שבת - ק"א. - ק"א: - מחיצה תלויה מעל מים

עיקרי הדעות

אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה אבל יש בפחות מג' ארבעה לית לן בה.

אמר ליה אביי ואת לא תסברא והתניא עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ויש בקצר שלו ג' וזרק ונח על גביו חייב אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא הכא נמי גוד אחית מחיצתא.

בעא מיניה רבי טבלא מרבין מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה וא"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים ואמאי הא איכא בקיעת דגים אלא ש"מ בקיעת דגים לא שמה בקיעה.

אנסה לפרש את הסוגיא לשיטת רש"י.

הגמרא מביאה שתי דעות.

• דעת רב הונא: כאשר בשלושת הטפחים התחתונים של האוניה אין מקום של ארבע על ארבע אזי יש פגם במחיצה.
• וזה שרש"י אומר:
• ולא אמרן אלא - ... דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו הוה ליה תלויה.
• אבל יש בפחות מג' גובה רוחב ד' - ... הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן ומחיצותיהן מחיצות.
• דהיינו, הקרקעית קובעת האם המחיצה שמיה מחיצה או שלא (אלא מעמד ביניים של "מחיצה תלויה").
• דעת אביי: אומרים גוד אחית במקרה שאין מקום ד' בתחתית.
• ולדעת אביי הוא שאומרים שבקיעת גדיים שמיה בקיעה (ואז לא אומרים גוד אחית) ובקיעת דגים לאו שמיה בקיעה (ואומרים גוד אחית).
• יוצא מכאן כשרבין שאמר "אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים" זה כנגד שיטת רב הונא, וממילא משמע שם ש"בקיעת דגים לאו שמיה בקיעה" כחיזוק לשיטת אביי.

אם כן יש כאן שתי גישות:

1. חסרון בחיבור לקרקע - (רב הונא) החסרון במחיצה (תלויה) מעל המים ללא מקום ד' על ד' היא שאין לה תחתית, וממילא אין לומר גוד אחית, מפני שפני הים אינם נחשבים כקרקע.
2. חסרון בטיב החיבור לקרקע - (אביי) החסרון במחיצה תלויה מעל קרקע היא כשהגדיים בוקעים אותה, ובמים אין אומרים שהדגים בוקעים אותה, אלא מתייחסים לים כיחידה אחת.

ממילא כשרבין אומר שהקלו המחיצה תלויה במים, נפתרה הבעיה לגישה הראשונה, וכאשר בקיעת הדגים לאו שמיה בקיעה, נפתרה הבעיה לגישה השניה.

לפי דברים אלו, ייתכן להסביר את דברי רבותיו של רש"י לשיטת רב הונא.

בקיעת הגדיים הוא חסרון לשיטת אביי, אך ניתן לראות בו יתרון לשיטת רב הונא. שכן לרב הונא המדד הקובע הוא אם יש או אין קרקע, וממילא אם גדיים יכולים לבקוע משמע שהם עומדים על קרקע ואז אומרים גוד אחית, אך במקום שאין הגדיים בוקעים, אין קרקע (כשאין מקום ד על ד) ושם לא אומרים גוד אחית.

אנסה לפרש את הסוגיא לשיטת רש"י.

הגמרא מביאה שתי דעות.

• דעת רב הונא: כאשר בשלושת הטפחים התחתונים של האוניה אין מקום של ארבע על ארבע אזי יש פגם במחיצה.
• וזה שרש"י אומר:
• ולא אמרן אלא - ... דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו הוה ליה תלויה.
• אבל יש בפחות מג' גובה רוחב ד' - ... הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן ומחיצותיהן מחיצות.
• דהיינו, הקרקעית קובעת האם המחיצה שמיה מחיצה או שלא (אלא מעמד ביניים של "מחיצה תלויה").
• דעת אביי: אומרים גוד אחית במקרה שאין מקום ד' בתחתית.
• ולדעת אביי הוא שאומרים שבקיעת גדיים שמיה בקיעה (ואז לא אומרים גוד אחית) ובקיעת דגים לאו שמיה בקיעה (ואומרים גוד אחית).
• יוצא מכאן כשרבין שאמר "אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים" זה כנגד שיטת רב הונא, וממילא משמע שם ש"בקיעת דגים לאו שמיה בקיעה" כחיזוק לשיטת אביי.

אם כן יש כאן שתי גישות:

1. חסרון בחיבור לקרקע - (רב הונא) החסרון במחיצה (תלויה) מעל המים ללא מקום ד' על ד' היא שאין לה תחתית, וממילא אין לומר גוד אחית, מפני שפני הים אינם נחשבים כקרקע.
2. חסרון בטיב החיבור לקרקע - (אביי) החסרון במחיצה תלויה מעל קרקע היא כשהגדיים בוקעים אותה, ובמים אין אומרים שהדגים בוקעים אותה, אלא מתייחסים לים כיחידה אחת.

ממילא כשרבין אומר שהקלו המחיצה תלויה במים, נפתרה הבעיה לגישה הראשונה, וכאשר בקיעת הדגים לאו שמיה בקיעה, נפתרה הבעיה לגישה השניה.

לפי דברים אלו, ייתכן להסביר את דברי רבותיו של רש"י לשיטת רב הונא.

בקיעת הגדיים הוא חסרון לשיטת אביי, אך ניתן לראות בו ייתרון לשיטת רב הונא. שכן לרב הונא המדד הוקבע הוא אם יש או אין דקרע, וממילא אם גדיים יכולים לבקוע משמע שהם עומדים על קרקע ואז אומרים גוד אחית, אך במקום שאין הגדיים בוקעים, אין קרקע (כשאין מקום ד על ד) ושם לא אומרים גוד אחית.