איך יום טיפוסי בשבילך במהלך השבוע?
ביום טיפוסי במהלך השבוע, אני בדרך כלל מתעורר בשש בבוקר.m וקם בשעה 6: 30. מיד לאחר מכן, אני מכינה את הקפה שלי טעון היטב, ובמה שמוכן, לעשות אמבטיה. כשאני יוצאת מהשירותים, אני שותה את הקפה שלי, מתלבשת והולכת לעבודה. אני בדרך כלל עושה 40 דקות מהבית שלי למכללה ללא תנועה אבל, אם יש תנועה, זה 50 דקות בערך. כשאני מגיע לעבודה, כמעט תמיד יש לי שיעורים בין השעות 10: 30-1: 30 עם מנוחה של שעה שבה אני אוכל. אחרי השיעור האחרון שלי בשעה 1: 30 אני חוזר הביתה ובדרך כלל עושה מטלות. כשאני מסיימת, אני מנמנמת 30 דקות, וכש שאני מתעוררת, אני מכינה ארוחת ערב. אני בדרך כלל בסופו של דבר שוכב בשעה 22: 00.m.
ספר לי בפירוט מסע בלתי נשכח של חייך. לאן זה נעלם, מה קרה, עם מי זה הלך ולמה זה היה בלתי נשכח?
טיול בלתי נשכח היה הפעם הראשונה שנסעתי לפורטוגל. הייתי בת 40 ובעלי (שעבד בקייפ ורדה) החליט להפתיע אותי בכך שנתן לי טיול בעיר ליסבון במשך שבוע. מכיוון שזה היה טיול הפתעה בחו"ל לא היה לי את הדרכון שלי ולכן הייתי צריך לנסוע לעיר סן פרנסיסקו ולבלות יום שלם בעיבודו כדי שאוכל לנסוע מייד. זה לא היה כיף בכלל, אבל זה היה שווה לעשות. יומיים לאחר מכן עזבתי את העיר סן פרנסיסקו לליסבון. אני לא זוכר איפה עשיתי חניית ביניים, אבל מה שאני כן זוכר זה שהגעתי לעיר ליסבון בבוקר. בשדה התעופה, אחרי שעברתי את המכס, בעלי חיכה לי עם זר פרחים. זה היה נהדר לראות אותך. באותו יום, אחרי שהשארנו את התיקים שלנו במלון, הלכנו לאלפמה, שכונה קטנה שבה יש כמה מסעדות שיש בהן מופעי פאדו. מעולם לא שמעתי שהמוזיקה והחוויה הייתה ייחודית. למחרת נסענו ברכבת לקאסאיס, עיר בים. שם בילינו שלושה ימים בהנאה מהים, מהאוכל הפורטוגזי ומהגלידות העשירות שלו. היה לי רעיון שגלידה מפורסמת באיטליה, אבל אחרי שניסיתי את הגלידה בקאסאיס אין לי ספק שהם היו הטובים ביותר. אחרי שלושה ימים באותו מקום חזרנו לליסבון לבלות את הלילה האחרון. באותו יום סיירנו ב -5 בתי קפה שרים שבהם שמענו פאדוס ופדליסטים בכל הגילאים. זה היה מסע נפלא שלעולם לא אשכח.
לדעתך, אילו היבטים יש ליישם היא החברה שלך כדי לקדם בריאות גופנית טובה יותר? למה? מה יהיו ההשלכות העתידיות אם היבטים אלה לא ייושמו?
יש אמרה פופולרית שאומרת "בריאות היא לא על הצלחת, אבל בנעל" אחת הבעיות הגדולות בעולם היא אורח החיים בישיבה שמוביל לבעיה בריאותית חמורה, הכוללת אחוז גבוה של אנשים שמנים. מחקר של ניו אינגלנד הדגיש כי ארצות הברית מובילה את הבעיה עם אוכלוסייה של 79 מיליון אנשים שמנים, יותר מסין. בין הדעות הבולטות נאמר כי הדבר נובע מאופן ביצוע ההאכלה. עם זאת, תנוחות אחרות קובעות כי ללא מזון, הבעיה נובעת מחוסר פעילות גופנית. באשר לחוות הדעת השנייה, נצפתה כי רוב האוכלוסייה של היום מבלה את זמנם באורח חיים בלתי פעיל מוחלט, לידי ביטוי באופן שבו אנשים מועברים לעבודה, לעבודה ולבלות את זמנם בבית. יחד עם חוסר התפתחות פיזית זו, הוכח גם כי אורח חיים בלתי פעיל זה נתמך על ידי התקשורת והטכנולוגיה, שבמקום לקדם פעילות גופנית, משפר ומדגיש את ייצור התרופות כפתרון בר קיימא לבעיות בריאותיות (כגון כולסטרול, עצירות ומעל לכל, השמנת יתר.) היעדר תמיכה בפרסום בחברה האמריקאית עלול לערער עוד יותר את הרוע החברתי הזה. אם רשתות הטלוויזיה היו יכולות לתרום מרחבי פרסום חברתיים ולקדם פעילות גופנית כאחת משיטות המניעה לבריאות האדם, אולי שיעורי האנשים הסובלים מעודף משקל היו יורדים. זה, בתורו, יעודד אנשים להיות ערניים יותר לפעילויות שלהם ולהיות מודעים לאופן שבו הם מנצלים את זמנם. בתורו, זה יוביל את האוכלוסייה יש חיים חברתיים ומגוונים יותר שיקדמו התפתחות חיובית בין קהילות כמו תהיה תקשורת גדולה יותר דו קיום פיזי בין אנשים.
אם נמשיך בחוסר המודעות הזה לבעיית ההי בישיבה, בני האדם יאבדו לא רק את היכולות הפיזיות שלהם אלא גם חברותיים, יצירתיים ותרבותיים. זה יוביל לשיעור תמותה של אנשים צעירים; תהיה ירידה באוכלוסייה; הכלכלה תסבול בשל מחסור בצוות בריא, וגם אם חברות התרופות יקדמו את התרופות שלהם כתשובה לבעיות אלה, אנשים יהיו חסינים ולא תהיה דרך חזרה שכן אחד מיסודות בריאות האדם הוא גנטי והדורות החדשים יהיו מוצפים בגנים חולים. כבר נאמר על ידי אמרה, "רפואה שמרפאת הכל, טירוף".