ל: - כינוס בצומות

כינוס בוקר

הגמרא אומרת שקריאת התורה בבוקר בצום לא תהיה מענייני דיומא (פרשת השבוע):

מסייע ליה לרב הונא. דאמר רב הונא: מצפרא כינופיא. היכי עבדינן? אמר אביי: מצפרא לפלגיה דיומא מעיינינן במילי דמתא...

מפרש רש"י:

מצפרא כינופיא - מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית לפיכך אין פנאי בשחרית לקרות בתורה.

במילי דמתא - בודקים אם תהיה עבירה בידם.

בסוגיא המקבילה בתענית יב: רש"י מפרש באופן יותר ברור:

דאמר מצפרא כינופיא - ביום תענית ציבור מתקבצין ובאין לבית הכנסת מן הבוקר.

מעיינין במילי דמתא - דרישה וחקירה לבדוק במעשיהם בעסקי בני העיר אם גזל וחמס ביניהן ומפייסין אותן.

לפי הסבר רש"י הכינוס דוחה כליל את הקריאה בתורה. אולם, מדוע אין זמן של כמה דקות לקריאת התורה?

ירושלמי תענית

בירושלמי (תענית פרק א' הלכה ו') מוסיפים עוד נדבך לכינוס:

רבי זעירא בשם רב ירמיה, העושה מלאכה בתענית ציבור כעושה מלאכה ביום הכיפורים. מאי טעמא? "קדשו צום קראו עצרה" (יואל ב' ט"ו) … אמר רבי זעירה קיימה אבא בר ירמיה "אספו עם" - משעת אסיפת עם (=בבוקר).

מכאן שהכינוס היה מלווה בעצירת המלאכה.

ייתכן שעל אותו כיוון ניתן לומר שגם עצרו את קריאת התורה.

דהיינו, שעצירת קריאת התורה הייתה חלק מיצירת האווירה שיש לעצור הכל על מנת לעשות חשבון נפש. על כן אין פנאי נפשי לקרוא בתורה בעניין שאינו מעניינו של העצרת, אלא יש להתרכז ביצירת האווירה המתאימה, ובבניית המעמד החשוב שבו יושבים, מתכנסים קהל גדול ועושים חשבון נפש.