י"א: - אגודה אחת

מה הקשר בין אגודה במצרים לאגודה בארבעת המינים?

סוכה י"א: (וקשור גם לדף י"ג)

ר' יהודה אומר שצריך לאגוד את הלולב ולומד זאת מגזירה שווה.

"ולקחתם אגודת אזוב" (במצרים שמרחו דם על המשקוף) "ולקחתם לכם ביום הראשון" (ארבעת המינים).

1. למה למדו זאת חז"ל דווקא בגזירה שווה?

2. מה הקשר בין האזוב במצרים וארבעת המינים?

1.

ישנו כלל ידוע שהתחיל ברמ"ק, האר"י הרחיב, לאחר מכן הרמ"ע מפאנו ולבסוף הרב קוק.

הכלל אומר שאם חכמים בחרו ללמוד לימוד כלשהו באחת מי"ג מידות יש לכך משמעות לגבי הלימוד עצמו.

גזירה שווה מבטאת את המיזוג שבין חסד ודין (שלכאורה רחוקים זה מזה) בעזרת המיצוע, מידת התפארת, שמבטאת את החיבור הפנימי בין הצדדים, שמבטא גם את שם הוי"ה.

2.

האזוב היינו 3 גבעולים (עיינו בדף י"ג) שמרחו את (על פי זוהר בא לה ע"ב - פירוש המתוק מדבש) שתי המזוזות (משני הצדדים - חסד וגבורה) והמשקוף מלמעלה (המחבר - תפארת). בנוסף האזוב היה אגוד, וכן היתה את הצלע הרביעית שהיא הסף (כנגד מידת המלכות).

לפי הזוהר תפקיד ארבעת הצלעות הללו הוא לבטא את שם הויה ולדחות את המזיקים (שלא יבוא המשחית אל הבית).

האר"י הקדוש מסביר שארבעת המינים הם כנגד ד' אותיות הוי"ה וכנגד שבע ספירות תחתונות.

דרך אגב, האתרוג שמוחזק בנפרד מהשלושה האחרים הוא מידת המלכות (ממש כמו שמידת המלכות - הסף נפרד מהמזוזות והמשקוף).

אולי ניתן לסדר גם אותם בצורה של 3 + 1

חסד (הדס מימין) - גבורה (ערבה משמאל) - ותפארת (או יסוד שכוללים את כל הו"ק באמצע) וכמובן האתרוג כמידת המלכות. ואז זה יוצא מקביל לאזוב האגוד ולמזוזות + משקוף + סף.

גם בארבעת המינים כשמדברים על אגודה מדברים רק על שלושה מינים ויש את המין הנוסף שנשאר צמוד.

מסקנה

---------

הגמרא מדברת על כך שארבעת המינים (אחד הטעמים) הם כנגד טללים רעים. וזהו כבר קשר פנימי ראשון.

על כך, ניתן אולי להוסיף ולומר שיש גם לארבעת המינים תפקיד בהשראת השכינה בסוכה, ובדומה לכך גם האזוב במצרים תפקידו היה להשרות שכינה בבית ומתוך כך להגן על הדרים בתוכו.