מהו יום טיפוסי עבורך במהלך השבוע?
ביום טיפוסי במהלך השבוע, אני בדרך כלל מתעורר בשעה 6 בבוקר וקם בשעה 6:30. מיד אחר כך אני מכין את הקפה החזק שלי, וכשהוא מוכן, אני מתרחץ. כשאני יוצא מהשירותים אני שותה את הקפה, מתלבש והולך לעבודה. בדרך כלל אני הולך 40 דקות מהבית שלי לאוניברסיטה בלי תנועה, אבל אם יש תנועה, זה 50 דקות בערך. כשאני מגיע לעבודה, כמעט תמיד יש לי שיעורים בין 10:30 ל -1: 30 עם הפסקה של שעה בה אוכלים ארוחת צהריים. אחרי השיעור האחרון שלי בשעה 1:30 אני חוזר הביתה ובדרך כלל עושה מטלות. כשסיימתי אני לוקח תנומה של 30 דקות וכשאני מתעורר אני מכין ארוחת ערב. בדרך כלל אני הולך לישון בשעה 22:00.
ספר לי בפירוט על טיול בלתי נשכח בחייך. לאן זה הלך, מה קרה, עם מי הלך ולמה זה היה בלתי נשכח?
טיול בלתי נשכח היה הפעם הראשונה שנסעתי לפורטוגל. מלאתי גיל 40 ובעלי (שעבד בקייפ ורדה) החליט להפתיע אותי בכך שנתן לי טיול לעיר ליסבון למשך שבוע. מכיוון שזה היה טיול פתע לחו"ל, לא היה לי את הדרכון, אז הייתי צריך לנסוע לעיר סן פרנסיסקו ולבלות יום שלם בעיבודו כדי שאוכל לנסוע מיד. זה בכלל לא היה כיף, אבל היה שווה לעשות. יומיים לאחר מכן עזבתי את העיר סן פרנסיסקו לליסבון. אני לא זוכר איפה עצרתי אבל מה שאני זוכר הוא שהגעתי לעיר ליסבון בבוקר. בשדה התעופה, לאחר פינוי המכס, חיכה לי בעלי עם זר פרחים. היה נהדר לראות. באותו יום, לאחר שהשארנו את התיקים במלון, נסענו לאלפמה, שכונה קטנה בה יש כמה מסעדות בהן מופעי פאדו. מעולם לא שמעתי שהמוזיקה והחוויה הייתה ייחודית. למחרת נסענו ברכבת לקאסקאיס, עיר על הים. שם בילינו שלושה ימים על הים, מהאוכל הפורטוגלי והגלידות הטעימות שלו. היה לי הרעיון שהגלידות היו מפורסמות באיטליה, אבל אחרי שניסיתי את הגלידות בקאסקאיס אין לי ספק שהן היו הטובות ביותר. אחרי שלושה ימים באותו מקום חזרנו לליסבון לבלות את הלילה האחרון. באותו יום סיירנו ב -5 בתי קפה שרים בהם האזנו לפאדו ופאדיסטות מכל הגילאים. זה היה טיול נפלא שלעולם לא אשכח.
לדעתך, אילו היבטים יש ליישם בחברה שלך כדי לקדם בריאות גופנית טובה יותר? למה? מה יהיו ההשלכות בעתיד אלמלא ייושמו היבטים אלה?
יש אמירה פופולרית שאומרת "הבריאות אינה בצלחת, אלא בנעל" אחת הבעיות הגדולות בעולם היא אורח חיים בישיבה המוביל לבעיה בריאותית חמורה, הכוללת אחוז גבוה של אנשים שמנים. מחקר שנערך על ידי העיתון "ניו אינגלנד" הדגיש כי ארצות הברית מובילה בעיה זו באוכלוסייה של 79 מיליון אנשים שמנים, יותר מאשר בסין. בין הדעות הבולטות נאמר כי הדבר נובע מאופן ביצוע ההאכלה. עם זאת, עמדות אחרות קובעות כי יותר ממזון, הבעיה נובעת מחוסר פעילות גופנית. בקשר לחוות הדעת השנייה נצפה כי רוב האוכלוסייה הנוכחית מבלה את זמנם באורח חיים בישיבה מוחלט, המשתקף באופן בו אנשים מגיעים לעבודה, לעבוד ולבלות את זמנם בבית. בנוסף לחוסר התפתחות גופנית זו, הוכח גם כי אורח חיים יושבני זה נתמך על ידי התקשורת והטכנולוגיה, שבמקום לקדם פעילות גופנית, משפר ומדגיש את ייצור התרופות כפתרון בר-קיימא לבעיות בריאות (כגון כולסטרול, עצירות ובעיקר השמנה.) חוסר התמיכה הפרסומית בחברה האמריקאית עשוי להפחית עוד יותר את הרוע החברתי הזה. אם רשתות טלוויזיה יכולות לתרום עם שטחי פרסום בעלי אופי חברתי ולקדם פעילות גופנית כאחת מהשיטות המונעות לבריאות האדם, אולי שיעורי האנשים הסובלים מעודף משקל יירדו. זה, בתורו, יעודד אנשים להיות מודעים יותר לפעילותם ולהיות מודעים לדרך בה הם משתמשים בזמנם. בתורו, זה יוביל את האוכלוסייה לחיים חברתיים ומגוונים יותר שיקדמו התפתחות חיובית בין קהילות שכן יהיו יותר תקשורת ודו קיום פיזי בין אנשים.
אם נמשיך בחוסר מודעות זו לבעיית הישיבה, האדם יאבד לא רק את יכולותיו הפיזיות אלא גם החברתיות, היצירתיות והתרבותיות. זה יוביל לשיעור מוות בקרב אנשים צעירים יותר; תהיה ירידה באוכלוסייה; הכלכלה תסבול בגלל מחסור בכוח אדם בריא, ואפילו אם חברות התרופות יקדמו את התרופות שלהן כתשובה לבעיות אלה, אנשים יהיו חסינים ולא תהיה דרך חזרה מאחר שאחד מבסיסי בריאות האדם הוא הגנטיקה וה דורות חדשים יפלשו על ידי גנים לא בריאים. באמרה כבר נאמר "רפואה שמרפאת הכל, טירוף."