אבות עולם פ"ה - משנה א

בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.

ישוטטו הרבים ותרבה הדעת להבין אמרי קדוש, דנראה דהוקשה לו שני דברים, שכן אמר ומה תלמוד לומר וחזר ואמר והלא במאמר אחד יכול להבראות. דהיה די שיאמר בעשרה מאמרות נברא העולם, והלא במאמר א' יכול להבראות. ועוד יקשה שהרי כמה בריאות היו, ורצה הב"ה לומר על כל דבר ודבר מאמר א', ומאי קושיא והלא במאמר אחד וכו'. שהרי מצינו שאמר (בראשית א, כד): תוצא הארץ נפש חיה למינה. וכן כלם, ואם רצה שיצא כל א' למינהו בלא ערבוב, כך נאמר שרצה שכל בריאה ובריאה תהיה במאמר פרטי, ועוד כיון דששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, לא יבצר מלכתוב בכל יום מאמר אחד, ואם כן לפחות היה לו לומר ששה מאמרות, ועוד קושיא גדולה שאם במאמר אחד יכול להבראות למה יברא בעשרה להפרע מן הרשעים, הלא טוב למעט בעונשם אם יכול להבראות במאמר א', כי כן דרכו יתברך, (ר''ה י''ז ע''א): רב חסד (שמות לד, ו). מטה כלפי חסד. דבשלמא ליתן שכר טוב לצדיקים שפיר, אך להעניש יותר אין זה דרכו יתברך, לכן אם ייטב בעיני ה' נאמר כי לכך הקדים התנא בעשרה מאמרות נברא העולם. לא פחות ולא יותר, כי הנה מצינו במלאכת המים שתי מאמרות, יהי רקיע וכו' (בראשית א, ו). יקוו המים וכו' (שם ט). וכבר אמרו ז"ל (ב"ר ד, ו): שלכך לא נאמר כי טוב בשני, שלא נגמרה מלאכת המים עד יום ג'. ואם כן היה יכול לעשות הכל במאמר א'. ז"ש בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר. והלא יש איזה מאמרות שאינם צריכים, ואם נפשך לומר שהוצרכו קצתם, והלא במאמר א' יכול להבראות, שהרי אמרו במדרש (ב"ר יב, ד), והביאו רש"י ז"ל ע"פ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' (בראשית ב, ד). ללמדך שכולם נבראו בראשון אלא שיצאו כל אחד ביומו. והשיב אלא להפרע מן הרשעים וכו'. וזה כי בב"ר פ' ב' (סי' ה'). רבי אבהו אמר מתחלת בריתו של עולם צפה הב"ה במעשיהן של צדיקים ובמעשיהן של רשעים, והארץ היתה תהו אלו מעשיהן של רשעים, ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים. כי מפני הרשעים לא היה ראוי לבריאת העולם, אך כשהביט במעשיהן של צדיקים שנמשלו לאור בראו, והנה אם היה הב"ה בורא את העולם במאמר אחד, תכף שהרשעים היו פוגמים באותו מאמר היה נחרב העולם, לכן בראו בעשרה מאמרות שאם פוגמים במאמר א' הם נענשים על אותו פגם ואין העולם נחרב, וזה כמ"ש שם בב"ר (א, א). בתורה היה (מסתכל וברא) [מביט ובורא] את העולם. שלכן יש עשרה מאמרות כנגד עשרה דברות, ובפגום בדבור אחד פוגמים במאמר שכנגדו בלבד, וז"ש להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנבנה בי' מאמרות אבל אין העולם נחרב, כי השאר קיימים, ולהפך מדה טובה מרובה ממדת פורענות (סנהדרין ק' ע''א), ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם, כי בעשותם מצוה אחת ומקיימים מאמר אחד, הרי הוא כאילו מקיימים את כל העשרה מאמרות, כיון שהם גורמים קיום העולם, והשתא להפרע מן הרשעים הוא לטובה, שנברא בעשרה מאמרות ולא באחד כדי שבפגום באחד לא יפגמו בכלם.