פרק ים  ד'- ו' - מות עלי ומכות פלשתים

מות עלי

הפסוקים מתארים כיצד עלי מקבל את הבשורה של מפלת עם ישראל וארון האלקים מפי איש בנימין שחז"ל מזהים אותו עם שאול (שמואל א' ד', י"ז - י"ח):

ויען המבשר ויאמר: נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלקים נלקחה. ויהי כהזכירו את ארון האלקים - ויפל מעל הכסא אחורנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה.

נחזור לתיאור זה בהמשך.

ארון האלקים במחנה פלישתים

נעיין בסיפור הראשון של הארון במחנה פלישתים (שמואל א' ה', א' - ה'):

ופלשתים לקחו את ארון האלקים ויבאהו מאבן העזר אשדודה. ויקחו פלשתים את ארון האלקים ויביאו אותו בית דגון ויציגו אותו אצל דגון. וישכימו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון ה' ויקחו את דגון וישיבו אותו למקומו. וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון ה' וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות אל המפתן רק דגון נשאר עליו. על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה.

נתחיל מהסוף. ברור שהמסר העיקרי הוא שהנביא מגחיך את הכחשת המציאות של הפלישתים. עד כדי כך שהם מקדשים את המפתן, ונמנעים מלהסיק מסקנות לגבי טעותם בהחזקת הארון (עיין עבודה זרה מ"א:).

מה רצה הנביא לומר לנו בתיאור המפורט של מפלת דגון? בפעם הראשונה מתואר שנופל לפני ארון ה' ובפעם השניה כריתת הראש ושני הידיים?

חשבתי להקביל את הסיפור הזה למות עלי.

עלי מת לאחר שמזכירים לו את מפלת הארון. הוא שובר את מפרקתו, שהיא בעצם מעין הפרדת הראש מהגוף. נוסף לכך מספרים באותו האירוע ששני בניו מתים.

בצורה המקבילה, אך כמובן להבדיל, דגון נופל לפני ארון ה' ומתאר את השבר שבנפילת ארון ה' בידי הפלישתים. לאחר מכן נכרתים ראשו ושני ידיו שמקבילים לראש עלי ושני בניו.

יש כאן מעין בבואה למפלה שהגיעה לישראל ועכשיו ומתגלגלת גם לשדה פלישתים.

גם בשני המקרים יש לכאורה הסתכלות המנתקת בין המסר האלקי שמתבטא בשבר הגדול ובין המסקנה המתבקשת הדורשת מהאנשים לשוב בתשובה ולהניע מהלך תשובה.

אצל פלישתים ראינו כבר את העקשנות.

אולם, גם אצל עלי ראינו שהגיע אליו איש האלקים ושמואל והוא אינו מבצע את תהליך התיקון הנדרש. נזכיר זאת שוב בתיאור חזרת הארון למחנה ישראל שבו ניגף ישראל מפני שהם עדיין לא הסיקו את המסקנות הנדרשות (בשלב הראשון).

על כל פנים, בסופו של התהליך הקב"ה מראה שמפלת ישראל לא באה כדי חלילה לרומם את מחנה פלישתים, אלא הוא מתכוון להיפרע גם ממחנה פלישתים ובסוף יתקיים ונשגב השם לבדו (כפי שמרחיב על כך הרב מנשה וינר שליט"א בספרו על שמואל א' "ומי כעמך").

מכות מצרים

הרב מדן, וזאת מפני שהיא לא ידועה. הוא טוען שמכת העכברים המופיעה כאן דומה למכת הערוב שהיתה במצרים. ושהיא זו שהובילה למכת הטחורים (כאשר העכברושים פגשו את היוצאים לעשות את צרכיהם ותקפו אותם) ניתן לעיין על כך עוד בהרחבה בספרו על ספר שמות ("כי קרוב אליך", שמות, עמוד 104, "נס וטבע במכות מצרים", פסקה ד').

ייתכן שהבחירה במכת העכברים נובעת מכך שהנושא הוא הדגן (ומכאן המציאו את אלילם דגון). והפחד הגדול שלהם היה מעכברים שהגיעו, אכלו להם את תבואתם וגם פגע בגופם.

ההקבלות הרבות למכות מצרים גם מזכירות את העקשנות של המצרים על אף המכות הרבות שהם קיבלו.

שמות הארון

בפסוקים מופיע ארון ה' בשמות וכינויים מתחלפים:

ופלשתים לקחו את ארון האלקים… והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון ה'... ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלקי ישראל עימנו…  ויאמרו מה נעשה לארון אלקי ישראל… וישלחו את ארון האלקים עקרון ויהי כבוא ארון האלקים עקרון ויזעקו העקרונים לאמר הסבו אלי את ארון אלקי ישראל להמיתני ואת עמי… ויאמרו שלחו את ארון אלקי ישראל וישוב למקומו…  ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים… ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון ה'... ויאמרו אם משלחים את ארון אלקי ישראל… ולקחתם את ארון ה' ונתתם אתו אל העגלה… וישמו את ארון ה' אל העגלה…

בפתיחה נראה שיש פער בין ההסתכלות הנבואית המתארת את ארון ה' עם שם הויה, לבין ההסתכלות הפלישתית החיצונית שמתארת את הארון עם שם אלוקים.

אין לי הסבר מספק לחילופי הכינויים, אולם חשבתי לומר שייתכן שהפלישתים נזכרו בחרדה הגדולה שהייתה להם בהגעת הארון למחנה, ובכוחות שהם ייחסו לו, כל אלו קשורים לשם אלוקים.

מדי פעם אנו רואים בפרק ו' שהפלישתים משתמשים בשם הויה בתיאור הארון, אך כאשר הם רוצים לבטא את המפגש שלהם עם הארון אזי הם משתמשים בשם אלוקים.

ועשיתם צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם המשחיתים את הארץ ונתתם לאלקי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלקיכם ומעל ארצכם… ולקחתם את ארון ה' ונתתם אותו אל העגלה…

כאשר מדברים על המאבק שלהם מול הארון מופיע שם אלוקים, אך כאשר מדברים בצורה נטולת פניות על הארון משתמשים בשם הויה.