איך היה הבית כשהיית ילד? תאר פרטים וסביבות כך שהתמונה תצוף בראש שלך.
גדלתי בעיר קטנה בדרום ארה"ב. הבית שלי היה עשוי לבנים אדומות וסדינים חומים בחנות שטוחה בקומה הראשונה. המוסך היה לוח לבן, ועץ קוקוס צמח בחזית הדשא בגן הדשא כמה עצים בינוניים. עץ פקאן גדול וסככה קטנה בחצר האחורית. וגדלתי קצת ירקות בשדות קטנים.
ספר לי סיפורים מביכים על עצמך (או על חברים ובני משפחה).
כשהגעתי לשדה התעופה בדרכי הביתה מחופשה, כשהגעתי למגרש החניה החונה, ניסיתי לקחת את המפתח, אבל לא מצאתי בשום מקום, שמתי לב שהוא נעלם. אחרי שראיתי הרבה דברים, אחרי הכל לקחתי מונית וחזרתי לדירה שלי וביקשתי מהמנהל לפתוח את המפתח ולשים אותו בבית. מכיוון שחוסר האמון התבטא בכך שלמנהל לא היה המפתח, התברר שהוא ממציא תירוץ. אחר כך חיפשתי בכל הדירה בזמן ששלחתי את מטעני הנסיעה, אבל לא הצלחתי למצוא אותה כלל. כשפרקתי את החבילה האחרונה שלי, הבחנתי שיש צ'אק בכיס ששכחתי לחקור. כצפוי המפתח היה בו. הייתי נבוך מאוד. ביקשתי מהחבר שלי לשלוח את המכונית שלי כדי לנסוע לשדה התעופה, אבל כשהייתי עסוק, חזרתי שוב לשדה התעופה במונית.
מהו הערך החשוב ביותר של העבודה הנוכחית שלי? מה הסיבה? האם תחושת הערכים השתנתה מאז העבר? אם כן, איך זה השתנה?
אני מורה לאורז, אבל אני מאוד אסיר תודה להיות מעורב באתר החינוך. הסיבה לכך היא כי היחסים בין אנשים הוא החשוב ביותר עבור העולם לנוע בכיוון טוב יותר. התעניינתי בתחום המדע מאז ילדותי, אך החלטתי ללמוד שפה זרה לנסיעה לחו"ל. באותו זמן הרגשתי כאילו מעולם לא ראיתי מעולם לפני. נראה שהאסטרונאוט ראה עולם אחר לגמרי במסע בחלל. כשהתחלתי ללמד, לימדתי שאני יכול לתקשר בהדרגה את טובת הקשר בין אנשים ואנשים, אבל עכשיו, כשהשפה משתקפת בכל תרבות, ולאנשים שחיים בחברה גלובלית שתבוא בעתיד אני מבין כמה שפה משחקת תפקיד חשוב. מכונות שימושיות לתרגום מילים וביטויים ודיוקן ישתפר מיום ליום, אבל בני האדם תמיד ישתמשו במכונות שלהם, יבטאו את עצמם וישלבו אותם בתרבות.