מה היה הבית שבו בילית את ילדותך? אתה יכול לתאר גם את הבית וגם את הסביבה כדי שיהיה לי רעיון?

גדלתי בעיירה קטנה בדרום ארה"ב בבית חד קומתי מלבנים אדומות עם גג רעפים חומים. בגינה הקדמית היו שתילים ועץ דקל, מאחור אגוז ענק ומחסן כלים. היה לנו גם גינת ירק קטנה ומוסך עץ לבן.

ספר לי רגע מביך במיוחד עבורך, חבר או קרוב משפחה.

כשהגעתי, עם שובם של החגים, בחניון שדה התעופה שבו עזבתי את המכונית, כבר לא מצאתי את המפתחות. חיפשתי אותם שלא לצורך גם בתיק וגם במזוודה ואז לקחתי מונית ונפתחתי על ידי השוער - שהתעצבן, אז הייתי צריך לבוא עם תירוץ מתקבל על הדעת כרגע.

בבית ניסיתי, ללא הצלחה, חבורה של מפתחות רזרביים ורק כשסיימתי לרוקן את התיק הבחנתי בכיס פנימי סגור עם הרוכסן, ששכחתי ממנו לחלוטין. ברור שהמפתחות היו שם. נבוך, ביקשתי מחבר שייקח אותי לשדה התעופה לאסוף את המכונית שלי, אבל זה היה עסוק מדי ולכן הייתי צריך לקחת מונית אחרת.

מה לדעתך ההיבט המשמעותי ביותר בעבודתך? כי? שינית את דעתך במשך השנים?

אני מורה לשפה ואני מאוד שמח להתמודד עם הכשרה, במיוחד כי אני מאמין ביעילות של אינטראקציות אישיות בקידום צמיחה והתפתחות. בצעירותי אהבתי מדעים, אבל במהלך תוכנית לימודים בחו"ל התחלתי להתעניין בשפות זרות ובלמידתן. זו הייתה פתיחתו של עולם שתמיד נראה לי רחוק מאוד, הרגשתי כמו אסטרונאוט שחוקר את האוכלוסיות שחיות בצד השני של היקום! בהתחלה חשבתי שלימוד שפה הוא פשוט דרך להקל על ההבנה והתקשורת בין יחידים, ועכשיו אני מבין היטב את חשיבותה בהעברת תרבויות ואת התפקיד המכריע ביצירת אותה חברה גלובלית שכולנו מכירים. מכונות יכולות לעזור לנו לתרגם vacaboli מבודד או ביטויים פשוטים, ואני בטוח שהם יהיו יותר ויותר מדויקים בביצוע פונקציה זו, אבל אני מאמין שרק בני אדם יוכלו להמשיך לתת עומק סמנטי לרעיונות שלנו, הקשר אותם ולשים אותם בדיאלוג עם הפקות תרבותיות אחרות.