כ. - אין קורין את המגילה

דרך השלילה

מדוע המשנה פותחת בלשון שלילית?

אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין... עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר.

המשנה יודעת לתאר לנו את זמני המגילה גם בלשון חיובית.

כגון בפתיחה של המסכת:

מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלושה עשר…

וכפי שכתוב במשנה הבאה (אותה הלכה ממש):

כל היום כשר לקריאת המגילה…

• אם כן, מדוע דווקא המשנה שהבאנו לעיל נוקטת בלשון שלילית?

זריזין מקדימין

נראה לפרש שהמשנה שלנו מתארת מצב שבו מסברא היה ניתן לחשוב שהמצוות המוזכרות מתחילות מהלילה. שכן, התאריך העברי מתחיל באמת מהלילה.

כמו כן, אלו מצוות שלבו של האדם מזדרז לעשותם. בין אם זה ברית מילה ובין אם זו טהרה מטומאה. לכן הייתה הוא אמינה שהמצווה תתחיל מהלילה.

על רקע זה באה המשנה לומר שאי אפשר לעשות את אותם המצוות לפני הבוקר.

קריאת המגילה

חשוב לציין, שדווקא קריאת המגילה היא יוצאת דופן מפני שהיא נקראת גם בלילה. אלא שיש כאן חידוש שגם במצווה זו, יש עניין לקרוא את הקריאה של היום, דווקא בעיצומו של יום ולא מעלות השחר.

אולי הייתה הווא אמינא לקרוא את המגילה מעלות השחר בעקבות מזמור התהלים הידוע ודברי חז"ל עליו.

בתהילים כ"ב נאמר:

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד. א-לי א-לי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי. אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי.

חז"ל מייחסים תפילה זו לאסתר שנמשלה לאיילת השחר (יומא כ"ט:):

אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף אסתר סוף כל הנסים. והא איכא חנוכה! - ניתנה לכתוב קא אמרינן.

אם כן, היה מן הראוי לקרוא את המגילה באיילת השחר שמבטאת את המצב הקשה בו ארע נס פורים, אך באה המשנה לחדש לנו שאין לקרוא את הקריאה של היום לפני נץ החמה.