מסכת מגילה - י"ב: - הדיוט קופץ בראש

הלימוד

הגמרא מתארת שאחשוורוש נועץ ברואי פני המלך לדעת מה לעשות במלכה ושתי. מיד קפץ ממוכן (אסתר א', ט"ז):

ויאמר מומכן [ממוכן] לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש.

רב כהנא למד מכאן (מופיע גם כן באסתר רבה ד', ו'):

מכאן שההדיוט קופץ בראש

רש"י מנמק את הדברים (על פי המדרש הנ"ל):

מכאן שההדיוט קופץ בראש - שהרי מנה אותו הכתוב לבסוף, אלמא גרוע הוא מכולן והוא קפץ בראש.

מה ניתן ללמוד מכאן? האם יש כאן איסור "לקפוץ בראש"? הרי הדברים לא כתובים בצורה של איסור!

עבד אברהם

ניתן להשוות זאת לסיפור אחר. כאשר עבד אברהם מגיע לבקש את רבקה מידי לבן (האח) ואביו בתואל (בראשית כ"ד, נ'):

ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.

רש"י מתייחס לכך ש"ויען" הוא לשון יחיד, ואילו הרשימה לאחר מכן כוללת גם את לבן וגם את בתואל. כמו כן, מדייק רש"י שלבן מופיע לפני בתואל.

רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו.

גם כאן יש מי שקופץ בראש, אלא שכאן הוא נקרא רשע.

אולם, מה רשעתו? הרי הוא אומר שמה' יצא הדבר ומסכים לבקשת עבד אברהם!

השם משמואל עונה על שאלה זו (בראשית תרע"ב):

ויען לבן ובתואל, הנה האיש הזה שנאמר עליו שביקש לעקור את הכל, מדוע בפעם הזאת לא מצינו לו דבר רע, אדרבה, קפץ להשיב קודם אביו, כאילו הוא היה סבה שגם בתואל יסכים! ובאמת אחר כך בתואל רצה לעכב! ונראה שלבן מחמת שעדיין היו בו נשמות רחל ולאה לא היה כל כך רע, רק אחר כך בימי יעקב, שכבר נולדו רחל ולאה ונפרדו ממנו כל חלקי הקדושה, אז נהפך לשונא גמור, ורצה לעקור את הכל. ועל כן, בתואל שכבר נולדו ממנו כל אלה הוא היה רוצה לעכב…

לבן בנקודה זו לא היה רשע. ואדרבה הקפיצה בראש במקרה הזה הייתה לטובה.

אולם, ניתן לומר שלרש"י ייסוד התכונה של קפיצה בראש אינה טובה. על כן, כבר בנקודה זו ניתן לראות את ניצני התכונה העמוקה של לבן שתתפתח אחר כך להיותו רשע ממש.

ממוכן

לפי הפירוש שממוכן הוא המן, ניתן לומר שכבר בנקודה זו אנו מזהים את התכונה שהובילה אותו אחר כך להתפתח לרשעתו הגדול עד שנישא מעל כל השרים וביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל העם היהודי.