כ"ג. - ביום הכיפורים שישה
קריאת התורה
המשנה אומרת שביום הכיפורים עולים לקריאת התורה שישה אנשים.
הגמרא לומדת זאת מעמד קריאת התורה של עזרא:
אמר ליה יעקב מינאה לרב יהודה: הני ששה דיום הכיפורים, כנגד מי? אמר ליה: כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא וששה משמאלו שנאמר: "ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמוד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשום וחשבדנה זכריה משלם" (נחמיה ח', ד'). הני שבעה הוו! - היינו זכריה היינו משלם, ואמאי קראו משלם דמישלם בעובדיה.
ניתן להקשות:
עזרא קרא בתורה בראש השנה ולא ביום הכיפורים.
היו לידו שנים עשר איש ולא שישה.
השפתי חכמים (הרב אברהם אבא הרצל) עונה על כך:
ולפי שעניין זה של עזרא בראש השנה היה (נחמיה ח', ב') שהוא התחלה מימי הדין, לכן יש רמז לעשות כן ביום הכיפורים שהוא מעיקר ימי הדין.
ואין לדקדק, אם כן שנים עשר היו, דיש לומר אותן שישה של ימין, שהוא חשוב, כנגדם בלבד תקנו ודו"ק.
ברית
אנו מכירים מעמד נוסף שבו עמדו שישה מול שישה. מעמד הברית של הברכה והקללה כפי שמופיע בפרשת "כי תבוא" וכן בכניסה לארץ.
ניתן לומר שעזרא עשה מעמד מחודש של כריתת ברית מול הקב"ה בהם היו שישה שברכו ומולם שישה שאמרו "אמן" (הכוונה לעצם מבנה המעמד, לא בטוח שזהו הביצוע המדוקדק בפועל).
בהסתכלות יותר רחבה על תיאור המעמד של עזרא, ניתן להבין כיצד חז"ל קישרו זאת ליום הכיפורים (נחמיה ח', א' - י"ב):
ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב... ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמוע ביום אחד לחודש השביעי. ויקרא בו לפני הרחוב.. ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר... ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם. ויברך עזרא את ה' האלקים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו לה' אפיים ארצה... ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לה' אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה. ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם… וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם.
אנו יודעים שבמקדש, הכהן הגדול קרא בתורה ביום הכיפורים (שהיה גם יום נתינת הלוחות השניים). אם כן, מעמד קריאת התורה הראשון במקדש, ביטא אצל העם הרגשה של יום הכיפורים, על אף שהמעמד היה בראש השנה. בצורה הזו העם תפס את גודל המעמד, חזר בתשובה ורצה לצום. לכן היה צורך אחרי המעמד להורות לעם לאכול מפני שזה ראש השנה, אך אופי המעמד היה כשל יום הכיפורים.
ניתן לומר, שהיה ראוי לחכות עם המעמד ליום הכיפורים, אך בגלל הדחיפות של החזרת העם בתשובה, עזרא הקדים את המעמד לראש השנה.