מסכת מגילה - י"ג: - מתי נפל הפור

הפור

המן הפיל את הפור ושמח מאוד לפי דברי הגמרא:

"הפיל פור הוא הגורל" - תנא: כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.

הפסוק המדובר הוא באסתר ג', ז':

בחודש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר.

רש"י על מסכת מגילה מפרש:

הפיל פור - ומהו "פור" - הוא הגורל. "מיום ליום" - באיזו יום יפול הגורל וכן "מחודש לחודש". והגורל של כולן הטיל ביום אחד ונפל לו הגורל על אחד.

משמע שהמן עמד בחודש ניסן והפיל פור שנפל על חודש אדר הבא ביום המקביל. אולם אם הפסוק לא היה מוסיף את המילים "הוא חודש אדר", ייתכן והיינו מבינים שמדובר בחודש ניסן המקביל לו...

שנה מעוברת

ישנו פירוש שונה לפסוק זה בדברי הירושלמי (ט"ו.) (וכן מופיע בבראשית רבה מ"ז, ה' - ללא הפסוק):

ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינה: אותה השנה היתה מעוברת.

מה טעמה? "מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חודש אדר".

יש מחלוקת בין הפרשנים כיצד לפרש אמירה זו. האם בסופו של דבר הפור נפל על אדר ראשון או שני? כיצד הדבר נלמד מהפסוק?

ייתכן לומר רעיון מחודש.

אם הפסוק היה מורכב רק מהסיפא "מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חודש אדר", היינו מבינים שהמן נמצא בחודש אדר והפור יצא לו בדיוק שנה קדימה לחודש שנים עשר המקביל.

אולם, כתוב שהמן עמד בחודש ניסן.

ידוע ששמות החודשים של לוח השנה הם במקורם אכדיים, ובפרס השתמשו באותם שמות לחודשים אלא שעיבור השנה בלוח העברי שונה מעיבור השנה בלוח הפרסי. על כן ייתכן לומר שאותה שנה שבה עמד המן (או זו שאחריה) הייתה מעוברת לפי הלוח היהודי אך לא לפי הלוח הפרסי.

לכן כשהמן עמד בחודש ניסן, מבחינתו, ויצא לו שנה קדימה, הוא הבין שמדובר בחודש ניסן המקביל לו, ולכן הוא שמח.

שיבת ציון

ישנם המתארכים את סיפור המגילה במקביל לתקופת שיבת ציון. כפי שאומר לדוגמה הרמב"ן (ב.):

וכשעיינתי בכתובים נתיישב לי הענין יפה לפי שהוא דבר ברור שבזמנו של נס זה כבר נפקדו ישראל ועלו לארץ ברשיון כורש ונתיישבו בעריהם ואף על פי שאמר המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים מכל מקום אנשי כנסת הגדולה עם רוב ישראל בארץ היו ושוב לא עלו מהם אלא מעטים עם עזרא...

אם כן, ייתכן שהמן תכנן לפעול ממש כמו בחורבן בית שני (שהיה כמובן הרבה שנים אחריו), לתפוס את כל עולי הרגל ביחד כשהם מתכוננים לקראת הפסח. ללא חידוש היישוב היהודי בארץ חשב שהוא יצליח לזרוע ייאוש בשאר העם שהיה מפוזר וכך בקלות חשב שיוכל להכות בכל העם היהודי.

כך מובן כיצד חשב שיצליח להשמיד להרוג ולאבד עם שלם ביום אחד. כנראה, כוונתו הייתה שביום אחד הוא יפגע בעיקר כיסי ההתנגדות של העם ובראשם היישוב היהודי בארץ.

על כל פנים, המן חשב שהוא נמצא בחודש ניסן והפור נפל על חודש ניסן המקביל לו, אך האמת שהייתה שנה מעוברת, והמן למעשה עמד בחודש אדר. ועל כן, החודש המקביל שיצא הוא חודש אדר לשנה הבאה.

כבר בנקודה זו של הגזירה ניתן לראות התחלה של שיבוש מחשבת המן הרשע.