מסכת מגילה - י"ט. - פרזים
יום ישיבה
על מנת שאדם יחשב יושב עיר, לעניין קריאת המגילה, מספיק יום ישיבה אחד בלבד. הדבר נלמד מתוך הפסוקים:
מכדי כתיב "היהודים הפרזים". למה לי למיכתב "היושבים בערי הפרזות"? הא קא משמע לן דפרוז בן יומו נקרא פרוז.
כיצד חז"ל למדו מייתור הלשון של "היושבים בערי הפרזות" שמספיק יום אחד כדי להחשב בן העיר לעניין קריאת המגילה. הרי הפסוק לא נקט במספר ימים!
בצורה דומה הקשה בספר טורי אבן (י"ט. "מכדי") מהאמור במסכת בבא בתרא (ח.) לגבי עיר הנדחת, שאין ישיבת עיר בפחות משלושים יום!
מלחמת יום
ניתן לתרץ זאת בצורה פשוטה מקריאת הפסוקים (אסתר ט' ט"ז - י"ט):
ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם… ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אותו יום משתה ושמחה… על כן היהודים הפרוזים [הפרזים] היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו.
הפרזים נלחמו בי"ג ונחו בי"ד. מלחמה של יום אחד הובילה אותם לעשות יום טוב. כמו כן, ניתן לומר שהם התיישבו גם במקומות שלא היו אפשריים להם קודם. ייתכן שהם נשארו באותו מקום המגורים, אלא שלפני המלחמה לא היו להם זכויות אזרחיות, וכעת יש להם זכויות להתיישב באותם המקומות (כעת הם נקראים יושבי העיר). אולי הם הגיעו ממקומות אחרים בממלכה (היהודים אשר במדינות המלך נקהלו...). על כל פנים, אלו שנחו בי"ד כבר נחשבים כ"יושבים בערי הפרזות" (תושבים) לפחות לעניין שמחת הפורים באותו היום.