י"ב - י"ג - לך לך - אברהם ולוט
הקדמה
אברהם הוא איש החסד שהכניס אורחים ונשא תפילה על סדום. אותו אברהם ביקש להפרד מלוט אחרי שהרועים שלהם רבו. מדוע דווקא בנקודה זו אברהם לא השלים עם לוט בעזרת מידת החסד הגדולה שלו?
ישנם מקורות רבים בחז"ל המצדיקים את הפרידה של אברהם מלוט. ישנו מקור אחד שמביא גישה שונה. המדרש בבראשית רבה מ"א, ח':
ר' יודה אומר: כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפירש לוט בן אחיו מעמו, אמר הקדוש ברוך הוא לכל הוא מדבק, וללוט אחיו אינו מדבק?!
הרעב בארץ
הרמב"ן על י"ב, י' מבקר את החלטת אברהם לרדת למצרים:
… ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלקים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ שנצטווה עליה בתחילה מפני הרעב עון אשר חטא כי האלקים ברעב יפדנו ממות, ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה…
נראה שאברהם חוזר יחסית מהר לארץ. מסתבר שעדיין יש רעב בארץ ואברהם מסתדר. אם כן, לשם מה ירד אברהם למצרים מלכתחילה?
מה כוונתו של אברהם כאשר אמר לשרה "למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך". להחיות נפשו הדבר מובן, אולם מה הכוונה ב"למען ייטב לי בעבורך"?
רש"י על י"ב, י"ג מפרש "למען ייטב לי בעבורך" - יתנו לי מתנות. מדוע הנימוק של נתינת המתנות בעל משקל כל כך גדול כדי לשכנע את שרה לומר שהיא אחותו?
והכסף יענה את הכל
נראה שבאותה תקופה עני היה חשוב כמת כפשוטו.
אברהם היה גר בארץ שאינה מולדתו, ומעמדו היה נחות מהתושבים הותיקים יותר. נוסף על כך נראה שלפחות בזמן הרעב אברהם ירד מנכסיו ובכך הסתכן יותר.
בתקופות רעב משתוללת אנרכיה ברחובות. הארגונים האחראים על חוק וסדר אינם יכולים לתת מענה לאירועים הרבים. אנשים בוזזים ופוגעים באחרים על מנת להשיג מזון וגם כי אפשר. אלו שסובלים הכי הרבה אלו מחוסרי הממון שלא יכולים להגן על עצמם.
אברהם החליט ללכת למתרים לא רק מפני שיש שם אוכל, אלא מפני ששם שולט החוק והסדר.
אולם, החוק והסדר שבמצרים לא עומד בקנה מידה המוסרי. לכן, אברהם צריך לעשות את התרגיל עם שרה שתאמר שהיא אחותו כדי להציל נפשו, אך גם על מנת לקבל מתנות שבעזרת הוא יוכל לשפר את מעמדו ולהבטיח את שלומו במצרים ולאחר מכן בחזרה לארץ.
כשאברהם חזר לארץ הוא היה בעל ממון רב ולכן יכל להתגבר על אי הסדר שהיה כרוך בתקופת הרעב. מה שאפשר לו גם כן לקנות מזון שהיה יקר באותה העת.
כעת הפסוקים המתארים את ירידת אברהם ועלייתו ממצרים יתבהרו ביתר שאת:
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ… ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה. ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב… וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו.
בהתחלה היה רעב כבד ובסוף עלו עם רכוש כבד. זה כנגד זה. הרכוש הכבד פותר את הבעייה שיצר הרעב הכבד. אלא שהרכוש הכבד יצר בעיה חדשה והיא שהמעמד החדש של אברהם קרץ גם ללוט. הריב של רועי לוט עם רועי אברהם גילה שלוט רצה לממש את מעמדו הרם והוא לא יכל לעשות זאת עם אברהם.
לכן, אברהם הציע ללוט לחלוק את הארץ ביניהם אלא שלוט החליט ללכת על מקום אחר שכנראה חשב יגדל אותו בתפקיד ובממון יותר רב, סדום.
רק לאחר שלוט נפרד מאברהם, הקב"ה נגלה לאברהם ומבטיח לו את הארץ. שכן הקב"ה ייעד את הארץ לאברהם ולא ללוט. הריבוי של הכסף גילה שלוט לא רצה להיות באמת נספח אל אברהם ולכן היה צריך להפרד ממנו כדי שאברהם יוכל להתגדל בארץ ולקרוא בשם השם בעולם בצורה הנכונה.