שירים

השירים בקובץ המצורף.

יש כאן שירים מסוגים שונים.  (וראה גם שירי הזמן והשעה)

המעוניין להלחין ולבצע יפנה אלי.

 שירים כלליים

שירי ארץ ישראל וגאולה

ירושלים

עוד שירים כלליים, דעות ואקטואליה

שירי אמונה, מחשבה, השקפה ותורה

שירים מימי הגירוש

שירי גאולה ותקומה

אקטואליה, חדשות ועוד

ארועים בתנך

תְפִלּות ופיוטים, ושירים לימות השנה

(כל שיר מופיע פעם אחת, אבל יש שירים שיכולים להתאים גם למדורים אחרים).

_____________________________________________________

לך בכחך זה

בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל

הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל

הֵן נְטָשׁנו, עֲזָבָנו אֵל

וַאֲנִי נִבְזֶה וַחֲדָל

בְּשַׁלְוָה בִּי נוֹעֵץ מַבָּט

מִתַּחַת אֵלַת אָבִי

וַאֲנִי בַּגַּת נֶחְבָּט

תַחַת אַלַּת אָחִי

עַד אָנָה תְּיַלֵּל

וְעַד אָן אֵלֶּה תְּמַלֵּל

וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ

פָּנִים אֶל פָּנִים רָאִיתָ אֵל

הֲלֹא אוֹתוֹ תְּהַלֵּל

וְלֹא תִּירָא מִבְּנֵי אָבִיךָ

אוֹיְבָיו תְּנַתֵּץ בַּלֵּיל

וְאַדְמַת קָדְשׁוֹ תִּגָּאֵל

לֵך בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל

הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ

הוּא מְבָרְכֵנִי כַּמִּנְהָג

ה' עִמְּךָ, גֶּבֶר שֶׁלָּנוּ

יְבָרְכְךָ ה', נִלְהָג

הֵיכָן הוּא, היֶשׁנוֹ עִמָּנוּ?

זָעַקְנוּ, הִתְפַּלַּלְנוּ, בָּכִינוּ

וְאַיֵּה כָּל הַנִּפְלָאוֹת

אַל נָא תָּמוּשׁ מִזֶּה

וְעָשִׂיתָ לִי אוֹת

עַד אָנָה תְּיַלֵּל

וְעַד אָן אֵלֶּה תְּמַלֵּל

וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ

פָּנִים אֶל פָּנִים רָאִיתָ אֵל

הֲלֹא אוֹתוֹ תְּהַלֵּל

וְלֹא תִּירָא מִבְּנֵי אָבִיךָ

אוֹיְבָיו תְּנַתֵּץ בַּלֵּיל

וְאַדְמַת קָדְשׁוֹ תִּגָּאֵל

לֵך בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל

הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ

הֵם כְּדֵי אַרְבֶּה לָרוֹב

בָּאִים בָּאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ

שְׁחוֹרִים, שׁוֹרְצִים לִי לֶאֱרוֹב

לְהַכְרִית אֱמוּנָה וְדָתָהּ

הֵן אֶת אַנְשֵׁי עִירִי אֲנִי יָרֵא

הַיְּרֵאִים אֶת אֱלִיל הַתְּקוּפָה

וּמִי אַחֲרָי יִקָּרֵא

אִם אֶתְקַע בַּשּׁוֹפָר

עַד אָנָה תְּיַלֵּל

וְעַד אָן אֵלֶּה תְּמַלֵּל

וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ

פָּנִים אֶל פָּנִים רָאִיתָ אֵל

הֲלֹא אוֹתוֹ תְּהַלֵּל

וְלֹא תִּירָא מִבְּנֵי אָבִיךָ

אוֹיְבָיו תְּנַתֵּץ בַּלֵּיל

וְאַדְמַת קָדְשׁוֹ תִּגָּאֵל

לֵך בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל

הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ

לֵך

לֵך

לֵך

_____________________________________________________

דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וְאָנָה תֵלֵךְ

וְלִפְנֵי מִי תִּתְהַלֵּךְ

מֵאַיִן בָּאתָ?

מִמִּי שֶׁאָמַר לוֹ ה' לֶךְ לְךָ

וּלְגוֹי גָּדוֹל אֶעֶשְׂךָ

מִמִּי שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל

לְךָ וּלְזַרְעֲךָ הָאֲרָצֹת הָאֵל

מִמִּי שֶׁבֹּרַךְ בְּבִרְכַּת אֲבֹתָיו

וְהִנֵּה ה' עָלָיו נִצָּב

מִגְּאוּלִים בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

הַשָּרִים לַה' בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָה

שֶׁמִּתּוֹךְ הָאֵשׁ שׁוֹמְעִים

קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים

וּבָאתָ מִנִּשְׁמַת רוּחַ חַיִּים

שֶׁנָּפַח בְּאַפֶּיךָ ה' אֱלֹהִים

וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?

אֶל בְּנֵי בָנֶיךָ לְדוֹר וָדוֹר

שֶׁיָּשׁוּב ה' וְיִקְרָא לָהֶם דְּרוֹר

שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִבְנוּ מִקְדָּשׁ

וְיָשִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ

וְלָהֶם אַתָּה מְשַׁנֵּן וּמוֹדִיעַ

אֶת דִּבְרֵי הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ

וְאִם אֵין זֶה חֶשְׁבּוֹנְךָ וְדִינְךָ

וְאֵינְךָ חַי בְּזֹאת הַדֵּעָה

אָז בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה

וְאַתָּה הוֹלֵךְ לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה

_____________________________________________________

יֵשׁ לָנוּ פֹּה חִנָּם

מִכָּל מַעֲדָנֵי עוֹלָם

בְּצָלִים חָצִיר וַאֲבַטִּיחַ

טוֹב לָנוּ, נֹאמַר תּוֹדָה

חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה

עַד לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ

הֵן שְׁלָחַנוּ ה' לְהָבִיא גְּאֻלָּה

לְהוֹצִיא כָּל עַמּוֹ מִן הַגּוֹלָה

לְהָשִׁיב אֶת הַשְּׁכִינָה אֶל הַנַּחֲלָה

לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי

וְאֵיךְ תֹּאמַר תִּקְוָתִי נִמְלָאָה

וְדַרְכִּי אֶל סוֹפָהּ בָּאָה

הֲלֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהַלְאָה

לֵךְ כִּי שׁלָחֲךָ ה'

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי כִּפְלַיִם

מִכָּל שֶׁלְּפָנַי בִּירוּשָלַיִם

וְעָשִׂיתִי רֹב חַיִל וְכֹחַ

צְבָאִי עָטוּר בְּכָל קְרָב

וְכָל אֲשֶר לִי רָב

וְעָשְׁרִי שָׁמוּר לִי לִשְׂמֹחַ

הֵן שְׁלָחַנּוּ ה' לְהָבִיא גְּאֻלָּה

לְהוֹצִיא כָּל עַמּוֹ מִן הַגּוֹלָה

לְהָשִׁיב אֶת הַשְּׁכִינָה אֶל הַנַּחֲלָה

לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי

וְאֵיךְ תֹּאמַר תִּקְוָתִי נִמְלָאָה

וְדַרְכִּי אֶל סוֹפָהּ בָּאָה

הֲלֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהַלְאָה

לֵךְ כִּי שׁלָחֲךָ ה'

הִגְדַּלְתִּי וְהֹוסַפְתִּי חָכְמָה

יוֹֹתֵר מִכָּל מַלְכֵי אֲדָמָה

בַּתּוֹֹרָה עָשִׂיתִי חַיִל

הֶחָדַלְתִי וְהָלַכְתִי לָנוּעַ

בַּתּוֹרָה כֻּלִּי שָׁקוּעַ

אֶהֱגֶה יוֹמָם וָלַיִל

הֵן שְׁלָחַנּוּ ה' לְהָבִיא גְּאֻלָּה

לְהוֹצִיא כָּל עַמּוֹ מִן הַגּוֹלָה

לְהָשִׁיב אֶת הַשְּׁכִינָה אֶל הַנַּחֲלָה

לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי

וְאֵיךְ תֹּאמַר תִּקְוָתִי נִמְלָאָה

וְדַרְכִּי אֶל סוֹפָהּ בָּאָה

הֲלֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהַלְאָה

לֵךְ כִּי שׁלָחֲךָ ה'

כִּי הַדֶּרֶךְ לְעוֹלָם נִמְשֶׁכֶת

וּבָהּ נוֹסִיף לָלֶכֶת

לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת מְאֹד

בִּדְרָכַיו נֵלֶך וּמִִשְׁמַרְתּוֹ נִִשְׁמֹר

וּלְעוֹלָם דַּרְכּוֹ לֹא נִִגְמֹר

וּבְאוֹצְרוֹתָיו לָנוּ עוֹד וָעוֹד

_____________________________________________________

המחכה למשיח

לגאולה השלמה אני מייחל

מתי סוף סוף העם יגאל

אני יושב ומחכה לגאולה

אינני עושה דבר כל חיי

אני יושב וכלות עיני

נפשי יוצאת וכלה

אני יושב וכולי צפיה

התקוה האמונה וההמיה

ממלאות לי את הנשמה

האמת היא שאין סכוי

אך אני מחכה בתכלית החכוי

כי אני מאמין באמונה שלמה

אני מאמין, אני מאמין

ולכן אנוח עד קץ הימין

חכיתי אתמול, חכיתי היום

ועד עולם אחכה בכל יום

ועכשו סלחו לי עלי לרוץ

כי באמונה אני חרוץ

פן תהיה נפשי שוממה

כי הגיע הזמן להתפלל

הושע ה' את ישראל

ושלח ישועה ונחמה

טוב שעדין אין גאולה

לא נכשל בדיני תפלה

נוכל לזעוק הושע נא

אוכל לזעוק עד מתי

לפני ה' לשפוך דמעותי

ולזעוק ברוב כוונה

אני מאמין, אני מאמין

ולכן אנוח עד קץ הימין

חכיתי אתמול, חכיתי היום

ועד עולם אחכה בכל יום

מה בוער, מה הלחץ

נגאל בבטחה, בשלוה ובנחת

וחשוב מכל: קמעא קמעא

הרבינו לפשוע והעת גשמים

נגאל בשמחה באחרית הימים

שיתמהמה, שיתמהמה

אני מאמין, אני מאמין

ולכן אנוח עד קץ הימין

חכיתי אתמול, חכיתי היום

ועד עולם אחכה בכל יום

_____________________________________________________

אני מתפלל לי בנגינה

עם חברי הנושאים קולם:

"והביאנו לציון עירך ברנה

ולבית מקדשך בשמחת עולם"

ובינתים המקדש מושפל

חרב ומחולל, בלי שמחה

אך לי – מה אכפת?

אני מתפלל בכורסתי הנוחה.

ואוסיף לנגן ולהתפלל

ולשפוך את לבי לפניך:

"ושם נעשה קרבנות חובתינו

כמצֻוֶּה עלינו בתורתך".

בינתים בטלים דברי התורה

איננו מקיימים מצוות תורתך

אך למה עלי להיות מוטרד?

אני מתפלל בכורסתי הנוחה

ואוסיף עוד לשפוך לבבי

בקול ערב, מסולסל ומושר:

"עד מתי עוזך בשבי

ותפארתך ביד צר".

מקום תפארתנו שמם בינתים

ובית המקדש מחולל וחרב

אך העקר שאני פני לירושלים

וה' שומע קולי הערב

_____________________________________________________

לשם שמים

כְּשֶׁקָּשֶׁה אֵינִי מִתְמַרְמֵר

אֲנִי נָח, וּמִיָּד אוֹמֵר

לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְשֵׁם שָׁמַיִם

טוֹב לִי בַּנְּשָׁמָה

אֹמַר אֶת הַסִּסְמָה:

לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְשֵׁם שָׁמַיִם

לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּל מַעֲשָׂי

וְיֹפִי לִי, אֲנִי בְּהַי

וְטוֹב לִי עַד בְּלִי דַּי

אַשְׁרָי אַשְׁרָי

וְיֹפִי חַי

הָרִיעוּ לִּי אֶחָי!

אֵין לִּי כֹּח לַתּוֹרָה,

אֲבָל עֲזֹב, לֹא נוֹרָא

אֲנִי מְשַׂחֵק לְשֵׁם שָׁמַיִם

בָּא לִּי לֶאֱכוֹל

תָּמִיד אֲנִי יָכֹל

הַכֹּל תָּמִיד לְשֵׁם שָׁמַיִם

לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּל מַעֲשָׂי

וְיֹפִי לִי, אֲנִי בְּהַי

וְטוֹב לִי עַד בְּלִי דַּי

אַשְׁרָי אַשְׁרָי

וְיֹפִי חַי

הָרִיעוּ לִּי אֶחָי!

מַה נָּעִים לְהִתְעַלּוֹת

בְּתַחֲנוּנִים וּבִתְפִלּוֹת

וּבְהִתְבַּטְּלוּת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

גָּדוֹל אֲנִי וְאֵיכוּתִי

שֶׁהֲרֵי מַדְרֵגָתִי

בִּטּוּל עַצְמִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

לָכֵן אֶכָּבֵד מְאֹד

וַאֲבַטֵּל עַצְמִי עוֹד וָעוֹד

לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְשֵׁם שָׁמַיִם

_____________________________________________________

סֹבּוּ צִיוֹן וְהַקִּיפוּהָ

סִפְרוּ מִגְדָלֶיהָ

הֲלָנוּ הֵם אִם לְצָרֵינוּ

בְּלִבְּכֶם נִצְרוּהָ

זִכְרוּהָ בָּנֶיהָ

רְאוּ רָאוֹ וְאַל תָּבִינוּ

אֶל הַר הַצּוֹפִים נִתְרוֹמֵם

וְאֶל הָעִיר נָבֹא

וְעָלֶיהָ מִפֹּה מִסְתַּכְּלִים -

עַל הַר צִיוֹן שֶׁשָׁמֵם

שֻׁעָלִים הִלְּכוּ בוֹ -

שֻעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים

אֶשָׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים

כִּי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה

כֻּלּוֹ שֶׁטַח קֹדֶשׁ בּוּר

בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וְאֲשֵרִים

עֲבוֹדוֹת אֵל נֵכָר וְנִלְאֶה

אָנוּס עַל פִּי חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר

אַךְ אָָנָה אָנוּס

וְהָעִיר מְלֵאָה

שִׁקּוּצִים שׁוֹמֵמִים בַּהֵיכָל

מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת

בִּכְנָפַיִךְ טֻמְאָה

וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכַל

וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ

וְאִכָּרֵיכֶם בְּנֵי נֵכָר

כַּאֲשֶׁר נִבָּא הַחוֹזֶה

אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ הֵם חוֹמְסִים

הֲגַם סָעִיף כָּזֶה נִזְכַּר

וְהָיָה כָּלוּל בַּחוֹזֶה

בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה

בָּתֵינוּ הִיא בּוֹנָה

וּבָנוּ הִיא יֹורָה

מְעַבֶּדֶת וּמְאַבֶּדֶת לִיהוּדָה

וְגַם אֶת הַתְּאֵנָה

לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה

כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם

וְקַדְּשוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה

לַה' רֵיחַ נִיחֹחַ

מַעֲרָכָה אֶל בֵּית ה'

חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים

קְרָב אֶל הַמִּזְבֵּחַ

אֶת מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן

וְזָרִים לֹא יַעֲבְרוּ בָהּ עוֹד

דְּבַר ה' תִּמָּלֵא הָאָרֶץ כַּמַּיִם

תִּהְיֶינָה הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן

שֶׁיָּשׁוּבוּ בְּכָל מְאֹד

הִשְׁבַּעְתִי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָלַים

_____________________________________

הפסיקו לחפור

עַד מָתַי תַּחְפְּרוּ דּוּמָם בָּאֲדָמָה

וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה

הֵן מָלְאָה הַלְּבָנָה אוֹר כַּשַׂלְמָה

וְיָצְאָה לְבָנָה לְחוֹלֵל בְּכַרְמָהּ

הֵן פָּתַח לָנו ה' קִבְרוֹת הַמְנוּחוֹת

הֵן בָּאָה הָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת

כֶּחָזוֹן הַכָּתוּב מְבֹאָר עַל לוּחוֹת

נִהֲלָנו ה' עַל מֵי מְנוּחוֹת

הָעֵת לָכֶם לִשְׁכַּב בְּקִבְרֵיכֶם סְפוּנִים

הָעֵת לָשֵׂאת הִי וָהֶגֶה וְקִינִים

עַד מָתַי תִּשְׂאוּ בְכִי וְתַחֲנוּנִים

מַדּוּעַ מְאַסְתֶּם אֶבֶן וְאֵינְכֶם בּוֹנִים

הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוֹכָבִים תִּסְפּוֹר

הֵן יָצָא הַכָּרוֹז וְקָרָא: הַפְסִיקוּ לַחְפּוֹר

_______________________________________

איפה היה אלהים

עלי כנרות הגן מתנגנת נעימה

עלי נבל הנושרים מנעימים בזמזומם

ומטה המנצח מנגן את הדממה

הנשמעת לכל אזן בשלמותה המרעימה

ובגן אין איש שומע את קולו של הנגן

שברוח מתהלך ומהדהד הוא את הגן

אין איש יודע במה הוא כאן מוגן

רק איכה הוא זועק לחצוצרות בייצוגן

ובגן אין איש ירא מההולך במרומיו

אין מגיע אל החוש קול ברקיו ורעמיו

הן הקול אשר בגן לא שבת מעלומיו

ולאיש לא הגידו את מערומיו

הן קול ההרג מעולם כאן לא נדם 

אלהים הורג תדיר כל אדם וכל אדם

ואין איש חוקר שואל ודורש לזה הדם

כך הוא דרך קבע בעולמם ובחלדם

הן לא דמם ולא שבת כאן קול ששון וקול חדוה

קול חתן וקול כלה קול חיים ואהבה

קול משתה ולחם חוק קול רויה וקול שבע

קול נשימה קול נשמה קול הרוח בנשבה

_________________________________________________________

אלמלא אלהינו החליט

שאחד ואחד יהיו שנים

שיחצו אלכסוני המקבילית

וישקע הכבד מהמים

שיהיו ריבועי הנצבים

שוים לריבוע היתר

ולא יהיו העם שוים

למי שעליו הכתר

שיהיה הקף העגול

קטן מהקף הריבוע

שיהיה העולם בעיגול

ותושביו מרובעים בקיבוע

שיפרחו באביב הפרחים

ויעלה בקיץ החוח

שנהיה אוהבים ושמחים

ונאהב לחייך ולשמוח

שנאהב הררי עד

וים ואגם וגם פלג

שלבנו ברגש ירעד

אל מול ההרים והשלג

שבאור יאירו שמשות

ויחגו סביבן כוכבים

ויעירו סביבן רגשות

ויחגו זמנים אהובים

שברק לרעם יקדם

וירדו משמים מים

ובשמחה קולנו ירעם

ויברק הברק בעינים

שאחד ואחת יהיו אחד

ומהם יתרבו הדורות

שיפגשו המקבילים

ויקבילו פנים הדורות

אז היינו מתרגלים

לחוקים ועובדות אחרים

כללים אחרים מקבלים

ו"כך הוא הטבע" אומרים

אילו גם אז אלהים קבע

שנתרגל למראה העולם

ואת כל העומד ומוטבע

נקבל כמובן ומושלם

_____________________________________________________

שירו לנו משיר ציון

_____________________________________________________

 כִּסּוּפִים

נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לְבֵית אָבִי

וְזָרְמוּ כִּסּוּפַי עִם דִּמְעוֹתַי

מִיוֹם גְּלוֹתִי מִפְּנֵי אַדְמוֹן

זָרְמוּ כִּסוּפַי בְּקוֹל הֲמוֹן

אָנָא ה' עַד מָתַי

נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לְבֵית אָבִי

אֶרֶץ אָבִי וּמוֹלַדְתִי

הָהָר אֲשֶׁר חָפְצוּ אֲבוֹתַי

שְׂדוֹת אָבִי וַעֲתִירוֹתַי

מְחֹוזוֹת יַלְדוּתִי וּבֵיתִי

הָלֹךְ הָלַכְתִּי כִּי נִכְסַפְתִי

בְּחִבַּת אֶרֶץ אָבוֹת

בָּנִיתִי בַּיִת, סֻכּוֹת עָשִׂיתִי

קָרַבְתִי, חֶלְקוֹת וְשָׂדוֹת קָנִיתִי

וּבְשוּבִי הִרְעַמְתִּי לְבָבוֹת

אַךְ לְבֵית אָבִי נִכְסַפְתִי

לְבֵית אָבִי הֶחָרֵב

כִּי אֲנִי בַּיִת קְרָאתִיהוּ

בְּקִרְבִּי שָכַן, מֵהֻלַדְתִּּי דְּרַשְׁתִּיהוּ

וְאֵלָיו אֲנִי קָרֵב

נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי אֶל הַבַּיִת

מִבְצָרִי הוּא מֵעוֹלָם

שֶׁהֲרֵי עָלַיו גָּדַלְתִי

וְאוֹתוֹ בְּלִבִּי הִשְׁכַּנְתִּי

מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם

_____________________________________________________

בעת בכיה כאלמנה בלילות

ודמעותיה על לחיה נוזלות

הלא תזכור תנצור ותחלוט

חסד נעורים אהבת כלולות

קדש תבואתך במרום הרים

האשם והרע לאוכליו הזרים

ותזכור ותנצור וקרן תרים

באהבת כלולות וחסד נעורים

ותשוב ותרחם ראשית תבואה

ותשוב ותקים ברית ושבועה

אשר קדשת בענן ותרועה

בלכתנו אחריך בארץ לא זרועה

_____________________________________________ 

אֶל הַמַּיִם הַזַּכִּים

הַחַיִּים הַמְּפַכִּים

יָרַדְתִּי אֶל הַבּוֹר

טֻמְאָתִי שָׁם הִשְׁלַכְתִּי

מֵהַמַּיִם הֶעֱפַּלְתִּי

בְּנִקָּיוֹן, בְּזֹךְ וָבֹר

בְּטָהֳרָה וְנִקָּיוֹן

אֶל אֵל עֶלְיוֹן

קָרַבְתִּי אֶל הָהָר

הַיּוֹבֵל מָשַׁךְ

לְבָבִי נִמְשָׁך

מִכָּל שֶׁמֶץ שָׁם טָהָר

לִבִּי שָׁם קָרַב

יָדָיו לוֹ רָב

מה לי מִלְּבַד אָבִי

חוֹמְרָנוּתִי אֲשֶׁר נָעַרְתִּי

מֵרָחוֹק הוֹתַרְתִּי

וְטָהַר לוֹ לְבָבִי

וְעֵת צְנִיפִי טָהַר

אֶפֹּל לְפָנַיו עַל הָהָר

שָׁטוּחַ וְגוּפִי פָּשׁוּט

כַּפַּי שְׁטוּחוֹת בְּשִׁיר

לוֹ בְּחִבּוּר יָשִׁיר

זֶמֶר הִתְקַדְּשׁוּת

_____________________________________________________

עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת

עַל מֶה זָכִינוּ בְּנֹעַם ה' לַחֲזוֹת

עַל מֶה זָכִינוּ עַיִן בְּעַיִן לִרְאוֹת

לַה' אֱלֹהֵינוּ הַנִּסְתָּרֹת

בְּשֵׁם ה' בָּרֶכֶב בַּצָב וּבַסּוס

שָׁב לְטוֹב עָלֵינו לָשׂוּשׂ

תָּגֵל נַפְשִׁי בַּה' וְשׂוֹשׂ אָשִׂישׂ

וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס

וְהוּא אֶת לְבָבֵנוּ וְזַרְעֵנו יָמוּל

וּלְאוֹיבֵינו אֲשֶׁר רְדָפוּנוּ יָשִׁיב גְּמוּל

וּנְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וְנִזְכֶּה שָׁם לַעֲלוֹת

וְלָנוּ וּלְבָנֵינוּ הַנִּגְלֹת

_________________________________________________ 

אָשִׁירָה לַנּוֹשֵׂא נֵס

וְאֶת צוֹרְרֵינוּ הֵנֵס

וּנְפוּצוֹתֵינוּ כִּנֵּס

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ

נוֹדֶה לְאֵל חַי

אֲשֶׁר קִבֵּץ נִדָּחַי

נֵר עָרַךְ לִמְשִׁיחָי

וְהֱבִיאָנִי אֶל הָאָרֶץ

אֶת הָאָרֶץ הוֹרִישָׁנוּ

וְהֵיטִיבָנוּ וְהִרְבָּנוּ

זֹאת עָשָה עִמָּנוּ

וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ

קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל גְּאָלָנו

בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ

לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ

לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ

מִבֵּין הַגּוֹיִם לְקָחָנוּ

מִסָּבִיב קִבְּצָנוּ

וְעָשָׂה אוֹתָנוּ

לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ

קִבְרוֹתֵינוּ נִפְתָּחוֹת

וּמֵאַרְבָּע רוּחוֹת

הֵבִיא בָּנוּ רוּחוֹת

רוּחַ עַל הָאָרֶץ

תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶה

פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ

וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ

וַתְּמַלֵּא אָרֶץ

פָּדָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ

וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ

כִּי כֵן נִשְׁבַּעְתָּ לו

לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ

הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ

דְּבָרְךָ שמת בְּפִינו

וּבְצֵל יָדך כִּסִּיתָנו

לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ

עַל כֵּן אוֹדְךָ

בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֵלְךָ

כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרְךָ 

כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ

_____________________________________________________

גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד

בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ

טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד

עָלֶיהָ נִקְרָא שֵׁם צְבָאוֹת

עַמּוֹ נִהֵל בְּעֻזּוֹ נְוֵה קָדְשׁוֹ

שִׁירוּ לַמַּמְלָכָה הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁאֶת שֵׁם אֱלֹהֶיהָ מְהַלֶּלֶת

לוֹ הִיא כֶּתֶר מְלוּכָה

הַר מְרוֹם הַמַּמְלָכָה

לְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת

חָלָב וּדְבַשׁ הִיא זָבָה

אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם

אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה

יָפָה וְנַעֲמָה הָאַהֲבָה

מַתְּנַת אֱלֹהִים טַל שָׁמָיִם

שִׁירוּ לַמַּמְלָכָה הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁאֶת שֵׁם אֱלֹהֶיהָ מְהַלֶּלֶת

לוֹ הִיא כֶּתֶר מְלוּכָה

הַר מְרוֹם הַמַּמְלָכָה

לְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת

מִמֶּנָּה הוּשׁתָת הָעוֹלָם

אַרְצֵנוּ מֵעוֹלָם

כִּי שָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה

וְעָלֶיהָ הַהַבְטָחָה

יִנְחָלֶנָּה זַרְעֲכֶם לְעוֹלָם

שִׁירוּ לַמַּמְלָכָה הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁאֶת שֵׁם אֱלֹהֶיהָ מְהַלֶּלֶת

לוֹ הִיא כֶּתֶר מְלוּכָה

הַר מְרוֹם הַמַּמְלָכָה

לְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת

_____________________________________________________

אֶעְבְּרָה נָא

וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה

אֲהַבְתִיהָ בְּרֹב טוּבָהּ

בָּחַרְתִּי בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה

רְחָבָה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ

אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם

תְּהוֹמוֹת וַעֲיָנוֹת

בָּהּ נוֹתֵן ה' עֵינָיִם

וּבָהּ אָבוֹא, אוֹתָהּ לִבְנוֹת

אֶעְבְּרָה נָא

וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה

אֶטַּע בָהּ וְאֶבְנֶה בָהּ

לֹא אֶטְשֶׁנָּה וְלֹא אֶתְּשֶׁנָּה

בְּזֹאת אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה

אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם

תְּהוֹמוֹת וַעֲיָנוֹת

בָּהּ נוֹתֵן ה' עֵינָיִם

וּבָהּ אָבוֹא, אוֹתָהּ לִבְנוֹת

אֶעְבְּרָה נָא

וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה

אֶפֹּל עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה

אחַבֵּק אֶת עֲפָרָהּ וַאֲבָנֶיהָ

יְרַשְׁתִיהָ, אֲנִי יוֹדֵעַ

אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם

תְּהוֹמוֹת וַעֲיָנוֹת

בָּהּ נוֹתֵן ה' עֵינָיִם

וּבָהּ אָבוֹא, אוֹתָהּ לִבְנוֹת

_____________________________________________________

אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ

שֶׁבְּחָרָהּ אֱלֹהֵינוּ וְאֹתָהּ נִירַשׁ

אֶרֶץ חֶמְדָּה לָּנוּ מוֹרָשָׁה

אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה

אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וּנְתָנָהּ לָנוּ

ואם חפצים אנו בו ועלינו וירשנו

עלה רש כאשר דבר ה' לנו

כי זו ארצנו

נחלת אבותינו

עצם מעצמינו

ובשר מבשרנו

זו אהבת נפשנו

ולא נעזבנה

ארץ המיועדת לעם מעולם

אותה נשבעת לתת לאברהם

אותה הוכחת לעבדך ליצחק

וממנה זרע יעקב לא ירחק

אותה נשבעת בידך הגדולה

ועליה אשבע ועל לשוני מלה

שאין לי בה פחות מכולה

כי זו ארצנו

נחלת אבותינו

עצם מעצמינו

ובשר מבשרנו

זו אהבת נפשנו

ולא נעזבנה

אל תיראו את עם הארץ

לא אירא מרבבות עם בארץ

תחזקנה ידיכם כי לנו הארץ

עד אנה אתם מתרפים לרשת את הארץ

ציון אל ירפו ידיך

הרחיבי מקומך ויריעות משכנותיך

ימין תפרצי, הרחיקי מבלעיך

כי זו ארצנו

נחלת אבותינו

עצם מעצמינו

ובשר מבשרנו

זו אהבת נפשנו

ולא נעזבנה

_____________________________________________________

אֶתְיַלֵּד עַל מִשְׁפַּחְתִּי

וְעַל בֵּית אֲבֹתַי

אֶקְרָא שֵׁם אָבִי עַל נַחֲלָתִי

כִּי מִשְׁפָּחָה לִי וְשֵׁם לִי

וְחוֹנֶה אֲנִי עַל דִּגְלִי

בִּשְׁמִי וּבְאוֹתוֹתַי

יָבֹא גֹּאֲלִי הַקָּרוֹב אֵלַי

וְאֶת מִמְכָּרִי יִגְאָל

וּבְכָל אַרְצִי וּמִשְׁעוֹלַי

לָאָרֶץ יִתֵּן גְּאֻלָּה

בְּחֶבֶל וְנַחֲלָה

וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל

נַחֲלָה לִי וְשֵׁם

וְחַיִל בְּאֶפְרָתָה

אֶקְרָא שָׁם בְּשֵׁם

עַל שֵׁם אֲבֹתַי אֶרָשֵם

בִּרְכַּת  ה' תִּתְגַּשֵּם

בִּבְרָכוֹת מַעְלָה וּמַטָּה

_____________________________________________________

חמורו של משיח

בְּצַד הַכְּבִישׁ עוֹמֵד מָשִׁיחַ

נוֹשֵׂא נֵס צִיּוֹנָה

ה' לוֹ יִשְׁלַח שָׁלִיחַ

בִּבְעִיטָה עוֹד יְחִישֶׁנָּה

אָץ וְרָץ לוֹ הַקֵּיסָר

הֵן זְמַנּוֹ מִפָּז יָקָר

עסקאות לוֹ חֲשׁוּבוֹת

לְהָקִים לוֹ מוֹשָׁבוֹת

וְלִצְבֹּר לוֹ אוֹצָרוֹת

תְּהִלּוֹת וְתִפְאָרוֹת

אַךְ מֵאָחוֹר, בְּקֶרֶן שִיחַ

יֵשׁ לוֹ מָקוֹם גַּם לְמָשִׁיחַ

כִּבְרַת דֶּרֶךְ עִמּוֹ יִשָּׂאֵהוּ

וּבַדֶּרֶךְ יַנִּיחֵהוּ

עוֹמֵד לוֹ מָשִׁיחַ, מְעוֹדָד

אַךְ הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עֲדַיִן

אֶת לִבּוֹ נוֹשֵׂא בָּדָד

אֶל ה' , עֶזְרִי מֵאַיִן

יִשְׁלַח לוֹ ה' אֶת תיאודור

הַיָּדוּעַ מֵ"הַדּוֹר"

אָץ וְרָץ לוֹ בִּנְיָמִין

באמנסיפציה מַאֲמִין

רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּכָל עַמִּים

רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹתָם תָּמִים

אֶל מֶרְכַּבְתּוֹ הוּא, כְּמֵשִׂיח

חֶרֶשׁ אָסַף גַּם אֶת מָשִׁיחַ

דִּיוֹ, דְּהַר כְּבָר מַר חֲמוֹר

עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר

הִתְקַדֵּם עוֹד קְצָת מָשִׁיחַ

אַךְ לְצִיּוֹן עוֹד לֹא הִגִּיעַ

אִם יֶשְׁךָ נָא דַרְכּוֹ מַצְלִיחַ

אֶרֶץ לִקְרָאתוֹ תָּנִיעַ

לוֹ ה' יִשְׁלַח שָׁלִיחַ

רָץ מְמַהֵר, אִישׁ מַבְטִיחַ

בְּלִבּוֹ כְּפוֹרַחַת הֵן עוֹלִים

רַעֲיוֹנוֹת כַּבִּירִים, רַעֲיוֹנוֹת גְּדוֹלִים

לְרוֹמֵם אֶת הָאֻמָּה

לְחַבְּרָהּ אֶל הַמַּעֲצָמָה

לַעֲשׂוֹתָהּ יְסוֹד כִּסֵּא הַמַּעֲרָב

עַד הֵנָּה יָדָיו לוֹ רָב

אִישׁ גָּדוֹל הוּא וּמַצְלִיחַ

אֵין לוֹ פְּנַאי בִּשְׁבִיל מָשִׁיחַ

בִּבְעִיטָה מִדַּרְכּוֹ יְסַלְּקֶנּוּ

וְהַרְחֵק קָדִימָה יְחִישֶׁנּוּ

בְּהַר צִיּוֹן יַעֲלֶה מוֹשִׁיעַ

יִתְגַּדּל וְיִתְקַדּשׁ שֵׁם מַלְכֵּנוּ

עַל כָּל הָעוֹלָם בְּמַלְכוּתוֹ יוֹפִיעַ

לְעֵינֵי כָּל חָי יִגָּלֶה עָלֵינוּ

_____________________________________________________

חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת

מִזְּנָבוֹ הַצָּחוֹר עַד אָזְנָיו הַלְבָנוֹת

נָשָׂא מַשָּׂאות, חֲלוֹמוֹת, חֲזוֹנוֹת

לִגְאוֹל, לְקַבֵּץ לֶאֱסוֹף וְלִבְנוֹת

פַּעֲמֵי גְּאֻלָּה הוּא הֵחִישׁ וְהִמְשִׁיחַ

עַד אֲשֶׁר הֵחֵל עָרְפּוֹ לְהַקְשִׁיחַ

רַגְלָיו לְהַמְעִיד וְגַבּוֹ לְהַשִּׁיחַ

קָצָה נַפְשׁוֹ בְּמַשָׂא הַמָּשִׁיחַ

הֵרִים הַחֲמוֹר שִׁירוֹ בְּמִזְמוֹר

נָשָׂא הַחֲמוֹר מַשָּׂאוֹ לֵאמֹר

קַצְתִּי חֻקּוֹת הַמָּשִׁיחַ לִשְׁמוֹר

וּמֵאָז..., מֵאָז הוּא סְתָם חֲמוֹר

_____________________________________________________

בורא העולם ויוצר יצורים

כתב ויצר סדרת ספרים

לבנים יקרים שמורים ונצורים

ובה כרכים רבים וברורים

זה עתה הן נשלם וכלה

ומיד גם פורסם ונגלה

כרך רב עלילה

הוא כרך הגולה

כרך זה, מה יש לומר

היה כרך רע ומר

וכעלילתו הן הוא נגמר

בפרק איום ונורא ונמהר.

אך הבט וראה גדולה

הן אחרי כרך הגולה

ממתין כרך רם ונפלא

הלא הוא כרך הגאולה.

ובין הפרק המר המצמית

לבין תשובת ותחית שולמית

מבדילה רק דקוּת הקרומית:

כריכה אחורית וכריכה קדמית.

את הכרך הרע והשחור

סגור וחתום והשלך לאחור

השליכהו אל החור

רק את לקחו זכור.

וכעת, לאחר כריכה קלה

הן ממתין כרך הגאולה,

הכרך הטוב והנפלא

בהקדשה באהבה לעם סגולה._____________________________________________________

בְּצֵאתִי

בְּצֵאתִי אֶל הֶהָרִים

בִּי בָּעֲרָה הָאַהֲבָה

אֶל כָּל סֶלַע, אֶל כָּל הָר

אֶל כָּל אֶבֶן נַפְשִׁי תִּבְעַר

ִיבְעַר לִבִּי בְּלֶהָבָה

אַהֲבָה בְּרֵאשִיתִית, קְדוּמָה

אֶל זֹאת הָאֲדָמָה

כִּי אַרְצִי הִיא, כִּי הָרָי

הרָתִי, נְעוּרַי, שְׁחָרָי

הֶמְיַת לִבִּי מִימֵי אָבוֹת

לֵב הַקְּדֻשָּׁה וְהָאַהֲבוֹת

בְּצֵאתִי אֶל הַנְּחָלִים

חָזְקָה עָלַי הָאַהֲבָה

אֶל אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם

אֲדָמָה בְּרוּכַת שָׁמַיִם

לִבִּי נִקְשַר בִּלְבָבָהּ

אַהֲבָה בְּרֵאשִיתִית, קְדוּמָה

אֶל זֹאת הָאֲדָמָה

כִּי אַרְצִי הִיא, כִּי הָרָי

הרָתִי, נְעוּרַי, שְׁחָרָי

הֶמְיַת לִבִּי מִיְּמֵי אָבוֹת

לֵב הַקְּדֻשָּׁה וְהָאַהֲבוֹת

בְּצֵאתִי אֶל הַגּוֹלָה

בְּקִרְבִּי יָקְדָה הָאַהֲבָה

וְעַד שֶׁשַׁבְתִי יָקְדָה הָאֵשׁ

אַהֲבָתִי לֹא תִּתְיָאֵשׁ

מָלֵא לִבִּי הַתִּקְוָה

הֶמְיָה בְּרֵאשִיתִית, קְדוּמָה

אֶל זֹאת הָאֲדָמָה

כִּי אַרְצִי הִיא, כִּי הָרָי

הרָתִי, נְעוּרַי, שְׁחָרָי

הֶמְיַת לִבִּי מִימֵי אָבוֹת

לֵב הַקְּדֻשָּׁה וְהָאַהֲבוֹת

וְהִנֵּה שַׁבְתִי, מָלְאָה הַתִּקְוָה

מָלֵאתִי בְּאַַהֲבָה

אַַרְצִי שֶׁלִּי, לֹא אֶעֱזְבָהּ.

_____________________________________________________

אני נופש בהררי הרוח

אני רוחני בעמקי הנפש

אני מתעורר תחת התפוח

ומתנוצץ בקרבי הנף אש 

אני יוצא השדה לשוח

ומתבשם מאדמת הקדש

אתהלך עד שהיום יפוח

ויוקד בי יקד אש

בלב הרים אלין אנוח

אנשא עלי כנפים

אנכי היום רך ומשוח

על כנף ולב שמים

_____________________________________________________

הַמַּעֲרָב קָם לְתַרְבּוּת

הֵאָסֵף אֶל הַשִּבּוט

קְפוֹץ תָּמִיד לְלֹא הִסּוּס

וְתַרְגִיש שוּב עַל הַסּוּס

אֵין מָקוֹם כָּאן לְחִבּוט

כָּל אָדָם כָּאן הוּא בּוֹקֵר

דּוֹהֵר דּוֹהֵר אֵין מְבַקֵּר

כָּל אֶקְדָח כָּאן מְעַשֵׁן

סַמִּים וּגְרַאס וּמָה שֶׁאֵין

פְּתַח אֶת פִּיךָ וְקַרְקֵר

הַמַּעֲרָב כָּאן הוּא פָּרוּעַ-רוּעַ

לֵךְ לְךָ אַחַר הָרוּחַ-רוּחַ

רוּחַ לֹא, חַס וַעֲזוֹב

בַּבָּשָר תִּדְבָּק עַד זוֹב

הִסָּחֵף כָּאן עִם הָרוּחַ

תֵּן לִי לְהָבִיא פָּשׁוּט

אֶת עַצְמִי לְהִתְמַמְשׁוּת

הַדּוֹר הַבָּא לַעֲזָאזֵל

בְּמוֹתִי תָּמוּת תֵּבֵל

אֶתְהַלֵּך בָּהּ וְאָשׁוּט

רֹגַע הַיָּם גַּלָּיו הוֹמִים

הָעִקָּר הָרֶגַע לֹא יָמִים

הָרוֹמַנט הוּא עִקָּרוֹן

עִם הַרְמוֹנְיַת הַהוּרמוֹן

תָּאוּץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים

הַמַּעֲרָב כָּאן הוּא פָּרוּעַ-רוּעַ

לֵךְ לְךָ אַחַר הָרוּחַ-רוּחַ

רוּחַ לֹא, חַס וַעֲזוֹב

בַּבָּשָר תִּדְבָּק עַד זוֹב

הִסָּחֵף פֹּה לְכָל רוּחַ

לְרֶגַע כָּאן אַל תַּעֲמֹד

תּוּר, חֲשׁוֹק, רְדוֹף, חֲמוֹד

תּוּר תָּמִיד אַחַר עֵינֶיךָ

דְּרוֹר תִּקְרָא לִיצָרֶיךָ

וְתִטְעם כָּל טַעַם עוֹד

הַמַּעֲרָב כָּאן הוּא פָּרוּעַ-רוּעַ

לֵךְ לְךָ אַחַר הָרוּחַ-רוּחַ

רוּחַ לֹא, חַס וַעֲזוֹב

בַּבָּשָר תִּדְבָּק עַד זוֹב

מֵאַיִן תִּמָּצֵא הָרוּחַ

_____________________________________________________

נֹאכַל כָּל סוּג וּמִכָּל מִין

גַּם מִשְׂמֹאל גַּם מִיָּמִין

וְאִם יוֹתֵר מִדַּי נַשְׁמִין

נִתוּחִים מָצָאתָ תַאֲמִין

נֹאכַל נִשְׁתֶּה וְכוֹס נָרִים

כְּאִלּוּ כָּאן כָּל יוֹם פּוּרִים

וְאִם בַּלֵּב קְצָת פִּרְפּוּרִים

מַה הַבְּעָיָה? יֵשׁ צִנְתּוּרִים

נִקְפּוֹץ נָעוּט בְּרֹב חֶדְוָה

עַל כָּל תְּשׁוּקה וְתַאֲוָה

בְּרֹאשׁ מוּרָם וְגַאֲוָה

נִקְרָא לַיֵּצֶר אַהֲבָה

וּמָה יִהְיֶה עַל הִתְרַבּות?

תַעֲזֹב, הֵן זוֹ תַרְבּוּת

אֵין מָקוֹם כָּאן לְלִבּוּט

אִם צָרִיךְ יֵשׁ גַּם שִבּוּט

וְאִם אוֹתָנוּ הָאָרֶץ קָאָה

הֵן אָז גַּם לָהּ כַּדּוּר נִבְלָעָה

גַּם נְתִיחָה לָהּ לֹא נִפְלָאָה

הִנֵּה נִהְיָתָה וְגַם בָּאָה

_____________________________________________________

אוֹר הַסְּגֻלָּה

רָאִיתִי פְּאֵר וּמַרְאוֹת נוֹצְצִים

מוֹשְׁכֵי עֵינַיִם מְגָרִים וְקוֹרְצִים

רָאִיתִי כִּי תַּאֲוָה לָעֵינַיִם

וְנֶחְמָד לְהַשְׂכִּיל לְהִמָּשֵׁך בַּיַּיִן

בְּגוֹיִים נְאוֹרִים לְהִתְהַלֵּל וּלְהִתְהוֹלֵל

בְּתַאֲוַת הַשֵּׂכֶל הַלֵּל וְאַלֵּל

תַּרְתִּי בְלִבִּי וְתָרוּ עֵינַי

מְשָׁכוּנִי שִׁכְרוֹנַי

וְשָׁמַעְתִּי: יִשְׂרָאֵל

מַה לְּךָ וְלַמַּרְאוֹת הָאֵל

ה' אֱלֹהֵינוּ הָאֵל

אֶחָד וְיָחִיד חָזָק וְגוֹאֵל

רָאִיתִי צָרוֹת וּמַכּוֹת

לֹא יָדַעְתִּי לְמָה לְחַכּוֹת

הוּשְׁפַּלְתִּי עַד עֲפַר הַרַגְלַיִם

וְהִשְׁפַּלְתִּי לֵב וְעֵינַיִם

הָאֵשׁ תּוּקַד לְבַעֲרֵנִי

לִשְׂרֹף בְּשָׂרִי וְעֵינַי וְאֵינֶנִּי

עַד אֶרֶץ שַׁחוּ עֵינַי

נִמְשַׁכְתִּי בַּעֲווֹנַי

וְשָׁמַעְתִּי: יִשְׂרָאֵל

מַה לְּךָ וְלַמַּרְאוֹת הָאֵל

ה' אֱלֹהֵינוּ הָאֵל

אֶחָד וְיָחִיד חָזָק וְגוֹאֵל

רָאִיתִי עַיִן בְּעַיִן גְּאֻלָּה

כְּאוֹר הַשַּׁחַר עוֹלָה וְעוֹלָה

רָאִיתִי אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה

הוּאַרְתִּי בְּאוֹר הַסְּגֻלָּה

אֶרְאֶה וְאֵרָאֵה לוֹ לְעוֹלָה

כַּאֲשֶׁר הָיְתָה עֵינִי כָלָה

וְשָׁמַעְתִּי: יִשְׂרָאֵל

לְךָ וּלְךָ הַמַּרְאוֹת הָאֵל

ה' אֱלֹהֵינוּ הָאֵל

אֶחָד וְיָחִיד חָזָק וְגוֹאֵל

_____________________________________________________

עֲצֵי אַרְצִי עוֹלִים מֵאַדְמָתֵנוּ

מַעֲצִימִים מַעֲנִיקִים חַמָּה וּלְבָנָה

בְּלֹבֶן פְּרִיחָתָם עוֹלִים מְלֹא עֵינֵינוּ

כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מוֹר וּלְבוֹנָה

אוֹתָם רָאִיתִי עוֹלִים מִן הָאָרֶץ

מַה תָּאֳרָם מַה קּוֹמָתָם וּמַה שָּׁרְשָם

עַנְפֵּיהֶם יִשָּׂאוּ וּפִרְיָם יִתֵּנוּ

לְעַמִּי הַשָּׁבִים מִגֵּרוּשָׁם

יִפָּתְחוּ שָׁמָיִם מֵעַל וְאַדְמָתֵנוּ מִתַּחַת

וְאַרְצֵנוּ תַּעֲלֶה כְּפוֹרַחַת

יָקִיצוּ מֵאַדְמָתָם יַחַד

לִתְחִיָּה עַל הָאָרֶץ בְּנַחַת

יַעֲלֵם ה' מִן הָאָרֶץ הַמְבֹרֶכֶת

וּמֵאוֹצָרוֹ אֲשֶׁר פָּתַח מֵעַל

וּמִבָּנָיו אֲשֶׁר קִבֵּץ מִכָּל כָּנָף וְרוּחַ

יְבֹרְכוּ הָעָם הָאָרֶץ וְהַטַּל

כִּי זֶה הַמָּקוֹם וְאֵלֶּה שָׁרָשֵינוּ

מִכָּאן לֻקַּחְנוּ וּלְכָאן נָשׁוּב

שָׁרָשֵׁינוּ יַעֲמִיקוּ בְּאַרְצֵנוּ

וְאַרְצֵנוּ תְּלַבְלֵב לָהּ שׁוּב

יִפָּתְחוּ שָׁמָיִם מֵעַל וְאַדְמָתֵנוּ מִתַּחַת

וְאַרְצֵנוּ תַּעֲלֶה כְּפוֹרַחַת

יָקִיצוּ מֵאַדְמָתָם יַחַד

לִתְחִיָּה עַל הָאָרֶץ בְּנַחַת

מִזֹּאת הָאֲדָמָה צָמַחְנוּ

אֶל זֹאת הָאֲדָמָה אָנוּ שָׁבִים

מִזֹּאת הָאֲדָמָה עָלִינוּ פָּרַחְנוּ

וּבָהּ אָנוּ נוֹשָׁבִים

_____________________________________________________

יֵשׁ שֶׁרַק אַחֲרֵי מֹותוֹ

נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו וְאַדְמָתוֹ

וַאֲנִי נֶאֱסָף אֶל אַדְמָתִי וַאֲבוֹתַי

וּבָזֹאת אֲנִי קָם וְשָׁב וָחָי

כְּשֶׁאָשׁוּב אֶל אַדְמָתִי

וְאַדְמָתִי תֵּאָסֵף אֵלַי

לִתְחִיָּה נָשׁוּב אֲנִי וְנַחֲלָתִי

וּבְחַיֵּינוּ יִקָּרֵא שֵׁם אֲבוֹתַי

כִּי אָשׁוּב אֶל נִשְׁמָתִי

בְּשׁוּבִי אֶל אַדְמָתִי

אָשׁוּב לֶאֱכֹל בָּהּ שִׁבּוֹלִי

כִּי תּוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ לִי

אִם אֶרְאֶנָּה עוֹלָה כְּפוֹרַחַת

יָשׂוּשׂ לִבִּי תִּפְרַחְנָה עַצְמוֹתַי

תָּשׁוּב נִשְׁמָתֵנוּ אֲשֶׁר פָּרָחָה

כְּשֶׁאַפְרִיחַ אֶת הַנְּשַׁמָּה בְּאַדְמוֹתַי

אֵאָסֵף בְּשִׁירָה וּנְגִינָה

אֶל אַדְמָתִי וַאֲבוֹתַי

וְעוֹד אָבֹא בְּרִנָּה

נוֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתַי

כִּי שַׁבְתִּי אֶל גַּנִּי

לְעָבְדָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ

וּמִכָּל עֵצַי אֹכַל

בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה

_____________________________________________________

פְּקָדָנוּ ה' כַּאֲשֶׁר אָמַר

עָשָה לָנוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר

הֱבִיאָנוּ וּנְטָעָנוּ בְּנַחֲלָתוֹ בָּהָר

שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבֵּר

כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ

כֵּן עָשָה הַיּוֹם הַזֶּה

עַל כֵּן נְהַלֵּל

נְשַׁבֵּחַ וְנִתְפַּלֵּל

וְנָרִיעַ לָאֵל

לְעַמּוֹ, לְאַרְצוֹ וְלִמְדִינָתוֹ

יִשְׂרָאֵל

ה' דְּבָרוֹ הֵקִים

וְקִבְּצָנוּ מִקְּצֵה הַשָּמָיִם

שָׁב שְׁבוּתֵנוּ כַּאֲפִיקִים

אֶל אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְאָמוּר בִּנְבִיאָיו

כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה לְאַבְרָם בַּמַּחֲזֶה

עַל כֵּן נְהַלֵּל

נְשַׁבֵּחַ וְנִתְפַּלֵּל

וְנָרִיעַ לָאֵל

לְעַמּוֹ, לְאַרְצוֹ וְלִמְדִינָתוֹ

יִשְׂרָאֵל

הָיִינו כְּחוֹלְמִים, שְׂמֵחִים הָיִינו

מָלְאָה לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה

מָלְאָה הָאָרֶץ אָדָם צ‎ֹאנֵנוּ

וּמִמִּדְבָּר נִתְּנָה מְדִינָה

בְּאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ שֶׁצִּוָּנוּ ה'

נָגִילָה וְנִש‎ְֹמְחָה בְּיוֹם זֶה

עַל כֵּן נְהַלֵּל

נְשַׁבֵּחַ וְנִתְפַּלֵּל

וְנָרִיעַ לָאֵל

לְעַמּוֹ, לְאַרְצוֹ וְלִמְדִינָתוֹ

יִשְׂרָאֵל

_____________________________________________________

עד חצי המלכות

הַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיט לִי

אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב

אֶל הַמֶּלֶךְ נִקְרֵאתִי

אָמַר הוּא לִי קְרַב

וְאֵלַי בְּמַבָּט מְרַחֵם הוּא יַבִּיט

קְרַב וְגַע בַּשַּׁרְבִיט

קְרַב וְגַע בַּשַּׁרְבִיט

וּמוֹסִיף וְקוֹרֵא הוּא בְּקוֹל רַב סַמְכוּת

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת

לְעַם שֶׁנִּמְכַּר

לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד

לְעַם שֶׁפֻּזַּר

וְתִקְוָה הוּא אִבֵּד

עַל אֶרֶץ קָדְשׁוֹ נָתַן וְהוֹשִׁיט

לִי כֶּתֶר וְשַׁרְבִיט

לִי כֶּתֶר וְשַׁרְבִיט

לְעַם מֻשְׁמָד וּמֻשְׁמָץ וְשָׁחוּט

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת

אַךְ אֲנִי שֶׁבָּכִיתִי בִּזְעָקָה גְּדוֹלָה

וְקִבַּלְתִּי חַיִּים, מְלוּכָה וְנַחֲלָה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עוֹד אֶזְעַק וְאֶקְרָא,

הַגֹּאֲלֵנִי וּפוֹדֵנִי מִצּוּקָה וְצָרָה,

הֵן פָּרַשְֹתִּי יָדַי בִּתְחִנָּה ובָכוּת

אֵין לִי דַּי, אֵין לִי דַּי בַּחֲצִי הַמַּלְכוּת

אָנָּא ה' זְכֹר אֶת בְּרִיתְךָ

וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתְךָ

וְעֵינֵינוּ תִּרְאֶינָה מַלְכוּתְךָ

_____________________________________________________

קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ

נְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם

קוּמָה אֱלֹהִים, רוּמָה אֱלֹהִים

הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ

הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים

כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן

וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ

וּמְנַשְׂאֶיךָ נְשׂוּאֶיךָ בְּנָסְעָם

אֲשֶׁר עֲשִׂיתָם לְךָ לְעָם

עֲבֹר לִפְנֵיהֶם בָּרֹאשׁ

קוּמָה יי וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ

מִפָּנֶיךָ יָנֻסוּ מְשַׂנְאִים

וְאֶת רֹאשׁ בָּנֶיךָ שָׂא

תֵּן צָרֵיהֶם לִמְשִׁסָּה

יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים

תּוּר לְבָנֶיךָ מְנוּחָה

וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב לְגוֹאֵל

תּוּר וְסַע לְפָנַי

שׁוּבָה יי

רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל

וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא גְאֻלָּתוֹ

פְּדֵה אֶת אֲשֶׁר לְךָ נַחֲלָה

כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה

וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ

_____________________________________________________

עַל הָאָרֶץ אוֹר עוֹלֶה

אֶת הָאָרֶץ מְמַלֵּא

כְּבוֹד אֵל בּוֹ מִתְגַּלֶּה

שְׁמוֹ עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה

אוֹר עוֹלֶה עוֹלָה תִּקְוָה

עוֹטְפֵנוּ הוּא בְּאַהֲבָה

לֹא תוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה

שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ

מֵבִיא נֵס וּגְאֻלָּה

לְעַמּוֹ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה

בְּיָדוֹ וְאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה

לוֹ וּלְעַמּוֹ עֹז וּמֶמְשָׁלָה

הִשְׁבִּיעַנוּ יי לִבְנוֹת

וַיּוֹשֶׁב זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת

אִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ

בָּנָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ

יְלָדִים וִילָדוּת כִּפְלַיִם

בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

מִיַּלְדּוּת וְעַד שֵׂיבָה

הִרְעִיף עָלֵינוּ אַהֲבָה

מֵבִיא נֵס וּגְאֻלָּה

לְעַמּוֹ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה

בְּיָדוֹ וְאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה

לוֹ וּלְעַמּוֹ עֹז וּמֶמְשָׁלָה

פָּדָה אֶת עֶדְרוֹ

וּכְרֹעֶה עֶדְרוֹ שְׁמָרוֹ

כְּהִשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרוֹ

חָפֵץ הַמֶּלֶךְ בִּיקָרוֹ

רְאוּ נִחַם יי עַמּוֹ

בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ

כְּאִישׁ תְּנַחֲמֶנּוּ אִמּוֹ

קִבְּצַנוּ לְמַעַן שְׁמוֹ

מֵבִיא נֵס וּגְאֻלָּה

לְעַמּוֹ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה

בְּיָדוֹ וְאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה

לוֹ וּלְעַמּוֹ עֹז וּמֶמְשָׁלָה

בְּצֵאת עַמּוֹ מִגּוֹלָה

הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶמְשָׁלָה

הֶרְאָה יָדוֹ הַגְּדוֹלָה

עַל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְחֶמְלָה

הָפַךְ לְבַת שׁוֹבֵבָה

אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה

הֵשִׁיב עַמּוֹ בִּתְשׁוּבָה

לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה

מֵבִיא נֵס וּגְאֻלָּה

לְעַמּוֹ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה

בְּיָדוֹ וְאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה

לוֹ וּלְעַמּוֹ עֹז וּמֶמְשָׁלָה

_____________________________________________________

בארץ אהבתי האזוב פורח

צר, אך אין לי בשורה אחרת

מפריחת גאולה השדה כבר קרח

אזוב וצלף משמרי התפארת

צבי נגלה ונכסה במורד

מעליהם רץ מדלג בהר

דומה שהגאולה בכף היד

אך הנה זה חמק עבר

אם תמו ימי גאולה ופריחתם

והימים ימי ארץ חרבה

עצי השדה כפפו קומתם

אזוב וצלף משמרי התקוה

כשעצמות השדה נגזרנו אומרים

עפר על ראשם, חגרו שקים

אזוב השדה את ראשנו מרים

ומזכיר כי ה' את דברו עוד יקים

_____________________________________________________

לאהובתי, ירושלים

_____________________________________________________

גן אלהים נטעו מקדם

אוֹר גָּדוֹל מִכָּל אֶבֶן

וְכָל קִיר אוֹמֵר שִׁירָה

תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ

בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה

וּבְרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת

הָעִיר אֲמָרֶיהָ תֹּאמֵר

צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת

לְהוֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר

גַּן אֱלֹהִים נְטָעוֹ מִקֶּדֶם, יְרוּשָׁלַיִם

רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פָּנַיִךְ

עִיר הַצֶּדֶק, עִיר הָאֱמֶת, הָאֱמוּנָה

הָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה

מָכוֹן לְשִׁבְתְךָ פָּעַלְתָּ ה'

הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ

אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלַי

הָהָר בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ

קִרְיָה נֶאֱמָנָה עִיר הַצֶּדֶק

קִרְיַת מֶלֶך רָב

עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק

יְכַהֵן בָּך מַלְכֵּךְ לְעוֹלָם

גַּן אֱלֹהִים נְטָעוֹ מִקֶּדֶם, יְרוּשָׁלַיִם

רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פָּנַיִךְ

עִיר הַצֶּדֶק, עִיר הָאֱמֶת, הָאֱמוּנָה

הָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה

כָּל אֶבֶן, סִמְטָא וּמָדוֹר

הִיא בֵּית אָבִי וַאֲבוֹתַי

וּסְפוּגָה כִּסּוּפֵי אֶלֶף דּוֹר

וְהִיא בֵּית בָּנַי ובְנֵי בָּנַי

וְרֵיחַ הַמֹּר וְהַלְּבוֹנָה

וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וְהַזִּמְרָה

הֲעוֹלִים הֵם מֵהַמִּקְדָּשִׁים שֶׁחָרְבוּ

אוֹ מֵהָעוֹלֶה וְנִבְנֶה לְתִפְאָרָה

גַּן אֱלֹהִים נְטָעוֹ מִקֶּדֶם, יְרוּשָׁלַיִם

רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פָּנַיִךְ

עִיר הַצֶּדֶק, עִיר הָאֱמֶת, הָאֱמוּנָה

הָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה

_____________________________________________________

כִּי הִנֵּה הַמָּקוֹם

שֶׁמֵּרָחוֹק נִרְאָה לְאַבְרָהָם

אֲשֶׁר עוֹד יֵאָמֵר הַיּוֹם

נִרְאֶה וְנֵרָאֶה בֹּו לְעוֹלָם

הַנְּעָרִים אוּלַי לֹא רוֹאִים

קָשׁוּר עַל הָהָר הֶעָנָן

אנוּ רוֹאִים וּמִתְרָאִים

וּבְצֵל שַׁדָּי נִתְלוֹנָן

כִּי חָיָה הָעִיר

מִשְּנָתָהּ עור תָּעִיר

כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם

יִסְלַח לַאֲשֶׁר יַשְׁאִיר

אוֹר חָדָשׁ לָהּ יָאִיר

הַנֵּצַח זוֹ יְרוּשָׁלַיִם

הִנֵּה הַמַּסָּד הוּא מִגְדָּל

מִימֵי מַלְכוּת בֵּית דָּוִד

וְעָלָיו יִתְנַשֵּׂא יִתְגַּדַּל

בִּנְיַן הַחַשְׁמוֹנָאִים לְהַעֲמִיד

וּמֵעָלָיו עוֹד חַיִּים וְיוֹשְבִים

לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הַמִּשְתָּאוֹת

בְּנֵי צִיוֹן הָאֲהוּבִים

הַבָּאִים לְהֵרָאוֹת

כִּי חַיָּה הָעִיר

מִשְּׁנָתָהּ עוֹר תָּעִיר

כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַים

יִסְלַח לַאֲשֶׁר יַשְׁאִיר

אוֹר חָדָשׁ לָהּ יָאִיר

הַנֵּצַח זוֹ יְרוּשָׁלַים

כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן

אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻעַ

אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִבֶן

בִּנְיָן שֶׁלנֵצַח קָבוּעַ

חָיוּ הָאֲבָנִים מִן הֶעָפָר

הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת

בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שוֹפָר

הֲנֵס הוּא אוֹ רַק נִפְלָאוֹת

כִּי חָיָה הָעִיר

מִשְּׁנָתָהּ עוֹר תָּעִיר

כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם

יִסְלַח לַאֲשֶׁר יַשְׁאִיר

אוֹר חָדָשׁ לָהּ יָאִיר

הַנֵּצַח זוֹ יְרוּשָׁלַיִם

_____________________________________________________

נִיחוֹחַ הֶעָבָר בְּרֵיחַ הֶעָתִיד

קוֹל הַשּׁוֹפָר מֵאָז וּלְתָמִיד

עוֹלֶה בַּאֲוִיר בְּקוֹלוֹ מְהַדְהֵד

קוֹלוֹ יַעֲבִיר לְעוֹלָם וָעֵד

הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְל‎ֹא הָעַיִן, יְרוּשָׁלַיִם

הֵן אִי אֶפְשָׁר לִפְקוֹחַ בָּךְ עֵינַיִם

בְּלִי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן

אֶת כָּל קוֹרוֹתַיִךְ וְכָל דּוֹרוֹתַיִךְ

שֶׁהָיוּ וְעָבְרוּ עָלַיִךְ

וְשֶׁלּ‎ֹא הָיוּ עֲדַיִן.

נִיחוֹחַ עַתִּיק בָּתֵּי מִקְדָשִׁים

זִכְרוֹ בָּם יַמְתִּיק בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים

כִּי כָּל רְחוֹבוֹתַיִךְ בְּנוּיִים מִלְּבָבוֹת

שֶׁל בָּנַיִךְ בְּדוֹרוֹתַיִךְ בְּכִסּוּפִים וְאַהֲבוֹת

הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְל‎ֹא הָעַיִן, יְרוּשָׁלַיִם

הֵן אִי אֶפְשָׁר לִפְקוֹחַ בָּךְ עֵינַיִם

בְּלִי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן

אֶת כָּל קוֹרוֹתַיִךְ וְכָל דּוֹרוֹתַיִךְ

שֶׁהָיוּ וְעָבְרוּ עָלַיִךְ

וְשֶׁלּ‎ֹא הָיוּ עֲדַיִן.

כָּל הָרְחוֹבוֹת מִקֶּדֶם נִמְשָׁכִים

אָהֳלֵי אָבוֹת הֵיְכלֵי מְלָכִים

שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ

לֵב דּוֹרוֹת בָּם יֵלֵךְ יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ

הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל מְל‎ֹא הָעַיִן, יְרוּשָׁלַיִם

הֵן אִי אֶפְשָׁר לִפְקוֹחַ בָּךְ עֵינַיִם

בְּלִי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן

אֶת כָּל קוֹרוֹתַיִךְ וְכָל דּוֹרוֹתַיִךְ

שֶׁהָיוּ וְעָבְרוּ עָלַיִךְ

וְשֶׁלּ‎ֹא הָיוּ עֲדַיִן.

_____________________________________________________

רָאִיתִי עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר

רָאִיתִי קוֹלוֹת, לַפִּידִים וְשׁוֹפָר

רָאִיתִי, נִרְאֵיתִי, כַּשָּׁמַיִם טִהַר

אֱלֹהִים רָאָה לוֹ

רָאִיתִי מַלְאָך קוֹרֵא מִשָּׁמַיִם

עוֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם

עוֹמֵד וְנָטוּי עַל יְרוּשָלַים

ה' אָמַר לוֹ

רָאִיתִי יְשׁוּעוֹת, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

רָאִיתִי בְּעֵינַי מוֹפֵת וָאוֹת

נִרְאֵיתִי, רָאִיתִי, בְּעֵינַי הַמִּשְׁתָּאוֹת

אֱלֹהִים רָאָה לוֹ

כִּי הֲלֹא זֶה הָהָר

הוּא הָהָר אֲשֶׁר ה' אָמַר

בּוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי ה' בָּחַר

קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ

_____________________________________________________

שִׁיר הָהָר

עַל רֹאשׁ הָהָר

מְקוֹם כְּבוֹדוֹ

מֵרֹאשׁ הָהָר

עַל הָאָרֶץ הוֹדוֹ

אֵלָיו תִּנָּשֵׂא שִׁירָתִי

אֵלָיו תִּנָּשֵׂא נִשְׁמָתִי

עַל רֹאשׁ הָהָר

הַשִּׁיר שָׁם רָם

לְִויִּים בְּשִׁירָם

לְוִיִּים בְּזִמְרָם

אֵלָיו תִּנָּשֵׂא כָּל שִׁירָה

בְּקוֹל קְדֻשָּׁה וְקוֹל טָהֳרָה

שָׁם קוֹל דּוֹדִי בָּא

שָׁם בְּאַהֲבָה רַבָּה

נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה בְּחִבָּה

בְּעַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה

וְקוֹל שִׁירָתֵנוּ הַגּוֹאֶה

שָׁם יַעֲלֶה וְיֵרָאֶה

___________________________________

בֶּעָנָן שָׁם ה' יֵרָאֶה

בְּעֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ נָבו‎ֹא

וּבֶעָנָן לְפָנָיו נֵרָאֶה

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ

נִתְיַצֵּב בֵּין הַבַּדִּים

אֶחָד לְמַעְלָה וְכֻלָּנו לְמַטָּה

לְפָנָיו נִצָּבִים וְעומדִים

וְנִקְרָא אָבִינוּ אָתָּה

שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל

סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם

וַאֲנַחְנו נֵרָאֶה וְנַעַל

אִישׁ אֶל אָחִיו פְּנֵיהֶם

וְנִקְרָא זֶה אֶל זֶה

בִּטְהור שְׂפָתַיִם

וְאֶת ה' נֶחֱזֶה

כְּעֶצֶם הַשָׁמַיִם

נִשְׁמָע קוֹל כְּנָפַיִם

קוֹל מִדַּבֵּר וּמַבִּיעַ

קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַיִם

קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ

בְּאַהֲבָה שְׁפוּכָה ה' מוֹלֵךְ

גָּבוֹהָ עַל כָּל גְּבוֹהִים

לִפְנֵי ה' נִתְהַלֵּךְ

תְּהִי עָלֵינו רוּחַ אֱלֹהִים

_____________________________________________________________________

וכל העם רואים את הקולות

וכל העם עומדים מעבר לגבולות

וכל העם נע ומתרחק, פניו בלוט

יעמדו מרחוק, לא יהרסו לעלות

ובתוך הענן הגדול משיק תו אל תו

קול אלהים, מעשה אלהים וכן המכתב

ושומע הלב מבעד ערפל דמעותיו

את הקול המדבר, קול אל אבותיו

ושם בתוך האש ובלב הענן

בתוך התכלת ובתוך הארגמן

למעלה מן המקום ומן הזמן

עולה קול רב חסד ורחמן

שם בין בדים שלעולם לא סרים

בסכוך כנפי כרובים וקול דברים

שם רחום וחנון נושאנו על כנפי נשרים 

לשם ימשך הלב ושם ירעים 

_____________________________________________________

ישיר ישראל

_____________________________________________________

נהג ישראלי מצוי

אֶפְרַיִם יוֹצֵא אֶל הַכְּבִישׁ

מִמַּבָּט רִאשׁוֹן זֶה נִרְאֶה עֵסֶק בִּישׁ

לָחַץ בְּרֶגֶל יָמִין פַּעֲמַיִם

וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֶה אֶפְרָיִם

אָץ לְךָ הַר, אֶפְרַיִם

וּמְכוֹנִיתוֹ, רַבַּת כְּנָפַיִם

בַּעֲרָבָה בְּר‎ֹאשׁ תִּדְהָר

וְיַם מִיָּם והַר הָהָר

לָרֶכֶב שֶׁלְפָנַי שִׁבְעִים פָּנִים

וְאִם בִּגְבוּרוֹת - שְׁמוֹנִים

לֹא עוֹד אַחֲרָיו אָצוּפָה

כִּי גָז חִישׁ ונָעוּפָה

אַךְ גַּם הוּא לֹא נִשְׁאָר חַיָּב

וַיִּקְרָא בַּחֲצוֹתוֹ הַקַּו

הֲכִי קָרָא שׁמוֹ אֶפְרַיִם

וַיַּעַקְפֵנִי זֶה פַעֲמָיִם

וּמִיָּד נֵעוֹר אֶפְרַיִם

וַיָּשֶׁב לִשְׁכֶנֶהוּ שִׁבְעָתַיִם

וַיִּפֶן כּ‎ֹה וָכֹה

וְיַעֲקֹף הָלַךְ לְדַרְכּוֹ

הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים

עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים

וַיַּעַל בִּסְעָרָה

מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וָמַעְלָה בִּמְהֵרָה

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה:

רֶכֶב חֲמוֹר, רֶכֶב גָּמָל

גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים

וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים

וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא

אֶפְרַיִם אֵין כָּמוֹהוּ

קוֹרֵא בְּקוֹל עַד פֶּתַח קֶבֶר

אֲנִי הַגֶּבֶר

תּוֹצאַת הַנְּסִיעָה הִיא חֲתוּכָה

אֶפְרַיִם הָיָה עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה

אֵין לוֹ אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל

כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה

עַל כֵּן אֶל יְדִידַי אֶקְרָא לֵאמֹר

בַּכְּבִישׁ אַל תִּהְיֶה גֶבֶר, הֱיֶה חֲמוֹר

וְאֶל בָּתֵיהֶם יָשׁוּבוּ בְּשָׁלוֹם וּבְלִי פֶּרֶץ

כָּל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי כָּל הָאָרֶץ

_____________________________________________________

תחנת רוח

הַמְבַקֵּשׁ לְהִנָּשֵׂא עַל כְּנָפֶיהָ

שָׁם יַמְתִּין לְבוֹאָהּ

שָׁם תִּשָּׂאֵנוּ עָלֶיהָ

וְתִשְׁרֶה עָלָיו נְבוּאָה

שָׁם תָּנוּחַ עָלָיו

כַּאֲשֶׁר תִּיעָף וְתָשוּחַ

שָׁם יְדַבֵּר אֵלָיו

הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף רוּחַ

שָׁם תַחֲנֶה הָרוּחַ

עֵת תִּיעָף מִלָּעוּף

שָׁם תֵּשֵׁב וְתָנוּחַ

שָׁם תָּשׁוּב וְתִשּׁוֹב

שָׁם תָּנוּחַ וַדָּאי

עַל כָּל נָבִיא וְנָבִיא

וּבְרָכָה עַד בְּלִי דָי

בִּכְנָפֶיהָ תָּבִיא

מִי יַכִּיר חנוֹתָהּ

מִי יֵדָע לָהּ נָתִיב

הֵן עָלַי הִיא שָׁרְתָה

בְּעִקְבוֹת שְׁגִיאַת כְּתִיב

הֵן כָּל אִישׁ תַּחֲנָה

וְעַל כָּל נֶפֶשׁ תָּנוּחַ

יֶחֱזֶה בַּשְּׁכִינָה

בְּאַפָּיו תִּפַּח רוּחַ

______________________________________________________

תחנת רוח (ב)

אורות מרצדים וכרוזים מכריזים

לכל הנוסעים, מאחרים וזריזים

לכל נוסע הנשא ברוח

ולכל היוצא אל השיר לשוח

מהר כל נושא משאות ושיחות

כאן תשאך רוח לכל הרוחות

רוח קדושה, רוח נבואה

רוח טהרה, רוח טומאה

רוח שמחה, רוח רוממות

רוח חכמה, רוח של שטות

רוח דעת ויראת ה'

רוח חלום שבשיר יתגשם

רוח לשמחה רוח לקדושה

רוח גאות ורוח בושה

מארבע רוחות תבוא רוח

ובשיר תפצח תרנן ותשוח

מרצדים האורות ומכריז הכרוז

ואתה תנשא, תפצח ותחרוז

אך אבוי – הן בושש הלו"ז

כי הרוח לפי הזמנה לא תזוז

בושש הרגש ובושש החרוז

והיכן המשא שבתיקך הוא ארוז

אך אדם לא שליט ברוח לכלוא

אם תצא ותעוף – לא תאמר לך לא

הנשא על כנפך, הנשא על ענן

והרחק תשאך הרוח מכאן

מארבע רוחות הן הרוח תבוא

ועליך יעביר ה' כל טובו

______________________________________________________

אמונה טפלה

בְּיָמִים רְחוֹקִים וְזוֹהֲרִים

הָיֹה הָיוּ, כָּךְ אוֹמְרִים

בְּכָל גַּיְּא וּבְכָל הָרִים

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִכָּרִים

הֵם הֶאֱמִינוּ וְזָרְעוּ

הֶאֱמִינוּ וְנָטְעוּ

וְהִנֵּה, טַעֲמוּ וּרְאוּ

הֵם לֹא טָעוּ

מָלְאוּ פְנֵיהֶם תְּנוּבָה

דְּשֵׁנָה וְטוֹבָה

לָעֵינַיִם תַאֲוָה  

עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה

אַךְ הַיּוֹם – הַפְּרִי הֻנְדָּס

כְּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל קֻנְדָּס

מְפֻתָּח וּמְתוֹעָשׂ

כְּסִרְפָּד תַּחַת הֲדַס

הַתְבוּאוֹת אִבְּדוּ רֵיחָן

עָלֵיהֶן דָהוּ בְּכָאן

עֲלֵיהֶן הִנְדוּס שָׁכַן

לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מְמוּכָן

טַעַם הַפֵּרוֹת – הֵיכָן?

הַפֵּרוֹת אִבְּדוּ חִנָּם

כִּי חִנָּם הוּא בְּחִנָּם

וְאִמְרוּ - הַבְּעָלִים

מַה צָפוּן כָּאן בֶּעָלִים?

הֶעֲבַדְתֶּם בְּעָלִים?

מה קָרָה לַגִּדּוּלִים?

הַפֵּרוֹת כָּאן הֵם תְּפֵלִים

כִּי פָּשׁוּט – הֵם כְּבָר טְפֵלִים

טַעַם זָר וּמְנֻכָּר

כִּי יוֹדֵעַ כָּל אִכָּר

שֶׁהָרֶוַח הוּא יָקָר

החֶשְׁבּון – תָּמִיד הוּא קר

כִּי הַכֶּסֶף הוּא עִקָּר

וְהָאֱמוּנָה – טְפֵלָה

_________________________________________________________

בני ארובה

פַּס דַּק מִסְתַּלְסֵל עָלָה לוֹ מִן הָאָח

פַּס עָשָׁן שֵׁנִי הָיָה לוֹ שָׁם לְאָח

פַּס עָשָׁן שְׁלִישִׁי עָנָה עִמָּם הֶאָח

וְכָךְ הֵם חָגְגוּ אַל תִּשְׁאֲלוּ הֵיאַךְ

הִסְתַּלְסְלוּ לָהֶם פַּסֵּינוּ בְּסִלְסוּל חָבִיב

עָלוּ אֶל הַשָּׁמַיִם הִבִּיטוּ שָׂם סָבִיב

רֹאשָׁם בְּעַנְנֵי עָב וּבַעֲבִי עָבִיו

עַד אֲשֶׁר – אוֹיָה – הִגִּיעַ הָאָבִיב

זָעַק לוֹ גִּבּוֹרֵנוּ: שִׁמְרוּ עַל הַגַּחֶלֶת

אֲבָל זַעֲקָתוֹ הָיְתָה חַסְרַת תּוֹחֶלֶת

כְּשֶׁאֵין יוֹתֵר שִׁעוּל וְאֵין יוֹתֵר נַזֶּלֶת

מִי עוֹד יַעֲלֵהוּ אֶל נֹכַח שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת

זָעַק לוֹ זֶה הַפַּס בִּזְעָקָה רַבָּה

הֵן כָּל הָעֵת הָיִינוּ לוֹ בְּנֵי אֲרֻבָּה

אָז אֵיךְ בְּלִי בּוּשָׁה מִפְּנֵי אָבִיב שֶׁבָּא

כְּפוּי הַטּוֹבָה הַזֶּה אֶת גַּחַלְתִּי כִּבָּה

עָנוּ לוֹ הַשְּׂרָפִים שֶׁבַּמָּרוֹם עוֹמְדִים:

בֶּן אֲרֻבָּה הָיִיתָ? הַאֵינְךָ מַגְזִים?

לֹא לֹא, עָנָה הַפַּס בְּקוֹל רַב מְרוּדִים

הִנֵּה נָא שְׁנֵי אַחַי יַעֲלוּ כִּשְׁנֵי אֵדִים

______________________________________________________

זוית כהה

לכל איש מבט, לכל איש זוית

ממנה על כל העולם יביט

אך היושב בזוית כהה

כיצד יראה את המראה?

כיצד על העולם יביט

אם לא תאיר לו קרן זוית?

קרן זויתו לא תאיר

לכן כל היום יעיר

______________________________________________________

המתעקב

מדוע רבים איחורי?

כי אני מתעקב

עשו הולך אחרי

וידו אוחזת בעקב

רבים עוקבי וצרי

אשר אחרי עוקבים

אנשא בעברות צוררי

היו לי לאויבים

וי לי וי

רבים אויבי

רבים עוקבי

זמיר אוי וי

מדוע רבים אויבי?

כי אין לי אוהבים

ואף ברשתות ההויי

אין לי שום עוקבים

ואני תמיד מאחר

בכל ימות השבוע

ואין מתעניין וחוקר

ואין שואל מדוע

כשאאסף אל אבותי

ועל משכבי אנוח

מי יכיר עקבותי?

הלא ישאם הרוח

ובאין לי מכיר

ואין לי אוחז עקבים

כל עץ, אבן וקיר

אחרי דרך קבע עוקבים

_____________________________________________________

יָצָאנוּ כֻּלָּנוּ לְטִיּוּל

וְלִבֵּנוּ הָמָה וְרָגַשׁ

הָאֲוִיר הָיָה צָלוּל

וּבְדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ נִגּשׁ

הֲלֹא כָּאן בִּמְקוֹם עָמְדֵנוּ

עָמַד לוֹ אַבְרָהָם

וְכָאן בֵּרְכוֹ אֱלֹהֵינוּ

לָתֵת הָאָרֶץ לְעוֹלָם

הוֹסַפְנוּ חֲקוֹר וְדָרֹשׁ

בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵינוּ וְסִבְרָם

וְעָלִינוּ עַד הָרֹאשׁ

שֶׁל זֶה הָהָר הָרָם

הַנּוֹפִים וְהַמַּרְאוֹת כֻּלָּם

בְּזִכְרוֹנֵנוּ יוֹסִיפוּ לִזְרוֹחַ

כִּי רְאוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם

לֹא תִתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכּוֹחַ

צָפִינוּ בְּכָל אַרְצֵנוּ

יְהוֹשֻעַ, שׁוֹפְטִים נְבִיאִים

עָבְרוּ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ

וּרְאִינוּם כִּלְמוּלֵנוּ עוֹמְדִים

אִשְׁתִּי בַּטִּיּוּל מְאֹד נֶהֶנְתָּה

בַּחֲצָאִית כְּחֻלָּה וְחוּלְצָה שְׁל תְּכֵלֶת

גַּם שִׂמְלָתָהּ שֶׁל צִפּוֹרָה דֵי הוֹלַמְתָּהּ

וּמִטְפַּחַת יָפָה לְרֹאשָׁהּ הִיא גּוֹדֶלֶת

הִיא דִּבְּרָה עִם חַנָּה עַל הַדְּיֶאטָה שֶׁל נֶחָמָה

וְלָמְדָה מַתְכּוֹנִים חֲדָשִׁים מֵרָחֵל

אַךְ פָּנֶיהָ כֻּרְכְּמוּ מֵחֻלְצָתִי שֶׁנִכְתָּמָה

לְמַרְאֶהָ הַמַּלְכָּה מְאֹד תִּתְחַלְחֵל

כְּשֶׁהַשֶּמֶשׁ שָׁקְעָה בְּזֹהַר מַרְהִיב

הִיא תִּכְנְנָה כַּמָּה מְכוֹנוֹת תַּעֲמִיד

אֶת אַרְצֵנוּ עָלֵינוּ מְאֹד נַאֲהִיב

לִפְנֵי ה' נִתְהַלֵּךְ בָּהּ תָּמִיד

__________________________________________________________________________________

אומרים הזבובים

לעולם אין אביבים

הן בדקנו דורות רבים

רִמות, גלמים וגם זבובים

בדקנו נסינו חקרנו

את הטבע הן ידענו

ומאז בדקנו והוכחנו

ובאמת אחת נוכחנו

אז די לך, קשה עֹרף

לנמוקיך אין תֹרף

מאז ומעולם היה חֹרף

ועולמך סתם אמורף

ומאז עושה כל זבוב

על ראש האדם סבוב

בזעת אפיו יאכל לחם

בטפיחה עצמית על שכם

_____________________________________________________

הֵם שָׁרִים בְּגַאֲוָה

וַי וַי וַי לַאַהֲבָה

הִתְאַּכְזַבְתִּי אַכְזָבָה

כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב

נַעֲשֶׂה כֹּה מְאֻכְזָב

וְכוֹתֵב שִׁירֵי אַכְזָב

מהשיר עושים לצון

רש שירם בראש רשון

הטרף לשונם נכשיר

אין לי חפץ ורצון

לשיר שירים דלי לשון

שיר עשיר אשיר

שר המשורר הבער

צער הצטער הנער

בכה בבכי כל היער

יערו עלה גצים

הלוך הלכו העצים

דעכו כאש קצים

מהשיר עושים לצון

רש שירם בראש רשון

הטרף לשונם נכשיר

אין לי חפץ ורצון

לשיר שירים דלי לשון

שיר עשיר אשיר

את פיהם ממלאים רוק

להרוס לשבור לזרוק

שניהם חושפים לחרוק:

אני בקריזה על כולם

משוגע על העולם

מת על שפת הים

מהשיר עושים לצון

רש שירם בראש רשון

הטרף לשונם נכשיר

אין לי חפץ ורצון

לשיר שירים דלי לשון

שיר עשיר אשיר

_____________________________________________________

אֲנִי עַלִּיז וּמְאֻשָּׁר

וּבְכָל זֹּאת אֲנִי שָׁר

עִם שַׁחַר בְּגִיל אֶתְעוֹרֵר

היקבלוני כִּמְשׁוֹרֵר

בְּחַיָּי אֵין אַף צָרָה

אֵיךְ אוּכַל לִכְתֹּב שִׁירָה

טוֹב עוֹלָמִי וְלֹא רַע

הֵן ינדוני כִּמְצֹרָע

לִבִּי עָלָי שָׂמֵחַ וְטוֹב

וְאֵיךְ אוּכַל שִׁירִים לִכְתֹּב

לֹא אֵדַע תִּסְכּוּל וְאַכְזָבָה

וְאֵיךְ אֶכְתֹּב שִׁירָה טוֹבָה

בְּרָכָה הוּרְקָה לִּי עַד בְּלִי דַּי

עַל מָה אֶתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי

חַסְדּוֹ הֵיטִיב לִּי בְּיוֹתֵר

אוּף, אֵין לִּי עַל מָה לְקַטֵּר

_____________________________________________________

בְּתוךְ הַפְּרִיחָה הַאֲבִיבִית

בֵּין רַקָּפוֹת וְכַרְכֻּמִּים

אִם נִתְאַמֵּץ וְגַם נַבִּיט

תָּמִיד נוּכַל לִמְצוֹא פְּגָמִים

וַאֲפִילוּ בַּקַרְנַיִם הַחַמּוֹת

שֶׁל אוֹר הַשֶׁמֶשׁ הֶחָמִים

אִם תִּתְאַמֵּץ מְאֹד מְאֹד

תָּמִיד תּוּכַל לִמְצוֹא כְּתָמִים

אַל תִּתְיָאֵשׁ וְאַל תְּוַתֵּר

אִם תִּתְבּוֹנן עָמֹק יוֹתֵר

בְּכָל מָקוֹם רַע מִסְתַּתֵּר

תִּמְצָא עַל מָה שָׁם לְקַטֵּר

אָז אַל יֵאוּשׁ, יָדִיד בּוֹדֵד

אֶת הַתִּקְוָה אַל תְּאַבֵּד

עַיִן פְּקַח וְהִתְעוֹדִד

לְשׁוֹנְךָ וְשִׁנֶּיךָ נָא חַדֵּד

בְּתוֹךְ נֵס הַגְּאֻלָּה הַמַּפְעִים

וְיַד ה' הַמִּתְגַּלָּה בְּתוֹכֵכִי

אֲפִילוּ בְּתוֹךְ הַנֵּס הַמַּדְהִים

תִּמְצְאוּ גַּם מָקוֹם לְבֶכִי

וְגַם בְּתוֹךְ הַתַּהֲלִיךְ הַנִּסִּי

וְהַמְּדִינָה הַמְּפוֹאָרָה

תִּתְאַמֵּץ וְגַם תַּמְצִיא

מַה דָּפוּק בָּהּ וּמָה רָע

אַל תִּתְיָאֵשׁ וְאַל תְּוַתֵּר

אִם תִּתְבּוֹנן עָמֹק יוֹתֵר

בְּכָל מָקוֹם רַע מִסְתַּתֵּר

תִּמְצָא עַל מָה שָׁם לְקַטֵּר

אָז אַל יֵאוּשׁ, יָדִיד בּוֹדֵד

אֶת הַתִּקְוָה אַל תְּאַבֵּד

עַיִן פְּקַח וְהִתְעוֹדִד

לְשׁוֹנְךָ וְשִׁנֶּיךָ נָא חַדֵּד

וַאֲפִילוּ בְּתוֹךְ שִׂמְחַת הַחֵרוּת

וְחַג הַפֶּסַח וְהַדְּרוֹר

אִם תִּתְאַמֵּץ תּוּכַל לִרְאוֹת

רַק אֶת הַנִּקְיוֹנוֹת וְהַמָּרוֹר

גַּם מֵהַגֶּשֶׁם אַל תִּתְלַהֵב

שִׁית לִבְּךָ רַק אֶל הַבּוֹץ

אַל תָּשִׁית אֶל הָאַלְיָה לֵב

אֶפְשָׁר לְהִסְתַּפֵּק בַּקּוֹץ

אַל תִּתְיָאֵשׁ וְאַל תְּוַתֵּר

אִם תִּתְבּוֹנן עָמֹק יוֹתֵר

בְּכָל מָקוֹם רַע מִסְתַּתֵּר

תִּמְצָא עַל מָה שָׁם לְקַטֵּר

אָז אַל יֵאוּשׁ, יָדִיד בּוֹדֵד

אֶת הַתִּקְוָה אַל תְּאַבֵּד

עַיִן פְּקַח וְהִתְעוֹדִד

לְשׁוֹנְךָ וְשִׁנֶּיךָ נָא חַדֵּד

_____________________________________________________

קינה ללשון קלה

שהתארכה והתקללה

הוֹי גּוֹי בּוֹטֶה

עַם כֶּבֶד לָשׁוֹן

אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנוֹ חוֹטא

לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן

הָיִינוּ עַם רַךְ לָשׁוֹן וּמְתַק שָׂפָה

בְּחֵן אֹמֶר וְלָשׁוֹן תַמָּה וְיָפָה

אַךְ אֲבוֹי וְאוֹיָה

לְזֶה הָאֹמֶר מֶה הָיָה

הָרֹך הָיָה לְרַכּוּת

הַמֶּתֶק הָפַךְ מְתִיקוּת

הַחֵן נַעֲשָׂה חִנָּנִיוּת

וְגַם הַיֹּפִי הָפַךְ יָפְיוּת

הַתֹּם הָיָה לְתַמּוּת

מַמָּשׁ אֶפְשָׁר לָמוּת

וְעוֹד הוֹסִיפוּ שְׁטוּת עַל שְׁטוּת עַל שְׁטוּת

וְהֵרֵעוּ אֶת הַטִּיב וַעֲשָׂאוּהוּ אֵיכוּתָנִיוּת

הַכֹּל הִשְׁתַנָּה, וְהַשֹׁנִי הָיָה שׁוֹנוּת

לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינוּת

וַאֲפִילוּ הָעָם נַעֲשָׂה אֻמָּה

אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלוּמָה

כִּי לְשׁוֹן הָעָם נָדָה

אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה

בְּעִבְרִית אֵין בְּמִדָּה וְ, כִּי אִם אִם

וְאֵין הוֹאִיל, כִּי אִם כִּי

אַךְ אַתֶּם, רֵקִים וּפְתָאִים

גְּמַרְתֶּם בִּלְשׁוֹנְכֶם לְהַזִּיקִי

כִּי הֵמַרְתֶּם אִם יָפֶה וּמְקֻבָּל

בבְמִדָּה וְ ארוֹך וּמְסֻרְבָּל

וּמְכֹעָר וּמְבֻלְבָּל

כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל!

וּבְמִדָּה וְאָדָם מוֹדֵד

בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ להלִין

כִּי אֶת לְשׁוֹנְכֶם, אוֹי לַנּוֹדֵד

נִמְדּוֹד לְאֹרֶך רֹב מִילִין

אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶחָלָל

בְּסִרְבּוּל וְאֹרֶך מְקֻלָּל

וְיַעַן סִרְבַּלְתּוּנִי כְּלָשׁוֹן זָרָה

סַרְבֵּל אֲסַרְבֶּלְכֶם בַּחֲזָרָה:

תְּפִלַּתְכֶם נעשְׂתָּה תִּפְלָה

תְּהִלַּתְכֶם תָּהֳלָה

נִבְלְכֶם הָיָה נְבָלָה

כִּנוֹרְכֶם בַּעֲרָבִים נִתְלָה

וֹכֵיוָן שֶׁפִּתַּחְתֶּם תְּלוּת

לֹא תַבְחִינוּ בְּדַלּוּת

בֵּין תפלוּת לְתפלוּת

וְתַקֹלּוּ בְּקַלּוּת

_____________________________________________________

הטוב שברופאים

לע"נ דסי רבינוביץ ז"ל

הריעו לרופא החכם

ושירו בקול רם

לאישיותו ההיפוקרטית הרמה

לחכמתו ולגאונותו החכמה

שמו נגזר מרחמים וחמלה

פרופ' חמלניצקי הנפלא

הוא הטוב שברופאים

כולו מכאובים וחלאים

רוחו ממש רוח רפאים

הנה מה טוב ומה נעים

הנתוח היום לא הצליח

אין דבר, המדע הרויח

שם הרופא עוד יתגדל

יקולס ישובח ויתהלל

ולמחר יש לי עוד חולה

שנתוחה יצליח לעילא

הוא הטוב שברופאים

כולו מכאובים וחלאים

רוחו ממש רוח רפאים

הנה מה טוב ומה נעים

הריעו לחכמתו הנעלה

הוא חוקר גדול ונפלא

וכבר קרויה על שמו מחלה

נדירה, רצינית וגדולה

ולאחרונה גם נגיף חלחלה

קטלני, לשם ולתהלה

נקרא נגיף החמלה

על שם הגאון המופלא

ללללללל

הוא הטוב שברופאים

כולו מכאובים וחלאים

רוחו ממש רוח רפאים

הנה מה טוב ומה נעים

על כן שאלות אל תשאל

על זה הפרופ' המהולל

מה עושה אצלך בלב?

לא ענינך, אל תתערב

לו החכמה והגדולה

והממשלה והחמלה

הוא הטוב שברופאים

כולו מכאובים וחלאים

רוחו ממש רוח רפאים

הנה מה טוב ומה נעים

_____________________________________________________

וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה חוֹר בַּקִּיר

וָאֵרֶא בּוֹ עַם מָלֵא

וְאִישׁ מִקְטַרְתֹּו בְּיָדוֹ

וַעֲתַר עֲנַן הַקְּט‎ֹרֶת עוֹלֶה

וְהוּא יוֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה

וּמָתוֹק לוֹ דִּבְשׁוֹ וְנ‎ֹפֶת צוּף

וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה

וַיּ‎ֹאמֶר אוֹי וְאַלְלַי וְאוּף

הֵן פְּקָדַנוּ ה' בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

וּפָרַץ לְפָנֵינוּ אוֹיְבֵינוּ כְּפֶרֶץ

וְעוֹד הָעָם מְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת

וְהִנֵּה עָלָה קִיטור הָאָרֶץ

וַתִּשָּׂא הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם

וַיִּבְכּוּ הָעָם בְּר‎ֹב הֲנָאָה

כִּי אֵין הֲנָאָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה

מִקִּיטור בְּקוֹל תְּרוּעָה

כִּי שָׁלַחְנוּ עֵינֵינוּ לְפָנֵינוּ לָתוּר

וּשְׁמֵנָה הִיא וְעֵץ בָּהּ וְרוּחַ

וְגוֹאֶה דּוּד קִיטוֹר הַקִּיטּוּר

וְרוֹאֶה אֲנִי סִיר נָפוּחַ

וְזָכַרְנוּ אֶת סִיר הַבָּשָׂר

וְשָׁכַחְנוּ אֶת שִׁיר הַבְּשׂוֹרָה

וְהִיא הַסִּיר וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר

וַיּוֹסֶף הָעָם וַיִּקַּח אֶת קְטוּרָה

עַל כֵּן יְקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ

כִּי בָהֵמָּה חֶלְקוֹ שָׁמֵן

וְזָעַק אוֹי וּמָרָה זַעֲקָתוֹ

וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן

***

כִּי ז‎ֹאת הָעוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר

כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת

מוֹר וּלְבוֹנָה הִיא, ז‎ֹךְ וּבָר

ז‎ֹאת הָאֻמָּה, אֵין אַחֶרֶת

_____________________________________________________

אבינו מלכנו

אַתָּה הוֹלַדְתָּנוּ

אַתָּה יְצַרְתָּנוּ

אַתָּה רְקַמְתָּנוּ בָּרֶחֶם

אַתָּה מְחַיֵּנוּ

אַתָּה מַחֲזִיקֵנוּ

אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ לֶחֶם

לָכֵן לְךָ הַכֹּל

וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל

וְכֻלָּנוּ עֲבָדֶיךָ

אוֹתְךָ נַעֲבֹד

תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ

כָּל בָּאֵי עוֹלָם

יְצִירֶיךָ כֻּלָּם

מַעֲשֶׂה יָדֶיךָ וְזַרְעֲךָ

בִּלְעָדֶיךָ אֵין קִיוּם

בִּלְעָדֶיךָ אֵין מְאוּם

אַתָּה מְצַוֶּה אֶת הַבְּרָכָה

מְל‎ֹךְ עַל הַכֹּל

בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל

עַל יוֹשְׁבֵי מַעְלָה וּמַטָּה

נַמְלִיכְךָ וְלֹא נַחֲדוֹל

מַלְכֵּנוּ הַגָּדוֹל

אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה

כָּל הַבְּרוּאִים

בְּרַחֲמֶיךָ חַיִּים

רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב

בּוֹרְאֵנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ

אָבִינוּ בְּחֶמְלָתֶךָ

אֲהַבְתָּנוּ וְאוֹתְךָ נֹאהַב

לָכֵן נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

וּנְקַיֵּם בְּאֵימָה

כָּל הָאָמוּר בְּתוֹרָתֶךָ

לְמִשְׁמַעְתְּךָ נָסוּר

בַּמְחֻיָּב וּבְאָסוּר

עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

רוּחֵנוּ מִמְּךָ נִתְּנָה

גּוּפֵנוּ בְּמַאֲמָרְךָ נִבְנָה

אנוּ חֶלְקְךָ מִמַּעַל

בָּנִים אנוּ לךָ

כֻּלָּנוּ בְּנֵי בֵיתְךָ

וּלְבֵיתְךָ מְהֵרָה נַעַל

כָּל מַעֲשֶׂה וְכָל נִבְרָא

אַתָּה בּוֹרֵא בַּאֲמִירָה

לֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה

אָז אֵיךְ זֶה שֶׁהחַזָּן

כְּבָר הִגִּיעַ מִזְמָן

לְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה?

(בית אחרון אלטרנטיבי:

כָּל מַעֲשֶׂה וְכָל נִבְרָא

אַתָּה בּוֹרֵא בַּאֲמִירָה

וְאַתָּה מְחַיֶּה בְּאַהֲבָה

אַתָּה מוֹלֵךְ בְּרַחֲמִים

וּמַאֲרִיךְ לִבְרוּאֶיךָ יָמִים

חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה)

_____________________________________________________

טוקבקים

כְּבָר הֻכְתַּרְתִּי בְּכָל כֶּתֶר

וְתֹאַרְתִּי בְּכָל תֹּאַר

כְּבָר סָבַלְתִּי זִקְנוּת יֶתֶר

וְקַלּוּת רֹאשָׁם שֶׁל נֹעַר

כְּבָר הָיִיתִי אפיקורס

וְהָיִיתִי כְּבָר פָאנָאטי

כְּבָר הָיִיתִי יְפֵה נֶפֶשׁ

וְהָיִיתִי כְּבָר גַּם נָאצי

כְּבָר הֻכְתַּרְתִּי כְּפָאשִׁיסט

וּבְדַרְכֵי שִׁוְיוֹן הָלַכְתִּי

כְּבָר הָיִיתִי אֲנַרְכִיסט

וְהָיִיתִי, אוי, מַמְלָכְתִּי

כְּבָר הָיִיתִי אִיש גְּבָעוֹת

וְהָיִיתִי סססססמוֹלָנִי

כַּחֲרֵדִי הֻכְתַּרְתִּי עוֹד

וּבְמַקְבִּיל – כְּחִילוֹני

כִּי יוֹדֵעַ כָּל מֵגִיב

וְגַם כָּל מוֹשֵׁךְ מִקְלֶדֶת:

לַעֲלוֹת זֶה לֹא מַגְנִיב

קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לָרֶדֶת

אִם אוֹתוֹ קְצָת נְקַלֵּל

וּבִתְאָרִים נַכְתִּיר אוֹתוֹ

הוּא לָבֶטַח יִבָּהֵל

וִישַׁנֶּה אֶת דַּעֲתוֹ

אָז לְמוּל טַעֲנוֹתָי

וּדְבָרַי בָּאֲתָרִים

כְּבָר הָיִיתִי אִישׁ הַגָּיא

וְהָיִיתִי אִישׁ הָרִים

וְהָיִיתִי כְּבָר מתוּן

וְהָיִיתִי קִיצוֹנִי

וְהָיִיתִי רָב אטוּם

וְהָיִיתִי חִילוֹנִי

וְכָעֵת הַרְעֵם נָא תֹף

וְנַגְּנוּ כִּנוֹר וָנֵבֶל

הַשָּׁבוּעַ כְּבָר, סוֹף סוֹף

כָּאן הֻכְתַּרְתִּי גַּם כְּטֶמְבֶּל

_____________________________________________________

רק על עצמי לספר לא ידעתי

כי על איש צר עולם מה כבר יש לספר

זה משעמם, זה משמים, וגם קצת אנטיפתי

מנדנד, ריקני, ואפילו חופר

אז כתבתי שירים על שבת ויובל

על נסים, גאולה, ועל שיר תהלים

על מדינאים וכל קטני תבל

על דוד, על גדעון ועל כל הגדולים

על חג ומועד, על קדושה ועל רוח

ועל גאולה ובניין המקדש

על שליחות ועל ערך ידעתי לשוח

על פיוט ישן ועל שיר מחודש

על ציון וירושלים אשר כה אהבתי

על לשון אבותי וצחות הלשון

רק על עצמי לספר לא ידעתי

השיר הזה הוא השיר הראשון

_____________________________________________________

הוֹי רַבֵּנוּ מַתִּתְיָהוּ הַנִּכְבָּד וְהַיָּקָר

עִם כָּל הַכָּבוֹד וְעִם כָּל הַיְּקָר

זֶה מַמָשׁ הזוּי, רַחפָנִי וּמוּזָר

לִשׂרוֹף אֶת זֵאוס? אַתָּה לֹא מְחֻבָּר

אִם אוֹתוֹ תִּשְׂרוֹף הַיּוֹם, יִשְׂרְפוּ בָּתֵּי כְּנֶסֶת מָחָר

אִם לֹא תְּכַבֵּד אוֹתָם לֹא יְכַבְּדוּ אוֹתְךָ

עֲזוֹב אוֹתָנוּ בְּשֶׁקֶט, עֲזוֹב בִּמְנוּחָה

הֵן חָבִית שֶׁמֶן זַיִת הוּא הַמִּזְרָח הַנָּאוֹר

וְעוֹד מְעַט קָט יָחֵל הוּא לִבְעוֹר

דַי בְּנִיצוֹץ קָטָן כְּדֵי לְהַבְעִיר

בְּמַצָּב בִּטְחוֹנִי כֹּה רוֹעֵד וְשָׁבִיר

נָכוֹן שֶׁכָּתוּב לְהַשְׁמִיד אֱלֹהִים אֲחֵרִים

נָכוֹן שֶׁכָּתוּב לְהַאֲבִיד כָּל זָרִים

אַךְ הַיּוֹם זֶה לֹא שַׁיָּךְ, זֶה לֹא מַתְאִים

אַתָּה רוֹצֶה לְהִסְתַּכְסֵךְ עִם הָעוֹלָם הַנָּאוֹר?

עִם חַכְמֵי הַמְּשֻׁלָּש וְכָל חַכְמֵי הַיְאוֹר?

חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת יָוָן

שֶׁאוֹרָם נָאוֹר וְשִׂכְלָם מְכֻוָּן

הוּא רוֹצֶה לְהִסְתַּכְסֵךְ עִם יְדִידֵינוּ בַּמַּעֲרָב?

נְפַרְסֵם בְּקוֹל רָם שֶׁאֵין אָנו מֵאחוֹרָיו

הֵן חָבִית שֶׁמֶן זַיִת הוּא הַמִּזְרָח הַנָּאוֹר

וְעוֹד מְעַט קָט יָחֵל הוּא לִבְעוֹר

וְדַי בְּעֵשֶׂב קָט אוֹ סִלּוֹן מֵאִיר

אֶת כָּל הָאָרֶץ לְהַבְעִיר

*

שִׁמְעוּ נָא זֹאת חֲמֵשֶׁת הַבָּנִים

אַל תִּתְיָרְאוּ לֹא מִן הַיְּוָנִים וְלֹא מִן הַמִּתְיַוְּנִים

אֶלָּא מִן הַמְנֻוָּנִים

הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים

הֵם עַם לֹא יֵדָע וְלֹא יָבֵן

שֶׁתַּעֲלוּהוּ מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן

אַל תִּבָּהֲלוּ, עֲשׂו כַּתּוֹרָה

וְתַרְבּוּ קְדֻשָׁה, וְתַרְבּוּ טָהֳרָה

וְדַי בְּפַך קָטָן שֶׁל שֶׁמֶן טָהוֹר

לְהַדְלִיק לֶהָבָה וּלְהַעֲלוֹת אֶת הָאוֹר

דַּי בּפַךְ טָהוֹר קָטָן כְּדֵי לְהָאִיר

לֶהָבָה שֶׁתֵּלֵךְ וְתוֹסִיף וְתַגְבִּיר

____________________________________________________

אני חשוך ורב פיגור

צר אופקים וגם סגור

חסר דעה נטול בינה

פצצת זמן וסכנה

חורש רעה ומזימה

לא רואה את הקידמה

לא מתקדם, נסוג אחור

חשוך מליל, שחור משחור

הולך כעור בחשכה

צר ואויב המהפכה

לא צועד עם כל הזרם

חושב בצד, מועל בחרם

לא צועד לו עם הזמן

ומרושע כמו המן

לא מהלך לא מציית

לקידמה של הסובייט

צרה צרורה, צורר צרורות

סיוט איום ומרורות

אז מיותר וילדותי

להתעמת עם דעתי  

_____________________________________________________

הַצִּבּוּר הַשַּׁלִּיט

הַצִּבּוּר הַשַׁלִּיט הָרָם

הַחוֹרִי בְּהַרֲרָם

הַמַּכִּים אֲחֵיהֶם לְבַעֲרָם

וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם

הַגּוֹזְלֵנוּ בְּשֵׁם הַחֹק וְהַחוֹמְסֵנוּ

אַלּוֹתֶיךָ עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ

שׁוֹלֵחִ שׁוֹטְרֶיךָ לְגָרְשֵׁנוּ

גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקוֹב אַחֲרֵינוּ

כִּי שָׁלַחְתָּ מִינִים וּמָסוֹרוֹת

לֶאֱסֹר בְּמוֹסֵרוֹת

אֶת כָּל שׁוֹמְרֵי הַמָּסוֹרוֹת

יוֹדְעֵי תּוֹרוֹת וּמוּסָרוֹת

הַמִּתְאַוִּים עֲרָיוֹת בְּמֶרְיָם

תֹּאכַל נָא נָשִׁים וּפִרְיָם

הוּא גָּנוּב וּמְבֻיָּם

מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם

לְאַרְצְךָ נָהִיתָ נְהִיּוֹת

וַתִּקְרָא בְּגָרוֹן וּבִנְטִיּוֹת

בְּקוֹל כְּקוֹל רַעַש הַחַיּוֹת

לַאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת:

וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל

רָחֲקוּ מִגּוֹאֵל

וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם אוֹיֵב וְנוֹאֵל

וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל

כִּי נָתַתָּ אַרְצֵנוּ בְּיַד רָשָׁע

הַחוֹמֵס וְגוֹזֵל בְּלִי בּוּשָׁה

לְדוֹרְשָהּ וּלְחוֹרְשָׁהּ

וּלְהַפְקִיעָהּ מִכָּל קְדֻשָּׁה

בִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אֵינֶנּוּ חָל

בַּחֲזִיר לֹא יִבְחַל

וְאֶת הַאַרְנֶבֶת וְאֶת הַגָּמָל

וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל

וּבְקוֹל יְדַבֵּר עַל תַּקְצִיבֵי הָעָם

כִּי אוֹתָם יִדְרֹשׁ בְּפִשְׁעָם

וַיִּתֵּן אֶת הַכֶּסֶף בְּשָׂבְעָם

וְאֶת הַזּוזִים בְּהָם

עֲרָכִים בְּפִיו בִּרְוָחָה

אֶת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ

עֲרָכָיו יָגוֹן וַאֲנָחָה

שְׁלִילַת עֶרְכֶּנוּ לְשַׁכְּחָה

חַסְרֵי בְּסִיס תּוֹרָה יְסוֹדִי

שׂוֹנְאֵי כָּל דָּבָר יְהוּדִי

וְאִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי

מַה תַּגִּידוּ לוֹ

_____________________________________________________

וכי עצרך ה' מלדת

התקח את הגר המצרית?

התביא ישמעאל ותאמר יצחק הוא?

האותו תכניס בברית?

ואם לא ענתה לקולך שפרה

התלך אל פועה

התביא זרע הגר תחת זרע שרה?

הבשקר תהיה לך תשועה?

השכנות תאמרנה גואל הוא

ויולד בן לנעמי

אך אתה, היודע כי לא עובד הוא, כי עבד הוא,

התשקר ותאמר בני?

לא יירשך זה

כי אם אשר יצא ממעיך

אשר ברכך ה' במחזה

הוא יירשך!

_____________________________________________________

איה חברנו

חֲבֵרֵנוּ קָרְבָּן לְתַרְבּוּת הַיֵּצֶר

יָרַשׁ יֵצֶר לְלֹא יוֹרֵשׁ עֶצֶר

תַּרְבּוּת הַיֵּצֶר שְׁחָקַתְהוּ עַד דַּק

חֲבֵרֵנוּ חָלָה וְהֵבִיאוּהוּ בְּפוּנְדָק

פּוּנְדָּקִית שְׂכוּרַת גּוּף וְזוֹלָה

שָׂכַר חֲבֵרֵנוּ בְּאֶרֶץ גּוֹלָה

מִימֵי רָע לוֹ לְהַשְׁקִיט.

וְלֹא תִּהְיֶה כֹהֶנֶת כַּפּוּנְדָּקִית?

בְּחִנּוּךְ יִצְרִי חֲבֵרֵנוּ הֻפָּל

רַעֲדָה תַּחְתָּיו אֲדָמָה בְּנֶפָּאל

בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ

אֶל דֶּגֶל אַדְמוֹן שָׁסוּע וּפָרוּץ

פּוּנְדָּקִית הוֹצִיאָה מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ

כְּאִישׁ מְנֻתָּק מִגִּזְעוֹ, גִּבְעוֹלוֹ

לָקַח כּוּתִית, אֲסוּפִית וּשְׁתוּקִית.

וְלֹא תִּהְיֶה כֹהֶנֶת כַּפּוּנְדָּקִית?

אַיֵּה חֲבֵרֵנוּ? מֵת וְנִקְבָּר

מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר

לִכְשֶׁתִּהְיֶה הַפּוּנְדָּקִית נֶאֱמֶנֶת?

הֲלֹא תִּהְיֶה כָמוֹהָ כֹהֶנֶת?

אַיֵּה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ?

הֵן לֹא עָזַב ה' חַסְדּוֹ.

הֲתִהְיֶה פּוּנְדָּקִית בְּאַרְצֵנוּ חוּקִית?

וְלֹא תִּהְיֶה כֹהֶנֶת כַּפּוּנְדָּקִית?

_____________________________________________________

עימות רדיופוני

זה רק משחק ריק

מופע להנאת הקהל

הם רוצים להתפרק

עיפים מיום עמל

הישנו בקרבנו אם אין

השלום אם מלחמות

ילה תן לו בשנים

ונעבור לפרסומות

טענותיך גנובות ונמוקיך מחוקים

נמוקיך שלך מבחינתי מחוקים

דמעותיך מזויפות ומעושות

ותשובותיך שלך סתם מאוסות

יש כאן די לזה ולזה

די כבר די לזבל הזה

כאן לא יחשב עומק הטוען

המעוגן בדרשות להרחיב

יחשב הדורש רעת רעהו

ואת בוז אחיו

אל תתנו להעמיק ולהתכונן

שם המשחק הוא שליפות מהירות

טענות עמוקות? לא מענין

רוצים לראות דם בצרורות

טענותיך גנובות ונמוקיך מחוקים

נמוקיך שלך מבחינתי מחוקים

דמעותיך מזויפות ומעושות

ותשובותיך שלך סתם מאוסות

יש כאן די לזה ולזה

די כבר די לזבל הזה

אל תביא הוכחות חזקות

זו אלימות מילולית

תן שלש ארבע מכות

די בכך, תצוגת תכלית

אל תוכיח את דבריך

זה לא הוגן וזה אלים

הוכח תוכיח את עמיתך

דבר בו שפטים גדולים

טענותיך גנובות ונמוקיך מחוקים

נמוקיך שלך מבחינתי מחוקים

דמעותיך מזויפות ומעושות

ותשובותיך שלך סתם מאוסות

יש כאן די לזה ולזה

די כבר די לזבל הזה

צריך יותר מחצי דקה?

אהה, הפסדת, אינך רהוט.

צריך להתכונן בהעמקה?

סימן שאתה סמרטוט

חצי דקה, אולי דקה

אל תאריך ואל תבאר

חצי מכה, מכה מכה

לך ולו די והותר

_____________________________________________________

התקשורת הטרוגנית, מייצגת מגון

כל הדעות, משריד עד חד"ש

התקשורת אתרוגנית, אחראית כמובן

תדאג באחריות לחורבן המקדש

כשהפרקליט משסה את כלב השמירה

שב ועשה כבעיניו מוטב

דום לבל יאונה לך רע

איש אל ינע עצמותיו

הבטוי בחפש, הדבור פתוח

לא אסור ימין ושמאל

אך לכל גלוי וידוע

השופט הוא כל יכול

תוכל להתקדם בהשקט ובבטחה

אם תשכיל כרצונה לעבוד

כי גם אם לבך לימינך

בשמאלה עשר וכבוד

הט לשמאל בעקומה חדה

ואל תהיה ישר חלילה

מאס נא בארץ חמדה

ואם הימין ואשמאילה

מלא חובתך לבוחריך

עד חובה אשר משמאל

עשה רצונך כרצון צריך

ותהיה גדול גדול

_____________________________________________________

לזמר אמונתך

_____________________________________________________

הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁו‎ֹקֵעַ עוֹד יִזְרָח

וּבְאוֹר נֹגַהּ יָאִיר

יַעֲלֶה הָאוֹר נָקִי וָרךְ

בְּנֹגַהּ אוֹר בָּהִיר

אַף הַשּׁוֹכֵב לָנוּחַ

תָּשׁוּב רוּחוֹ לִלְמוֹד

סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ  

וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד

תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן

חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה

יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן

עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה

גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם תֹּאבַד

יֹאבְדוּ גַּם יִצְרֵיהֶם

וְהֵם יִחְיוּ לָעד

בִּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ

וּשְׁתֵה יֵינְךָ בְּטוּב לֵבָב

הֵן אֵלֶיךָ נֶאֱסְפוּ אֲבוֹתֶיךָ

וְאֶל בִּנְךָ תֵאָסֵף לְזִיוָיו

הַשְׁלֵךְ קִנְאָתְךָ וְשִׂנְאָתְךָ

וְכָל פִּגְעֵי הַגּוּפִים

וּזְרַח וְהֵאָסֵף אֶל בָּנֶיךָ

עִם כָּל אֲבוֹתֶיךָ הַנֶּאֱסָפִים

הַשִׂנְאָה הָאַף וְהַחֵמָה

וְיִצְרֵי בֵּית חֹמֶר יוֹשֵׁב

יִשְׁקְעוּ עִם הָחַמה

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב לְנַשֵׁב

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹסִיף לִזְרוֹחַ

יִמְתָּק הֶחָרוּב לְזַרְעֵנוּ

וְשוב תְּנַשֵׁב הָרוּח

תְּרַחֵף עַל פְּנֵי אַדְמָתֵנוּ

מִשְׁעָרֵנו שְׁמֵנוּ לֹא יִכָּרֵת

יוּקָם שְׁמֵנוּ עַל נַחֲלָתֵנוּ

זֶרַע אָבִינוּ יַעֲמֹד לְשָׁרֵת

וְקוֹל הַתּוֹר יִשָׁמַע בְּאַרְצֵנוּ

בָּאָרֶץ יֵרָאוּ הַנִּצָּנִים

עֵת הַזָּמִיר יַגִּיעַ

יִתְּנוּ רֵיחַ הַגְּפָנִים

וְאוֹר גָּדוֹל יוֹפִיעַ 

_______________

קהלת

(סכום שירי של שעורי)

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם

לְשֵׁם מַה יָגֵעַ וְעָמֵל

אֶל עֲפָרוֹ יָשׁוּב וְנָדָם

הֲבֵל הֲבָלִים הַכּ‎ֹל הָבֶל

וְגַם הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ

לְשֵׁם מָה יַעֲמ‎ֹלוּ

הֵן אֵין יִתְרוֹן לָהּ

וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הָהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ

וְגַם אִם יִתְרוֹן לָהּ

וְהִיא תוֹסִיף לְעַצְמָהּ

הִיא לְעַצְמָהּ וְעַצְמָהּ לְהֶבְלָהּ

וְהֶבְלָהּ יוֹסִיף לְעַצְמָהּ

אֵין יִתְרוֹן וְאֵין מַטָּרָה

וְהַכּ‎ֹל סוֹבֵב בְּמַעְגָלִים

כִּי אִם תֵּעָדֵר - לְמִי חַסְרָה

הַכּ‎ֹל הֲבֵל הֲבָלִים

גַּם אִם הִגְדִּילוּ מַעֲשֵׂיהֶם

תֵּצֵא רוּחָם יָשֻבוּ לָאֲדָמָה

וַיְּכַלּוּ בַהֶבֶל יְמֵיהֶם

אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה

וְאַחֲרֵי שֶׁנִּמְצֵאנוּ לְמֵדִים

שֶׁאֵין יִתְרוֹן לָאָדָם בְּחִיּוּתוֹ

נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּלִי לֵאל‎ֹהִים

וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ

_____________________________________________________

החברים הדמיוניים של אלהים

שבעה מיליארד חברים מדומיינים

יש לאלהים בעולמיו

וכולם אינם, ואינם קיימים

אלא בדמיונו וברחמיו

ועוד יצורים, ועוד ועוד

יצר בדמיונו הרם

יצורים רבים ונשגבים מאד

שרק הוא יודע מספרם

ויש מחבריו המדומיינים   

שבפיהם תהיות וטענות

חדל להאמין, הם טוענים

ביצירי בדיונות ודמיונות

הלא, הם טוענים ותוהים

באנחת רווחה ונהרה

אם יצוריך בני אלהים

איך העולם כה רע

אך הוא ממשיך לדמיין יצוריו

ולא יאבד מפני התוהים

את עולמו הטוב והנשגב

הנהדר, הנפלא והמדהים

_____________________________________________________

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁשְּׁתַיִם וְעוֹד שְׁתַּיִם הֵן אַרְבַּע

בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אֲנִי מַאֲמִין

שֶׁאִם אוֹכַל הַרְבֵּה אַשְׁמִין

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁעַכְשָו יוֹם וְלֹא לַיְלָה בַּיְּמָמָה

(אִם בַּחוּץ זוֹרַחַת הַחַמָּה)

אֲנִי מַאֲמִין, מַשְׁמָע

שֶׁ (אוּלַי) אֲנִי קַיָּם

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֲנִי קַיָּם.

אני מאמין

 מַשְׁמָע

  אֲנִי

*

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ

הוּא בוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים

וְהוּא לְבַדּוֹ

עָשָׂה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים

בֵּין אִם הַהוּא שֶׁאֶת הַשִּׁיר כּוֹתֵב

מַאֲמִין בְּכָךְ בְּכָל לֵב

וּבֵין אִם כּוֹפֵר הוּא וְכוֹזֵב

_____________________________________________________

מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה

מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ

מָה הָאָרֶץ מוּל שָׁמַיִם

כּוֹכָב קָטָן וּמִי יִרְאֶנּוּ

וּמִי יִשָּׂא אֵלָיו עֵינַיִם

כּוֹכָב קָטָן וְדֵי נִדָּח

סוֹבֵב סְבִיב שֶׁמֶשׁ קְטַנָּה

בְּעַרְפִילִית קְטַנָּה כָּל כָּךְ

סְתָם דָּחוּק שָׁם בַּפִּנָּה

וְהַיְקוּם הֵן אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת

צוּקִים כַּבִּירִים סוֹבְבִים

שֶׁמָּא תִּשְׂרְפֵנִי הָאֵשׁ בּהֶבֶל

מִי אֲנִי מוּל הַשְּבִיבִים

אַךְ בַּאֲחוֹז כִּסֵּא כָבוֹד

הֵן כָּאן הַכּ‎ֹל וְאֵין אַחֵר

כִּי מִי שׁוֹאֵל עוֹד

מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזָּכֵר

הֲשָׁאַל כּוֹכָב אֵי פַּעַם

אֵי הַצֶּדֶק בַּשָּׁמַיִם

מַה הַתַּכְלִית וּמֶה הַטַּעַם

אוֹ הֲסִפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם

סְתָם גּוּשֵׁי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת

סְלָעִים סוֹבְבִים בְּמַעְגָּלִים

דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הֶבֶל

כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים

אַךְ גּוּף קָטָן שֶׁבַּפִּנָּה

בּוֹ שׁוֹרָה כָּל הָרוּחַ

כִּי הַחָכְמָה וְהַבִּינָה

ל‎ֹא בְּחֵיק כְּסִילִים תָּנוּחַ

רַק כָּאן מְחַפְּשִׂים תַּכְלִית

רַק אָנוּ נִרְאֶה שָׁמֶיךָ

רַק אָנוּ בַּשָּמַיִם נַבִּיט

רַק אָנוּ נַכִּיר שְׁמֶךָ

עַל הַשָּמַיִם הוֹדוֹ

לְמַעַן נַכִּירֶנּוּ אָנוּ

הַשָּמַיִם אֶת כְּבוֹדוֹ

מְסַפְּרִים לָנוּ

הוֹדוֹ אֶת הָאָרֶץ כִּסָּה

עַל הַשָּמַיִם לֹא נֶאֱמָר

כָּל כּוֹכָב לִי אוֹהֵב נַעֲשָׂה

כָּל כּוֹכָב נָתַן לִי דָּבָר

_____________________________________________________

יש לי שיר

ויש בי מנגינה

מָלאתי שמחה

גואה בי רננה

בי הומים רגשותי

אוצר חלומותי

כחות חיים ואמונה

עומדים לרשותי כלים על כלים

לשם מה

כוחותי גדולים ואינם כלים

מלֹא הנשמה

נדמיתי ככלי ריק

האצא מכלי

מה התוכן, מה קדם לכלי

אמלאנו אולי

האם אכן

זה תכן הכלי

האינני ממלאו

מהבל הבלי

האם הוא אמת

או אינו אלא מת

שהומצא להצדקת הכלי

עומדים לרשותי כלים על כלים

לשם מה

כוחותי גדולים ואינם כלים

מלא הנשמה

נדמיתי ככלי ריק

האצא מכלי

מה התוכן, מה קדם לכלי

אמלאנו אולי

הן הכלי היה חֹמר

ביד יוצרו ובונו

בדברים ואֹמר

עשאו כרצונו

סוף דבר הכל נשמע

הכלי לאשר נפח בו נשמה

כי זה כל עניָנו

_____________________________________________________

שואף הלב לאינסוף

משתוקק אל הנצח

מתמידה הנפש לכסוף

בשיר בהלל ובנצח

עוד ישא ויביא הלב

שיר זמרה והלל

אשר תלבב ותלבלב

נצוחים תמלל

תשאף עדי עד הרוח

לא יחסמנה הזמן

לא תשקוט, לא תנוח

הנצח כבר לה מזומן

לנפש כנפים מתוחות

שש ויותר לאחד

היוכל האדם על רוחו

להנשא עדי עד

_____________________________________________________

בקור ראש הנוצרים ימ"ש בארצנו (אדר ב' תש"ס)

איכה להתנאות בגויים חפצתי

כי אהבתי זרים ואחריהם אלך

איכה לא שמעתי

את קול ה' אלהים מתהלך

איכה שלא לבדד שכנה

אחת היא יונה

איכה היתה לזונה

קריה נאמנה

איכה למדו חוקי נכר

כל קהל המוני

איכה נדע את הדבר

אשר לא דברו ה'

איכה כבדתי את אלהיהם

וסברתי שבהם אכבד גם אני

איכה יעבדו הגויים האלה את אלהיהם

ואעשה כן גם אני

איכה נהיתה הרעה הזאת

ועמי חשבה לטובה

איכה בדרכים נלוזות

דבק עמי לאהבה

איכה עמי בחטא בחר

היו שוממים בני

איכה נשיר את שיר נכר

על אדמת ה'

_____________________________________________________

והתניא: בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו. ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח. - אמר עולא: ותסברא, ישו הנוצרי בר הפוכי זכות הוא? מסית הוא, ורחמנא אמר לא תחמל ולא תכסה עליו! אלא שאני ישו דקרוב למלכות הוה.

(גמ' מצונזרת מסנהדרין מג.)

בְּעֶרֶב הַפֶּסַח אוֹתוֹ נְבָעֵר

וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו לְבָאֵר

וְאֵין עוֹד לְהִתְבַּיֵּשׁ וּלְצַנְזֵר

וּלְהִתְנַצֵּל וּלְהִתְרַפֵּס וּלְהִנָּזֵר

אוֹ לְהַרְגִּישׁ מְאֻיָּם וְנָחוּת

מֵהַמְקֹרָב לַמַּלְכוּת

כִּי לְחֵרוּת הוֹצִיאָנוּ וְקֵרְבָנוּ לְמַלְכוּתוֹ

וְנַכְרִית אֶת הַמּוֹרְדִים בִּבְרִיתוֹ

שַׁבְתִּי אֶל בֵּיתִי

אַדְמָתִי נַחֲלָתִי

גְּבוּלִי וּמוֹלַדְתִּי

אֱמוּנָתִי וְגַאֲוָתִי

וְהַצְהֵר אַצְהִיר

בְּקוֹל רָם וּבָהִיר

הָרֹג הָרַגְתִּי אֶת מַרְשִׁיעֲכֶם

צָלַבְתִּי אֶת יֵשׁוּ, אֶצְלֹב גַּם אֶתְכֶם

אַשֲׁבֵּר אֶת בָּמֹתֵיכֶם

אַגֲדֵּעַ אֶת אֲשֵׁרֵיכֶם

וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם

עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם

בְּמַקְנִיאֵי אֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה

אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּעֶבְרָה

בְּקוֹל רָם בְּהַצְהָרָה

בְּגָאוֹן וּבְזִמְרָה

שַׁבְתִּי אֶל בֵּיתִי

אַדְמָתִי נַחֲלָתִי

גְּבוּלִי וּמוֹלַדְתִּי

אֱמוּנָתִי וְגַאֲוָתִי

וְהַצְהֵר אַצְהִיר

בְּקוֹל רָם וּבָהִיר

הָרֹג הָרַגְתִּי אֶת מַרְשִׁיעֲכֶם

צָלַבְתִּי אֶת יֵשׁוּ, אֶצְלֹב גַּם אֶתְכֶם

כִּי עַם יִשְׂרָאֵל חָי

וְכֻלּוֹ בְּנֵי אֵל חָי

וְעוֹד אָבִינוּ חָי

וְטוֹב יְדַבֵּר בְּרֵעַי וְאֶחָי

נִחְיֶה בְּאֶרֶץ אֲהוּבָה

בְּקוֹל גָּדוֹל וְגַאֲוָה

וְנָסִיר כָּל תּוֹעֵבָה

מִזּוֹ הָאָרֶץ הַטּוֹבָה

שַׁבְתִּי אֶל בֵּיתִי

אַדְמָתִי נַחֲלָתִי

גְּבוּלִי וּמוֹלַדְתִּי

אֱמוּנָתִי וְגַאֲוָתִי

וְהַצְהֵר אַצְהִיר

בְּקוֹל רָם וּבָהִיר

הָרֹג הָרַגְתִּי אֶת מַרְשִׁיעֲכֶם

צָלַבְתִּי אֶת יֵשׁוּ, אֶצְלֹב גַּם אֶתְכֶם

_____________________________________________________

שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי אילין עובדייא דאתון עבדין נראין כמין כשפים אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה ואחד מכם מטמא למת מזין עליו ב' וג' טיפין ואתם אומרים לו טהרת, אמר לו לא נכנסה בך רוח תזזית מימיך אמר לו לאו, ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית אמר לו הן א"ל ומה אתם עושין לו אמר לו מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת א"ל ישמעו אזניך מה שאתה מוצא מפיך כך הרוח הזו רוח טומאה דכתיב (זכריה יג) וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ מזין עליו מי נדה והוא בורח לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו לזה דחית בקנה לנו מה אתה אומר אמר להם חייכם לא המת מטמא ולא המים מטהרין אלא אמר הקב"ה חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי (במדב"ר יט ח).

מָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הַמֵּתִים הַכַּשְׁפָנִים

הֵן הַכֹּל נִרְאֶה בְּאוֹתָם פָּנִים

וּמָה נָשִׁיב לִדְחוּיֵי הַקָּנִים

הֲגַם אָנוּ טִפְּשִׁים פָגָאנִים

מָה בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר

וּמָה נַסְבִּיר לְעִוְּרִים חַסְרֵי אוֹר

הַפָּנִים אוֹתָם פָּנִים, הָעוֹר אוֹתוֹ עוֹר

אַךְ הַהֶבְדֵּל תְּהוֹמִי, לָבָן וְשָׁחֹר

לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים

כִּי דְּבַר ה' שֶׁהוּא כְּמַיִם נִגָּרִים

מְטַמֵּא אֶת הַטְּמֵאִים וּמְטַהֵר אֶת הַטְּהוֹרִים

וְהוּא יָשׁוּב וִיחַיֶּה אֶת הַפְּגָרִים

הַמַּבְדִּיל בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים

בֵּין הַדָּחוּי בְּקָנֶה לְבֵין הַמְקֹרָב בְּדָמִים

בֵּין בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים לְזָרִים מְטַמִּים

הוּא מַבְדִּיל בֵּין בַּעֲלֵי נְשָׁמָה לְמֵתֵי נְשַׁמִּים

יוֹצֵר הַחַיִּים אֲשֶׁר הַכֹּל בָּרָא

הַמְחַיֶּה אֶת הַחַיִּים וְגוֹזֵר אֶת הַמֵּתִים בִּגְזֵרָה

הוּא גָּזַר עַל הַמָּוֶת טֻמְאָה וְעַל הַחַיִּים טָהֳרָה

וְעַל הַטָּהֳרָה מַיִם וְעַל הַמַּיִם פָּרָה

לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים

כִּי דְּבַר ה' שֶׁהוּא כְּמַיִם נִגָּרִים

מְטַמֵּא אֶת הַטְּמֵאִים וּמְטַהֵר אֶת הַטְּהוֹרִים

וְהוּא יָשׁוּב וִיחַיֶּה אֶת הַפְּגָרִים

הוּא מְטַמֵּא אֶת הַגּוּף הֶחָסֵר נְשָׁמָה

וְהוּא יָשִׁיב לוֹ נְשָׁמָה וְיִטַּע הַנְּשַׁמָּה

כִּי אֶל מְקוֹם שְׁכִינָתוֹ פָּנֵינוּ בַּהֲזֹאת דָּמָהּ

אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה

נֵדַע כִּי הוּא ה' בְּפָתְחֵנו מִן הַקְּבָרִים

וְהוּא יִזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים

וְלֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה יַזְרִים

וִישִׁיבֶנּוּ לִרְאוֹת בְּטוּבוֹ וְאֶת קַרְנֵנוּ יָרִים

לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים

כִּי דְּבַר ה' שֶׁהוּא כְּמַיִם נִגָּרִים

מְטַמֵּא אֶת הַטְּמֵאִים וּמְטַהֵר אֶת הַטְּהוֹרִים

וְהוּא יָשׁוּב וִיחַיֶּה אֶת הַפְּגָרִים

_____________________________________________________

לא תירא

לְקַלְּלֵנִי הוּא בָּא

לְשׁוֹנוֹ חֶרֶב פִּיפִיוֹת

כּ‎ֹחַ פִּיו חֶרֶב חַדָּה

לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת

אֲשֶׁר יְבָרֵךְ יְבֹרָךְ

וַאֲשֶׁר יָאֹר יוּאָר

וְאֵיך לְבָבִי לֹא יֵרָךְ

כֹּחַ בִּי לֹא נִשְׁאָר

לֹא תִּירָא מֵהֶבֶל רוּחַ

וּמֵרוַּח הֲבֵל הֲבָלִים

הֵן בָּשָׂר הוּא וְלֹא רוּחַ

וְאַתָּה בְּרוּך אֱלֹהִים

הֵן מַלְאָכָיו עָשָׂה רוּחַ

וְחַרְבְּךָ בְּיָדְךָ שְׁלוּפָה

ל‎ֹא תִּירָא מֵרִבְבוֹת רוּחַ

בַּחֶרֶב תַּהַרְגֶנּוּ בִּתְנוּפָה

לִלְשׁוֹנוֹ יַשְׁכִּימוּ מְלָכִים

יְהַלְּלוּהוּ פִּילַגְשִׁים וּמְלָכוֹת

קִלְלוֹתָיו חִצִּים שְׁלוּחִים

בִּרְכוֹתָיו בִּרְכוֹת רוּחוֹת

גָּדוֹל שׁמוֹ בָּעוֹלָם

בַּמַּמְלָכוֹת כְּבוֹדוֹ נוֹרָא

האֶעֱמוֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם

האֵצֵא מִן הַשּוּרָה

לֹא תִּירָא מֵהֶבֶל רוּחַ

וּמֵרוַּח הֲבֵל הֲבָלִים

הֵן בָּשָׂר הוּא וְלֹא רוּחַ

וְאַתָּה בְּרוּך אֱלֹהִים

הֵן מַלְאָכָיו עָשָׂה רוּחַ

וְחַרְבְּךָ בְּיָדְךָ שְׁלוּפָה

ל‎ֹא תִּירָא מֵרִבְבוֹת רוּחַ

בַּחֶרֶב תַּהַרְגֶנּוּ בִּתְנוּפָה

_____________________________________________________

החֹרֶף קָרֵב וּבָא כּעֲנָק

כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת

וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו

וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת

יוֹצֵא וְשׁוֹרֵק וְקוֹרֵא וְלוֹחֵם

וְנוֹשֵׁב וּמְאַיֵּם וּמַרְעִישׁ

בְּרוּ בְּרוּ בְּרוּ לָכֶם

בְּרוּ לָכֶם, אִישׁ

רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק וּמְשַׁבֵּר

עַד בֹּאָהּ אֶל אֶרֶץ, נוֹשָׁבֶת

וְקוֹלָהּ עוֹלֶה וְרוֹעֵם וְגוֹבֵר

כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת

וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ

הִכָּבְדו וּשְׁבוּ בְּבָתֵיכֶם

אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּירְאוּ

אוֹצָרוֹ יִפְתָּח לָכֶם

לֹא לְיַבְּשָׁן הוֹא צָרִיךְ

יִכָּנֵס סְתָיו לִפְנִים מִסְּתָיו

יִמָּלֵא גֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ יָרִיק

יִפְתָּח לָנוּ אֲרֻבּוֹתָיו

לֹא תִיגְעוּ בְּדֵי רִיק 

הַקּוֹלוֹת וְהַמָּטָר בְּלִי חֲדוֹל

בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי לנו יָרִיק

יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל

(וַיָּשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְּלֹק

ופקדו את ארובתם

וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה

ולהבת חניתם)

_____________________________________________________

גֶּשֶׁם

עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה

כִּי קוֹל הֲמוֹן גְּשָׁמִים

קוֹל דּוֹדִי הַמְנַטֵּף

עַל הָרֵי בְשָׂמִים

הִנֵּה קָרָא לִי אָבִי

בְּאַַהֲבַת אָב לְבָנָיו

לַחְמוֹ הִנִּיחַ עַל שֻלְחָנִי

לְשִבְתִּי לֶאֱכֹל לְפָנָיו

מִמֶּנוּ קִבַּלְתִּי מַתָּנָה

אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לִי פָּתוּחַ

בְּאַהֲבָתוֹ לִי נְתָנָהּ

וְלִי מַשִּׁיב הוּא רוּחַ

הִנּוֹ מֵבִיא בָּנוּ רוּח וְחַיִּינוּ

חֲיֵינוּ לָנוּ חָנַן

בִּכְבוֹדוֹ חוֹפֵף עָלֵינוּ

וְעָלֵינוּ יֵרָאֶה בֶּעָנָן

_____________________________________________________

מַתָּת שָׂם אָבִי בְּכַפִּי

רוּחַ חַיִּים נָפַח בְּאַפִּי

כָּל מַחֲמַדָּי הִיא, זְהָבִי וְכַסְפִּי

דְּבָרוֹ לְעוֹלָם עַל פִּי

רוּחַ אֱל‎ֹהִים, רוּחַ חַיִּים

דִּבְרֵי טָהֳרָה מִדְּבַש מְתוּקִים

נְתָנָהּ לִי בְּמַרְאוֹת אֱל‎ֹהִים

בְּקוֹל שׁוֹפָר וְקוֹלוֹת וּבְרָקִים

אֵשׁ טְהוֹרָה בְּר‎ֹאשׁ הָהָר

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָט‎ֹהַר

רוּחַ נְשָׁמָה טְהוֹרָה

כְּתוּבָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה

עַל גַבֵּי לְבָנָה בְּזָהֳרָהּ

וְאֵין בִּלְעָדֶיהָ שִׁירָה

רוּחַ אֱל‎ֹהִים, רוּחַ חַיִּים

דִּבְרֵי טָהֳרָה מִדְּבַש מְתוּקִים

נְתָנָהּ לִי בְּמַרְאוֹת אֱל‎ֹהִים

בְּקוֹל שׁוֹפָר וְקוֹלוֹת וּבְרָקִים

אֵשׁ טְהוֹרָה בְּר‎ֹאשׁ הָהָר

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָט‎ֹהַר

הִיא לָעוֹלָם קָדְמָה

וְהִיא לוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה

וְהוּא לָהּ גּוּף וְגָשְׁמָה

לְעָבְדָהּ לְשָׁמְרָהּ וּלְקַיְּמָהּ

רוּחַ אֱל‎ֹהִים, רוּחַ חַיִּים

דִּבְרֵי טָהֳרָה מִדְּבַש מְתוּקִים

נְתָנָהּ לִי בְּמַרְאוֹת אֱל‎ֹהִים

בְּקוֹל שׁוֹפָר וְקוֹלוֹת וּבְרָקִים

אֵשׁ טְהוֹרָה בְּר‎ֹאשׁ הָהָר

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָט‎ֹהַר

וְהִיא נִשְׁמָתִי וְחַיָּי

חַיָּי וְא‎ֹרֶךְ יָמָי

מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי לִבְנֵי בָנָי

הִיא אֲמָרַי וַהֲגִיגַי

רוּחַ אֱל‎ֹהִים, רוּחַ חַיִּים

דִּבְרֵי טָהֳרָה מִדְּבַש מְתוּקִים

נְתָנָהּ לִי בְּמַרְאוֹת אֱל‎ֹהִים

בְּקוֹל שׁוֹפָר וְקוֹלוֹת וּבְרָקִים

אֵשׁ טְהוֹרָה בְּר‎ֹאשׁ הָהָר

וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָט‎ֹהַר

דְּבַר ה' רוּחַ פִּיהוּ

נְשִׁיקָה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ

תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִּיהוּ

מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִּיהוּ

_____________________________________________________

מִבַּעַד אֵשׁ וְעָנָן

וְהר שֶׁכֻּלּוֹ עָשָׁן

הוֹפָעְתָּ נִגְלֵיתָ

בָּאתָ עָלֵינוּ בְּעָב

הָיִיתָ לָנוּ לְאָב

אוֹתָנוּ הֶעֱלֵיתָ

עֲלֵי כַפֹּרֶת בֶּעָנָן

בְּעֶשֶׂר יְרִיעוֹת אַרְגָּמָן

בְּתוֹכֵנוּ שָׁכַנְתָּ

בִּתְכֵלֶת שָׁנִי וְזָהָב

הָיִיתָ לָנוּ לְאָב

לִבֵּנוּ בָּחַנְתָּ

בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל

אָמַרְתָּ לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל

מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים

עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה

בְּרַעְיָתְךָ הַמְיֻפָּה

ה' לְאֹרֶךְ יָמִים

_____________________________________________________

לקחני וקבצני

מכל פני אדמה

מכל אדמתו רוממני

ומכל לשון ואומה

לקחני גוי מקרב גוי

והביאני אל גנו

רוממני מכל גוי

קרבני לרצונו

גן נטע אלהים

חמד אלהים לשבתו

נפח רוח חיים

חמד לשבטו

הבדילני מכל אדמה

הפלני מכל עפר

אך שבתי ועבדתי אדמה

כעצת זוחלי עפר

שלחני מן הגן

חזרה אל האדמה

לעבוד עץ ואבן

ואת האדמה

גן נטע אלהים

חמד אלהים לשבתו

נפח רוח חיים

חמד לשבטו

את שבותי שבת

בתשובה שלמה

ושבת וקבצת

מכל האדמה

מקצה השמים

קבצתני ולקחת

אל גנך, אל המים

כאשר נשבעת

גן נטע אלהים

חמד אלהים לשבתו

נפח רוח חיים

חמד לשבטו

_____________________________________________________

בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר

אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בָהָר

וָאִירָא וָאֵחָבֵא

קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים

בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים

אֶל ה' קַוֵּה

עָנִינוּ וַנִּדְמַע

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִחְיֶה

קוֹל אֶחָד כָּל הָעָם

עָנִינוּ וַנִּרְעַם

אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֱלֹהִים יִהְיֶה

כִּי מְקוֹר הַחַיִּים

כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים

אֶת הָאָדָם – וָחָי

דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִרְאֶה

פְּנֵי אֱלֹהִים נֵרָאֶה

וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי

עֲלֵה בְּקִרְבֵּנוּ

וְשָׂא לְפִשְׁעֵנוּ

כִּי בְּקִרְבֵּנוּ שִׁמְךָ

כִּי דְבָרְךָ אֱלֹהִים

רוּחַ נִשְׁמַת חַיִּים

נֶפֶשׁ חַיָּה שִׂמְחָה

_____________________________________________________

האמת לובשת בגד רע

ושחרחרת היא ושזפתה השמש

ואראֶהָ והנה שחורה

נחרו בה ואפם חרה

ואשַלְּחֶהָ מעלי בחרון אפה

אל תראוני כי שלחתיה

על פני השדה בגעל נפשה

כי באה אלי באף וחרון

והשפילתני והציגתני באין יתרון

ובחסרונותי נשאה ראשה

הבזו אעמוד ולזו אשמע

הלזו אתן ארבע מאות

ומה אם אמת היא וחכמה

הלא מראֶהָ כמראה שממה

ובי תשים אות

שזפתה השמש ומפיח שחורה

אבקש ואמצא בין עיניה קורה

ומבין קורותיה נכר ומפורסם

שבין שני אין כל קיסם

אמשיך בדרכי ללא מורא

היא מכוערת ונוזפת בחצפה

אין בה הדר ואינה יפה

לא תהללני ומפני לא תקום

אין זאת אלא שהראי עקום

ועקמה גם הרצפה

אינה יודעת כיצד להוכיח

שזוף עורה שחור מפיח

מוכח אפוא שדרכי ישרה

לי ההלל ולי השירה

אשליך האמת, מעלי שלחתיה

_____________________________________________________

להתפלל ברוב דמעות זה מרגש

אספר לחברתי כשנפגש

להאמין יש אלהים

בשירים ושערים

כשהשבת כמעט יוצאת, או כבר בשש

סעודת שבת וחג זה די סבבה

לשיר קצת בתפלה – אדרבא

להתפלל עם כוונות

להרשים את הבנות

ברוח מסורת ישראל סבא

בשירת יש אלהים אני פוצח

על כל הסעיפים אני פוסח

אהנה מכאן עד מות

מכל העולמות

כי מצאתי את הנוסח המנצח

לריב בצעקות עם העדות

על תחנון סליחות וקטניות

בהתרגשות להאמין

בסעודות קצת להשמין

ולצאת לקולנוע לבלות

יש אלהים, הוא ממלא את המשבצת

ומזמן הוא כבר נמצא בכל בית-כנסת

אך תמיד לא הגיוני

להיות פאנאט וקיצוני

הקיצונות לא מתחברת ותופסת

בשירת יש אלהים אני פוצח

על כל הסעיפים אני פוסח

אהנה מכאן עד מות

מכל העולמות

כי מצאתי את הנוסח המנצח

אז חכי עד שאגמור להתפלל

ואחר כך קצת נצא להשתולל

אתנדנד ואתרגש

ואחר כך נפגש

ונקרע את נשמתנו כל הליל

בשירת יש אלהים אני פוצח

על כל הסעיפים אני פוסח

אהנה מכאן עד מות

מכל העולמות

כי מצאתי את הנוסח המנצח

_____________________________________________________

איום הרחפנים

כאן נפוצו רחפנים

זה לא שהם בעננים

הם סך הכל בעניינים

ובארץ מאמינים

את הכבידה הם מכבדים

למשיכה הם נמשכים

ולכל דבר, כבד או קל

הם בהחלט נותנים משקל

אך לעתים, להרף עין

הם מרפים את העינים

טוב להם היות בינתים

תלויים בין ארץ לשמים

הם אנשים מכובדים

ובעצמם הם די כבדים

את חוק הכובד מכבדים

אך לא לגמרי מקפידים

בהשפעת האוירה

עולים הם קצת לאוירה

לא ידקדקו כשערה

בקלה כחמורה

את הרחפנים הזמנתי

על דרכם עמם קצת דנתי:

את הכלל כאן לא הבנתי

מה אתם? בעד או אנטי?

ועוד שאלתי את הנ"ל

איפה פה הרציונאל

החוק, האם הוא אכן חל

או שניוטון בדרן-על?

הם שתקו דקה או שתים

והביטו לשמים

עד ראשון פתח שפתים

והסביר לי כבן בית:

ודאי, המשיכה פועלת

ניוטון חי וגם בועט

ואם לומר את האמת

הוא פועל כאן כל העת

אך יש גם עוד כמה תנאים

ולפעמים זה גם נעים

אם באויר מעט נעים

אז אל תהיו כה קנאים

החוק אלי לא יחופף

ועל עצמי אינני עף

ראש לא אקל ואף לא אף

אך אל תהיה כבד כזה

יש די מקום לזה ולזה

יש גם מקום לזבל הזה

תראה, אמרתי לשני

תקשיב, אתה לא רציני

אולי סוף סוף תחליט

אם לבריאה פה יש תכלית

פאנאט, השיב לי השני

אני דוקא כן רציני

ולא בטלן או רחפני

או חובבן חפפני

או זלזלן או חילוני

חשבת שהלך לי צ'יפ?

שאחזור בי אם תציף?

אני ממריא על הפרנציפ

אני עושה זאת להקציף

הריחוף הוא עקרוני

אני פשרן כה קיצוני

אני מחויב לערכים

שלסקלה מודרנית שייכים

אחד שביניהם בלט

נגש אלי וסח בלט

אין פה כלל ואין פה לט

פשוט, סבבה לי בלייט

_____________________________________________________

ימי גרוש וחורבן

_____________________________________________________

נַתְּקֵנִי מֵהַשֹׁרֶשׁ

החרֵב חָרֹב וָגֹרֶשׁ

עקוֹר את היסוד

חקור גלה כל סוד

נַתֵּק אֶת הַפְּתִילִים

נַתֵּק אֶת הַגְּוִילִים

נַתֵּק אֶת כָּל הַוֶּתֶק

כִּי פָשָׂה הַנֶּתֶק

מָעוּך וכָרוּת ונָתוּק

לקול הצִלּוּם והתקתוק

וכל העולם יריע

אך זה היום הגיע

נַתֵּק אֶת הַפְּתִילִים

נַתֵּק אֶת הַגְּוִילִים

נַתֵּק אֶת כָּל הַוֶּתֶק

כִּי פָשָׂה הַנֶּתֶק

נַתֵּק אֶת העבר

נַתֵּק אֶת המחר

את הערכים הלאומיים

נַתֵּק אֶת החיים

נַתֵּק אֶת הַפְּתִילִים

נַתֵּק אֶת הַגְּוִילִים

נַתֵּק אֶת כָּל הַוֶּתֶק

כִּי פָשָׂה הַנֶּתֶק

_____________________________________________________

כללי המשחק הדמוקרטי

שוב הקפטין מסתער

מערים על השוער

אמנם רוב לו לא היה

אך הוא פתר את הבעיה

הפרשן התמלא גיל

מיפיו של התרגיל

הקבוצה שכנגד תאלץ לותר

על שני ישובים, אם לא יותר

הקפטין עקף את הבלם

בתרגיל ממש מושלם

המסירות ממש מוצלחות

יהרסו עוד משפחות

השופט המלומד

התיצב ונעמד

המצע לא מחיב ע"פ חוק

כרטיס צהוב! מהמשפחה לרחוק!

מה אתם לוטשים עינים?

תעזבו כבר את הבית

מה אתם מיללים?

תכבדו את הכללים

עוד תרגיל ממש נפלא

ופצצה בעיר נפלה

מה אתם בוכים שם עוד?

אולי תפסידו בכבוד

הקפטין שני שרים זרק

השופט מיד שרק

מעשי הקפטין צודקים

הן אלה החוקים

הקפטין שוב הרביץ משחק

ומשך אליו עוד ח"כ

עוד מעט להתאמץ

ועוד אחד כבר ימצמץ

כל השדרנים והפרשנים

מנחת מתמוגגים ונהנים

בצעד מבריק ומחוכם

הוא עקף את רוב העם

הקהל המסכן מכלה זעמו

על השופט ועל אמו

סגל השופטים מיד מתכנס

ואת הקבוצה קונס

קהל יקר, שב ושתוק

פן תושלך אל הצינוק

על קביעת הצדק מופקד

רק השופט המלומד

הקפטין שוב קדימה רץ

עוד ישוב כבר נהרס

עם יקר, שב בשתיקה

פן הדמוקרטיה תתפקע.

שוב נפל עוד טיל קסאם

שוב הרס קצת מהעם

הקפטין שוב נגש לזרוק

נא זכרו: חוק הוא חוק.

נא שמרו על הכללים

אל תשברו את הכלים

כי אנשים אחים אנחנו

יקמו נא הנערים וישחקו לפנינו

שוב דרס את רוב העם

העם בוכה, עומד נדהם

אל תשברו את הכלים

החוק הוא חוק, יש אלהים.

הקפטין מפגין כשרון רב

מפעל חייהם של הכתומים חרב

דפק אותם עד העצמות

נשוב מיד אחרי הפרסומות.

_____________________________________________________

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטַרְתִּי.

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,

אֵיכָה.

עַד מָתַי יְחָרֵף צָר

שִׁמְךָ

הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר

כְּלִי חֶמְדָתְךָ

עָלָה לְהַשִּׁים וּלְהַשְׁמִים

שֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתְּךָ

מִיַּעַר הַשִּׁקְמִים

יְכַרְסֵם גַּפְנְךָ.

בְּקָלוֹן הֵמִירוּ כְּבוֹדָם

נוֹעֲדוּ שִׁמְךָ לְהַכְרִית

כִּי נוֹעֲצוּ לֵב לְבַדָּם

עָלֶיךָ יִכְרְתוּ בְּרִית.

לֹא גְבָל, לֹא עַמּוֹן, לֹא עֲמָלֵק

וְלֹא זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט

כִּי זֶרַע עַם קָדְשֶׁךָ

נִאֲצוּךָ בִּקְלָלוֹת.

מִי אֲשֶׁר חָטָא לָךְ מְחֵהוּ מִסִּפְרֶךָ

תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ

שְׁפֹךְ עֲלֵהֶם זַעֲמֶךָ וַחֲרוֹן אַפֶּךָ

וְזֶרַע עֲבָדֶיךָ וְאוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ יִנְחֲלוּךָ.

ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ

בְּאוֹר פָּנֶיךָ בָּרְכֵנוּ

כְּקֶדֶם חַדֵּשׁ יָמֵינוּ

_____________________________________________________

מאבק טהור

יואיל נא אדוני

לרוקן לידי את כיסיו

את ביתו, את רכושו

את בניו, את בנותיו.

כל הכבוד לאדוני

אצילותו שופעת

תודה, תודה

זה מאבק טהור על דעת

בחן לך אושיט

את כל רכושי וחיי

את דמותי האנושית

ואת לחיי השניה

לא אכה אותך

על ביתי, משפחתי, ומולדת

שהרי כולנו משפחה

שבנמוס תשאר מלוכדת

העקר שנשאר טהורים

באהבה אצילית

לא נכה ויד לא נרים

פן נפסיד כללית

אפשר להתחבק

אפשר גם לחולל

באמונה נתחזק

כבודנו לא נחלל

זהו מאבק בהסברה

בנועם, במלים, בטהרה

נעדיף למות

ולא לנקוט אלימות

תואיל כבוד הנאנסת

בטובה, אצילותה וחסדה

נכבד נא את הכנסת

בהחלטתה לאנוס את כבודה

(את הקטע הבא נשמיט

הוא אינו ראוי לדפוס

בו אברי גוף בלשון רשמית

והרבה מלות נמוס)

לא אכה ולא אטרידו

על הטהר אני שומרת

רק רציתי להסביר לכבודו

פנים אל פנים, בלשון אחרת

בלשון נאה ועדינה

שמי שעושה כך לגברת

הוא...

הוא...

מה?

הוא...

מה הוא?

מלים כאלה אני לא אומרת

העקר שנשאר טהורים

באהבה אצילית

לא נכה ויד לא נרים

פן נפסיד כללית

אפשר להתחבק

אפשר גם לחולל

באמונה נתחזק

כבודנו לא נחלל

זהו מאבק בהסברה

בנועם, במלים, בטהרה

נעדיף למות

ולא לנקוט אלימות

יואיל נא כבודו

צוארו לפשוט

הא הסכין, יחדדו

ויניח על הסדן ראשו.

בשמחה אניח

אחרי החבוק והמחול

אחבק את אדוני

אחרת אינני יכול

לא אומר דבר רע

אני מבין שאין ברירה

אדוני קבל פקודה

והממשלה רשאית לפקוד

רק רציתי שתדע

אחרי שנגמור לרקוד

שהמעשה אינו ראוי,

אך אותך איני דן

כבודו מנומס ורצוי

אניח ראשי על הסדן

העקר שנשאר טהורים

באהבה אצילית

לא נכה ויד לא נרים

פן נפסיד כללית

אפשר להתחבק

אפשר גם לחולל

באמונה נתחזק

כבודנו לא נחלל

זהו מאבק בהסברה

בנועם, במלים, בטהרה

נעדיף למות

ולא לנקוט אלימות

העקר שהמאבק טהור

ובעצם נצחנו

צדקתנו יצאה לאור

כי רקדנו וחוללנו

כי המאבק הוא על התודעה

ואת זה לא נשיג במכות

כאן נשיג ישועה

רק במלים זכות

קלטנו את התובנה

הבנו את תורתכם

פשוט אין לכם אמונה

במחילה מכבודכם

אין לכם שום אמת

ואין שום ערכים

לא חשוב חי או מת

העקר החיוכים

_____________________________________________________

רָאִיתִי אֶת יִשְׁמָעֵאל מְצַחֵק

בַּמִּדְבָּר, כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, הַרְחֵק

צוֹפֶה הוּא בִּי וְצוֹחֵק

רוֹבֵה קַשָּׁת, יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר

צוֹחֵק בְּקוֹל לְלִבִּי הַנִּשְׁבָּר

כִּי מִבַּעַד הָרוֹבֶה וְהַקֶּשֶׁת

רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת הָאָרֶץ נוֹרֶשֶׁת

וְרוֹאֶה הוּא כֵּיצַד נַעֲשֵׂית מְלַאכְתּוֹ

עַל יְדֵי אָחִי, אֲשֶׁר בְּרִשְׁעָתוֹ

מוּל עֵינֵי יִשְׁמָעֵאל אוֹתִי מְגָרֵשׁ

וְהוּא אֶת הָאָרֶץ יוֹרֵשׂ

אָנָּא ה', עַד אָנָּה

גָּרֵש הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ

כִּי לֹא יִירַש בֶּן הָאָמָה

עִמִּי אֶת זֹאת הָאֲדָמָה

_____________________________________________________

אֵיכָה הָיְתָה אַרְצְךָ לְבִזָּה

אֵיכָה פָּרַצְתָּ פֶּרֶץ עֻזָהּ

שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתָּ לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה

בִּצְפוֹן הַשּׁוֹמְרוֹן וּבְחֶבֶל עַזָּה

הָאֵל יי נֹתֵן נְשָׁמָה

לָעָם עָלֶיהָ וְלָאֲדָמָה

אֵיכָה תִהְיֶה נְשַמָּה

הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הרוֹמֵמָה

אֵיכָה תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ נִקְרָא שְׁמָהּ

אֵיכָה יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה

וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה

אֵיכָה יוּעַם זְהַב נַפְשָׁהּ

מְקַדְּשֵׁי מוֹרָשָה בִקְדֻשַׁת מוֹרָשָׁה

מְחוֹנְנֵי נַחֲלָתֶךָ לְיָרְשָׁהּ

וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה

הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת בָּנֶיהָ

מְחוֹנְנֵי עֲפָרָהּ וַאֲבָנֶיהָ

לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ

לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ

הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִפַּלְתָּ בְּנַחֲלָה

לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה

הַנּוֹשֵׂאת לָהֶם פִּרְיָהּ בִּגְדֻלָּה

לָמָּה הֻשְׁפְּלָה וְחֻלְּלָה

מְבָרְכֵי שֵׁם כְּבוֹדֶךָ הַמְרוֹמַם

גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם

לָמָּה קוֹל תּוֹרָתָם דָמָם

וּבֵית מִדְרָשָׁם שָׁמם

לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם

בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם

כִּי הִזְנִיחָם יָרָבְעָם

וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם

לָמָּה תְּבַלָע נַחֲלָת קָדְשֶׁךָ

וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ

לָמָה יי יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ

לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ

הָעוֹשָׂה מַטֶּה אַרְצְךָ פּוֹרֵחַ

וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ

לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ

תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ

לָמָּה תַתְעֵנוּ יי מִדְּרָכֶיךָ

תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ

שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ

שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ

_____________________________________________________

שׁוֹמְרוֹן וִירוּשָׁלַיִם

על תל שומרון, בדרך לחֹמש, ז ניסן תשס"ז

עַל תֵּל בִּירַת הַמַּמְלָכָה

מַמְלֶכֶת עֲבוֹדַת הַבַּעַל

דֶּגֶל הַמַּלְכוּת וְהַמַּמְלָכָה

מָעֳמַד בַּמֶּרְכָּבָה מִמַּעַל

וְעוֹמֵד חֵיל אַחְאָב

לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים

וְאָנוּ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה לְחֹמֶשׁ

עַל הַתֵּל עוֹמְדִים

יָשַׁבְתִּי עַל פִּסְגַּת הַתֵּל

כָּאן הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה עָמְדָה

הַיּוֹם בִּירוּשָׁלַיִם מַמְלֶכֶת יִשְרָאֵל

מְגָרֶשֶׁת מִשּׁוֹמְרוֹן אֶת יְהוּדָה

לְפָנַי הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה

הַיָּם מֵאֲחוֹרַי, הִנֵּה בָא

וְהַצָּבָא רְדָפָנִי רְדִיפָה קַלָּה

אֶל הַחֹמֶשׁ הִכַּנִּי שַׂר הַצָּבָא

בָּרוּךְ שֶׁהֵשִׁיבָנוּ לְשׁוֹמְרוֹן

וְעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ

אַךְ לֹא עָקַר עֶקְרוֹנוֹת עֶקְרוֹן

לֹא עָקַר עוֹקְרֵינוּ מִקִּרְבֵּנוּ

וּבִשְׁלִיחוּת בַּעַל אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן

וְעוֹבְדֵי אֱלֹהֵי הָאָרֶץ

מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל עוֹקַרְתָּנוּ מִשּׁוֹמְרוֹן

וַעֲתָלְיָהוּ מוֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ

יֵשׁ בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל

בְּפַרְדְּסוֹת סְבַסְטִי הַמְשֻבַּחַת

אַךְ אֵין לְהָקֵל, גַּם כָּאן עַל הַתֵּל

בַּאֲחֻזַּת יִשְׂרָאֵל הַפּוֹרַחַת

וְשִלַּם אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁיתוֹ

וְהַגּוֹאֵל שָׂדֵהוּ מוֹסִיף חֹמֶשׁ

כִּי הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ

כִּי תִהְיֶה הָאָרֶץ קֹדֶשׁ

_____________________________________________________

ימי גאולה ובנין

_____________________________________________________

בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל

וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל

יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה

וְלָאָרֶץ תִּנָּתֵן גְּאֻלָּה

וְהָיָה יי לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ

וְכָל חוֹמָה תִּפֹּל לָאָרֶץ

וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל

לֹא יִהְיֶה גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ

לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי לַיי הָאָרֶץ

וְלוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים

וּבִדְבַר הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן לַיְּהוּדִים

וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל

הַנִּמְכָּרִים לְעֵקֵר וְלַגֵּר נִגְאָלִים

וְכָל שֶׁמְּכָרוּהוּ אֶחָיו לְיִשְׁמְעֵאלִים

אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ

אֶחָד, מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ

וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל

לֹא יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם

וְלֹא יוֹנֶה אוֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם

יָשֻׁבוּ עַמִּי אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוּ

וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ

וּמִי מִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר גֹּרָש וָמָך

וְהֶחֱזַקְתָּ בוֹ וָחַי עִמָּךְ

וְכָל הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יי מֵעֲבָדָיו

וְכָל אֲשֶׁר לִבּוֹ אוֹתוֹ נָדָב

וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַשֹׁופָר וְנִזְהָר

בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר

_____________________________________________________

יאמרו גאולי ה'

נכתב בהזמנת עידית

לַה' מוֹדִים וּמְהַלְּלִים

בְּכָל הַדּוֹרוֹת, כָּל הַנִּגְאלִים

כָּל יוֹצֵא מִן הַמֵּצָר

וְכָל נֶחֱלָץ מִיַּד צָר

כָּל שֶׁזָּעַק וְעָנָה אֵל

יוֹדֶה וִיבָרֵך, יְקַלֵּס וִיהַלֵּל

בְּאַרְבַּע גְּאֻלּוֹת בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת

אַרְבָּעָה נִגְאלִים מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, מֵאַרְבָּעָה כִּוּוּנִים

כֻּלָּם כְּאֶחָד אוֹמְרִים וְעוֹנִים

הוֹלְכֵי מִדְבָּר, יוֹצְאֵי מִצְרַיִם

שֶׁכֻּלְכְּלוּ בַּמָּן וּבָקְעוּ לָהֶם מַיִם

גּוֹלֵי גּוֹלָה אֲסוּרֵי אֲזִקִּים

שֶׁה' זְכָרָם וּבְרִיתוֹ הֵקִים

מְזֵי דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב

שֶׁשָּׁבוּ וַה' שָׁב לָהֶם לְאָב

וְהַשָּׁבִים אֶל הָאָרֶץ גְּאוּלֵי צִיּוֹן

בִּסְפִינוֹת רְעוּעוֹת בִּנְס‎ֹעַ הָאָר‎ֹן

שֶׁבְּמַסָּעָם אֶל הָאָרֶץ הֵפִיץ אוֹיְבָיו

וַיָּנֻסוּ שׂוֹנְאָיו מִפָּנָיו

וְהֵשִׁיב רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

עַד מְקוֹם מְנוֹחַ אֵל

בְּב‎ֹאָם אֶל הָאָרֶץ יֵדְעוּ יָדוֹעַ

כִּי עוֹד יֵלְכוּ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ

כִּי בְּהַעֲווֹתָם בְּהָמִיר כְּבוֹדָם

יוֹכִיחֵם בְּשֵׁבֶט וְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם

אַךְ בְּעָבְדָם אֶת ה' עוֹד

יְבָרְכֵם וְיִרְבּוּ מְא‎ֹד

כִּי כֵן דֶּרֶך ה' בְּבָנָיו

בְּיָשְׁבָם בְּבֵיתוֹ לְפָנָיו

_____________________________________________________

הָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵּיהֶם

וְאוֹרְךָ יִזְרָח עֲלֵיהֶם

וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱל‎ֹהֵיהֶם

וּלְוִיִים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם

עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם

גְּאֻלָּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִים, וְאָשְׁרָם

וְכ‎ֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם

וְהָשֵׁב כּ‎ֹהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם

תִּפְקְדוּ א‎ֹתָם לְצִבְאוֹתָם

וְיַעַמְדוּ לְמִשְׁמרוֹתָם

לְמִשְׁפְּח‎ֹתָם לְבֵית אֲב‎ֹתָם

וְכוֹנֵן מִקְדָשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ

וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְתִקּוּנוֹ

כְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְּתוֹך צ‎ֹאנוֹ

יָב‎ֹא דּוֹדִי לְגַנּוֹ

בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה

וְנַעֲבָדְךָ בְּרִנָּה וְצָהֳלָה

וְתַעֲנֶה לָנוּ בְּקוֹל גִּילָה

בָּאתִי לְגַנִּי אֲח‎ֹתִי כַלָּה

_____________________________________________________

רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ

שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב

זָכַרְתָּ אֶת הָאָרֶץ

וְאֶת בְּרִיתְךָ יַעֲקוֹב

וְאֶת בְּרִיתְךָ אַבְרָהָם וְיִצְחָק

זָכַרְתָּ וְהֵשַבְתָּ מִמֶּרְחָק

נָשַׂאתָּ אֶת רֹאשִׁי

וְהֵשַׁבְתָנִי לְכַנִּי הַקָּדוּם

כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי

וְעַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי יָרוּם

כֵּן תָּגֵן בַּעֲדִי לְעוֹלָם

וּבָנֶיךָ יָרֹנּוּ קוֹלָם

בְּהַר נַחֲלָתְךָ תִּטָּעֵנּו

מִקְדָשׁ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ

וְלֹא תשׁוּב עוֹד לִתְּשֵׁנוּ

כִּי הֲשִׁבוֹתָנוּ אֵלֶיךָ

כְּקֶדֶם יָמֵינוּ תְּחַדֵּשׁ

וְשִמְךָ הַגָּדוֹל תְּקַדֵּש

_____________________________________________________

כשנדליק אורו של עולם