כ"ה. - יראת שמיים
הגמרא
הגמרא דנה בנושא יראת שמיים:
אמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה..." (דברים י', י"ב). מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא? אין! לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא. משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו - דומה עליו ככלי קטן. קטן ואין לו - דומה עליו ככלי גדול.
הפסוק שמביאים, מכיל הרבה עניינים הנדרשים מעם ישראל (דברים י' י"ב - י"ג):
ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך.
מה המיוחד ב"יראת שמיים" שיש לה דין שונה משאר הדרישות?
הפסוק מתנסח בצורה כזו, שמשמע ממנה שהיראה היא עניין קטן אצל משה (שהוא הדובר). מה אנו יכולים להסיק מכך?
מרחק
נראה שיראה מבטאת את המרחק של הירא ממי שהוא ירא ממנו.
ככל שהפער יותר גדול, ככה היראה יותר חזקה (אפקט הפחד הנלווה אליו יותר משמעותי).
נעיין בספר דברים בפרשות המתארות את מעמד הר סיני. דברים ד', י':
יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון.
משמע מכאן שמטרת מעמד הר סיני הוא כדי שעם ישראל יהיו יראים מפני ה'. וכן מופיע בהמשך.
דברים ה', ד' - ה', כ' - כ"ה:
פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש. אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ה' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר... ותאמרו הן הראנו ה' אלקינו את כבודו ואת גודלו ואת קולו שמענו מתוך האש. היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי. ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלקינו עוד ומתנו. כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי? קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלקינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלקינו אליך ושמענו ועשינו. וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו. מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם.
יראת משה
היראה של משה שהקב"ה מדבר אליו פנים אל פנים אינה חזקה (מבחינת הקושי שלה) לעומת היראה של שאר העם שעומדים מרחוק והפער שלהם הרבה יותר גדול. הם חוששים שימותו כתוצאה מהמפגש עם הקב"ה בגלל המרחק הרוחני בינם לבין הקב"ה.
לפי דברים אלו, ניתן לפרש את הפסוק שהגמרא הביאה בתור כלל ופרטים. הקב"ה מבקש מהאדם להיות ירא אלוקים. כיצד הוא יוכל להגיע לכך? על ידי שמירת המצוות, וכך יוכל להתקרב אל הקב"ה יותר, כאשר המטרה היא להיות ירא כמו משה שמדבר אל הקב"ה פנים אל פנים, והיראה אינה משתקת אותו ואינה גורמת לו לקושי.
וכך יש לקרוא את הפסוק:
ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך? כי אם ליראה את ה' אלקיך.
(כיצד?)
ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו
ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך.
לשמור את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום
לטוב לך.
כאשר כל התנאים יתממשו, היראה תהיה "לטוב לך" ולא לקושי או לרעה חלילה.
משל
משל למה הדבר דומה?
לאדם ההולך לקראת מטרה רחוקה. בתחילת הדרך הוא רואה מרחוק את המטרה ודואג לגבי הדרך הארוכה שעליו לעבור. ככל שהוא מתקרב יותר אל המטרה, הראיה פחות מפחידה, ויותר מעודדת.