹאל  הַשּׁוֹר.  פְּגִיעָתֵנוּ  יִתְשֹׁר  יקבל  בקשתנו.  לְלַמְּדֵנוּ  הֵיטֵב  חִמּוּצֵנוּ  לֶאֱשֹׁר  כפי  שנאמר  "לִמְדוּ  הֵיטֵב  דִּרְשׁוּ  מִשְׁפָּט  אַשְּׁרוּ  חָמוֹץ  שִׁפְטוּ  יָתוֹם  רִיבוּ  אַלְמָנָה".  בְּרָכוֹת  יַחֲשֹׁר.  וּמְרוּדֵינוּ  יַעֲשֹׁר  את  עניינו  הוא  יעשיר.  וְיָשִׁיב  לְבִצָּרוֹן  הַדְרַת  הוֹד  בְּכוֹר  שׁוֹר  ויחזיר  את  בני  יוסף  למקומם:  רַאֲיוֹן  פְּנֵי  אָדָם.  תְחִנָּתֵנוּ  תֻקְדַּם.  לִפְנֵי  צוּר  מָעוֹז  יוֹצֵר  הָאָדָם  תפלתנו  תובא  לפני  ה'  והוא  יַלְבִּין  הַמְאֻדָּם  כמו  שנאמר  "לְכוּ  נָא  וְנִוָּכְחָה  יֹאמַר  ה'  אִם  יִהְיוּ  חֲטָאֵיכֶם  כַּשָּׁנִים  כַּשֶּׁלֶג  יַלְבִּינוּ  אִם  יַאְדִּימוּ  כַתּוֹלָע  כַּצֶּמֶר  יִהְיוּ".  וִיעוֹרֵר  הַנִּרְדָּם.  וְיַרְבֶּה  הַמִּשְׂרָה  לִקְרוּאֵי  צֹאן  אָדָם  לעם  ישראל  שנאמר  עליהם  "כְּצֹאן  קָדָשִׁים  כְּצֹאן  יְרוּשָׁלִַם  בְּמוֹעֲדֶיהָ  כֵּן  תִּהְיֶינָה  הֶעָרִים  הֶחֳרֵבוֹת  מְלֵאוֹת  צֹאן  אָדָם  וְיָדְעוּ  כִּי  אֲנִי  ה'",  ונאמר  גם  "וְאַתֵּן  צֹאנִי  צֹאן  מַרְעִיתִי  אָדָם  אַתֶּם"  ודרשו  מכאן  חכמים  שרק  ישראל  קרואים  אדם:  צִפְצוּף  הַנֶּשֶׁר.  בִכְנָפָיו  יְחַשֵּׁר.  וְיַמְלִיץ  בַּעֲדֵנוּ  פְּנֵי  אוֹהֵב  יֹשֶׁר  ויתפלל  בעדנו  לפני  ה'.  חֶלְקֵנוּ  יְּבַשֵּׂר.  וְעַפְעַפֵּינוּ  יְיַשֵּׁר  כמו  שנאמר  עֵינֶיךָ  לְנֹכַח  יַבִּיטוּ  וְעַפְעַפֶּיךָ  יַיְשִׁרוּ  נֶגְדֶּךָ.  לְדַבֵּק  בִּצְדָקָה  כמו  שנאמר  אֲנִי  מְדַבֵּר  בִּצְדָקָה  רַב  לְהוֹשִׁיעַ  לְעַם  נְשׂוּאֵי  נֶשֶׁר  לישראל  שנאמר  עליהם  "וָאֶשָּׂא  אֶתְכֶם  עַל  כַּנְפֵי  נְשָׁרִים  וָאָבִא  אֶתְכֶם  אֵלָי":  קַדִּישֵׁי  עֶלְיוֹנִים.  שְׂרָפִים  וְאוֹפַנִּים.  הַשְׁמִיעוּ  תְּפִלָּתֵנוּ  פְּנֵי  אֲדוֹנֵי  הָאֲדוֹנִים.  וְיִזְכֹּר  רִאשׁוֹנִים.  וְאַהֲבַת  אֵיתָנִים  אהבת  האבות.  וִיקַיֵּם  שְׁבוּעָה  לְדוֹרוֹת  אַחֲרוֹנִים: 

אָב  לְרַחֵם  וְרַב  סְלֹחַ,  חוֹלַלְתָּנוּ.  בְּנֵי  בְרִית  קֹדֶשׁ  וְלֹא  חִלַּלְתָּנוּ.  גּוֹלִים  וְאַתָּה  בְקִרְבֵּנוּ  כַּאֲשֶׁר  יִחַלְתָּנוּ. וְסָלַחְתָּ  לַעֲוֹנֵנוּ  וּלְחַטָּאתֵנוּ  וּנְחַלְתָּנוּ.   דָּם  וְגֵאוּל  תָּדִיחַ  וְדִין  תָּאִיר.  הַחֵטְא  יָעֳלַם  וּבַל  יִמָּצֵא  לְהַכְאִיר.  וְעָוֹן  יְבֻקַּשׁ  וְאֵינֶנּוּ  כְּנַמְתָּ  לְהַבְאִיר. כִּי  אֶסְלַח  לַאֲשֶׁר  אַשְׁאִיר.   זַהַם  מְרֻבֶּה  וּפָסַק  נִיחוֹחַ  מְמֻלָּח.  חֲצִיצַת  חֲפִיפַת  לִכְלוּךְ  שֶׁרֶץ  הַלַּח.  טְבִילַת  טָהֳרַת  צִנּוֹר  מֵימֶיךָ  יְקַלַּח. כִּי  אַתָּה  אֲדֹנָי  טוֹב  וְסַלָּח.   יַעַן  סָרַחְנוּ  נִדַּחְנוּ  וּמִשְׁמַן  רָזֶה.  כִּי  רַבָּה  הַטֻּמְאָה  וְאֵין  מַזֶּה.  לְמַעַנְךָ  יְיָ  כְּאָז  וְלִפְנִים  מִזֶּה. סְלַח  נָא  לַעֲוֹן  הָעָם  הַזֶּה.   מִסַּפֵּר  עָצְמוּ  חַסְדֵי  רֹב  גְּמוּלָךָ.  נִהַגְתָּ  לְעַם  בֵּית  מֶרִי  לְמוּלָךָ.  סִבְלָם  נָא  תִשָּׂא  כְּמִקֶּדֶם  נְטוּלָךָ. וְסָלַחְתָּ  לְעַמְּךָ  אֲשֶׁר  חָטְאוּ  לָךְ.   עָלֵינוּ  מִמָּרוֹם  רוּחַ  קָדְשְׁךָ  יֵעָרֶה.  פְּרֹשׁ  וְהִתְקַדֵּשׁ  וְחָדָשׁ  לָנוּ  יִבָּרֵא.  צֵרוּף  וּמֵרוּק  בְּלִי  יִסּוּרִין  תּוֹרֶה. כִּי  עִמְּךָ  הַסְּלִיחָה  לְמַעַן  תִּוָּרֵא.   קוֹמֵם  נְפוּלָה  עוֹד  מִלְּהוֹסִיף  דַּאֲבוֹנֵנוּ.  רוּחַ  חֵן  רַוֵּה  שַׂבַּע  רַעֲבוֹנֵנוּ.  שָׁלְמוּ  תַּמּוּ  עֵת  רִעוּעַ  בּוֹנֵינוּ. לְמַעַן  שִׁמְךָ  יְיָ  וְסָלַחְתָּ  לַעֲוֹנֵנוּ.   שִׁירַיִם  הִנֶּנּוּ  וּמִי  כָמוֹךָ  נֹשֵׂא.  לֹא  עַל  צִדְקוֹתֵינו  אוֹת  נְנַסֶּה.  מִדַּת  הֲמוֹן  רַחֲמֶיךָ  נַפִּיל  מַחֲסֶה.    אֲדֹנָי  שְׁמָעָה  אֲדֹנָי  סְלָחָה  אֲדֹנָי  הַקֲשִׁיבָה  וַעֲשֵׂה.   בְּיִרְאָתְךָ  וּבְתוֹרָתְךָ  הָכֵן  פְּעָמֵינוּ  לִצְעֹד.  בְּיַד  עֲוֹנֵינוּ  כִּי  כָשַׁלְנוּ  לִמְעֹד.  יְהִי  וְיֵאָמֶן  דְּבָרְךָ  הַטּוֹב  לִסְעֹד.    כִּי  אֶסְלַח  לַעֲוֹנָם  וּלְחַטָּאתָם  לֹא  אֶזְכָּר  עוֹד.   יוֹדֵעַ  תַּעֲלוּם  כָּל  דָּם  וּלְחוּם.  חַטֹּאתֵינוּ  יְדַעֲנוּם  וְאִתָּנוּ  בְּכָל  תְּחוּם.  הִנֵּנוּ  אָתָאנוּ  לְךָ  מְצֹא  כֹפֶר  וְתַנְחוּם.    וְאַתָּה  אֱלוֹהַּ  סְלִיחוֹת  חַנּוּן  וְרַחוּם:

אֵלֶיךָ  פָּנֵינוּ  בֹּשְׁנוּ  לְהָרִים.  בַּעֲבוּר  כִּי  עִמְּךָ  הָיִינוּ  מַמְרִים.  גִּלּוּלֵנוּ  עַל  לִבֵּנוּ  סְדוּרִים.  דָּפְיֵנוּ  אָבַק  דָּבַק  בַּחֲדָרִים.  הַלֵּב  עָקֹב  וּבִשְׂפָתַיִם  מִתְבָּרְרִים.  וּבְפֶה  פְתוּיִם  וּבְטוּחוֹת  סוֹרְרִים.  זָמַמְנוּ  הֱיוֹת  כַּאֲנָשִׁים  בֹּעֲרִים.  חָרָשֵׁי  מַשְׁחִית  מִדַּעַת  נִבְעָרִים.  טִנֹּפֶת  יִחוּמֵנוּ  סָרַח  מֵעִקָּרִים.  יֵצֶר  לִבֵּנוּ  רַע  מִנְּעוּרִים.  כָּבְדָה  אָזְנֵינוּ  מִשְּׁמֹעַ  מוּסָרִים.  לִבֵּנוּ  שָׁמִיר  חָזָק  מִצּוֹרִים.  מֵאַנּוּ  לְהַשְׂכִּיל  וּלְדַעַת  מֵישָׁרִים.  נִצַּחַת  מְשׁוּבָתֵנוּ  וּבְרִשְׁעֵנוּ  קְבוּרִים.  סַרְנוּ  מִמִּצְוֹת  וּבָחַרְנוּ  כִּעוּרִים.  עָזַבְנוּ  מָקוֹר  וְחָצַבְנוּ  נִשְׁבָּרִים.  פַּסּוּ  אֱמוּנִים  וְגָבְרוּ  קַטֵּגוֹרִים.  צַדִּיקִים  נֶאֶסְפוּ  פְּרָצוֹת  גּוֹדְרִים.  קָדוֹשׁ  מִדָּתְךָ  אֵינָהּ  כִּבְשָׂרִים.  רַךְ  לִרְצוֹת  וּמִתְפַּתֶּה  בִּדְבָרִים.  שַׁוְעָתֵנוּ  חֲשֹׁב  שִׁלּוּם  פָּרִים.  תֹּאמַר  סָלַחְתִּי  וְתַמְצִיא  כְּפָרִים.  אָנָּא  לְמַעַנְךָ  יֵאָסְפוּ  הַמְפֻזָּרִים.  בְּרַחֲמִים  שׁוֹבְבֵם  מִכָּל  עֲבָרִים.  יֵאָמֵר  הַיּוֹם  בְּפָקְדְּךָ  אֲסוּרִים.  חִזְקוּ  וְיַאֲמֵץ  לְבַבְכֶם  הַמְסַבְּרִים.  לְצוֹפֶה  עֲתִידוֹת  וְיוֹדֵעַ  נִסְתָּרִים: 

  אֱלֹהַי  בֹּשְׁתִּי  וְנִכְלַמְתִּי  לְהָרִים  פָּנַי.  בַּעֲבוּר  כִּי  חָשַׂכְתָּ  לְמַטָּה  מְעוֹנַי.  גָּמַר  חָסִיד  וְגַם  פַּסוּ  אֱמוּנַי.  דְּרָכֶיךָ  מִשְׁפָּט  וֶאֱמוּנָה  וַאֲנִי  בּוֹשׁ  מֵעֲוֹנַי  הֵפַרְנוּ  בְּרִיתְךָ  וּמִצְוֹתֶיךָ  לֹא  שָׁמָרְנוּ.  וִיקַר  כְּבוֹדֵנוּ  בְּלֹא  יוֹעִיל  הֵמַרְנוּ.  זֻלְזַל  יְקָרֵנוּ  וְטוֹב  לְרַע  אָמַרְנוּ.  חֶפְצֵי  רְצוֹנְךָ  בִּטַּלְנוּ  וּרְצוֹנֵנוּ  גְמַרְנוּ  טוֹב  מַעַשׂ  חָסַרְנוּ  וְדַלֹּנוּ  כִּשְׁרוֹן.  יֹשֶׁר  נְתִיב  עִקַּלְנוּ  וּמָאַסְנוּ  פִּשְׁרוֹן.  כָּל  אִשִּׁים  בָּטְלוּ  וְנִיחֹחֵי  עִשָּׂרוֹן.  לִסְלֹחַ  וּלְכַפֵּר  לַחֲבַצֶּלֶת  הַשָּׁרוֹן  מֵרָחוֹק  נָשְׂאָה  דֵעָה  אֲיֻמָּה  נִכְסָפָה.  נָאוֹר  בַּמֶּה  לְקַדֵּם  מַחֲשֶׁבֶת  יָסָפָה.  שִׂיחַ  אֵין  בְּפִינוּ  וְתַשְׁלוּם  פָּרִים  שָׂפָה.  עֲצָרָה  לָכֵן  קָרְאָה  וְעַם  אָסָפָה  פָּנֶיךָ  אַל  אֵלֶיךָ  בְּשַׁוְעֵנוּ.  צַדֵּק  דִּינֵנוּ  וּבְמִשְׁפָּט  אַל  תַּרְשִׁיעֵנוּ.  קְרָאנוּךָ  בֶּאֱמֶת  מְהֵרָה  חוּשָׁה  לְהוֹשִׁיעֵנוּ.  רֹגֶז  הַנִּיחַ  וְנִקְרָאֲךָ  וַעֲנֵנוּ  יִשְׁעֵנוּ  שְׁבוּטֶיךָ  לְבוּטֶיךָ  לָמוֹ  לְמַסֹּרֶת  עֲצָרָה.  תָּמִיד  חִין  וּתְפִלָּה  לְהַקְדִּים  לְצָרָה.  אִוּוּי  צָרְכֵימוֹ  מְרֻבִּים  וְדַעְתָּם  קְצָרָה.  לְהָפֵק  זְמָמָם  יָדְךָ  לֹא  קָצָרָה  יִשְׂרָאֵל  זָנַח  טוֹב  וּמֵאוֹיֵב  מֻרְדָּף.  הֻדַּשׁ  כְּמַתְבֵּן  וּכְמוֹץ  הָרִים  רֻדַּף.  בְּבָחֲרוֹ  בְּטוֹב  וּצְדָקָה  וָחֶסֶד  רָדַף.  רָם  הַצֵּל  עָשׁוּק  וּבַקֵּשׁ  נִרְדָּף  שׁוֹפְטֵנוּ  מְחוֹקְקֵנוּ  אוֹבְדוֹת  צֹאן  תִּדְרוֹשׁ.  מוֹנֵיהֶם  הֲדִמּוּם  וַיַּשְׁקוּם  מֵי  רֹאשׁ.  עַל  גַּבָּם  הֶאֱרִיכוּ  מַעֲנִית  כְּפָרָה  לַחֲרוֹשׁ.  יִחוּדֶיךָ  הֻפְשָׁחוּ  וְצוֹרֵר  רַעֲנָן  כִּבְרוֹשׁ  חֶפְצֵנוּ  בְּכָל  לֵב  אֵלֶיךָ  לָשׁוּבָה.  זְרוּיֶיךָ  קַבֵּץ  שִׁבְיוֹנָם  הָשִׁיבָה.  קַלַּע  וְהַעֲבֵר  זָדוֹן  וְרַפֵּא  מְשׁוּבָה.  הֲשִׁיבֵנוּ  יְיָ  אֵלֶיךָ  וְנָשׁוּבָה: