כ"ז: - הארכת ימים

הנהגות טובות

שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים?

אמר להם:

* מימי לא עשיתי קפנדריא לבית הכנסת

* ולא פסעתי על ראשי עם קדוש

* ולא נשאתי כפי בלא ברכה.

• מה המשותף לשלושת הנהגות אלו?

כתב על כך המהר"ל (חידושי אגדות סוטה ל"ט.):

ועוד כי אלו ג' מדרגות שזכר הם נגד ג' עולמות, כאשר הוא דבק בהם יש לו אורך ימים. וזה כי העולם הזה הוא [עולם] הירוד והחלוק, והכנסיה אל ה' יתברך הוא מעלת עולם הזה התחתון, ומדרגתו העליונה אשר הוא מתכנס אל ה' יתברך. ואם עשה בית הכנסת קפנדריא היה מבטל הכנסיה, שהכנסיה הוא להיקבץ יחד שם, כמו כל דבר שהוא מקובץ ועומד יחד, וקפנדריא ללכת דרך שם אל מקום אחר מבטל הכנסיה והעמידה שם, ולפיכך מה שלא עשה בית הכנסת קפנדריא היא הכנה לקיום בית הכנסת, שהיא שלמות עולם התחתון. ומה שלא היה פוסע על ראשי עם קודש, היא מעלת עולם האמצעי, הוא עולם הגלגלים, שאין אחד פוסע על אחר, כי טלה שהוא ראש המזלות אינו פוסע על המזלות האחרים, רק הם סובבים בעיגול ואין אחד פוסע על אחר כלל... ומה שלא היה עולה לדוכן רק ע"י ברכה, הוא מורה שהוא מוכן להשפיע הברכה מעולם העליון, אשר הוא משפיע לעולם הזה.

ניתן לומר שבכל אחת משלושת ההנהגות האלו, רבי אלעזר בן שמוע דאג שהוא לא יבטל את המהות של אותה מצווה שהוא ניגש אליה.

בית כנסת

בית הכנסת שהוא בית קבע שיש לשהות ולהתכנס בו לתפילה. רבי אלעזר בן שמוע לא "חתך" דרך בית הכנסת, מה שהיה שהיה משווה לאותו מקום ארעיות, אמצעי להגיע למטרה, ומבטל את מהות המקום כמקום משכן וכינוס ולא רק מקום מעבר ארעי.

תלמידים

כאשר עבר ללמד תורה את התלמידים, דאג לכבד אותם, מפני שהם מושא הלימוד, ובלעדיהם אין את הלימוד.

ברכת כהנים

בברכת הכהנים הוא דאג לברך את העם "באהבה", ושלא תהיה לו קפידה על מישהו מהציבור. רק בשותפות שכזו הברכה יכולה לחול.

השלמות אותה בנה רבי אלעזר בן שמוע היא שעמדה לו להשלמת ימיו באריכות ובנחת. הוא נמנע ממצבי קיצון שיכלו להביא אותו, גם מהצד הבריאותי, למקומות שבמקום להעניק שפע בצורה שלמה, היו חלילה מקצרים ומדכאים את השפע הקיים.