אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה אבל יש בפחות מג' ארבעה לית לן בה.
אמר ליה אביי ואת לא תסברא והתניא עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ויש בקצר שלו ג' וזרק ונח על גביו חייב אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא הכא נמי גוד אחית מחיצתא.
בעא מיניה רבי טבלא מרבין מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה וא"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים ואמאי הא איכא בקיעת דגים אלא ש"מ בקיעת דגים לא שמה בקיעה.
אנסה לפרש את הסוגיא לשיטת רש"י.
הגמרא מביאה שתי דעות.
אם כן יש כאן שתי גישות:
ממילא כשרבין אומר שהקלו המחיצה תלויה במים, נפתרה הבעיה לגישה הראשונה, וכאשר בקיעת הדגים לאו שמיה בקיעה, נפתרה הבעיה לגישה השניה.
לפי דברים אלו, ייתכן להסביר את דברי רבותיו של רש"י לשיטת רב הונא.
בקיעת הגדיים הוא חסרון לשיטת אביי, אך ניתן לראות בו יתרון לשיטת רב הונא. שכן לרב הונא המדד הקובע הוא אם יש או אין קרקע, וממילא אם גדיים יכולים לבקוע משמע שהם עומדים על קרקע ואז אומרים גוד אחית, אך במקום שאין הגדיים בוקעים, אין קרקע (כשאין מקום ד על ד) ושם לא אומרים גוד אחית.
אנסה לפרש את הסוגיא לשיטת רש"י.
הגמרא מביאה שתי דעות.
אם כן יש כאן שתי גישות:
ממילא כשרבין אומר שהקלו המחיצה תלויה במים, נפתרה הבעיה לגישה הראשונה, וכאשר בקיעת הדגים לאו שמיה בקיעה, נפתרה הבעיה לגישה השניה.
לפי דברים אלו, ייתכן להסביר את דברי רבותיו של רש"י לשיטת רב הונא.
בקיעת הגדיים הוא חסרון לשיטת אביי, אך ניתן לראות בו ייתרון לשיטת רב הונא. שכן לרב הונא המדד הוקבע הוא אם יש או אין דקרע, וממילא אם גדיים יכולים לבקוע משמע שהם עומדים על קרקע ואז אומרים גוד אחית, אך במקום שאין הגדיים בוקעים, אין קרקע (כשאין מקום ד על ד) ושם לא אומרים גוד אחית.